הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 726

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ח בסיון התשע"ז (12 ביוני 2017), שעה 12:55

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)(הוראת שעה), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

סיון להבי - סגן מנהל המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

רעות פרקש - לשכה משפטית, משרד הפנים

הילה זהבי - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

שלומית ארליך

טמיר כהן

הילה לוי

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)(הוראת שעה), התשע"ז-2017

אני מחדש את הישיבה. אנחנו בסעיף אחרון בסדר-היום: תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)(הוראת שעה), התשע"ז-2017. סיון להבי, סגן מנהל המינהל לשלטון המקומי יסביר לנו מה הוא רוצה מאתנו.

צהריים טובים, מדובר בחוסר הסדרה שקיים בחוק. צו המסים של כל רשות שונה מאחת לשנייה, הוא שונה הן בצורת מדידת הנכסים והן בתעריפים ובסיווגים שקיימים. על מנת לעשות שינויים בתעריפי הארנונה יש להגיש בקשה לאישור חריג של השרים והשרים יכולים לאשר העלאה או הפחתה או שינוי הסיווג.

אין בסמכות השרים לדון בשינוי שיטת החישוב. דיני ההקפאה החלים על עולם הארנונה החל משנת 1985 לקחו את הסמכות מהשרים לדון בשינוי שיטת החישוב.

כשמחשבים לוקחים בחשבון את מה שהיה בשנה הקודמת ומוסיפים מדד.

כן. התעריפים מתעדכנים בהתאם לנוסחת שיעור העדכון, שהחישוב שלה קבוע בחוק. לגבי שיטת המדידה, אתם בטח מכירים את הביטויים נטו, ברוטו וברוטו-ברוטו.

חוץ מ"נטו משפחה" אנחנו לא מכירים שום דבר. תסביר לנו. אל תגיד "אתם מכירים".

ועוד לא הפכנו את זה לחוק.

אמרה ועדה מכובדת שדנה בנושא שיש 255 רשויות ויש 255 שיטות מדידה שונות. בצו המסים של רשות קבוע איך מחשבים. לדוגמה, האם מחשבים מרפסות או לא, חניות, פרגולות, קירות חיצוניים, פנימיים, חדרי מדרגות וכו' וכו'. כדי לפשט את העולם מכנס משרד הפנים את כל השיטות הנהוגות ברשויות לשלושה סוגי שיטות. הראשונה נקראת נטו ובה בודקים רק את שטח הדירה הפנימי, לא קירות חיצוניים ולא כוללים שטחי עזר. לא חדרי מדרגות, חדרי עגלות, חדרי כושר וכו'. השנייה נקראת ברוטו ובמסגרתה מודדים מקיר חיצוני לקיר חיצוני. זה יותר קל אי אפשר באמת לראות לפי הקירות.

בטח שזה יותר קל, רק שזה מוסיף לבית בודד 70 מטר.

הכי קל זה לעשות הערכה. זה נטו נטו נטו. יושב מישהו בעירייה ואומר: ההוא יש לו 100 מטר, כותב וזהו.

יש בתים ישנים שהם בתים ערביים שם עובי הקיר הוא 80 סנטימטר.

ברוטו-ברוטו היא השיטה האחרונה ובמסגרתה נמדדים כל שטחי הנכס, כולל קירות חיצוניים, כולל שטחי השירות וכל מה שנלווה אליהם. יכול להיות שברשות מסוימת השיטה היא שיטה מצמצמת, כלומר הנטו, אבל התעריף הוא גבוה ואז זה מתאזן עם רשות שכנה שבה השיטה מרחיבה והתעריף נמוך.

נזכיר שבשנת 2014 הגעתם לוועדה וביקשתם לאפשר לשרים - - -

נכון. המקרה שאנחנו דנים בו היום הוא עקב עיוות שנוצר כאשר שתי רשויות התאחדו ובכל אחת מהרשות המתאחדת קיימת שיטת מדידה שונה. אני אדייק – בשנת 2007 התקנות עודכנו באופן כזה שניתן יהיה לרשויות שמתאחדות לפנות לשרים בבקשה לשינוי שיטת החישוב לצורך האחדת השיטה. מה שנוצר בסיטואציה הספציפית הזאת הוא שיש מספר רשויות שב-2003 הוחלט על האיחוד שלהן ולא הספיקו להשלים את תהליך איחוד הצווים, מכיוון שב-2007, במועד אישור התקנות, כבר חלפו ארבע שנים ממועד איחודן, וזה מה שקבוע בתקנות. אם מחר רשות מסוימת תתאחד, יעמדו לרשותה ארבע שנים להגיש בקשה לשרים וזה הוגן. משרד הפנים מעריך שתוך ארבע שנים אפשר להסדיר את העניין הזה.

ההצעה שלנו בפני הוועדה היא בעצם לעשות הוראת שעה שקובעת שאותן רשויות שאוחדו ב-2003 – יש 12 רשויות ושלוש מתוכן כבר לא קיימות, אז נשארנו רק עם תשע.

מי לא קיים?

אל שאגור, שזה מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה, דליה ועוספיא שהיו עיר הכרמל, ירכא, בוסתן ג'וליס ויאנוח-ג'ת שהיו גאיה. אלה כבר פורקו והם לא קיימות.

תגיד לנו את אלה שכן קיימות בבקשה.

הרשויות שקיימות הן אלה: קדימה-צורן, מודיעין-מכבים-רעות, בנימינה-גבעת עדה, יהוד-מונוסון.

פה יש בעיה. עד עכשיו יש איזשהו איזון סוציו-אקונומי.

רגע, רגע, אני אפרט גם בעניין יהוד. דרום השרון-רמות השבים, חוף הכרמל-עתלית, עמק הירדן-כינרת, סביון-גני יהודה. אחת הסיבות שבגינן הגענו אל הוועדה היא עתירה שהוגשה לבג"ץ על-ידי יהוד-מונוסון מכיוון ששם באופן מובהק יש חוסר אחידות. הצו של נווה מונוסון ויהוד שונה במהותו בשיטת החישוב. הוא שונה בגובה של עליות הגג, לדוגמה, וכן הלאה. יש טענה שיש הפליה בין מי שגר מימין לכביש למי שגר משמאל לכביש. הרשות הזאת פונה פעם אחרי פעם לשרים ונתקלת בתשובה שהנושא אינו בסמכותם.

רשות נוספת שפנתה לשרים לאורך השנים היא בנימינה-גבעת עדה. גם שם, בגבעת עדה יש צו שונה מבנימינה ואפשר לראות את זה ממש בצווים של הרשויות, שהבאתי אתי, שהם שונים.

שם הרמה הסוציו-אקונומית של האנשים היא לא מרחק מזרח ממערב. ביהוד-מונוסון זה מזרח ממערב. אנשי קשי יום יש ביהוד.

מה הבקשה על יהוד-מונוסון? ביהוד משלמים ארנונה שקל ובמונוסון משלמים שני שקלים? מה המצב עכשיו?

לא. מציבים את אותו קרוואן, פעם ביהוד ופעם בנווה מונוסון. בצד ימין השטח שלו הוא 50 מטר ובצד שמאל השטח שלו הוא 60 מטר כי שיטת חישוב הנכס שונה.

תסביר לנו לגבי יהוד-מונוסון האם אלה ברוטו ואלה נטו? מה ההבדלים ביניהם?

הפערים, לדוגמה, הם בגובה עליית הגג. במקום אחד זה 1.60 מטר ובשני זה 1.70 מטר. במונוסון היא נמוכה יותר. אנחנו מאפשרים לרשות לפנות אל השרים להאחדה. הרשות תידרש לעשות איזון, לדוגמה, היא תשנה את שיטת החישוב ותפנה במקביל להפחתת תעריפים.

אם נקבל את ההצעה שלכם, המשמעות היא שביהוד ישלמו יותר ארנונה עכשיו?

לא באופן אוטומטי. ממש לא אוטומטי.

חברים, אנחנו פה נגד העלאת מסים. הוועדה הזאת לא אוהבת מסים.

אבל זה לא מה שאמרתי. הרי אם יעלו את השטח ויפחיתו את התעריף - - -

אבל אתם לא באים עם הצעה כזאת. אתם אומרים שמשווים את שיטת החישוב. זה מה שאתם רוצים מאתנו. אתם לא באים עם הסכמה של הרשות עצמה שלא להעלות מסים.

רגע. שלומית, בבקשה.

היום אי אפשר לשנות את שיטת החישוב. ב-2014 הגיע לוועדה משרד הפנים וביקש מאתנו כן לפרוץ את זה, כן לאפשר שינוי שיטת חישוב. חברי הוועדה סברו שלא נכון לאפשר את זה עד שמשרד הפנים עושה איזושהי עבודה כללית, באמת ממפה ובודק מה קורה ברשויות ועושה איזושהי האחדה לכלל המדינה. ב-2007 נקבעו תקנות שקובעות חריג. החריג אומר שניתן לשנות את שיטת החישוב רק לגבי רשויות שאוחדו, כדי ליצור איזושהי אחדות ביניהן.

לגבי אותן רשויות, ה-12 האלה שנקבעו בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, שהיה משנת 2003, בתקופה שנקבעה בתקנות – 4 שנים – הן לא הספיקו לבצע את ההאחדה הזאת. מה שרוצים לעשות פה עכשיו בתקנות האלה, מה שמוצע כאן עכשיו זה לאפשר להן עוד תקופה עד סוף השנה, שבמהלכה הן בעצם יוכלו לתקן כביכול את העוול שנוצר ולאפשר להן להביא להאחדה ברשויות שאוחדו.

מתעוררות שאלות נוספות לגבי מה שקורה עם רשויות שאוחדו לפני 2003. יש עוד כמה רשויות כאלה. הבנו שהן קבוצות ריקות וסיון ייתן לנו את הנתונים, אבל מה שסיון אומר לגבי התעריפים זה שהוא לא יכול לתת כרגע - - -

הבקשה נבחנת לאור הקווים המנחים של השרים. הבקשה יכולה באותה מידה להביא להפחתה. יכול להיות שהאחדת הצווים תביא להפחתה.

אני מבין את הטכניקה, אבל הטכניקה בסוף לא מעניינת. אני מדבר גם בשם חבריי פה. מה שמעניין אותנו הוא האם בסוף ישיתו על התושבים יותר מסים או פחות מסים. זה מה שמעניין אותנו.

גם שוויון מעניין אתכם.

גם שוויון מאוד מעניין אותנו.

פה יש חוסר שוויון.

ודאי. אתה אומר: אתם רק הצד הטכני ותאפשרו לנו לאחד. בפועל, בסוף השרים יחליטו אם כדאי או לא כדאי או שראש העיר יחליט אם הוא רוצה להעלות או לא. אנחנו החוליה הראשונה אבל אם בסוף התהליך אתם לא תבואו הנה עם הבטחה מפורשת שרוב האזרחים לא ישלמו יותר ארנונה ושלא יהיה להם שינוי, אנחנו מתקשים. אתה מבין שזה קשה.

יש רשויות רבות שמעוניינות להעלות את התעריפים שלהן על מנת לתת שירותים יותר טובים.

אני רוצה להיות יותר מדויק. גבעת עדה ובנימינה, למשל.

בנימינה פונה שנים למשרד בבקשה לאחד.

בנימינה ברמה סוציו-אקונומית יותר חזקה?

זה לא נמדד. זה נמדד כיישות אחת.

מכיוון שאני מכיר את יהוד ואת נווה מונוסון, אותה זקנה מסכנה, זוג מבוגרים שגרים בבית משנת 48' – נכון שהוא בית בודד – בקושי יש לו פנסיה. אתה עכשיו רוצה שהוא ישלם כמו נווה מונוסון? אני לא אתן לזה יד. לא יקרה דבר כזה.

השינוי גם כולל מרפסות, לדעתי. נכון?

ברמת יהוד-מונוסון יש הבדלים סוציו-אקונומיים מהותיים. זה לא קרוב. זה דווקא הקטע שמטריד אותי כי האחרים שווים, פחות או יותר. דבר שני, תסבירו לי למה עכשיו שנה. למה שנה?

זה לא באמת שנה כי בעצם הם יכולים לעשות את המהלך הזה עד 30 ביולי. זה חודש.

יש לי הצעה כדלקמן.

אני לא רוצה ללכת נגד שר הפנים פעמיים ביום.

אנחנו לא נלך נגד שר הפנים. אני מציע לך את ההצעה הבאה: 1. לאשר להם את זה בהתליה.

אי אפשר.

זאת עצתי. שהשינוי של המסים שייגזר כתוצאה מההחלטה שלנו יובא גם לאישור הוועדה. זה לא הרבה יישובים.

ארבעה יישובים. בעצם שניים.

ההאחדה היא ראויה.

זאת החלטה משפטית.

לא, אתה לא צריך משפטית. אתה צריך התחייבות של השר שהוא אכן יבוא לאשר את זה פה.

השר קובע קווים מנחים והקווים שיש לו מאוד שמרניים.

אנחנו אומרים: האחדה כן, אבל אנחנו מאוד חוששים שזה יוביל להעלאת מסים שלא מקובלת עלינו.

אבל יש גם דמוקרטיה של השלטון המקומי.

נכון, מדובר עכשיו על 12 רשויות, יותר נכון 8 רשויות מקומיות ואנחנו בעד לאפשר לרשויות שאוחדו, במסגרת האישור החריג, לקבל איחוד של השיטה. לעניין כלל הרשויות, אנחנו בעד להתיר להן גם לשנות את השיטה במסגרת אישורים חריגים. נכון שזה לא הדיון כרגע אבל אנחנו בעד זה ובעד קידום החלטת ממשלה מס' 201 מ-2013, שהייתה במסגרת חוק ההסדרים 2014-2013. אנחנו חושבים שלא בהכרח מדובר בעלייה של תעריפים ובעלייה של התשלומים לרשויות. קודם כל, אנחנו רוצים לתת חופש לרשויות המקומיות ועד עכשיו הידיים שלהן היו כבולות בגלל דיני ההקפאה. אנחנו רוצים לאפשר להן לעשות את השינויים. למה? ניקח את גני תקווה כרשות שבמשך שנים רבות פנתה לכנסת ולממשלה לשנות את שיטת החישוב מברוטו-ברוטו ולהפוך אותה לשיטה יותר מקלה, כדי לעזור לתושבים שמחו על כך שהארנונה היא בשיטת ברוטו-ברוטו ולוקחת בחשבון נכסים משותפים.

את מתפרצת לדלת פתוחה. אנחנו מסכימים ולא מתווכחים על זה. אנחנו אומרים שיש פה זוג לא מתאים. הזוג הזה הוא יהוד ונווה מונוסון. הוא לא מתאים מכיוון שביהוד גרים אנשים ברמה סוציו-אקונומית הרבה יותר נמוכה מאשר בנווה מונוסון. יבוא ראש העיר, שהוא ראש העיר של שני היישובים האלה, וברגע שאנחנו מאשרים את האיחוד – כנראה בנווה מונוסון משלמים היום יותר לפי שיטת החישוב ההיא. אם מאחדים את זה, אנשי יהוד, שהם במצב סוציו-אקונומי הרבה יותר נמוך, יעלה תשלום הארנונה שלהם.

זאת מליאת הרשות.

בסדר, בסדר. הבנו את הדבר הזה.

אנחנו לא חוששים שהוא יוריד לנווה מונוסון. אנחנו לא חוששים. אין לנו חשש כזה, שהוא יוריד את הארנונה.

השאלה היא האם את יכולה לתת לנו איזושהי התחייבות שאם יתברר שכתוצאה מהעובדה הזאת שאוחדו שתי הרשויות תעלה הארנונה של יהוד בדומה לנווה מונוסון, זה לא יקרה ואז ישנו את השיטה שם כי אנחנו מאפשרים לו את זה.

אני חושבת שהאפשרות לתת את זה לאישור שר הפנים ושר האוצר כן יכולה לעצור את הדברים האלה. היא כן יכולה לעצור איזושהי עלייה שאתם חושבים עליה, שיכולה לקרות.

תמצאו איזו דרך.

אני אציע לכם שאם אתם לא יכולים להתחייב, אנחנו נעשה הפרדה של יהוד-מונוסון. החבר'ה של יהוד מסכנים. חבר'ה, אנחנו לא יכולים לתת יד לזה. אנחנו מודאגים.

סיון, תמצא משהו יצירתי.

אני יכול להעביר את בקשת הרשות למזכירות הוועדה ויכול להתקיים פה דיון בעניין. שר הפנים בטח יהיה קשוב אליו.

לא הבנתי.

אחרי שמליאת הרשות תקבל את החלטתה והבקשה תוגש לשרים, אנחנו נעביר את זה לעיון מזכירות הוועדה כדי שתראו שאין שם באמת איזושהי העלאה יוצאת דופן.

רגע, רגע. דבר לאט כדי שאני אבין מהר. אנחנו מאשרים את זה. הולכת מליאת רשות יהוד-מונוסון ומקבלת החלטה של העלאה או של הפחתת הארנונה. זה צריך לבוא לאישור השרים. לפני אישור השרים זה יבוא לכאן לדיון?

אנחנו נשלח את זה למזכירות הוועדה.

לא, לא, אל תעשה לנו - - -

אני לא יכול לדרוש את אישור הוועדה ואת זה אני יודע. משפטית זה בלתי אפשרי. האם אתה יכול להתחייב לנו שאחרי שיהיה אישור של מליאת יהוד-מונוסון, לפני אישור השרים זה יבוא לכאן לדיון?

אני לא חושב שיש לי סמכות לקבל החלטה כזאת.

אני לא עוצר אותך.

קודם כל, אני לא לבד ויש גם את שר האוצר. אני אומר שככל שנוזמן לדיון, נתייצב.

לא "נוזמן לדיון".

אני אתחייב שיתקיים פה דיון?

לא. אני מתחייב שיתקיים פה דיון. אתה מבקש מאתנו לאשר את זה ויש לנו חשש - - -

זה עניין פומבי שכל אחד יכול - - -

תקשיב לי שנייה. אני לא משנה את החוק ואני לא הולך מבחינה משפטית הפוך ממה שקורה. אני יודע, זה לא בסמכותנו. אם אנחנו מאשרים – אישרנו. אנחנו יודעים את זה. היות ויש לנו חשש רק מהמקרה הזה, מליאת העירייה שם תאשר העלאה או הפחתה של ארנונה ולפני שהשרים מאשרים את זה, שישמעו את ועדת הכספים. שזה יבוא לכאן, נביע את דעתנו ואז זה יבוא לוועדה.

זה לא מחייב אותם. זה לא שינוי בחוק.

אז אני יכול לאשר את זה, אחרת אני לא יכול לאשר.

אז אפשר לחיות עם זה איכשהו.

אני יכול אולי להתחייב שתוגש פנייה ליושב-ראש הוועדה, לחברי הוועדה.

כן, לוועדה. מה קרה? מה, אנחנו אנשים רעים?

נשלח עדכון לוועדה.

עדכון לפני שזה מאושר על-ידי השרים. אם אין שינוי, אני לא מקיים דיון. אם יש שינוי, אני אקיים דיון.

נשלח עדכון לוועדה.

הרי הדיון לא מחייב.

הרי אנחנו לא יכולים לכפות עליכם החלטה. אנחנו מבקשים לקיים את הדיון טרם החלטת השרים.

לפני אישור השרים. אחרי אישור המליאה ולפני אישור השרים. בזמן סביר.

ומה לוח הזמנים?

המועד הקבוע בחוק להגשת הבקשה לשרים הוא ה-15 ביולי.

זה טווח של חודש מהיום.

רק רגע. גברת, למה את לא מרוצה?

היא מהלשכה המשפטית.

אני לא נכנסתי ללשכה המשפטית, לא נכנסתי לעניין הזה. שלומית כבר אמרה את זה קודם והבנתי. אני מבין שאנחנו לא יכולים לשנות מבחינה משפטית את החוק הקיים, אלא אם כן אנחנו רוצים לשנות את החוק, ואנחנו לא רוצים לשנות את החוק. יש לנו בעיה עם מקרה ספציפי. אם אתם לא נותנים לנו פתרון, אנחנו לא מאשרים את כל התהליך הזה מכיוון שאנחנו חוששים מהמקרה הספציפי.

דברי בקול, בקול.

אם אתם לא מאשרים - - -

זה לא עוצר את השרים.

אנחנו יכולים עכשיו רק לאשר או לא לאשר את הבקשה שלכם. אם אנחנו לא מאשרים אותה, לא קרה כלום. אם אנחנו מאשרים אותה זה כפוף למה שאמרנו, דהיינו שיתקיים פה דיון. דיון, לא החלטה נוספת.

תביאו לנו בטוחות שהחבר'ה של יהוד לא ייפגעו.

אין לכם בעיה משפטית עם זה. אין פה איזה שינוי משפטי של ההליך.

חברים, תגידו לשר שלכם שאם לא יהיו בטוחות שהחבר'ה ביהוד, שהם בשכבה סוציו-אקונומית נמוכה, לא ייפגעו, לא נרים את היד.

אני גם לא חושב שהשר הרלוונטי יש לו איזה עניין לפגוע באוכלוסייה של יהוד.

דווקא השר הרלוונטי יש לו נשמה לכל החלשים.

אני רוצה להגיד לך משהו. אני לא מדבר משפטית בכלל אלא בשכל ישר. משפטית זה לא תמיד ככה. יש חוק וצריך ללכת לפי החוק גם אם הוא לא שכל ישר. אני מעריך שברגע שראש העיר שם ישמע שאחרי שהוא יאשר זה יבוא לכאן לדיון ציבורי, לפני השרים, הוא ייזהר לא לעשות העלאת ארנונה כללית שתפגע בתושבי יהוד.

רק למען הפרוטוקול נדייק: ראשת העיר. יעלה מקליס.

ראשת העיר. סליחה.

שתצליח במעשיה.

בנוגע לבנימינה-גבעת עדה, הבחירות בפתח עקב מותו הטראגי של פינקי זוארץ.

מה הגירעון של העיר?

יהוד-מונוסון?

מיליונים, מיליונים. אני תושב היישוב.

היא מתנהלת באחריות תקציבית. יש לה אג"ח, אם מישהו רוצה לקנות.

רגע, יש לנו גם בעיות משפטיות.

שני עניינים, אחד הוא לגבי המועד. בעצם המועד שהיום מוזכר בתקנות הוא עד 31 בדצמבר 2018, כשאנחנו לא מדברים באמת על 31 בדצמבר כי הבקשות צריכות להיות מוגשות עד סוף חודש יוני. האם יש היתכנות מבחינת הרשויות להגיש את הבקשות או ששוב אנחנו מגיעים למצב שבו הן לא יספיקו להגיש ובעצם לא עשינו שום דבר בתיקון הזה?

שאלה שנייה, התיקון כרגע מתייחס רק לרשויות המקומיות, לאיחודים שנעשו בשנת 2003 בחוק לתכנית הבראת כלכלת ישראל. מה לגבי רשויות שאוחדו לפני כן? אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו רשות שאוחדה לפני 2003, נניח מאז דיני ההקפאה, משנת 85' עד 2003, תבוא ותגיד לנו שהיא גם רוצה ולא אפשרנו לה במסגרת אותו תיקון?

לגבי המועדים הקבועים בתקנה, עד ה-1 ביולי מקבלים החלטה עד 2018. בחוק קבוע שבשנת בחירות דוחים את המועד, קרי בשנת 2019.

אתם סתם עושים את זה בשביל להגן על עצמכם בבג"ץ.

ביולי 2018 לא יתקבלו החלטות ל-2019 וזה יידחה לאחרי הבחירות. לכן הארכה עד סוף 2018 מאפשרת מועד ב' אחד והוא עכשיו. הרשויות הרלוונטיות מודעות לזה ואני מקווה שהן יעמדו בלוחות הזמנים.

מי הן הרשויות הרלוונטיות?

רשויות שפנו לאורך השנים.

אני לא שקט עם זה. זה יהיה על השם שלי.

כמה מתוך 12 הרשויות רלוונטיות?

אם זאת הבקשה, ניידע אותן.

דיברנו על ארבע רשויות שאוחדו לשתיים.

כן, בנימינה-גבעת עדה ויהוד-מונוסון. אלה הרשויות שלמטב ידיעתנו יש בהן חוסר אחידות.

האם לגבי 10 רשויות אחרות או חלק מהן, כי חלק פורקו, לגבי היתרה יש משהו שעשוי גם להתעורר ולא יספיקו מבחינת לוחות זמנים?

לא. על-פי בדיקתנו הצווים אחידים. שיטת החישוב אחידה ולא היו לאורך השנים שום פניות לשרים.

ומה קורה לגבי רשויות משנות החמישים?

ככל הנראה ברשויות האלה הייתה אותה שיטת חישוב.

על כמה רשויות אנחנו מדברים?

על עוד שש רשויות, שהן אחרי 85' ולפני 2003. אני יכול לנקוב בשמן, אם אתם רוצים. אלה הרשויות: נחלת יהודה עם ראשון לציון, ג'דידה-מכר, ערערה-ערה, מטה אשר-חצרות יסף, כוכב יאיר-צור יגאל, מטה אשר-שבי ציון. הם אחרי דיני ההקפאה ולפני 2003.

אין פערים?

זה לא שאין פערים, הם לא ביקשו בכלל. ממה שאני מבינה, צווי המסים שלהם אחידים.

אחידים. לא ביקשו.

אז אתם צופים שיהיו רק שתי רשויות מאוחדות משנת 2003 שיגישו בקשה.

אנחנו נבקש להתאים את הנוסח לפסקה 3 שקיימת היום. הוא כתוב קצת בנוסח שונה וזה לא משפיע על המהות, למטב הבנתנו, ותראו אם זה בסדר מבחינתכם.

זה יהיה הוראת שעה 1: "בתקופה שעד יום כ"ג בטבת התשע"ח, 31 בדצמבר 2018."

סיון, יהוד-מונוסון יספיקו?

כן.

וגם לגבי גבעת עדה-בנימינה?

כן. המועד שם נדחה לאור הבחירות.

אני ממשיכה: "יראו כאילו בתקנה 10א לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007, אחרי פסקה 3" – פסקה 3 היא זאת שקובעת את האופן החריג שבו ניתן לאחד את שיטת החישוב, "יבוא: 3א: בלי לגרוע מהאמור בפסקה 3, להטיל ארנונה שלא כאמור בתקנה 3ב אם תחום שיפוט הרשות המקומית הורחב כדין לפי סעיף 9 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2004-2003), מס' 2, התשס"ג-2003, באופן שלתחום השיפוט יתווסף שטח שהיה כלול בתחום שיפוטה של רשות מקומית אחרת והמועצה לא עשתה שימוש בסמכותה לפי פסקה 3." זה בסדר, מבחינתכם?

כן, ולהוסיף את "פרק הזמן שנקבע".

למה צריך את התוספת הזאת?

שיבינו שמדובר על ארבע השנים האלה, שזאת הייתה המגבלה עד עכשיו ולא צריך מגבלה. מסירים את המגבלה של ארבע שנים.

נכון. את נותנת פה סמכות מיוחדת שאומרת שבתקופה של עד סוף השנה הזאת כן לכלול את זה. אתם רוצים להוסיף את זה או לא?

כן, זה לא יכול להזיק.

אז נוסיף את המילים: "בפרק הזמן שנקבע בה" והמשמעות היא בתקנה 10א(3) כי לא ברור מה זה אומר.

בסדר? זהו? עוד משהו?

לגבי הנושא של התקנות תתווסף החלטה שבה אנחנו מבקשים, בעיקר לגבי השניים האלה שעליהם מדובר – גבעת עדה-בנימינה ומונוסון-יהוד, אף על פי שגבעת עדה-בנימינה פחות מעניין, אבל אי אפשר לעשות שוני בעניין הזה – שבוע לאחר קבלת החלטת מועצת העיר להודיע לנו על ההחלטה.

הרשות תודיע לכם.

אבל אתם מודיעים לרשות על זה. הרשות מודיעה לנו עד שבוע אחרי קבלת ההחלטה.

מתי אתם יודעים?

ב-15 ביולי.

עד אחרי הגשת הבקשה.

שבוע אחרי ה-15 ביולי נודיע לוועדה.

להודיע לנו על הבקשה שהם הגישו לשני השרים. אם אין שינוי, זה לא מעניין וזה הולך לשרים ושהשרים יחליטו. במידה ויהיה שינוי דרמטי, בעיקר העלאה של יהוד לעומת מונוסון, אנחנו נקיים כאן דיון ואת הדיון הזה אנחנו נביא לשרים לפני שהם מחליטים. אין לנו סמכות, אני יודע, אבל יש לנו סמכות ציבורית מכיוון שאנחנו מאשרים עכשיו את הבקשה הזאת. אם יהיה שינוי, ואני מקווה שלא יהיה שינוי ולא נזדקק להגיע לדיון הזה, והוא יהיה דרמטי, אני אקיים כאן דיון לפני שהשרים מחליטים על הבקשה של מה שהגישה הרשות המקומית.

סיון להבי, אתה אחראי על התהליך הזה. שלא נבוא יום אחד ואתה תגיד לי: שמע, אני שכחתי מהעניין הזה וזה בכלל לא תלוי בי. אתה בעל הבית כדי ליישם את הסעיף השני.

ב-15 ביולי הם מגישים אלינו.

מתי אתם מקבלים החלטה?

עד ה-15 בדצמבר, עד חמישה חודשים.

אני מבקש שמיד כשמגיעה אליכם הבקשה להגיש לנו אותה. להגיד לנו. אלא אם כן אתה מרים אליי טלפון ואתה אומר: במה שהם ביקשו מהשרים, אין שינוי. אבל אם שינוי אני מבקש לקיים את הדיון.

מי בעד אישור התקנות, כולל התוספת שאמרתי, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (הוראת שעה), התשע"ז-2017, אושרו.

למרבה ההפתעה, התקנות אושרו פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.