הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה

לענייני תכנון ובנייה ברשויות הדרוזיות

יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ז (18 ביולי 2017), שעה 11:17

תכנון ובנייה בשכונת אבו שאח בשפרעם – ישיבת מעקב

חברי הוועדה: חמד עמאר – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

אוסאמה סעדי

מאהר מסעוד - מרכז סגן ראש צוות, מנהל התכנון, משרד האוצר

אלעד לב - מנהל אגף תכנון ובנייה, משרד הפנים

אורי שכטמן - משרד הפנים

דורית סלע - סגנית מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר - ראש אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

אמין אבו חייה - מנהל תחום מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

נביה נאסראלדין - יועץ למגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי

רונית ליברסאט - ראש תחום בכיר קידום ומעקב תכנון, רשות מקרקעי ישראל

יואב פרגו - מתכנן, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אמין ענבתאוי - ראש עיריית שפרעם

כמאל שופאנייה - מנכ"ל, עיריית שפרעם

דן קידרון - תנו יד לחירש, עוזר למשה בר, נכים למען נכים

אלכס גדלקין - מוזמן/ת

נזאר חטיב - מוזמן/ת

רהיג חטיב - מוזמן/ת

זהר אלדין חטיב - מוזמן/ת

זכי פנחס - מוזמן/ת

דרור גרמי - מוזמן/ת

שולמית גרטל - מוזמן/ת

ליאת סעדון

א.ב., חבר המתרגמים

תכנון ובנייה בשכונת אבו שאח בשפרעם

ישיבת מעקב

צהריים טובים לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה לתכנון ובנייה בנושא שכונת אבו שאח בשפרעם.

אנחנו כוועדת פנים מלווים את הנושא של שכונת אבו שאח מ-2011. במרץ 2011 התחלנו לטפל בכל נושא שכונת אבו שאח אחרי שקיבלנו פניות מהתושבים. אני בעצמי גם תושב שפרעם, אז אני מכיר את השכונה ומכיר כל בית שיושב שם. מכיר כל בעל בית בשכונה.

השכונה במצבה היום בשלבי תכנון. עדיין מבחינת תשתיות צריכה הרבה עבודה. הגישה לשכונה מסוכנת מאוד. ראש העיר שפרעם נמצא איתנו, אני רוצה לברך אותו, אמין ענתאוי. אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. אני מקווה לראות אותו שנים רבות עוד בכנסת. אני רוצה לברך את כל האורחים שהגיעו מכל המשרדים. אמורים להגיע גם נציגים משכונת אבו שאח. אני מקווה שיצליחו להגיע. יש לחץ בכניסה, זה מה שהבנתי.

היום אנחנו מקיימים את הדיון בעצם אחרי שקיימנו דיון בדיוק לפני פחות משנה. ביולי 2016 קיימנו דיון אחרון. הוצאנו גם מכתב לראש עיריית שפרעם בשם הוועדה. הגיעו אז גם נציגים ממנהל התכנון. מאהר שנמצא איתנו גם היום היה גם בוועדה ב-2016. אני הבנתי שאנחנו התקדמנו מאוד. התכנית הופקדה, אושרה ואנחנו עובדים. היה פרסום. אנחנו מחכים לתום תקופת הפרסום. התכנית אושרה בתנאים. אנחנו נשמע על התנאים, נראה איך אנחנו מקדמים למפורטות, כי עד עכשיו אנשים שם לא יכולים לבנות את הבית שלהם, לא יכולים להתחבר לחשמל. העירייה בעצם לא יכולה לתכנן את השכונה כמו שצריך ולהתחיל להיכנס לסידור התשתיות.

בעברי עבדתי בחברה הלאומית לדרכים, במע"צ. גם ניסינו למצוא פתרונות לשכונה וגישה לשכונה. קרו כמה תאונות בגישה לשכונה. אנחנו מקווים שגם הנושא של הגישה וכניסה מסודרת לשכונה, גם נמצא את הפתרון כאן. אנחנו כוועדה מבטיחים שנמשיך ללוות את הנושא עד שראשון האנשים יקבל את אישור בנייה וגם עד שאנשים יוכלו להיכנס בבטחה לשכונה שלהם. אנחנו לא נעזוב את הנושא.

אני קודם כל רוצה לשמוע את חברי עבדאללה שהוא גם היה בישיבה הקודמת. הוא גם השתתף בכל הישיבות של נושא תכנון ובנייה ומלווה את הנושא מקרוב. בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש. אני מכיר את הנושא. יש עדיין חסמים או דברים אחרים? שנדע מראש העיר. יש כאן תכנון?

מנהל התכנון, כן. מאהר הוא נציג מנהל התכנון.

אז נראה איפה אנחנו עומדים ובהתאם אנחנו נמשיך את הדיון בצורה יעילה. הנקודות שהבהיר אותן כבוד היושב ראש, ברורות. בואו נראה איך אנחנו נתקדם הלאה.

אני אתן לאמין ענבתאוי, לראש עיריית שפרעם. בבקשה.

ראשית כל בוקר טוב לכולם. תודה כבוד היושב ראש. אני כראש עיריית שפרעם, יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה, עדיין גבעות אלונים ששפרעם במסגרתה. אנחנו בתהליך הקמת ועדה מקומית בקרוב. כחבר ועדה מחוזית לשעבר אני גם ליוויתי את זה. ידידי ואחי מאהר בתפקידו בוועדה המחוזית תרם רבות, אז בהזדמנות זאת ראשית תרשו לי כמובן להודות לך, חבר הכנסת חמד, יו"ר ועדת המשנה, ליו"ר ועדת הפנים בכלל ולחבר הכנסת עבדאללה מערוף על כל מה שאתם נותנים, על זה שאתם נרתמתם גם לקדם את הנושא, נושא מאוד חשוב.

אני כראש עירייה היום רגוע הרבה יותר מאשר בעבר. מדובר בשכונה הזאת. מדובר בעשרות שנים. מדובר בבעיה וסבל מתמשך.

מעל ארבעים שנה השכונה קיימת.

כן. אני קיבלתי את רשות העיר לפני כארבע שנים, קצת פחות, יו"ר ועדת תכנון הבנייה, שלוש שנים ומאז התחלנו להתלבש על הנושא בתמיכת כל החבר'ה כמובן, ועדת הפנים שנרתמה ותודה להם וועדת המשנה כמובן. הגענו להתחיל לקטוף את הפירות. התכנית אושרה. אני מאוד גאה ושמח שאושרה. צעד ראשון היה ב-2015. ב-2016 היתה פניה לפרסם. כל הפרסום נעשה כדת וכדין ועל פי חוק. בתום תקופת הפרסום אנחנו נגיע כוועדה מקומית או מרחבית לתכנון ובנייה לשלב של איחוד וחלוקה, זה הצעד הבא ונעשה את זה כמה שיותר מהר כמובן. אנחנו צריכים את עזרת ועדת הפנים וועדת המשנה וכל מי שיכול לעזור בנושא.

דיברת על הגישה ואתה צודק בהחלט. זו סכנת חיים יום יומית, אז כמה שתוכלו לעזור לדחוף יחד איתנו, כי בתכניות המקוריות מדובר ומאהר אולי יפרט יותר, על מעבר תת קרקעי שם. היות ומדובר בכביש 6 שהולך ומתקרב, יחד איתו מחלף אבליים, אעבלין, יכול להיות שלא תהיה ממש חבירה, הבנתי ממאהר. הוא תיכף יסביר. העיקר, חייבים לסיים כמה שיותר מהר את האיחוד וחלוקה כדי להתחיל לתת היתרים ולפתור את הבעיה של טופס 4 והחשמל, אבל יחד עם זאת אותו מסלול מקביל, עניין של הגישה לשכונה דרך מעבר תת קרקעי כמו שמדובר בתכניות.

כאנשי שפרעם אנחנו מאוד שמחים וגאים שאנחנו הגענו לרגע הזה אחרי סבל של שנים רבות לאחינו תושבי השכונה, כל המשפחות בלי יוצא מהכלל. הדרך, אני לא אגיד ארוכה. אנחנו קרובים מאוד להתחיל לשים קץ כמובן לזה ולאפשר לאנשים להוציא את ההיתרים. שוב, תודה לכם. אחרי זה אם יהיה משהו, בשמחה אתייחס יותר.

תודה רבה. אני רוצה לברך את מנכ"ל עיריית שפרעם, כמאל. גם לאחל לו בהצלחה. הוא כבר הרבה זמן בתפקיד אבל שיהיה רשמי גם בפרוטוקול של ועדת הפנים שאנחנו מאחלים לו בהצלחה בתפקידו ואני מאמין שהוא יצליח. אני מכיר אותו שנים רבות גם כמורה. הוא לימד אותי. מכיר אותו גם כמנהל של הילדים שלי. אני מאמין שהוא יצליח. בבקשה, מאהר.

כבוד היושב ראש, כבוד המכובדים לישיבה והמוזמנים, ראש העירייה. אני עובד פה שוטף יום ויום ואנחנו חברים בוועדה המקומית גבעות אלונים.

האמת, זו בשורה שהתכנית הזאת אושרה אחרי שנים רבות. מהישיבה הקודמת אנחנו אמרנו שהתיקון הוא טכני. אני חייב להעלות איזושהי נקודה שהיא קצת קשה ואולי בעייתית ורגישה בשטח. התיקון באמת היה טכני והתברר שאנשים בשטח לא חיכו לאישור התכנית הסופית, בנו בשטח וזה עיכב לנו קצת את אישור התכנית. זה חייב אותנו להוציא מפקחים לראות מה המשמעות של הבנייה החדשה בשטח שצצה בצד דרכים, שצ"פים, וזה חייב אותנו להחזיר את זה לדיון שוב ולקבל החלטות.

הרבה בנו מעבר?

זה רגיש. אני לא רוצה להרחיב, מי האנשים שבנו.

אם זה בניין אחד או שניים, אם זה עשרות, בכל זאת יש הבדל.

זו קבוצת תושבים שבעקבות ההתנגדויות הם החליטו למשוך את החבלים אליהם ולבנות.

הרבה?

ארבעה בתים.

ארבעה בתים שנבנו אחרי אישור התכנית?

אחרי שהתקבלה החלטה באישור התכנית בסוף 2015 נבנו ארבעה מבנים. כעקרון הם לביצוע. לוועדה המקומית מאד קשה עכשיו להתחיל לתכנן את האיחוד וחלוקה. זה לא קל והם צריכים למצוא פתרון.

אבל התכנית אושרה לעומת ארבעת הבתים.

נכון. מצאנו פתרון ביניים לגבי ארבעת הבתים. אנחנו בעד שהתכניות כמובן יאושרו לפני הבנייה לפי חוק תכנון ובנייה ולא חוק בנייה ותכנון. עושים את המאמצים האדירים יחד עם הוועדה המקומית כדי לקדם את השכונות ובכלל בשפרעם ובשאר היישובים. הפתרון היה לנסות למצוא להם פתרון בשלב האיחוד והחלוקה. בעצם אחרי שאישרנו את התכנית והיא פורסמה לפני חודשיים, אנחנו יכולים עכשיו לתכנן את האיחוד והחלוקה ולוועדה המקומית תהיה משימה לא - - -

תקופת הפרסום הסתיימה?

אנחנו סיימנו. התכנית אושרה לגמרי. פרסמנו. אין תקופת פרסום. ברגע שהתכנית אושרה, זה אושרה.

זה שלב מאוד קריטי עכשיו לוועדה המקומית. הם יצרכו עכשיו לטפל בנושא ברגישות יתר, לנסות לרצות את התושבים שם כי זה לא קל וזה רגיש בין התושבים בשכונה. זה שלב שנכנסים פה שמאי מקרקעין מהבעלים של הקרקע, סלילת דרכים, איפה למקם את מבני הציבור במקומם המדויק, שטחים ירוקים.

אנחנו דיברנו על זה גם בוועדה הקודמת בנושא של קרקע של המנהל באזור, שבואו לא נסתמך רק על הנושא של הקרקע הפרטית. האם יש אפשרות לתכנן את המבנים הציבוריים על קרקע מדינה, שהעירייה תבוא ותגיד, זו הקרקע שאני רוצה לייעד אותם לבניית מבני ציבור או אין לנו את האפשרות הזאת? אנחנו דיברנו על זה בוועדה הקודמת.

לפי דעתי בספק אם יש שם קרקעות מדינה כי הקרקעות שם מחולקות בין משפחות.

הכל קרקע פרטית, אין לנו קרקע מדינה.

אם אני לא טועה. הנטל של הקצאת, אני לא רוצה לקרוא לזה הפקעה כי מקצים שטח לצרכי ציבור במסגרת איחוד וחלוקה, שהנטל יתפזר על כלל האוכלוסיה תושבת המקום. זה נקרא הקצאה. זה עניין של כאילו מודעות. אנחנו במגזר היום, מגזר בני מיעוטים אני קורא לזה, אנחנו צריכים להכניס לאט לאט את הנושא של איחוד וחלוקה. לא קל היום שאתה גדלת על חלקת אדמה ואתה יודע שזה הגדר שלך ועץ הזית שלך ואתה פתאום מוצא את עצמך גר ליד או בסמוך, כי האיחוד וחלוקה זה בסמוך לקרקע שאתה גר בה, ככל הניתן. זה עניין של מודעות וחינוך. זה תפקיד של הוועדה המקומית היום. זו משימה לא קלה. אני מאמין שיצליחו גם בנושא הזה בשכונה הזאת.

כמה אחוזים אנחנו צריכים להוריד בשביל לעמוד במבני הציבור ובכל התשתיות שאנחנו צריכים, מתוך הגוש?

אני מאמין שזה לא עובר את ה-30%. אני צריך לעשות חישוב כאן, אבל צריך לקחת בחשבון שללא הדרכים האלה לא תהיה להם גישה למגרשים שלהם וללא שטחים ירוקים אין להם ריאה ירוקה לילדים שלהם לשחק בסוף היום. ללא השטחים החומים שזה מבני ציבור, לא יהיה להם גן ילדים, אז הם צריכים להבין, אני מדבר על כלל האוכלוסיה במגזר, חייבים להקצות שטחים לצרכי ציבור לילדים שלהם.

אני מאמין במה שאתה אומר. אני גם תומך בכל מילה שאתה אומר. אני גם באמת רוצה להודות לך כי בוועדה הקודמת אתה אמרת, נושא טכני קטן שמתעכב. באמת הוצאנו מכתב מהוועדה לעירייה והנושא הטכני שאתה אמרת, אז שעות זה לוקח. עובדתי זה עבד וזה זירז את העניין ויש לנו כבר תכנית שם. אנחנו צריכים רק לעבוד על הנושא.

שוב אני רוצה להודות לך על זה. אני רוצה לשאול בקשר לגישה, כי דיברנו שם, גם במכתב אני כתבתי מעבר תת קרקעי ואני זוכר גם כשהייתי במע"צ דובר עם מעבר תת קרקעי. זה לא נוגע לחברה הלאומית לישראל, אז מי שצריך לצאת במימון כל הפרוייקט זו היתה עיריית שפרעם ואז גם אני העליתי את הנושא הזה. לא יכול להיות שעיריית שפרעם תישא בעלויות כאלה. איך התכנית היום? האם יש שינוי מהמעבר תת קרקעי? כי דיברנו אז גם על כיכר שהיא בהרבה יותר זולה. מי שאמור לעשות את זה זו החברה הלאומית לדרכים וזה מוריד את העלות מהעירייה.

מסמכי התכנית דיברו על פניות ימינה ימינה כשלב ראשוני, שזה המבנים הקיימים, וכל תוספת של יחידות דיור מעבר למה שקיים יצטרך את השלב הסופי שזה המעבר תת קרקעי, איך שהציעו מתכנני התנועה של התכנית הזאת, שזה מעבר תת קרקעי בתאום עם חברת נתיבי ישראל או מע"צ ושזה אושר במועצה הארצית לתכנון ובנייה. ככה זה אושר. היום אם עיריית שפרעם שזה הגוף המוסמך לטפל בתושבים שלה, תראה לנכון וצורך למצוא פתרון אולי חילופי, אולי אחר לגישה לשכונה, תצטרך להגיש תכנית או לבוא בהבנות עם האחראים על הדרכים האלה, שזה מע"צ, נתיבי ישראל.

בתכנית עכשיו מאושר עם מעבר תת קרקעי.

נכון, כשלב סופי.

והנושא של כיכר ירד.

לא, כיכר אמרנו, ניתן לתכנן ולשנות את התכנית.

בלי תוספת.

לא. התכנית אושרה איך שהיא, שני שלבים: שלב ביניים, שלב סופי. תרצה לשנות תכנית שאושרה, אתה תגיש תכנית מסמכים אחרים וזה יכול להתבטא על ידי כיכר, על ידי מעבר אולי עילי.

וכביש 6, מה שהזכיר ראש העיר, זה לא?

המעבר התת קרקעי הוא לא רחוק ממחלף אבליים וזה אמור להיות גם משולב עם כביש 6. אני מניח שכשיתוכנן לשלבי הביצוע ידעו בדיוק מה הגבהים של הרמפות שמשתלבות עם דרך 781 ויכול להיות עם התכנון הפיזי לביצוע לא יצטרכו לעשות חפירה, יצטרכו ללכת על המפלס הקיים ואז זה לא נקרא חפירה, זה נקרא ללכת עם מה שקיים. זה נקרא מעבר תת קרקעי עדיין.

זה אומר שאנחנו צריכים לעבוד גם עם מתכנני כביש 6, שמחלף אעבלין יכלול גם את הכניסה לשכונה כי בעצם מה שנכנס לאעבלין זה נכנס לשכונה. על זה אנחנו צריכים ללכת יותר כיוון מאשר לתת את הנטל על עיריית שפרעם בכל הנושא של כניסה לשכונה.

אם אני מבין נכון את מאהר, במחלף הזה בכניסה לאעבלין מכיוון 6 תהיה רמפה או עלייה, מעין גשרון כזה, אז אנחנו ניכנס לשכונה מתחת לגשר. אין סכנה בכלל. זה במקום התת קרקעי, במקום החפירה.

כשהתקדמה התכנית לא דובר אז על מחלף אבליים.

נכון.

המדינה עם התשתיות שלה חייבת לתת פתרון לכל התשתיות שלה. זה קדם לזה. חייבים אולי במסגרת בדיקה או יעוץ עם חברת נתיבי ישראל או מע"צ לשבת לנסות למצוא פתרון לשכונה. אולי הפתרון ישאר איפה שאמרנו ואולי עם מעבר שזה מתחת לגשר או מעבר תת קרקעי בחפירה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

אדוני היושב ראש, אני קודם כל מברך את ראש עיריית שפרעם והמנכ"ל. אני גם מברך אותך באמת על הדיון הזה וגם הדיון הקודם שיזמת ואני רואה שהדיונים האלה בסוף הניבו פרי.

ד"ר שופאנייה הראה לי שבאמת יש פרסום, שאנחנו מתקדמים בעניין אבו שאח. חשוב מאוד שהעבודה שלנו פה בוועדת הפנים, גם אתה, גם חברי עבדאללה אבו מערוף, גם אני השתתפתי בישיבה הקודמת, שבאמת נקדם את התכניות במגזר הערבי ואני מברך את ועדת התכנון גם על העבודה שהיא עשתה, באמת שהגענו ליום הזה שיש פרסום ושיש התקדמות.

אני תמיד בקשר שוטף עם עיריית שפרעם, עם אבו עלי. עבדנו גם על העניין של מעונות היום שעכשיו אני מתאר לעצמי ששניים, שש כיתות, שזה בערך 8 מיליון שקל שבאמת יתחילו להיבנות ב-2017-2018. זה חשוב מאוד. אנחנו גם עובדים על העניין של הדואר שעדיין תקוע, אז גם אם אתה יכול לעזור. באמת צריך לבנות עוד סוכנות להקל על העומס הנורא שיש בשפרעם.

הובלת מעבר הדואר ממקום שהוא היה למקום החדש, עשינו את זה עם מנכ"ל הדואר לשעבר לפני חמש שנים או ארבע שנים, אני חושב.

בשכונה החדשה צריך לבנות. אני עובד על זה כבר שנה. היו מספר פגישות. אפילו באתי עם המנכ"ל לעירייה, אבל צריך שם עוד לחץ ואז אני מאמין שאנחנו נצליח בזה. חשוב מאוד בימים האלה גם לברך באמת את כל תושבי שפרעם באמת על האחדות, שאנחנו חייבים להוריד את המתחים. אנחנו בסופו של יום עם אחד וכל העניין הזה של מי שמנסה לסכסך ולהפריד ולעבוד על העניין הזה של העדתי וכל זה, אנחנו נגיד לו שאנחנו יושבים פה כולנו ושפרעם היא דוגמא ומופת ומודל לחיים המשותפים בין שלושת הדתות. חשוב מאוד בימים אלה שייצא קול ברור שאנחנו נגד אלפיתנא אטעפיה. צריך לקבור אותה ולא לתת לה להרים ראש.

אני בנושא הזה איתך בכל מילה. אני אתמול גם אמרתי את זה בערוץ 1. אמרתי, אנחנו כהנהגה של העדה הדרוזית, גם הפוליטית, גם הדתית, כולנו התגייסנו מהדקה הראשונה. אנחנו לא נאפשר לקומץ להשתלט. אנחנו מובילים את הרחוב. הרחוב לעולם לא יוביל אותנו וזה מה שאני רוצה שכולם יעשו.

אני שמעתי את דברים גם של חבר הכנסת אוסאמה סעדי וגם של חבר הכנסת לשעבר, נביל. זה מרגש לראות אנשים שהם מנהיגים ושולטים טוב בשטח.

לגבי אבו שאח, אני רוצה להגיד שעיריית שפרעם יוזמת כבר תקופה את תכנית המתאר החדשה של העיר. גם במקביל תכניות ותמ"ליות, שתי תכניות וגם שכונה דרומית. במסגרת תכנית המתאר שלנו אנחנו אמורים להביא עוד חודש וחצי לדיון להפקדה.

אני אקיים דיון מיוחד אחרי שאנחנו חוזרים מהפגרה על כל נושא תכנון ובנייה בשפרעם ואז אני ארצה ממך שתגיע לכאן מוכן על כל ההרחבה. גם אני אבקש מהעירייה ואז נתחיל לעבוד על כל הנושא לתכנון ובנייה בשפרעם כמו שאנחנו עושים היום, את הנושא הזה גם עם ינור. עשינו את זה עם עוספיא, דלייה. אנחנו רואים שהוועדות שאנחנו מקיימים כאן עוזרות ומקדמות את העניין.

אנחנו גם עושים את זה היום עם ח'וואלד, אז תגיד.

אני מוביל את הנושא עם ח'וואלד ואני רוצה לעזור להם כי מגיע להם.

יש לנו דיון היום.

כן, אני יודע. יש לנו דיון בשעה 14:00, שאני יזמתי. הצטרפתם אלי ואנחנו נקדם אותו גם.

אני רוצה להגיד שבמסגרת תכנית המתאר יהיה גם לשכונת אבו שאח עוד רזרבות שטחים להתרחב.

יפה.

אז יהיה גם לאנשים שיפגעו או לא נפגעים איזונים שיהיו בעתיד, זה איחוד וחלוקה. זה ייתן פתרון גם למצוקת הדיור.

על נושא איחוד וחלוקה אני אשאל את ראש העיר איפה אנחנו מתקדמים, אם התחילו כבר במשא ומתן עם התושבים, אבל אחרי שאנחנו נשמע את משרד הפנים. מי נמצא איתנו ממשרד הפנים?

אלעד לב. אין לנו כרגע התייחסות לנושא של האיחוד והחלוקה. זה עוד מוקדם.

מי אמור להוביל את הנושא של האיחוד והחלוקה?

היוזמות של התכניות של איחוד וחלוקה זה ביוזמת ועדה מקומית או הרשויות המקומיות שהן יוזמות את התכנון הזה או משרד ממשלתי שייקח על עצמו לתכנן בשכונה מסוימת.

דווקא בנקודה הזאת עדיף שעיריית שפרעם תוביל את הנושא כי היא יכולה להגיע לתוצאה.

לכשתכנית המתאר הכוללנית תתקדם, אז משרד הפנים, יהיה לו תפקיד מרכזי בנושא של גבולות השיפוט, העברת שטחים ככל שצריך.

אנחנו מדברים על משהו ספציפי. שיפוט זה לא נכלל שם. זה לא יהיה חסם, העניין של השיפוט. העניין בתכנית הספציפית הזאת של השכונה הזאת שאכן תהיה היענות. זה נושא רגיש. חייבים שאנשים יבינו. יש כאן נציגי השכונה? אין?

אין.

שיבינו שהם חייבים להיות לא רק עם הבנה, עם נכונות שיש תכנון ואין דרך אחרת. אני מכיר את הנושא. זה לא רק בשפרעם. לצערנו הרב, אני אומר עכשיו בקול רם, אחד החסמים הגדולים, עניין איחוד וחלוקה. אצלנו אנשים עדיין לא תופסים שזו הדרך הטובה והיעילה ושתפתור הרבה בעיות, בגלל זה אמרתי איפה המעורבות של אנשים וההיענות שלהם. חייבים כבר. החסם הזה, כבר אנחנו בעידן חדש וחייב שייצא מהתודעה של האנשים שהם ישארו מטר לכאן או חצי מטר לכאן. אי אפשר.

אני מאמין שלא רק שעיריית שפרעם, יש לה את היכולת לבקש מימון מכל מיני גורמים - - -

אני אתייחס לנושא הזה. גם למימון אני אדאג, לכן אני רוצה לשמוע את משרד השיכון שהוא אמור לתת את המימון לנושא של תכניות מפורטות.

תציג את עצמך לפרוטוקול, בבקשה.

אני אמין אבו חייה, אני מנהל תחום מיעוטים במשרד הבינוי והשיכון.

כבוד יושב הראש, אני רוצה להגיד שני דברים. דבר ראשון, לעניין התכנית הספציפית הזו, משרד השיכון לא קידם אותה אלא מנהל התכנון. כל נושא האיחוד והחלוקה, ניתן לקדם אותו גם בעזרת משרד הבינוי והשיכון. ההמלצה שלי, לקחת חברה מנהלת כי הנושא הזה הוא נושא מורכב. הפרשה לצרכי ציבור זה דבר שחייב עבודה מאוד סיזיפית אפילו להגיע מבית לבית ולעשות כנסים ולעשות קמפיינים בשיתוף הרשות. מניסיון ביישובים אחרים, חברה מנהלת יכולה לקדם את זה יחד רשות - - - , כי בסוף הרגישות במיוחד במגזר היא מאוד גדולה בעניין הזה וכל אחד מבין את המושג של הפרשה או הוצאה לצרכי ציבור כהפקעה, לכן המושג הזה, צריך להבין אותו שבסוף זה משרת את השכונה עצמה ואת התושבים עצמם. מכיוון שיש מצב קיים בשכונה, קל וחומר שצריך חברה מנהלת כי יש בינוי שהוא קיים, לכן כדי להסדיר את הכל ביחד, לעשות את זה כמקשה אחת, יש לזה תקציב. אפשר לתקצב את העניין הזה כפרוייקט של משרד השיכון.

ב-922 מופיע תקציב גדול לכל הנושא של תכניות מפורטות ואני קיימתי דיון גם על 922 והתברר לי שהניצול התקציבי של משרד השיכון בנושא הזה כמעט ואפסי, לכן אני כאן שואל איך אנחנו ביחד נוכל לקדם שמבחינה תקציבית לא יהיה חסם לעיריית שפרעם, הנושא התקציבי, וזה מה שחשוב לי ואני רוצה באמת לדאוג שכל התקציב שנמצא במשרד השיכון, שמיועד לתכניות מפורטות במגזר הלא יהודי, יגיע. יש המון כסף שם. תכנית פראוור, קיימתי דיון על התכנית והתברר שהיה 220 מיליון שקל לתכניות מפורטות או תכניות כלליות. בדקנו את הניצול התקציבי ל-220 מיליון. אתה יודע כמה ניצלו מתוכם? אפס. 220 מיליון חזרו לאוצר. הופיעו רק בניירות וכלום לא נוצל, וכאן אנחנו לא רוצים לאפשר. כמו שאני לא מאפשר לתכנית של העדה הדרוזית ומקיים דיונים כל הזמן בנושא ודוחף, גם כאן אני רוצה שנושא של תכנון ובנייה ותכניות מפורטות שינוצל עד השקל האחרון ב-922.

תרשה לי ברשותך גם להדגיש את הנושא, להתייחס וגם לבשר. קודם כל עיריית שפרעם כמו כל שאר היישובים, ההסכמים האסטרטגים שחתמו איתנו משרד הבינוי והשיכון, יש כסף וכסף רב בהחלטה 922 שהוא צבוע ליישוב. אנחנו במצב שהעירייה צריכה לקדם את החתימה על ההסכם מול המשרד, הסכם פיתוח כוללני שבתוכו יש נספח 922. צריך לקדם את זה כמה שיותר מהר וניתן מחר בבוקר אחרי שיש הסכם כבר להזרים תקציבים לעניין הזה במיוחד בנושא תכניות מפורטות. יש מספיק כסף. אין בעיה של תקציבים לתכנון ולצורך העניין אפשר לקדם את זה כמה שיותר מהר. בשנת 2016 ביישובים שהגישו תכניות הניצול היה ב-100%, רק לחדד את הנקודה. ביישובים שהגישו תכניות, בין אם זה לתב"עות חדשות או תכניות סטטוטוריות או תכניות מפורטות, אפילו הסדרה של כבישים לבינוי קיים, הניצול היה מקסימלי. ל-2017 אנחנו כרגע בעיצומה של הכנת תכנית עבודה שאני מציע כמה שיותר מהר ניפגש, נחתום על הסכם, נביא את זה למצב של מימוש ונוכל לתקצב את כל התכניות. יש הרבה כסף בעניין הזה, כסף של 2016 - - - שקל כי אין הסכם. 2017 עומד ברשותכם.

אנחנו לקראת סוף 2017.

הדבר היחידי שמעכב כרגע חתימה - - -

אם 2017-2016 לא קיבלו שקל אחד, זה דרשני.

היא לא חתמה על הסכם.

אני לא רוצה להגיע למצב שהתכנית מסתיימת ובסוף אני בודק אותה עוד פעם כמו שעשיתי ב-800 מיליון שקל שעשו רעש אדיר. מתברר לי מתוך ה-800 מיליון שקל, בקושי ניצלו 150 מיליון שקל. כל שאר הכסף חזר לאוצר.

אדוני היושב ראש, אנחנו ב-2016 החתמנו את כל הרשויות על הסכמים חוץ משתי רשויות שלא חתמו עדיין, שפרעם והעיר טמרה. העיר טמרה בגלל סוגיה משפטית, נפתרה אתמול. שפרעם, סוגיה של פשוט לשבת ולדבר. זה הכל.

בטמרה מה היתה הסוגיה, זה הכביש?

כן. היתה עתירה משפטית של טמרה. נגמר אתמול. לא אושרה. נדחתה העתירה שלהם. אנחנו נקדם את התכנית בטמרה.

אנחנו נשמע את התגובה של עיריית שפרעם כי אתה מעלה נקודה מאוד חשובה וכל תושב בשפרעם, שיש כסף ואנחנו לא מנצלים אותו, רוצה לשמוע. גם כתושב שפרעם אני רוצה לשמוע למה.

ואחר כך זה משליך על הכל, גם תכנון, גם מוסדות ציבור וגם דברים נוספים ולכן זו הזדמנות להגיד בבמה הזו, בוועדה מאוד חשובה, חבר'ה, אנחנו אתכם, בואו נקדם את זה.

טוב, זה כבר יותר משנה מאז שהתחיל בכלל הנושא, הועלה לדיון, הנושא של ההסכם האסטרטגי. אנחנו לא חסכנו שום מאמץ. השקענו מאמצעים עילאיים כדי לחתום על ההסכם ולצערי אנחנו עדיין הרשות היחידה שלא חתמנו. זו בעיה פנימית בתוך עיריית שפרעם ולכן אני שמח שזה הועלה, אולי כדי "לנצל" את ההזדמנות שחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף ואוסאמה נמצאים. שניהם גם שותפים וחיוביים ואנשי עשייה, לעזור לנו בקטע הזה כי זה עניין לא נעים פשוט להיכנס לפרטים בפורום המכובד הזה, בטענה, לא היה לי עדיין, ניסיתי בכל הדרכים. לא היה לי עדיין רוב. אין לי קואליציה. חלק מחבריי, חברי האופוזיציה, לא הסכימו ודחו את זה שוב ושוב. כמה פעמים הבאנו את זה ועזר לנו המנהל ומשרד השיכון, פרופסורים ודוקטורים שפעם חוו דעת שלילית, פעם חיובית, בטענה שאנחנו לא רוצים לחתום על ההסכם כי מדובר פה בין היתר בשכונת מגורים חדשה שכוללת 1,650 יחידות דיור שלא תהיינה - - - . זאת האמתלה. לא תהיה לנו כעירייה השליטה מי יקבל את הרוב של היחידות האלה ואנחנו חוששים, אני מצטט, שכל מיני אנשים דווקא לא תושבי שפרעם, מבחוץ, ישתלטו ויכבשו לנו את החלקות האלה ולא פתרנו בעיה לתושבי שפרעם. בסוף דיברתי עם נירית ועם רמ"י. היה גם תמיר.

הגיעו אלי לעירייה וישבנו כולנו יחד, איך אפשר להיעזר כדי באמת לקדם את הנושא של החתימה. נירית, מנהלת מחוז חיפה במשרד השיכון, אנחנו מחוז חיפה, אמרה, אני מוכנה להוציא מסמך שאפשר, ותמיר היה נוכח איתנו בישיבה, שבנגלה הראשונה אנחנו נשווק 25% אך ורק לתושבי שפרעם ואחרי זה אלוהים גדול. אמרתי לחבריי, לכל הנשמות בתוך העירייה, אנחנו עירייה, אנחנו ועדת תכנון ובנייה. גם אם תהיה מקומית וגם אם עדיין נישאר במרחבית, אנחנו מוציאים את ההיתרים. יש לנו שליטה. יש לנו כוח. אנחנו נראה שמשהו מתפתח לא בסדר, יכולים לעצור, יכולים לעכב. סליחה, לא רוצה להרבות בפרטים. בכל זאת עדיין לא הצלחתי אז אני מבקש אם אפשר אולי לדבר על זה אחר כך.

ברצון. אנחנו חייבים באמת לעזור ולפתור את הבעיה הזאת. שלא ניכנס אחר כך לפלונטרים, צריך לתת לנו ויזה פתוחה ממשרד השיכון שאכן לא לנצל לא רק 25, אפילו 45. אני מבין, אחר כך יהיו בתי משפט, לכן הכדור אצל משרד השיכון שהוא אמר, אנחנו לא הולכים לעשות את זה רק לשם.

אבל השיווק זה המנהל, לא משרד השיכון.

כן, כן, כצד ג' הוא רוצה להתערב ולעזור.

גם וגם.

נושא של בני מקום זה לא משרד השיכון, זה מנהל התכנון ורמ"י. כדי לשנות תקנה, הדבר היחידי שעשו, ביישובי עדיפות לאומית היה ניתן להעלות אחוזי השתתפות בני מקום ל-50% ואף ל-75% ובהחרגה הגענו גם ל-100% בחלק מהיישובים.

אני מכיר את זה. אני מתפלא לשמוע מה שאמר ראש העיר כי אני מכיר את זה שיש אפשרות להגיע ל-100% תושבי מקום.

זה לפי עדיפות לאומית. לצורך העניין, אני מציע לא לקשור את זה להסכם, כי ההסכם, יש בו הרבה מאוד תקציב לא רק בנקודה הזאת. את הנקודה הזו עדיף לתקוף בדיון מפורט ספציפי לנקודה הזאת בזמן השיווק ואז ניתן להגיע לפתרון.

אני אתן לכם לצורך העניין דוגמא פשוטה. היה לנו סיפור מאוד גדול. ראש העיר לא רצה בשום פנים להתקדם עם ראש המועצה. בסופו של דבר בדיון ענייני יחד איתנו, יחד עם רמ"י, יחד עם מנהל התכנון ועם כל מי שנוגע לעניין הזה, הצלחנו להגיע למצב שנקבל 75% תושבי המקום ובהחרגה ל-100%, זאת אומרת פתרנו את הבעיה בדיון ספציפי לנקודה. אני מציע לא לקשור את זה. יש שם הרבה כסף.

לכן אדוני היושב ראש, אדוני ראש העיר, אני חושב שבאמת צריך לאבחן בין העניין של ההסכם האסטרטגי, ואני הייתי עם יוסף אבוהב ואנחנו עובדים על העניין הזה ובאמת צריך לחתום על ההסכם הזה כי יש באמת הרבה כסף בעניין הזה.

עניין של בני המקום והאחוזים, אני חושב שבאמת זו בעיה לא רק בשפרעם. היתה באבו גוש. טיפלתי גם בעניין של בית נקופה ועין רפא שגם שם היה 25%-30% ואז הגענו ל-75% ול-80%.

יש אפשרות.

יש אפשרות. בטורעאן קיבלו 100%. אנחנו יודעים את כל הבעיות האלה ולכן אני אומר, צריך להפריד בין שני הדברים. צריך לחתום על ההסכם האסטרטגי כי מגיע להרבה כסף תכנון וכל הדברים האלה ובאמת להיכנס לעניין הזה עם רמ"י, עם מנהל התכנון, לראות איזה אחוז באמת להגיע, כי בסופו של יום אנחנו רוצים לפתור את בעיות הדיור של כל היישובים, אבל גם אנחנו לא רוצים שאם יבוא מישהו, אז זה לא על חשבון. קודם כל העדיפות היא לבני המקום, בין אם זה בשפרעם, בין אם זה בסכנין ולכן זה חשוב מאוד אדוני היושב ראש, באמת בשפרעם שכולנו נירתם ונפתור את זה לטובת קודם כל תושבי שפרעם.

תודה רבה.

ברשותך היושב ראש, אני לא בטוח שאפשר להפריד בין ההסכם לבין האחוז לתושבי המקום כי אם אנחנו חותמים על ההסכם וזה החשש, ויש יותר מסעיף אפילו, בהסכם, שאומר שלעירייה אין שליטה על - - - , זו הבעיה. אי אפשר להפריד. צריך אולי נספח.

קודם כל לשנות את האחוז, אחר כך.

כן, כן.

אני מציע שתחתמו על ההסכם עם מכתב הסתייגות שלך שאתה מבקש דיון מפורט לשנות את אחוז בני המקום כדי שאולי זה יכנס. אמרתי בהתניה.

זה עלה ושלחתי מכתבי הסתייגות.

הראשונים היינו להסתייג והגשנו ממש איך שקיבלנו את ההסכם.

היישוב הראשון שהסתייג זה שפרעם.

לקחנו אותו לפרטים, לסעיפים. בדקנו כל אחד, הגשנו - - -

כן, אבל מה שהוא אומר, אומר דבר מאוד חשוב ואתה אמרת גם אותו דבר, דברים מאוד חשובים, שאתה כיושב ראש של ועדת תכנון מקומית, יש לך שליטה גם מי יקבל את טופס 4, מי לא יקבל היתר. אנחנו מערבבים שמחה בשמחה כי לחתום על הסכם ולקבל את התקציב ולהתחיל להזיז את הדברים, אני חושב שכל חבר מועצה של עיריית שפרעם רוצה שנתקדם ולא רוצה להמשיך להיות תקוע בגלל חשש שבעתיד ישתלטו אנשים זרים על הנושא, אבל כל עוד ויש לנו ראש עיר ויש לנו עירייה, אני לא מאמין שמישהו יכול להשתלט, עם כל הכוח שיש לראש העיר ובמיוחד כשהוא גם יושב ראש ועדת תכנון ובנייה. כאן אני חושב שאנחנו, אני לא רוצה להיכנס לגופו של הסכסוך הפנימי בתוך עיריית שפרעם, אבל אני חושב, אנחנו צריכים להתחיל להתקדם בנושא כי אחרת אנחנו לא נתקדם גם בעניין של המפורטות, של השכונות הפרטיות שלנו, של האדמות הפרטיות, כי הכל קשור אחד בשני ואנחנו רוצים להתקדם כאן בנקודה. זו העמדה שלי. אני חושב שצריך להוביל לכיוון הזה.

אני מבין שאם תוכלו לעזור לנו ולהעלות את האחוז מ-25% ל-70%, תהיה חתימה מהירה.

אני מאמין שברגע שאנחנו נגיע, נקיים דיון כאן בוועדה גם עם מנהל מקרקעי ישראל, גם עם משרד השיכון, גם עם עיריית שפרעם וגם עם כל הנוגעים בדבר, שיש מטרה אחת.

אתה יודע שאני מנהל עכשיו מאבק משפטי בשכונת חיילים משוחררים.

רשמתי לי הערה לציין. אני לא יודע אם זה תקדים, אבל כל הכבוד מבחינת המחירים והעלויות.

המאבק שלנו, אני מקווה שיצליח, אבל לעתיד הצליח בכל היישובים הדרוזים שהמחירים כבר ב-90% הנחה ומה שסיכמתי אז עם משרד האוצר יצא לפועל, לכן אני חושב שביחד כאן, גם הוועדה שתתגייס לטובת הנושא וגם חברי כנסת שמכל הסיעות יגיעו גם לכאן וגם מנהל מקרקעי ישראל וגם משרד השיכון שאני מכיר את העבודה שהוא מבצע, עבודה טובה. ביחד אנחנו יכולים להגיע לתוצאה וחשוב שהמסר הזה יצא גם לחברי מועצת העיר. אתה הזכרת את אבו מערוף ואוסאמה בכוונה ואני יודע מה הכוונה שלך ואני מקווה שביחד אנחנו נצליח לקדם את זה.

מי נמצא מהמשרד להגנת הסביבה? רשות מקרקעי ישראל? בבקשה.

אין לי מה להתייחס מעבר למה שנאמר פה.

ועל ההתייחסות שלך של הנושא של 25% תושבים במקום - - - ?

אני לא יכולה להתייחס.

משרד הבינוי התייחס, משרד התשתיות, אין לו כאן עניין.

אני מסכם את הדיון הזה.

קודם כל רוצה להודות לראש עיריית שפרעם, למנכ"ל העירייה שהגיעו לכאן משפרעם ונתנו לנו את כל ההסברים הדרושים, שמאז שהוצאנו את המכתב הנושא הטכני שעמד ועיכב את ההתקדמות של התכנית בא לפתרונו. אני רוצה להודות למאהר ממנהל התכנון על העבודה הטובה שהוא עושה ואני שומע מהרבה אנשים ומהרבה ראשי רשויות איך אתה מקדם את כל הנושא של התכנון ובנייה ולוקח את זה למקום הנכון שעוד לא היה אחד שתפס את הנושא של תכנון בנייה ואמר, אני רוצה להוביל, רוצה לקדם. אתה עושה את זה בצורה טובה.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול שוועדות שאנחנו מקיימים כאן יכולות לשאת תוצאה. אנחנו התחלנו במרץ 2011 בדיון בשכונת אבו שאח. אנחנו ביולי 2017 רואים שיש כבר תכנית והיא הופקדה ואושרה ואנחנו הולכים לכיוון של איחוד וחלוקה ומפורטת. אני רוצה לקרוא למשרד השיכון לזרז את הנושא של חתימת החוזה עם עיריית שפרעם וגם לעיריית שפרעם להזרים את הכסף הדרוש לתכניות המפורטות כי תכניות מפורטות שם לא נוגעות רק לשיווק של מנהל מקרקעי ישראל, גם יש שכונות פרטיות וקרקע פרטית ולכן חשוב וגם בתכנית 922 של העצמת המגזר הלא יהודי, נמצא שם כסף לקרקע פרטית. אני עברתי על כל ההחלטה. אני מקווה שאנחנו נצליח לקבל את התקציבים הדרושים לקידום התכנית. אני אמשיך ללוות את הנושא של שכונת אבו שאח ואני מקווה שאחרי שאנחנו נחזור מהפגרה, ליאת, תרשמי לך שאנחנו נקיים דיון על כל התכנון ובנייה בעיריית שפרעם, על כל המתחמים, על כל השכונות וביחד נצליח לקדם את זה. שוב אני רוצה להודות לכולכם.

רציתי להוסיף שרק בשבוע האחרון קיבלנו תקציב באמצעות קול קורא לתכנון הבנייה על קרקע פרטית, אז זה גם אפשרי.

יש 220 מיליון שקל. אני אומר לכם, תגידו לראשי הרשויות, חבל שהכסף יחזור לאוצר. בתכנית של פראוור הכל חזר לאוצר. בתכנית 922 אל תחזירו את זה לאוצר.

אני מקווה שלא.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.