הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 729

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ז (13 ביוני 2017), שעה 13:00

התערבות בנק ישראל ברכישת מט"ח – מעקב, הצעתו של ח"כ יואב קיש.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

יואב קיש

תמר זנדברג

ירון שרטר - ממונה WTO סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

דבי מילשטיין - ממונה ייעוץ משפטי, נושאים בין-לאומיים, משרד הכלכלה והתעשייה

אנדרו אביר - מנהל חטיבת שווקים בנק ישראל, בנק ישראל

רמזי גבאי - יו"ר, מכון היצוא הישראלי

עמית פרידמן - חטיבת השווקים, בנק ישראל

ד"ר יואב סופר - דובר בנק ישראל, בנק ישראל

שאולי כצנלסון - סמנכ"ל כלכלה ושירותים מקצועיים, מכון היצוא הישראלי

שרגא ברוש - נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

דוד דהאן - יו"ר, הארגונים החברתיים בכנסת

שיר שפר

טמיר כהן

רונית יצחק

התערבות בנק ישראל ברכישת מט"ח – מעקב, הצעתו של ח"כ יואב קיש

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. החבר המציע, זה בעצם דיון מעקב, אנחנו לא מתחילים את כל הדיון מחדש. חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת יואב קיש עוד לא הגיע. אני מבקש מבנק ישראל – מי נמצא מבנק ישראל?

אני ועמית פרידמן שעובד אתי.

אז אם אתם יכולים להגיד, בעקבות הוויכוח שמתנהל, אתם יודעים להגיד לנו מה קורה? בבקשה.

כפי שאתה יודע, היינו פה עם הנגידה לפני קצת יותר מחודשיים, הצגנו אז את ההתפתחויות בשוק המט"ח, את מדיניות החליפין של בנק ישראל, ואנחנו שמחים לחזור כדי להשיב על שאלות שהיו בהמשך לדיון אז. רק הייתי רוצה להזכיר את המסגרת של מדיניות שער החליפין של בנק ישראל. התערבות בשוק הוא אחד הכלים של הבנק יחד עם כלי הריבית, יחד עם פעילות בשוק ההון.

יש כלכלן של משרד האוצר? אין אף אחד שיש לו ביקורת על בנק ישראל בעניין של המט"ח?

יש.

יש לנו גם כלים של ייצוב. והשימוש של כלי ההתערבות בשוק המט"ח הוא חלק מהמדיניות המוניטרית של הבנק כדי להשיג את היעדים שהכנסת בעצם קבעה בחוק בנק ישראל, שהם יעדים של שמירה על יציבות מחירים; תמיכה במדיניות הכלכלית, במיוחד בצמיחה ובתעסוקה וצמצום פערים; ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.

כבר כמה שנים בנק ישראל מנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה שכוללת את הריבית הנמוכה, שהיום היא ברמה של 0.1%, יחד עם מדיניות של התערבות בשוק המט"ח, קשיי תיסוף יתר שלא מוסבר על-ידי הפונדמנטליסט של המשק הישראלי. המדיניות המוניטרית המרחיבה הזאת היא בעצם תגובה קודם כול לסביבת האינפלציה בישראל שעדיין נמוכה מהיעד שקבעה לנו הממשלה – גם כשהסביבה בעולם היא של צמיחה מאוד פושרת, כשהעולם מתקשה להתאושש מהמשבר הפיננסי של 2009-2008 – וגם כאיזושהי תגובה למדיניות המוניטרית המאוד חריגה שנוקטות המדינות כגון אירופה, יפן, וארצות-הברית. שילוב בחלק מהמקרים של ריבית שלילית, ופעילות של רכישות אגרות חוב במדינות שלהם כדי להוריד את עלות האשראי בשווקים להם.

לכן, הוועדה המוניטרית הדגישה בהחלטה האחת לפני אחרונה שלה שהמדיניות המוניטרית המרחיבה תימשך כל עוד סביבת האינפלציה לא תתבסס בתוך היעד. ואנחנו ממשיכים לעשות את זה באמצעות ריבית נמוכה, וגם בהתערבות בשוק כשאנחנו רואים ששער החליפין מתוסף יתר.

צריך לזכור שבזמנו בחנו את האפשרות לקחת צעדים כמו האירופים והיפנים ולעבור לריבית שלישית, אבל בגלל תופעות הלוואי הרבות שקשורות למדיניות הזאת, הוועדה המוניטרית העדיפה להשתמש בכלי של התערבות בשוק במקום ללכת על ריבית שלילית, וזה המצב היום.

אני חושב שהתוצאות בשנים האחרונות דווקא מצדיקות את המדיניות הזאת. אנחנו רואים שיפור בצמיחה בישראל בשנים האחרונות, אנחנו רואים סוף סוף שהאינפלציה חוזרת לכיוון - - -. אז זו הסביבה שאנחנו מכירים.

תודה רבה. רמזי גבאי יושב-ראש מכון היצוא הישראלי.

אדוני היושב-ראש, קהל נכבד, צהריים טובים לכם.

גם לך.

מתחילת השנה שער החליפין של השקל לעומת הדולר התחזק ב-8%. אנחנו נמצאים בעצם בשער חליפין הכי נמוך מול סל המטבעות, ובעצם תמונת המצב היום היא – וכל זה למרות שבנק ישראל קנה מינואר עד היום כחמישה מיליארד דולר בשוק – תמונת המצב הזאת בעצם יוצרת מצב שאנחנו חייבים לצאת מהקופסה ולחפש פתרונות קצת יותר דרסטיים איך לצאת מהמשבר הזה של שער הדולר. שער הדולר הזה הוא מכה קשה מאוד לתעשייה. אני אומר לכם כתעשיין, אני אומר לכם כאחד שחי את התעשייה, אי-אפשר לחיות עם הדבר הזה.

צריך לזכור, אדוני, שעל כל מיליון דולר יצוא, כל אגורה בשער הדולר היא 10,000 שקל הפסד. זאת אומרת, עשר אגורות, שער הדולר ירד, הפסדתי עוד 100,000 שקל. דבר שקשה מאוד לחיות אתו היום בתעשייה. היום אני שומע את הזעקות האלה כבר מההיי-טק, כשבהיי-טק בדרך כלל היו מרווחים גדולים, והם לא סבלו מהדבר הזה. סבלו, אבל לא כל כך. היום אני כבר שומע את חברות ההיי-טק שבאות למכון, ואומרות: רבותי, כבר קשה לנו להתעסק עם הדבר הזה.

קרה משהו בשנתיים האחרונות, משהו השתנה בתהליך. עובדה שאנחנו לא מצליחים להתגבר על הדבר הזה. עם הרצון הטוב של בנק ישראל, ואני באמת אומר ומעריך שיש רצון, אפשר לראות, וצירפתי את זה פה בחומר, אפשר לראות למשל, שבאופן שיטתי בערבי שישי, בשבתות, בחגים, באופן שיטתי אתה רואה שפתאום יש מישהו שמוריד את הדולר. לקחנו את השבוע האחרון של שבועות ושבת, ואפשר לראות מה קרה בשבועות, ואפשר לראות מה קרה ביום שישי. זאת אומרת, מישהו לא בשעות הפעילות דואג להוריד את שער המטבע. באופן שיטתי זה קורה לנו כל הזמן.

ולחזק את השקל.

ולחזק את השקל. כל הזמן לחזק את השקל.

האמת שלא הבנתי מה שאתה אומר.

שיפתח את השקף.

אדוני, יש שם שקף.

לא, עזוב, תגיד לי.

אני אסביר.

אני לא יודע לקרוא בלי נקודות. אני לא מבין מה אמרת.

יום שישי אחר הצהריים אתה רואה פתאום הזרמה.

של מי?

של גופים. אנחנו לא יודעים של מי.

קונים שקלים, פשוט.

קונים שקלים. אנשים קונים שקלים אחרי הצהריים כשבישראל העסק כבר לא עובד. יש שם פירוט, דרך אגב שלקחנו אותו מ"בלומברג", שמראה - - -

מי? מי קונה את השקלים?

סוחרי מט"ח.

הסוחרים. אנחנו לא יודעים.

ספקולנטים.

אני לא יכול לדעת.

ואז מה קורה?

כשקונים שקלים השקל מתחזק.

או, יואב.

שלום. אני מתנצל על האיחור.

אני ב-13:30 צריך לסיים.

אני מתנצל על האיחור.

בסדר, תמשיך.

היי, יואב. כשקונים שקלים השקל מתחזק.

התחלתם בזמן?

חיכינו חמש דקות.

אני תמיד מכיר שאצלך בוועדת הכספים דברים מתארכים, אז לקחתי ספייר.

נכון, אבל הישיבה הקודמת התפוצצה.

למה?

בגלל "ערבה מיינס", בא האוצר ושיקר. מה שלא קורה אצלו.

אף פעם. הבנתי.

היה דוד ביטן, היינו כולם. תשמע, כולם התרתחו.

על מה זה היה?

על "ערבה מיינס". התחייבו אז כשהעברתי את החוק של ששינסקי 2 על "כיל", הם התחייבו שהעובדים לא ייפגעו שם.

הבנתי.

פתאום באו ואמרו: לא, אין כסף. זה דבר נדיר, דרך אגב.

לא קורה.

לא קורה. לכן נהיה זמן פנוי, אבל חיכינו לך.

אז אני מתנצל.

לא חשוב.

מי פה מבנק ישראל?

הנה, פה.

פספסתם את הפתיח.

את המצגת הזו קראתי. זה מה שהיה הפתיח?

הלאה, בבקשה. אז נכנסים ספקולנטים.

אני אחזור על מה שאמרתי בשביל חבר הכנסת קיש. בימי שישי אחרי הצהריים, בימי מועד שלנו, חג השבועות, אתה רואה באופן שיטתי שמישהו מתחיל לקנות שקלים. בשוק הבין-לאומי קונים שקלים, והם מורידים את שער הדולר באופן שיטתי. אתה רואה מגמה באופן שיטתי כל פעם בימי שישי ובמועדים.

בנוסף לזה, אתה רואה תמיד לפני שפוקעות האופציות על הדולר שפתאום עוד פעם קונים שקלים. רוצים להוריד את זה. עכשיו אני רוצה להסביר במילים פשוטות. אם אני כתעשיין או יבואן, אני רוצה לשמור על שער הדולר של היום, אני הולך וקונה את זה. אם הדולר יעלה חברת הביטוח שנתנה לי את השירות הזה תפסיד כסף, אז יש לה אינטרס להוריד את שער הדולר ביום שפוקעת האופציה, וחשוב לדעת את הדבר הזה.

בנוסף לזה, אתה רואה שהדולר בעולם מתחזק. בישראל זה לא קורה, הדולר לא מתחזק. אבל כשהדולר בעולם יורד, אתה רואה שגם בישראל הוא יורד. אתה כל הזמן רואה כוחות שוק שמנסים להוריד את הדולר באופן שיטתי.

עכשיו יש כמה דברים, ופה, אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך.

רק בקצרה, בגלל שהדיון התקיים כבר.

בקצרה. כמה דברים לצאת מהקופסה. היות שאנחנו מזהים את התופעה של ימי שישי וחג כשיטה שיש מישהו שקונה שקלים, אני מציע, ובאמת זה פתרון לצאת מהקופסה, אולי יתייחסו אחר כך, שבאופן שיטתי תהיה הוראת קנייה של בנק ישראל. הרי בסופו של דבר כלכלה זה ציפיות. אם יראו פתאום שבנק ישראל באופן שיטתי, יש ירידת מטבע, קונה את זה גם בשבתות וגם בחגים, יהיה מין limit כזה שיקנו את זה.

בשבת אין מסחר. ערב שבת. יום שישי.

ביום שישי.

בימי שישי.

אמרת שבת.

יואב, אתה צודק. בימי שישי ובימי מועד. תראו מה קרה בחג השבועות. היה מסחר בעולם, קנו המון שקלים ושוב הייתה ירידה.

מה אתה מציע? שמה?

אני אומר שבנק ישראל ישית כאילו הוראת קבע שברגע שרואים שיש תנודה כזאת מייד קונים.

זה יכול להיות ממוחשב.

כן, ממוחשב.

בהחלט ממוחשב, זה הכול ממוחשב. ואז הרעיון הוא בעצם שהספקולנטים – אני לא רוצה להגיד ספקולנטים – שיבינו בשווקים הבין-לאומיים שמדינת ישראל שומרת על עצמה בדברים האלה. ואני אתן עוד דוגמאות, אז מישהו יגיד: רגע, עזבו את ישראל, בוא נרוויח ממדינות אחרות, לאו דווקא מישראל. הרי כל מי שעושה את זה, ואמר גם אביר, שבעצם הוא רואה שיש הרבה הזרמות של כספים לארץ שהם לא למטרה של השקעות, הם למטרה של להרוויח על השקל, אחד.

ספקולציה.

דבר נוסף, אפשר, וצריך לצאת מהקופסה, שאיזה יום שישי אחד בנק ישראל ייזום קנייה אחת של כמות גדולה של כסף – בלאו הכי הם קונים במיליארד דולר כל חודש, ואני מברך את בנק ישראל, אני אומר את זה באופן ברור – אבל אפשר שיום שישי אחד בנק ישראל ירביץ קנייה גדולה שתעלה את הדולר ב-5%-4%, כמו פיחות, דרך הקנייה הזאת.

מה זה יעשה? זה לא שאני צריך את זה ליום שישי. זה ייצור אצל הספקולנטים את המחשבה: רגע, השחקן הזה השתגע, צריך להתחיל להיזהר ממנו, צריך להתחיל להיזהר מהשחקן הזה, מאיך שמתנהגים אתו. בהחלט דבר שצריך לחשוב עליו, שלא יתעסקו אתנו, שיתעסקו עם מדינות אחרות. הרי עושים את זה בשביל להרוויח כסף.

הדבר השלישי זה המעורבות של האוצר. אני באמת חושב שצריך שתיעשה המרה משמעותית של החוב הדולרי לחוב שקלי. המשמעות היא בעצם לקנות דולרים. ולקנות דולרים שבעצם יביאו אותנו למה שאנחנו רוצים. את זה האוצר היום לא כל כך עושה, ואני חושב שחשוב שגם הדבר הזה ייעשה. אלה דברים שבטווח המיידי יכולים לעזור.

תודה רבה. יואב קיש, בבקשה.

מי מבנק ישראל, עוד פעם, נמצא פה?

חטיבת השווקים.

אתה אחראי על קניות המטבע?

לא, על זה הבוס שלי אחראי.

אז מי זה הבוס?

אני.

אנדרו, שלום. אז קודם כול, קראתי גם את המצגת שלכם. זה דיון המשך. אני מודה ליושב-ראש על הנכונות לקדם את זה, כי אנשים לא מבינים כמה א', מצד אחד פוטנציאל נזק יש בדבר הזה; ו-ב', כמה מדינת ישראל יכולה לחסוך בהתנהלות לא יותר מדי משמעותית במקום הזה.

ולמה אני מתכוון? רמזי אמר את זה. אני הולך לקצר, כי אני אוהב – בשתי מילים אתה יכול להגיד את זה.

מצוין. גם אני אוהב את זה.

אתם עושים את הדבר הנכון כשאתם מתערבים בשוק וקונים, נקודה. המגמה הזו חיובית. כל המצגת הזו שבאה להסביר את זה מצוינת, אני לא נכנס אליה. אני אומר לכם שרק תהיו יעילים במלחמה הזו. ואיך עושים את זה? בשני דברים פשוטים, איפה אתם מפסידים? אתם מפסידים ביום שישי כשלא בא לעבוד מישהו, ושם בהיקפי מסחר קטנים קורעים אתכם. ואז אתם באים לשבוע העבודה ושמים הרבה כסף בשביל להחזיר חזרה את הירידה. רואים את זה בכל הגרפים. זה מקום אחד.

אני לא יודע אם להגיד לך תעשה הוראה אוטומטית עד היקפים מסוימים, תשלם משכורת לבן-אדם שישב ביום שישי ויעשה את זה ויפתור את הבעיה. לא יודע. אתם תפתרו, אתם יודעים לפתור את זה יפה. בגלל זה זה דיון המשך.

רק שזה לא יהיה עם חילול שבת.

ברור.

זה ממוחשב.

שזה יהיה ממוכן, אז אין בעיה.

או שיקלטו בן-אדם שהוא לא יהודי.

עדיף שיעשו את זה ממוחשב.

גוי של שבת.

גם וגם.

אני עוד לא יודע שהם עושים את זה בכלל, אז נדבר עוד.

הנקודה היא כזו, אני רוצה להגיד עוד פעם, אנחנו משלמים מחיר מאוד כבד שאפשר לפתור אותו בעלות מאוד נמוכה, זה אחד.

והנושא השני, אנדרו, וגם על זה רמזי דיבר, זה ימי פקיעות האופציה, ששם בהגדרה אינטרסים שונים נכנסים בשביל להשפיע על שער המטבע. ונכון, שם לפעמים הסכומים אולי יותר משמעותיים, אבל גם שם.

אלו שתי נקודות רגישות שאני אשמח לקבל דיווח מכם, האם נערכתם ואיך נערכתם ומה עשיתם בעקבות הדיון הקודם.

תודה. מיכל רוזין.

תמר זנדברג.

תמר לנדאו.

מה קורה, גפני?

תמר זנדברג, יא אללה, אתמול שיבחתי אותך לפני כולם, וזהבה גלאון עמדה, כולם עמדו שם בוועידת "הארץ", אמרתי שתמר זנדברג היא חברת כנסת מעולה, היא נתנה לי קיזוז.

והתכוונת למיכל.

לא התכוונתי למיכל. אני כל הזמן טועה בזה.

תודה.

אבל אם אפשר בקצרה, תמר.

לגמרי. קודם כול אני מצטרפת, זה דיון המשך. כזכור לך, בדיון הקודם, יזמתי אותו, השתתפה הנגידה, ואני חייבת להגיד שיש התקדמות אחת מהדיון הקודם לדיון הזה. בדיון הקודם עדיין ריחפה השאלה: האם יש פעילות ספקולטיבית שמשפיעה על שער השקל מול הדולר? ואפילו, אדוני היושב-ראש, אני זוכרת, הופתעת לגלות שבבנק ישראל בקצה קצהו של הקרה יש פעילות ספקולטיבית. יש לנו את פעילות המשק שהיא חשובה. אגב, גם חברי כנסת אחרים ציינו: הפעילות הספקולטיבית היא לא כל הסיפור, יש לנו את פעילות היצוא, והפעילות הכלכלית, והפריון, והמון המון דברים שמדינת ישראל צריכה לעשות, ולא הכול בתחומים של בנק ישראל.

אבל, הפעילות הספקולטיבית היא חלק, וראינו שחלק שאולי על גודלו, ונשמח לשמוע מכם ולעמוד בדיוק עד כמה, חלק מסוים. דבר שני, הוא חלק שאפשר להשפיע עליו, ונאמר כאן כבר הנושא של סוף שבוע ולילות. אני לא אחזור על זה, זה נושא שעלה גם בדיון הקודם בשוליים, אני שמחה שהוא עכשיו יעמוד במרכז.

והדבר השלישי, זה גם מה התחזיות, כי אחד הדברים שאפיינו את הדיון הקודם, הייתה איזו מין אווירה כזאת שזה זמני, שזה לא יימשך לתמיד, וזו רק איזו התערבות. אז קודם כול, זו התערבות שכבר נמשכת הרבה מאוד זמן, היא נמשכת הרבה מאוד שנים, היא הולכת ומחמירה ומחריפה.

מצד אחד גם השקל, אנחנו רואים אותו, אולי יש חשש שהוא יחצה מלמטה את ה-3.5, ואולי פחות ואולי פחות, ואולי את ה-3, ולא יודעת לאן עוד. מהצד השני, הר הדולרים שהולך, יתרות המט"ח, שהולך ומצטבר. אז בדיון הקודם נמסר לנו שיש יציבות והכול בשליטה וזה זמני. אני רוצה לדעת, האם אנחנו גם נערכים למצב שלאורך זמן, שזה לא יהיה – זאת אומרת, איך - - -

זה לא זמני.

או שזה לא יהיה או זמני קצת יותר ארוך, או שהזמני זה הקבוע. האם אנחנו נערכים גם למצב שההערכות שלנו כרגע שזה יציב והכול בסדר, הם גם יעמדו באיזשהו סימן שאלה. תודה.

תודה רבה. שרגא ברוש, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, ותודה רבה על הדיון הזה. אתם אומרים שזה דיון המשך, מבחינתי הוא כבר דיון המשך בערך שנתיים למצב היצוא, למצב התעשייה.

יש דיון מהיר שביקש - - -

כן, אני לא, חס וחלילה, להפך, אני רק אומר שסך הכול זה הכול קשור זה בזה ואין בלעדיו.

בסדר גמור, כן.

וכמובן שמה שקורה בשער המטבע זה אחד הגורמים הקריטיים לאובדן כושר התחרות של היצוא הישראלי, להורדת יכולת התחרות שלנו. בהמשך לזה גם כמובן כמויות יותר קטנות. סיפור גדול.

אבל אני רק חייב לומר מילה בזכותו של בנק ישראל. בנק ישראל הוא הגוף היחידי שעושה משהו. בנק ישראל מתנהל על-פי השיקולים של בנק ישראל, ובהחלט סביר שלבנק יש את השיקולים שלו. כמובן שהייתי שמח שהוא היה קונה הרבה יותר.

זה נכון מה שאתה אומר, אבל אני בשיקולים האחרונים לא אהבתי אותם.

אבל אני רוצה להגיד לך שיחסית לשכנים שלהם מעבר לכביש הם לא מפסיקים לעשות, בזמן שאחרים עוד לא התחילו.

כן, זה בסדר.

ואחרים חושבים שהתעשייה תתרגל למצב החדש. אני אומר לכם, הרבה יותר מהר יהיה שמדינת ישראל תתרגל לחיות בלי התעשייה מאשר התעשייה תתרגל למצב החדש. ולכן, אחד, אני מקווה מאוד – בנק ישראל בדרך כלל גוף שמקשיב, רושם, לומד – שגם יפעל בסופי השבוע האלה. ויותר מזה, יכול להיות שימצא דרכים לעשות בהיקפים גדולים.

אבל לא רק בנק ישראל. למשל, אם אנחנו חושבים שיש פה תנועות הון ספקולטיביות, אחת הדרכים, למסות את ההון שבא לזמן קצר. זאת אחת הדרכים. תמסה אותו, הוא לא יבוא לעשות ספקולציות. כשהוא צריך להיכנס ביום שישי ולצאת ביום שלישי, אז הוא לא יבוא. זה דבר אחד.

דבר שני, מעבר למיסוי ההון, אמר רמזי שלמדינה יש 17 מיליארד דולר חובות, אנחנו מאמינים, ובנק ישראל אמר, וגם הכלכלן, השערים היום נמוכים, זו עסקה טובה מאוד לקחת ולהפוך, הרבה מאתנו עשו את זה בעסקים שלהם, להפוך את החוב לשקלי, זה טוב מאוד.

דבר נוסף, יכול להיות שחלק, הרי למה השער יורד? כי נכנסים יותר דולרים מאשר יוצאים. יכול להיות שאת חלק מהפעולות האלה צריך לנטרל. למשל, כמו ש"קרן האושר" אמורים לנטרל את הגז, יכול להיות שאת כל המכירות של הסטרטאפים האלה, שזו לא פעילות, זו פעילות מבורכת, אבל זה - - -

עשו את זה "מובילי", אני חושב.

"מובילי" השאירו את זה בדולר, ובזה נטרלו בעצם.

נכון.

אלו כל הכלים שיצרנו בדרך - - -

שרגא מתכוון ל"קרן אושר".

לא, הוא דיבר על סטרטאפים.

כן, "קרן אושר" זה סטרטאפים.

אבל תארו לעצמכם שאת כל האקזיטים האלה היינו אומרים: זה בא כמו גז, הרי אנחנו יודעים שאין לנו הרבה משאבים, יש לנו משאב אנושי גבוה, שימו את כל זה בצד שלא ישפיע על הדולרים הנכנסים. יכול להיות שזה לבד יעלה את שער הדולר, וזה יהיה יותר זול מכל הקניות ביחד.

כלומר, בוא נחשוב טיפה אחרת. דבר אחד בטוח, זה לא הולך להשתנות מחר בבוקר, אדוני היושב-ראש, הכלכלה חזקה, השקל חזק, אני לא רואה סיבה - - -

אנחנו נהרוג את היצוא.

בדיוק ככה. היות שאני לא רואה סיבה שמחר בבוקר זה יהיה 3.8 הדולר הזה, או 3.9, או היורו יחזור ל-5.5, אז מה שיקרה בינתיים זה שאנחנו אחד אחד עוזבים, הולכים להתפתח במקום אחר ולא פה. כי אנחנו לא צריכים אז להמיר את זה לשקלים פשוט, משאירים את זה במטבע שזה נמצא, ומשתמשים בו במקומות שאנחנו יושבים. ולכן, עדיף לחשוב על כמה דברים מחוץ לקופסה.

ואני רוצה להזכיר גם לבנק ישראל, כשהנגיד הקודם התחיל לרכוש דולרים, היו יותר קולות שאמרו: מה הוא עושה? הוא יצא באומץ, ואמר: זה מה שאני עושה. וכל היתר היסטוריה. אז גם היום לא צריך להקשיב, לא ליועץ הזה במשרד הזה, ולא ליועץ ההוא במשרד ההוא, מסיבה פשוטה, הם בעיקר לא עושים יצוא. הם בעיקר לא יושבים בכיסא של היצואן שצריך להחליט מה הוא עושה, ממשיך למכור מפה ולהפסיד, או מעביר את המפעל שמייצא במילא קרוב לשווקים שלו ושם הוא מרוויח. ושום יועץ כלכלי לשום ראש ממשלה ולשום שר אוצר לא היה בסיטואציה הזאת. ולצערי, היא היום מושלת בכיפה. קחו את זה בחשבון.

מי עונה?

קודם כול, אנחנו מקשיבים לכול הדעות, ואנחנו תמיד חושבים שאפשר ללמוד מהיועצים ומהאנשים שיש להם מה להגיד, ואנחנו עושים משהו מעבר לזה, אנחנו בודקים אמפירית טענות. למשל, אנחנו גם בודקים אמפירית את כל הסיפור של האם יש ספקולציה בימי שישי אחרי צהריים, בערב שבועות, אנחנו בודקים את זה. אנחנו לא רואים סימנים מהותיים שיש ספקולציה שגורמת לשינויים.

רמזי עשה ככה עם היד.

מה קרה בשבועות?

גם אני הופתעתי מאוד.

- - -

רבותי.

אני אענה גם לזה.

זה בסדר גמור, כן.

קודם כול, אנשים שוכחים פה ששוק המט"ח השתנה גם בארץ וגם בעולם. היום השקל לא נסחר רק בארץ.

ברור.

שוק הנגזרות הוא בעיקר בחוץ-לארץ, שוק ה-SPOT, - - - הוא לפחות 30% בחוץ-לארץ. יש הרבה פעילים שהם - -

בסדר, שיתמודד.

- - מנהלי קרנות בחו"ל שיש להם השקעות בארץ, ויש להם פעילות. והפעילות, מה לעשות, בשבילם יום שישי זה יום עסקים.

זאת הבעיה.

אנחנו גם בוחנים את השוק ביום שישי, וגם פעילים ביום שישי – אנחנו לא תמיד מפרסמים את זה – גם עם סכומי גדולים. באופן מפתיע, לחלק מהאנשים, הסכומים הגדולים שאנחנו עושים ביום שישי, ואנחנו דואגים גם לגמור לפני כניסת השבת, שאנשים יכולים לחזור הביתה, הם נקלטים בקלות על-ידי השוק בחוץ-לארץ. זה לא אותו שוק שהיה לפני חמש ועשר שנים, השוק השתנה, ומה לעשות? הזרמים שהם מפעילות הונית הם הרבה יותר גדולים מפעילות של יצואנים ויבואנים. וזו המציאות שאנחנו נמצאים בה. אז אנחנו מקשיבים למה שאנשים אומרים, בודקים, ועושים את זה.

רק עוד דבר אחד. בקשר למה שנעשה אם זו לא תופעה זמנית. זו לא תופעה זמנית. אנחנו כבר מאז 2009-2008 רואים את התופעה של ההתחזקות של השקל, יש תקופות של יותר, ויש תקופות של פחות. חלק מההתחזקות בגלל הסיבות הטובות של המשק הישראלי. אנחנו לא מנסים לנטרל את התופעות האלה, אלו העובדות. מה שמעבר לזה, אנחנו פועלים כדי למתן את תיסוף היתר.

עם זאת, אחת המטרות שלנו, אם אנחנו מבינים את התעשיינים והולכים ומבקרים במפעלים שלהם בכל מקום, זה שהבעיה שאנחנו שומעים זו לא רק בעיה של שער חליפין, יש הרבה בעיות אחרות שהתעשיינים מתמודדים אתן. ואמרנו את זה גם כשהנגיד הקודם אמר את זה, ב-2009-2008 אנחנו רוצים לקנות זמן כדי שהממשלה תטפל בבעיות המבניות שיש לתעשייה הזאת. ופה מה ששמנו, אולי נבקש מעמית - - -

לא. יש פה גם ויכוח על העובדות. הטענה שלך זה שאין משהו חריג, אתם מתמודדים עם זה; והטענה של היצואנים זה שיש בעיה. יואב, מה אתה מציע לעשות?

אני יכול להראות. אני אשמח גם לפגישת עבודה אחרי זה אתו, שם אני אראה לך את המספרים שהוצגו לי.

יואב, אני רוצה להציע ככה, אני לא יכול להמשיך את הדיון, אלא אם כן אתה רוצה לנהל אותו, אז בבקשה.

אני מ"מ בוועדת הכספים, אני יכול לנהל?

כן, אתה יכול לנהל אותו.

לנהל בקצרה.

אבל אני חושב שלא נגיע לשום מקום. מה שאני רוצה להציע, שלא נסיים את הדיון, שתהיה ישיבת עבודה, מה שאמרת עכשיו.

זה מקובל עלי.

לשבת אתם.

גם עם היצואנים, גם עם הבנק, להראות את המספרים שלנו על ההיקפים ביום שישי.

לשבת ביחד, בדיוק.

כי אם אתה טוען שבימי שישי באמת המסחר נובע בהיקפים גדולים ולא בהיקפים קטנים, אז בסדר, אז כנראה שאתה צודק. אבל אם אני אראה לך שהיקפים קטנים מזיזים לך את השער, אז אתה אולי תגיד לי שאני צודק.

אני מבינה שהייתה אפילו בשבוע-שבועיים האחרונים ישיבה עם היצואנים, עם הרבה אנשים. זאת אומרת, זה דבר שאתם עוקבים אחריו, באמת אני שואלת. מהדיון הקודם עד עכשיו לא הגעתם - - -

יש פה אי הסכמה על הנתונים.

אז זה מה שאני שואלת. לא הגעתם. אני מניחה שזו לא פעם ראשונה שאתם רואים את הנתונים, וגם בדיון הקודם נאמר שלא הכול אנחנו מפרסמים - - -

תמר, תהיי אתנו בישיבת העבודה ונפתור.

אין בעיה, סבבה, נעשה ישיבת עבודה ונמשיך, זה לא זבנג וגמרנו. אני רק באמת שואלת, מאז הדיון הקודם אנחנו עוקבים אחרי העיתונים, קראנו בעיתון שקניתם בשישי, ושהיה תשלום מסים בדולרים.

תמר, יש פה בבניין הזה דברים מאוד מעניינים. לפעמים כשהוועדה דנה, יושבים אחרי זה, אז מגיעים - - - שני הצדדים.

הבנתי, בסדר.

אנחנו לא הולכים לשום מקום. אם יתברר שאכן אין בעיה, סיימנו את הדיון.

אני אעשה ישיבה פה בכנסת, ונזמין אתכם, ונעשה משהו מצומצם לעבור על הנתונים.

מאה אחוז, מקובל עלינו, נכון, שרגא?

בוודאי.

אתה גם יכול לבוא לישיבה.

אמרתי, היצואנים יהיו.

אם הם לא ירצו אני לא אבוא?

בדיוק. שתדעו. אני מציע לכם להזמין את שרגא, בגלל שאם לא תזמינו אותו הוא יבוא בלי הזמנה.

גם רמת-גני.

תודה רבה, רבותי.

תודה רבה.

תודה רבה לכם שעשיתם את הישיבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:31.