הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 727

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ז (13 ביוני 2017), שעה 10:00

פיקוח על תקציב משרד התיירות על שינויו לשנים 2016-2017 - בהשתתפות שר התיירות מר יריב לוין

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

חמד עמאר

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

מיכאל מלכיאלי

יריב לוין - שר התיירות, משרד התיירות

עמוס בן שאול - חשב, משרד התיירות

קרן שפר - מנהלת תחום תקציבים, משרד התיירות

ירון ארגז - מנהל אגף א מחקר סטטיסטיקה ומאגרי מידע, משרד התיירות

קרן זילברמן - מנהלת אגף א', משרד התיירות

ליאור פרבר - יועץ מקצועי שר, משרד התיירות

אלדר וקנין - סטודנט דוברות, משרד התיירות

ענת ורשיצקי - משרד התיירות

נועז בר ניר - מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, התאחדות המלונות בישראל

עמרי בן חורין - רפרנט תיירות, משרד האוצר

שימי דניאל - מנכ"ל חב' ממשלתית להגנת ים המלח

חני סובול - מנכ״לית, התאחדות משרדי הנסיעות

יעל טבק - יועצת משפטית, התאחדות משרדי הנסיעות

שיר שפר

טמיר כהן

רויטל יפרח

פיקוח על תקציב משרד התיירות על שינויו לשנים 2016-2017 - בהשתתפות שר התיירות

מר יריב לוין

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את השר יריב לוין, שר התיירות. אני מבקש, לפני שאני אומר כמה מילים בעניין הזה גם בשבחו של השר, אני מבקש להגיד משהו אחר: היה פה דיון בוועדה ביום רביעי לפני שבועיים, דיון מאד קשה ולא פשוט על הנושא של יועצי המשכנתאות בבנקים. אני מאוד התרגזתי אבל כל חברי הוועדה היו בכעס גדול על העובדה הזאת שאפשר ללכת עם עו"ד לבית משפט, אפשר ללכת לנושאים כלכליים עם רואה-חשבון או עם יועץ מס, ואי אפשר ללכת לבנק עם יועץ משכנתאות. הבנקים הערימו קשיים בעניין הזה ואנחנו מאוד דיברנו קשה עם בנק ישראל על העניין. אתמול הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר שאנחנו כמובן לא נמצאים בו וכולי, ומורידים את הנושא הזה מסדר היום. כלומר, נותנים הנחיה לבנקים שיועץ משכנתאות יכול לבוא עם הלקוח, יכול לבוא בלי הלקוח, הוא צריך לקבל את כל האינפורמציה. הבנק לא יכול לעשות חשבון שעם היועץ הזה הוא ירוויח כסף ועם היועץ הזה הוא לא ירוויח כסף. החוזר הוא חד-משמעי. אני שמעתי עליו בתקשורת. הם אמרו שישלחו בכתב. על כל פנים, אני נשאר עדין בעניין שיש הצעת חוק שהגיש אותה רועי פולקמן, שאנחנו חתמנו עליה. לא הגשתי חוק נפרד אבל החוק הזה תלוי ועומד על המעמד של יועצי המשכנתאות. בנק ישראל הוציא את החוזר, אנחנו נעקוב אחרי זה ואני מברך על כך. אני חושב שזה נכון, כולנו סברנו שזה נכון. אם יהיו חריקות בעניין הזה, החוק תלוי ועומד.

אני גם מברך את המגמה הזאת אף על פי שאנחנו הופכים להיות יותר ויותר בכל הנושאים שעולים פה על סדר היום, אלה שנלחמים, אלה שעושים את העבודה השחורה. כשזה מסתדר, אנחנו בצד. בסדר, אז זה כנראה גורלנו ואתה מכיר, השר, דברים כאלה?

כן.

הנושא הזה יסתדר. נעקוב אחריו. אני מברך את בנק ישראל על כך. אני מברך את יועצי המשכנתאות על כך. אני קצת תמה עליהם, אם אני הייתי יועץ משכנתאות, הייתי מברך גם את הוועדה ולא רק את בנק ישראל. הם לא התנדבו לנושא הזה. זה היה מהלך - -

אתה הרגלת את כולם שזה אפשרי.

נכון. מה אני יכול לעשות?

לשנות.

אוקי. רבותי, אני על כל פנים סבור שזה מהלך טוב של ועדת הכספים. הנושא הזה הוא נושא שצריך להסדיר אותו. כרגע - -

אני לא מסכים למכתב הזה, סליחה שאני מתפרץ - בוקר טוב אדוני - על כל נושא יועצי המשכנתאות.

אתה לא?

לא. מה שהם עשו, הם עשו ככה..

בסדר, נדבר על זה עוד. אנחנו פה. לכן אמרתי בהתחלה - -

הם יקבעו מי יכנס ומי לא?

לא, לא. אני מברך על המהלך. נעקוב אחריו ונישאר עדין עם חקיקה בעניין. לא נתקדם אתה, נלמד את הנושא. אתה באמת היית – אתה מרגיש נוח הבוקר, אחרי שמוציאים מכתב ואתה בכלל לא בעניין? אבל בסדר, לא נורא.

לא משנה. צדיקים, מלאכתם נעשית על ידי אחרים וזה הכל.

בסדר גמור. רבותי, אני עובר לסדר היום. אני מברך את השר יריב לוין על ההופעה שלו כאן. זאת הפעם הראשונה, זה משרד ראשון שאנחנו מבצעים את הפיקוח על משרד. לקחנו משרד בינוני שיש לו חשיבות ושהוא גם נראה משרד מסודר, ואנחנו מתכוונים לעשות את זה עם כל משרדי הממשלה. משרדים גדולים יותר, אז יהיה אולי פעמיים בשנה. משרדים קטנים יותר יהיה פעם בשנה. זה למעשה התפקיד המרכזי של ועדת הכספים, זה הפיקוח על התקציב של המשרדים ואנחנו היום עם משרד התיירות.

אני רוצה להגיד לכם שברגע שפנינו ליריב לוין, לשר התיירות, מיד היתה הסכמה. הוא הכין גם את המשרד שלו ואני מברך אותו על כך, וזאת מבחינתנו פתיחה טובה.

אדוני השר, הבמה לרשותך.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מודה לכם מאוד על זימון הדיון הזה, שבעיני הוא דבר חיוני. פשוט קשה להאמין שזו הפעם הראשונה שהדבר הזה קורה, באמת לא להאמין.

לחבר הכנסת מיקי רוזנטל יש תרומה רבה בעניין הזה אבל כל חברי הוועדה. זה גם מופיע בנוהל של העברות. נשתדל לעשות את הדיון הזה.

אני חושב שזה דבר חיוני - -

זה התנאי לתקציב דו-שנתי.

לא קשור. גם תקציב חד-שנתי.

ואגב, אני מוכרח לומר שזה חשוב מאוד גם למשרד עצמו. זה בעצם מאלץ אותך לעשות איזו שהיא בחינה לעומק, ואנחנו נראה את זה כאן. אנחנו גם עלינו תוך כדי התהליך הזה על דברים שאולי לא היינו מספיק מודעים להם או שגם אם היינו מודעים להם לא הגענו לטפל בהם והימים פשוט עוברים. יותר מזה, אני גם רוצה לומר, וזאת הזדמנות לומר תודה לוועדה על הגיבוי העצום שהיא נתנה לי בתחילת הדרך. היושב ראש זוכר שקיימנו ממש בתחילת הכהונה שלי ישיבה בסוגיית תקציב משרד התיירות, וכשדיברתי אז על כך שצריך להכפיל את תקציב השיווק כדי שאפשר יהיה לעשות משהו, באמת קיבלתי כאן גיבוי משמעותי והדבר הזה באמת קרה. בהחלט במה שאני אציג כאן, צריך לומר - בדרך כלל באים בטענות קשות למשרד האוצר ולאגף תקציבים. אני יכול לומר לכם שיש לי שם שיתוף פעולה מצוין. הרבה מאוד הבנה וגיבוי למהלכים שאנחנו עושים וגם אני חושב שיש להם גם חלק בתוצאות שישנן.

נמצאים כאן המנכ"ל עם הצוות המקצועי של המשרד ככה שאפשר יהיה להציג את השאלות. אני אתן איזו שהיא סקירה שמשלבת בין מה שאנחנו עושים אל מול השורות התקציביות, כשאני אתייחס יותר לפעילות וקרן תיתן את ההתייחסות הפרטנית לכל אחת מהשורות התקציביות. ומבחינת שאלות, היושב ראש, זו החלטה שלך. אני מוכן גם שתהיינה שאלות באמצע אם רוצים, לי בעניין הזה אין שום בעיה.

תראו, אני רוצה להתחיל מנקודת המוצא והיא צילום מצב של איפה אנחנו עומדים: ההחלטה הראשונה שאני קיבלתי כאשר נכנסתי למשרד היתה להציף את הסוגיה של הגדלת התיירות הנכנסת למדינת ישראל כדבר העיקרי והמרכזי שאנחנו עושים. נכון, אנחנו מעודדים תיירות פנים וזה חשוב, ועושים כל מיני דברים אחרים אבל בסוף בסוף אני חושב שהדבר שמחולל שינוי אמתי, מייצר צמיחה, מייצר תעסוקה וכן הלאה זה שינוי וגידול בתיירות הנכנסת.

כדי להגיד לתוצאה הזאת אנחנו עשינו באמת שינויים עמוקים מאוד בכל רובדי העבודה של המשרד, שתכף נסקור אותם אבל אני רוצה להציג בהתחלה את המצב שבו אנחנו נמצאים היום: היו לנו בחמשת החודשים הראשונים של השנה 1,432,000 תיירים, מספר שלא היה כמוהו מעולם. בחודש אפריל היו 350,000 תיירים בחודש אחד, שזה שיא של כל הזמנים. מחודש נובמבר ועד היום, קרי בשבעת החודשים האחרונים, כל אחד מהחודשים היה שיא של כל הזמנים לחודש המסוים הזה. ואנחנו נוקבים בהערכה של 3,300,000 תיירים בסוף השנה. אני חושב שההערכה שמרנית אבל אני מעדיף להיצמד אליה כרגע. הנחה שמבטאת גידול של 400,000 תיירים ביחס למה שהיה לנו בשנה שעברה, ואני רוצה לציין שמי שיסתכל על הטבלה יראה שאנחנו כבר היום עומדים על כמעט 300,000 תיירים יותר ממה שהיה לנו בשנה שעברה בתקופה המקבילה כך שההנחה שהסך הכל יסתכם ב-400,000 היא באמת הנחה מאוד מאוד שמרנית. היא מניחה שאנחנו נרד משמעותית בקצב הגידול בהמשך השנה, דבר שלא בהכרח יקרה אבל אני מעדיף לעמוד במקום הזה.

לישראל היתה תקרת זכוכית של 3,000,000 תיירים בשנה, שלא הצלחנו לשבור אותה אף פעם. עלינו, ירדנו, עלינו, ירדנו, הגענו ב-2013 ל-2,961,000, ב-2014 ל-2,926,000. אף פעם לא הצלחנו לשבור את הדבר הזה, ונראה שהשנה אנחנו הולכים לעשות את זה בפער גדול ומשמעותי. אגב, היקף גידול בתיירות שאין לו אח ורע באף מקום בעולם: אנחנו נמצאים, נכון לעכשיו, ב-25% עליה ביחס לשנה שעברה בחמשת החודשים האחרונים, מספרים גדולים.

אדוני, אם כבר אתה במספרים האלה, יש לך גם נתונים על כמה התיירים האלה הוציאו בארץ?

כן, כן. אנחנו בדיוק בשקף הבא, והשאלה מאוד נכונה ואגב, היא גם מעניינת. צריך להבין את המשמעויות הכספיות. 2,900,000 תיירים שהגיעו לכאן בשנה שעברה הכניסו כ-28 מיליארד שקל וייצרו 234,000 מקומות עבודה כאשר התוספת שאנחנו מדברים עליה, של 400,000 תיירים – אני אומר שוב: 300,000 מתוכם כבר קיבלנו, כבר יש לנו ביד, תביא עוד 2.2 מיליארד הכנסות למשק ותוספת של 16,000 מועסקים. אני יכול לעשות בדיוק את החשבון, סכום של 1,492 דולר בממוצע שמשאיר כאן כל תייר כפול המספר. כך אנחנו מגיעים למספרים האלה.

ישראל היא מהמדינות שההכנסה שלנו לתייר היא מהגבוהות. זאת אומרת, אני יכול לתת דוגמה: אנחנו נמצאים פחות או יותר באותם מספרים כמו קפריסין אבל עם הכנסה כוללת מתיירות נכנסת פי 2.5 יותר גדולה כי רמת המחירים פה הרבה יותר גבוהה ולכן גם - -

שכולם ייסעו לקפריסין מפה.

נכון. לכן גם היקף ההוצאות הוא יותר גדול - -

מאיפה עיקר הכניסות?

כניסת התיירים מתחלקת באופן הבא: המדינה המובילה היא ארצות-הברית. אנחנו נגיע השנה, להערכתי, לאזור ה-750,000 תיירים מארצות-הברית, אולי אפילו קצת יותר. המקום השני אחריה רוסיה, שיש בה התאוששות דרמטית. כמעט 30% עליה מאז תחילת השנה מרוסיה. אנחנו מסתובבים שם באזור ה-300,000 תיירים בשנה. לאחר מכן, מספר מדינות באירופה: גרמניה, צרפת, איטליה, אנגליה שמסתובבות בטווח שבין 120,000 ל-190,000 תיירים. וכמו שאנחנו נראה בהמשך, פריצה גדולה לשוק הסיני שמצטרף השנה בפעם הראשונה למועדון ה-100,000, ולדעתי אנחנו שם עוד נראה תהליך שמואץ אבל אנחנו תכף ניכנס אליו.

תרשה לי להעיר דווקא בעניין הזה של הפדיון הגבוה: הצד השני של המטבע זה שבארץ נורא קשה לתיירים זולים, בוא נקרא להם ככה, אלה שהם בעלי הכנסות נמוכות, המלונות יקרים מאוד, השירותים יקרים מאוד ויש תלונות גדולות על זה, וזה אחד מהגורמים שחוסמים מלמעלה את הגידול בתיירות ולכן, צריך לגוון בכלים שיש לנו כדי למשוך אלינו גם תיירות זולה יותר.

אני מקבל ב-100%. אני חושב שזה ניתוח חד ומדויק של אחת מבעיות היסוד שלנו. אני גם בהמשך אתייחס לזה בצורה מפורטת. האבסורד הזה הוא אפילו עוד יותר חד מכיוון שבגלל הגידול בטיסות ה"לואו קוסט" נוצר מין מצב שאתה אומר לתיירים: תקנה טיסה ב-100 דולר ותשלם 50 דולר ללילה. אי אפשר למכור את הדבר הזה. לכן, כל המדיניות שלנו בנושא בתי מלון נוטה לכיוון של יצירת מלונות עממיים. אני אגיע לזה, אני אתייחס לזה, בצורה מאוד מאוד אגרסיבית. אני אתייחס, זו נקודה סופר נכונה אם רוצים באמת להגיע לצמיחה יותר מהירה ומשמעותית.

תראו, כדי לייצר את השינוי הזה, כפי שאמרתי קודם, היה צריך לבצע עבודה רוחבית בכל היבטי העבודה של המשרד, ואנסה לגעת בכותרות בדברים העיקריים שעשינו, ולשלב לתוך זה את השורות התקציביות הרלוונטיות שמימנו את הפעילויות האלה.

הנושא הראשון הוא סוגיית השיווק. תראו, אנחנו עשינו כאן כמה שינויים גדולים אבל בדבר אחד המשכנו – אני חושב שתמיד לבוא ולומר שכל מה שהיה קודם לא שווה, בוא נעשה הכל מחדש. לא, היו גם דברים מאוד טובים שנעשו - -

כל השנים האחרונות זה שרים שלכם אז לא תעשו ביקורת עצמית.

זה אתה צריך להגיד לחמד, לא לי.

אתה יכול להגיד לחמד אבל תסתכל ב-2014,2013 את הגדילה שהיתה. אני הייתי מעורב מאוד במשרד התיירות עם הסינים, ואני יודע את העבודה הטובה שעשו.

לכן אני באמת אומר - -

לא במישור הפוליטי.

- - - השאלות המקצועיות.

הנושא הפוליטי הוא לא הנושא - - -

אני גם אומר במפורש שנעשו הרבה מאד דברים טובים ולכן, אנחנו בהחלט המשכנו והעמקנו את פעולות השיווק שנעשו בשווקים הקיימים, שהביאו תוצאות יפות בשווקים האלה. אבל אחד הדברים היסודיים שבעיניי היינו מוכרחים לשנות היא העובדה שישראל לאורך כל השנים שיווקה את עצמה לשני קהלים בלבד: לקהל נוצרי-צלייני ולקהל יהודי. אין ספק שאלה שני סגמנטים שיש לנו בהם יתרון. כפי שאמרתי, נעשתה שם עבודה טובה והיא גם הביאה תוצאות טובות אבל אם אנחנו רוצים באמת להגיע למספרים אחרים ולמצות את הפוטנציאל, אנחנו מוכרחים לעבור לעבודה מול הקהל הכללי, מול האנשים שכמו כל מי שיושב כאן, בחדר הזה, באים בעיקר לחופש, לבילוי, לחופשה בהרים, מה שנקרא "city break" וכן הלאה. ואז אנחנו בעצם יצרנו מצב באירופה שנקרא: "two cities one break". כלומר, להגיד לאנשים: בואו תקבלו את כל היתרונות בכרטיס אחד, את הישן והחדש, תל-אביב וירושלים וכן הלאה, כשאנחנו אומרים להם תבואו לישראל, תיהנו מחופש, מים, ממזג אוויר מצוין, מקולינריה, מתרבות, מהרבה דברים נהדרים ומערך מוסף. אתם יכולים לראות כאן את כל המקומות הקדושים, את האתרים ההיסטוריים, והכל נגיש וקרוב.

איתרנו שווקים חדשים שיש בהם פוטנציאל גידול משמעותי – סין, הודו, רומניה. אנחנו עושים עכשיו תהליך של כניסה ופריצה לקהל ההיספאני במקסיקו, דרום ארצות-הברית, מתוך ראיה של הקהל הזה כקהל שיהיה ה"בום" הבא בעוד כמה שנים. עברנו לעשות הרבה שיווק הרבה יותר ממוקד במובן הזה שאם קודם השיווק דיבר על מדינת ישראל כאיזה משהו כללי, היום לקהל הצלייני אנחנו משווקים סיור צלייני בישראל אבל הקהל של הנופש והחופש, אנחנו משווקים אילת, אנחנו משווקים תל-אביב וירושלים כמו שעושים בכל העולם אגב. שלא משווקים: סע לספרד אלא סע לברצלונה או סע למדריד או סע לטנריף או למיורקה וכדומה. ומה שלא פחות חשוב מזה, שימוש בכלי שיווק חדשניים, ואני אתן כמה דוגמאות: תראו - -

הזכרת את הצליינות, אתמול כאן בכנסת דובר על זה. איך אתה מסביר את הקשיים שיש אל מול הסגמנט הזה?

קודם כל, אני חושב שבסגמנט הזה כמו בכל הסגמנטים האחרים ואנחנו רואים דווקא עליה בניגוד למה שנאמר בלי שום בסיס בדיון שהיה אתמול על ידי חלק מהאנשים.

מה היה אתמול?

בוועדת הכלכלה - - -

אבל אני אומר לך איפה הבעיה המרכזית בעיני - -

קודם כל מה העובדות?

העובדות הן שיש עליה בצליינות. להערכתי, אם אני יכול לנתח את הקהל שמגיע, אנחנו עמדנו עד היום בסביבות שליש מהקהל שהיה קהל צלייני והיעד שלי, כפי שאמרתי קודם, היה לפרוץ לקהלים רחבים יותר ואני חושב שרוב הגידול מגיע מהם. הוא לא מגיע עדין מהעולם הצלייני, ואני אסביר גם את הבעיה: תראו, בצליינות יש כמה מרכיבים שמקשים על העניין הזה מאוד. הדבר הראשון הוא שצריך לעשות הפרדה ברורה בין הרצון לבוא לבין המימוש שלו בפועל. מספר האנשים בעולם שמוטיבציה שלהם לבוא היא צליינית נטו הוא כפי שאמרתי לא כל כך גדול. הרבה מאוד אנשים אומרים: אני רוצה חופש, אני רוצה ליהנות וכן, אני רוצה גם פעם בחיים לבוא לראות את ישראל רק את הפעם בחיים הזאת כל פעם דוחים כי החופש הוא בסוף יותר חשוב מהעניין הזה.

ב. הרבה מאוד מהאנשים שרוצים לבוא, אין להם את האמצעים הכספיים לבוא כי אנחנו בסוף – צריך לטוס לכאן מרחוק. קשה מאוד להשוות את זה למשל לרומא, שבכל זאת יושבת בלב אירופה ואתה יכול להיכנס לאוטו ולנסוע ולהגיע אליה או לעשות את זה ברכבת ודברים מהסוג הזה.

ג. הקהל הצלייני הוא קהל מאוד מאוד רגיש לנושא הביטחון כי רובו קהל מבוגר יותר. אנשים אומרים, איך אומרים? אני מחכה, יום אחד אני אגיע. אגב, גם השיווק שלנו – היום אנחנו משווקים גם לקהל הצלייני מעטפת הרבה יותר, הייתי אומר, שמחה של העניין. תבוא, תהנה וכן הלאה. אתה לא בא לפה כדי לסבול. קודם השיווק היה כזה: אתה מוכרח פעם בחיים, לפני המוות, לבוא קרוב לאלוהים, לסבול קצת - -

ויה-דולורוזה.

כן. עדין הדבר הזה נתפס יותר כאיזה מסע שעושים יותר אנשים מבוגרים, ובמקרה הזה בדרך כלל הפגיעות של הקהל הזה לבעיות ביטחון היא פגיעות מאוד גדולה. אתה רואה שברגע שמתרחש אירוע ביטחוני הצליינות מיד מתבטלת ויורדת. אגב, אחד היתרונות בשיווק של פעולות של ה"city break" וכן הלאה, שהן פונות לקהל הרבה יותר צעיר, שכמו הצעירים שלנו, אני לא יודע כמה אנשים פה ייסעו לטרק בבוליביה עכשיו, החבר'ה הצעירים שלנו עושים את זה. אני חושב שזה נכון גם בהיבט הזה.

סליחה, אני רוצה להגיד לך שהיה אצלי בשבוע שעבר שגריר אוסטרליה, הוא עומד לסיים את - -

גם אצלי.

הוא אומר שהם מתכננים טיסות ישירות מאוסטרליה, וזה מעלה את כל - -

כן, תכף אנחנו נגיע לעולם התעופה - -

וזה מעלה פה את כל - -

אדוני, אם הוא הפסיק אותך אני גם אפריע - -

אני תכף אגיע לכל הדברים - -

אני רוצה לשאול שאלה על - - - אבל מהבחינה המספרית, סעיף 3703 - -

תן לי רק עוד משפט ואז נעבור לטבלה עם המספרים ואז נראה. תן לי רק עוד משפט להציג רגע ואז אין שום בעיה, נשמע את השאלות. אני רק רוצה לומר על כלי השיווק במקום הזה, לתת סתם דוגמה לשינויים הגדולים. תראו, אנחנו עברנו למשל לשיווק הרבה יותר משמעותי בתוך עולם הדיגיטל ממה שהיה בעבר, ואני אתן דוגמה: כשעבדנו על צליינות וקהל יהודי, אתה בדרך כלל עובד עם סוכני נסיעות קטנים שעובדים מול הקהילה או הכנסייה באותה עיר או אותה עיירה שבהם הם פועלים. כאשר אנחנו רוצים לפרוץ לקהלים הרחבים, אנחנו צריכים לעבוד עם הגורמים הגדולים: "אקספידיה", "בוקינג", כל הגורמים האלה למיניהם, ואז אתה נתקל בבעיה כי כדי לעבוד עם הסוכן הקטן אתה נותן לו כסף, הוא שם הודעה במקומון והוא שולח לך צילום של המודעה עם החשבונית, והחשב יודע לשלם. כאשר אתה רוצה לעבוד עם גורם כמו "אקספידיה", הוא אין לו מודעות בעיתון. הוא מקדם אותך בתוך האתר שלו, לזה נחשפים מיליונים אבל לזה אני לא יודע להביא צילום של המודעה ודברים מהסוג הזה. כלומר, היו פה אתגרים – אני מוכרח לומר שהחשבות טיפלה בהם בהסכמים פורצי דרך בהרבה מאוד מישורים שהם חריגים בשירות הציבורי בכלל כדי להגיע לתוצאה הזאת.

כאן אני עובר לשקף של המספרים: - -

אז רגע, אולי קודם הוא ישאל?

כן, אולי תציג רגע.

כן, אני על הסעיף הזה.

מי מסביר את זה?

רגע, אני רוצה להגיד משהו עקרוני. תקשיבו: קודם כל, תודה על ההצגה עד עכשיו וכו' וכו'. אנחנו צריכים להפיק מזה לקחים כי זה פיילוט. אחד הדברים שחסרים לנו גם במידע שהבאתם לנו הוא הנתונים הנכונים ל-2017 או לחמישה חודשים ראשונים של 2017. ואלה, הנתונים האלה גם של קצב התקדמות הביצוע של התקציב. הנתונים האלה חסרים ולכן אנחנו יכולים לדבר על השנה הקודמת, על שנים קודמות. תפקידנו לפקח על המהלך השוטף של העניינים ולפיכך, לפעם הבאה - -

יש לנו את הנתונים - - -

לא שיתפתם אותנו.

לא, נשתף עכשיו. ההערה היא נכונה.

כן, אבל אתה יודע, יש פה אנשים רציניים שקוראים את זה.

לא, אתה מבין שאנחנו במין - - -

אין לנו טענות. אני אומר לך באופן עקרוני שכדי לפקח על הביצוע השוטף צריך את הנתונים השוטפים.

אגב, היושב ראש, הייתי מציע מהניסיון שלנו, כי עבדנו באמת קשה להתכונן לעניין הזה, אחרי שייצבר פה מעט ניסיון, כדאי שיהיה פשוט איזה שהוא פורמט. אז יהיה לנו הרבה יותר קל.

- - -

רבותי, תרגיל רעידת אדמה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:31 ונתחדשה בשעה 10:58.)

אפשר להמשיך? אנחנו נשנה קצת בסדר היום, אנחנו נתמצת יותר, גם החברים. לאחר שמיקי רוזנטל אמר לי שהוא הביא את החלטות הממשלה שנוגעות למשרד התיירות, להגיד את העיקרים שבהם, שאתם תגידו אם ביצעתם או לא ביצעתם, תקצבתם או לא תקצבתם? בבקשה, את היית - -

אני חושב שזה צריך להיות חלק מהנוהל הכללי, אדוני.

בסדר, אמרתי לשר. אנחנו לומדים מהישיבה הזאת.

גם אנחנו לומדים.

בסדר, בבקשה.

אני תקציבאית משרד התיירות. אני אציג קודם כל את מסגרת תקציב השיווק כפיש היא אמורה להיות, ואחר כך נצלול למספרים של ניצול תקציב אם תרצו. מסגרת תקציב השיווק מורכבת משתי תכניות: פעילויות שיווק המתבצעות בארץ, שזה כולל תיירות פנים, הפקת חומר פרסומי ופעולות אירוח שאנחנו עושים. מביאים לפה מובילי דעה מהעולם, ידוענים, מחליטנים, אילי תקשורת כדי שיחשפו אחר כך את המוצר הישראלי התיירותי בארצם.

התכנית השנייה, שזו ליבת הפעילות של המשרד זה פעולות שיווק המתבצעות בחו"ל. זה נראה על פניו שהתקציב לשנת 2016 נמוך מ-2017 אבל קיבלנו תוספת תקציבית של 100,000,000 שקל בשלהי 2016 שבעצם שימשו ליצירת קמפיינים בסוף שנה ונמשכו לתחילת - -

את מדברת על 16, על סעיף שיווק בחו"ל?

כן.

אז רגע, בואי נדבר קודם על השיווק בארץ. שאלות: בשנת 2012 התקציב בפועל היה 40,000,000. למה הוא ירד ב - -

למה הוא ירד? במה?

למה הוא ירד?

אני אענה.

לא, לא - - -

הוא ירד, אני בדקתי את זה שנים אחורה.

אין בעיה, אני אענה. צודק. אין ויכוח על המספרים, אני אענה לך בצורה פשוטה מאוד: החלטת מדיניות שלי, חד-משמעית, שאמרה את הדבר הבא: אנחנו, ואמרתי את זה בפתח הדיון – אני הצבתי כיעד המרכזי של המשרד את הסוגיה של הבאת תיירות מחו"ל באמת בהיקפים אחרים. כדי להגיע לשם, צריך לאגם את המשאבים ולשים אותם שם. כשאתה מתפזר, אתה לא מגיע לשום דבר. יותר מזה, אגיד לך עוד משהו: אני הייתי מוכן לעשות, ואתה תראה שגם את התקציב שהקצינו לא ניצלנו - -

זאת היתה השאלה הבאה.

אז אני אומר, לא במקרה וגם אגיד לכם למה: כי אני, בתכנון התקציב שלי, ונמצא פה נועז שאפשר לברך אותו על המינוי שלו - -

תכף נברך אותו.

- - כמנכ"ל קופת חולים כללית אבל הוא עדין בכובעו כמנכ"ל התאחדות המלונות. אני רציתי לעשות מבצע עם התאחדות המלונות, שמטרה שלו היתה להנגיש את האפשרות של החופשה גם לאלה שבמצב רגיל קשה להם לממן אותה על ידי כך שבאתי למלונאים ואמרתי להם: רבותי, בואו ניקח שבוע או שבועיים בשנה, איזה שאתם רוצים, שאתם בתפוסות נמוכות ושהעסק ריק, ונעשה מבצע שבו נקים אתר שירכז כ-10,000 חדרים שאתם מעמידים לטובת השבוע הזה, וכדי שתהיה שקיפות ולא שאנשים יצלצלו למלון והמלון יגיד: לא, נגמר המבצע, יש לנו במחירים אחרים, ויהיו שם באמת מחירים שהם מאוד נמוכים ואנשים יוכלו לקנות את חבילות הנופש האלה, ובצורה הזאת לייצר מצב שאם השבוע או השבועיים האלה לא ימכרו את כל השבוע כחבילה אחת, אנחנו נוכל להגיע למצב שעשרות אלפי משפחות מקבלות נופש בזול. לא הצלחתי, לצערי, לקבל מהמלונאים הצעה שאני, כשר תיירות, יכול לומר לציבור שהיא הצעה שמצדיקה את זה שאני אוציא את הכסף הזה על קמפיין פנים ולכן, הקמפיין לא בוצע. אני חושב שטוב שלא בוצע כי להוציא את הכסף כדי לשווק את זה שאנשים אחר כך ישלמו מחירים גבוהים מדי, אני לא חושב שזה היה נכון.

עוד הערה אחת, וגם היא חשובה: תראו, יש מתח אינהרנטי בעבודה שלנו בין כמה וקטורים שעוברים אחד כנגד השני. אני רוצה מצד אחד להגדיל מאוד את התיירות הכנסת אבל בשביל להגדיל את התיירות הנכנסת, אמר בצדק חבר הכנסת טרכטנברג, שאני צריך לייצר בין היתר מחירים יותר נמוכים או אופציות יותר נמוכות אבל ככל שאני מביא יותר תיירים, ותבינו שהבאנו כאן 300,000 תיירים יותר בעיקר בעונת החורף, בעונות הריקות, אז התוצאה של המצב הזה היא שהמלונות מתמלאים, אז זה דווקא לוחץ את המחירים כלפי מעלה. אז לכאורה, אם אני רוצה להוריד את המחירים, מה שאני צריך לעשות זה - -

זה תקציב פיתוח...

רגע, תכף נגיד לפיתוח אבל לפיתוח לא יהיה לי מחר בבוקר. אז אני צריך לכאורה לייצר מצב שבו אני לא מביא את התיירים כדי שיהיה ריק.

עכשיו, כשאני מעודד את תיירות הפנים, וזה אחד הדברים שניסיתי להחדיר בתעשייה, אי אפשר – באילת למשל, אתם תראו את בהמשך, הכל מבוסס על תיירות פנים. לא היתה תיירות נכנסת בכלל. ככה אי אפשר להתנהל לאורך זמן כי הדבר הזה בנקודה מסוימת יקרוס.

עכשיו, אני עשיתי מאמץ מאוד גדול פשוט לאלץ את התעשייה להתיישר עם הקו הזה של בוא נשים את המאמצים לשיווק בחוץ לארץ וכן הלאה, ולכן במדיניות מכוונת זה המצב של היום.

מאה אחוז.

הבנתי.

אם אפשר רק עוד מילה אחת: הקמפיינים שבעבר ביצענו, ונועז מכיר את זה טוב, עבור שיווק פנים, קמפיינים פנים, גרמו לעליית מחירים. קחו את זה בחשבון.

אני אעיר על זה רק הערה אחת ונמשיך כי אין לנו איזה – העניין הוא כזה: אנחנו מדינה, שאנחנו יודעים את הסינוס הביטחוני שבה, וברגע שייעלמו התיירים מחו"ל חלילה, אז הענף כולו יקרוס כי לא תהיה תיירות פנים אבל זה מתח כזה שצריך לשמור עליו - -

על זה אנחנו שומרים, שלא נגיע לזה.

מאה אחוז. אני רוצה רגע לשאול על תקציב פעולות השיווק בחו"ל: אתם לוקחים משנה לשנה וגם משנים קודמות סכומים עצומים לשיווק בחו"ל אבל הביצוע נמוך ואז מעבירים חלק ניכר מהסכומים בסעיפים אחרים שאינני יודע מהם. אבל אם אני מסתכל פה למשל רק על תקציב 2016 – התקציב המקורי היה 73. הגדילו אותו ל-535,000,000. הביצוע היה 247,000,000. כלומר, פחות ממחצית ואותו דבר קורה גם בשנה הזאת. התקציב המקורי 188, מגדילים את זה ל-402 ובפועל, אני לא יודע מה היה הביצוע כי לא הבאתם לנו נתונים בכלל אבל התהליך הזה חוזר על עצמו כל הזמן. אז אולי זה סעיף סודי - -

אני אשמח להסביר.

תקבל הסבר. קודם כל, אתה צודק. יש הסבר מסודר.

אני מסתכל על המספרים.

למדתם ממשרד האוצר, ככה הם עושים כל הזמן.

חס וחלילה, ממש לא.

למה לא? רואים בהעברות האוצר.

איתן, אני מציע בוועדה הזאת, בדיון הזה, לא להזכיר את משרד האוצר. לא רלוונטי.

אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, ומיקי מכיר את זה מצוין מהתקופה שלו במשרד האוצר: אנחנו כולנו חיים על זמן שאול. אתה אף פעם לא יודע מתי יהיו בחירות וכמה זמן תהיה הקדנציה שלך. לנו, השרים, זה עוד אפקט הרבה יותר דרמטי מאשר לחברי הכנסת. אני אומר לך: אין לי עניין להשאיר שקל אחד ליורשי. אין לי עניין בזה, זה לא נותן לי כלום. אני, יש לי מטרה להגיע למקסימום התוצאות לתקופת הכהונה שלי. עכשיו אני אסביר, והדברים האלה מובאים גם מאירועים כמו שמיקי מתאר, וגם משיטת עבודה שבין היתר נבעה – אני רק אקדים במשפט לפני קרן: מכיוון שאמרתי קודם שהמטרה שלנו להביא יותר תיירים, ומכיוון שהזמן הנכון להביא אותם זה בעיקר בתקופת של החורף, שבה המלונות יותר ריקים והמחירים יותר נמוכים והטיסות יותר זולות, לכן עיקר המאמץ השיווקי מתבצע במחצית השנייה של השנה, אפילו הייתי אומר בשליש האחרון של השנה. זו אחת הסיבות שאתה רואה פערים כל כך גדולים בניצול. שוב, כתוצאה ממדיניות מכוונת שאתה תראה אותה גם השנה באופן - -

זה ריטואל שחוזר על עצמו.

כן, כן. זו שיטה שהיא נכונה.

תכף אתן לך, קרן היתה באמצע ואחרי זה איתן ברושי.

אני רק אסיים להציג את המסגרת: אז שוב, תחת פעולות בחו"ל, תכף השר יציג את תכנית השיווק החדשה והחדשנית שעשינו ב-2016 ונמשכת לתוך 2017. זה מוקצה לקמפיינים, פעולות לשכות, OTA, שתכף השר יציג מה זה. נהלי תעופה, ירידי תיירות. המשרד משתתף בירידי תיירות המשמעותיים בחו"ל.

כן, אבל שאל מיקי רוזנטל למה התקציב ירד.

יפה, עכשיו אני אגיע בשקף הבא. רגע, אני רק אציג את המסגרת: המסגרת המתוכננת ל-2017 זה 440,000,000. ב-2016 היה 418,000,000 ששוב, זה כולל 100,000,000 שקיבלנו בסוף שנה, וזה כבר מסביר לך למה יש עודפים. אם קיבלנו 100,000,000 בסוף שנה, ברור שהתשלום יתגלגל ל-2017.

זה ההוצאה בפועל ב-2017 על משהו שהתקיים ב-2016?

שוב, זה פעילות - -

- - - הכסף יחזור לאוצר, היא חייבת לעשות הסכם.

בדיוק. גם בתיירות, בניגוד לדברים אחרים, לא באו בשנה הזאת התיירים - -

לא, מיקי תבין: ההסכם, אם אני למשל עושה עכשיו קמפיין שיווקי באיטליה. אז קודם כל, חלק מהדברים אני עובד כל השנה אבל יש לי את הפיקים, כמו שאמרתי, בעיקר מה שאני עושה בחורף. ואז, בדרך כלל א. אני מבצע הסכם שגולש לתוך ינואר, פברואר כי הוא הולך לאורך - -

ברור, ברור.

- - ב. גם מבחינת הביצוע בפועל של התשלומים, מה שקורה שלהבדיל מהחיוב, עד שמגיעות החשבוניות – תזכרו, זה הכל עבודה עם מדיות בכל העולם - -

הבנתי אבל רק דקה: כמה כסף העברתם בעודפים שאנחנו אישרנו לכם?

עכשיו, ב-2017?

כן, עודפים מ-2016?

באזור ה-150,000,000 בשנה.

ולמה הם היו מיועדים, העודפים האלה?

אז שוב, כמו שהשר ציין, לפי תנועת התיירות העולמית באמת יש גל של קמפיינים שמתחיל בסתיו, בחורף וממשיך ל-2017. כל התקציב הזה חויב, ויש פעילות מולו ופשוט התשלומים גולשים ל-2017. אני מזכירה שאנחנו עובדים הרבה מול יפ"מ – לשכת הפרסום הממשלתית - -

היא עושה לכם את הקמפיינים בחו"ל?

כן.

אנחנו הלקוח הכי גדול שלהם.

זה נאמר פה בדיון על תקציב משרד התיירות.

אני לא זכרתי את זה.

כן, ההתחשבנות מולם גם אורכת הרבה זמן, גם הם צריכים להתחשבן עם הספקים שלהם וזה תהליכים שלוקחים זמן. כל תקציב שמחויב, יש מולו הזמנות פעילות, אין דבר כזה תקציב ש...

טוב.

וגם אחוז הביצוע – תחשוב, אם קיבלנו 100,000,000 בסוף - -

הבנו. קרן, תעצרי.

קרן, יש סעיפים הרבה יותר מטרידים מבחינת - - - אנחנו נדבר עליהם.

קרן תמתיני רגע. תודה רבה. איתן ברושי, בבקשה.

בקיצור: אדוני השר, חברי הכנסת, יושב ראש הוועדה, זה דיון חשוב ואני קודם כל רוצה לשבח - עשיתי את זה גם אתמול בוועדת הכלכלה, את השר ואת המנכ"ל ואת הצוות. בכל זאת, יש לנו דיווחים ואנחנו גם רואים את זה. פוגשים בשטח, התיירות בפריחה וזה לא דבר מובן מאליו, בטח לא במציאות המורכבת באזור שבו אנחנו חיים.

אני רוצה מעבר לשבחים, ובהחלט צריך לומר את זה, להגיד פה איזה מילה שאם תוכל להשיב, אני מדבר על ים המלח. ים המלח זה אחד מאוצרות הטבע ונמצא פה גם ראש המנהלה שמשקיע הרבה. אני, כשהגעתי לכאן, העליתי מיד את שאלת הבולענים ואז הגעתי למסקנה בעזרת בני בגין, שהוא גיאולוג ידוע, שעל הבולענים אין מה לדבר, צריך לדבר על האנשים. ואתם הקצבתם לתיירות ששוקמה חלקית, ואני דאגתי ודואג לעין-גדי ומצפה שלם, שני ישובים שנשלחו על ידי המדינה ויצאו כתנועות הנוער, והגיעו למצב של אי-ודאות ביכולת להתקיים באותו מקום. המנכ"ל כבר בשלב מוקדם אמר שהוא לא חושב שזו משימה של משרד התיירות. הממשלה עוסקת בניסוח מחליטים לעניין הזה כרגע, בהתערבות של הוועדה של דודי אמסלם, שנרתם לפי בקשתי וגם מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אני רוצה בתחום שלך לומר שני דברים: 1. ים המלח הוא אטרקציה. מיליון פעמים אמרנו שהמקום הכי מתוייר זה מצדה אם אני לא טועה או מהבולטים - -

המקום הכי מתוייר זה הכותל.

מצדה זה אתר, ים המלח זה משאב.

כן אבל זה מקומות מתויירים מאוד.

כן, והתיירות, כפי שאני מתאר אותה, במקרה הזה ים המלח, זה לא עסק פרטי של מישהו. זה משאב לאומי, והוא באיום גדול. ואם נוסיף את הבולענים אז יש פה איום ממש על האזור, על ההתיישבות ועל התיירות. אני חושב שהממשלה, ואני אומר את זה לצערי והייתי בתפקידים שונים, שר עוד לא אבל פקיד, עוזר מנכ"ל. הממשלה מתקשה בעבודה משותפת של המשרדים. ברגע שזה מגיע ליותר ממשרד אחד, הממשלה מגלה חולשה גדולה.

עכשיו, אני מבקש מהשר ומהמנכ"ל שהיה מעורב בפרטי פרטים, אני מבקש מכם לעמוד על כך: 1. שתהיה תכנית לאומית לשיקום ים המלח. זה לא דוחים בין קדנציה לקדנציה, זה פשוט מתרסק מול העיניים. דבר שני - הממשלה לא יכולה להתחמק מאחריות לגורלם של התושבים והישובים, ויש איזה שהוא חיבור בין הדברים. עם ההפרדה יש גם חיבור. תודה.

תודה איתן.

אני רק רוצה סעיפים תקציביים - - - ים המלח.

לא, לא. רגע. מיקי דקה. מה שהוא העלה זה נושא חשוב. הנושא הזה חשוב לכולנו אבל אני מבקש להתמקד במספרים. הנושא הוא לא דיון על משרד התיירות.

אז אני רוצה להגיד רק את המספרים של ים המלח. אני לא גוזל – אז דקה. הגנת ים המלח 2016, התקציב המקורי עם ה-159, אחרי שינויים 73, הביצוע בפועל 66.

מתוך 90,000,000 השתמשו ב-1,000,000. לא יודע למה, צריך הסברים לעניין הזה.

כי חייבו את הבעלים להוציא את רוב הכסף.

- - - פיתוח ים המלח, שזו נקודה מאוד משמעותית: בניתם טיילת, סבבה, כל זה אבל היתה לכם הרשאה להתחייב על 470,000,000, התחייבו על אחוז אחד. זאת אומרת, הביצוע בפועל היה אחוז אחד. זה מבטא את המועקה שלנו בעניין.

על זה אנחנו נרצה תשובות אבל רגע. אחר כך תצטרכו לענות על המספרים האלה.

פרופסור טרכטנברג, בבקשה. מספרים ולהתמקד בעניין.

הערה שנוגעת לתוכן והערה שנוגעת לפרזנטציה, גם זה חשוב: לגבי התכנים – קודם כל, אני רוצה לברך על העניין של הדגש על תיירות חוץ. זה הפוטנציאל הגדול ולא ארחיב, כל הכבוד. הדבר השני זה שאחד המכשולים הכי גדולים שאני רואה לפחות, כשאני נכנס לארץ אני מסתכל על הדברים האלה, זה חוסר הידידותיות, ה"פרנדלינס" של המפגש של התייר שבא מחו"ל עם מדינת ישראל על ההתחלה – שדה התעופה, מה שקורה שם, דיברנו על זה קודם, היעדר תחבורה ציבורית. התיירים לא יכולים להתנהל לבד כאן, זו מגבלה מאוד מאוד רצינית וכולי. כלומר, יש פה כמה רבדים אז הקמפיינים נורא חשובים אבל בסוף צריך "טו דליבר". צריך להנגיש את התיירות לתייר. דיברנו על התיירות היותר זולה וכדומה.

עכשיו, מה קורה פה? משרד התיירות לא אמון. לשר אין את האחריות על שדות התעופה אבל אתה היחיד שיכול ללחוץ, להתריע, לייצג – אתה יודע, אם לישראלי חוזר היה קורה מה שקורה לתייר מחו"ל, היינו מקימים פה זעקה בכנסת אבל התייר לא מגיע לכנסת. ולכן, אתה הקול שלהם, זו אחריות כבדה ויש לך סמכות. אז זה נורא חשוב.

מבחינת המצגות – תראו, אני רוצה לרגע - -

שדות התעופה היא רשות רווחית.

מה זה רווחית? הלוואי על כולנו.

אנחנו, בוועדת הכספים, יש לנו קושי ואני רוצה לשתף אתכם בזה כי זה איך מציגים את הדברים: לאחר מכן, במהלך השנה, אנחנו לא יודעים להסביר את זה, בדרך כלל זה קורה מעלינו. אחר כך מגיע סוף השנה ואז מתחילים עם העניין של העודפים, של העברות, וגם זה כאילו לאחר מעשה, בקושי אנחנו יכולים לעקוף את מה שקורה. מה אנחנו אומרים? זה לא להקשות עליכם בשום אופן אלא להיפך. אנחנו צריכים להבין את התהליכים האלה, להבין את השינויים ולהבין בזמן אמת פה. עכשיו, ביוני, מה קורה? תראה, האוצר הרבה פעמים, ואני מבין גם את הצד שלהם, מנסים לדחות, לדחות, לדחות כדי לייצר רזרבה, ואז בחודש האחרון בום, ואז מתחילים את כל ההעברות האלה. כל זה אנחנו צריכים להבין כאן כדי לעזור לכם להתנהל יותר טוב.

אז בדיוק בשביל זה הצגתי את המצגת של מסגרת השיווק - -

קרן, היתה לנו תקלה בגלל הזמן שיצאנו לתרגיל של רעידת האדמה. אני מבקש שתהיי ממוקדת. זאת אומרת, בין היתר תגידי לנו ותעני על השאלות האלה, גם על ים המלח, שזה דבר חשוב להגיד את הדברים. תגידי מה התכנית שלכם. אנחנו אמורים לקבל העברה של משרד התיירות? אמור להגיע לפה? אם אמור להגיע, למה הוא אמור להגיע. מה קרה שאין אותו בתקציב? לדבר כללית על הדברים האלה. זה מה שנעשה עם כל משרד.

בסדר גמור.

אני מציע שתתחילי בים המלח, זה הדבר הכי פשוט לענות.

כן, כי הפערים או אי מימוש תקציב זה מטריד מאוד.

יש כאן גם את שימי, שהוא מנכ"ל החברה להגנת ים המלח.

אני מנכ"ל החברה להגנת ים המלח.

רגע, החברה היא של משרד התיירות?

של משרד התיירות אבל כפי שתראה, האחריות לפעולות לא אצלינו - -

שימי, תציג את עצמך ותגיד.

אני מנכ"ל החברה להגנות ים המלח. זו חברה שכל תכליתה היא לעסוק באגן הדרומי של ים המלח בשתי סוגיות מרכזיות: האחת זו סוגיית ההגנות שקשורה לברכה מספר חמש, והשנייה זה תכנית לפיתוח התיירות בים המלח. אלה שתי סוגיות - -

והשלישית זה הקציר.

כן, ההגנות זה הקציר.

לא, ההגנה זה סוללה למלונות והקציר.

לא, התשובה היא לא. אמרתי ההגנות, שעניינן זה עליית מפלס ברכה מספר חמש, והשנייה תכנית לפיתוח ים המלח, שתיהן זה שתי החלטות נפרדות, לכל אחת מהן יש את ההחלטה שלה.

החברה פועלת ולמעשה עובדת בקצב יותר מאשר טוב. אנחנו עומדים בלוחות הזמנים, וכל מה שקשור בהקשר של ההגנות, שבאחריות משרד התיירות, שזה ההגנות החופיות שהן חלק מתכנית הכוללת של פתרון הבעיה של קציר המלח, אפשר לומר שאנחנו ממש בשלבים האחרונים של הביצוע. אני אתן מספרים מה עשינו - -

למה יצא מעט כסף?

תראה, אנחנו בסך הכל בשנה קודמת 140,000,000 שקל ניצלנו. השנה אנחנו צפויים לעוד 95 מיליארד שקל, אולי קצת יותר - -

140מתוך כמה?

לתקציב ההגנות בסך הכל יש סדר גודל של כ-900,000,000 שקל.

ואתם הוצאתם 140?

לא, לא. הוצאנו - -

כמה תוקצב לשנה הזאת לבצע, השנה שאתה מדבר עליה שהוצאתם 140, כמה הייתם אמורים להוציא?

לא הבנתי.

שימי, אני אסביר לך. אני אגיד לך מה אנחנו מבקשים לדעת: אנחנו ועדת כספים, אנחנו לא ועדת התיירות. אנחנו אישרנו תקציב.

150, עשיתי 140.1.

זה על הקציר? זה על ההגנות?

שניה, אני חייב לומר שכשמדברים על הקציר - -

תראה, כשמדברים על התיירות - -

תן להסביר, תאמין לי שאני אגיע - -

תן לו מיקי.

יש סעיף - - -

מיקי, הוא הבין את השאלה.

השאלה פשוטה והתשובה עוד יותר פשוטה.

בבקשה תענה, הבמה לרשותך.

כשמדברים על תכנית ההגנות של קציר המלח, יש לה שני מרכיבים: יש לה מרכיב אחד שאחראי עליה שר התיירות, משרד התיירות באמצעותי, זה ההגנות החופיות. ולצורך הדבר הזה, העמידו לי תקציב של 150,000,000 שקל. ביצעתי 140.

יופי, הלאה.

המרכיב השני של התקציב זה קציר המלח בפועל, עליו לא אחראי משרד התיירות, לא אחראי שר התיירות. המרכיב הזה כולו באופן מלא הוא באחריות של "מפעלי ים המלח". התפקיד של חלי פה הוא ללוות. אנחנו רק מלווים אותם בביצוע ושם, לצורך העניין, הביצוע הוא נמוך יותר. שם יש דחיה בביצוע, לא עיכוב דחיה, והיא דחיה מכוונת של "מפעלי ים המלח" כי אין צורך להשקיע את הכסף. חבל. הכסף הזה הוא מיותר - -

הכסף נמצא בתקציב תחת סעיף 780303 – 118,000,000 לקציר המלח. אז הכסף הזה הוא סתם? תן לנו אותו, יש לנו מה לעשות אתו.

האחריות למימוש ולעניין הזה היא כולה בידי החשכ"ל.

בדיוק.

- - - זה לא אצלנו.

זה לא במשרד התיירות.

רק רגע, עם הכבוד זו ועדת כספים, אם מישהו מדבר, הוא צריך להגיד את שמו ואת תפקידו ולא שכולם ידברו יחד. אני חוזר בפעם ה-16 על מה שאמרתי בתחילת הישיבה: יש תקציב ואנחנו אישרנו אותו. הממשלה ביקשה, משרד התיירות ביקש - -

אני הצבעתי בעד קציר המלח, אני רוצה שיבצעו אותו.

רגע, אישרנו אותו. עכשיו אתם אומרים שיש אחריות על המפעלים שם, בסדר. הכסף אצלכם. אי אפשר להתעלם. תגידו, שנדע שהכסף הזה הוא כסף שלא באחריותכם בכלל, זו תופעה שנצטרך להתמודד אתה.

אז אפשר להעביר אותו אולי למשרד האחר - - -

אני חשב משרד התיירות. התקציב של הקציר לא מופעל על ידי משרד התיירות, הוא מופעל רק על ידי משרד האוצר. הוא בכלל לא בחזקתו של המשרד. זאת אומרת, התקציב הזה מופיע טכנית בתקציב המשרד אבל הוא לא משויך לנו.

למה?

כל נושא הקציר מופעל על ידי החשכ"ל ישירות, ממטה חשכ"ל ולא אצלנו. זה לא באחריותנו בכלל.

רגע, השר הממונה על קציר המלח זה שר האוצר? אני רוצה להבין.

את השאלה הזאת, אני לא...

אנחנו מבקשים לזמן הנה נציג בכיר של החשב הכללי באוצר.

לא, זה בגלל שזה קשור לכי"ל - - -

הבעיה שלנו, אני הבנתי. רגע, הבעיה שלנו היא שהתקציב הוא דו-שנתי. אם התקציב היה שנתי, אנחנו את הכסף הזה היינו מוציאים ממשרד התיירות ואומרים לשר האוצר שייקח את זה למשרד שלו.

וגם אי אפשר לקבל תשובה למה זה לב בוצע כי אין פה אחראי, וקציר המלח אולי תקוע ואנחנו לא יודעים את זה בכלל.

יוזמן, יוזמן.

חד-משמעית. עכשיו אני אוסיף לכם עוד קומה למבנה הזה, והיא מתחברת לשאלה ששאל ובצדק חבר הכנסת ברושי: א. אני יכול לעדכן שאתמול עשינו ישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה בנושא קידום הצעת המחליטים והצבנו לעצמנו יעד לגמור את זה בשלושה שבועות - -

פיקוח נפש.

- - ואני מקווה שהדבר הזה יקרה. יש שם החלטה רוחבית על כמה נושאים כולל גם מרכיבים של תיירות אבל, וזה אני צריך לומר כאן בצורה ברורה: כאשר אני נכנסתי לתפקידי, אחד הדברים שהדהימו אותי היתה העובדה שמשרד התיירות בימיו של השר הרצוג כמדומני, קיבל על עצמו את המטלה של טיפול בסוגיית הבולענים על כל מרכיביה. הדבר הזה הוא בגדר בדיחה מסיבה פשוטה, שלמשרד התיירות אין אפילו מהנדס אחד אז הוא יכול לטפל בתופעה הנדסית מהסוג הזה? אני כבר לא מדבר שלא תקצבו את זה ואין תקנים ואין כלום. במסגרת - -

איך החשכ"ל יכול לעשות את זה?

אני לא יודע. אני לא - - -

- - - הרצוג הוא בחור טוב.

לא, שנייה. הדבר הזה הוטל על משרד התיירות, ואני במשך שנתיים כתבתי שורה ארוכה של מכתבים, שכתוצאה מהם הואץ, והלחץ של חבר הכנסת ברושי הפעיל מהכיוון של פתרון הבעיה שיש שם לתושבים. שניהם באמת הביאו לעובדה שהולכת לבוא החלטת הממשלה הזאת שבמסגרתה כל הטיפול בסוגיה הזאת יוצא מאתנו, כמובן למעט תשתיות תיירות, שלהן אנחנו אחראים ונטפל, ואגב גם נתקצב אותם. לכן, אני מסכים לגמרי, זה לא אצלנו, לא צריך להיות אצלנו. אני לא יודע לקצור מלח, אני משרד תיירות.

טוב. משרד האוצר אמור להיות פה בסעיף הבא. אנחנו נשאל אותו - -

אתה מבחינתי כתוב אחראי.

לכן, אני מסכים לגמרי ואני אומר לך שזה לא צריך להיות אצלנו. בהחלט התכוונתי לזה שמהדיון הזה עלו דברים חשובים, זה למשל דוגמה טובה בהחלט.

אני מאגף תקציבים, אני רוצה להבהיר - -

אתה מהאוצר? אבל אתה לא החשב הכללי. תגיד, יש לכם מהנדס בחשב הכללי? לא, אני מכיר שם כמה מהנדסים אבל מסוג שונה.

מהנדסים אותנו.

אני אנסה להסביר לגבי הקציר: המדינה ומי"ה חתמו על הסכם, שמי"ה מתחייבת שהמפלס לא יעלה על מפלס מסוים, לצורך העניין 15.1. כל עוד המפלס לא מגיע לשם, לא צריך לבצע פעולות של קציר כי אין סכנה או לא ב-15.1 או קצת לפני.

טוב, תתקדם.

המדינה לא שמה את הכסף, המדינה משתתפת ב-20% מהמימון. אם לצורך העניין בשנה מסוימת מי"ה באישור חשכ"ל ובליווי של חלי מגיעה למסקנה שלא צריך לבצע פעולות כי לצורך העניין המפלס עלה פחות ממה שציפו, אז הם לא משקיעים את הכסף ולכן גם ה-20% של המדינה לא יוצא. עכשיו, יש תכנון מראש. התכנון הוא בהתאם לקצב העלייה הצפוי ולביצוע של מי"ה.

טוב.

לא, זה ממש לא טוב. זו ממש לא ראיה ממלכתית רחבה. אתה יודע, זה מתחיל מהזיכיון של ים המלח - -

אבל מיקי למדנו, תאמין לי, אני לא נולדתי אתמול.

והבולענים הרי גם שייכים לזה שאין מים.

בתפקידי הקודם לפני כחמש שנים הגיעו סנדות מחו"ל שנתקעו בסוללה לצד המלונות כדי להגן עליה. מה שהוא אומר, יש כסף בצד שאם המפלס יעלה על 15.1 - -

לא, עוד לפני.

אל תלכו רחוק מדי. אני רק אומר לך, אדוני נציג משרד האוצר: התופעה הזאת, באמת אני עכשיו מבין למה רציתם שיהיה – האמתי היא שאני לא יודע בדיוק מי רצה. הנושא הזה הוא מחדל מבחינת ניהול תקציב המדינה. המציאות הזאת שבה אנחנו מדברים על קציר המלח, שאנחנו מדברים על הנושא של ים המלח, שזה בעצם לא משרד התיירות. לשים את התקציב במשרד התיירות ואחרי זה לבוא ולקחת אותו בגלל שלא הגיע לגובה שעליו מדובר, זה דבר שאסור שייעשה. אתם רוצים את הכסף? שימו את זה בתקציב שלכם. תהיו אחראים לזה. אתם קיוויתם כל הזמן, אני לא מדבר באופן אישי כמובן. אתם קיוויתם שהאחריות תהיה על שר התיירות, שהוא לא ידע גם להסביר את זה ואחרי זה, בסוף השנה תיקחו את הכסף. בסדר, אז אני מצטער שאני תולה כוונות זדון - -

חד-משמעית.

- - אבל זה לא יהיה יותר. אני מודיע כאן, תיקחו את זה בחשבון: ברגע שיצטרכו לאשר תקציב או ברגע שיעשו שינויים בתקציב או ברגע שתבוא לכאן בקשה לשינויים בתקציב, הנושא הזה יהיה כאן על שולחן. זה הכל. אנחנו הבנו. אנחנו ועדת הכספים. היות ואני עוסק ביממה האחרונה ברמה האינטלקטואלית אז הרמה האינטלקטואלית של חלק מחברי הוועדה היא גבוהה יותר מאשר במשרד האוצר. לא, לא...

על כל פנים, הבנו.

אצלנו אומרים ש-56 זה הקב"א, זה לא מספר הנעליים.

זאת שיטה שאסור שהיא תימשך.

זה חלק מהמסקנות של הדיון הזה.

רק רציתי להעיר שבהצגה כאן בהחלט רואים מה התקציב המקורי ומה השינוי, ובשביל זה אני פה.

אין בעיה. אנחנו לא ואומרים שקרה פה משהו. זה לא צריך לקרות. מי שנושא באחריות, שיישא באחריות.

הוא לא לארג' בעצם העברה של 100,000,000 שקל ב-2016 תוספתית - - -

הבנו.

לא, זה לא שייך מיקי.

זה חלק מהעניין.

לא, אדוני השר, בנוגע לביצועים של המשרד.

מיקי, אני גם אומר וצריך להיות פה גם הגונים עם משרד האוצר בהיבט אחד: יש גם תופעות אימפריאליסטיות במשרדים. ככה מצאנו את עצמנו חולשים על כל מיני דברים שבינם לבין תיירות אין קשר. אני, תן לי גישה הפוכה: תן לי להתמקד במה שבאחריותי - -

אני מעיד על כך.

- - וקח ממני את מה שלא שייך. זה לא קורה בדרך כלל אבל זאת הגישה שלי, שאני חושב שהיא גם - - -

היתה החלטת ממשלה, זה כתוב אצלך, אני רוצה לשאול אותך.

בוודאי, לכן אני אומר שיש לכם פרטנר טוב לבצע את ה - - - כי אני שם. אני בעד לעשות את - -

אתה יכול בבקשה להגיד את החלטות הממשלה העיקריות?

בבקשה. יש החלטות ממשלה מהשנתיים האחרונות. אני מבקש לדעת מה מצב ביצועם ומה מצב תקצובם?

בבקשה. מעלית הכותל.

גם את מעלית הכותל אני אשאל. הקמת מעלית הכותל זה החלטה 2609, עוד אין כלום. אז שהתשובות יהיו קצרות, עוד לא הספקנו - -

כן, זה מלפני שבועיים, עוד לא עשו כלום.

שדרוג תשתיות שיפוץ, שימור והנגשה לציון קבר התנא בן עוזיאל. הוקצה לזה - -

הוא עונה.

משרד התיירות יקצה 3,000,000.

שם יש פעולות תכנון כרגע למיטב ידיעתי.

לא הקציתם עוד?

לא, זה בפעולות תכנון כרגע.

לא, זה לא אנחנו מבצעים. זה העברה בבין - - -

מה זה, זה נגב גליל? לא בוצע. מתוכנן.

לא, לא, זה בתהליך ביצוע, זה לפי הלו"ז.

אני רק רציתי להגיד לך שיש - -

יש פה רעש נוראי, אני לא שומע אותך.

קרן, לא באריכות.

יש לי קובץ מסודר שקיבלנו, ואנחנו מקבלים כל הזמן בקשות מראש הממשלה לעקוב ולעדכן איזה החלטות ממשלה מתבצעות, ואני יכולה להעביר לך בשמחה.

מצוין.

בסדר.

פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה. זה גם בין-משרדי כמובן אבל סעיף ט' – פיתוח התיירות במחוז הצפון שייך למשרד התיירות, 50,000,000 שקל בהרשאה להתחייב. ביצעתם?

זה בתהליכי ביצוע. צריך להבין: מיקי, בא אני אתן לך דוגמה, זו דוגמה טובה, אני רוצה שוב להסביר - -

זו החלטה מינואר.

ודאי, החלטה מינואר. עכשיו, איך ההחלטה הזאת מתבצעת? אני לא יכול הרי לשבת ולהגיד: רבותי, תביאו לי רשימה של פרויקטים, זה נאה בעיני וזה לא - -

לא, זה החלטת ממשלה.

רגע, מיקי. הממשלה הקצתה 50,000,000 שקל לפיתוח תשתיות. עכשיו, איך קובעים לאן ילך הכסף? אני אגיד לך איך זה נעשה: מה שהיה קורה פעם, כמו שהאגף קיים בהרבה מאוד משרדים אחרים, הולך השר, יושב בצהריים עם ראש העיר ומחלק לו, זה יקבל 2,000,000, זה יקבל 3,000,000. אני, כשנכנסתי למשרד אמרתי - -

אצלנו זה לפי הפריימריז, לא לפי ראש עיר.

אני לא רציתי להגיד את זה. אני, כשנכנסת לתפקיד אמרתי: לא יהיה. עשינו דבר שלדעתי הוא פורץ דרך: הקמנו צוות שנקרא צת"פ, שהוא משותף למשרד האוצר ולנו, שבו יושבים ארבעה חברים ומנקדים. יש קול קורא, מגישים את כל הפרויקטים עם הקול קורא. 70% מהכסף מיועד לערי הליבה התיירותיות, למקומות שאליהם מגיעה המאסה הגדולה של תיירות החוץ שוב, כהמשך לפעולה שאנחנו עושים לחזק את העניין. 30% למקומות האחרים. כל הפרויקטים האלה מוגשים על פי הקול קורא, ואחר כך נבדקים אחד, אחד, מקבלים ניקוד, ועל פי הניקוד שהם קיבלו בסופו של דבר מוחלט מי מקבל את הכסף ואיך. לכן, המשמעות של ההחלטה היא שמוקצים 50,000,000 שקל לטובת הצפון. קול קורא יצא. הבקשות כבר הוגשו - -

הבנתי. - - - החלטות ישנות יותר. יש שתי החלטות מ-2016 לראות אם ביצעתם – 1. זה לחיזוק תכנית היובל לפיתוח הכלכלי של ירושלים.

בוודאי.

יש שם סעיף תיירותי – 137,000,000 שקל. בוצע או לא בוצע?

בוצעו בהיקף גדול.

בכמה בוצע?

לא, תעשה אבחנה מיקי: יש כסף שהלך ישירות למשרד לענייני ירושלים ולעירייה. אנחנו כן ביצענו – אמרתי שבמסגרת הצת"פ של השנה הקודמת, בירושלים אנחנו מעבירים את רוב הפרויקטים לביצוע של - - -

אדוני השר, תעבירו את זה. אין לנו את הזמן לזה. תעבירי את הביצוע של החלטות - -

אדוני, אני אעביר את הרשימות - -

אדוני, זה צריך להיות נוהל לגבי כל משרד, לקחת את כל החלטות הממשלה בשנתיים האחרונות ולראות איפה הן נמצאות היום.

מיקי, אני רוצה להציע משהו: אני חושב שההסתכלות צריכה להיות קצת יותר אחורה כי בעולם התשתיות – הרי נניח שהחלטתי היום לתקצב פרויקט. צריך לתכנן אותו. ברור לגמרי שאם תמדוד שנתיים אחרונות, אתה תגלה כמעט לאורך כל הקו שהביצוע הוא נמוך יחסית כי הפרויקט לוקח זמן. הרי פרויקט של כביש למשל, לא תעשה אותו ביום - -

אנחנו מדברים גם על החלטות שוטפות.

- - לכן, אני חושב שהחלטות מהסוג הזה ששאלת, תשתיות, לדעתי הבדיקה צריכה להיעשות בחתך של 5,7 שנים אחורה כדי לראות באמת את התוצאה.

תודה. אני לא יכול להמשיך אבל מיקי לוי וחמד עמאר ביקשו אז בבקשה ואנחנו עוברים לסעיף הבא.

קודם כל, הרעיון ל-45 יורו לאלה שיבואו לאילת הוא רעיון יפה מאוד. אני רק רוצה לקבל נתונים בבקשה.

הנה, אז אני אתן לך את הנתונים מיד, בבקשה: תראו, בואו נקפוץ לשם, אני מדלג.

אין לנו זמן, יש לנו חסר של זמן. הנה השר עונה.

אני פשוט רציתי להראות לכם – רבותי, המצב היה כזה: כאשר נכנסתי למשרד היו לאילת ארבע טיסות שבועיות רק בתקופת החורף. קרי, הגעה של מאות בודדות של אנשים בשבוע או אלפים בודדים לאורך כל תקופת החורף. המשמעות של הדבר הזה – מחיקה של העיר לחלוטין ממפת התיירות העולמית. ואז עשינו את מה שדיברת עליו, אנחנו נותנים 45 יורו לכל תייר שנוחת פה. התוצאה היתה כזאת: בשנה הראשונה, במאמצים עצומים, הצלחנו להביא 12 טיסות שבועיות בממוצע. הגענו ל-70,000 איש. בחורף הקרוב כבר נרשמו 42 טיסות שבועיות. זה אומר שאנחנו נעבור בחורף הקרוב את ה-100,000 תיירים. יש לנו היצע מושבים שכבר מתקרב ל-200,000 תיירים לאילת.

עכשיו, נכנסו לאילת – צריך להבין: חברת RYANAIR, שהיא חברת ה"לאו קוסט" הכי גדולה באירופה, חברה שמטיסה הכי הרבה נוסעים באירופה מטיסה למעלה מ-110,000,000 נוסעים בשנה לא פעלה בישראל בכלל. הפעם הראשונה שהיא הסכימה לבוא לכאן היה בעקבות נוהל אילת. היא התחילה בשלושה יעדים, שש טיסות שבועיות. היא תפעיל בחורף הקרוב 12 יעדים ו-24 טיסות שבועיות לאילת ובפעם הראשונה תיכנס גם לנתב"ג עם שבעה יעדים מנתב"ג, ואני לא אסתכן אם אני אומר כאן שהיא תהיה אחת משלושת המובילים הגדולים לישראל בכלל, תוך שנה עד שנתיים.

יפה.

יותר מזה, אני יכול להגיד - -

אני לא סיימתי.

חשוב לי גם לומר עוד דבר: אנחנו מדברים על פריסה מאוד מאוד רחבה. הטיסות שתגענה לאילת - חזרו השבדים. תהיה טיסה משבדיה, מפינלנד, מליטא, מסלובקיה, מצרפת, מגרמניה, מאנגליה. הרשימה ארוכה ארוכה. כלומר, זה לא מקום נקודתי אחד אלא חזרה מאסיבית. עכשיו, מה קורה? כאשר רואים שהחברות האלה נכנסות אז הסוכנים פתאום באים ואומרים: אם החברות האלה נכנסות הן יודעות מה הן עושות אז גם אנחנו נתחיל למכור את אילת ואנשים מתחילים לבוא. כשאנשים מתחילים לבוא, הם חוזרים ומספרים: היינו באילת. פתאום כל העסק הזה מקבל תנופה.

למה שאלתי אותך בעניין הכותל? ושם הנשמה שלי בגלל התפקידים הקודמים: אם זה כל כך הצליח, ושאפו ענק על שבירת תקרת הזכוכית במספר התיירים וברעיון הגאוני הזה אפילו, בשדה התעופה צריך לתת וואוצ'ר למנהרות הכותל לתיירים בלבד ולגן הארכיאולוגי. לאור מה שקורה עכשיו עם הכותל והקשקושים של הרשות הפלסטינית בנושא הכותל ראוי שאנחנו נביא אותם אפילו מתל-אביב, שיכנסו למנהרות הכותל ולגן הארכיאולוגי. זה לא הרבה כסף בתקציב שלך, וזה יעשה מהפך בתפיסה כשהם יחזרו הביתה.

מיקי, אני לגמרי לא מתנגד לזה אבל תבין שבנתב"ג נוחתים בסביבות כמעט כל התיירים, כל ה-3,000,000 תיירים כי התנועה היבשתית היא אפסית.

בסדר. טוב.

אם יבואו מיליון ויקבלו וואוצ'ר - - -

אוקי. חמד עמאר, בבקשה.

אני אתחבר להחלטות ממשלה, ואני דיברתי גם עם השר אתמול על נושא התיירות במגזר הדרוזי בשנים האחרונות, זה התפתח בצורה בלתי רגילה, גם האירוח הכפרי. הרבה צימרים נבנו במגזר הדרוזי.

היתה לנו גם ועדה למעקב אחרי תכנית החומש של המגזר הדרוזי. התברר שיש 14,000,000 שקל של 2016, שאמור לבצע פיתוח במגזר הדרוזי על ידי חמ"ת – חברה ממשלתית לתיירות. ביצוע ל-2016 היה אפס. כסף נמצא, אין חברה שתבצע את זה.

מה אמרת?

14,000,000 שקל ב-2016 וביצוע אפס.

גם לי יש את ההחלטה הזאת ורציתי לשאול.

אנחנו באמצע 2017. אם ב-2016 אפס ביצוע, ומה שהבנתי שחמ"ת, הבעיה אתה - -

גם ב-2017 יהיה אפס.

- - אז אנחנו מדברים על החלטת ממשלה. לכן הצעתי בישיבה: אם אין חברה שתבצע, למה לא להעביר את הכסף לרשויות המקומיות, שימשיכו לפתח את נושא התיירות?

בקשה השר.

אני מוכרח לומר שנגע כאן חבר הכנסת חמד עמאר באחת הנקודות הכי כואבות בעיני במצב של המשרד, ואני גם חושב שהוא צודק בפתרון שהוא מציע, ואני אסביר את הבעיה: תראו, למשרד התיירות יש בעצם שלוש חברות ביצוע. אחת זו החברה לפיתוח עכו העתיקה, האחראית על עכו ועושה שם עבודה מדהימה, יוצאת מן הכלל, נדמה לי שאפשר לראות את הפירות שלה, כל מי שהיה שם. החברה השנייה היא החברה להגנות ים המלח, גם היא עושה עבודה מדהימה. אני חושב שמי שלא היה בים המלח כדאי שיסע, יראה את הטיילת החדשה, מהפך מוחלט. אגב, נשלמת בימים אלה הקמה של מרכז מסחרי רציני, גדול, ראוי לשמו וישנה את פני כל המקום. כל השאר, כל המדינה, 240 פרויקטים, כולם נמצאים בחמ"ת. רובם ככולם אגב, כל מיני פרויקטים קטנטנים כאלה, סמטה קטנה פה ואיזה תאורת רחוב שם וכן הלאה.

החמ"ת, כפי שאני קיבלתי אותה כשנכנסתי לתפקידי, חברה לא מתפקדת בשום היבט.

איזה חברה?

חמ"ת – חברה ממשלתית לתיירות. חבר'ה, הנושא הוא מאוד כבד ומאוד חשוב, תנו לי כמה משפטים כדי גם להסביר אותו וגם אני חושב שהוועדה, חשוב שתהיה בתמונה של העניין הזה. המצב היה כזה שהחברה, לא היה לה מושג אפילו איזה פרויקטים יש לה, לא כל שכן מה מצבם. במשרד התיירות איש לא ידע מה קורה בחברה הזאת, לא איזה פרויקטים נמצאים ולא באיזה שלב הם נמצאים ולא מה קורה. נערמו על שולחני מכתבים ותלונות של ראשי ערים בזה אחר זה, מהמגזר הדרוזי ולא רק מהמגזר הדרוזי אלא כמעט כולם בלי יוצא מן הכלל, כולל בערי תיירות מרכזיות כמו אילת, נהריה ואחרות, שהודיעו לי חד-משמעית שהם מעדיפים לוותר על המימון של המשרד ועל הפרויקטים מאשר לתת לחמ"ת לשים רגל בתוך המקום שבו הם נמצאים. ובנוסף לכל זה גם התברר שמשרד התיירות שילם כספים לחמ"ת שלא הגיעו לייעדם. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה.

נוכח המציאות הזאת, חשבתי שאני אקבל גיבוי מרשות החברות ונצליח ללכת לעשות סדר בדבר הזה. במקום זה, מצאתי מצב שבו דירקטוריון לעומתי בחברה פועל ועושה בה כבתוך שלו, כאילו משרד התיירות בכלל לא קיים. לא מוכנים להעביר מידע, לא שום דבר ובוודאי גם לא לפעול על פי איזו שהיא מדיניות של המשרד כאשר אתה עומד - ורק דבר אחד הם כן עשו: הם שכרו חברת יחסי ציבור מהכספים שיועדו לפרויקטים כדי שהיא תיזום תחקירים וכתבות נגד משרד התיירות, ובפרט כנגד מנכ"ל המשרד שנלחם כנגד הדבר הזה בנחישות לאורך כל הדרך.

אני אומר לכם, לקח לי במציאות בלתי נסבלת. כשאני אומר לא פעם, מיקי, על הממשק שבין שמירה על המינהל התקין ושבירת המצב, שלא תהיה פוליטיזציה של השירות הציבורי, הגענו לפחות בחלק מהמקרים לקיצוניות הפוכה, למצב שאתה חסר אונים. החברה היא לכאורה באחריותך, אתה פשוט לא יכול. הדירקטוריון, אתה אומר לו א', הוא עושה ג'. בכלל לא מעניין אותו.

אחרי תהליך של מאבק מאוד ארוך, חברי הדירקטוריון, כשהבינו שהם כפסע ממצב של תביעה אישית אחרי שלבקשתנו מבקר המדינה התערב בכל העניין הזה וכן הלאה, נוצר מצב שרוב חברי הדירקטוריון התפטרו, ואז כידוע היה צריך למנות חדשים. גם כן תהליך שלא קורה ביום. ברוך השם, מינינו דירקטוריון לבקשתנו בתיאום עם החשב הכללי. מונה מפקח פיננסי שמפקח עכשיו על כל הוצאה שהחברה הזאת עושה כאשר אנחנו מעבירים גב אל גב תשלומים כדי לדעת שהם מגיעים לספקים עם המפקח הפיננסי. יתחיל, אני מקווה, בעוד שבוע או שבועיים התהליך של איתור מנכ"ל חדש לחברה אחרי שהמנכ"ל הקודם, גם הוא הבין את המצב ועזב את תפקידו, ואני מקווה שאנחנו נשיב את החברה הזאת למקום יותר טוב. אבל גם אם התהליך הזה יצליח, הוא ייקח זמן ואין שום סיכוי להצליח בו כשהחברה צריכה לבצע 240 פרויקטים בו זמנית. בלתי ניתן לחברה, יש 35 עובדים, כדי שנבין את הפערים.

ולכן, אני חושב שהדרך היחידה לחלץ את הדבר הזה ושוב, בניגוד לגישה האימפריאליסטית הרווחת: רק החברות שלי יעשו הכל, אני כבר תקופה מאוד ארוכה מתנהל מול החשב הכללי כדי להוציא בטח ובטח את כל הפרויקטים שבכלל לא התחילו, מחוץ לחמ"ת, ולהעביר אותם לביצוע העצמי של הרשויות המקומיות הרלוונטיות. זה הצליח לי בכמה מקומות, זה לקח שנה בכל מקום כזה לפחות. זה חייב ללכת בקצב הרבה יותר מהיר. אני אתן דוגמה: יש בגו'ליס, שהייתי שם לפני שבועיים, פרויקט שממומן 50% אנחנו ו-50% המועצה. המועצה שכבר נואשה מההמתנות האלה לחמ"ת שנמשכות כבר שנים, לקחה קבלן, השלימה את כל התהליכים ותצא לדרך ותבצע חצי פרויקט עם הכסף שיש לו. אני לא רואה שום סיבה לא לתת את ה-50% הנוסף ולבצע את כל הפרויקט דרך הקבלן שהיא כבר בחרה ושהדבר הזה יקרה כי אני אומר כאן - -

ואי אפשר לקבל אישור על זה מהחשב?

דקה מיקי. לא, אני אומר סביב השולחן בצורה הכי ברורה, אחרת גם בהנחה ששיקום החברה ירוץ בקצב הכי מהיר בעולם, אנחנו נראה לא את הפרויקט ה-240, את הפרויקט ה-100 בעוד שלוש, ארבע או חמש שנים. ולכן - -

אין דרך לסכם עם החשב הכלל שהכסף הזה יעבור - - -

אתה יודע שאין דרך. אם היתה דרך הם לא היו החשב הכללי.

לא, אפשר. אפשר.

- - -

- - -

רבותי, תנו לשר לענות.

מגנים על החשב.

- - בחלק מהמקרים הצלחנו, בחלק מהמקרים עדין לא הצלחנו ובעיקר, התהליכים בעיני הם איטיים. אני לא חושב שבחשב הכללי אין שיתוף פעולה, להיפך. יש הבנה של העניין, עדין הקצב הוא איטי. אני בהחלט הייתי שמח גם למעורבות של הוועדה כי אני אומר שהמדיניות שלי היא ברורה: להוציא את הפרויקטים האלה מחר בבוקר לביצוע עצמי של הרשויות אחרת הם פשוט לא יקרו.

במה הוועדה יכולה לעזור?

יש לכם כמה מהלכים...

כן, תפנו.

אני אדבר עם החשב הכללי, אני אדבר בשמכם. הוועדה סגורה שצריך להוציא את הפרויקטים האלה מהחברה.

לא את כולם. יש פרויקטים שנמצאים באמצע ביצוע, יש פרויקטים שנמצאים בקנה מידה גדול שהוא יותר בעייתי אבל יש כאן בוודאי עשרות רבות, לדעתי למעלה מ-100 פרויקטים שאפשר באופן מידי להוציא אותם, לשחרר אותם ולצאת לדרך. אגב, אני יכול לומר לכם שקיבלנו אוקי אחרי שנתיים לבצע מהלך כזה באילת. אנחנו השבוע, ממש השבוע מסכמים עם העירייה - -

מי אחראי על זה בחשב הכללי?

מוטי אלישע.

כן. אני אומר שוב: רבותי, החשב הכללי בסך הכל עזר, ואני אומר עוד דבר: הוא בוודאי לא אשם במצבה של החברה, זה צריך לומר.

גם לפני שלוש שנים או ארבע שנים ניסו לטפל בזה.

הבנו.

יש עשרות פרויקטים כאלה.

חבל שהדבר הזה לא הוצף בעבר.

נועז בר ניר, אני מבקש בקצרה בבקשה. מנכ"ל התאחדות המלונות, אני מברך אותך על בחירתך להיות מנכ"ל קופ"ח כללית. ייתן השם יתברך שתצליח בתפקיד שלך וזה מאוד מאוד חשוב. אנחנו יודעים שיש לך את היכולות להצליח. בהצלחה בשם הוועדה.

עדיף להיפגש אתו במלונות ולא...

אולי קופת חולים תיראה כמו מלון.

תודה רבה על הברכות. אני רוצה להגיד ששר התיירות הציג תקציבים מצוינים לשיווק, הכי טובים מאי פעם ואנחנו מודים לו על כך. מיקוד שר התיירות בתיירות חוץ נכון וחשוב, ויש הישגים מאוד מאוד יפים ואני מקווה שהמגמה תמשך. יש לי בקשה אחת משר התיירות: היום משרד התחבורה משווק את הטיסות לחו"ל, ואני חושב שזה נכון בסיטואציה הנוכחית. אני חושב שזה טעות אבל ברגע שזה קיים - -

זה היה צריך לעבור למשרד התיירות.

- - ברגע שזה קיים, אני מזכיר לכם ששר התחבורה משווק את השמיים הפתוחים ומעודד ישראלים לצאת לחו"ל. אני חושב שבתקופה הזאת מאוד חשוב שמשרד התיירות יסייע לשיווק תיירות הפנים כי תיירות הפנים זה הפריפריה. שוק התיירות מתחלק לשניים: פריפריה, גליל, נגב, אילת, ים המלח - -

יש נושאים שלא הספקנו לדבר עליהם כמו מלונאות.

- - עכשיו, אם לא יגיעו ישראלים, תהיה לנו בעיה גדולה.

עכשיו, אני רוצה להגיד - פרופסור טרכטנברג אמנם הלך אבל יש לנו בעיית מחירי בתי מלון, זה לא סוד. הצגנו גם בפני הוועדה וגם בפני מרכז המחקר והמידע של הכנסת: להפעיל מלון, רשת "פתאל" מפעילה מלונות בארץ, ורוב המלונות שלהם באירופה. להפעיל מלון במדינת ישראל, מלון זהה, עולה פי שתיים מגרמניה, וגרמניה זו מדינה עם שכר מאוד גבוה ומדינה מאוד יקרה, והמחירים הם רק פי 1.5.

למה?

יש בעיה גדולה בעיקר של רגולציות, בעיות של פריון, בעיות של מחסור בעובדים שמייקרות את המחיר בארץ פי 2. ארנונה פי 5. יש לנו בעיות קשות מאוד של עלויות בארץ וצריכים לעזור לנו בזה, ושר התיירות עוזר לנו בנושא הזה והעביר החלטת ממשלה תקדימית מאוד אבל צריכים עדין לסייע לנו מאוד מאוד בנושא הזה. תראו, יש כאן איזה אבסורד: יש רגולציות שלא משרד התיירות אחראי עליהן. בכלל, כל משרד אחראי. הרגולציות גורמות לכך שהמחירים יקרים, הרגולציות גורמות לכך שאין כדאיות כלכלית לבנות מלונות ובסוף נותנים מענקי ממשלה. תבינו שיש כאן מערכת מעוותת, שהממשלה מפעילה מס נוסף שנקרא רגולציה, בגלל זה לא בונים בתי מלון ובגלל זה שר התיירות אחרי זה צריך לעשות מהלכים ולתת מענקים - -

אז בשביל זה שר האוצר מביא עגבניות. על העגבניות הוא משתלט, על הרגולציה הוא לא משתלט. עגבניות הוא מביא.

איתן.

צריך לחזק את ידיו של שר התיירות בנושא ולעזור לו כי בסוף לא תישאר תיירות בפריפריה. תהיה לתיירים אבל לא בפריפריה לישראלים.

תודה. חני סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות.

בקצרה. אני רוצה לברך את השר על העבודה הנפלאה שהוא עושה, ואני חושבת שהבשורה הגדולה ביותר מצד הסוכנים זה שסוכנים שעושים תיירות יוצאת נכנסים, רואים את ה"ווייב" הזה של התיירות הנכנסת ורוצים לעשות תיירות נכנסת כי גם הם מבינים שהכסף הגדול הוא בתיירות הנכנסת. יש לנו בעיה עם קרן השיווק, שהיא נותנת את הכסף לאלה שכבר בפנים ועושים את התיירות, ואנחנו היינו רוצים שגם אלה שמתחילים לעשות את התיירות הנכנסת ייהנו מאותה קרן שיווק, וזה נושא אחר אבל באמת ברכות ושאפו.

תודה רבה. השר, בקצרה לגבי הנושא שהוא העלה. למה זה משרד התחבורה?

אני אגיד ככה: קודם כל, בעניין של קמפיין משרד התחבורה אני מוכרח לומר משהו: צודק מנכ"ל התאחדות המלונות. אנחנו מדינה מיוחדת, באמת, היחידה בעולם שעושה קמפיין. אתם יודעים כמה הייתי משלם למשרד התחבורה הבריטי כדי שהוא ישים מודעות שיש טיסות זולות לישראל עם תמונות של ירושלים ותל-אביב וים המלח? זה הרי דבר מטורף. תחשבו על הדבר הזה. שמים מודעות של לונדון וכן הלאה מההוצאה הציבורית שלנו כדי לעודד את האנשים: סעו לשם. אגב, ככל שיותר ישראלים ייסעו לשם, הטיסות תהיינה יותר יקרות, המקומות יתמלאו ויהיה יותר קשה להביא גם עוד תיירים. זה פשוט עולם מטורף.

עכשיו, זה נכון, ואני אומר לכם את זה כאן בצורה ברורה: תראו, ענף התיירות היה נחשב כל השנים לענף זניח שאף אחד לא ספר אותו. צריך להגיד את האמת הזאת. הדבר הזה, למשל, בא לידי ביטוי בכל התפיסה של עולם התעופה. הרי כל נושא התעופה נמצא במשרד התחבורה. למה? כי הוא נתפס כשער היציאה של הישראלים לחו"ל בעוד שתפקידו קודם כל להיות שער הכניסה של התיירים לישראל. זה מה שכל מדינה נורמלית עושה כדי לייצר לה כלכלה הרבה יותר חזקה.

עכשיו, אנחנו הוכחנו עם הנוהל שעשינו באילת, שכשאתה מייצר והולך לחברות ומביא תיירות נכנסת, אתה יכול לעשות את זה. אתה צריך תמריצים, אתה צריך לתת אגרות יותר נמוכות, אתה צריך לעשות את כל הדברים. תראו, חברת תעופה שמגיעה לשדות תעופה באירופה מקבלת חבילה של אפס אגרות שלוש שנים, מקבלת משרדים בשדה, מקבלת שיווק, מקבלת אפילו בונוס על מספרים שהיא מביאה. מדינת ישראל היא המקום היחיד שבו אין הנחות באגרות. אתה מקבל - -

אבל אתה יודע, זה שר ממפלגתך. אי אפשר להגיע להבנות? הרי כולנו רוצים בסוף את טובת העסק.

מיקי, אני מדבר גלוי: אתה מקבל את ה"סלוטים" הגרועים ביותר כי ה"סלוטים" לא עובדים לפי מה כדאי למדינה להביא אלא לפי כל מיני מרכיבים אחרים.

מה אתה מציע לעשות?

דקה. צריך גם להגיד עוד דבר שצריך כן לומר: משרד התחבורה עשה דבר אחד: לא היינו מצליחים להביא את כל הטיסות האלה מאירופה בלי ההסדר של השמיים הפתוחים, שהוא באמת מהפכה ענקית שצריך לברך עליה אבל השמיים הפתוחים לבד לא מספיקים כי אם השמיים הפתוחים עובדים בלי תמריצים ליעדים שהם מוטי תיירות נכנסת, הם עובדים רק בהוצאת הישראלים. אני לא מכיר אף חברת תעופה שפתחה קו כי היא חשבה שהיא תביא אתו תיירים לארץ. היא פתחה רק קווים לאן שהישראלים רוצים לנסוע.

ברור.

ואז מה שאנחנו עשינו בעקבות ההצלחה של אילת, בנינו בבן-גוריון נוהל שעובד בצורה הבאה: אנחנו מיפינו את כל היעדים שמהם אנחנו רוצים לייצר טיסות שהן מוטות תיירות נכנסת. אנחנו נותנים מענקים של 750,000 יורו לכל חברה שפותחת קו כזה. התוצאה היא שנפתחו בפעם הראשונה קווים ממונטריאול החודש, מפולין – שבעה יעדים מפולין שכולם מוטי תיירות של פולנים שמגיעים. כל המהפכה בסין, שהשנה אנחנו נעבור מעל 100,000 תיירים אחרי שהיו רק 40,000 לפני שנתיים - -

מאה אחוז. רק תגיד איך פותרים את הבעיה מול משרד התחבורה?

דקה. טיסות מבייג'ין, ואני יכול לבשר כאן שב-12.9 יהיו גם טיסות ישירות משנחאי, שהן כולן מוטות תיירות נכנסת.

הסיפור הזה עם אוסטרליה, אתם מטפלים בו?

כן. עכשיו, אם אתה שואל על העניין של אוסטרליה - -

לא, היה אצלי השגריר. 17 שעות בטיסה ישירה.

- - -

- - - הביטוח חדרים, הביטוח מלונות.

לא, לא, רגע.

הוא נהנה פה, היה לו טוב.

יש הרבה מה להגיד.

חבר'ה, עם כל הכבוד, הישיבה היתה צריכה להסתיים ב-11:30. היא צריכה עכשיו להסתיים ב-12:00, אחרי זה יש לנו דיון שהוא לא קל.

אתה בעל הבית. נשמח לענות.

אנחנו ניערך אחרת ויכול להיות שנעשה עוד דיונים.

רבותי, אני מודה לשר התיירות, ליריב לוין. באמת היתה סקירה מקיפה. אני למדתי הרבה, אני מניח שהחברים האחרים גם למדו, ובאמת אני לא מבין איך המדינה התנהלה מבלי דיונים של מעקב של ועדת הכספים על משרדי הממשלה. יש דברים שהמשרדים לומדים, המשרדים נערכים לישיבה.

למה לא עשית עד עכשיו? אתה 30 שנה יושב ראש ועדת הכספים. אתה בביקורת על עצמך?

כן.

הוא קיבל את ההצעה.

על כל פנים, אני מברך את הצוות ואת המנכ"ל, איך התפקיד הזה? חשב ותקציבאית.

כל הכבוד לשר שרואים בתיירות התפתחות רצינית. כשמגיעה מחמאה צריך לתת.

נכון מאוד. רואים את התוצרת של המשרד.

נתנו מחמאות ביד נדיבה.

אנחנו מברכים את המשרד על ההתפתחות של התיירות באופן דרמטי. אנחנו רואים את זה בכל התחומים. אנחנו למדנו כמה דברים. המשרד הבא שיבוא לכאן, אני אבקש שזה יהיה משרד החקלאות. אנחנו למדנו מהתכנית כאן כמה דברים: שיביאו לפני הזמן את - -

כן, זה לא יכול להיות שזה ינחת פה יום או יומיים לפני.

ברור, שיביאו את החלטות הממשלה.

גם את התקציב.

בסדר, אנחנו נדבר על העניין הזה, זה לא קשור עכשיו לעניין.

אני מודה לך אדוני השר. אני מודה למשרד, אני מודה לכל אלה שהשתתפו בדיון. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.