הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 410

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 14:00

הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - נפגעי עבירות מין), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: יעל גרמן – מ"מ היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

מרב מיכאלי

ממונה ארצית נפגעי עבירה, סיוע משפטי, משרד המשפטים - הדס גבריאל-זני

יעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים - ליאנה מגד

מתמחה, משרד המשפטים - צופית הדר לוריא

מנהל הסיוע המשפטי, משרד המשפטים - גלעד סממה

משפטנית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - איה דביר

ממונה ארצי - נפגעי עבירות מין, הסיוע המשפטי - איתי נעמן

רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר - דורון סמיש

מפקחת ארצית פגיעות מיניות בקטינים, משרד הרווחה - איזבל סרי לוי

משרד הרווחה - רחלי סונגו

סגן יועמ"ש בכיר, הרשות לשיקום האסיר - אלעד דהן

ק' יועץ וחקיקה נפגעי עבירה, המשרד לבטחון פנים - עדי זגורי

ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לבטחון פנים - עדי טל נוסבוים

ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים - לימור יקיר

יועמ"שית, איגוד מרכזי הסיוע - איילת רזין בית אור

מנכ"לית המועצה לשלום הילד - ורד וינדמן

מנהל מוקד, מרכז נגה, הקריה האקדמית קרית אונו - ליאור שני

עוזרת ראשית ליועמ"ש, בטחון פנים - אפרת ליפשיץ

מוזמן/ת - לירון אשל

מוזמן/ת - בת עמי ברוט

מוזמן/ת - אבנר כהן

מוזמן/ת - בנימין ווינסטון

מוזמן/ת - תומר עמר

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל - יעל גויסקי אבס

נועה ברודסקי לוי

שני ברוך

אסף פרידמן

רמי בן שמעון

הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - נפגעי עבירות מין), התשע"ו-2016, פ/3295/20, הצעת ח"כ שולי מועלם-רפאלי

שלום לכולם, אנחנו מתחילים. חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה, מציעת החוק, יוזמת.

תודה רבה, גברתי. תודה ששוב את מנהלת דיון שהוא כל כך משמעותי לכולנו. הצעת החוק הזאת בעיני היא מהלך היסטורי, לא פחות מזה, שבמקום שלא היה ייצוג אף פעם לנפגעי העבירה עצמם, אנחנו מבקשים להביא את הקול שלהם. לא רק אנחנו מבקשים. המדינה הגיעה למסקנה שהיא צריכה לסייע להם בהבאת הקול הזה בכל ההליך הקשה.

דיברנו על עבירות מין חמורות שהן אינוס, מעשה סדום ועבירות מין בתוך המשפחה ובחסרי ישע, שזה כנראה הקצה של קצה של הדברים הקשים שאנחנו מנסים לתקן. צריך להגיד שנעשה שיח תמידי ביני ובין משרד המשפטים ומשרד האוצר.

בהצעת החוק שהבאתי חשבתי שזה יהיה רחב יותר. בהצעת החוק שבסופו של דבר מונחת כאן ועליה אנחנו אמורים להצביע, צמצמנו את זה וזה יתחיל ביצירת אותו ליווי בהליך הפלילי ובהליכים שנובעים ממנו.

לכתחילה, גם בהצעה הראשונית שלי לא דיברנו על ההליך הנזיקי כי בסוף הבנו שאנחנו חיים באיזה מקום – איפה מרכז הכובד מבחינתי ביחס לנפגעי העבירה האלה? מרכז הכובד, כל המחקרים מדברים על זה, הוא כמובן בהליך הפלילי, הוא כמובן בתהליכי עסקאות הטיעון, הסדרי הטיעון, בלהנכיח את הקול של הנפגעים והנפגעות, כל הנושא של הלווי בדיונים.

ליוויתי מקרוב אירוע קשה של תקפה מינית קשה בתוך המשפחה בשנתיים האחרונות, שנגמר בהחלטה של בית המשפט שהאנס מהמשפחה ילך ל-11 שנים לכלא. ראיתי את הקושי של המשפחה שהם מקבלים הכול ככה. אין להם קול, אין להם פנים בתהליך הזה. הם אפילו לא ידעו על פעמים שהבקשה שלו למעצר בית הגיעה לערכאות עליונות כי במחוזי לא הסכימו לתת את זה והם על פעם ערערו.

אני מבינה שעיקר הדבר וזאת הייתה המטרה שלי, הוא לסייע בהליך המשפטי. אני חייבת להודות שזה לא מה שרציתי מלכתחילה - - -

רצית מהרגע הראשון.

מהרגע הראשון ולהיות שם באמת בכל התהליכים. בתוך התהליך שאני עברתי עם המשרדים, מכל מיני שיקולים שעלו הן מצד משרד האוצר והן מצד משרד המשפטים והן מצד הפרקליטות, שאני חייבת להודות שאנחנו עובדים איתם בכל כך הרבה נושאים.

יש איזו התכוננות של המערכת להצעת החוק הזאת שמצד אחד היא בזרועות פתוחות, אך מצד שני באיזה סוג של חשש ממה שזה יגרום עכשיו.

ברוך השם, אני שמחה שרוב ההסתכלות היא הסתכלות חיובית על הצעת החוק הזאת ועל הדברים הטובים שהיא תעשה עם נפגעי ונפגעות עבירה.

יש שאלה אחת שאני ארצה להעלות אחר כך, גברתי, אולי בהמשך הדיון, לעורך הדין גלעד סממה, שהוא ראש הסיוע המשפטי, ואני אבקש – אני לא רוצה שזה יעכב אותנו היום בהצבעה, אדוני – לקבל מענה לשאלה שלי לקראת הקריאה השנייה והשלישית, והשאלה היא: איך הסיוע המשפטי ידע שהוגש כתב אישום?

אם אנחנו לא שם מהרגע הראשון, ואתם בסיוע המשפטי, מדינת ישראל, רוצה להיכנס בתהליך של הגשת כתב האישום, איך אתם תדעו מזה? אשמח אם אפשר יהיה לקבל מענה לקראת הקריאה השנייה והשלישית כדי להטמיע אותו בתוך החוק.

תודה רבה.

יש עמנו היום יועצת משפטית חדשה. מתמחה.

לקראת סוף ההתמחות שלה.

נועה, בואי ותציגי.

שני תציג גם את הרקע וגם את השאלות שעולות. אנחנו תמיד נותנים למתמחים שלנו לקראת סוף ההתמחות.

שני ברוך, בבקשה.

הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הסיוע המשפטי בכל מה שקשור לעניין מתן ייעוץ וסיוע לנפגעי עבירות מין חמורות במימוש הזכויות שלהם. התיקון שהגיש משרד המשפטים זה לפי כל דין ובעיקר לפי חוק זכויות נפגעי עבירה.

חוק הסיוע המשפטי קובע את ההליכים בהם יהיה זכאי אדם לקבל ייצוג משפטי בהליכים השונים. הסיוע ניתן על ידי לשכת הסיוע המשפטי. חוק זכויות נפגעי עבירה שהוא זה שמלווה את התיקון, קובע איזה סיוע וזכויות יינתנו לנפגעי עבירה, לרבות כל ההוצאות שכרוכות בסיוע הזה.

חלק מהזכויות שניתנות לנפגעי עבירה הם: יידוע בהליך המשפטי, מעורבות בהליך עצמו, להיות נוכחים בדיונים שונים, ולמי שנפגע בעבירת מין או אלימות חמורה לתת עמדה לעניין הסדרי טיעון שונים או להליכים שונים שבאים לטובת הפוגע, מבצע העבירה עצמה.

הצעת החוק שהגישה חברת הכנסת שולי מועלם, מלכתחילה הציעה לתת את הייעוץ הזה גם לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, שזה אומר בהליך הפלילי, וגם בהליך האזרחי, שזה בהסכמת הממשלה . בעקבות ועדת שרים הוחלט שבשלב הזה זה לא יינתן בהליך האזרחי.

אנחנו מברכים על ההצעה וחושבים שהתיקון הזה, השינוי הזה חשוב ומשמעותי. אנחנו רואים את זה גם בוועדה עצמה בכל מה שקשור לדיווחים לעניין יישום חוק זכויות נפגעי עבירה, ואנחנו רואים את הקשיים שמלווים ביישום הזה ואת הקושי שחווה נפגע עבירה שהזכויות שלו לא ממומשות לכל אורך ההליכים.

לכן, ההצעה הזאת מאוד חשובה ובאה לעזור להם להבין את ההליך המשפטי וללוות אותם לאורכו.

עם זאת, יש לנו כמה נקודות שחשוב לנו להעלות אותן לדיון בוועדה ולהתייחסותכם. אחת מהן היא העבירות עצמן, העבירות שעליהן יחול התיקון. גם הצעת החוק מלכתחילה דיברה על עבירות בחוק העונשין, עבירות המין החמורות ביותר שהן: אינוס, מעשה סדום ועבירות מין בתוך המשפחה.

נגד חסרי ישע. גם זה היה.

היא המקבילה לעבירות מין.

אנחנו מבינים את השיקולים שבגינם הוצע שרק העבירות האלה ייכנסו, בעיקר שיקולים תקציביים, אבל אנחנו חושבים שבגלל הרציונלים החשובים שבאים להגן מפני אותן עבירות, חשוב היה אולי לבחון עבירות נוספות.

חשוב גם לזכור שלפעמים מוגש כתב אישום על עבירה מסוימת ובשל כשל ראייתי מסוים זה מתגלגל לכדי עבירה אחרת שלא כלולה פה. זו גם שאלה שחשוב לתת עליה את הדעת: מה קורה אם הוגש כתב אישום, למשל, על עבירת אינוס אך בשל כשל ראייתי זה התגלגל לכי מעשה מגונה או לבעילה אסורה בהסכמה. אלה דברים שצריך לבחון ויכול מאוד להיות שצריך לתת את הדעת גם לסעיפים האלו.

נקודה נוספת שחשוב לנו להעלות וגם עליה, כך הבנו, הייתה הסכמה והייעוץ המשפטי לממשלה הגיש נוסח מתקן, היא לעניין המועד שבו יינתן הליווי המשפטי. נכון לעכשיו, על פי הנוסח החדש, הייעוץ יינתן מרגע הגשת כתב האישום – את זה גם צריך לבחון, מה קורה עם נפגע העבירה, לפני הגשת כתב האישום, הרבה פעמים התלונה מתקבלת זמן רב לפני השת כתב האישום, נפגע העבירה לא מודע לכל התהליך, עד שמיידעים אותו שהוגש כתב אישום עובר לפעמים זמן רב, ולכן צריך לשקול את זה.

עניין שהעלתה חברת הכנסת יעל גרמן: לבדוק מה ההפרש התקציבי בין ההצעה המקורית של חברת הכנסת שולי מועלם לבין התיקון שהגיש משרד המשפטים. נקודה נוספת שחשוב לנו להעלות עכשיו היא מה יכלול הייעוץ והסיוע המשפטי. חשוב לנו להבין ואם כן להבהיר גם לנוסח שמדובר בליווי משפטי של נפגע העבירה עצמו.

תודה רבה.

את רוצה להוסיף משהו? זה בהחלט היה מקיף. אני מבקשת שבהתייחסות נתייחס לנקודות ששני העלתה: אחד, מדוע לא ללוות את נפגע העבירה מהרגע הראשון, שאז דווקא הם זקוקים כל כך לליווי ולייעוץ ולהדרכה; מדוע עצרתם דווקא בפלילי ואתם לא מחילים על האזרחי? אני רואה שיש לנו פה את נציג האוצר, דורון, שמעדיף להיות בצד - - -

נציגי האוצר תמיד מעדיפים להיות מאחורה. בוא, צדיק, תצטרף.

דורון סמיש, אני רואה אותו בהרבה מקומות. לאחר שנשמע גם את הסיוע המשפטי וגם את משרד המשפטים, אתה תתייחס לשאלה ששני הציגה ואני שאלתי: מה הדלתא? על מה מדובר? אם אתה לא יודע, אז - - -

הם יציגו ואני אתייחס.

אוקיי. נתחיל במשרד המשפטים, עורכת הדין הדס גבריאל.

אני אתחיל. קודם כל, אנחנו מודים לחברת הכנסת שולי מועלם ולחברות הכנסת שהצטרפו להצעה. זו באמת תחושה חגיגית שלנו. משרד המשפטים תומך בהצעת חוק פרטית שגם היה קונצנזוס שצריך לקדם אותה ואין במובן חולק לגבי החשיבות. אנחנו רואים בהצעה הזאת פריצת דרך משמעותית.

אני חייבת לומר שגם היום ניתן סיוע משפטי לנפגעי עבירות המתה - -

אבל על פי קריטריונים - - -

- - אבל לא מכוח חוק. זו לא תכנית מכוח חוק. זו תהיה פעם ראשונה שיש הכרה בסיוע משפטי בנפגעי עבירות חמורות בהליך הפלילי, ולכן אנחנו רואים חשיבות דרמטית בהצעה הזאת.

בלי מבחן סוציאלי – חשוב מאוד לציין.

ללא קריטריון כלכלי. ממש רק על בסיס הגשת כתב אישום. אני כמובן אתייחס למאפיינים שגובשו, למתווה שאנחנו גיבשנו ושאומץ בוועדת שרים. לא אתחמק מכל השאלות שטעונות כאן הסבר.

אוסף ואומר שאנחנו רואים בהצעה הזאת חשיבות בשני היבטים. קודם כל, אנחנו רואים שהמשפט והחוק בהתפתחות מתמדת בנושא של נפגעי עבירה, גם מבחינת החוק, גם מבחינת הכללים הראייתיים, חוק זכויות נפגעי עבירה, סיוע משפטי שניתן על פי חוק המגבלות ללא קריטריון כלכלי מזה זמן מה וכולי.

אבל פה יש בכל זאת צעד נוסף בשני מובנים, להבנתנו. קודם כל, יש כאן סיוע משפטי בחוק בהליך פלילי, דבר שקודם המדינה לא עשתה אותו במסגרת כזאת ויש לו משמעות גם לבאות, מעבר להכרה בהתמודדות של נפגעי עבירה עם ההליך הזה ולאחריות של המדינה סביב ההתמודדות הזאת. זה האפיק הראשון.

האפיק השני הוא התייחסות לנפגעי עבירות המין המאוד חמורת שהן עבירות המין שאנחנו מעגנים בסיוע הזה. התייחסות אליהם כנפגעים ספציפיים שטעונים התייחסות מאוד מיוחדת ולכן גם נכון שהמדינה מתקצבת סיוע להם.

עכשיו אני אתייחס להכרעות שלנו שאומצו על ידי ועדת שרים. קודם כל, החלטנו ללכת, כפי שגם ציינה חברת הכנסת שולי מועלם, הליך הפלילי כי הוא הליבה. בסוף, אנחנו עדיין מדברים כאן על הצעה שיש לה מעבר לפריצת דרך בכל הדברים שאמרתי, גם משמעויות תקציביות.

ההליך הפלילי הוא ההארד קור של ההתמודדות של הנפגע לעומת ההליכים האזרחיים. ההליכים האזרחיים, קודם כל, הם באים בדרך כלל אחרי ההליך הפלילי, אחרי שכבר היה עיבוד והתמודדות מול המדינה, בדרך כלל אחרי שיש הרשעה. מצבו של הנפגע הוא אחר מאשר הניהול עצמו של ההליך.

מעבר לזה, ההליך הפלילי מחייב התמודדות מורכבת מאוד של נפגעי עבירות המין הספציפיות. יכולים הייתם גם לשאול אותנו – אני שמה את זה על השולחן – למה לא נפגעי עבירות אלימות חמורות? יש עוד עבירות מאוד חמורות שגם ההתמודדות שלהן הייתה אולי מצדיקה התייחסות מיוחדת, ואני גם לא שוללת שבעתיד כשנראה איך הדברים עובדים בפועל, אולי נבוא לפה שוב עם הצעה שלנו או שנתמוך בה ונקדם אותה.

ובגל זאת, בנפגעי עבירות מין יש משהו מיוחד. קודם כל, גם החוק וגם הדין הכירו בקשיים המיוחדים מאוד של נפגעי עבירות מין להעיד על המעשים שפגעו בהם. יש הכרה כל כך משמעותית בזה שגם הדין קובע שדי בעדות יחידה ללא צורך בסיוע ודי בהנמקה. בתי המשפט כותבים על זה כמעט בכל פסק דין בעניין.

מעבר לעובדה שיש קושי גדול לחשוף דברים כל כך אינטימיים ופוגעניים שאירעו, יש גם התמודדות פרונטלית מול נאשם לעיתים, או בסיטואציה משפחתית מורכבת או אדם שלא ראו הרבה הזמן פתאום שוב פולש לטריטוריה הפרטית.

לכן, אנחנו רואים שנפגעי העבירות האלה הם באמת הליבה והחלטנו ללכת אליהם ועל ההליך הפלילי. אנחנו חושבים שזאת פריצת הדרך שנכון לעשות באפיק הזה.

למה החלטנו רק משלב הגשת כתב אישום? יש לנו שתי תשובות לשאלה. תשובה אחת לא מבוטלת בסיפור הנוכחי היא השאלה התקציבית. יש מקרים בהם המדינה אומרת את זה וקצת מתחבאת מאחורי הטיעון של עצמה, אבל לא במקרה כזה.

אנחנו עושים פה צעד משמעותי, מהלך דרמטי, שדורש גם היערכות ארגונית של המשרד והקמת יחידות מיוחדות לצורך כך, יחידות שלא היו קודם, עם המיומנות - - -

מה המשמעות הכספית הנוספת, במידה וזה היה מהרגע הראשון?

יש לי פריבילגיה שאני יכולה להתייחס להיבטים המשפטיים, אני אשאיר את ההיבטים הכלכליים לאחרים.

זאת אומרת שאין לך מושג, למעשה.

יש לנו הערכות. אני לא יכולה לתת לך את המספרים הכי מדויקים אז אני לא רוצה לומר סתם, אבל היו הערכות תקציביות לפני ועדת שרים. אני מניחה שיש יותר בקיאים בהן ממני.

במקרה הנוכחי, כשאנחנו עושים פריצת דרך, זה נכון להתחיל בליבה ולהתרחב אחר כך, גם בגלל ההיבטים התקציביים. אבל זה לא רק ההיבטים התקציביים. אנחנו חושבים שבהחלט יש צורך בליווי גם בשלבי החקירה, אנחנו לא חושבים ששם לא קיים צורך. אנחנו חושבים שלעומת ההליך הפלילי, שם יש מורכבויות נוספות שאנחנו נצטרך לדון בהן. וכשזה יהיה על השולחן, נדון בהן ואולי גם נצליח לפתור אותן. אבל הן פחות מובהקות מהליווי בהליך הפלילי.

פעם ראשונה הליך פלילי אחר הגשת כתב אישום, יש כאן איזוהי נטילת אחריות של המדינה אחרי שהיא עושה את האקט של הגשת כתב האישום, היא מבינה שעל אף המשמעות החיובית שיש בזה עבור הנפגע, יש בזה גם משמעות של התמודדות לא פשוטה והיא לוקחת אחריות כחלק מהמהלך הזה של הגשת כתב אישום, כשהיא מבינה שנפגע עבירה יצטרך להתמודד משפחתית, סביבתית, מול בית משפט, היא אומרת: אני מכניסה אותך לתהליך קשה ואני אסייע בעדך כדי שנמצא את הדין. יש פה שילוב ידיים ולקיחת אחריות שהיא מאוד משמעותית.

לעומת זאת, בשלב החקירה, הגם שהצורך קיים ואני מכירה בו לחלוטין, הסיפור הוא אחר. חלק, לא כל התלונות, מבשילות לכדי הגשת כתב אישום, זה לא תלוי בהתנהלות של המדינה, יש שאלות שעולות סביב ההתנהלות בחקירה לגבי אפשרות של זיהום החקירה, יציאה להתייעצות במהלך חקירה וכל מי דברים שהעלו גורמי חקירה, שאני אומרת לכם שאני לא בטוחה שהם בלתי פתירים, אבל הם מורכבים יותר משלב הגשת כתב אישום. אני מציעה לשים אותם כרגע בצד - - -

את אומרת שיש פה גם מורכבות משפטית מעבר לנושא הכספי.

משפטית/מעשית שאני אומרת שהיא לא בלתי פתירה ואני אומרת בגלוי שאנחנו גם מצאנו לנכון לא לעכב את זה בגלל המורכבות הזאת. בואו נדון בזה אחרי שהתכנית הזאת תתקדם ונוכל גם להיות יותר חכמים ולראות איך מיישמים ומה נכון לעשות.

נשאלתי פה לגבי עבירות, נדמה לי שעניתי על זה ואפילו יותר רחב מששאלתם, אז אני חושבת שאנחנו בסדר. לדלתא התקציבית התייחסו. עניין נוסף שחשוב לי ל לומר: ההצעה הזאת, אם הייתי מנסה לאבחן אותה – ואני נזהרת פה ואומרת את זה בעדינות – אם היא טכנית או מהותית, הייתי אומרת שהיא יכולה להיות טכנית כי אנחנו רק נותנים סיוע תקציבי למשהו שכבר היום נפגע עבירה. אבל היא כמובן גם מאוד מהותית כי ההשלכות המהותיות שלה יהיו מאוד משמעותיות.

עם זאת, אחרי שאמרתי את זה, חשוב לנו מאוד להדגיש שההצעה הזאת לא משנה את מארג הזכויות הנתונות בדין היום לנפגעי עבירה. חשוב לנו להדגיש זאת גם בדברי ההסבר להצעת החוק - - -

אנחנו תמיד מוסיפים, לא חלילה גורעים.

לנו חשוב מאוד לציין ולכתוב במפורש בדברי ההסבר, גם דיברתי עם הייעוץ המשפטי של הוועדה לפני הדיון הזה, כי אנחנו לא מעניקים כאן זכות חדשה בדין לנפגעי עבירה. מה שהיה הוא שיהיה. ההבדל הוא שלנפגע עבירה יהיה סיוע משפטי צמוד מאת המדינה בלי צורך לשלם עליו. זאת האבחה ואנחנו לא מייצרים אבחנה נוספת. חשוב לנו מאוד שזה יופיע בדברי ההסבר.

רק לחדד שכן יוצרים פה זכות חדשה לקבל את הסיוע הזה. הכוונה היא שזה לא משנה את מעמדו בתוך ההליך הפלילי.

כן התחלתי לומר שבסוף אנחנו מגיעים למשהו כמעט טכני. עכשיו אנחנו נממן את אותו סיוע משפטי. זה לא מייצר זכות חדשה בתוך ההליך שאינה מנויה בחוק הסיוע המשפטי. זו האמירה הכי מדויקת.

שאלתם קודם ובצדק את הסיוע המשפטי איך הסיוע המשפטי יידע על הגשת כתב אישו. נצטרך לייצר נוהל עבודה. אגב, כבר היום יש שיתוף פעולה מלא בין הפרקליטות לסיוע המשפטי וגם סביב ההצעה הזאת. אנחנו נייצר נוהל עבודה ברור איך מעבירים את ההודעה ולמי, ומיהו הגורם הרלוונטי בסיוע המשפטי לקבלת ההודעה כדי להניע את התהליך.

יש פה את הנציגים הבכירים ביותר של הסיוע המשפטי, גלעד סממה ואיתי נעמן שהוא יהיה המפקח, ואת הדס גבריאל מתכנית סנ"ה. אני מעבירה אליהם את - - -

תודה רבה.

גלעד, הנה העבירו לך את השרביט.

תודה רבה. הדברים די נאמרו. אני רק רוצה להגיד שיש כאן צעד משמעותי מאוד קדימה לנפגעי ונפגעות עבירות מין ובכלל לתחום נפגעי עבירה. המערך שלנו, שקיים כבר היום, זה מערך שנותן ייצוג למשפחות של נפגעי עבירות המתה בעבירות של רצח והריגה, אבל לא מכוח חוק אלא מכוח החלטת ממשלה.

הדס גבריאל שיושבת כאן היא הממונה הארצית על כל המערך הזה. ב-5 השנים האחרונות ייצגנו כ-500 משפחות בהליכים שונים. אנחנו מייצגים גם בהליכים פליליים ומלווים אותם בהליך הפלילי ומשמשים להם כקול בהליך הפלילי וגם כמובן בהליכים אזרחיים וזה מכוח החלטת ממשלה.

אנחנו תמיד מקווים שיהיו פחות מקרים כאלה אבל המקרים קיימים ולכן ההצעה הזו, שבפעם הראשונה מקימה בחוק את המימון של הייצוג או הסיוע המשפט בתוך ההליך הפלילי לנפגעי עבירות מין שזה ההארד קור של ההליך, אנחנו רואים בזה צעד שדיברו עליו רבות שנים רבות, גם בייעוץ וחקיקה וגם בגופים אחרים.

אני חושב שאפשר לראות קדימה את ההתפתחות של ההליך הזה, אם זה לאלימות חמורה ותחומים אחרים - - -

זאת אומרת שזו התחלה שמבשרת על הבאות.

אני חושב שכן. אני אומר את זה לא כנציג דווקא של משרד המשפטים. אני חושב שאנחנו רואים התפתחות של תחום נפגעי העבירה בעולם, אנחנו רואים אותו גם בישראל: חוק זכויות נפגעי עבירה שחוקק. כמובן שאחר כך חוקקו חוקים נוספים. היו תיקונים שונים. אני נטלתי חלק בתיקונים שונים בחוק זכויות נפגעי עבירה.

עשינו את תכנית סנ"ה של ייצוג המשפחות. בשבוע האחרון העברנו החלטת ממשלה נוספת שאנחנו נותנים ייצוג וליווי וסיוע משפטי למשפחות שנפגעו מפעולות איבה ומשפחות שכולות דרך משרד הביטחון ודרך ביטוח לאומי.

העולם הזה מתפתח. ההצעה הזו בעיני היא אולי הדרמטית ביותר כי היא באמת מביאה את זה לכדי חקיקה ובסוף הממשלה תחליט. הממשלה וכמובן המחוקק יחליטו אם התחום הזה אמור להתפתח מעבר לזה. אני רואה שיש במדינות אחרות התפתחות לכיוון. אין לי אלא לברך.

העניין של ההיערכות של הסיוע המשפטי – אפשר לומר שאנחנו כבר ערוכים. אנחנו לא ערוכים במאה אחוז כי בסופו של דבר תמיד אתה מחכה שהסמכות תינתן.

ייקח לנו עוד שבועיים עד שנעביר את זה בשנייה ושלישית.

יושב כאן עורך הדין איתי נעמן. הוא כבר הממונה על תחום הסיוע המשפטי לנפגעי ונפגעות עבירות מין. הוא כבר יושב על תכניות העבודה לקראת העברת החקיקה . הדס מגיעה מתחום נפגעי עבירות המתה ולכן הסנכרון בין שני התחומים. בסופו של דבר הכול נבנה על חוק זכויות נפגעי עבירה, אז הממשקים הם די דומים.

יש לנו מערך ייצוג של ערכי דין בחוזים שלנו, של סיוע משפטי, מול עורכי דין שמייצגים ממש בפועל. יש לנו ממונים מחוזיים. הסיוע המשפטי עובד בהנהלה ובמחוזות, כמו פרקליטות. יש לנו בכל מחוז ממונה על תחום נפגעי עבירה.

שכנעת.

השתכנעתם?

כן. השתכנענו.

מצוין.

נכנסה יוזמת נוספת של החוק, חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת-הראש. אני רוצה לדבר על כמה דברים. קודם כל, לגבי הנוהל, נסדר מנגנון שהפרקליטות תיידע אתכם שנפתח כתב אישום, אבל אז ברור שאתם תפנו באופן אקטיבי לנפגעות ולנפגעי העבירה?

בוודאי.

רק רציתי להבהיר את זה. יש שני נושאים פתוחים. אחד זה העניין שקיים בהצעת החוק הפרטית אך הממשלה מסיבות תקציביות - - -

- - -

יש לי הצעה קונקרטית.

מעולה. אני אתך.

אני מבינה שהממשלה חוששת מהצפה שתעלה המון כסף. צריך להגיד שהיום יש מיעוט ממש זניח, מספר התביעות האזרחיות של נפגעות ונפגעי עבירה, בטח עבירות מין, אבל לדעתי גם בעבירות אחרות, הוא אפסי. ממש אפסי. באמת זה אפסי, נציג האוצר מר סמיש. בפינצטה.

אבל בוא נגיד אפילו שאם נאפשר את זה, אז תהיה אש בשדה קוצים, ממש שיטפון של תביעות אזרחיות. אנחנו צריכות וצריכים לשאוף לזה חד משמעית. לכן, אני רוצה להציע ואולי נעבוד על זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, בואו נגיד שתהיה אפשרות לקבל את הסיוע המשפטי לתביעות אזרחיות אבל שהסיוע המשפטי יקבל אחוזים כמו שהרבה עורכות ועורכי דין עושות תביעת נזיקין אזרחית תמורת אחוזים.

אז שהחוק יגדיר מראש, לא יודעת כמה, 20%, 25%, כמה שנראה סביר, מכספי הפיצויים - - -

העלות.

או העלות. כן. שהעלות תלך לסיוע מתוך הפיצויים עבור סיוע משפטי. למה לא?

רעיון יפה. אני ארצה לשמוע את דורון ולהבין במה מדובר.

זוהי הצעה אחת. אני רוצה לדבר גם על החקירות, על העובדה שהסיעו ניתן בשלב כתב האישום ולראות איך אנחנו מרחיבות - - -

דיברו על כך. ליאנה דיברה על כך. תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי.

דורון, אנחנו פונים אליך. אומרת מרב ואני בטוחה שהיא מסתמכת על נתונים, אין לי אותם כאן, שלא מדובר במספר רב של תביעות אזרחיות, אז איזה נזק כבר יכול להיגרם?

אנחנו נמצאים בתקופה שבה היכולת לקבל החלטות תקציביות on going היא קצת השתנתה. הכנסת חוקקה את סעיף 40א לחוק יסודות התקציב, אם אנחנו רוצים לקבל החלטה עם עלות תקציבית, אנחנו צריכים למצוא לה מקור.

איפה מצאתם את המקור התקציבי להצעת החוק הזו?

במקרה הזה המקור מגיע מתוך תקציב משרד המשפטים.

החלטת שרה ומנכ"לית לתקצב את הנושא הזה.

זה יפה מאוד וראוי לשבח. דורון, כמה, מה הסכום?

למיטב הבנתי, בערך מיליון, אבל אני - - -

ומה ההפרש?

עדיף שמשרד המשפטים ידבר על זה ולא אני כי הוא ביצע את האומדים כי זה תקציבו.

אז תאמר לי כמשרד האוצר מה תהיה הדלתא אם באמת זה יורחב גם לתביעות אזרחיות.

אני לא יודע. זה רעיון שהוצף עכשיו ואנחנו נצטרך לבחון את זה ולהבין גם את העלות וגם האם משרד המשפטים מוכן לשים את התקציב.

ומה דעתך על ההצעה של חברת הכנסת מיכאלי שאמרה שזה לא יעלה כלום מפני שתקבלו את העלות בחזרה.

זה לא בדיוק שלא יעלה כלום כי לא בכל מקרה זוכים. אנחנו נצטרך לבצע את האומדן, להבין את המשמעויות - - -

אז לקראת השנייה והשלישית.

ראיתי שהדס רצתה לדבר. הרמת יד?

אמרתי שגלעד יציג את העמד שלנו נאמנה.

ברמה מסוימת, לא בכל המקרים, כן ייתן מענה. חוק הסיוע המשפטי והסיוע המשפטי כגוף מעניק ייצוג וייעוץ משפטי בהליכים אזרחיים, כמובן בתביעות נזיקיות, לאנשים שהם מעוטי יכולת. זאת אומרת שאם במקרה מדובר בנפגעת עבירת מין שגם עומדת בקריטריונים הכלליים של הסיוע המשפטי, דלת הסיוע המשפטי פתוחה לחלוטין - -

בשביל זה לא צריך חוק.

- - לכל ההליכים האזרחיים.

בשבילך זה לא צריך את החוק.

זה לא מייתר כמובן את ההצעה של מרב למשרד, שזאת הצעה מצוינת. יכול להיות שבפנייה שלכם, באותה פנייה לנפגעת או נפגע עבירה, אתם תציגו את הנקודה הזאת. זאת אומרת שאתם תגידו: בדלת הראשית אנחנו אתך בהליך הפלילי, אבל דעי שעומדת לך גם הזכות הזאת לקבל סיוע בהליך האזרחי במידה ואת עומדת בקריטריונים של הסיוע.

חד משמעית.

אלא אם כן המשרד – שהולך עכשיו – יגיד לנו משהו אחר.

דורון, נוכחותך מאוד משמעותית.

אני רוצה לחזק את דורון ממשרד האוצר. הייתה כאן החלטה של שרת המשפטים ומנכ"לית המשרד – על כך אנחנו מודים להן מאוד – על מימון של הצעת החוק ושל הסמכות הזו בחוק מתוך תקציב משרד המשפטים, וזה לא פשוט כי בסופו של דבר משרד המשפטים הוא לא משרד עתיר - - -

אבל אשמח לדעת אם ההפרש הוא 50 אלף, 100 אלף או עוד מיליון. זה מאוד משמעותי, כי אם מדובר על יוד 50 או 100 אלף, בהחלט יכול להיות שניתן לפנות אליה ולבקש ממנה שתשלים את החסר. ואם מדובר על עוד מיליון, אז כמובן שזה יהיה יותר קשה.

נשמח לבדוק את ההצעה הזאת לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

הרשות לשיקום האסיר? לא נמצאים פה.

גברתי, מה התשובה שנתתם לעניין החקירה?

אמרתי שלהערכתי זה דווקא השלב הקריטי, אבל כולם נאחזים בנושא הזה של התקציב. את יודעת מה - - -

גם על זה כדאי שנבקש - - -

דורון עדיין כאן. אנחנו מבקשים לקבל גם את העלות במידה ובאמת נרחיב את הסיוע מהרגע הראשון של החקירה. לקראת השנייה והשלישית.

ליאנה הציגה מורכבות תקציבית וגם מורכבות נוספת.

בחקירה יש יותר ממורכבות תקציבית.

זה הוצג גם לי בתהליך מול המשרד.

איילת, בבקשה.

אני מצטרפת לברכות. החוק הזה הוא באמת לא פחות מפורץ דרך ותקדימי. אם יורשה לי, גם ההצעה החדשה של חברת הכנסת מרב מיכאלי היא לא פחות מגאונית בעיני וראוי, רצוי ויש בהחלט מקום לקדם אותה.

אני אעשה אבחנה ביחס להליך הפלילי וביחס להליך האזרחי. המהלך הזה, כמו שאמרתי, הוא מבורך וחשוב אבל הוא לא מושלם כל עוד באמת כבר מראשית הדרך יש ליווי לזכאי נפגע עבירת מין. אנחנו מדברים על אותם מקרי קצה, מקרים של אונס, מעשה סדום ועבירות מין במשפחה, שבאמת – בטח במשפחה – אין כמעט מעגלי תמיכה, גם לא מעגלי תמיכה כלכליים.

לכן, הנושא הזה של הזכאות – הסיוע המשפטי עושים דברים עצומים, אבל בכל זאת יש להם קריטריונים של זכאות שלא תמיד יש התאמה, אני זוכרת שהדס חשפה אותם בפני: אם יש רכב או שאין רכב. הדברים, כשהם בתוך המשפחה, זה הרבה יותר מורכב. לפעמים יש דברים שאולי רשומים על שם אותה נפגעת ולכן היא לא זכאית, אבל הם לא באמת נגישים לה בגלל שהפגיעה היא במשפה ובגלל שהיא יצאה נגד המשפחה. כלומר, הדבר הזה הוא חמקמק הרבה יותר כשמדובר בפגיעות במשפחה.

המהלך הזה לא יושלם עד שהוא לא יכלול את כל שלבי ההליך הפלילי. אני מבינה שיש חשש שזה יביא - - -

גם היערכות שהיא לאו דווקא תקציבית, כפי שליאנה פרסה בפנינו.

נכון. אבל מהיכרות עם ההליך הפלילי, אפשר אולי לנגוס מעט ארוחה, לא בהכרח שקו המבחן יהיה מהגשת כתב אישום. אולי כשיש זימון לשימוע, למשל. למה שהחשוד שצפוי להפוך לנאשם יהיה זכאי לייצוג לבוא בפני מקבלי ההחלטות בפרקליטות ולהביע את עמדתו בצורה מלאה ומשפטית ומקיפה, ולנפגע עבירה לא תהיה זכות כזו

אפשר לחשוב איך נוגסים אחורה עד שמגיעים לשלב החקירה. הדבר הזה חשוב. אני לא אגיד למה זה חשוב, כמובן, לקורבנות ולנפגעי עבירה. זה חשוב בעיני לא פחות בשביל חיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ואני מקווה שבמדינה ובאוצר מבינים את זה כי התחושה – זו לא תחושה, הנתונים מדברים בעד עצמם – שיותר מ-80% מתיקים בהליך הפלילי נגנזים, גם בעבירות מין ולא רק.

הדבר הזה פוגע ואנחנו רואים את זה כל הזמן: "מחאת החוטיני" והאונס בהרצליה. אנחנו רואים את זה כל הזמן. אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, לצערי הרב, מתרופף. אם המדינה תיקח אחריות ותעזור להנגיש את הזכויות לנפגעי עבירה, אני חושבת שזה בהחלט יעזור לחיזוק אמון הציבור וגם למיצוי יותר תיקים בהליך הפלילי. לגבי ההליך האזרחי, אני חושבת שנמצא פתרון - - -

כבר נאמר. תודה, איילת.

עורכת הדין ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד.

הפתיחה של חברת הכנסת מועלם הייתה מדויקת, זה רגע היסטורי. אני יכולה להגיד לכם למען ההיסטוריה, אני אעשה את זה בקצרה, אבל אנחנו במועצה לשלום הילד התחלנו פרויקט – היום זו תכנית אבל אז זה היה פרויקט – לליווי ילדים נפגעי עבירה שגלעד מכיר היטב.

במהלך 17 השנים האחרונות ליווינו ילדים נפגעי עבירה, בעיקר עבירות מין ואלימות, לאורך ההליך הפלילי מרגע הגשת התלונה ועד שמקבלים את הפיצויים - - - גם לגלעד יש יותר מיד ורגל בעניין הזה, אז יש פה איזו השלמת מעגל גם בהקשר הפרסונלי.

אנחנו יודעים עם מה הם מתמודדים הילדים האלה והמשפחות שלהם הרבה פעמים, כשיש משפחות תומכות, גם זה לא תמיד ככה. יש אי ודאות נוראית, אפלה שמשתלטת על החיים וחוסר אונים גדול מאוד ואין מישהו שהולך אתם מהתחלה ועד הסוף, אין את מי לשאול שאלות, אנשים מתחלפים לאורך התהליך מטבע הדברים כי חלק מההליך מתרחש במשטרה, חלק בפרקליטות.

למרות שינויים מאוד משמעותיים שנעשו גם במשטרה ובעיקר בפרקליטות, יש עדיין הרבה חוסר ודאות ובלבול והמון שאלות לשאול, במיוחד שילדים שואלים: אם אני לא אעיד כמו שצריך, אותי ישימו במאסר? דברים שלאנשים מבוגרים ברורים, לילדים הם לחלוטין לא ברורים.

ההצעה הזאת, המהלך ההיסטורי שהיא עושה, אנחנו אומרים ואני מקווה שלא תאו בזה פחיתות כבוד, אנחנו קוראים לזה סוג של אקזיט כי בנינו מודל. כשבנינו אותו, קיווינו שלא אנחנו נמשחך לשעות אותו. אנחנו מגיעים ל-300 ילדים בשנה, אז זה טיפה בים.

אנחנו לוקחים אחריות ואנחנו מושיטים יד לנפגעי העבירה לאורך ההליך הפלילי. אני חושבת שזה מהלך לא פחות מהיסטורי. לא יוצא לי כל יום לומר את זה, אני שמחה על ההזדמנות, יש סוכני שינוי אמתיים בתוך משרד המשפטים, ליאנה היא אחת מהם ובת עמי שיושבת פה וגלעד שהיה אחראי משמעותי לחקיקה של מהלך שהמדינה נותנת סכום מסוים של הפיצויים לילדים נפגעי עבירה לפני שגובים אותו מהעבריין.

אני חושבת שצריך לברך לפני הכול, ויש כאן חברות כנסת נכבדות שהרימו את המהלך הזה כחקיקה פרטית ויישר כוח.

אני מבקשת לקצר כי אנחנו גם רוצות להצביע.

אני מבינה את הרצון לצמצם וזה חשוב להכניס קודם כל רגל בדלת. אבל אני בכל זאת אומר משהו לפרוטוקול - -

רק בקיצור.

שני משפטים. אחד, הקשיים המרכזיים שילדים חווים הם מרגע הגשת התלונה ועד הגשת כתב אישום. אלה הקשיים הכי משמעותיים, תהליכים שלוקחים הרבה מאוד זמן עם הרבה שאלות ולכן השאיפה היא ללא ספק צריכה להיות להקדמה של העניין הזה. מה גם שמרבית התיקים, למעלה מ-50%, עבירות מין במשפחה ומחוץ למשפחה - -

ורד, משפט שני.

- - נסגרים, ולכן זאת החשיבות הגדולה.

הרשימה של העבירות. הייתי רוצה לראות בתוך הרשימה הזאת, ולו למען הילדים, גם עבירות של מעשה מגונה. אנחנו יודעים שלפעמים מאוד קשה להעמיד לדין על העבירות היותר חמורות ולכן יש ערך לפחות כשהאוכלוסייה הנפגעת היא ילדים, להגדיל את רשימת העבירות גם למעשים מגונים שהחם חלק נכבד מהעבירות.

תודה רבה, ורד.

עסקנו בייצוג נפגעי עבירות שנים וצריך להגיד שזה סוג של חלום שהתגשם. מה שאמרו פה על מהלך היסטורי וחשיבות היסטורית זה בדיוק ככה, לא פחות.

במרכז נוגה היום אנחנו מפעילים מוקד שנותן סיוע משלב של לפני הגשת תלונה ועד אפילו לאחר שחרור ממאסר.

לכמה אנשים אתם נותנים סיוע בשנה?

לאלפים. לא רק נפגעי עבירות.

לכמה בשנה?

בערך בין 1,500 ל-1,800. העניין הוא ש-40% מהם נפגעי עבירות מין. חשוב להגיד שהצרכים המשפטיים של נפגע עבירה לא מתחילים עם הגשת כתב אישום ולא מסתיימים עם גזר הדין. אנחנו רואים את זה כל הזמן.

בהמשך למה שוורד אמרה, צריך להתייחס למצב שבו ילדים נפגעי עבירות מין, יש להם אפוטרופוס טבעי שהאינטרס שלו הוא לא האינטרס של הילד ואיך אנחנו מסדירים את העניין הזה של הייצוג שלו כי הם המקרים הקשים ביותר שאנחנו נתקלים בהם, גם במועצה וגם אצלנו.

לאורך השנים מינו אותנו כמה פעמים כאפוטרופוס לדין לעניין זכויותיהם של אותם ילדים בהליכים פליליים. בתי משפט קראו לנו - - -

אתה מדבר על נפגעים בתוך המשפחה?

האבא פוגע, האימא הולכת עם האבא - - -

כי זה לא תמיד בתוך המשפחה.

אני מדבר בתוך המשפחה. זה לא תמיד יהיה בתוך המשפחה, לפעמים גם אין הורה. המצבים האלה הם המסובכים ביותר. יש לנו תיקים כאלה גם היום שאנחנו מטפלים בהם וצריך להתייחס גם בחקיקה עצמה. מה עושים.

תודה רבה.

אנחנו נפנה להקראה ולהצבעה.

כמה מילים לפני הקראת הנוסח. חשוב לנו להוסיף את הליווי בנוסח, שזה יהיה: ייעוץ, ליווי וסיוע במימוש הזכויות.

אין התנגדות.

התיקון מסתיים בזה שאנחנו מחריגים את סעיף 3 ואומרים שסעיף 3 לא יחול. סעיף 3 מדבר על הוכחה של זכאות כלכלית ואנחנו חושבים שאולי יש טעם להוסיף גם החרגה של סעיף 4 שמדבר על דחיית בקשה טורדנית בעניין הזה.

מקובל?

מקובל.

מקובל.

כל הכבוד.

דבר נוסף, לעניין הסיפה, יש פה איזושהי בעיה של ניסוח. נקריא כרגע בנוסח הזה אבל נבקש מהנוסח המשפטי אצלנו בלשכה לתקן ולנסות לנסח את זה אחרת.

זה לא משנה את המהות.

נקודה אחרונה, לוודא שגם אם בסופו של דבר העבריין יורשע בעבירה שהיא פחותה ממה שהיה כתוב בכתב האישום, עדיין הסיוע המשפטי ימשיך לוות את נפגע העבירה גם בהליכים שכרוכים בהליך עצמו כמו ועדת שחרורים ודברים כאלו.

אני לא בטוחה שזה טעון אמירה מפורשת בחקיקה כי זה ממילא פרשנות סבירה של הגורם המינהלי.

נאמר לפרוטוקול. מספיק בהחלט.

"הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשע"ו–2016

הוספת פרט לתוספת

1. בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972 , אחרי פרט (10) יבוא:

"(11) לנפגע עבירה כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 שנפגע מעבירה עבירה לפי סעיפים 345, 347 ו-351 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, והוגש בגינה כתב אישום כנגד החשוד בביצועה בנוגע לקבלת ייעוץ, ליווי וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין, במסגרת ההליך הפלילי והליכים אחרים הקשורים בו ולמעט תביעה נזיקית וסעיף 3 וסעיף 4 לא יחולו.".

יופי, נהדר. קודם כל נצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשע"ו–2016, נתקבלה.

פה אחד.

כן. מרב, בבקשה.

לפני שבועיים היו אצלי 4 אימהות – מצחיק, 4 אימהות – מהצפון. ארבעתן אימהות לנערות וילדות שנפגעו פגיעה המינית. הן היו בסיפור בין שנתיים ל-7 שנים כבר. הסיפורים הקשים, המצוקה שהן באו איתה לא הייתה האונס אלא ההתנהלות מול המערכת.

ישבו אצלי שעה וחצי 4 נשים במצב נפשי מזעזע וסיפרו על – כל מי שעובדות בזה יודעות – איך החיים ממש נחרבים באופן מטורף. והמצוקה הגדולה שלהן הייתה מול אוזלת היד של המערכת. שולי, הצעת החוק הזאת שלך וההירתמות שלכם, אני פשוט לא יכולה להסביר כמה היא דרמטית וחשובה והיסטורית, כמו שנאמר.

אני רוצה לקוות שלקריאה השנייה והשלישית אנחנו באמת נפתור גם את סוגיית האזרחי, ואינשאללה, אם תרצה השם, אפילו את החקירות.

שולי, את רוצה להוסיף משהו?

אני רוצה מאוד להודות, גם לך יעל על הניהול, שזה תמיד נפלא. וגם למשרד. אני חושבת שכשבאתי עם זה בפעם הראשונה הייתי צריכה רגעי שכולם יישבו עלך הכיסאות ויירגעו ושהשרה תגיד למי שהיה צריך להגיד: קחו נשימה, תקשיבו, יש פה אירוע.

אני מאוד מתחברת למה שגלעד אמר קודם. אני חושבת שבסוף, גם כשאנחנו נבחרים ונבחרות לכנסת, אנחנו באים הרבה פעמים מהמקומות שפתאום עולמות נפתחים לנו בגלל שזה נהיה מישהו שאנחנו רואים אותו בעיניים וההבנה של הריסוק הזה שמרב דיברה עליו והתהליכים הלאה וחשיבות שהמדינה כבר מייחסת לענייני נפגעי עבירה לשנים רבות ותלך קדימה, כי אין ספק – העולם כולו הולך להבנה שהחברה כולה רק מרוויחה מההתקדמות הזאת בסיוע המשפטי למי שצריך: מי שצריך מסיבות כלכליות, מי שצריך מסיבות הקושי של המקרים.

אני ממש מודה גם למרב וגם לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שלא כאן, שהצטרפו אלי בתהליך הגדול הזה.

תודה רבה לך.

לטווח ארוך החברה תרוויח גם כלכלית.

תודה רבה לך, תודה רבה למרב, תודה רבה באמת לסיוע המשפטי, למשרד המשפטים, לכל מי שלקח חלק, הגה, חזה, חלם והגשים התחלה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55.