הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 157

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, כ"ה בסיון התשע"ז (19 ביוני 2017), שעה 11:00

פיקוח ואכיפה על עבודת בני נוער - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מסעוד גנאים

מנהל אגף אכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - מאיר דוד

מנהל תחום בכיר בטיחות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - רן כהן

מנהלת יחידת מועצת תלמידים ונוער, משרד החינוך - הדרה רוזנבלום

ממונה מחוזית על ייצוג קטינים, הסיוע המשפטי, מחוז תל אביב, משרד המשפטים - נטע ברק

מנהל תחום עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון פנים - גונן ירום

לשכת עורכי הדין - אורית רענן

קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז שלטון מקומי - פנחס קבלו

עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד - רחלי הכהן

מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים - זאב גולדבלט

ממונה חקיקה, לשכת עו"ד - אוריין לביא

רכזת האיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער, הנוער העובד והלומד - שרית אולשביץ

הפורום למניעת תאונות עבודה - ראובן בן שמעון

עו"ד, הפורום למניעת תאונות עבודה - ישראל אסל

ורד קירו-זילברמן

תמי ברנע

חבר המתרגמים

פיקוח ואכיפה על עבודת בני נוער – ישיבת מעקב

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את דיון הוועדה בנושא פיקוח ואכיפה על עבודת בני נוער. אנחנו בישיבת מעקב. זה עוד דיון בסדרה של דיונים שקיימנו בנושא, כולל בניית תכנית הגברת פיקוח ואכיפה, כניסה למערכת החינוך. יצרנו כאן שורה של צעדים שדרכם אנחנו ביקשנו גם להעלות את המודעות לגבי התנאים של העסקת בני נוער כדי שבני הנוער יהיו מודעים לזכויות שלהם. החלטנו שאנחנו לא עוצרים אצל בני הנוער, אנחנו מביאים את זה גם לידיעת ההורים, ומשם אנחנו מרחיבים את זה למערכת החינוך כדי שנקיף את זה מכל כיוון אפשרי, כולל סוגית המעסיקים. יצרנו מספר תהליכים בשטח, חלקם עבדו יותר, חלקם עבדו פחות. הישיבה הזו מבקשת לראות מה נעשה בחודשים האחרונים לקראת הקיץ. אני אומר שוב שאנחנו מבקשים לסקור את הפעולות שנעשו בחודשים האחרונים.

אנחנו יום לפני חופשת הקיץ, ה-19 בחודש היום. בני הנוער שלנו יצאו בהמוניהם לעבודה, ואני חושבת שהתפקיד של כולנו הוא להגן עליהם ולוודא שהם לא מנוצלים. בהקשר הזה נכנס נדבך נוסף שאנחנו לא דיברנו בו, והוא הנושא של איסור העסקת בני נוער באתרי בנייה. מסתבר שזה משהו שלא נאכף עד הסוף. אני מכניסה את זה כפרמטר נוסף בנושא הדיון שלנו היום. עכשיו כשכולם כאן, אנחנו נתחיל עם משרד העבודה הרווחה והמשרד לשירותים חברתיים, שהיה משרד הכלכלה פעם.

האיסור באתרי בנייה.

בכלל למי שהוא מתחת לגיל 18. אסור. אסור. אסור בשום תנאי ובשום צורה. נמצא אתנו חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. כשתרצה לדבר, בשמחה. אנחנו נתחיל עם משרד העבודה הרווחה, בבקשה.

צהריים טובים. מאיר דוד, מנהל אגף האכיפה במינהל ההסדרה והאכיפה. אני אדבר על היבט האכיפה, ורן ידבר על נושא הבטיחות. הוא שייך למינהל הבטיחות. אנחנו כבר התחלנו את פעילות הקיץ שלנו, לא חיכינו ל-20 ביוני. גם ממידע שהגיע אלינו מהנוער העובד והלומד, גם ממידע שאספנו, כבר יצאנו לשטח. תכנית האכיפה שלנו כוללת אכיפה בכל שעות היממה – גם ביום וגם בלילה. אנחנו נגיע לעסקים בהפתעה גם בלילות ובערבים. כמובן שההתמקדות שלנו תהיה במקומות שיש תופעה רווחת של העסקת בני נוער – אולמות אירועים, מסעדות וכולי. אבל אנחנו נכנסים היום יותר ויותר גם למקומות לא שגרתיים, לדוגמה, מאפיות, שמעסיקות נערים ב-02:00 בלילה. בתי אריזה בחקלאות. משחטות שמעסיקות קבלני כוח אדם ומביאים ילדים מכל מיני כפרים ומעסיקים אותם בכל מיני עבודות קשות מאוד. גם למקומות האלה אנחנו נכנסים. בחלק מהמקומות יש לנו תיקי חקירה רחבים מאוד, אז אני לא אפרט אותם. אני רק אציין גזר דין שהתקבל ממש לאחרונה כנגד קבלן שמעסיק ילדים בדואים מתחת לגיל 14 בדרום בחקלאות. הוא העסיק אותם בלילות ובזמן הלימודים. בשבוע שעבר הוא קיבל קנס של עשרות אלפי שקלים.

כמה? אתה זוכר פחות או יותר את הסכום?

לא את הסכום המדויק, אבל זה עשרות אלפי שקלים. הוא קיבל קנס ויש לו הרשעה פלילית.

סכום ששווה לו לקבל ולהמשיך להעסיק אותם, או משהו שהוא דרמטי?

לא שווה לאף אחד להיות מורשע בבית הדין.

זו הרשעה פלילית?

ודאי, זו הרשעה פלילית, והסכום הוא גבוה מאוד. אלה הפעילויות שאנחנו מתמודדים אתן השנה יותר במקומות הקשים, מקומות שלא רואים אותם ביום-יום, או שהעובדים בהם מוסתרים מעין הציבור. זה לא כמו במסעדה, שרואים את המלצר, או בבית הקפה. אנחנו מרחיבים את הפעילות יותר ויותר כי אנחנו עושים את זה ביחד עם גורמי אכיפה נוספים מהביטוח הלאומי ועם רשויות המסים, כי חשוב לנו להגיע לאותם נערים. אני רוצה להגיד שמתחילת השנה ועד היום לא קיבלנו שום תלונה מנערים. לא פנו אלינו הנערים, לכן אנחנו לא יכולים להתבסס על תלונות, אלא אנחנו יוצאים לשטח באופן עצמאי.

בנושא ההסברה – אנחנו עדכנו את האפליקציות שלנו עם הזכויות ועם התעריפים החדשים. עדכנו את פנקס המידע שלנו, מה שהכנו בשנה שעברה. עדכנו אותו. הוא מעודכן באתר, נשמח להעביר אותו גם לרשויות המקומיות וגם למשרד החינוך להפצה. אנחנו נפגשנו עם נציגי "עיר ללא אלימות". נפגשנו עם פורום ההנהלה שלהם ועם הרכזים שלהם והעברנו להם את ההסברה הזאת כדי שהם יעבירו את זה הלאה לשטח לרכזים. אנחנו הולכים לממן ביוטיוב פרסומות הסברה שעשינו בעבר, נעשה את זה גם השנה. לתת לזה תקציב כדי לפרסם את זה במהלך הקיץ. השקנו אתר שכולו זכויות עובדים גם בשפה הערבית לילדי החברה הערבית. עשינו הסברה לחברה הערבית כשסיימנו.

זה כולל תעסוקת נוער?

כן, זה כולל את כל המידע, גם לבני נוער, בשפה הערבית. חשוב שגם לחברה העברית יגיע המידע הזה. אלה בגדול הפעולות שנעשות. הפעילות לא תסתיים בסוף הקיץ, אנחנו הולכים לפרוס אותה לאורך כל השנה. הפיק הגדול יהיה בחודשים האלה של הקיץ, אבל הפעילות תהיה לאורך כל השנה. ככל שיגיע מידע ופניות, אנחנו כמובן נכניס אותם לעבודה לתכנית השוטפת שלנו. דבר אחרון שרציתי להגיד, מה שלא נעשה, כל הנושא של הסברה בבתי הספר. אנחנו עדכנו את הוועדה, עדכנו אותה גם בזמן אמת. היינו ערוכים, למרות שהיינו מצומצמים השנה בכוח אדם, אבל היינו ערוכים כבר עם המצגות ועם האנשים. זה נעשה פרטני מאוד – בית ספר מסוים שפנה אלינו וביקש, ומוסד של נערות בסיכון שביקש, הגענו אליו. יש עוד מוסד שרוצה בעוד יומיים, אנחנו נגיע אליו, אבל זה היה נקודתי מאוד, זה לא היה ממוסד. זה לא היה כמו שתכננו וכמו שהוועדה רצתה.

כי?

כי משרד החינוך לא היה מוכן לשתף אתנו פעולה בנושא הזה ולא העביר אלינו – אני לא יכול להיכנס לבתי הספר בלי אישור של משרד החינוך, של הרשות המקומית. שם זה נעצר. לשנה הבאה, אני חושב שזה דבר שחייבים לעמוד עליו. כל היתר – בהתאם להמלצות וגם בהתאם לתכנית העבודה בוצע וימשיך להיות מבוצע.

תיכף נעסוק במשרד החינוך. בשנה שעברה היה קמפיין ויראלי באינטרנט.

ביוטיוב? הוא יחודש. הוא יחודש. אנחנו נחדש אותו בתשלום.

אבל חשוב שזה יהיה עכשיו.

עכשיו. אנחנו נחדש אותו בתשלום בימים הקרובים כבר. זה היה עם צפיות רבות.

לא משנה איך, אבל שיהיה קמפיין ויראלי כדי שבני הנוער יהיו מודעים.

יהיה. יהיה קמפיין ויראלי גם בפייסבוק וגם ביוטיוב כי זה מגיע לקבוצה רחבה. זה יהיה.

אנחנו ניערך לזה לקראת השנה הבאה כדי שקמפיין כזה יצא כמה שבועות לפני. אתה יודע שכיתות י"ב כבר מסיימים ומתחילים לעבוד במאי.

היינו עסוקים בקמפיין של החברה הערבית, לא רצינו לערבב את הקמפיינים. רצינו לסיים עם הקמפיין של החברה הערבית ואז להתחיל עם הנוער. לא רצינו להכניס את שניהם ביחד.

אני מוכרחה לספר לכם – מן הסתם, אני קצת יותר מודעת ומעורבת בקרב בני נוער, שואלת הרבה על התנאים שלהם, אם הם יודעים על התנאים שלהם. נתקלתי בסוגיה כמו שדיברנו בשנה שעברה, שיש בני נוער שיודעים מה מגיע להם, מוכנים לקבל טיפה פחות לא כי יש מצוקת עבודה, אלא כי כיף להם וכי זה בסדר. באיזשהו שלב כשהם לא מבינים איפה הם נמצאים עד הסוף, הם אומרים אני מרוויח כי העבודה שלי היא כיפית, אז לא אכפת לי לשלם בזה שאני לא מקבל את כל התנאים. כאן אני חושבת שהתפקיד שלנו נכנס לתמונה, במקום שאנחנו אומרים להגן על הזכויות שלהם אל מול המעסיקים כדי שלא הילד יצטרך לבקש את מה שמגיע לו, אלא המעסיק ידע שהוא חייב לתת לאותם נערים את מה שמגיע להם. אני מתחברת לגמרי למה שאתה אומר, שמעבר לקו החם וכל מה שנדבר בו, שיוכלו לפנות נערים, אנחנו צריכים להיות שם. להיות שם יותר בשטח ולבדוק כמה מקבלים אותם בני נוער עובדים. אתם נערכתם עם דגש לקיץ בקרב בני נוער?

בכל שנה זה ככה. הדגש הוא בקיץ.

כמה מפקחים יש בערך?

כמה מפקחים יש בכלל?

כ-200, אבל השנה עזבו הרבה מאוד. אנחנו מגייסים עכשיו 30 עובדים חדשים. זה עומד כרגע על 170 באיוש. כולם נרתמים.

יהיה דגש על בני נוער?

יש דגש על בני נוער, כן. גם ההנחיות הן כאלה שקודם כל הדגש הוא על בני נוער וכל היתר זה אחר כך נלווה. מעבר לזה, גם במהלך השנה, ככל שמגיעים למקום ונתקלים בבני נוער, בודקים גם את זה, גם אם זה לא היה בתכנית הראשונית, כן להיכנס לזה.

מאה אחוז. תודה רבה, מאיר. רן, אתה רוצה להוסיף משהו?

רן כהן, מנהל תחום בכיר בטיחות ממינהל הבטיחות במשרד העבודה. קודם כל, לגבי מספרים – לנו אין מספרים שמפולחים לפי גיל. יש לביטוח לאומי. אנחנו עושים אתם בכל שנה דוח משותף שנוגע לתאונות עבודה. אנחנו לא מציגים פילוח מתחת לגיל 18, אבל יש לנו את המספרים שלהם, אז לפחות לגבי המספרים – ובואו נצא מנקודת הנחה שיש כנראה שיעור של תת-דיווח – כלל תאונות העבודה שבהן מעורבים נערים מגיל 17 ומטה – 17 ו-18 אין לי – הוא מספר יחסית זעום, 136 תאונות ב-2016, לעומת 50,000 בכלל המשק.

מבחינתי 136 זה - - -

אני לא אומר שזה חמור או לא חמור, אני רק אומר שאלה המספרים שלנו יש. אני סומך על המספרים של ביטוח לאומי, כי הם משלמים כסף ואנחנו שולחים מפקח.

יש הרבה תאונות לא מדווחות.

אמרתי, נכון, צריך לצאת מנקודת הנחה שיש כנראה שיעור גדול או קטן של תת-דיווח. באשר לאתרי בנייה – אין איסור על העסקת בני נוער באתרי בנייה. יש איסור על העסקת בני נוער בעבודה בגובה. מן הסתם, עבודה בגובה באתרי בנייה הולך בדרך כלל ביחד, אלא אם הנער עושה עבודה במפלס אפס.

אבל החוק מגביל מהבחינה הזו של עבודות קשות ועבודות קלות. עבודות קשות, בן הנוער לא אמור לעשות אותן.

מי שאוכף תקנות עבודת נוער זה מינהל ההסדרה והאכיפה. אם אנחנו נתקלים בנער – שאלתי את המפקחים שלנו לפני שהגעתי לפה, הם לא זוכרים כאלה מקרים, אולי בגלל שמי שמועסק שם הוא בחור בן 17. אנחנו לא מבקשים תעודות זהות מהחבר'ה האלה, אז הוא נראה גדול יותר מ-18. זה גבולי.

למה אתם לא מבקשים תעודות זהות?

כי אנחנו לא אוכפים את העניין הזה. יש לנו הרבה מאוד סיכוני בטיחות באתרי בנייה, ואנחנו משקיעים את המשאבים שלנו במניעה ונטרול של סיכוני בטיחות. אם אנחנו מוצאים או נמצא נער שעובד באתר בנייה, אנחנו נעביר את הפרטים למקבילים שלנו להמשך טיפול.

ראשית, רן, אני אשמח שאתם תנסו להיות עם יותר יד על הדופק לגבי בני נוער שנמצאים באתרי בנייה, גם אם הם נראים גדולים. אני יכולה לומר לך שגם ילדים בני 14 היום נראים ענקיים. חשוב מאוד שאנחנו נגן עליהם. קודם כל, אין להם מה לחפש באתרי בנייה, כי גם אם אנחנו מדברים על גובה אפס, או אם הם עובדים על הקרקע, מדובר בעבודות קשות. אני לא מכירה עבודה קלה שאפשר לעשות באתר בנייה, אלא אם כן הוא מכין קפה לפועלים. סליחה על ההקצנה. אין להם מה לחפש שם, גם מבחינת ההגדרות של תקנות החוק.

יש תקנות שאסור להם לעבוד - - -. יש כל מיני דברים.

עבודות קלות דווקא יש.

בבנייה?

כן, בבנייה יש כל מיני עבודות קלות.

תלוי באיזה שלב הבנייה. אני עבדתי בבנייה הרבה זמן, לפני שנים. תלוי באיזה שלב הבנייה. אבל בכל זאת צריך לפקח.

יש עבודות מסוכנות ועבודות אסורות שאסורות לבני נוער, ובאתרי בנייה יש לא מעט עבודות שאסור לבצע. לכן, גם בשיתוף עם מינהל בטיחות, לא רק בהיבט של הנוער, בכלל – אנחנו בקשר כי גם הם עושים ביקור באתרים וגם אנחנו. ככל שאנחנו נקבל מהם מידע על אתרים שיש בהם בני נוער, בוודאי שניתן לזה עדיפות ונגיע לשם.

מצוין. אנחנו נשמע אתכם, ראובן בן שמעון. בבקשה.

ראובן בן שמעון מהפורום למניעת תאונות עבודה. אנחנו פעילים בעיקר בנושא של העלאת המודעות הציבורית. שמעתי פה הצהרות שהן יפות מאוד, אבל בפרקטיקה בשטח, לא עושים כלום כדי להגן על בני הנוער. וכשאני מדבר על להגן על בני הנוער, אני מדבר על אתרי הבנייה. רק בשנה שעברה בחודשי הקיץ נפצעו חמישה בני נוער באופן קשה כאשר נפלו מגובה. היו גם הרוגים. נזכיר את הנער עלי אלדגאמין בן 17, שנהרג בדצמבר 2016 באתר בנייה, הוא נפל מגובה. היו עוד נערים נוספים שנפלו. אני הייתי מצפה ממינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה שייתנו לנו תכנית פרקטית מה הם הולכים לעשות בפועל, בשטח, מבחינת אתרי הבנייה, כי שם נמצאים ההרוגים ושם נמצאים הסיכונים הגדולים יותר. זה שמדברים איתי על משחטות וכאלה – הכול טוב ויפה, אני לא מזלזל.

זה חשוב.

אני לא מזלזל.

תתמקד בנושא שלך, כי לי חשוב שהם יהיו לא רק במשחטות, שהם יהיו במסעדה תמימה לחלוטין כדי לוודא שגם שם בני הנוער לא מנוצלים.

מה שאנחנו כפורום מבקשים ממך, מהוועדה, שמשרד העבודה יפרוט לנו מה הם עשו בשנת 2016, ומה הם מתכוונים לעשות בשנה הזאת מבחינת אכיפת חוקי העבודה באתרי הבנייה. 2016 מול 2017, ולדעת כמה ביקורים הם מתכוונים לעשות בנושא הזה, איך הם מתכוונים לעשות את זה. האם בשנה שעברה הוטלו צווים למיניהם, קנסות באתרי בנייה? עד עכשיו אני לא ממש שמעתי אכיפה בנושא הזה.

אתה שואל ועונה? אז אנחנו נדלג ונמשיך הלאה.

גברתי היושבת-ראש, רק הערה אם אפשר. ככל שיש לפורום הזה תלונות או מקומות שהם יודעים על העסקת בני נוער, תעבירו לנו, שזה לא יהיה בגדר חידה. יש, ואחר-כך תלכו תחפשו אותם בכלל אתרי הבנייה.

אנחנו מתנדבים, אתם אלה שאמורים לבוא לשטח.

סליחה, אני לא אוהבת את השיח שמתנהל כאן. בסופו של דבר, לא אתה לבד תצליח לעשות את זה, וגם לא משרד הרווחה יצליח לבד לעשות את זה, לא החינוך לבד ולא הנוער העובד לבד. אם אנחנו לא נשלב ידיים ונהיה עם היד על הדופק כולנו, בין אם בהתנדבות ובין אם בשכר, אנחנו לא נצליח לעשות את זה. אז בוא נתכנס מהותית לדיון. אתה שאלת שאלות עם טעם לגבי מהם סדרי האכיפה שנעשו, ותיכף אנחנו נגיד לכם מה אנחנו מצפים מכם כשותפים סביב השולחן.

אם אפשר משפט אחד, לתת נקודה מזווית אחרת. אני עורך הדין אסל, אני עוסק בנזיקין ובביטוח. יש בעיה עם עבודות נוער שפוליסות ביטוח מחריגות עבודות נוער.

רגע, עכשיו אתה מכניס לי סוגיה נוספת.

את מי אתה מייצג פה בדיון?

אני עם הפורום למניעת תאונות עבודה.

אבל אתה מדבר איתי על סוגיית הביטוח. אנחנו נדבר על זה. שנייה. שנעשה את זה מסודר.

אנחנו תיכף הולכים לוועדה אחרת, אז אם אפשר להגיד כמה משפטים.

לא, אני רוצה לסיים בבקשה את הסוגיה של אתרי הבנייה. רן או מאיר, לגבי הפעולות שנעשו בשנה האחרונה ומה מתוכנן להיעשות בתקופה הקרובה. כמה דוחות ניתנו – עיצומים, דוחות, תלונות.

לאו דווקא באתרי בנייה, כי ניתנו התראות ועיצומים. אני כבר אתן לכם את הנתונים.

אין לך פילוח לפי אתרי בנייה ממש?

לא, אין לנו אתרי בנייה. לא תכננתי לבוא לפה ולדבר על אתרי בנייה, כי גם לאתרי הבנייה שהגענו – לא היה לנו פילוח של בני נוער או בוגרים באכיפה. שוב אני אומר, לא התמקדנו בבני נוער באתרי בנייה, כי גם לא נתקלנו וגם מינהל הבטיחות לא ראה את זה. ככל שאנחנו ניתקל, אנחנו כן נגביר את האכיפה שם. אמרתי מה סדרי העדיפויות שלנו, פירטתי. אם יש לפורום, או כל אחד שיש לו מידע על אתרי בנייה, תעבירו לנו אותו, הוא ייכנס מיד לטיפול שוטף.

אני חושב שהיה צריך להיכנס לתכנית עבודה, להגדיר מה היעדים שלנו השנה מבחינת אכיפה, חוקי העבודה של מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, כמה ביקורות יזומות אתם מתכוננים לעשות בתוך אתרי הבנייה.

חבר'ה, זו הפעם הראשונה שזה עולה בוועדה או בכלל, הנושא של אתרי בנייה.

תיכף אני אענה על זה.

אני מבקש – יבוא כל פורום ויגיד אני רוצה להתמקד בחקלאות כי נהרג נער בשנה שעברה על הגדר. בעבודות תשתית על הגדר, אם את זוכרת, גברתי. אז עכשיו יגידו לי כמה ביקורות אתה עושה על גדר המערכת?

בתוך אתרי בנייה גם נהרגו וגם נפצעו. יש לכם 200 מפקחים, תוציאו אותם לשטח.

תודה רבה, ראובן. הנושא הזה אכן פעם ראשונה עולה על סדר-יומה של הוועדה בהקשר הזה. אגב, אנחנו קיימנו כאן סדרה של דיונים, לא ראיתי אתכם באף דיון.

כי לא הוזמנו אף פעם.

גם הפעם לא הוזמנתם כי לא לקחנו אתכם בחשבון, וידעתם להגיע. אנחנו נשמח שתהיו שותפים ותביאו גם את הצד הזה. ואם יש גופים נוספים או ארגונים נוספים שאנחנו לא יודעים להגיע אליהם או לא חושבים כרגע שהם חלק מהשולחן, הם גם כן מוזמנים להצטרף. אנחנו נעקוב מעכשיו גם אחרי הסוגיה הזו, כפי שעקבנו אחרי סוגיות אחרות. זה קורא גם לכם לפעולה, שאם אתם מזהים לקונות באתרי בנייה שקשורים בבני הנוער, אתם מוזמנים להפנות אלינו או למשרד הכלכלה באופן ישיר. תאמין לי שהדברים יטופלו. תודה רבה.

יש לנו ועדה נוספת שהוזמנו אליה, אז אם אין שאלות נוספות למינהל הבטיחות, אני רוצה לעבור לוועדה.

לא. למינהל הבטיחות לא. תודה רבה רן. רצית לומר משהו על הביטוחים?

משפט אחד. אותם נערים שנפגעים בתאונות בזמן העבודה, אחר-כך הם נתקלים בקושי לקבל פיצוי על נזקי גוף שלהם מהסיבה הפשוטה שהפוליסות הסטנדרטיות שמעסיק עושה מחריגות עבודות נוער.

למה? איך הוא מחריג?

הוא מחריג. חברת הביטוח מחריגה בפוליסה שכל תאונה או נזק גוף שנגרמו לנער שחל עליו חוק עבודת נוער מוחרג מהפוליסה, אין כיסוי ביטוחי.

את מכירה דבר כזה?

הביטוח הלאומי מכיר.

לא מכירה דבר כזה, וזה חמור ביותר. זה מאיין את האפשרות של מעסיק בכלל להעסיק את הילדים אם הילדים לא מבוטחים.

הם עושים ביטוח ספציפי.

הוא אומר שחברות ביטוח בכלל מחריגות. זאת אומרת שכל הילדים שאנחנו מעסיקים - - -

הן מחריגות את זה.

אבל ברגע שנער תובע, הוא תובע את המעסיק, הוא לא תובע את חברת הביטוח.

צריכים לעשות ביטוח ספציפי לילדים.

זה יכול להיות עבודות נוער במפעל, זה יכול להיות עבודות נוער במסעדה.

סליחה, אי-אפשר. גם אין פרוטוקול וגם קשה להבין בצורה כזו.

השאלה היא אם אפשר לעשות ביטוח ספציפי לילדים. אני לא מאמינה שהביטוח - - -

יש כאן את לשכת עורכי הדין, בואו ננסה להבין.

אני רוצה להגיד שיש לכל ילד מגיל 3 עד 18 ביטוח של המדינה 24/7, גם בחו"ל הוא תופס.

יש לכל תלמיד.

כן, אבל הוא לכל דבר שקורה להם.

עבודות מסוכנות.

עבודות מסוכנות אסור להם לעשות על-פי החוק. על-פי החוק אסור להם לעשות עבודות מסוכנות.

יש לכל תלמיד ביטוח תלמידים. הביטוח הזה הוא ביטוח תאונות אישיות שקובע סכום - - -

נכון, והוא לא בהיקפים לתאונות קשות שקורות במסגרת עבודה.

בדיוק. אם, חלילה, מעסיקים נער באיזשהו מפעל ונקטעה לו כף היד?

זו כבר תאונת עבודה, ויש ביטוח לאומי אם הוא רשום כחוק.

אני מסביר. לאותו נער יש אפשרות לפנות למוסד לביטוח הלאומי ולהיות מוכר כנפגע בעבודה. המוסד לביטוח לאומי ישלם לו תגמולים לפי התלושים התלת חודשיים שלו. אבל הנזק הוא הרבה יותר גדול. את הנזק הוא צריך לתבוע מהמעביד שלו. יש ביטוח חבות מעבידים.

אם אנחנו נרוץ בכל פעם ולא ננסה להבין את הסוגיות, חבל, אז בואו נדבר כולם ונסגור את הדיון. אתה אומר שאם קורה לו משהו מעבר למה שהוא יקבל בביטוח לאומי ומעבר לתאונות האישיות, הוא יכול לתבוע את הביטוח על נזק שהוא הרבה יותר גדול.

את המעסיק שלו.

את המעסיק. והמעסיק שלו לא מבוטח לגבי עבודות נוער?

הפוליסה שלו מוחרגת לעבודות נוער. ואז יוצא מצב - - -

לפני שאתה מסביר את ההמשך, אני רוצה להבין את הנקודה הזו. אם אני תובעת אותך כמעסיק – והמשפטנים בחדר, שינסו לעזור לנו – ולך אין ביטוח, את בית המשפט זה לא מעניין, אתה צריך לשלם לי. אז הבעיה היא שלך, לא של בן הנוער.

ואם אין לי לשלם לך? אם אני מעסיק ללא יכולת כלכלית ולנער הזה נקטעה הרגל, ובית המשפט חייב אותי בשלושה מיליון שקלים, מי ישלם את הכסף הזה?

אני מחדדת כדי שאנחנו נבין את כל ההשלכות. יש לך דוגמה כזו לפוליסות שמחריגות?

אם תרצו, אני ארכז כמה פוליסות שיש את ההחרגה הזו.

כן. של גופים קונקרטיים.

פוליסות של מבוטחים שקונים ביטוח, ויש החרגה של עבודת נוער.

עצם העובדה שהמעסיק מודע ויודע שיש פוליסה שמחריגה את עבודות הנוער, זו כבר רשלנות.

אסור לו להעסיק בני נוער.

זו לא הבעיה.

אתה אמרת שלושה מיליון שקל תביעה. אם הוא מעסיק והוא לקח את האחריות על עצמו, הוא לא רשלן, אז הוא ישלם שלושה מיליון שקלים. אני אישית מכיר הרבה מקרים כאלו – קטועי אצבעות, קטועי יד, שברים. אני מכיר. ולמעסיק לא היה ביטוח בכלל, ומה עוד, הוא אפילו לא רשם אותו בביטוח לאומי והוא שילם. זה מובן.

ברמה המשפטית אתה צודק. אבל בשורה התחתונה, אותו ילד צריך לקבל כסף? הוא לא מקבל. זו השורה התחתונה.

לא, בסוף הילד מקבל כסף. הנפגע בסוף מקבל כסף, אפילו אם בעל העסק מוכר את הנכס שלו. היו מקרים בבתי משפט, ואני מכיר הרבה פסקי דין כאלו. הוא מקבל. זה שאתה אומר את הסוגיה, זה טוב מאוד שאתה מעלה את הסוגיה. כבוד היושבת-ראש, זה בטח יעלה לוועדת הכספים, למי שאחראי על אגף הביטוח, נצטרך לדבר על זה.

עוד משפט אחד. שימו לב לנקודה חשובה אחת – המוסד לביטוח לאומי משלם 75% מהשכר. זה מה שהוא משלם. היתרה, 25%, היא האחריות של המעביד. בשביל היתרה הזאת המעביד רוכש פוליסה שקוראים לה פוליסת חבות מעבידים. אם הוא לא עושה פוליסה, או שהוא עושה פליסה שלא נותנת כיסוי, אותו נער נשאר מול שוקת שבורה. אם יצא במקרה שהוא עבד במכונת גריסה בבנק לאומי, אין בעיה, בנק לאומי ישלם. אבל אם הוא עבד באיזו קונדיטוריה שבקושי גומרת את החודש, מה יהיה? מאיפה הוא ייקח את הכסף?

אני רוצה לשאול בהקשר של הנקודה הזו. אנחנו מבינים שני דברים – פעם אחת, מעסיק שמעסיק בן נוער שאין עבורו כיסוי ביטוי, זה פלילי, נכון?

לא, זה לא פלילי.

לא, לא, זה אזרחי.

לא?

זה ממש לא פלילי. הוא לקח על עצמו אחריות אזרחית.

אני יכולה להסיק שאין לו שום אחריות? זה הסיפור, שזה פשוט פוגע לו בכיס?

יש לנו המון תיקים רגילים כאלה, שהם לא בנושא ביטוח.

- - -

זה פשוט אבסורד. זה שאין לו ביטוח על ילד זה בסדר גמור, והוא מעסיק אותו – איפה האחריות של המעסיק על הילדים?

זו אחריות אזרחית, זו לא אחריות פלילית.

אחריות אזרחית.

אם אפשר עוד משפט אחד. פוליסת ביטוח תלמידים שחברתי דיברה עליה - -

אני מכירה את הפוליסה, זו סוגיה אחרת.

- - מחריגה מקרים שמוכרים כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי. כלומר, אותו ילד שנפגע לא מקבל גם מהפוליסה הזאת. הוא נשאר בלי כלום.

אבל אנחנו הבנו. אני חושבת שהנקודה ברורה. נוער עובד לא מכוסה מבחינה ביטוחית, הבנו את הנקודה. אני רוצה לבדוק מבחינה משפטית, ורד, את הסיפור הזה של נוער עובד שלא מכוסה מבחינה ביטוחית, מה המשמעות של זה. גם אם זה חבות פלילית או אזרחית. אני אשמח לקבל ממך דוגמאות לפוליסות שמחריגות, שאני יכולה לקרוא ולראות שאכן יש שם החרגה של בני הנוער. אני רוצה לדעת מי אותם מבטחים - - -

פוליסה היא משהו מודולרי. יכול להיות מבוטח שהסוכן אומר לו אתה יכול לקנות פוליסה כזאת. אם אתה מעסיק בני נוער, אתה יכול לעשות הרחבה.

אני לא רוצה משהו היפותטי.

זה לא משהו שהוא שבלוני לכולם.

תזכיר לי מה שמך.

עורך דין אסל.

אני לא רוצה משהו שהוא היפותטי. אני רוצה משהו שהוא אמתי. אם יש בידיים שלך גופים שמעסיקים בני נוער, ובפוליסת הביטוח שלהם יש החרגה של בני נוער, אני רוצה לראות את זה.

אני ארכז מספר כאלה.

בסדר, כדי שאנחנו נוכל לטפל. תודה רבה על הנקודה החשובה הזו, אנחנו בהחלט נבדוק אותה לעומק. משרד החינוך – הדרה, מה קרה אתנו השנה?

לא הייתה לנו הצלחה גדולה בעניין של ההרצאות בבתי הספר, אני מודה.

למה? איפה היה האתגר?

זה נתקע בעיקר בגלל הלחצים – אני אגיד את כל האמת. בני הנוער עובדים כל השנה. לפחות 60% עובדים כל השנה, ובקיץ כ-90%. כל השנה הם עובדים. הייתה בחורה נחמדה, ממש מקסימה. נתתי לה חמש כתובות, וזה הכול, לא הצלחתי. המורים פשוט לא שיתפו פעולה בעניין הזה.

רצים אחרי הציונים שלא משיגים אותם בסוף, ואז מפסידים גם עבודת נוער וגם ציונים?

כן. ואנחנו התחלנו עם זה באמת. התחלנו בזה ממש לפני פורים. היו שתי רשויות שאמרו נעשה את זה במסגרת חילופי נוער, במסגרת יום לבן, כל מיני דברים כאלה. אבל בגדול, זה לא הלך.

אני יכולה להעיר משהו? כי אני חושבת - - - אני רוצה לחזור רגע לנושא של הביטוח.

אני יודעת שהם הזמינו מעט יחסית השנה מכם.

אנחנו העברנו כ-250 הרצאות השנה.

יפה, אני שמחה.

זה מעט ביחס לכמות בתי הספר.

אני לא יודעת מה קרה שם. התשובות היו: הילדים יודעים. הם יודעים לאן לפנות, עשיתם כזה רעש, אבל שיעור שלם אני לא אתן. עכשיו אני באה מפגישה אצל המנכ"ל, ואמרתי שזו סוגיה רצינית מאוד שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת. אולי איזה חוזר מנכ"ל חדש.

זה חוזר חזרה להחזיר את החינוך לבית הספר.

יש בחוזר מנכ"ל מחויבות של כל בית ספר להעביר שני שיעורים בסוף שנה על הסיפור הזה לכיתות י', י"א וי"ב. זה רשום בחוזר מנכ"ל.

ב-י' עוד יחסית עשו קצת.

אז גם לא מקיימים את חוזר מנכ"ל למעשה. זאת אומרת, חוזר המנכ"ל הופך להיות המלצה בכל פעם. בכל דיון מחדש אנחנו מגלים שחוזר המנכ"ל הוא רק המלצה. למה נלחצים ממנו כל כך? אני לא יודעת.

במוצאי שבת הייתה כתבה בערוץ-22 על בני נוער שעובדים עד שעות מאוחרות מאוד, ומנהלי בית ספר מתלוננים – גם אצלנו הם התלוננו – שהילדים מגיעים עייפים ונרדמים על השולחנות. אבל מצד שני, כשאנחנו רוצים להגיע לבתי הספר, אנחנו נתקלים בקיר אטום.

אני אתייחס לסיפור של בתי הספר. אגב, זה נכון שיש הרבה ילדים שעובדים במהלך כל השנה. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות את זה בפריסה שנתית, אבל בלי לוותר על זה שלקראת סוף שנה יהיה תגבור של הסברה, שלטים. דיברנו על שילוט בפעם הקודמת, של מועצת תלמידים. הם עשו שילוט בבתי הספר?

עשו, אבל אני רוצה לומר עוד משהו. 61 רשויות עשו בזארים לעבודה. שם הם חילקו הרבה מאוד דברים של זכויות נוער בעבודה, ושם היו נקודות לשאלות וכל מיני דברים. אני ראיתי לפחות שלוש. בהחלט הייתה עמדה לשאלות ולסוגיות ולדברים האלה. הלוואי והיו עושים יותר. שוב, הכול מתחיל ונגמר - - -

זה חשוב. כל דבר שעושים הוא חשוב. אבל אנחנו יודעים מה זה כשמקבלים הרבה פליירים מכל מקום, זה הופך להיות עוד פלייר. אבל כשאני באה לשיעור ונותנת את זה כחלק ממה שעשיתי, וכבר גיריתי את המחשבה, ונתתי לילד את המוטיבציה להילחם על מה שמגיע לו, זה כבר הופך להיות משהו אחר, זה הופך להיות ספר התורה שלהם.

את צודקת לגמרי. אני בכל שנה מעבירה קורס למנחי מועצות. השנה לקראת הסיום – היו לי 22 איש – נתתי לזה שעה וחצי. דרך אגב, הם היו בשוק, כי הם היו בטוחים שבית הספר עושה את זה. אמרתי אל תסתמכו על בית הספר, לא נעים לי להגיד, משרד החינוך. תנסו לעשות תוספת, כי אין ברירה.

למרות שבסוף, לדעתי זה תלוי גם בצעדים של משרד החינוך. זאת אומרת, לא את, אבל זה שמנהלים לא רוצים – הם מקבלים את זה כהוראה מלמעלה והם מוכרחים לעשות את זה, זה נכנס והם עושים את זה.

כן, אבל את שומעת מה אומרים. זה כתוב בחוזר מנכ"ל והם עדיין לא עושים.

זה מה שאני אומרת, זה עדיין לא קורה, לכן זה צריך לבוא מלמעלה.

מה עוד צריך לקרות? מה עוד?

מה עוד למעלה מחוזר מנכ"ל? עד שלאחד הילדים יקרה משהו, חס וחלילה, בבית הספר, ואז הם ירצו לעשות את זה.

תכניסו למיצ"ב בחינה על זכויות התלמיד ותראי איך בטיל אחוזי החשיפה לנושא הזה עולים.

יש להם את זה - - -

סליחה, זה מופיע בבחינת הבגרות באזרחות. השנה הייתה שאלה בנושא. דווקא זה - - -

באמת? של עבודת הנוער?

כן, כן, הייתה שאלה בנושא, וכולם אמרו לי - - -

כשאת באה להרצאה זה לא מספיק יבש ומשעמם כמו שיעור אזרחות.

קיבלתי טלפונים ואמרו סוף סוף חלום שלך התגשם.

הייתה שאלה על מנופים בבגרות באזרחות.

כן, זה היה ממש בבגרות באזרחות השנה.

ההורים הם הפקטור החשוב ביותר. מה עם ההורים?

גם. גם. הם עוברים אצל כולם. תודה הדרה. מאכזב שמערכת החינוך לא התגייסה, למרות שזה כתוב בחוזר מנכ"ל, אפילו לא צריך לבקש בקשה מיוחדת. אנחנו נוציא דרישה ברורה מאוד לשנה הבאה, שייתנו את זה אפילו בפריסה ארצית, בטוח ימצאו זמן. יש להם מספיק זמן להרבה מאוד דברים, שימצאו גם לזה. לתת דגש חזק בסוף השנה מבחינת הסברה, שילוט וכאלה, כי אנחנו יודעים שהרבה מאוד בני נוער יוצאים לחופש.

בקיץ המינהל נותן את התגבור הזה ואת התקצוב לערי ילדים ונוער. שם לנסות לתת - - - את זה אני עושה דרך המועצות.

אגב, מה קורה עם הפיילוט של – אין לי פה מועצת תלמידים של הסיירים.

היא הבטיחה לי שתבוא. מעט מאוד. המחוז היחיד שלקח את זה בצורה רצינית הוא ירושלים.

בית שמש הייתה הסיירת שהזמינה אותנו פעם אחת להגיע.

בירושלים הם לקחו את זה יפה מאוד. דרך אגב, עכשיו עליתי על עוד נושא – ילדים שבסיירת מפחדים שלא יקבלו אותם לעבודה. אנחנו מופתעות מכל הכיוונים.

אלו לא הפתעות, כשאנחנו נותנים לפחד לנהל אותנו, יש בעיה. בשביל זה אנחנו צריכים להיות הגב. תודה רבה הדרה. מאיר, אתה רצית להוסיף משהו.

בנושא הלימודים. לא מעט נערים פונים אלינו במסגרת שיעורי אזרחות, או פרויקטים באזרחות, ומבקשים מידע. אולי אפשר לחייב שפרויקט באזרחות יהיה דווקא על נושא זכויות עובדים. הם מקבלים מאתנו מידע, הם נפגשים אתנו, אנחנו מעבירים להם מידע. הם עושים עבודות יפות מאוד בנושא אזרחות, בנושא זכויות עובדים בכלל, בדגש על בני נוער. אם זה יהיה פרויקט חובה לבני נוער – אפשר לעשות את זה בדרך הזאת.

נכון. שיעורי אזרחות הם פלטפורמה מצוינת.

אני הולכת לדבר על זה עם המפמ"רית לאזרחות.

אבל שיזמינו מישהו מבחוץ. יש הבדל בין מורה שעומד ומלמד את זה כמו עוד פרק במשהו, או שבא מישהו שהם גם יכולים לשאול אותו שאלות, שמגיע מהשטח.

בהרצאות שלי מותר לבוא עם אייפונים. איזה מורים מרשים לבוא עם אייפון? אני אומר להם להוריד את האפליקציה. הם ייהנו מההרצאות שלנו.

תודה רבה. לשכת עורכי הדין, רצית להתייחס לנושא של הביטוחים.

רציתי להגיד שבדקתי, והפוליסות כן מכסות באופן כללי את עבודת נוער. הוא אפילו אמר לי שאסור להחריג. אז אני אשמח לראות. זה מידע ממישהו מאחת מחברות הביטוח, חברת "שלמה". הוא שולח לי את הג'קט התקני של הפוליסה. תיכף זה יגיע לי במייל, אני אוכל לשלוח למי שצריך. הוא אמר שזה לא מוחרג. כנראה שזה מוחרג כשמישהו מבקש שזה יהיה מוחרג ולא באופן כללי.

לכן ביקשתי שזה לא יהיה משהו היפותטי, אלא לדעת מי אלה שמבקשים.

זה גם לא הגיוני שמעסיקים – זה לא הגיוני.

תודה רבה. אנחנו עדיין נעשה בדיקה מעמיקה כדי לראות, ואולי נגיע לכל אלה שמבקשים החרגה, ושם נצטרך להתריע.

גם בנושא של ההתנדבות של הילדים, במעורבות האישית, העיריות עושות עוד תוספת לביטוח.

נכון. תודה רבה. זאב.

האמת היא שאני יוצא מהדיון הזה קצת מדוכדך, בעיקר לאור האמירות של משרד החינוך, אני חייב להודות. אני מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים, ומייסדו. אני חושב שחובה עלינו לעודד – גם עלינו כהורים, וגם עליכם כמשרד חינוך, ובכלל על המדינה – בני נוער לעבוד במהלך חופשות. זה חלק ממה שאני רואה כחינוך להיות אזרח יוצר, יצרני ואוטונומי, ולא לגדל דור שלם של אנשים שלא יודעים להתפרנס בעצמם. אבל העסקה כזאת חייבת להתבצע על-פי חוק, וחייבת להתבצע תוך אספקת כיסוי ביטוחי הולם. במידה והאמירה של נציגת לשכת עורכי הדין לא נכונה, כלומר, אין כיסוי ביטוחי – אני מקווה מאוד שיש כיסוי ביטוחי, אבל היה ואין כיסוי ביטוחי – את עכשיו בקואליציה, וזה הזמן להרים הצעת חוק, שאין לי ספק שתקבל גיבוי מקיר לקיר, בוודאי מאתנו ההורים, ואני בטוח שגם מהמועצה לשלום הילד, שיושבת לידי, ולהכניס את הנושא הזה כנושא חובה בספר החוקים. כי זה הזוי שילד יהיה נחות מבחינה ביטוחית לעומת מבוגר. במקום שהוא יקבל העדפה, הוא בנחיתות.

לצערי הרב, הרבה פעמים אנחנו מגלים שדווקא הילדים שלנו נמצאים בנחיתות. בהרבה תחומים, לצערי הרב.

קל לנצל אותם. קל לנצל אותם.

תודה רבה, זאב. בבקשה, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

כבוד היושבת-ראש, דיון חשוב מאוד. אומנם לא מאוחר, אבל עדיף מאוחר מאשר בכלל לא. היו דיונים כאלו, הייתי בדיונים.

בינואר קיימנו דיון.

כן. וטוב שעכשיו בתחילת החופשה הגדולה. אבל יש עוד הרבה מה לעשות. טוב שיעבדו התלמידים, עבודה היא טובה לכולם. אני לא אכנס להיבט הכלכלי של המשפחות, המצב הכלכלי, אלא יוצאים לעבוד וההורים יודעים שהילדים שלהם עובדים בזמן הלימודים. זה נושא אחר שצריך להתייחס אליו מבחינת ההסברה. מה שהועלה כאן ממשרד העבודה, עניין האכיפה והפיקוח, זה מה שצריך להיות. שלושת הגורמים האלו, משרד החינוך, שאכן אם השנה הוא היה בפיגור – אני חושב שעדיין יש אפשרות שאכן התלמידים ידעו את הזכויות שלהם. זה הגורם החשוב ביותר – שלא ינוצלו. הם הולכים לעבוד. גם אם צריך כסף וגם אם לא צריך כסף, הם מנוצלים בצורה אכזרית לפעמים, והיו הרבה דוגמאות. אבל אם יש הסבר טוב, יש פיקוח טוב ויש אכיפה טובה – אני לא יודע אם 170 או 200 מפקחים זה מספיק. הם עובדים תקופה, לא כל השנה, נכון? צריך הגברת פיקוח, ושבעלי העסקים ידעו שיש כאן אחריות ושהחוק יבוצע כמו שצריך. ועדיין לא מאוחר להסביר עוד פעם, זה מה שצריך.

זה ייעשה תוך כדי. אמרתי, תוך כדי אנחנו עושים. עשינו ונמשיך לעשות.

תודה רבה, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. הנוער העובד והלומד.

אני אספר קצת על מה אנחנו עשינו. אנחנו מוציאים בכל שנה דוח על הפעילות שלנו. כמו שאתם יודעים, אנחנו מייצגים בני נוער. כל נער ונערה במדינת ישראל יכולים לפנות אלינו במידה ויש להם בעיה. תמיד יש מענה. יש לנו גם בפייסבוק מענה, גם באתר. יש לנו גם טלמסר פתוח 24 שעות ביממה. נפגשים עם הנער, מדברים אתו, מבינים מה הבעיה, עושים את החישובים, הולכים למעסיק. במידת הצורך, גם מייצגים אותם בבית הדין לעבודה. זה ניתן להם בחינם.

כל מי שפונה?

כל מי שפונה עד גיל 25 מקבל מענה מאתנו, לא משנה במה הוא עובד.

כמה פניות היו מאז שנפגשנו לפני חצי שנה?

אנחנו מוציאים פעם בשנה דוח על הפעילות שלנו, כמה פניות מגיעות אלינו. ב-2016 הגיעו אלינו 4,870 פניות בסך הכול. חלקן זה גם שאלות, חלקן נפתרות בשיחת טלפון עם המעסיק, ואפילו לא צריך להגיע להיפגש עם המעסיק עצמו. נפתחו אצלנו מתוך 4,870 פניות 1,454 תיקים. החזרנו כמעט מיליון וחצי.

כשאת אומרת נפתחו אצלנו תיקים, אלו תיקים שעברו תהליך משפטי כזה או אחר?

כן. גילינו שיש איזושהי בעיה, שהנער לא קיבל את מה שהוא צריך. נפגשנו עם הנער, עשינו לו את החישובים, דיברנו עם המעסיק, שלחנו לו מכתב, הגשנו תביעה לבית הדין.

הכול עבר דרך תביעה לבית הדין?

לא. לא הכול עובר. הרבה פעמים זה נסגר – לא כל המעסיקים הם מעסיקים נוראיים. יש הרבה מעסיקים שלא יודעים שגם לנוער מגיעה חופשה או הבראה, שעות נוספות, נסיעות. הרי מגיע נסיעות לכל מי שגר 500 מטר ומעלה, או שתי תחנות אוטובוס. הרבה פעמים מעסיקים אומרים לנו אבל הוא הולך ברגל. זה נכון שהוא הולך קילומטר וחצי, אבל הוא הולך ברגל, למה הוא צריך לקבל? אנחנו מסבירים לו. הרבה מהמקרים נפתרים בשיחת טלפון כי המעסיקים מבינים.

את מטפלת בכל הנוער, או ספציפית רק באנשי הנוער העובד שצריכים?

בכל בני הנוער במדינת ישראל, לא משנה מי הם, מאיפה הם, מקריית ארבע, אילת, הגולן. הכול. מגיעים אלינו, יש לנו תא טלמסר שפתוח 24 שעות ביממה, משאירים שם שם וטלפון, ובכל ערב אנחנו חוזרים לכל בני הנוער, ומי שלא עונה, חוזרים אליו יום למחרת. זאת המערכת שלנו.

כמה תיקים נפתחו?

1,454. אני אגיד ששיאני התלונות – ממה שהגיע אלינו, אני לא מייצגת את כל החברה הישראלית, אבל ממה שהגיע אלינו – הם אולמות האירועים וחברות הקייטרינג, עם עלייה של 29%. עובדים שם הרבה מאוד חבר'ה, אבל הייתה לנו עלייה במספר הפניות ביחס לשנה הקודמת, עלייה של 29%.

על מה היו התלונות? כי אנחנו גם מגיעים לאולמות.

בראש המצעד שלנו זה תחום השכר, פחות משכר מינימום. חד משמעית, פחות משכר מינימום, לא משלמים מה שצריך.

והשעות שהן לא שעות.

השעות אנחנו מכירים.

אני, מן הסתם, נמצאת בהרבה מאוד אירועים – כמעט כל ערב, ובכמה. אין נער או נערה שעובדים בשולחן שלי ואני לא תופסת אותם לשיחה קצרה. אתה רואה שזה שיטתי – הם בכלל לא מקבלים לפי שעות.

הם מקבלים לפי אירוע.

הם באים לשעות לא שעות והם מקבלים 100 או 120 שקלים לאירוע, שברור לך לחלוטין שזה לא משקף כלום ממה שהם צריכים. אני לא מדברת על העבודה הקשה והסיזיפית, אני לא מדברת על זה שמחזיקים אותם אל תוך הלילה ושאחר-כך הם הולכים לבד הביתה. איך שאתה לא מסתכל על זה, יש שם עיוותים, ואנחנו אמרנו בשנה שעברה שאנחנו נעשה מבצע אולמות.

עשינו.

אני אגיד עוד כמה דברים, גם לגבי משרד החינוך – אנחנו לא עבדנו ישירות מול הדרה או מול משרד החינוך, אלא פשוט התקשרנו לבית ספר אחרי בית ספר אחרי בית ספר וניסינו לתאם. הגענו השנה לפחות מ-250 הרצאות, שנכנסנו לבתי ספר, לכפרי נוער, לפנימיות. אבל זאת עבודת נמלים. זה פשוט להתקשר בית ספר אחרי בית ספר, למצוא את הרכזת הנכונה.

זאת אומרת, אתם חיזרתם אחריהם, לא הפוך.

כן. חד-משמעית. זאת עבודה, זה משרות על משרות של אנשים שיושבים, מרימים טלפונים והולכים לפגישות עם מנהלים, עם רכזים, עם רכזי שכבות.

עצוב לי בכל פעם מחדש שדווקא את מערכת החינוך צריך להתאמץ להתגייס. זה נראה לי השדה הכי טבעי.

אין מה לעשות. הדרך שלנו להגיע לתלמידים, ליידע אותם בזכויות שלהם היא רק בעבודה הקשה הזאת. אני אגיד שמבחינת הסיירות שהתחילו בשנה שעברה, פנו אלינו מבית שמש. עשו שם סיירת והם רצו שנבוא אתם להסתובב. אני יודעת שהם עשו פעם אחת – חברת הכנסת, זה היה דומה מאוד למה שאנחנו עשינו בנמל תל אביב, הסתובבנו עם מועצת התלמידים של בית שמש. קיבלנו בשבוע שעבר פנייה ממועצת התלמידים של קריית אונו, אז אני מקווה שגם הם יצאו לסייר. אני מקווה מאוד שייצאו מזה דברים. היינו רוצים שיהיו עוד בני נוער.

המחשבה הייתה שזה יצבור תאוצה, כי בשנה הראשונה זה צבר תאוצה. או שפשוט צריך לתחזק אותם, כנראה שמשהו בתחזוק שלהם קצת התרופף. צריך לראות איך אנחנו מחזקים את התחזוקה של הסיפור הזה.

אני אגיד עוד כמה דברים. גם בפייסבוק אנחנו מקבלים מאות פניות בשנה. גם באתר שלנו אפשר להשאיר לנו הודעות.

אתם עושים קמפיין פייסבוק?

אנחנו עושים קמפיין פייסבוק ממומן גם על זכויות ספציפיות בכל מיני "ממים". על כל זכות אנחנו עושים קמפיין משלה. הוצאנו גם פוסטרים השנה, ובכל בית ספר שהגענו אליו, כל פנימייה, כל כפר נוער, כל מקום שהגענו אליו דאגנו שייתלה במסדרונות כדי שהחבר'ה ידעו. שוב, אני אומרת 250, ובחלקם היו שלוש או חמש הרצאות באותו בית ספר בפילוחים כאלה ואחרים. זה לא להגיע לכל בני הנוער. מה שאנחנו רוצים זה שבני הנוער ידעו את הזכויות שלהם וידעו שיש להם למי לפנות. אני אגיד שמחינת ירידי התעסוקה, הזמינו אותנו. היינו בכל ירידי התעסוקה.

זה הפך להיות מודל שמזמינים אותו ושם - - -

נכון. אנחנו באים ופותחים דוכן, דואגים שכל נער שנכנס ליריד מקבל זכותון שלנו ויכול לשאול שאלות. מבחינת אזרחות פעילה, מה שאתם דיברתם, גם מאיר וגם משרד החינוך, תלמידי י"א וי"ב באמת מחויבים לעשות עבודה שהיא מעשית. זאת אומרת, לחקור איזושהי עוולה בחברה הישראלית, לחשוב מה הפתרון על העוולה, ולנסות לממש את הפתרון. הרבה מאוד בני נוער בוחרים תעסוקת נוער או ניצול נוער בעבודה בתור העוולה, חוקרים אותה. בשלב הזה מתקשרים אלינו או למשרד הכלכלה, שואלים שאלות, ואז, לצערי הרב, הפתרון – שוב, בעיני אין מספיק הכשרה למורים לאזרחות - - -

איך נער בפריפריה יכול לפנות אליכם? אני מבין שאתם יושבים היום במרכזים.

1121*, או באתר, או בפייסבוק. אנחנו מטפלים בכולם, כולל אילת.

יש אפשרות שהאיגודים המקצועיים יוציאו הנחיה, או שלפחות ייתנו את חסותם על העניין הזה, שישמרו על אותם נערים שנקלטים במסגרות, לפחות במקומות העבודה המאורגנים. כי מה שאת אומרת, אולמות, הם מקומות פרוצים שאין שם הסכם קיבוצי.

דרך אגב, באולמות אירועים יש צו הרחבה ענפי.

במקומות שיש בהם שמירה – ועדי עובדים, איגודים מקצועיים, שיוציאו הנחיות.

במקומות כאלה אנחנו כמעט ולא מקבלים פניות, ואם אנחנו מקבלים, אנחנו מעבירים את זה ישר לוועד העובדים דרך ההסתדרות. אנחנו יודעים שזה מטופל, אנחנו עוקבים אחרי זה.

תיכף אני אתן לך להתייחס, גם לי יש שאלות. שלטון מקומי, נכון?

נכון.

גם לכם היו משימות ומעניין לראות מה נשמר מכל הסיפור הזה. אנחנו נעשה את זה בצורה מסודרת.

ביחס לאזרחות הפעילה, הרבה פעמים, לצערי הרב, המורים – ואולי זו בעיה של הכשרת המורים לאזרחות או של הפניות שלהם להתעסק בזה. בשנים הראשונות כשהתחיל הפרויקט הזה, זה באמת היה פרויקט נהדר. לדעתי הוא התחיל ב-2006. הם היו צריכים לעשות משהו, והמורים הקפידו שחלק מהציון שלהם הוא לעשות משהו ממשי לתיקון העוולה. ואז היו בני נוער שהלכו לחלק פליירים בעצמם, אפרופו הסיירות האלה, היו בני נוער שנכנסו ודיברו עם מעסיקים, היו בני נוער שעשו קמפיינים.

שיעור אזרחות אמתי.

לגמרי. ובשנים האחרונות, מה שהם עושים, מבחינתם הממשות היא לכתוב מכתב לנוער העובד, או לכתוב מכתב למשרד הכלכלה ולהגיד חקרנו, בדקנו, יש ניצול, מבקשים מכם לעשות משהו. זה נחמד, אבל זה לא – בדרך כלל כשאנחנו מקבלים את הפניות האלה - - -

הם מנהלים כבר מגיל 17.

כשאנחנו מקבלים את הפניות האלה, אנחנו תמיד מזמינים אותם לפגישה, בואו ותראו איך אתם יכולים לעשות בעצמכם. במובן הזה אפשר להדריך אותם.

אפשר שאלה? נער שניגש למקום עבודה עובר דרך שירות התעסוקה?

לא. היום הוא לא צריך. הוא לא צריך. אין דבר כזה.

אנחנו כבר הרבה אחרי הדיון הזה, שהם עברו קיבלו כרטיס. רחלי מהמועצה לשלום הילד ואחר-כך פיני.

לקראת הדיון ניסינו למפות אצלנו את רוב הפניות שמגיעות. רוב הפניות שמגיעות אלינו כרגע הן העסקת קטינים מתחת לגיל העבודה. אני מניחה שההיקף הגדול של הפניות מגיע אליכם, לנוער העובד והלומד.

למי פונים בעניין הזה?

בעיקר לאנשים אחרים – הורים. התלמידים עצמם, כמובן שלא יפנו. אנחנו מעבירים הכול למשרד הרווחה באופן מידי. עם זאת, החשש שלנו הוא עדיין שרוב בני הנוער לא מודעים לזכויות שלהם. בהקשר הזה, עכשיו אנחנו כבר ניסחנו – זה מוכן ובשלבי עיצוב והפצה – איגרת, כמו שאנחנו מוציאים בכל שנה. השנה זה צריך להיות בהיקף דיגיטלי. אנחנו בתקווה שזה יגיע ליותר אנשים.

איך אתם מפיצים את זה?

בעיקר דרך הפייסבוק, דרך האתר החדש שלנו שצריך לעלות. אני יודעת שכשזה היה איגרת מודפסת היינו מנסים לעניין בתי ספר. השנה זה אמור להיות בצורה עיצובית נוחה יותר ונגישה הרבה יותר כדי שהם יוכלו להבין בקלות. עם זאת, אנחנו כן חושבים שדרך המלך היא דרך משרד החינוך, כמו שכבר נאמר. צריך לעשות הכול כדי להגביר.

אגב, הדרה, שימוש באתרים גם של משרד החינוך וגם של בתי הספר.

- - -

באתרי בית ספר יש?

ברור. יש את זה. ברור. יש לזה פינה, יש לזה הפנייה. בקטע הזה – גם אצלנו.

בבתי ספר גם?

ברור. ברור.

מעניין להיכנס לאתר בית ספר ולראות שהם מקפידים לשים עבודת נוער, אפילו עם הלינק, וזו כבר חצי עבודה. בבקשה, פיני. אחר-כך משרד המשפטים והלשכה.

ראיתי שהמנכ"ל הוציא לך מכתב, אז אני פחות אצמד לתוכן המכתב שהועבר אליך על-ידי שלמה דולברג. אנחנו מברכים שמתקיים דיון לפני צאת התלמידים לחופשה, ואנחנו לוקחים את זה לתשומת לבנו. אנחנו נוריד הנחיות לכל ראשי הרשויות שיפקחו, ואנחנו נעביר גם לאיגודים המקצועיים, אם זה איגוד החינוך, איגוד הרווחה, או כל האיגודים האחרים שפועלים בנוער על מנת שיהיו מעקב, הנחיות והדרכה לגבי בני נוער שנמצאים בחופשה. חלק גדול מהרשויות המקומיות קולטות עובדים, ילדי עובדים, קולטים ילדים לקייטנות, להדרכות. אנחנו נעביר מסר ואנחנו נדאג שאת תקבלי עותק מהמכתב שאנחנו נפנה לרשויות ולאחרים.

תודה רבה פיני. מה שמפריע לי בסיפור הזה זה שאנחנו סיכמנו – וזה מופיע במכתב – העניין של העברת מידע לילדים והוריהם, בעיקר הוריהם. כשחשבנו איך לעשות את זה, אמרנו דרך תשלומי הארנונה. דיברנו על כך שזה צריך לצאת בחיוב של מרץ-אפריל, אם אני זוכרת נכון, כדי שזה יהיה רגע לפני הקיץ. זה שאומרים לי שעכשיו ינקטו – זאת אומרת, עד כשכבר יצא המסמך להורים, כבר ייגמר הקיץ. אנחנו נפתור את הלקונה הזו לשנה הבאה, אבל השאלה איך אנחנו יכולים להאיץ תהליך באמצעות הרשויות המקומיות כדי שההורים כן יוכלו לקבל את המידע.

מעבר לחיובים בארנונה, אין רשות שאין לה פייסבוק, או שאין לה אתר מקומי שנכנסים ונרשמים הדברים. אנחנו נדאג שזה יפורסם. אם עדיין ניתן בחיוב של החודשים הקרובים, אני אבקש שיפנו מיד לרשויות המקומיות ויכניסו שם הנחייה בחיוב הארנונה.

צריך להכניס את זה ללופ של שנה הבאה.

אני מכיר את זה כראש רשות, כשהיינו מכניסים מסרים, מעט מאוד קוראים את מה שנשלח. הם ישר פותחים ורואים מה החוב. אלה המסרים שנקראים בחשבון המים או הארנונה. אני אבדוק את זה גברתי.

או ערוצים נוספים. עכשיו יש הרבה פרסומים לקיץ. אפילו אם בכל פרסום יצא שבני הנוער ידעו את הזכויות שלהם עם לינק. בואו נודה באמת – כמה כבר נכנסים לפייסבוק של הרשות באופן יזום או לאתר? לא ההיקפים שאנחנו רוצים להגיע אליהם. תודה על הדברים הנוספים.

יש לי הודעה חמה. המועצה הארצית פנתה ל-Ynet, הם רוצים לעשות שידור חי של שאלות ותשובות שיהיה בנושא הזה. הם רוצים לעשות את זה בכל כמה זמן. ובכלל, ב-Ynet שירוץ נושא הזכויות.

מצוין. כל תמיכה והתגייסות בהחלט מבורכת. תודה רבה. פיני, יש לך שאלות נוספות? מקודם עניין אותך לשאול. יש דברים נוספים שאתה רוצה להעלות, לשאול?

גברתי, הייתי פעם בנוער העובד. אני אעלה את זה, כי לא ראיתי פה – מישהו מההסתדרות נמצא חוץ מהנוער העובד? אני אדאג שיושב-ראש ההסתדרות יוריד הנחייה לאיגודים המקצועיים לקראת הקיץ שישמרו על בני הנוער ויפקחו עליהם. באותם מקומות שיש עבודה מאורגנת ומסודרת, אם הם נקלטים, שישמרו עליהם.

דווקא המקומות האלה יותר הוגנים. הם פחות מטרידים אותי.

תודה רבה. עורכת דין נטע ברק. אחר-כך הלשכה תוכל להתייחס.

אני עורכת דין נטע ברק מהסיוע המשפטי. בסיוע המשפטי פועל מערך ייצוג קטינים. בתי משפט ממנים אותנו גם בתיקים אחרים, אבל בעיקר בשנתיים האחרונות פועל פרויקט עורך דין משלי שמיועד לבני נוער ומטרתו היא ליזום הליכים עבור בני נוער בכל התחומים האזרחיים שהסיוע המשפטי מטפל בהם. לקראת הקיץ שעבר יצאנו בקמפיינים של עורך דין משלי ברשתות החברתיות, והדבר הזה הביא אחריו גל של פניות, לא בהיקפים המכובדים שהנוער העובד מדברים עליו, אבל עדיין, גם אצלנו מרבית הפניות – יש פניות בכל התחומים האזרחיים, אבל מרביתן הן בני נוער שפונים עצמאית. מרביתם פונים בעניין של דיני עבודה.

והשנה לא יצאתם לקמפיין? נבהלתם מהגל?

אני מקווה שיאשרו לנו תקציב ושגם השנה נצא. כשפונים אלינו בני נוער, אנחנו בודקים אילו זכויות נפגעו, וגם אנחנו מעניקים סיוע משפטי חינם. אם זה דבר שיכול להיפתר, אנחנו כמובן פותרים אותו בשיחה, לעתים זה מספיק, גם כאלה שלא שילמו. לפעמים זה מספיק לדרבן אותם, כי אולי יש שיטת מצליח, גם זה יתכן – אם הוא לא יפנה, ואם הוא יפנה, אני מיד מבין. גם זה קיים. יש גם תיקים שפנינו לבתי הדין בעבודה. הסיוע המשפטי הוא בפריסה ארצית. יש לנו שישה מחוזות מצפון ועד באר שבע, גם אילת מטופלת על-ידי הלשכות הדרומיות. מה שלי חשוב להגיד, ולא צריך אותי כדי לומר, שאין מספיק מודעות בטח לזכויות. יודעים שצריך לקבל שכר, אבל אנחנו נתקלנו בהרבה מקרים של הלנה, מקרים שלא משלמים את התוספות השונות שקיימות, או שפוגעים בתנאי ההעסקה אחר-כך, שלא נותנים תלושי שכר, לא נותנים חוזה עבודה. לכל הדברים האלה בני הנוער לא מודעים. מבחינתם, אם הם קיבלו את הצ'ק, זה מספיק, הם אפילו לא יודעים שיש הפרות נוספות.

נתקלנו בבעיה סביב גני האירועים – יש סיפורים של חדלות פירעון או של פשיטות רגל, ובני נוער מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה. בעניין הזה אנחנו מסייעים ככל יכולתנו גם בהיבט של הכרזת חדלות פירעון או על פשיטת רגל, ואז שבני הנוער לפחות יוכלו לקבל את המשכורת דרך הביטוח הלאומי. גם זה נעשה אצלנו ואנחנו בתהליכים. אני אגיד מילה בזכות משרד החינוך.

יש הרבה דברים לזכות משרד החינוך, אבל - - -

בעניין הספציפי הזה משרד החינוך מפעיל פרויקט של תלמידים נאמני זכויות. הפרויקט הזה יצר קשר עם הסיוע המשפטי ואנחנו העברנו שם מספר הרצאות בפני בני נוער שהם נאמני זכויות גם בשפה הערבית. נכון שזה לא מתחיל להספיק, אבל נאמני זכויות – התקווה היא שהם תלמידים שמפיצים את הבשורה הלאה, ושבכך המעגל מתרחב קצת יותר. גם אנחנו מעבר לזה לא מוזמנים מספיק, אלא בפניות יזומות יחסית בודדות אלינו שהיו במספר מקרים.

התקווה היא שאנחנו נפסיק לדבר על איים של הצלחות בתוך מערכת החינוך, אלא שהדברים יהיו מערכתיים ושיטתיים. זה נכון לגבי הנושא הזה, וזה נכון לגבי הרבה נושאים שעולים על שולחן הוועדה. לשכת עורכי הדין, אורית.

עורכת הדין אורית רענן. הלשכה בעד אכיפת זכויות גם של עובדים בגירים, ובוודאי ובוודאי בני נוער. אנחנו ננסה לקחת חלק בהסברה, כי אנחנו סבורים שחלק מהמעסיקים לא פוגעניים בכוונה, אלא לעתים הם לא מכירים את הזכויות היתרות שיש לבני נוער, שאסור להעסיק אותם מעל מספר שעות מסוים, אסור להעסיק אותם מעל 40 שעות בשבוע. את כל הדברים האלו אולי נעשה יחד עם ארגון לשכות המסחר, ננסה להספיק אפילו לפני הקיץ הזה להוציא איגרת לכל המעסיקים ולתת להם תזכורת. אנחנו נשמח לקחת חלק בנושא של הסברה גם בבתי ספר אם צריך. נשמח כעורכי דין שהם גוף חיצוני, ופחות מוכרים ושגרתיים כמו המורים שמדריכים אותם ביום-יום. אני לא יודעת אם לקחנו את זה בחשבון, אבל בחוק הנוער גם להורים יש אחריות.

נכון. בכל דבר יש להורים אחריות.

יש להם אחריות חוקית ואפשר להטיל עליהם קנס. אני חושבת שצריך למצוא דרך – אין לי כרגע רעיונות – לעשות הדרכה והכוונה והכרה של החוקים גם להורים, כי ההורים בעצמם לא תמיד מכירים. לא כולם עורכי דין ולא כולם מכירים את החוקים הספציפיים לנוער.

לפחות ממה שאנחנו נתקלים, באוכלוסיות המוחלשות, שההורים מלכתחילה מתקשים לעזור, ולכן הילד מגיע בעצמו אלינו.

יש גם את העניין של המודעות. תודה, אורית, על הדברים. זאב, זה מעלה לי רעיון מצוין – דרך ועדי ההורים. אתם שולחים לנו בכל פעם מכתבים, אני מקבלת בתיק של הילדה. דיברנו קודם על העברה דרך ארנונה, דרך פה ושם. אני חושבת שדרך ועדי הורים זה יכול להיות מצוין, שוועד הורים בית ספרי מוציא במאי להורים – תהיו עם היד על הדופק בכל הנושא של עבודת בני הנוער, אלה הזכויות של ילדיכם, ואז ההורים יודעים לשמור על הזכויות.

תכיני במייל, אני אפיץ את זה לכולם.

נכין, נעשה ותקבל את זה.

אפשר להגיד בנימה אופטימית זו. ירום, אתה רוצה להתייחס למשהו?

בזכות החיבורים שנוצרו פה בוועדה יצרנו קשר עם משרד העבודה. כפי שדווח פה, נערך מפגש עם מנהלי המחוזות שלנו אצלנו במטה. הועברה מצגת עם דברים רלוונטיים. כמו שאמרתי גם בישיבות הקודמות, המשרד לביטחון פנים ותכנית "עיר ללא אלימות" לא עוסקים באופן ישיר בנושא של תעסוקת בני נוער או בזכויות בנושא, אבל אנחנו כן מקיימים פעילות ענפה כהיערכות לקיץ בכל הרשויות שבהן אנחנו פועלים. יש לנו רכזים, מדריכי נוער בתחומים שונים, גם במערכת החינוך, בחינוך הבלתי פורמלי. בכל מקום שבו אנחנו פועלים, מה שהיה חשוב לנו, שהאנשים שלנו בשטח יכירו את הנושא, יכירו את הזכויות ויוכלו ליצור את החיבורים ולהפנות כאשר מזוהה פגיעה או כאשר יש מקום שאנחנו צריכים להתערב בו. זה מה שהרגשנו, והחיבורים האלה נוצרו ומתקיימים.

הם חשובים. יפה. תודה רבה, ירום גונן. תודה רבה לכולכם. ברשותכם, אני אסכם את הדברים. אנחנו נתחיל עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אני אשמח אם כבר בימים הקרובים אתם תצאו לקמפיין כדי שאנחנו נרוויח את הקיץ, ולזכור לשנה הבאה להיערך לקמפיין כבר מחודש מאי. אפשר לתת עוד נקודות בזמן במהלך השנה, אבל שהאינטנסיביות תהיה בחודש מאי, אז אנחנו יודעים שמרבית בני הנוער כבר מתחילים לצאת לשוק העבודה. אני רוצה להודות לכם על ההיערכות שלכם לגבי הסברה של מערכת החינוך. אני מקווה שבשנה הבאה אנחנו נצליח ליישם את זה. אני מאוכזבת מאוד מזה שמערכת החינוך לא הצליחה להתגייס השנה במלוא הדרה. אנחנו מבקשים ממשרד החינוך שיכניס את כל הנושא של עבודת בני נוער, גם אם לא בסוף השנה באופן אינטנסיבי כי יש לחצים, אז לאורך השנה, בכל פורמט שהוא יבחר – בין אם זה בשיעורי חינוך, בין אם זה שיעורי אזרחות, או בכל דרך אחרת, ובלבד שהילדים שלנו, בעיקר בכיתות י', י"א וי"ב, אפילו ט', לקראת הקיץ יוכלו לקבל את המענה. יש לנו את הנוער העובד והלומד ויש לנו את משרד הכלכלה, ויש לנו עכשיו גם את לשכת עורכי הדין – כולם מוכנים להיכנס לנושא ההסברה ואנחנו בהחלט מבקשים שזה יקרה.

גם הסיוע המשפטי כמובן.

גם הסיוע המשפטי. יש לנו כל כך הרבה כלים, עכשיו אנחנו רק צריכים להשתמש בהם, משרד החינוך צריך להגיד רוצה אני ולעשות את זה, מה גם שזה מופיע בחוזר מנכ"ל. לתפיסתי, חוזר מנכ"ל זו לא המלצה, וחשוב שהדברים ייושמו. המועצה לשלום הילד – קודם כל, תודה רבה גם על ההירתמות וגם על הקמפיין, אנחנו נשמח שהוא יצא בימים הקרובים. אני אשמח שלשנה הבאה אנחנו ניערך לזה כבר במאי, שהדברים יתחילו לצאת החוצה כדי שאנחנו נרוויח את הזמן זה. אני רוצה להודות גם לוועד ההורים היישובי גם על ההתגייסות במהלך הדיונים וגם על ההירתמות עם הרעיון שוועד ההורים ייקח את היזמה ויפיץ להורים דרך ערוצי בתי הספר את זכויות הנוער העובד.

השלטון המקומי – אני אשמח להפיץ בכל דרך אפשרית. תודה על המכתב, אנחנו בהחלט נשתמש בו בסיכום. אפשר דרך רשות הרישוי שלכם – כך זה נקרא ברשויות המקומיות – להצטרף ליזמה שנאמרה כאן ולהפיץ לכל המעסיקים חוזר עם זכויות הנוער העובד והלומד לקראת הקיץ. אני חושבת שאם זה יגיע מכל כיוון, יתייחסו לזה ברצינות ויבינו שאנחנו באמת מתכוונים. תודה רבה לכולם. שנשמע רק בשורות טובות בקיץ.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.