הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 425

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 13:00

העסקת עובדים ללא הכשרה מתאימה במערכת החינוך.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

גנאים מסעוד

עבד אל חכים חאג' יחיא

יפעת שאשא ביטון

מנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך - סוניה פרץ

נציג דוברות משרד החינוך - ראובן יוסף הכהן

מפקחת ארצית למקצועות המינהל, משרד הכלכלה - קלרה שניצר

מנהל תחום שילוב בחינוך, משרד המשפטים - אמיתי שוחט

קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז שלטון מקומי - פנחס קבלו

עו"ד, המועצה לשלום הילד - לירון אשל

הסתדרות המורים - אביטל ויינשטיין כהן

מתמחה במחלקה המשפטית, הסתדרות המורים - עומרי תורגמן

קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים - רויטל לן כהן

האגף לקידום זכויות, אלו"ט - איילת דיין

עו"ד, האגף לקידום זכויות, אלו"ט - נעמה אריעם ענתבי

מנהלת, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות - הניה מרמורשטיין

עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות - רויטל לן כהן

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים - מאיר אסרף

יהודית גידלי

חנה כהן

העסקת עובדים ללא הכשרה מתאימה במערכת החינוך

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 20 ביוני 2017, כ"ו בסיון תשע"ז. הנושא: העסקת עובדים ללא הכשרה מתאימה במערכת החינוך. יוזמת הדיון חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד. אני אחסוך את מילות הפתיחה ואעביר אליה את רשות הדיבור.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אז כן, רבות דובר סביב הנושא של הפדופיל, אותו מורה מחליף שנכנס לתוך המערכת, קיבל תעודת יושר בלי שהיה מצוין שבעצם עומדים נגדו הליכים משפטיים. אבל היום אני לא רוצה לדבר על הלקונה בחוק. אני חושבת שהוא העלה על סדר היום נושא שהרביתי לעסוק בו בשנים האחרונות, וזה העניין של אנשי הוראה או אנשי הסגל שנכנסים לתוך מערכת החינוך, כשלמעשה הם לא אנשי חינוך. הם לא עברו שום הכשרה שתאפשר להם את הכניסה למערכת. אנחנו נתקלים בזה במורים פרטיים ואנחנו נתקלים בזה באיזשהו מערך מובנה שקיים היום, של סייעות בעיקר ברשויות המקומיות, שכולנו יודעים שרובן לא עברו שום הכשרה בנושא של חינוך. אותן סייעות שיכולות לעבור מתפקיד לתפקיד ברשות המקומית, פעם מזכירה בבית-הספר, אולי אחר כך מזכירה באחת הלשכות ויום אחר כך או שנה אחר כך להיות סייעת. יסלחו לי כל הסייעות, ואני יודעת שיש הרבה מהן שעושות עבודת קודש, אבל אני חושבת שהגיע הזמן שאם אנחנו רוצים שתהיה לנו מערכת חינוך כפי שהיא צריכה להיות, אז האנשים שנמצאים בתוך המערכת צריכים להיות אנשי חינוך, אנשים שעברו את ההכשרה המתאימה כדי להיות שם, כרגע בלי קשר לעברם הפלילי, שזו כמובן סוגיה שצריך לעסוק בה. מחר בבוקר יהיה דיון בסוגיה הספציפית הזאת. אני רוצה להתכנס רק לנושא של מי הם האנשים שפוגשים את הילדים שלנו בתוך מערכת החינוך.

יש פה נציגים של השלטון המקומי? לצערי הרב אין פה נציגים של השלטון המקומי, שהם פונקציה מאוד מאוד משמעותית, כי מערך הסייעות שנמצא בגנים - - -

הנציג אמור להגיע. הוא רשום ואמור להגיע.

מערך הסייעות שנמצא בגנים הוא בעיקר תחת תחום אחריותו. אני חושבת שהשיח שצריך לעלות כאן הוא שגם הסייעות צריכות להיות נשות חינוך ששייכות או למערכת החינוך או למערך החינוך.

אני יכול לבשר לך שבימים אלה סיימתי הכנת הצעת חוק להגדרת מקצוע הסייעות.

אפשר רק לברך על זה. הגיע הזמן שהדבר הזה ייעשה. מערכת החינוך, מדינת ישראל, שנת 2017, וחייב להפסיק להיות פרטאץ', סליחה על הביטוי, זה חייב להיות מקצועי. אנחנו מדברים חינוך, אנחנו רוצים חינוך, אנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו ואנחנו צריכים אנשי מקצוע בתוך המערכת. נקודה. תודה.

חבר הכנסת מסעוד גנאים, שאף הוא הגיש הצעה לדיון מהיר, אבל לא אושר לו בנשיאות, אבל אנחנו בוועדה אישרנו. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אין ספק שזו תופעה מדאיגה מאוד, ומי שקורא מה שפורסם ב"ידיעות אחרונות" צריך להיות מודאג מאוד. צריך להזכיר שבבתי-הספר יש את היקר לנו, של כולנו, הילדים שלנו שם. לכן צריך לוודא של אחד שנכנס כדי ללמד את הילדים האלה או כל אחד שייכנס לכותלי בית-ספר יהיו לו את כל התנאים, כל הקריטריונים שיגרמו לזה שזה יהיה אדם שלא מסוכן לילדים שלנו ויתרום גם לאקלים החינוכי, למרחב החינוכי הבטוח, שהוא תנאי ראשון לעשייה חינוכית ולימודית בתוך בתי-הספר.

נדמה לי שכל מי שרוצה ללמד, תוך שעות מתקבל ומכניסים אותו לבית-ספר, נפגש עם תלמידים ותלמידות, בלי לשאול מה עברו הפלילי או אפילו מה ההכשרה הפדגוגית שלו, בהוראה, בי.אי. וכל הדברים האלה. אני חושב שזה מדאיג מאוד.

אני רוצה להעיר שאני יודע שבבתי-הספר הערבים יש הרבה מורים מחליפים. שם זה משום שיש עודף. אתה תמצא שלכל מחליף יש תעודת הוראה, יש לו את כל הקריטריונים וכל התנאים.

זאת אומרת שאתם יותר מתקדמים.

כן. לכן – לפי הדוח - בבתי-הספר העבריים, בחברה היהודית, בגלל מחסור מקבלים כל אחד. לפי דעתי זה עניין מאוד מדאיג.

והכל לכאורה עד שמשרד החינוך יגיב.

כן, אנחנו רוצים לשמוע את משרד החינוך.

זו עובדה בשטח. כנראה שהתפיסה היא שמי שנכנס רק לשעה או שעתיים לא באמת צריך לעשות משהו משמעותי, וזו הנגזרת.

אמיתי שוחט, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

צהרים טובים. לנושא סייעות השילוב – ככלל, לסייעות השילוב, כמה שנועד לתמוך בשילוב ילדים עם מוגבלות, יש גם תפקידים פדגוגיים כי הן אמורות לתווך את הלמידה, ויש להן גם תפקידים חברתיים. הן אמורות להבין במוגבלויות שונות, אמורות להבין גם את חומר הלימודים, וכשאנחנו מביאים לשם סייעות בוגרות 12 שנות לימוד בעצם מצפים מהן להיות בייביסיטר של הילדים ואי אפשר לצפות שהיא תקדם את הילדים.

כרגע התחום ברור. כלומר, אם יש סייעת טובה או סייע טוב, שזה מישהו עם תואר או מישהו עם ניסיון, הוא גם דורש וגם משלמים בשחור. כל הורה שתשאל אותו יגיד שזה לא חוקי, אבל אני דואג לילד שלי ואני עושה את זה.

אני יודע שבמשרד החינוך יש תוכניות להכשרות והם מדברים על הסיפור הזה. יש גם רשויות מקומיות שעושות את זה בעצמן, עושות את ההכשרות. דיברתי גם עם הורים שאמרו: עזבו שבועיים ראשונים של הלימודים, אל תתנו לילדים שלי סייעת, ותעבירו להן הכשרה. תבנו את זה כגמול.

הנושא הזה צריך טיפול. אנחנו שמחים על הצעת החוק הזאת ונשמח גם לקחת חלק. אנחנו עומדים בפני כינוס של ועדה אצלנו בנושא הזה. בתחום הזה יש הרבה אנשים, יש גם את השלטון המקומי, משרד הכלכלה, משרד הפנים, הסתדרות, עמותות, הורים, ואנחנו רוצים לכנס את כולם כדי לעזור לפתור לפחות חלק מהבעיות שקיימות בתחום הזה. נשמח לכל שיתוף פעולה.

עו"ד איילת דיין, בבקשה.

אני רוצה להצטרף לדברים של אמיתי. היום, ההכשרה לה זקוקות המשלבות של הילדים עם הצרכים המיוחדים זה 12 שנות לימוד. כלומר, אין שום דרישות סף בהשכלה, הן לא עוברות הכשרה ייעודית וברוב המכריע של המקרים גם לא מקבלות הנחיה שוטפת במהלך השנה.

צריך להבין שהמשלבת היא דמות קריטית, אולי הדמות החינוכית אחת מהמשמעותיות, אם לא המשמעותית ביותר, אצל הילד המשולב. במצב הדברים הזה שבו היא גם מגיעה ללא דרישות השכלה, גם לא מקבלת הכשרה ייעודית וגם לא מקבלת הנחיה, בעצם מועיד הרבה פעמים מראש את השילוב לכישלון. כלומר, אנחנו לא נותנים לילד את ההנגשה לה הוא זקוק כדי להצליח בשילוב ומראש אנחנו אומרים שהיא סוג של בייביסיטר. שלא באשמתה אין לה את הכלים. הרשויות המקומיות משבצות לא לפי התאמה לתפקיד, אלא לפי הצרכים הנקודתיים שלהם בכוח האדם שעומד לרשותן.

פנינו המון פעמים למשרד החינוך, והוכנו תוכניות לגבי ההכשרה שלהן, לגבי ההגדרה שלהן כפרופסיה נפרדת, ובינתיים שנים כלום לא קורה.

נציג הסתדרות המורים, אתה רוצה להתייחס?

אני מנהל בית-ספר ברמת גן כבר 23 שנים, מתוכן גם ניהלתי את מחלקת גני הילדים. אני רוצה לתאר בוקר של מנהלת בית-ספר, סגנית מנהלת. השעה שש וחצי בבוקר, הטלפון מצלצל, הבן של אורית עם 39 מעלות חום והיא לא יכולה להגיע. עשר דקות לאחר מכן, בעודי מנסה למצוא מחליפה, ממלאת מקום לאותו יום, אני מקבל שיחה נוספת מיוסי, המורה לחינוך גופני. גם הוא לא יכול להגיע. אני מתאר לכם את שגרת הבוקר שלנו. כאשר אני מגיע בשעה שבע וחצי בבוקר לבית-הספר, עומדות בפני כמה בעיות: הבעיה הראשונה, האם נצליח להשיג ממלא-מקום או ממלאי מקום באותו יום לבית-הספר. לא מעט מקרים אני, כמנהל בית-ספר, נכנס וממלא-מקום. כך הסגנית שלי ומורים שנמצאים בשעות שהייה. אני שואל את עצמי: האם זה התפקיד שלי כמנהל בית-ספר? אינני בטוח.

הדבר המרכזי שאני כן רוצה להתייחס אליו, שאסור לנו להשאיר - - -

אין מאגר של שמות? צריך להיות מאגר.

ידידי היקר, גם אם יש לך מאגר, הוא מונה לכל היותר בין שניים לשלושה מורים, כאשר כמה בתי-ספר מדברים על אותם מורים. זה לופ שחוזר על עצמו.

אני רוצה לשאול אותך שאלה, כמנהל בית-ספר. האם אתה בפרקטיקה, בחיי היום-יום שלך, מעסיק מורים שלא מוסמכים?

אני אסביר לך בדיוק. אנחנו מעסיקים מורים, לצערי הרב לא כולם מוסמכים. יש לנו מערכת שאנחנו מזינים את הנתונים אליה ומקבלים אישורים, ואישורים בלבד - - -

אבל מורים מאושרים, כן.

מורים מאושרים בלבד.

מה זה "מאושרים"? אתה מתכוון מאושרים מבחינה פלילית.

מבחינה פלילית. משרד החינוך מחויב לאשר במערכת את המורים הללו.

יש להם הכשרה נדרשת בהוראה או בחינוך?

אני לא מדבר על הכשרה.

אז על זה אני מדברת. זה נושא הדיון.

בשאלתי רציתי לברר, ונתת את שתי התשובות. אנחנו מודעים לכך שיש במערכת מורים שאינם מוסמכים להוראה, הם מורים ייעודיים, אבל אמרת שבכל מקרה אין לך מורה שאינו מאושר על-ידי משרד החינוך.

לחלוטין.

ברשותכם, אני רוצה לגעת בנקודה מאוד מאוד חשובה, על אחריות המנהלים כאן. למנהלי בתי-הספר אסור להשאיר כיתה ללא השגחה; אסור לנו לאחד כיתות; אסור לנו להודיע לילדים להגיע בשעה השנייה והשלישית. שימו לב כמה המשימה שלנו לא פשוטה, כאשר אנחנו צריכים לדאוג להשגחה. נשאלת השאלה אם מישהו בדק את האפקטיביות של אותה השגחה, של אותם מורים ממלאי-מקום, וכמה שעות שהולכות לאיבוד שאנחנו צריכים אותן, זקוקים להן. חברים, צריך לתת פתרונות מעשיים. צריך למצוא מאגר ריאלי, צריך למצוא אנשי מקצוע שייתנו את המענה ההולם ולא להטיל את כל האחריות על מנהלי בתי-הספר.

אגב, לשאלתך, ביקשתי מהממ"מ דוח שיבדוק את היקפי ההיעדרויות, שהם דמיוניים, במערכת החינוך, כדי להראות כמה באמת מורים לא מגיעים. לפעמים בבתי-הספר זה לא שעה או שעתיים או שלוש, אלא אתה רואה יום שלם של ילדים שנמחק מהמערכת. אין שאלה שזו סוגיה שצריך לטפל בה, אבל זה בדיון נפרד.

אני אשמח להשלים את מה שאמר מיכאל. אני מנהלת בית-ספר יסודי בחולון כבר שש שנים ובמערכת אני 21 שנה. מעבר לאחריות שמוטלת עלינו, יש גם עניין של בזבוז של שעות. כשאני מדברת על בזבוז שעות, כשאנחנו מדברים על מורים שאינם מוכשרים והם נכנסים לכיתות, מעבר לעזרה שהם מעניקים הם יכולים לעשות גם נזק מאוד מאוד חמור. משום שאם הם לא מקצועיים ואם אין לנו אפשרות לבדוק אותם, כמו כשאנחנו מקבלים מורים לבית-הספר שלנו ובודקים אותם בציציות, מי המורה, מה המורה וכו' וכו', אין לנו את האפשרות לעשות את זה. אין לנו את האפשרות בשש וחצי בבוקר לבדוק אם יש לה הכשרה מותאמת או אין לה הכשרה מותאמת. אנחנו צריכים לשמור על הילדים.

את לא מוצאת מישהי שמחליפה בכיתה שלך בשש וחצי בבוקר out of no where. זו צריכה להיות מישהי שכבר הכרת והיתה בתוך הלופ. אז למה מלכתחילה לא לבנות את זה בצורה כזאת שייכנסו מי שיש לו הכשרה?

הלופ לא שלה.

פנתה אלינו, המנהלים – לפחות אלינו בחולון – חברה פרטית שיש לה מאגר של מורים מחליפים. אבל, אליה וקוץ בה - אנחנו צריכים לשלם עבור השירות הזה, שעל פניו אמור להיות משהו מובנה וקיים, אם זה במשרד החינוך, אם זה בעיריות.

אני רוצה לומר משהו בהמשך לזה, בכובע שלי כחברת מועצה. אני ממלאת את מקומו של יושב-ראש ועדת החינוך במועצה, ואחד הדברים הקשים שאנחנו מתמודדים איתם זה שלפעמים כבר בערב אנחנו יודעים על זה שלמחרת בבוקר לא יהיו לנו סייעות. יש לנו כמעט 200 גנים, ואולי 70 סייעות לא מגיעות למחרת. 70. ואז אנחנו צריכים להתחיל לחפש מהיקב ומהגורן, ואז יש לנו את הביטוי, שאנחנו אומרים אותו ממצוקה: אנחנו מחפשים אנשים עם דופק ברחוב. זה לא יכול להיות. כשמדברים על מורים מחליפים, לפעמים זה לא רק שעה, לפעמים זה לא רק יום. אם מורה חולה במשך שבוע או אם חלילה כמו שקרה אצלנו שמורה עברה הפלה, מהיום למחר אין לי מורה לכמה חודשים. ואז אנחנו צריכים את האנשים הלא מקצועיים האלה.

ואז את מכניסה מחליף לכמה חודשים שהוא לא עבר הכשרה ושיהיה עם הילדים שלנו?

עד שאנחנו נמצא מורה מקצועי שייכנס לכיתה, כן. את לא יכולה להשאיר את הכיתה לבד. כרגע אני אפילו לא מדברת על הצרכים המיוחדים. מבחינה עירונית זו בעיה.

הבעיה עוד יותר עמוקה והיא ראשונית ממה שאת מציגה, כי גם אותן סייעות, אותן 70 סייעות שלא מגיעות לגנים, הן סייעות שלא עברו הכשרה מתאימה. את זה אנחנו חייבים לשנות. צריך להגדיר מחדש את המקצוע הזה שנקרא סייעת בגנים. זה צריך להיות מוגדר כמקצוע חינוכי פרופסיונלי, נקודה. עם הכשרה מתאימה. נקודה.

זה יהיה בקרוב.

אני יכולה להעביר אליכם ניירות עמדה ששלחנו כבר ב-2007 גם למשרד החינוך וגם להסתדרות העובדים, שבהם אנחנו מתחננים שתהיה הגדרה של התפקיד הזה כפרופסיה מקצועית. מ-2007, עשר שנים, אנחנו מבקשים הגדרה של התפקידים האלה כפרופסיה, אבל הם לא מוכנים לעשות את זה כי זה יעלה להם כסף.

איפה אנחנו רואים את זה ממש טוב? בזמנו הצלחנו לפתוח את ההסכם הקיבוצי של הסייעות המשלבות, כי הן היו מועסקות כעובדות שעתיות. אז הפכו אותן להיות מועסקות כעובדות עירוניות, אבל השאירו את החובה למתח דרגות שמתחיל ב-6. מה זה אומר? שגם אם אני מביאה היום אקדמאי שישלב את הילד שלי, הוא מתחיל מ-25 שקלים. זה משאיר אותנו באותו מקום שהם לא רוצים לבוא.

אין ספק שזה דורש התארגנות מערכתית.

בגנים של החינוך המיוחד ובכיתות של החינוך המיוחד, שם נדרשים אנשים שהם אפילו יותר מקצועיים, הסייעות לא מקצועיות; בשילוב, כמו שכבר אמרנו פה, מגיעים אנשים ללא הכשרה וללא דרישות סף. אנחנו שומעים מהמורים והמורות בבית-הספר שזה מפריע להם ומקשה עליהם, כי הם לא מסוגלים להגיע לילדים האלה. הם זקוקים לזה שיהיו שם אנשי מקצוע. כלומר, גם מהאנשים בשטח, מהמורות ומהמנהלות, אנחנו שומעים שזה בעייתי.

דבר חמור נוסף שקורה, שבצוק העתים הם משתמשים בסייעות השילוב כמי שתחזיק את הכיתה, כי אי אפשר שלא יהיה מבוגר בכיתה. זה אומר שאז גם אין שם איש מקצועי וגם אנחנו משאירים את הילד עם המוגבלות לבד.

תודה. גברת הניה מרמורשטיין, בבקשה.

רציתי לדבר על המגזר החרדי. אצלנו יש המון בנות עם תעודות ואפילו בי.אי. שלא מוצאות משרה בהוראה והולכות להיות סייעות. לא מסתכלים מה התעודה שלהן, מה הן יודעות וכו', והמחיר הוא כמו לאחת שלמדה רק 12 שנים ואין לה שום תעודה ושום כלום.

לגבי המורות – יש אצלנו הרבה ממלאות-מקום שיכולות בשש וחצי בבוקר לקפוץ ולהיות, אבל בגלל שזה מילוי מקום היא יכולה להסתובב שנים עם המילוי מקום, אבל היא צריכה להביא פרנסה הביתה, שבמגזר החרדי הוא דבר מאוד חשוב לאישה. התשלום הוא אחרי הרבה חודשים, אין את התקן, אין הוותק, אין את ההמשכיות ולכן לא יכולים לעמוד בדבר הזה. אני לא יודעת אם זה רגיל במשרד החינוך או שזה רק אצלנו, אבל אם היו מתחשבים בדבר הזה היו לנו מורות ממלאות-מקום למכביר, מצוינות, עם תעודות, שבאמת ראויות להיות מורות.

תודה. המועצה לשלום הילד, בבקשה.

אני חושבת שכולנו תמימי דעים על הקלות הבלתי נתפסת בה כל אחד עם דופק יכול להיכנס ולהיות מורה מחליף במערכת החינוך. השבוע ראינו כתבה מזעזעת של כתבים שניסו להיכנס כמורים מחליפים - - -

לא בעיה להיכנס.

בדיוק, לא בעיה להיכנס.

ב-12 ביוני יצא נוהל חדש במשרד החינוך שלא יאפשר הזעקה של מורה בשש וחצי בבוקר בלי מפגש ראשוני איתו, אלא כל המורים יהיו בתוך מאגר של משרד החינוך. אני מעלה כאן איזשהו רעיון, שמשרד החינוך יעביר את ההכשרות בתוך המאגר או בשיתוף פעולה עם אותם מורים שיהיו במאגר.

שוב, הקלות הבלתי נתפשת של בן-אדם שמפרסם איזושהי הודעה בפייסבוק שהוא מחפש עבודה והוא מוזעק בשש בבוקר לבית-ספר לא יכולה להמשיך.

תודה. פיני קבלו, מרכז שלטון מקומי.

את הדברים האלה אנחנו זועקים כבר הרבה זמן. לשלטון המקומי אין יד בקביעת העובדים, זו אחריות של משרד החינוך. הוא זה שלוקח את המורים, את ממלאי-המקום או כל האחרים. לכן בעניין הזה אנחנו מוכנים להירתם בכל דרך על מנת לשנות את הדבר הזה, כי זה פוגע בילדים. זה פוגע בתדמית של היישוב, זה פוגע בכל דבר שקורה, בחינוך. בשלטון המקומי החינוך הוא דבר מאוד חשוב וראשי רשויות מקפידים מאוד שמערכת החינוך שלהם תהיה טובה, תהיה הישגית. לכן בעניין הזה אנחנו מוכנים לשלב ידיים גם עם ההסתדרות, גם עם משרד החינוך, על מנת שיהיו איזשהו מאגר או נמצא איזושהי דרך. אני מבין שבשעות הבוקר נקלעים למצב שבו אדם חולה, לא מגיע, ואנחנו בני אדם, וצריך למצוא פתרון לשאלה מי לוקח את העובדים האלה ושם אותם באיזשהו מאגר ושאפשר למשוך מהם בזמן שיש היעדרות, וכן גם מי יממן אותם ואיך יהיו התנאים שלהם.

אין ספק שזה רק מחדד שצריך לחוקק את החוק הזה כדי להגדיר את מקצוע הסייעת, עם דרישות סף, עם השכלה, עם הדרכה וכל המשתמע מכך. ברגע שזה יוגדר בחוק, כבר תינתן הדעת למאגרים, לתוכנית ההשתלמויות, לאיך מאשרים סייעת. אני חושב שזה נכון ומכאן תצא קריאה. אני שמח שאמרת שאתה מוכן לשלב ידיים ובסוף הדיון תצא קריאה לתמוך בהצעה.

אני גם מצטרף לאמירה על כך שסייעות חייבות לעבור השתלמויות כלשהן. אגב, יש השתלמויות של כל מיני גופים משותפים לממשלה ולהסתדרות, שחר און ואחרים, שהם יוצאים לשלושה ימים ואולי באמת כדאי להקדיש להם את התקופות האלה.

שלושה ימים הכשרה, זה לא הכשרה. אנחנו מדברים על הגדרה פרופסיונלית. צריכה להיות הכשרה כמו שצריך.

אני חושב שהעוזרת היום, שברוב הזמן היא גם ממלאת-מקום של הגננת, חייבת להיות מקצועית, שיודעת גם לדבר עברית, לקרוא סיפור ולהיות יד מסייעת בגן. בעניין הזה אין לכם בעיה עם השלטון המקומי, אנחנו נתמוך בכל מהלך כזה.

כבוד היושב-ראש, אני לא רוצה להרחיב על הסייעות, אלא לומר שהילדים, במיוחד בגני טרום חובה, מתייחסים גם לסייעת וגם למורה כמורה. לכן היא לפחות צריכה לדעת משהו בחינוך. לשתיהן מתייחסים אותו הדבר – זו מורה וזו מורה. כששואלים אותם: מה השם של המורה שלך – הוא מזכיר את שתיהן.

אין ספק שהרציונל הוא שהסייעת תהיה דמות חינוכית.

אני מעלה את זה כעובדה, ואני מסכים שצריך להכשיר אותן וצריך להיות מאגר, אבל יש בעיה אחרת של המורים או המורות בבתי-הספר, ולא רק עם הסייעות. אצלנו, בחברה הערבית, יש לנו אינפלציה, יש עודף, יש הרבה שלמדו ומחכים ולא נקלטו, אבל הבעיה שלנו היא שיש ממלאי-מקום שהם לשיקול דעתו של המנהל וגם לפי הלחץ ראש הרשות. יש להם את הרשימות שלהם, אבל לא תמיד הם מוכשרים, לא תמיד הם מוכנים, לא תמיד הם מתאימים. לכן הדרישה שלי – בדרך כלל אני לא רק מעלה בעיה, אלא גם מבקש שיהיה משהו – שמשרד החינוך יכין רשימות של ממלאי-המקום שהם מוכנים ומוסמכים, שלצערנו משרד החינוך עוד לא קלט אותם להיות מורים מן המניין, אבל הם יכולים להיות ממלאי-מקום ובכך גם נדאג לחינוך המתאים. השעות בהן המורים נעדרים עוברות בדרך כלל ללא לימוד וסתם מעבירים את הזמן, רק כדי להחזיק את הילדים בכיתות, כי אלה ממלאי-מקום.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבקשה.

אני רוצה להוסיף רק כמה מידעים. ראשית, אין לנו נתונים מסודרים על ממלאי-מקום במערכת, גם לא על הסייעות. צריך לקחת את זה בחשבון.

שנית, לגבי ההיעדרויות, ואת ציינת את זה, הטריגר למילוי מקום הוא בעצם ההיעדרויות של מורים. לאחרונה כן פיתחנו נתונים על היעדרויות מורים, והתופעה הזאת הולכת וגדלה. רק כדי לסבר את האוזן, ב-2009 היו כ-5 מיליון שעות היעדרות וב-2016 זה הגיע ל-7.5 מיליון. כלומר כמעט 50% יותר. יחד עם זאת, צריך לזכור שהמערכת גם גדלה מבחינת כוח האדם.

כל נתון הוא יחסית לגידול.

נכון, יחסית לגידול של המורים.

זה מטורף כשלעצמו בלי קשר לכלום.

אבל התופעה כתופעה, מבחינת מילוי מקום, גדלה בצורה משמעותית בתקופה הזאת.

יחד עם זאת, אני רוצה לציין שחלק גדול מההיעדרויות האלה מוצדק, מסיבות של מחלה, חופשות לידה וכיוצא בכך, אבל זה לא סותר את העובדה שזה נתון שצריך לקחת אותו בחשבון וצריך להתייחס אליו.

מצד שני, צריך לזכור שבבעלויות, בתיכוניים, אין לנו שום מידע על ההיעדרויות שם. כרגע המידע שקיים לנו הוא לגבי מורים שמועסקים על-ידי המדינה.

אז אני יכולה להגיד לך, עוד לפני שבדקת, שכשאתה תיגש לתיכוניים אתה תראה שזה אפילו מחמיר.

יכול להיות. כרגע אנחנו לא יודעים על נתונים ויכול להיות שבכל רשות מחזיקים את הנתונים, כל בעלות מחזיקה. כרגע אין מאגר מידע מסודר על בעלויות, כמו שלנו אין נתונים מסודרים על ממלאי-מקום.

בכל זאת, אני רוצה לומר שמהנתונים שיש בידינו רוב המורים שמועסקים במערכת – ואני לא מתייחס כרגע לסייעות – רובם הגדול, למעלה מ-90%, הם אקדמאים ולרובם הגדול יש גם הכשרה להוראה. מההסתכלות שלנו לאורך השנים, התופעה שהיתה לפני 20 שנה, שהיו מורים בלי שום הכשרה להוראה, בלי תואר אקדמי, הלכה ונעלמה בסך הכל.

יש שיפור.

זה המאסט. אתה מדבר על המאסט. במאסט זה לא 90%, זה 100% מוכשרים. אנחנו מדברים על אלה שבאים להחליף, שהם לא חלק אינטגרלי מהמערכת, וגם שם אנחנו מבקשים את זה.

יפה. אני רוצה לומר, לסיכום, שסוגיית המורים חסרי הכשרה מתאימה היא ספציפית למקצועות מסוימים. זאת אומרת, מורה שמלמד מתמטיקה ללא רקע השכלתי מתאים, כמו אנגלית וכיוצא בזה. על זה נדרשנו ודיברנו בהזדמנויות אחרות, גם דוח מבקר המדינה דיבר על זה, על אחוז מאוד גדול, לפחות בחינוך היסודי, וגם בחינוך העל-יסודי, של מורים שאין להם הכשרה מתאימה במתמטיקה וכיוצא בזה.

גברת סוניה פרץ, בבקשה. אני מבקש שתתייחסי מעבר למה שעלה כאן בדיון, וגם למקרה הספציפי שהביא אותנו ליזום את הדיון, שכל המדינה געשה ורעשה בגלל אותו מורה.

אני סמנכ"לית ומנהל אגף בכיר כוח אדם בהוראה במשרד החינוך. למקרה הספציפי אני לא אוכל להתייחס, משום שהוא נמצא תחת חקירת משטרה ולכן אני מנועה.

לא, באופן כללי לנושא שאנחנו דנים בו, בלי שמות, אם הוא היה מוסמך להוראה, לא מוסמך להוראה, ממלא-מקום. מה היה הסטטוס שלו.

אני מעדיפה כרגע לא להתייחס לזה.

אוקיי, תודה. מכבד את זה, תודה.

לפי הפרסומים הוא נטול הכשרה. הוא הגיע כמורה מחליף. אני אגיד לך את מה שהיא לא יכולה להגיד.

גם אני הייתי ממלא-מקום, אבל הבנתי ששעות ממלא-מקום לא נחשבים לוותק? הם נכללים.

אני חושבת שאין מחלוקת ויש הסכמה מקיר לקיר שכשמורה מתקבל לעבודה והוא קבוע – ב"קבוע" אני מתייחסת גם למילוי מקום לתקופות ארוכות, כגון חופשות לידה. דוד, אני חייבת להגיד שבנתון שאתה מסרת כ-3 מיליון מהשעות זה מילוי מקום לחופשות לידה.

עדיין 6 מיליון שעות היעדרות זה מטורף.

מתוך 125,000 מורים, זה אחוז מאוד בודד של היעדרויות. צריך להסתכל גם בפרופורציה של גודל המערכת והיקף המורים במערכת.

אחרי הבדיקות הביטחוניות והרישומים הפליליים, נעשית גם בדיקה של ההכשרה של המורים. היום יש תהליך ממוחשב שלא מאפשר קליטה של מורים לא מוסמכים למערכת, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שמצדיקות את העניין הזה, באזורים מסוימים, במקצועות מסוימים, בנסיבות מיוחדות. בגדול, כמו שדוד אמר, אם מסתכלים בטווח של העשור האחרון, לפי הנתון שיש לי כמעט 94% של המורים הם אקדמאים ובעלי הסמכה.

גם ממלאי-המקום?

אני מדברת כרגע על המערכת כולה.

בואי נתמקד במילוי המקום.

לעניין המילוי מקום – לאור האירוע שהיה ולאור פרסומים שהיו חידדנו את ההנחיות למנהלי בתי-הספר בחוזר שהוצאנו. אנחנו נותנים עדיפות למורים שמלמדים בתוך בתי-הספר. בהסכם הקיבוצי יש מענה לעניין הזה ולפיו מורה מתוך בית-הספר שמלמד במילוי מקום, מקבל על זה שכר נוסף.

כשהבנו שיש קושי במציאת ממלא-מקום, פתחנו לפני שנה וחצי את האפשרות להעסיק מורים גמלאים במערכת, שהם בעלי ניסיון והכשרה מתאימה, ללא אישורים מיוחדים. בדרך כלל, כשמורה גמלאי נדרש לעבוד במערכת, יש כל מיני עניינים של פנסיה והעסקות נוספות, אבל כאן זה פתוח. במילוי מקום שעתי אנחנו מאפשרים להעסיק מורים גמלאים ללא אישור מיוחד.

אחר כך, במדרג של האפשרויות, אנחנו מאפשרים גם בעלי תעודת הוראה, גם סטודנטים וגם בעלי תואר שני.

דרך אגב, חשוב לדעת שזה מילוי מקום שעתי. אתם שומעים פה את התיאורים – לפעמים זה לשעה, שעתיים. אנשים בעלי הסמכה מתאימה לא מחפשים את העבודה בתצורה הזאת, הם מעדיפים להשתבץ כמורים קבועים, כמורים שעובדים במערכת, ולכן בצוק העתים נכנסים גם ממלאי-מקום שהם חסרי השכלה.

אני רוצה להתייחס למה ששאל אותי חבר הכנסת גנאים – יש הוראות די ותיקות לגבי מכסה של שעות בודדות שנעשות ומקנות ותק. בבתי-ספר יסודיים, כשמורה משלים 375 שעות זה מקנה לו שנת ותק. בחטיבות הביניים, כשמורה משלים 300 שעות זה מקנה לו שנת ותק.

ברשותך, אני רוצה להתייחס. דיברת על מורה שנכנס לשעה, שעתיים. אני מכירה את המערכת, הרבה פעמים זה לא מסתכם בשעתיים בבית-ספר, מה גם שאנחנו יודעים שיש הרבה מאוד מורים שהם בחלקיות משרה. זאת אומרת, אם אנחנו נחליט שהולכים לכיוון שבו אנחנו ממקסמים את היכולת שלנו להכניס אנשים עם הכשרה לתוך המערכת ולא מראש מוותרים ואומרים שמילוי מקום זה משהו שאנחנו לא מייחסים לו חשיבות, אני בטוחה שנוכל למצוא את הפתרונות, גם מתוך המערכת עצמה. אפשר גם להקים – אנחנו נגיד את זה בסיכום, כפי שאמר היושב-ראש – מאגר, בין אם זה יישובי ובין אם זה של מערכת החינוך, מאגר של מורים שעברו הכשרה ואז זה גם יכול למלא להם משרה. הם יועסקו בצורה מסודרת והם יוכלו להתנייד בין בתי-הספר. אנחנו רק צריכים לרצות למצוא פתרונות יצירתיים, ואני בטוחה שאנחנו נוכל להיות שם. זה לגבי המורים המחליפים, ולגבי הסייעות אנחנו נתייחס בנפרד.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים. ברשותכם, אני רוצה שחברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון תקרא את הסיכום של הדיון ונמשיך לעקוב אחרי הסוגיה הזאת.

ראשית, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להודות לך. מה שלא יודעים האנשים שיושבים כאן זה שבעקבות המקרה הטרדתי את כבוד היושב-ראש, כשהוא אפילו לא היה כאן פיזית, והוא נרתם מיידית כי הוא הבין את החשיבות.

הסיכום של הוועדה ממשיך את רוח הדברים של מה שאמרתי כאן בסוף: גם מורים מחליפים יהיו חייבים בהכשרה המתאימה; שתהיה מציאת פתרון מערכתי בדמות של מאגר, בין אם זה יישובי, אזורי, אם זה משרד החינוך או בכל דרך אחרת שאתם תחליטו, כדי שנוכל גם בשעות ההחלפה לתת מענה מקצועי או לפחות לוודא שמי שפוגש את הילדים שלנו עבר את ההכשרה המתאימה לכך.

אני אומר באמירת סוגריים – אנחנו הולכים ומקשיחים את כל הנושא של הכשרת מורים. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות עוד צעדים כדי להוביל להכשרה שהיא מיטבית, אם זה הנושא של מבחני אישיות וכו', אז לא יכול להיות שאנחנו מוותרים לעצמנו כשמדובר בשעות החלפה, ויש הרבה מאוד שעות החלפה במערכת החינוך.

לגבי הנושא של סייעות, שזה משהו שהוא כבר ותיק, אנחנו מדברים על משרות שהן קבועות, לא משהו שהוא ארעי – כאן נדרשת הגדרה מחדש של סייעות הגנים כמקצוע חינוכי שדורש הכשרה מתאימה.

לא קורס מטפלות.

לא, לא, הכשרה מקצועית. אני קוראת לממשלה ולמשרד החינוך לתמוך בהצעת החוק של ועדת החינוך שמבקשת להגדיר את מקצוע הסייעות כפרופסיה. אני רוצה להודות לשלטון המקומי שמוכן לשלב ידיים עם הצעה זו, ואני מניחה שאתם גם תתמכו במהלך הדרך.

ושוב, חבר הכנסת מרגי, מהרגע להרגע לקיים דיון, אני באמת מודה לך בשם כל הילדים.

תודה על היוזמה.

תדונו גם בסייעות המשלבות?

הכל, כל הסייעות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.