הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 108

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ז (10 ביולי 2017), שעה 14:00

פניות ציבור בנושא שריפות הענק וזיהום האויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

יעל כהן-פארן

מנהלת תחום תשתיות, המשרד להגנת הסביבה - נטע עשהאל

מערך ארצי לניטור אוויר, המשרד להגנת הסביבה - לבנה קרדובה

יועמ"ש מחוז דרום כב"ה, המשרד לביטחון פנים - הדס בן נפלא

רמ"ד הערכת סיכונים מחוז דרום, המשרד לביטחון פנים - רועי צוקרמן

טוקסיקולוגית ראשית בבריאות הסביבה, משרד הבריאות - תמר ברמן

ראש תחום מחצבות, רשות מקרקעי ישראל - ישי לוי

מפקד תחנת אשדוד, המשרד לביטחון פנים - משטרת ישראל - שמעון פורטל

מפקח חטיבת השמירה ירושלים, רשות מקרקעי ישראל - יואב ששון

מנהל אגף רישוי עסקים ואיכות הסביבה, עיריית אשדוד - יעקב פלאצי

סגן מ"מ ראש העיר, עיריית יבנה - אהוד ויצמן

מנכ"ל, איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה - ענת רוזן

מנכ"ל, מועצה מקומית גן-יבנה - אילן סויסה

דוברת, מועצה מקומית גן-יבנה - מרסל הדר

ראש מועצה איזורית חבל יבנה, ראש מועצה איזורית - משה ליבר

ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה, עמותת אדם טבע ודין - אריה ונגר

מנהל מחוז דרום, איכות הסביבה - ברוך ובר

אזרחית מודאגת - יעל גביש-תבור

מוזמן/ת - יעקב סלאדי

שדלן/ית - עופרה שקד

עו"ד ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינוח-קואולמן

הדס צנוירט

פניות ציבור בנושא שריפות הענק וזיהום האויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור בעניין שריפות הענק וזיהום האוויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד והאזור כולו. אנחנו בישיבת מעקב על דיון שהתקיים שתאריך 21.5.2017. אני בדרך כלל יודע את התאריך העברי.

כ"ה באייר.

כ"ה באייר התשע"ז. היום אנחנו ט"ז בתמוז. מחר אנחנו ב-17 בתמוז, בצום.

הוועדה מתכנסת לישיבת מעקב, כי מאז הדיון בעקבות פניות של תושבי אזור אשדוד, שפנו לוועדה, לא ייאמן – כשקיבלנו את הפנייה – ואני רוצה להודות ליועצת המשפטית שלנו, שאת נתת לנו את הממד החמור של מה שקרה שם – דובר על ריח חריף, שממנו סבלו מיום שלישי , 16 במאי, וענני עשן. הריח נגרם כתוצאה משריפה שפרצה בבריכות החמצון. השריפה כובתה סופית רק לאחר חמישה ימים. זה טונות של מים ששפכו שם, ב-20 במאי 2017.

הדליקה פרצה בדליקות החמצון, אבל מה שחמור בעיניי, ובעצם זה נותן לי קצת תקווה – שבעצם זה לא היתה שריפה בלתי נמנעת, כי זה התחיל בגלל הצתה. אז מצד אחד, זה חמור – היא גרמה לערימת בוצה, מערמי פסולת בפאתי הבריכות – כך נמסר לנו מאנשי הממשל שהיו פה. אם המפקד יודע משהו אחר – תגיד לנו בהמשך.

לדברי מפקד מחוז דרום בכבאות, טפסר בכיר משה סויסה, האזור ממשיך לבעור מתחת לאדמה. אני לא יודע אם זה ממשיך עד היום.

לא כרגע. בזמנו זה בער. אני מתנצלת על העיכוב – רמ"ד הערכת סיכונים שלנו, שביצע חוות דעת בכלל על התחום הזה של הבוצה, ולפי מה שהוא הסביר – אני לא אשת המקצוע – יש התחממות פנימית של הבוצה, ויכולה להיות בעירה ספונטנית, לפי מה שהבנתי, בלי קשר להצתה.

אז למה אמרו לנו שזה היה הצתה?

אני לא יודעת.

בשביל זה לא הבנתי את הנוכחות שלנו פה, כי שום ראיה לא היתה על הצתה אלא להפך – הדיווח שאנחנו קיבלנו מכב"א היא מתוך בעירה פנימית, כלומר זה חומר אורגני.

הנוכחות היא גם לעניין רתמים, ששם יש בעיה אקוטית, וזה גם חלק מזה. זה שלושה אתרים שסמוכים וצמודים אחד לשני.

אני לא מלין על זה, אבל אנחנו מבחינתנו כמשטרת אשדוד, הדיווח שלנו – אנחנו מסתמכים על הדברים שנמסרו – אנחנו לא מבינים בזה – אלא שזו בעירה פנימית של בוצה, חומר אורגני.

בדיון הקודם דובר שזה התחיל משריפת קוצים, והיא לא נעשית מעצמה כחומר אורגני; שריפת קוצים זה בדרך כלל – מישהו השאיר סיגריה או הדליק.

כפי שאמרה היועצת המשפטית, לך יש תפקיד נוסף פה, כי היתה פה טענה, לגבי רתמים, אני חושב – יש כאלה שגונבים מתכות, שמציתים, כדי לחשוף את המתכות, אבל זה יהיה בהמשך.

בדיון הקודם נכחו תושבים רבים, שסיפרו על תחושות קשות בימי השריפה, ומשרד ההגנה אמר אז, שלא נמדדו ערכים של חומרים מסוכנים לאזרח, אבל לא אמרו מה כן נמדד. הפעם כבר ישיבו לנו תשובות, מה נמדד, ונשמע את זה מכם.

ביקשנו בסיום הישיבה מנציגי המשרד להגנת הסביבה, לקבל דיווח, אילו חומרים מזהמים נפלטו בגלל השריפה, ומה החומרים שהוטמנו באתרים האלה.

כל המשתתפים בישיבה הקודמת הסכימו שחייבת להיות תוכנית שיקום לשלושת האתרים. בסיכום הישיבה התבקשו נציגי הממשלה להכין הערכה תקציבית לפינוי רתמים א"א אשדוד ובריכות החמצון.

התברר בדיון הקודם גם שאין מישהו שהוא אחראי על הכול; יש הרבה גורמים אחראיים, אבל יודעים – כשכולם אחראיים, אף אחד לא אחראי. כל גורם הטיל אחריות על האחר, וכך הבעיה לא מטופלת וממשיכים לסבול.

אגב, משרד הבריאות אמר באותו דיון שאין נתונים חריגים על תחלואה של מחלות ריאות ונשימה של תושבי האזור, וזה מאוד משמח, למרות שהיו פונים שטענו שכן יש. בסיום הישיבה פניתי לשר הבריאות, לבקש לרכז את הנתונים, ושר הבריאות החל באיסוף מידע בריאותי ונתוני אשפוז של מחלות מערכת הנשימה, כולל אסטמה בילדים ובמבוגרים ומחלות חסימתיות במבוגרים וכלי דם. זה יימשך מספר חודשים, אמרו לנו, אז איך אומרים – לבריאות. נקווה שזה לא ייקח הרבה זמן, אבל משרד הבריאות גם הודיע שמדידות שבוצעו סמוך לתא השריפה הראו מעל ערך התראה מוגדר בתקנות חוק אוויר נקי, של חלקיקים מרחפים, ותסלחו לי שאני לא יודע מה זה 10PM ו-2.5PM.

גודל החלקיקים. ככל שזה קטן יותר, מסוכן יותר.

הבנתי. אני לא צריך להקריא את שאר החומרים. רוצה שאביא בפרוטוקול את החומרים שאספתם, או אנשים בעצמם יגידו את זה? בסדר. אשאיר לכם את הפרטים שהבאתם לנו, לפרט בוועדה.

בדיון הקודם דובר, שממש באותו יום או למחרת אמורה להתכנס ועדה בין-משרדית, כפי שמחייבת החלטת הממשלה, והשאלות שלנו היום היא האם התכנסה הוועדה הזאת, ומה היו מסקנותיה; האם הוחלט על שיטות גידור ושמירה מפני גנבי מתכות; האם פורסם מכרז המשך לקבלן המבצע, כיבוי שריפות; האם הוכנה תוכנית שיקום לאתרים; האם התבצעו הערכות תקציביות?

מר ברוך ובר, שהיה אתנו, הודיע שיוציא צו לסגירת בריכות חמצון לעיריית אשדוד – מה קורה עם זה? אתה תספר בדיוק מה שאני קורא פה – מה עם תוכנית לעיריית אשדוד, אבל אין תקציב לכך – אני רואה שזה מודגש. עלה פה גם הנושא של בעירות במושב בן-זכאי. אני לא יודע אם זה שייך לעצם העניין, אבל אם כן, ארצה שתתייחסו גם לזה.

נלך לפי סדר הדוברים. ד"ר משה ונגר, עמותת אדם טבע ודין.

אריה. משה ז"ל היה סבי.

ברשותכם, אני מרשה לעצמי כיושב-ראש לעשות דברים כאלה לפעמים – היה יהודי פשוט, שהיה גר במחוז, והפריץ שם חשב עצמו להיסטוריון, ידען. הוא ראה את היהודי העני הזה, ואמר: בוא, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתם, יהודים, חכמים. איך קראו לאמא של אברהם אבינו? היהודי מתחיל לחשוב, איפה כתוב בתורה מי היתה אמא של אברהם אבינו? בסוף הוא נזכר שבגמרא – הוא אמר לו שאם תדע, אתן לך 50 רובל. אם לא, אתה תשלם לי. פתאום הוא נזכר שיש מקום שכתוב שלאמא של אברהם אבינו קראו אמתלאי בת כרנבו. אמר לו: אמתלאי בת כרנבו. אומר לו: אדוני הפריץ, אתה שאלת אותי שאלה על מה שהיה לפני 3,000 שנה. אני הייתי אמור לדעת איך קראו לאמא של אברהם אבינו, שלא כתוב בשום מקום בתורה חוץ מדברי חז"ל. אני אשאל אותך שאלה שקרתה אצלך במחוז, ולא לפני 3,000 שנה אלא לפני שנה, וזה רשום בכל ספרי העירייה והאוכלוסין, ונראה אם תדע לומר. אמר: מה שקורה אצלי בעיר – אני יודע הכול. איך קראו לאמא שלי ז"ל, שנפטרה לפני שנה?

למה נזכרתי בסיפור הזה – כי היא ידעה איך קראו לסבא שלך... בבקשה.

תודה. אני נדרשתי לנושא הניטור, ותכף אפרט בקצרה כמה נקודות. אני רק רוצה להסביר שניטור, כמובן, בא לצד ואחרי הטיפול במפגע. קודם כל ברור שצריך לטפל במפגע עצמו – לכבות את השריפות, לשקם את האתר, להוריד את הסיכונים. זה כמובן מעל ולפני הכול. למה בכל זאת חשבתי לומר כמה מילים בנושא הניטור – יש לזה שתי סיבות: קודם כל, בדיון הקודם, שלא הייתי בו, אבל קראתי את הפרוטוקול, התברר שכן היה עשן, היו ריחות, היה מפגע, בבירור, ולא מדדו ערכים חריגים, לא מצאו שום דבר.

גם בשריפה הגדולה בבז"ן, שמיכל הדלק נשרף 12 שעות בערך – לא היתה חריגה. זה מראה, שאולי יש בעיה במתקנים, במידה?

יש תורה שלמה של איך מודדים ומה מודדים, אבל בבז"ן ראו את העשן עולה למעלה, אז ברור שהמדידה היא לא למעלה.

זה קורה גם ברפואה. חמתי אומרת: כל המדדים בסדר – רק אני לא מרגישה...

מדידה צריכה להיות מותאמת למטרה מסוימת, ואז בונים אותה נכון. השאלה מה היתה המטרה. אם המטרה היתה לראות, לאן הולכת תמרה של עשן, למשל, מבתי הזיקוק, היה צריך לכוון כלפי מעלה אמצעים – היו רואים את זה. ניטור תמיד מוטה מטרה, אבל זו אמירה מהצד. בכל אופן, היתה התופעה הזאת, שהיה מפגע, והניטור לא הראה כלום, לפחות לפי מה שנאמר בדיון הקודם.

הדבר השני הוא שהמפגע שהיה, הוא לא היחיד באזור. האזור של אשדוד הוא מרובה מפגעים ומקורות פליטה. יש גם נמל גדול, יש מפעלי תעשייה רבים וגדולים, יש בתי זיקוק, יש אתרי פסולת כאלה ואחרים. מה שאני מציע, שגם לצורך השיקום של האתר הזה צריך איזושהי תוכנית ניטור כדי להראות איך מתקדם השיקום, והאם המטרדים הוסרו או לא, כי הפליטה של זיהום מאתר כזה היא לא רק בימי שריפה; בימי שריפה היא מועצמת, אבל יש פעפוע דרך הקרקע, סדקים, יש חומרים שמתנדפים לאט-לאט, אבל שעולה.

מה שאתה מציע – שיהיה מתקן שתמיד מנטר את המצב.

לא מתקן אלא מתקנים, אמצעים. צריך לשדרג את מערך הניטור. מערך הניטור, כפי שאני מכיר אותו באשדוד, ויושבת פה מנהלת האיגוד, ומערך הניטור של המשרד להגנת הסביבה, ברובם בודקים מזהמים, במירכאות, שגרתיים, שזה נכון למדוד אותם – אלה הנפוצים ביותר, נפלטים בכמויות הגדולות ביותר. כבודם במקומם מונח, אבל זה לא נותן צורך לבעיות ייחודיות ולחומרים מיוחדים – ופה ראינו דוחות שהיתה הטמנה של ארסן וחומרי הדברה ומתכות כבדות- - -

היה בעבר.

כן, אבל זה לא הלך לשום מקום.

מה אתה מציע? מה צריך לעשות?

מה שצריך לעשות זה לשדרג לחלוטין – ואני לא יודע אם זה צריך להיות המשרד להגנת הסביבה או האיגוד או שניהם ביחד – לשדרג את מערך הניטור כדי לעקוב אחר הבעיה הזאת ואחר כלל הבעיות באזור באופן מתמיד, ולא רק כשיש שריפה. זה אפשר לעשות בשורת אמצעים.

שלא נפרט אותם כאן.

אני יכול לומר במשפט על כל אמצעי. זה לא כלי אחד; זה לאסוף את האוויר ולקחת אותו למעבדה בכל מיני נקודות, בכל מיני זמנים, ששם אפשר לזהות בשיטות מתקדמות שורה ארוכה מאוד של חומרים.

דבר שני זה חלקיקים – כשהם עפים באוויר, יש להם הרכב שיכול להשתנות ממקום למקום, וגם ההרכב שלהם משפיע על הרעילות – לא רק הכמות והריכוז.

כמובן, אבל שאלתי דברים מעשיים שאנחנו כוועדת כנסת – אנחנו לא מומחים לזיהום אוויר. אמרת שיהיו מתקנים, ולהעביר אותם למעבדה. את זה הבנתי. כל השאר זה כבר אנשי המקצוע שיעשו.

נכון, אז אנשי המקצוע צריכים – ואם הוועדה תיזום את זה או תעקוב אחרי זה, זה יהיה תרומה גדולה לבריאות הציבור, לשדרג את מערך הניטור באזור, ולהגיע ליכולות גבוהות יותר בשל מורכבות וכמות המפגעים באזור, גם בנוגע לשריפות ולאתרים שבדיון וגם באופן כללי.

מי אחראי על הניטור – המשרד?

השאלה שלך בדיוק מביאה אותי לברוך ובר, הגנת הסביבה במחוז דרום. הוא האחראי באזור, נכון?

זה אזור מפגש בין שני מחוזות. אני אחראי על מחוז דרום. יש פה נציגת מחוז מרכז.

אז רתמים זה מחוז המרכז, ובריכות החמצון זה מחוז דרום?

כן. הגבולות שלנו הם כמו של משרד הפנים.

עכשיו משייכים אותם לכולם.

מה זה לכולם? כל אחד מקבל חצי בריכה?

כל אחד מוסר אותה למישהו אחר.

איזה בלגאן.

אני, ברשותך, רוצה להעלות בעיה שקשורה לאשדוד, אבל הפכה להיות רחבה יותר. שבוע לאחר מכן היתה שריפה במחצבת פיוניר. גם פינו תושבים, רק שהפזורה הבדואית הזאת פחות הגיעה לתקשורת, והתופעה שגילינו היא דומה למה שקרה באשדוד. כיבוי מתייחס לצורך לכבות שריפות, כשיש סכנה לחיי אדם. מפגע עשן שנוצר והמפגעים הבריאותיים שנוצרו בעקבות כך, כנראה לא נחשבים כפעולה שדורשת תגובה. מה שקרה גם באשדוד, וקרה שבוע לאחר מכן גם באזור פיוניר, וזה ממשיך לקרות במקומות שונים בתכיפות די גבוהה, היא שהכלי היחיד שנדרש כדי לכבות את השריפה זה טרקטור. מה שכיבה את השריפה באשדוד בסופו של יום היה טרקטור- - -

- - -

הטרקטור עצמו יכול להישרף.

מסתבר שכב"א- - -

מה הוא עושה?

הוא מכסה את השריפה. ומה שהסתבר, בשני המקרים הללו כיבוי אש אשדוד, בחריצות רבה, שלח את הכבאית היחידה שהיתה לו, אחר כך היו כבאיות רבות, אבל בסוף מי שכיבה את השריפה לאחר ארבעה ימים זה היה טרקטור צה"לי.

כלומר כל המים שנשפכו שם היו לריק?

במקרים מסוימים המים הם לא אמצעי יעיל, מה עוד שאתה מגיע למדבר – במקרה הזה היה לנו מזל, שהיתה לנו צנרת ליד. יש מקומות בשטחים פתוחים, שאין צנרת ליד, וכבאית כזו או אחרת שמגיעה, לא מספיקה, מה עוד שלפעמים בשטחים משובשים כבאית לא יכולה לנסוע, וגם באשדוד כבאית שקעה בתחילת הדרך.

בבוצה?

שקעה בחול, והיא לא היחידה ששקעה.

כשאנחנו פנינו לשירות הכבאות, הסתבר שהשאלה שנשאלה – קודם כל, קיבלנו תשובה שאין טרקטורים. אחר כך התברר לנו שיש להם חוזים נצורים, שלא הפעילו אותם, והבעיה היא תקציבית. כשעלתה השאלה, אם ישלמו לנו, אז נכבה, נשארנו די בתדהמה מהתשובה הזאת, ובפיוניר השריפה כבתה מעצמה בסוף. בסוף הביאו טרקטור של המועצה המקומית. באשדוד אחרי לחץ גדול מאוד הגיע כידוע טרקטור אייר RV, ומה שאנחנו מוצאים כלקונה חמורה היא העובדה שלהפנים את התודעה שנפגעי עשן, שלא מסתכנים מעצם האש אלא מעצם העשן, פוגעים בבריאות – צריכים להיכנס לקטגוריה שדורשת טיפול מיידי.

הפנינו מכתב בחתימת המנכ"ל שלנו בעקבות שני האירועים הללו למשרד לביטחון פנים. עדיין לא קיבלנו תשובה, אבל זה דבר שצריך להיות על השולחן – פנייה לכב"א, לתפוש אירועי עשן כבד כאירועים שמסכנים את בריאות הציבור, ומשחררים תקציב לצורך הפעלת חוזים נצורים שיש לכב"א, לצורך הפעלת הטרקטורים. זה דבר שעדיין כנראה במדינת ישראל, זו לקונה שעדיין לא טופלה.

כלומר אתה אומר שברשות כיבוי האש אין בכלל סעיף תקציבי לטרקטורים, לקבור- - -

אני לא בקי בדיוק בנושא התקציבים, אבל דיברתי עם נציב שירות הכבאות, והתשובה שקיבלתי היא: מאיפה יגיע הכסף? ככל שהכסף לא יגיע – לא.

ובסוף אתה כהגנת הסביבה מוציא לו את הצו, זה העירייה או הרשות האחראית, נכון?

אני לא מוציא צו לכב"א.

לא, לא לכב"א.

אני לא רשאי להוציא צו.

למה? מניעת מפגעים, ריח.

אבל עדיין מי שאמון ומתוקצב ויודע ויש לו היכולות לכבות אש, בסופו של יום זה כיבוי אש. במקרה הספציפי של אשדוד, הרמת טלפון לראש העיר הביאה את כל הקבלנים הנצורים של העירייה. הם לא היו מספיק טובים - כדי לכבות את האש היה צריך כלי הרבה יותר כבד, אז אשדוד עשתה מהרגע הראשון כל מה שביקשו ממנה. ארבעת הטרקטורים שעבדו – נדמה לי שארבעה – התקלקלו בסופו של יום, כי העומס היה גדול מדי.

התקלקלו, נשרפו, בהקשר של מישהו שיודע לעבוד. היינו שם במשך חמישה ימים, ארבע יממות, עם כל הכלים שיכולנו לגייס, אבל מה שעשה בסוף את העבודה זה ה-D10.

אני נתקלתי בסיפור דומה מאוד באזור שאני גרה בו לפני כחודש וחצי. היתה שריפה, כב"א אמרו – ואני דיברתי עם קצין הכבאות של המחוז. הוא אמר: אנחנו סיימנו את עבודתנו, כי עכשיו זה תת-קרקעי, יש עשן אבל אין אש. כולם נחנקו. מה העניין – המשרד להגנת הסביבה כן הוציא צו לפינוי נפגעים למועצה האזורית – זה היה במנשה, ליד מושב תלמי אלעזר. כל האזור נחנק, אבל שלושה ימים עד שההוא זז, עד שההוא מביא את הטרקטור. שלושה ימים נחנקנו עד שהתחילו לטפל בזה.

יש פה, לפי מה שאני שומעת, נוהל שאינו ברור. פעם אחת כב"א אומר: שריפה כזו שרק עושה עשן – אין שום נוהל.

הוא אומר שאין נוהל בעצם. אבל מה שכן יש, שאנחנו רוצים לשמוע כתוצאה מהדיון הקודם, מה כן עשיתם.

אני רוצה להגיע לנושא השני – הבריכות, הרתמים, מה אתה רוצה?

אתה בא"א אשדוד, נכון?

כן. כידוע, היתה החלטת ממשלה ב-2014 שקבעה סכום של, אם איני טועה, 63 מיליון שקל. ההחלטה התמקדה אך ורק במצב יותר בעייתי מבחינת העשן, והבעירות הפנימיות, וזה רתמים, ואולי כדאי שנטע, שהיא בקיאה באתר טוב יותר ממני – א"א לא טופל עד כה. פנינו לרמ"י, וביקשנו להקים צוות לנושא הזה.

מאחר שהתקשורת היתה קצת לקויה, המנכ"ל שלנו זימן פגישה לפי מתווה של ועדת היגוי שנקבעה בהחלטת הממשלה שהוא עומד בראשה. הישיבה הזאת היתה האחרונה – ב-22 במאי. היא דנה גם בנושא הגידור. אני חושב שסיכום הישיבה אצלכם – העברנו לכם.

זה סיכום של חמש שורות. זה מה שקיבלנו.

זה מה שהם ענו לקראת הדיון. זה מה שביקשנו.

זו החלטה שהתקבלה ב-22 במאי.

שמקציבים בה 4 מיליון שקל למה?

לגידור ולשמירה- - -

קודם כל, זה דבר חשוב מאוד. אני מבין שעד היום זה היה הפקר.

מה שקרה בא"א – שלא קרה, כלומר היתה תוכנית שהוקמה על-ידי מהנדס, ולא תוקצבה ולא הופעלה, ולכן פג תוקפה. הוועדה, שתתכנס ב-2 באוגוסט בראשות המנכ"ל, אמורה לשים את א"א על ראש שמחתנו, ולדרוש פיצול תפקידי לא"א. אני אוכל לדווח אחרי 2 באוגוסט, כיצד הדברים מתפתחים.

במקביל, אנחנו מזמנים ישיבה בדרג המקצועי עם רשות מקרקעי ישראל מתוך כוונה לקדם גם את הטיפול בא"א, כפי שנקבע. מצאו בא"א שרידי בעירה, כלומר במקום אחד או שניים בעירה קלה – ודאי לא כמו שהיה ברתמים. אני רק רוצה לציין – וזה להערתו של אריה – שהחלת הממשלה דנה אך ורק בכיבוי השריפות. היא לא דנה בשיקום, וכל הסוגיה הכבדה של אפשרות של כן או לא של דליפה של- - -

אבל א"א אמרו שאין לכם הערה תקציבית בכלל.

יכולה להיפתר כפי שנפתרה בחירייה, אך ורק אם יכסו את זה ביריעות פלסטיק, יאטמו את זה כפי שצריך וינטרו באופן קבוע. תוכנית כזו עדיין לא קיימת.

היתה אמורה להיות קיימת בעקבות החלטת ממשלה- - -

לא. החלטת ממשלה מדברת רק על כיבוי וניטור.

אבל החלטת הממשלה מדברת על כיבוי תוך 18 חודשים, ממאי 2014. אנחנו כבר שלוש שנים ומעלה אחרי.

להערכתכם, אם א"א נשארת כמו שהיא, מתי היא תפרוץ, כמו שהיה בחודשים האחרונים?

אני לא יכול להעריך דבר כזה. אני חושב שהפתרון לאתר פסולת, כמו הפתרון לכל מקום אחר בארץ, זה בסופו של יום שיקום. כאשר אתה מונע חדירת חמצן, אתה הופך את ההר לפארק או לשימוש ציבורי אחר – אתה מונע את האפשרויות של חמצון, של נבירה ושל חדירה של מיזמים באמצעות הדשן דרך הערימה הזו כלפי מטה. הדברים האלה עדיין, למצער, שלא כמו שנעשה במקומות אחרים בארץ, במקרה הספציפי הזה, עדיין לא התקדם.

תגיד לי אם אני מבין נכון – אם מישהו היה מביא לך חלק מחוף הים שם, להוציא חול ולעשות שם גבעה של כך וכך חול, לקבור את זה, אתה מבטיח שעד עשר שנים זה לא יפרוץ?

הדברים האלה מבוקרים היטב, והאדמה היפה שיש לנו זה ההר בחירייה. ההר בחירייה בער, ויש סימנים של בעירה קלה בא"א. בא"א יש פחות פסולת ביתית – יותר פסולת בנייה. כאשר אתה מכסה את ההר ביריעות, ואתה עושה בעירות שעוברות גז, ואתה מנטר את פעולת הגז לאורך זמן, כי הגז הזה לאורך שנים הולך ונעלם – הוא מתפוגג לו – אתה יודע שאתה משוקם, מנוהל, ולא יכול לייצר מפגע.

כמה כסף אמרת?

אני לא יכול להעריך. אני יכול לומר לך כמה תקצבו, למיטב זיכרוני, בחירייה.

כמה תקצבו אז?

נראה לי שרק שיקום ההר בסביבות 150 עד 200 מיליון שקל.

יכול להיות שחלק מהמיזמים מצריכים פינוי ולא רק כיסוי? אני שואל כי אני לא יודע.

מאחר שעדיין לא הוצגה תוכנית, ולא הוגשו לנו ממצאים, אני לא יכול לומר לך. אולי אתה צודק, שממצאים מסוימים צריך לפנות. כרגע לא התקבלה החלטה על שיקום, ואני לא יכול להתבסס על תוכניות, לנסות להראות בדיוק מה יקרה בהר, ואיפה יש מקומות שבעייתיים יותר ובעייתיים פחות.

אהיה יותר מעשי. אם אתה יכול אחרי 2 באוגוסט, או אפילו עד סוף אוגוסט, לשלוח לנו בכתב מה סוכם ומה נוכל לעשות, כדי שנוכל עד אחרי הפגרה לדעת אם נעשה משהו, ומה נעשה. כל שאר הדיבורים – אני מבין שזה חבל על הזמן.

אם אפשר להעיר שמההחלטה של 22 במאי 2017, שהועברה אלינו, יש להחיל תוכנית פעולה לרבות הערכה תקציבית מעודכנת עד 9.6.

זה לגבי הגדר, גידורי תמים.

זה רק לגבי הגידור?

כן.

אז עכשיו אני עובר לרתמים. בבקשה, הגב' נטע עשהאל.

אתחיל מהשורה התחתונה. אתר רתמים כבר לא בוער. כובו כל הבעירות – כ-82 מוקדי בעירה. בנוסף, גם הקבלן המבצע מילא וכיסה בורות שמהם עלולים להתפתח בעירות. אז האתר הזה, אנחנו נמצאים בו באופן תדיר, ומבחינת השריפות, הבעירות, הוא כבר לא מהווה בעיה במרחב הזה.

מתי הסתיימו השריפות שם?

הקבלן המבצע, שבעצם נבחר על-ידי רמ"י וסיוענו, סיים לפני כשבוע-שבועיים את הבעירות האחרונות. כיבה עוד כמה בעירות שהיו ספק בגבול של א"א אשדוד, ספק ברתמים. גם כל האינדיקציות שלנו למדידת הטמפרטורה בבורות שכובו, מראות ששיטת הכיבוי הצליחה, והטמפרטורה ירדה לטמפרטורה שאופיינית להתפרקות פסולת ולא מתקיימות כרגע בעירות פנימיות באתר.

מעבר לזה, אכן התקיימה ועדת היגוי בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ב-22 במאי. בסיכום שנשלח לוועדה יש פה טעות סופר – נרשם ב-23 במאי.

כתוב ש-43 מיליון שקלים הוקצו לזה.

יש פה כמה דברים. קודם כל, כרגע, כפי שנאמר, החלטת הממשלה לרתמים וא"א אשדוד דיברה על כיבוי השריפות ושימור המצב ללא בעירות. עדיין לא על שיקום.

כיוון שהסתיים השלב של כיבוי הבעירות ושימור פני האתר, כרגע אנחנו התכנסנו, לאחר הוועדה הזו, בראשות המנכ"ל, התכנסנו יחד עם נציגי רשות מקרקעי ישראל, והוחלט על הקמת גדר. דיברתי בדרך לפה עם ישראל סקופ, מנהל חטיבת השמירה של רמ"י, והוא עדכן אותי שכבר בוצעה הזמנה לגדר, והם מקדמים את זה ממש בזמן הקרוב.

מה אורך הגדר הזו?

כ-3 ק"מ. אתר רתמים משתרע על 500 דונם, אז תהיה גדר ויהיו שני שערים.

תהיה גם שמירה?

כן, תהיה שמירה, יוצבו מצלמות. תהיה חברת שמירה שתוכל להגיע ולתעד אם יש ריצה לשטח, השגת גבול.

מי אחראי על הדבר הזה?

רשות מקרקעי ישראל תתחזק את השמירה. בנוסף, הקבלן, שלמעשה ייצא משם בימים הקרובים, עם סיום העבודות, קשור עדיין בחוזה עם רמ"י, שאם תתגלה שריפה על פני האתר, יוכלו לקרוא לו, והוא יכבה אותה כמה שיותר מהר.

יכבה על-ידי קבורת המקום ולא על-ידי שפיכת מים.

שם יש איזו שיטה של חול וקצף שסופק על-ידי כב"א, ואיטום בחרסית.

אני מבין שכבר כיבו שם 80 בעירות.

82. אז יש לנו ניסיון מעשי, ואנחנו רואים שזה עובד. יש לנו חברה שמפקחת – איזוטופ – מבצעת בקרה על הטמפרטורה במקומות האלה.

כל הזמן?

כל כמה שבועות הם מגיעים, מחברים מד טמפרטורה לחיישן שנמצא צמוד למקום הבעירה, ומודדים את הטמפרטורות. בכל האתרים שכובו, בכל המוקדים ירדה הטמפרטורה לטמפרטורות הרגילות להתפרקות פסולת. אין בעירות כרגע.

יש תוכנית יותר עמוקה?

זה מה שרציתי להמשיך. הגידור – אמרנו – גם כבר בימים אלה יבוצע גידור של רתמים.

לרתמים יש תוכנית מתארית לשיקום, שהופקדה בתנאים ב-2010. היו סיבות שונות ומשונות שבגינן היא לא קודמה, בין השאר גם מציאת חומרים מסוכנים על פני האתר.

כרגע אחת מהחלטות הוועדה שהתכנסה ב-22 במאי היתה שבעצם רשות מקרקעי ישראל ואיגוד ערים דרום יהודה, שהוא זה שהפעיל את האתר, יחליטו ביניהם מי ימשיך ומגיש את התוכנית, כי צריך תוכנית מפורטת. הם צריכים להגיע להסכמות. כיוון שמגיש התוכנית בזמנו היה איגוד ערים דרום יהודה, ואם הם מוותרים על ההגשה, וגוף אחר ימשיך את הקידום, צריכים להגיע למתווה, מי מגיש, איך מגיש. יש גם קרן לשיקום שנמצאת אצל האיגוד, של 18 מיליון שקלים, שצריכים להבין איך מממשים את הכספים. אני מניחה שנציגי רמ"י יוכלו לעדכן על התקדמות המגעים שלהם.

כמו שברוך ציין, שיקום האתר זה בעצם איסוף של הגזים, איסוף של התשקיפים, כיסוי שלו מלמעלה במספר שכבות. כך מונעים המשך היווצרות מפגעים סביבתיים מהאתר הזה. יש לא מעט אתרים- - -

כמה שנים?

מרגע שתאושר התוכנית שיקום כזה, אחרי כל האישורים, יכול לקחת שנה וחצי, שנתיים.

התקציב לשיקום רתמים באופן הזה, זה כ-43 מיליון שקלים, וחלקו אמור להיות ממומן משני תאי שטח שנותרו ריקים ברתמים. יש שתי מחצבות – בדרום האתר ובצפונו, שאפשר להפוך אותן לאתרי קליטה לפסולת בנייה, להציב בהן את התשתיות שצריך, לקלוט בהן פסולת בנייה, שזה יהיה מנוע כלכלי לשיקום. גם משם יוכלו לממן את השיקום, פלוס 18 מיליון שקלים שבידי איגוד ערים דרום יהודה.

זה כולל את הבריכות- - -

לא.

פסולת הבניין זה מחזור או הטמנה?

האתרים האלה – מדובר על אתרי הטמנה. מן הסתם גם חלק מהפסולת האיכותית יותר, יוכלו גם למחזר. זה משאב.

אבל למחזר, צריך להקים מתקן למחזור.

ברגע שיש תשתיות האיטום והתשתיות שמונעות מפגעים סביבתיים, הצבה במקום של מגרסה ונפה זה לא דבר שאנחנו לא מכירים.

כשמשקמים מטמנה על-ידי יצירת הטמנה חדשה- - -

לא. מה שמדובר – לא על גבי האתר. אולי לא הובנתי נכון.

ליד.

אולי אסביר את זה כמי שלא מבין את זה כמוכן. פסולת בנייה בדרך כלל זה לא אשפה מבעבעת כמו פסולת ביתית.

שמפקחים על מה שמגיע. יש מספיק דוגמאות בארץ, שלמשרד אין מושג מה קורה שם.

זה משהו אחר.

בסדר, אבל זה קורה. זו המדינה שלנו.

פיזית אני מבין שמטמנה לחומר בנייה זה לא משהו שיוצר רעלים.

אמור לא ליצור רעלים, אבל לפעמים זה יוצר. זו גם בעיה.

ברגע שיש התשתיות גם למניעת חלחול מזהמים, גם תשתיות למניעת פיזור אבק, שזו יכולה להיות בעיה, מפסולת בנייה, תוך כדי ההטמנה, והבדיקה.

יש שם תשתיות למניעת פיזור אבק?

בתנאי רשיון העסק שיהיו לאותו מפעיל של מטמנה, ודאי. נפקח על זה, כפי שאנו עושים באתרי הטמנה אחרים במחוז.

איזה שיקום יהיה, אם תהיה שם מטמנה פעילה?

ברגע שמטמינים, למעשה זה דרך שיקום של מחצבות ושל בורות. מטמינים, ממלאים, מכסים גם מלמעלה. זה בשני הקצוות של רתמים. מתחיל השיקום באמצע, עד שמגיע לצדדים, מכסים גם את זה.

היא אומרת שיש בורות.

יש בורות פתוחים, שצריך למלא אותם באופן כלשהו.

לשקם מחצבה ומטמנה, כי אחרת המחצבה תישאר פצע – אני רוצה לומר שהבעיה הרבה יותר חמורה, ומי שמגיע לנגב, רואה את זה יום-יום – כאשר אין לנו אתרים פעילים, הכול מתפזר בשטח.

זה win-win.

זה מכת מדינה, זה ברור.

נעבור לרשות מקרקעי ישראל, ברשותכם.

מה עם השפכים?

יש פה רשות מקרקעי ישראל, יש להם אחריות, והם הולכים להשקיע פה כסף. היחידים ששמו פה כסף – אני מבין – זה הם עכשיו.

אחת הבעיות שדיברו עליהן – לא שומע את זה בדיון הזה – של כל מיני גונבי מתכות שמציתים דליקות כדי לגלות את המתכות. לכן צריך גדרות ושמירה. אתם אחראיים על זה. בואו נשמע מה התקדמנו.

נכון, אז אומר שני דברים. בעקבות הדיון בוועדה, ואחרי זה ועדת ההיגוי, לאחר מכן התקיימה ישיבה נוספת, כדי לקבוע כללים יותר מפורטים – מה אנחנו מבקשים בגידור ומה אנחנו מבקשים – ארחיב על זה – בנושא המכרז של השמירה, כי לרשות מקרקעי ישראל יש חברה שאנחנו יכולים לפנות אליה ולהפעיל אותה במיידי. אנחנו פועלים כדי לבצע את זה. אבל לצורך השמירה, שחשוב, כפי שאמר פה אז ישראל סקופ, מנהל חטיבת השמירה, נדרשת שמירה כולל הצבת מצלמות. בשלושת החודשים הראשונים לפחות, אפילו שתהיה שם שמירה של שומרים בשטח, שיעמדו שם עד שתהיה איזושהי הרתעה, ולאחר מכן נשתמש בשירות המצלמות. כאן אנחנו צריכים להוציא מכרז כדי להפעיל את זה. אז רשות מקרקעי ישראל פועלת ותפעל כדי להוציא את המכרז הזה. מטבע הדברים, לוקח זמן.

כמה זמן?

להוציא מכרז למצלמות?

להוציא מכרז לשמירה ולהצבת מצלמות.

אין מכרז קודם לשמירה בדרום?

אין לנו מפעיל שאנחנו יכולים להפעיל אותו אוטומטית.

כמה זמן ייקח המכרז הזה?

אני מעריך, עניין של עד הפרסום והזוכה וכו', כשלושה חודשים.

שלושה חודשים לכמה שומרים.

זה לחברה, להוציא מכרז, הצעות וכו'.

היית אומר לי: 30 יום – הייתי מכבד את זה.

צריך לזכור שזה הליכים. שוב – זה לא רק להוציא את המכרז; זה ועדת מכרזים ולאשר את זה ואחרי זה להתקשר, להפעיל את ההתקשרות בפועל. כל דבר כזה לוקח זמן.

בואו נהיה תיאורטיים. אם תזדרזו ותעשו גדר, מה שהגנבים צריכים לעשות – לבוא, לקרוע את הגדר עד שהמכרז יסתיים.

העניין עם הגניבה ירד, כי מחיר הברזל ירד. לא שווה לחפש אותו. כבר אין גניבות.

נחושת לא ירד.

איך שלא יהיה, אנחנו פועלים כדי להציב את הגידור במקום וכדי להוציא מכרז. אני מקווה שנוכל לעשות את זה הרבה יותר מהר ממה שאמרתי. זה בנושא הגידור.

בנושא תוכנית השיקום, שהתחילה על-ידי איגוד ערים דרום יהודה, ברור לכולנו שלהתחיל עכשיו תוכנית שיקום חדשה זה דבר שיארך זמן. אנחנו פועלים מול איגוד ערים דרום יהודה כדי להמשיך ולקדם את התוכנית שלהם, באמצעותם, וכדי להביא את תוכנית השיקום הזו לסיומה, כי זה הנדבך הבא לאחר הגידור והשמירה.

שהם ימשיכו או אתם תמשיכו?

ממה שאני מבין, הניסיון כרגע הוא לאפשר שהם ימשיכו בתוכנית השיקום הזו. אנחנו כמובן מלווים את התהליך.

מובן. הוא מייצג את רמ"י. אתם מסכימים. אולי תחזירו גם את דרום יהודה, חברת התחבורה שאנחנו זוכרים בנוסטלגיה, שקצת תשפר את התחבורה הציבורית. זה הדבר היחיד שאני זוכר – את השם דרום יהודה. אני מודה לך, ישי לוי.

אנחנו עוברים לבריכות החמצון באשדוד. מי אחראי?

ראשית יש לומר, שבריכות החמצון באשדוד- - -

לצורך הפרוטוקול תאמר את שמך.

יעקב פלאצי, מנהל אגף איכות הסביבה ורישוי עסקים בעיריית אשדוד. מי שהפעיל את בריכות החמצון הללו הם אגודה של הקיבוצים והמושבים, שהשתמשו במים- - - השקיה, והם אלה שהיו אמורים לבצע את כל הפעולות שקשורות לבריכות.

זה בריכות של מים קולחין רגילים. לא תעשייתיים.

לא. בבסיס שלהם יכול להיות שיש דברים אחרים. קולחי אשדוד, ששייך לקיבוצים ולמושבים. קולחי אשדוד הוא לא רק תאגיד המים של אשדוד.

הפעילו את מה שביקשו ממנו לעזור לאשדוד.

לא, נהפוך הוא.

אתה שותף בחברה הזו, קולחי אשדוד?

אני מקבוצת יבנה במקור. ראש מועצה זה לא שייך, אבל קולחי אשדוד שייך לישובים. הם הפעילו את הבריכות הללו. עזרו לאשדוד.

לפי החוזה, הם אלו שהיו אמורים לבצע את כל הפעולות שקשורות בבוצה.

מעבר לכך, השטח הזה הוחזר כבר לפני כ-15 שנה לרמ"י, וכחלק מההסכם להקמת המ"טש החדש- - -

מה זה מט"ש?

מתקן טיהור שפכים.

מי אחראי על זה? רמ"י?

זה שטח של רמ"י.

ואחרי שהוא הפסיק לפעול – אני מבינה ב-2002 – מי אחראי עליו מרגע שהוא הפסיק לפעול? אף אחד. זה מה שאני מבינה.

בעל השטח ומי שתפעל אותו.

בעל השטח ומי שתפעל אותו, זה שני גורמים שונים. יש הליכים משפטיים?

כרגע בעקבות השריפה אנחנו פונים לגורמים – גם לרמ"י וגם לקולחי אשדוד, לממש את חובתם, במידה שיש כזו, כלומר אם יש דרישה לעשות משהו- - -

חברת קולחי אשדוד עדיין קיימים?

כן. היום משתמשים במים מהמט"ש הקיים.

וממה ההכנסות שלה?

לא נחליט מי אחראי.

לא אנחנו נחליט. אנחנו צריכים לשמוע מי אחראי.

אני אפרט. אנחנו הודענו לעיריית אשדוד שתתחיל לטפל בבוצה. הודענו מייד לאחר השריפה. עיריית אשדוד עשתה שני מעשים: אל"ף, היא דגמה את הבוצה, וגם אנחנו דגמנו את הבוצה באופן ראשוני, ולפי דרישתנו, הגישה תוכנית לסקר היתר מפורט שאושר ממש השבוע הזה, ואני מקווה שתצא לפועל כדי לאפיין בצורה מדויקת. את פרק א' זה גמרנו. לתוצאות ראשוניות כבר הגענו, ואנחנו רואים שהבוצה הזאת היא לא שגרתית. יש בה בעיות. יש בה תכולת מתכות כבדות.

אנחנו עושים לכם מטעם מחויבות ציבורית את העבודה, וזו לא האחריות שלנו. הדבר הזה גורר אותנו טיפה לתסבוכת משפטית, כי אנחנו כבר הכנו את הטיוטה של הצווים למיניהם, והטיוטה של הצווים – אני מצטער – זה גם עבודת קולחי- - -

אם הם אחראיים, הם גם צריכים לקבל צו.

אבל יש פה תסבוכת משפטית – כל אחד מטיל את האחריות על השני, וכנראה זה יונח לפתחו של בית המשפט.

אני חייב לומר שבאני מאמין שלנו זה עיריית אשדוד ורמ"י, וזה אגודת החקלאים. העניין הוא שאנחנו כמדינה קצת מתקשים להוציא צווים נגד המדינה, ויש לעבור הליך של שלב ראשון – הידברות. אני חושב שרמ"י יודעת, ואני פותח את ההליך הזה בזאת, שאני אומר לרמ"י שאנחנו פונים גם אליהם – נפנה את זה גם בכתב, שאנחנו מבקשים שתיתנו דעתכם על העניין שיש חובה גם לבעלי הקרקע, ואחרי שנמצה את תהליך הדיון, אם לא יצלח, נגיש, כנראה – לפי חוות הדעת המשפטית שיש לי עכשיו – כנגד שלושת הנמנעים הללו צו ניקוי או צו חיקוק כזה או אחר. אני מעריך שדבר כזה עשוי להגיע לבית המשפט, ואם זה יגיע לבית המשפט, זה יצטרך לקבל את האישור של היועץ המשפטי לממשלה. פירושו של דבר, זה הליך קצת מייגע.

חמש שנים, לא הרבה...

אלה חוקי מדינת ישראל.

אז בינתיים לא קורה שם כלום?

בינתיים יש התקדמות בכך שאנחנו מאפיינים את הבוצה והולכים לדעת בדיוק מה יש שם. מייד ובמקביל לכך אנחנו הולכים ומתחילים את ההליך שתיארתי פה קודם. הוא מתחיל בימים אלה.

יכול להיות שצריך לפנות?

לא יכול להיות. בטוח.

יש פה עוד וקטור, שכדאי לתת את הדעת לכך – הקרקע הזו אמורה לעבור לאשדוד. יש הסכם כלשהו, שאני לא צד אליו והמשרד לא צד אליו – הסכם גג, ולרמ"י בכל מקרה יש אינטרס, כחוות דעתו של מנכ"ל העירייה, לשחרר את המקום בגלל עניינים של רמ"י ועיריית אשדוד. הקרקע הזו מיועדת להיות אזור תעשייה.

שהשיקום יהיה במסגרת בנייה- - -

כן, אבל אנחנו יודעים שכמה שנים ייקח עד שיקום שם אזור תעשייה, הליכי תכנון, סטטוטוריקה. אתה רוצה שהמתכות הכבדות האלה יישארו שם, בלי פינוי? כבר נראה לי שזה צריך לעבור פינוי ברמה הרבה יותר תכופה – זה מה שאני מנסה לומר, עם השריפות שיש שם ועם החומרים המאוד מסוכנים.

אני לא יודע – עד כמה החומרים האלה מסוכנים ומה האפקט שלהם היום, אני לא יודע לומר.

העברת אותי בדיוק לאשה המתאימה לשאלותיך – ד"ר תמר ברמן, טקסולוגית ראשית בבריאות הסביבה. גילוי נאות – יש לי נכדים באשדוד. אני מאוד מודאג מהדיון הזה. אתה אומר מתכות כבדות, ואני לא יודע איך מתרגמים את זה לעברית. אולי תגידי לי מה הסכנות ומה התשובות לחברת הכנסת פארן.

אנחנו נתבקשנו להעביר נתונים בריאותיים לאשדוד וספציפית בתקופת השריפה. לפני שאציג את הנתונים שיש לנו – באופן עקרוני, העמדה שלנו היא שלא צריך נתונים שמוכיחים פגיעה כדי למנוע את החשיפה של התושבים לזיהום, כלומר אדווח על הנתונים שיש לנו, אבל מבחינתנו, צריך למנוע דברים שאנחנו שומעים פה, של חשיפת הציבור לשריפה, לעשן של חומרים רעילים – צריך למנוע ללא קשר לנתונים, האם יש עלייה בתחלואה או לא.

למה אני אומרת את זה – כי המדדים שיש לנו הם לא מאוד טובים. אנחנו יכולים להסתכל על תמותה, אנחנו יכולים להסתכל על אשפוז ופניות למיון. כל הדברים האחרים – פניות לרופא משפחה, או בכלל תסמינים – אדם לא מרגיש טוב, לא מגיע לרופא – אין לנו נתונים כאלה. שוב, יש לנו נתונים על תמותה, פניות למיון ואשפוז.

תני לנו את הנתונים.

אל"ף, באותה תקופה, במאי, חמשת הימים שהיתה השריפה, אנחנו כן רואים עלייה בפניות למיון באותם ימים לעומת ימים מקבילים – שבועיים לפני ואחרי השריפה. עם זאת, זה לא שעולים עלייה מאוד גבוהה; רואים עלייה, אבל באופן כללי, יש עליות וירידות שלא תמיד מוסברות, אז אנחנו לא יכולים לומר חד-משמעית שעלייה שהיתה בימים האלה לפניות למיון קשורה לשריפה, אבל כן היתה עלייה במספר פניות למיון.

אילו בתי חולים?

הבדיקה היא בעיר אשדוד. אני לא יודעת בדיוק. באזור אשדוד לעומת אזורים אחרים.

כולם יודעים כמה בתי חולים יש שם.

אבל בדקתם שזה תושבי אשדוד?

זה באזור.

אנחנו בכיוון אחר בכלל.

הקדמתי ואמרתי שהכלים שיש לנו, אנחנו לא יכולים לעקוב אחרי אנשים ולבדוק לאיזה מיון או לאילו רופאים הם הולכים; אנחנו יכולים להשוות בבתי חולים – פניות למיון באזור אשדוד לעומת בתי חולים אחרים, וזה מה שעשינו.

לגבי בכלל – לאו דווקא האירוע הספציפי הזה ב-2017, באופן כללי בדקנו את התחלואה ותמותה, והנתונים שם מעודכנים רק לגבי 2014. באופן כללי ניתן לומר שאין תחלואה, תמותה חריגה באשדוד, באזור. אני לא יודעת מתי השריפות הללו התחילו וממתי החשש לזיהום אוויר חריג, אבל באופן כללי, לא רואים תמותה או תחלואה חריגה באזור אשדוד. אלה הנתונים שיש לנו.

זה קצת מעניין, כי מצד אחד, אנחנו יודעים שהאזור מאוד-מאוד פעיל – כבר הרבה שנים – סיפרתי בדיונים קודמים שלפני 30 ומשהו שנים, אני זוכר שכל ערב, כשאגני החמצון היו יוצאים, ממש אפשר היה להיחנק, ואת אומרת שאין נתונים שבאזור אשדוד יש יותר חולים ובעיות נשימה מאשר כל הארץ.

אין יותר אשפוזים בעקבות בעיות נשימתיות. זה לא אומר שאין יותר תחלואה. אין יותר אשפוז.

על תחלואה יש לך נתונים?

לא. זה מקופות החולים, ואין לנו גישה לכל הנתונים מקופות החולים לגבי כל האשפוזים, או למשל תרופות – גם זה אין לנו. אין לנו נתונים לראות אם יש אולי אנשים אסטמתיים, לוקחים יותר תרופות בימים מסוימים באזורים מסוימים. זה נתונים שאין לנו. אחת המגבלות של התחום הזה.

אני רוצה להודות לך ולעבור למפקד המשטרה. קודם כל תודה למפקד המשטרה בתחנת אשדוד, שטרח להגיע לדיון. אתם באים לדיונים על דברים נוראיים. קצת עשן – מה זה בשבילכם...

אני אגע בחלק הפלילי. אני הייתי באזור השריפה כמובן, אבל יש להבין: כב"א אומרים לנו האם היתה שם הצתה – כן או לא, כלומר אנחנו לא יודעים את החקירות האלה, וגם כשהייתי בשטח, זה לא עלה לרגע ולא היו שום ראיות לעניין גנבי מתכות למיניהם. נכון – היום מתיכים רק לגבי נחושת; ברזל כבר לא שווה, אבל לא היה את זה שם. סתם כדי לומר מבחינה מקצועית – ההתכות נעשות באזור שדה עוזייה בכלל או שם, זה רחוק, לא משתלם להם – זה לא המקום. לכן זה לא פרץ מעניין פלילי, אלא אני קיבלתי מדיווח שם שזה כתוצאה מהבוצה, שהתחממה לה, ויצרה שריפת קוצים שאחר כך התפשטה. נכון אמר האדון, שאני הייתי בשטח והפליא אותי, שבסוף רק- - - עשה את זה, ואם היה עושה את זה כמה ימים קודם לכן, זה כבר היה פותר את הבעיה. זה בחלק הפלילי.

כל שאר החלקים- - -

דיברו על מושב זכאי.

זה משהו אחר.

אני לא רוצה להפריע לו. אם לא היה משהו פלילי- - -

אם אנחנו כבר יושבים, יש שם סיפור שהוא בטח- - -

אבל מה שאנחנו דיברנו בדיון, מה שקרה, לא קרה בגלל סיבות פליליות. זה מה שחשוב לי. נניח שאין בזה פלילי, ובכל זאת – מפקד המשטרה שאחראי על הציבור שם, איך אתה רואה את הדיון הזה, להתייחס לעשן כמו לאש?

אומר את זה, חבריי בקיבוץ, שעושים עבודה טובה מאוד, אבל לעניין התקציבי לא אכנס. זו לא פעם ראשונה שאני נתקל שאין טרקטור וכו' כשצריך את זה, כלומר הם חייבים את הדבר הזה. כב"א חייבים את זה, ונכון, שמכבים את השריפה, ונשאר העשן. זה כן צריך להיות. שם ראיתי את זה בגדול, בהתמודדות שם.

אומר משהו לגבי הזיהום כלפי אשדוד בכיוון הזה, בגלל רוחות וכו' זה הלך לכיוון בני דרום והישובים מסביב שסבלו מהדבר הזה.

זה הגיע עד תל-אביב, עד רחובות, עד יבנה.

נכון, הרוחות השתנו, וזה הזיז את הזיהום.

נכון, זה הגיע לאזור שלנו, עד הבוקר.

נכון. כולנו היינו ערוכים- - -

אתה אומר שהקרדיט זה לא למשטרת אשדוד, שמנעה מהרוחות...

נכון. זה בפן הזה, ויש פה כב"א, שיודעים יותר טוב ממני בנושא.

תודה רבה.

ברשותך, אני רוצה לומר משהו על נושא בן-זכאי. היו שריפות בבן-זכאי, היו שריפות קשות.

הצתות או שריפות?

הצתות של פסולת. מטמנות ששרפו פסולת. זה נכחד בזכות המשטרה, בזכות מצפ"א. כבר חודשים שאין. אני אומר לכם באחריות מלאה – גם כשמתלוננים, הם לא תמיד יודעים מאיפה בא העשן. לפעמים זה מגיע מאזורים אחרים לגמרי. כבר תקופה לא קצרה שאין. אם יש, יש ספורדי לגמרי, ולדעתי, הרבה מהם לא מתוך בן-זכאי. הם לא יודעים מאיפה מגיע. כל תלונה אנחנו מגיעים, מוציאים פקחים, מנסים לאתר את העשן – לא מוצאים.

זכאי – זכאי...

אפשר להגיד משהו? אני מיבנה, אהוד ויצמן. זה לא רק שם. בדיוק מה שסיפרת על חמתך – אותו דבר. הכול בסדר, רק אנחנו סובלים מהעשן ומהריחות שמגיעים, כולל הבוקר, ראש העיר, העירו אותו ב-04:00 על מפגעי עשן קשים. אני לא יודע מאיפה בדיוק, בודקים את זה.

הסיפור של בן-זכאי הוא דבר שצריך להתמיד בו. היתה מלחמה לא פשוטה, כולל עם המשרד לאיכות הסביבה ואחרים, ועדיין זה נפיץ. מי שסובל מהדברים האלה זה השכונה הירוקה, שכונה של 4,000 יחידות דיור ביבנה, ואנחנו סובלים מהדברים האלה תדיר.

עדיין?

התשובה היא כן. עדיין. הרי למה קמה הצעקה – פתאום העשן הגיע כנראה לתל-אביב, לא יודע לאיפה, והיתה מהומה. אנחנו סובלים מהעניין הזה חודשים, שנים.

מה אתה מציע?

אני מציע שיעשו את מה שצריך לעשות, שזה לא יקרה. אני לא איש מקצוע בעניין הזה. אני יכול לדבר בשם התושבים ביבנה.

אני שומע שיש התחלה של עשייה, והשאלה, עד מתי זה. אם זה באופן קבוע – נהדר. אם נתיישב אצלך עוד שלושה חודשים כי פתאום פרצה בעירה – מה עשינו פה? זה מה שאנחנו מבקשים לדעת.

תודה רבה. נעבור לכב"א. בבקשה.

הדס בן נפלא, יועצת משפטית. היה כאן אדוני, שציין שלדעתו כב"א צריכים להיות אחראיים על מפגעי עשן. לפי החוק, אנחנו אחראיים על כיבוי שריפות והצלת נפש ורכוש, ומניעה בעסקים, מבנים וכו'. אנחנו לא מטפלים במפגעי עשן – זה לא התפקיד שלנו ולא בסמכותנו. כשיש, למשל, שריפה, ואנחנו מכבים שריפה, לוחמי האש ממשיכים לשים מים, למשל, כדי לכבות עשן שיכול אולי להצית אחר כך שריפה נוספת, אבל בכל סיום שריפה יש עשן. אנחנו לא יושבים ומטפלים במפגעי עשן – זה לא התפקיד שלנו.

לגבי מה שקרה באותו אירוע- - -

אני ממש נדהם לשמוע. בחוק כיבוי אש אין עשן.

לא. שוב – אנחנו אחראיים על כיבוי שריפות והצלת נפש ורכוש.

אבל אין עשן.

עשן זה לא אש.

השריפה של הבוצה של בריאות חמצון הוכיחה את זה בצורה הכי יפה, שיש בעירה תת-קרקעית בלי להבות, עם עשן. ואין אש. אתה לא רואה את האש בעיניים. זה יכול לקרות.

היא תת-קרקעית. לא הייתם צריכים להגיע בכלל?

כשיש בעירה, אבל היתה בעירה פנימית. לא אמרנו שאנחנו לא מטפלים בבעירה, אבל אם אחר כך, אחרי שסיימנו- - -

אני לא בא בטענה אליך. אני אומר למחוקקים – צריך לעשות חוק שכב"א אחראי על מפגעי עשן, נקודה.

זה אחריות של הגנת הסביבה, לדעתי, מפגעי עשן.

הם רק רגולטורים.

לנו אין כלים.

לגבי מה שהיה צורך באותו רגע באותו אירוע, רוב אירועי השריפה אנחנו מכבים באמצעות מים או קצף, וזה מספיק. באירוע הספציפי הזה היתה הצפה, שבאמצעות מים זה כן סייע לכבות את רוב הבעירה, אם אני לא טועה. מה שנשארו זה מפגעים מסביב לבריכה, וכאן היה צורך ברכבים גדולים שיסייעו להפוך את הקרקע. בהרבה אירועים שיש לנו צורך אנחנו נעזרים ברכבים כבדים – אם זה מרשות מקרקעי ישראל, אם זה מצה"ל או מגורמים אחרים שעוזרים לנו, ויש לנו אפשרות בחוק להיעזר בכלים כבדים של גורמים אחרים. כרגע בכבאות אין רכב דינאי. אני לא מכירה- - -

יש לכם התקשרות עם קבלנים חיצוניים, שאתם יכולים להקפיץ אותם עם רכב דינאי?

לא. אנחנו מבקשים בדרך כלל סיוע מהצבא, אם אני לא טועה, או מגורמים אחרים. יש לנו אפשרות לפנות לאדם פרטי- - -

רעיון טוב, כי לפיקוד העורף יש מספיק כלים.

או פיקוד העורף.

דיברתי עם הצבא באירוע אחר שהיה שבוע לאחר מכן, והם אמרו לי: אותם חוזים נצורים, יש גם לכב"א.

אנחנו לא מכירים. פעם ראשונה שאני שומעת.

דיברתי גם עם נציב הכבאות באירוע השני, והתשובה שקיבלתי היא, כפי שאמרתי קודם – ככל שהדרישה- - -

אני הייתי בצבא הרבה שנים, והייתי בשטח כל משך השריפה. היה פשוט מעליב לראות איך כב"א מנסים למשוך כלים מהצבא, ומקבלים סירוב ועיכוב, והשריפה, שיכלה להיגמר בו ביום או למחרת, נמשכה במשך ארבעה או חמישה ימים. היה עצוב לי כאזרח לראות את הדבר הזה.

שלום, אני רועי צוקרמן, ראש מדור הערכת סיכונים, מחוז דרום, כב"א. אני רוצה, ברשותך, לחדד את השריפה של בריכות החמצון. אנחנו ניסינו בשלוש טקטיקות לטפל בשריפה – פעם אחת בטקטיקה של כיבוי – העברנו סילונים. ראינו שהפעולה רק הגבירה את הבעירה. בעצם המים גרמו לאוורור הבוצה, אוורור הקרקע, החדרת חמצן, והלהבות התפשטו, כלומר זה לא טקטיקה במים. גם אחרי זה, כשניסינו באמצעות פעולה של הצפה – במי קולחין כאלה ואחרים, זה גם לא פתרון. השתמשנו בשריפה הנוכחית ב-100 קוב של מים. 100,000 ליטר. כמות אדירה של מים, שלא הביאה לפתרון סופי של כיבוי השריפה.

האופציה היחידה – ואנחנו יכולים לטפל בשריפות כאלה בכל אתרי הפסולת למיניהם – במטמנות, באתרי פסולת כאלה ואחרים, באתרי צמיגים וכיסוי של חומר הבעירה, בחום – לחנוק את האש, ועד שלא יבינו את זה אנחנו יכולים להמשיך לדבר.

השאלה היא רק מי עושה את זה.

מים רבים לא יוכלו לכבות את העשן.

אנחנו באים לפעול כשצריך אותנו. אנחנו לא מונעים. אנחנו לא בעלי הקרקע.

לא מונעים, אבל כשיש שריפה, צריך לכבות אותה.

אני רוצה לאפשר שאלה ליועצת המשפטית שלנו.

אני רק רוצה לבדוק עם המשרד להגנת הסביבה, מה נפלט לאוויר לגבי תוצאות הניטור היותר מאוחר.

ממה שאנחנו בדקנו, עשינו סריקה של חומרים. בדקנו במשך ששעה אחת, 19 במאי. זה היה באמצע הלילה. בדקנו במורד הרוח לפי נתונים של השירות המטאורולוגי בשלוש נקודות – בנקודה שסמוכה למקור – כמה שניתן היה להתקרב – נקודה אחת באזור התעשייה ונקודה אחת בעיר גנים. מה שנמצא אלו ערכים גבוהים של בנזן ב-1.3 מוטגן שבבדיקות סביבתיות – נאמר כאן שאנחנו עושים- - - אבל יש שלושה אתרים באזור אשדוד שאנחנו כן עושים בדיקות סביבתיות באופן שוטף, כל שבועיים, לשורה ארוכה מאוד של חומרים, ומצאנו בנזן 1.3 מוטגן וחומצה הידרו כלורית. ככל הנראה, החומצה ההידרו כלורית, מקורה בשריפה של הפסולת, וכנראה של חומרים אחרים כמו PVC.

החומרים האלה מסרטנים?

חומרים מוכלרים עלולים להיפלט גם- - -

בנזן הוא מסרטן ודאי.

בנזן הוא מסרטן ודאי, אבל אתה מוצא אותו לאו דווקא בשריפה- - -

כתבתם משהו שאמור להרגיע אותי, אבל זה מדאיג אותי – כתבתם שזה דומה לאלה שנמדדים במהלך כל השנה, כלומר כל השנה יש אותם ממצאים.

הערכים היו מאוד גבוהים.

כן, אבל זה לא ערכים עדכניים. כאן עשינו שעה.

בוטאדיאן הוא גם חומר מסרטן?

כן.

תנוח דעתך לגבי הנכדים. לבנה בדקה – מצאנו אמנם חריגות באזור התעשייה הצפוני, ואני כבר יכול לדווח על טיפול, מה שעשינו, אבל באזור המגורים לא מצאנו חריגים.

- - - יש שם תחנת ניטור, מודדת גם בנזן – יש גם נקודה של דיגום וגם נקודה של ניטור רציף.

כלומר באזורי המגורים- - -

ברובע ו' גם מודדים.

את ה-1.3 בוטדיאן יש בדיגום.

מה שאתה זוכר לפני 30 שנה שונה בתכלית השינוי. אנחנו נמצאים במקום אחר. חברת- - - עובדת היום על גז, ובעבר עבדה על מזוט. אנחנו עיר תעשייה גדולה. יש בעיה עדיין בעיות, אבל אנחנו נמצאים במקום אחר לחלוטין.

מאחר שהעירו פה לגבי התעשייה, אז ברשותך, אדוני – רק שתדעו מה קורה. בז"א היו אצלי פעמיים בשימוע בחצי השנה האחרונה. הם יחטפו שני עיצומים כספיים – זו החלטה שלנו. נמל אשדוד – שתי התרעות; כנראה, עיצום כספי אחד, שהולך ונרקם לו. - - - היה אצלי בשימוע בחודש האחרון, הקורנס היה אצלי- - -

אבל כמה קנס הוא יקבל?

מאחר שהנתונים עדיין לא- - -

אבל מה המקסימום שאתה יכול להטיל עליהם?

העיצום שניתן לפז – זה התפרסם אתמול – על שפכים לים זה 10.6 מיליון שקל.

זה מרתיע? כי יש חברות שזה ממש כסף קטן בשבילם.

נראה לי שזה ממש כסף קטן בשבילם.

את יודעת יותר ממני, יעל.

אתה מבין ש- - - המקסימום קנס שהם יכולים לקבל על זיהום נחל זה 1.5 מיליון? זה הזוי. 1.5 מיליון שקל זה הסיכון הכספי שלהם. כשאני אראה שאחד נכנס לכלא על הדבר הזה, אעשה פה חגיגה.

ברשותכם, ארצה לסכם את הישיבה. אם יש מישהו שרוצה, ולא נשמע עד עכשיו, בבקשה.

ברשותכם, גן יבנה. קודם כל, תודה רבה על ההזדמנות להופיע בפני הוועדה. שמי מרסל הדר, אני דוברת המועצה המקומית, ואילן סויסה, מנכ"ל המועצה, אבי מנצור, מחלקת תברואה ואיכות סביבה.

גן יבנה, לא הייתם פה עד עכשיו?

לא. לא ידענו על קיומו של הדיון הקודם, לצערנו הרב.

יש ביטוי, שאת הילד הכי טוב תמיד שוכחים...

אנחנו לא מתיימרים להיות הילד הכי טוב. אנחנו מתיימרים להיות ילד של כולם. היינו מאוד שמחים, אם אפשר לקחת את האירוע הזה כאחד מני אירועים רבים ושונים, כי התחושה שהולכת ומצטברת היא שאזור אשדוד, שממנו יש השלכות על גן יבנה, הולך והופך לאט-לאט לסוג של חצר אחורית של מדינת ישראל. עוד ועוד מפגעים מועברים לפתחה של העיר אשדוד וסביבותיה – אם לאותם שטחים, שכפי שהגדרת, הם סוג של אזורים שאין להם בעלות, הם סוג של נופלים בין הכיסאות. זה לא בעל הבית, ובסיכומו של דבר המפגעים הולכים ורבים.

תושבי גן יבנה – גן יבנה נמצאת במקום טוב באמצע – סופגים הרבה מאוד, אם זה כל הזמן מאותם משבי רוח מכיוון אשדוד, אם זה כתוצאה מתחנות אספקת החשמל, אם זה מאגן כימיקלים על שריפותיו, ושאר אירועים מהסוג הזה, אם זה כתוצאה מזיקה וקרבה לשטחים חקלאיים, שגם שם הרבה מאוד פעילות היא פרוצה – אם זה בשריפת פסולת באזור מועצה אזורית באר טוביה, אם זה דשן מסוגים רבים ושונים.

אני יכולה לומר שכאשר הסיפור הזה פרץ, עורבנו איכשהו בדלת האחורית. לא ממש ראו בנו כתובת, למרות שבאנו וצעקנו והבענו את הדאגה בשמם של תושבים רבים, שמטבע הדברים רואים בנו כתובת. אנשים באו והלינו: לא טוב לנו, חשים לא טוב. ילדים לא יודעים – כן לצאת לרחוב, לא לצאת לרחוב. אנשים הלינו על תחושות פיזיות שבגינן הלכו לרופאים עם דלקות עיניים. אנחנו לא יודעים עד עצם היום הזה מה היה שם, לכן לא בכדי ראש המועצה, מר דרור אהרון, פנה בכתב, העלה י"א שאלות – חולק לכם מה שביקש ראש המועצה להבהיר.

אנחנו רוצים להסתכל על האירוע הזה כאירוע מכונן, שהוא רק דוגמה אחת מני רבות, להסתכל עליו. לא להמשיך לדון בו נקודתית, מה צריך לעשות בו, אלא להסתכל על האזור כולו, לבקש מיפוי סביבתי, מהם המפגעים הקיימים, מה כולל כל מפעל, מה כולל כל שטח, מה הסיכונים, מה נדרש כדי למנוע את האירועים הבאים – תקציבים, תוכניות, כוח אדם. לא להשאיר את הדברים עלומים עד אשר יקרה המקרה הבא, כי יקרה המקרה הבא – זו רק שאלה של וריאציה. תודה רבה.

תודה רבה.

אותו סקר בוצע בגן יבנה?

ביקשנו באמצעות איגוד ערים לאיכות סביבה, בישיבה, שיתבקש סקר סביבתי שנוגע לכל הישובים באזור – לא רק גן יבנה.

משום שאני הייתי שם במשך ארבעה ימים, התחושה שלי היתה – היתה שריפה עשר דקות מכם. אף נציג שלכם לא בא לראות, מה קורה שם. אף נציג לא בא לשאול, האם אפשר להציע עזרה? מה שנוצר בפועל הוא שמי שהגן על תושבי גן יבנה זה עובדי עיריית אשדוד, זה אני. זה בפועל. הפוסטים זה פופוליזם.

אני רוצה לסכם את הישיבה בפנייה. קודם כל אני רוצה להודות לכל אלה שהיו פה – הדיון היה מאוד חשוב, ולו לפעמים הבאות.

נפנה לשר לביטחון פנים ולשר לאיכות הסביבה, להגדיר אירוע עשן כאירוע מסכן חיים, לשחרר חוזים נצורים לצורך טיפול במפגעים שנובעים מעשן, ואולי גם להיות בקשר עם פיקוד העורף במקרים כאלה, להיות מוכנים וערוכים, שכל הכלים הנדרשים, שכב"א תוכל לקבל מהם, ולא רק מים.

אנחנו רוצים להסדיר בנוהל או בחוק – יכול להיות שצריך חוק, אבל יכול להיות שלא צריך חוק – להגדיר לכב"א, שהיא מטפלת במפגעי העשן, נקודה, בנוסף לכל הדברים הטובים שהיא עושה.

אגב, אדוני, רוב ההרוגים בשריפות בארץ הם משאיפת עשן ולא מהטביעה עצמה.

יש הבדל. יש שאיפת עשן במבנה סגור, ולזה יש לנו אמצעים לפיזור עשן. בשטח פתוח אין לנו איך לשמור- - -

אני בסיכום הדבר. סעיף שתיים, מא"א אשדוד דווח לוועדה, כי רק ב-2 באוגוסט יוחלט, בהשתתפות מנכ"ל הגנת הסביבה ורמ"י . עדיין לא התקבלה החלטה על שיקום.

בכל מקרה ההחלטה היא לא על שיקום. מסגרת החלטת הממשלה היא לא שיקום- - -

לא, אני מדבר על ההחלטה מ-2 באוגוסט.

היא רק על כיבוי.

אז נוסיף בבקשה שתדונו גם בנושא השיקום, ותדווחו לנו.

זה לא במסגרת החלטת הממשלה.

בסדר, אנחנו קוראים לממשלה לקבל החלטה.

אנחנו מבקשים שתשבו על נושא השיקום, ותדווחו לנו אחרי עד חודש או עד שבועיים אחרי הדיון, מה סוכם, כדי שנוכל לעקוב אחרי הפגרה.

סעיף שלוש, רשות מקרקעי ישראל מתבקשת על-ידי הוועדה, להוציא מכרז לשמירה, ולהציב מצלמות בזריזות.

אנחנו מציינים בברכה את ההחלטה להקציב 4 מיליון שקלים לגדר סביבת הרתמים, ואנחנו מבקשים לזרז את הליכי המכרז.

לגבי תוכנית השיקום, איגוד ערים יהודה, דווח לוועדה שהם ימשיכו את תוכניות השיקום. אנחנו מבקשים כי היות שאנחנו יודעים שתוכניות הם דברים שנמשכים המון זמן – להתחיל לזרז את העניין הזה כי נדמה לי, לפי מה ששמענו פה כבר כמה שנים טובות, התוכניות מונחות ולא נעשה בהן דבר.

אנחנו מבקשים מרמ"י לקחת ברצינות את הטיפול בבריכות החמצון באשדוד, ולגשר ולקשר עם כל האחראיים הנוגעים בדבר – אם זה עיריית אשדוד, אם זה לוקחי אשדוד, כל מי שצריך, ואם זה אתם בעצמכם. האזרח צריך לקבל את המוצר הסופי, שזה הטיפול בבוצה.

אנחנו נקיים, בעזרת השם, ישיבת מעקב בכנס החורף כדי לראות מה התקדמנו, ויכול להיות שנקבל את ההצעה של עיריית אשדוד, והוועדה אולי תעשה סיור בכל האתרים האלה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורמ"י, כדי שנדע על מה אנחנו מדברים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15.