הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 64

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום רביעי, כ' בסיון התשע"ז (14 ביוני 2017), שעה 10:00

תוכנית "ממדים ללימודים" ללוחמים ולוחמות - הזדמנות שווה בלימודים אקדמאים

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

יוליה מלינובסקי

ענת ברקו

תא"ל מירב קירשנר - רמ"ט אכ"א, משרד הביטחון

איתמר גרף - ראש אגף אמ"ש, משרד הביטחון

רלי צין - מנהלת התוכנית ממדים ללימודים, יחד למען החייל

גל כהן - לוחם, נציג לוחמים

נדב רגב - לוחם, נציג לוחמים

נתן - לוחם, נציג לוחמים

מירי שלם - מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית

אריאלה אהרון

הילה לוי

תוכנית "ממדים ללימודים" ללוחמים ולוחמות - הזדמנות שווה בלימודים אקדמאים

בוקר טוב, אנחנו בוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. הנושא שלפנינו היום הוא התוכנית "ממדים ללימודים" ללוחמים ולוחמות - הזדמנות שווה בלימודים אקדמאים. הובא לפתחי עניין מאוד מאוד מקומם. לוחמים בצה"ל, שבאמת תורמים שירות מדהים במדינה ואנחנו מחויבים להצלחה שלהם ולהשתלבות שלהם בחברה הישראלית בתום שירותם הצבאי, רוצים להשתלב בתוכנית הנפלאה הזאת, ממדים ללימודים. מסתבר שיש החלטה שרירותית של משרד הביטחון שיש שנה מסוימת שבה אדם עדיין יכול לקבל את אותה הטבה או את אותו סיוע להשתלב. אני מנסה להבין מדוע יצרנו את ההחלטה השרירותית הזאת בזמן שאנחנו יודעים שיש גבול מסוים שהיינו יכולים למתוח מבחינת השנים, וזה לא היה מונע מאתנו לייצר את אותה תוכנית ובאותם היקפים, ולמנוע את חוסר השוויון. אם אנחנו יודעים שלוחם אחד כן יכול לקבל ולוחם אחר לא יכול לקבל, חד-משמעית בעיניי זה אבסורד.

מעבר לזה אפשר לומר שאם היינו מותחים את ההחלטה בעוד שלוש שנים, בגיל מסוים זה הופך להיות ללא רלוונטי. או שאדם כבר לא מתעניין בפן הלימודי או שהוא התחיל עבודה מסוימת. אנחנו הגבלנו את זה לטווח זמנים מאוד קצר, לעניות דעתי, שבאמת מנטרל מחוץ לתוכנית הרבה מאוד לוחמים.

בראשית הדיון נשמע את החברים שטוענים את הטענה – יש לנו פה רשימת שמות – ונתחיל עם נדב רגב.

שלום, נעים מאוד, אני לוחם משוחרר מהצנחנים, 670, כבר שנתיים. הייתי מפקד כיתה, סמל מחלקה וממלא מקום מפקד מחלקה. לפני כשנה שמענו שהתקבלה תוכנית ממדים ללימודים, תחת תוכנית גדעון של הרמטכ"ל. לוחמים שהתגייסו ממחזור גיוס אוגוסט 2013 מקבלים מימון לימודים של שני שליש ועוד שליש מכספי הפיקדון שלהם.

התוכנית מבורכת וזה צעד מבורך ואין שום ספק שמגיע ללוחמים כל שקל. העניין הוא שמבנה התוכנית שלה הוא שכאשר לוחם משתחרר יש לו זכות לנצל את הזיכוי הזה למשך שלוש שנים מיום השחרור שלו. זה גורם לכך שיש קבוצת לוחמים, שהתגייסו מאוגוסט 2011 עד מחזור גיוס מאי 2013 לכך שהם לא זכאים לתוכנית, למרות שהם נופלים תחת ההגדרות המדויקות של התוכנית – לפני לימודים, אחרי שירות קרבי משמעותי. אנחנו, בתור לוחמים משוחררים, שנתנו את כל החיים שלנו, ואנחנו גם עושים מילואים – בשבוע הבא אני יוצא לעשרה ימי מילואים – לא מבינים על פי מה התקבלה ההחלטה השרירותית הזאת למתוח את הקו משם. אם זה כך, יש לאפשר ללוחמים שהם בטרום הלימודים שלהם או שהם במהלך שנת הלימודים והם במחזורים הרלוונטיים, לקבל את המימון הזה. אנחנו רוצים לקבל הסברים מדוע הקו הזה נמתח.

יכול להיות שהדיון יהיה הכי קצר מכפי שהוא היה אי פעם. יכול להיות שצה"ל יגידו: אין בעיה, הבנו, תיקנו ומעכשיו גם הם זכאים. כך נוכל לסיים את הישיבה. לא בהכרח הסברים, יכול להיות שאפילו פתרונות.

אני מעדיף את זה.

תכף נשמע. יש עוד מישהו מהלוחמים המשוחררים שרוצה להציג את העניין מהצד שלו?

אפשר לדייק את הבעיה? יש חצי שנה שבה נופלים בין הכיסאות?

זה לא חצי שנה אלא שנתיים. אני השתחררתי ביוני 2015 בגיל 21. הגיל הממוצע שבו מתחילים ללמוד הוא 25. אני מתחיל ללמוד באוקטובר השנה ויש קבוצה שאני חלק ממנה, בין אם אלה סטודנטים שכבר התחילו ללמוד ובין אם לא. מצד אחד, אני מתחת לשלוש שנים מיום השחרור שלי ומצד שני, אני לא מקבל את ההטבה הזאת. מדובר בקבוצה מאוד מאוד מצומצמת.

למה את לא מקבל את ההטבה? אם אתה עומד בקריטריונים, למה אתה לא מקבל?

הבנו את הרעיון של התוכנית. קודם כל, אנחנו יודעים שהתוכנית הזאת ממומנת מתרומות וזה לא עניין תקציבי. אני לא מאמין שיש מגבלת תרומות. אם יש מגבלת תרומות, תעדכנו אותנו ואנחנו גם יכולים לבחון אפשרויות לגיוס משאבים. אבל אני רוצה באמת להביא את זה למצב שכל לוחם שזה רלוונטי עבורו ושרוצה לממש את הזכות הזאת – יוכל. הרי יכול להיות שלוחם סיים את שירותו ולא בהכרח רצה מיד ללמוד. הוא רצה לטייל, לבלות עם המשפחה, להרוויח כסף, למקד את עצמו באיזושהי עבודה סיזיפית מבוקר עד ערב כדי לבסס את עצמו כלכלית. יש אין ספור טעמים לזה שלוחם לא מתחיל מיד את הלימודים בתום השירות הצבאי שלו, בו הוא שירת שלוש שנים קשות, אינטנסיביות. אולי הוא רוצה גם קצת שקט לעצמו.

אנחנו יוצאים איזשהו אבסורד, איזשהו עיוות, שגורם להרבה מאוד לוחמים להפסיד את ההטבה הזאת. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה שינוי של הקריטריונים. זה כל הסיפור.

היום זה שלוש שנים אחרי השחרור, נכון?

להתחיל את הלימודים. עד שלוש שנים אחרי השחרור. אם היינו קובעים שעד חמש שנים אחרי השחרור, פתרנו את הסוגיה.

אדוני היושב-ראש, אתה תמיד צריך לשים איזשהו קו. זה כמו עם הפנסיות וכמו עם קצבאות הנכים.

למה אני אומר חמש שנים? גיל השחרור הממוצע הסביר הוא 21. זה בערך הגיל שבו משתחררים מהצבא, משירות סדיר.

22. הם לא מתגייסים בגיל 18 בדיוק.

22. אם אנחנו נותנים חמש שנים, זה עד גיל 27.

בגיל 27 הוא כבר צריך לדעת בדרך כלל מה הוא עושה בחיים.

בגלל זה ניתן לו. למה אנחנו נותנים לו רק שלוש שנים?

יש לי שאלה, למה לא 2010, למשל? פה מדובר על מי שהתגייס באוגוסט 2011.

הוא יענה.

אדם שהתגייס באוגוסט 2010 והשתחרר באוגוסט 2013, הוא עכשיו בן 26. רוב מוחץ של האנשים לא מתחילים ללמוד לתואר ראשון בגיל 26.

מה נגיד לזה של מרס 2011?

גם זה של מרס 2011 זכאי.

אפשר שאלה? גם אם נלך עם הקו של עד שלוש שנים, אנחנו עדיין בקבוצה הזאת בגלל הנקודה שמדברת על אוגוסט 2013. החוק תקף רק החל ממחזור גיוס אוגוסט 2013 ואנחנו התגייסנו לפני אוגוסט 2013, אבל עדיין לא עברו שלוש שנים מיום השחרור שלנו. אפילו שאנחנו נופלים בתוך הקבוצה שעדיין לא עברו שלוש שנים, לא מגיע לנו בגלל שזה מיועד רק למי שהתגייס מאוגוסט 2013 ומעלה.

ואם זה היה ינואר 2013 זה היה משנה את המצב?

אנחנו רוצים להוריד את זה למחזור גיוס אוגוסט 2011, שזאת הקבוצה הכי רלוונטית של לוחמים.

הוא אמר פה משהו מאוד מעניין. הוא לא במחזור לפי חוק, אבל הוא עדיין לא משוחרר שלוש שנים.

נניח אדם התגייס באוגוסט 2011 והשתחרר באוגוסט 2014. באוקטובר הקרוב, אם הוא מתחיל ללמוד, לפי החוק כרגע, זה לא חל עליו כי עברו שלוש שנים מרגע שהוא היה צריך להתחיל ללמוד. אבל מי שגויס באוגוסט 2011 והתחיל ללמוד בשנה שעברה, צריך את הכסף הזה. הוא עוד לא שילם שכר לימוד לשנה שלישית.

אני חושב שאפשר להוסיף עוד שנה-שנתיים ולדעתי זה גם יפתור את הסוגיה. במקום לקבע את זה ל-1 ביולי 2013, אפשר ל-1 בינואר 2012. אני מאמין שכל מי שרוצה להשתמש בזה, יוכל להשתמש בזה. אני לא חושב שלנו כמדינה יש בכלל אינטרס להביא למצב שבו יש אנשים שרוצים לקבל את ההטבה ואנחנו לא יכולים להעניק להם אותה. אנחנו בעד שאנשים ילכו לאקדמיה ובעד לעזור ללוחמים ללכת לאקדמיה.

בעינינו זה דבר מבורך ואני חושב שאם היו שואלים עכשיו את שר הביטחון הוא היה אומר: תפתרו את זה, כי זה באמת בהינף יד.

חבר הכנסת, אני מציעה שבאמת אני אציג את המשמעויות. אתה כינית את התוכנית "נפלאה" וברור שכל מה שרצינו לעשות זה להוקיר את תרומתם של הלוחמים. אני אציג את המשמעויות של התוכנית.

אנחנו מציגים קודם כל את הנתונים. אנחנו מדגישים שצה"ל הוא צבא העם אבל גם כשמסתכלים על המדינה, אפשר לראות שרק 50% מתגייסים לצה"ל. כשרואים מה קורה מתוך חייבי הגיוס, הרי שכ-72% מהגברים מתגייסים לצה"ל והמטרה מבחינתנו היא גיוס לכול. אנחנו מדברים על כך שחיילים משוחררים משתלבים כשלוש שנים מאוחר יותר באקדמיה ובמשק ומכאן החשיבות הרבה של הוקרת החיילים המשוחררים.

מוצג פה חזון הרמטכ"ל – לאפשר תואר או מקצוע לכל חייל משוחרר. לכל חייל משוחרר. זה החזון ולשם אנחנו רוצים להגיע. אנחנו מאוד נשמח אם זה יקרה מחר בבוקר, אבל בדרך לשם יש משמעויות כבדות שנכון שנסתכל עליהן. את מה זה אמור לשרת? כמובן, את הגברת המוטיבציה לגיוס, את העצמת משרתי החובה וההוקרה שלהם, את הגברת המוטיבציה לסיום שירות מלא ותקין. מתוך אותם 72% שמתגייסים לצה"ל יש כאלה שלא מגיעים לסוף השירות. אני באמת מוקירה לוחמים, כמו אלה שיושבים כאן, ואנחנו רוצים לעודד את החיילים להישאר עד סוף השירות ולהשלים שירות למה שאנחנו קוראים שחרור בכבוד. אנחנו מדגישים שהתוכנית הזאת מקנה כלים לפרט, כמובן, אבל בראייתנו היא גם תורמת מאוד למשק ולחברה במדינת ישראל, וזאת נקודה מאוד מאוד חשובה. לכן, אנחנו כל כך רוצים ליישם אותה.

הנחות העבודה שלנו ביציאה לדרך היו שכ-50% מהמשתחררים שלנו יפנו בסוף ללימודי תואר ראשון וכ-30% ירצו ללמוד מקצוע. היתר מעדיפים לעשות דברים אחרים. רצינו מאוד לצאת עם זה לכל החיילים בסיום שירות תקין ולתעדף בכל מקרה לוחמים ואוכלוסיות מיוחדות. מההתחלה היה לנו ברור שהתוכנית מאוד יקרה אם היא תחול על כל החיילים, ועדיין נרצה שללוחמים יהיה יותר, וללא פגיעה במענק השחרור של החיילים.

עוד מהנחות העבודה, מה חשבנו שיקרה מתוך סקרים שערכנו. הנחנו שכ-20% מהחיילים המשוחררים מתחילים ללמוד בשנה שלאחר השחרור והיתר בשנה השנייה ובשנה השלישית לשחרור.

כמה מתחילים ללמוד בדרך כלל בשנה השלישית?

כ-40% מתחילים ללמוד בשנה השלישית אחרי השחרור. התוכנית מעודדת שילוב באקדמיה.

הנתון הזה מראה שהרבה דוחים את התחלת הלימודים שלהם. לכן, במצב הנוכחי היום, בגלל שאנחנו לא נותנים עוד שנה-שנתיים, מונע מהרבה מאוד לוחמים לקבל את ההטבה.

לכן חזרנו לאחור, ל-2013.

היינו צריכים לחזור, כנראה, ל-2011.

אני מיד אסביר את זה.

אני חושב שהדרך לפתור את זה היא כסף.

אני אגיד לך מה אני חושבת ולאן אנחנו יכולים להתקדם. יש פה קבוצה שהתגייסה חצי שנה קודם.

זה יותר מחצי שנה.

אני לא שמעתי על כאלה וזה לא חותך שנתון.

כן, זה לא קשור. מדובר בתאריכי גיוס.

דרך אגב, אתם יכולים להגיד לנו בכמה לוחמים מדובר?

אלה מספרים שקשה לנו להעריך.

בערך.

עשרות אלפים לשנתון.

לוחמים?

לא, אני לא אוהבת את זה. אתם מדברים אתי על עשרות אלפים.

אבל אני באמצע ההצגה של הדברים.

כן, תסיימי, בבקשה.

דיברתי על החזון, אמרתי מה רצינו שיקרה לכל החיילים בסיום שירות תקין ואמרתי גם מה היו הנחות העבודה שלנו לגבי הצמיחה של התוכנית.

כשהסתכלנו על החלופות האפשריות ראינו את הדברים הבאים: על מנת ליישם את התוכנית לכל החיילים, לפי האוכלוסיות שמופיעות מימין, ובכל זאת עם דיפרנציאליות – ידענו שהתוכנית תעלה הרבה מאוד כסף ורצינו לתעדף לוחמים – הבנו שאנחנו צריכים כ-420 מיליון שקל בשנה. כאשר יצאנו לדרך החלטנו לצאת באופן מידי עם לוחמים, שההשלמה שם תהיה ל-100% ועם אוכלוסיות ייחודיות. התוכנית הזאת עולה כ-220 מיליון לשנה.

זה לפי ה-1 ביולי 2013?

כן. איך אנחנו עושים את זה? כל חייל משוחרר זכאי לשני סוגים של כספים, כספי מענק וכספי פיקדון. זה מחולק לפי אוכלוסיות – לוחמים, תומכי לחימה והיתר. כדי לא להיכנס לפרטים, נניח שזה בערך 20,000 שקלים פה ו-20,000 שקלים שם. זה מותנה במשך השירות ולא נלאה אתכם בזה.

במענק השחרור אין בכלל נגיעה. לגבי הפיקדון – הפיקדון נועד, על פי ההחלטה בחוק החימ"ש לאחת ממספר מטרות: או ללימודים, או לנישואין, פתיחת עסק, שכר דירה וכן הלאה. אמרנו שחייל משוחרר שיבקש ללמוד ישקיע עד שליש מעלות הפיקדון. כלומר, שנה אחת, שזה כ-10,000 שקלים הוא ישלם ושנתיים תשלם התוכנית. מעבר לזה, מי שילמד רפואה או הנדסה ישולמו לו שלוש שנים. לכן, התוכנית ממומנת שליש על פי בחירת החייל מכספי הפיקדון שלו ושני שליש על בסיס תרומות. לחילופין היא הייתה עולה למעלה מ-700 מיליון שקל ואפילו מעבר לזה.

זאת אומרת שהתוכנית שלכם מאפשרת כמעט לכל לוחם ללמוד כמעט בלי לשלם שקל מכיסו.

למה? 10,000 שקל.

הוא משקיע מתוך כספי הפיקדון.

אבל הוא לא צריך להביא כסף מהבית.

זה באוניברסיטאות, אבל במכללות זה אחרת.

נכון, אבל כך זה מתנהג באופן שיטתי. גם אדם שרוצה ללכת ללמוד בתדמור או בכל מקום אחר ש מוכר על ידי החימ"ש, משלם. אם המקצוע שלו כולו עולה 15,000, הוא ישקיע כ-5,000 ויקבל את ההשלמה.

זאת אומרת שלא רק לימודים אקדמיים, גם לימודי מקצוע.

זאת בשורה גדולה.

איך יצאנו לדרך? מכיוון שהסברתי שיש מגבלות ואמרתי שאנחנו מממנים את זה מכספי תרומות – תכף אני אראה איך זה קורה – החלטנו לצאת לדרך עם מאה אחוז מימון ללוחמים ולאוכלוסיות ייחודיות, כאשר לגבי העתיד זה מותנה תקציב, והראיתי מהן העלויות.

מי הן האוכלוסיות הייחודיות? זה נושא שהיה לנו מאוד חשוב. כל סוגי המיעוטים שמשרתים בצה"ל, זכאי תשמ"ש – אלה חיילים שאנחנו עוזרים להם עם תשלומי משפחה ואנחנו מבינים שהם זקוקים יותר לעזרה הזאת, לא משנה היכן הם שרתו, חיילים ממצב סוציו-אקונומי נמוך שזקוקים לעזרה, מי שהתגייס לצה"ל במעמד של עולה חדש וחיילים בודדים, בין אם הם בודדים מובהקים ובין אם הם חסרי עורף משפחתי. בראייתנו, זה מחזק את מודל צבא העם.

מה עם בודדים שהגיעו מחו"ל?

גם. אם הם נשארים בארץ ועושים עלייה.

הם לא יכולים לקחת את הכספים ולהוציא אותם?

לא, לא. בוודאי שמעתם על השינוי שמבוצע בצה"ל בכל מה שקשור בהסדרת נושא התרומות. קבעה הרמטכ"ל, כחלק מהרצון שלו להוציא לפועל את החזון שעליו הצבעתי קודם לכן – תואר או מקצוע לכל חייל משוחרר – שינוי של סדר עדיפויות ושימוש בתרומות בצה"ל. ידוע שתורמים לאורך שנים הקימו בניינים וכיוצא באלה. הרמטכ"ל קבע סדר עדיפות שונה והוא מונח בפניכם: רווחה לאוכלוסיות מיוחדות, נזקקים, בודדים, סיוע לחיילים.

יש לנו רמטכ"ל חברתי.

נכון. מבחינתנו זה משרת את ייעוד צה"ל. כשאנחנו מדברים על צבא העם ועל גיוס לכול, זה חלק מזה והוקרה של מי שבאמת עושה שירות צבאי.

הדבר הבא הוא השכלה בדגש על תוכנית ממדים ללימודים. זה הדבר המשמעותי ביותר שאנחנו מבקשים מהתורמים שלנו להתגייס אליו. הדבר השלישי הוא רווחת חיילים ביחידה, ורק דברים שתורמים לרווחה.

איך אנחנו פותרים היום את הבעיה לחיילים שרוצים לקבל?

איך אנחנו מממנים את זה? באמצעות תרומות ורגולציה של תוכניות שונות שקיימות היום כבר במדינת ישראל. אנחנו מעבירים את השמות לתוכניות השונות ואז אנחנו מורידים מהתוכנית את מי שכבר מקבל תוכנית. בפירוט הזכאות מופיעות האוכלוסיות הבאות: מתגייסים מיולי 2013 ואילך, לוחמים ואוכלוסיות מיוחדות, תחילת מימוש – אני תכף אראה את המשמעות של שינוי, שלוש שנים מסיום שירות החובה, תקרת המלגה היא שכר לימוד אוניברסיטאי, משך זמן הלימודים שימומן הוא עד שלוש שנים, כשמקצועות הנדסה ורפואה עד ארבע שנים.

מדוע מבחינתנו, בנקודת הזמן הזאת, לא ניתן להחיל את התוכנית לאחור? מהסיבות הבאות: קודם כל, מבחינת הקריטריונים זה מנוגד למדיניות של התוכנית, שבמסגרתה צריך להתחיל לממש שלוש שנים מסיום שירות החובה. אני רוצה להזכיר שאחת המטרות שלנו הייתה לעודד תחילת לימודים.

צריך לשנות את הקריטריונים.

רגע, אני אסביר. הדבר השני הוא כפל מלגות. מכיוון שאנחנו עושים רגולציה אנחנו לא מאפשרים כפל מלגות. לגבי מי שכבר השתחרר בשנת 2011 ומעבר לזה, לא סתם החלנו את התוכנית על המחזור האחרון שעמד להשתחרר מצה"ל בנקודה שבה החלנו את זה. מי שמקבל מלגת אימפקט לוחמים לא מקבל את מלגת ממדים ללימודים.

זה 2,500 אנשים בסך הכול. זה כלום.

אבל יש עוד.

אלה 2,500 איש שיהיו זכאים בהרחבה. זה הכול. איך יכול להיות שזה מאות מיליוני שקלים?

אמרנו שהחזון שלנו הוא שאפשר יהיה לאפשר לכולם. הדבר המשמעותי ביותר הוא שהתוכנית מבוססת על תרומות. כל האמירות שנאמרות פה ומתייחסות לתר"ש וכיוצא באלה, לא רלוונטיות.

אני סבור שצריך להחיל את התוכנית הזאת מינואר 2012. זאת דעתי.

הוספת שנתון, אני רק רוצה להגיד מה המשמעות שלה, היא עשרות אלפי אנשים. הדיון פתוח ולכן אני לא יכולה לפרט. מדובר במאות מיליוני שקלים.

אני לא חושב.

הצגנו את זה במספרים.

חישבתם את כמות הלוחמים וחישבתם כמה - - -

אנחנו רק בעד החיילים.

אני רוצה להבין, הם התגייסו לפני תחילת התוכנית אבל הם עדיין עומדים בקריטריון השני של שלוש שנים מהשחרור. זאת הסתירה. כמה יש כאלו? כמה התגייסו לפני תחילת התוכנית ועדיין לא עברו שלוש שנים מהשחרור שלהם?

ולא קיבלו מלגות.

לא מדובר בעשרות אלפים.

זאת השאלה. קודם כל, אי אפשר להרחיב עד 2011 וזה כבר אבוד כי כבר עברו שלוש שנים. פה יש קבוצה מסוימת, שתאריך הגיוס שלהם היה לפני, אבל הם עדיין עומדים בקריטריון של שלוש שנים מהשחרור. זאת קבוצה מאוד קטנה. כמה מכל הגיוס הזה היו לוחמים וכמה מתוכם רוצים ללמוד בשנה השלישית הזאת?

זאת שאלה שנצטרך לנתח.

אם הם לא היו עומדים בקריטריון של שלוש שנים מהשחרור, נגמר. זאת בדיוק השאלה.

חברים, חברת הכנסת ברקו רוצה לומר משהו.

אדוני היושב-ראש, טוב שעשית את הדיון. הוא דיון חשוב בצורה בלתי רגילה ואני חושבת שהכותרת של צדק חלוקתי ושוויון חברתי היא הכותרת לעניין הזה. אתה יודע למה? יש משרתים ויש לא משרתים, וצריך לעשות את ההבחנה ביניהם, בין המשרתים ללא משרתים. משהו נשחק בחברה הישראלית בקטע הזה.

אני רוצה להגיד לחברתי, תת-אלוף מירב קירשנר, ולחברים שיושבים כאן מהצבא, קודם כל, כל הכבוד לכם. הגיע הזמן. אני יודעת שהכוונות הטובות היו כל הזמן, רק שעד היום זה לא קרה. הגישה הזאת צריכה להגיע לכלל חיילי צה"ל. יש היום הרבה מאוד אוכלוסיות – אני רואה את זה כאן בכנסת, שמופלות לטובה. הפליה בגדר עשייה כזו או אחרת, או מיעוטים או חרדים או כל מיני אוכלוסיות שמצאו להן את הדרך להיות מופלות גם בקבלה למגזר הציבורי וגם בכל דבר אחר. אבל מי ששכחו מאחור, ואנחנו לא משאירים אנשים מאחור, כאחת שגדלה בצה"ל, זה את החיילים המשוחררים.

גם החוק שהעברתי למחיקת רישום פלילי התייחס גם לחיילים משוחררים. אתם יודעים למה? כי לא רציתי לעשות את החשבון הזה, כי מי ששרת מירק את עברו אם הוא הגיע עם רישום פלילי לצבא. לכן היה צריך לאפשר לו, גם לאחר השחרור, למחוק את הרישום הפלילי ואנחנו עושים את זה היום.

אותו דבר פה. אנחנו צריכים למצוא את הדרך, אדוני, אפילו אם זה לא יהיה בשינוי חקיקה, ולהגיד שהאנשים האלה, שיושבים כאן, סוחבים את המדינה הזאת על הכתפיים. בכל זאת, הוועדה הזאת לא מוצפת באנשים. זה לא כל כך מעניין מישהו. אין כאן כל כך הרבה תקשורת שהייתה צריכה להיות, למרות שאלה הילדים של כולנו, האבות של כולנו, האחים של כולנו ואנחנו עצמנו. למה? צריך לשאול את עצמנו את השאלה הזאת. זה לא נושא שכל כך מעניין את הכנסת לעסוק בו. אגב, כמו שלא כל כך מעניין את הכנסת לעסוק בנכי צה"ל.

אני חושבת שאנחנו צריכים למצוא את הדרך, מירב חברתי. זה לא רק הלימודים. זה הלימודים, זה המקצוע, זה הטבות בקבלה לבית ספר לרפואה והתייחסות לשירות הצבאי כפרק משמעותי בחיים, שמעשיר ומכין את האנשים שם חוט שדרה לחיים הבוגרים שלהם. למשל, בראיון לבית ספר לרפואה, למי ששירת אין שום עדיפות בשום צורה. זה אפילו לא נחשב. אני כבר נתקלתי במקרים של כאלה, שהגיעו לראיון בבית ספר לרפואה למרות שהם היו בתפקיד משמעותי בצה"ל ואמרו להם: אבל חסרים לכם כישורים חברתיים וחסר לכם פה וחסר לכם שם. זה לא היה חסר לכל מיני אנשים אחרים שהם ראיינו.

לכן צריך להתייחס לדברים האלה כאל משהו שנותן בונוס לחיים האזרחיים, משהו שמכין יותר טוב לחיים האזרחיים.

התוכנית הזאת היא בדיוק הרעיון.

ענת, העברנו עכשיו חוק ואת לא יכולה להגיד שלא עושים.

חוק הפיקדון - - -

לא חוק הפיקדון.

אף אחד לא אומר שלא עושים.

העברנו עכשיו את חוק חיילים משוחררים. נו, בחייך.

גם אני בתוך החוק הזה, אם את יודעת. גם החוק שלי לגבי הפיקדון מונח שם. אני מבינה שאת מגינה על שר הביטחון.

הדיון הזה הוא בנקודה מאוד ספציפית ואת מרחיבה אותו לדברים אחרים. לא רלוונטי. בואי נמצא פתרון להם.

זה כן רלוונטי.

זה לא רלוונטי. יש לנו פה קבוצה ואני רוצה להבין בכמה אנשים מדובר.

אני אחדד את הנקודה.

סתם את עושה דיון על משהו אחר לחלוטין.

שר הביטחון עושה בכיוון גם לאוכלוסיות מיוחדות וצריך להגיד את זה. וזה הדיון הזה.

לא, הם לא אוכלוסייה מיוחדת. הם לוחמים שצריכים לפתור את הבעיות הספציפיות שלהם.

מה שאני אומרת, שזה לא רק לוחמים. זה לא רק לוחמים. הלוחמים צריכים להיות ראשונים. כמו שהם היו ראשונים בקרב והם היו ראשונים בכל מקום, הם התנדבו והם היו אלה שאמרו: אחריי. הם ראשונים, אבל לא רק לוחמים.

בואו נמצא פתרונות לאלו.

צריך למען החיילים המשוחררים לעשות יותר. החימ"ש בכיוון הנכון, עדיין, להערכתי, צריך לנצל את התקציבים, אדוני היושב-ראש, לעשות יותר למען החיילים המשוחררים. עדיפות בקבלה למקומות עבודה, עדיפות בקבלה לאוניברסיטה, התייחסות לפרק המשמעותי הזה של שירות צבאי כמשהו שמכין לחיים הבוגרים ומנבא הצלחה. גם בזה צריך לעסוק.

בואי נתמקד בזה.

תודה רבה.

תודה רבה לך.

בשמחה.

אני מדברת על קבוצה מאוד קטנה שנפלה בין הכיסאות. זאת השאלה. אני כרגע לא יכולה להרחיב את זה.

חברת הכנסת מלינובסקי, אני מצטרף לדברייך. תודה.

אני חושב שבשלב ראשון אנחנו צריכים קודם כל לתת פתרון.

את מדברת רק על אלה שלא חלפו שלוש שנים מיום השחרור שלהם?

בדיוק, לוחמים. אלה שזכאים ללימודים. אם הוא היה מתגייס לפני תחילת התוכנית, אם הוא היה עומד בכל הקריטריונים, כמה כאלו יש שהתגייסו קודם, עדיין זכאים לפי שלוש שנים כי הם לוחמים שמגיע להם עכשיו? כמה יש בקבוצה הזאת? זה מה שאני רוצה לדעת.

אנחנו נמצאים עכשיו באמצע 2017. אם נלך שלוש שנים אחורה, אנחנו מדברים על אמצע שנת 2014. זה אומר שכל אדם שהשתחרר מאוגוסט 2014, עדיין יכול להשתמש בהטבה הזאת. זה מה שצריך להיות.

משירות חובה. אם הוא השתחרר משירות חובה.

אבל גם אם הוא היה קצין שנה - - -

אני אבדוק את זה.

אנחנו לא מדברים על הקצינים, אנחנו מדברים על הלוחמים.

אם הוא התגייס באוגוסט 2011, הוא השתחרר באוגוסט 2014.

אני מדברת על שירות חובה, עזבי קצינים. התוכנית הזאת גם לקצינים?

אם הוא התגייס באוגוסט 2011, הוא יקבל באוגוסט 2014.

כן, זה גם לקצינים. אנחנו לא נעשה את הניתוח בוועדה. נבדוק את זה.

זה מאוד פשוט. אמרנו שהתוכנית קובעת שמי שסיים את השירות שלו, יש לו שלוש שנים לממש את זה. זאת המהות של התוכנית. את מסכימה אתי, נכון? אנחנו צריכים לוודא שכל מי שלא חלפו שלוש שנים - - -

לא, התוכנית היא גם וגם. היא אומרת: מתגייסי ושלוש שנים.

לכן אני חושב שקריטריון אחד צריך להיות מוסר.

לא, לא, לא.

קריטריון אחד לא יכול להיות מוסר כי מיד זה יהיה מאה אלף אנשים.

לא, זה לא יהיה מאה אלף איש. אני רוצה לחדד את זה. אתם קבעתם יולי 2013 או שלוש שנים. אלה שני הקריטריונים.

לא.

זה גם וגם.

גם וגם. אמרתי.

אמרת "או".

סליחה. זה אומר שמי שהתגייס באוגוסט 2013 והשתחרר באוגוסט 2016 זכאי למענק. יש לו בעצם מאוגוסט 2016 עד אוגוסט 2019 לממש את המענק שלו. זה בהתאם לקריטריונים שלכם. אם הוא התגייס באוגוסט 2012 ושרת שלוש שנים, זה אומר שהוא השתחרר באוגוסט 2015 ויש לו עד אוגוסט 2018 לממש את המענק שלו. עד פה אני צודק בניתוח שלי? צודק.

זאת בדיוק הנקודה, אנחנו לא נכללים.

אנחנו נמצאים עכשיו באוגוסט 2017. נחזור שלוש שנים אחורה לאוגוסט 2014, שזה מועד השחרור. אנחנו צריכים להכליל את הגיוסים של אוגוסט 2011 וגם את אוגוסט 2012, לא רק את אוגוסט 2013. זה אומר עוד שני מחזורי גיוס שצריכים להיכלל בתוכנית.

צריך למצוא לזה את המקורות התקציביים.

חבר הכנסת, מה שאתה אומר זה לא מה שאמרה חברת הכנסת יוליה.

לא, זה אותו דבר.

לא, לא.

ממש לא. מה שאתה מציע, ואני חוזרת למה שאמרתי, מדבר על עשרות אלפי אנשים ומאות מיליוני שקלים, בדיוק מה שהראיתי פה. אם הבנתי נכון, חברת הכנסת יוליה אמרה את הדבר הבא: הקריטריונים לתוכנית נשארו כפי שהם. מה לעשות, התוכנית החלה מתישהו. אם יש אנשים שעומדים בכלל הזה, של שלוש שנים, אבל עדיין הם כאלה שתאריך הגיוס שלהם קודם, לפני התוכנית, יכול להיות - - -

זאת קבוצה מאוד קטנה. זה מה שאני מתכוונת. אני לא רואה אופציה להרחיב את זה כרגע, אבל בגלל שהם עדיין עומדים באחד הקריטריונים, ניתן לעשות משהו. ברגע שלא עומדים בשני הקריטריונים, זה כבר אבוד. פה הם עדיין עומדים בקריטריון של שלוש שנים.

זה מה שהם אומרים, הם אומרים שהם עומדים בקריטריון השלוש שנים, אבל הם לא עומדים בקריטריון יולי 2013.

אני לא יכולה להזיז את התאריך הזה כי זה באמת מורכב מדי. זה מה שנקרא העדפה מתקנת, בגלל שהם עדיין עומדים בשלוש שנים. אם נדע על איזו קבוצה מדובר, זה לא עשרות מיליונים. זאת השפה של האוצר. הם מתחילים בעשרות מיליונים וזה נגמר בכמה אלפי שקלים.

אני חייבת להעיר את תשומת לבכם, בבקשה. אני נציגת יחד למען החייל ואני מנהלת את התוכנית ממדים ללימודים. אני חייבת לומר משהו, אתם שוכחים שנקודת המוצא נשענת על תרומות. אני בעד לתת באמת לא רק ללוחמים. להרחיב את זה.

כמה יש בקבוצה הזאת ספציפית?

גם אם מדובר ב-200 לוחמים ורק ב-20 מיליון שקלים, מי מביא את התקציב הזה? אתם יודעים שאפילו לשנה הזאת אנחנו מאוד מוגבלים. אנחנו עושים כל כך הרבה בשביל לגייס תורמים.

את מדברת עם מישהי מסיעת ישראל ביתנו, שהיא גם בקשר היטב עם שר הביטחון.

אני שואלת אותך על כמה אנשים מדובר. אני לא אוהבת שזורקים לי מיליונים. תבדקו על כמה אנשים מדובר. כמה לוחמים עדיין בכזה מצב שהם בשנה השלישית והם רוצים ללמוד? זאת השאלה.

צריך להתכנס לדיון יותר מצומצם שאפשר להציג בו מספרים מבחינת ביטחון מידע. נראה את כמות הלוחמים בשנתון.

לא, לא צריך. תעשו הערכות.

אם אני יכול לומר משהו לגבי המספר הזה של כמות לוחמים שיש ורוצים ללמוד. אנחנו כרגע לומדים באוניברסיטה העברית. אנחנו לוחמים והיינו לוחמים. אנחנו לוחמי מילואים ביחב"ל, שזה חוג שמושך המון סטודנטים מכל מיני סוגים – גם עולים חדשים, גם סטודנטים מאוכלוסיות חלשות, גם סטודנטים ישראלים רגילים. כמה זה בערך בכמות הלוחמים? אולי 20 בקורס של 600 בכל האוניברסיטה העברית. בפעם שעברה הייתה הפגנה שמאוד פגעה בלוחמים, כי קראו לנו "רוצחים" באמצע האוניברסיטה. באנו כדי להגיד להם שזה לא המקום. היינו 300 מתוך 16,000 סטודנטים. בואו נחשוב רק על המחזורים האלה, מאוגוסט 2011 עד אוגוסט 2016. כמה לוחמים יש בצה"ל בשנה? פחות מ-10,000.

ברור לנו שצריך למתוח את הקו מאיזו נקודה, אבל הכמות מאוגוסט 2011 ועד היום - - -

מסקנות הוועדה: הוועדה מבקשת ופונה ליחידת כוח אדם בצבא לתת הערכה של כמות נרשמים בהתאם למצב הקיים. הווה אומר, אני רוצה לדעת כמה לוחמים נרשמו בשנת 2017 או 2016, מיום תחילת התוכנית. כמה לוחמים יש פר שנה. בהתאם לזה אני יודע לכלכל בערך כמה יהיו אם יתווספו מחזורים נוספים.

לא, זאת לא המסקנה. אני לא חותמת על המסקנה שלך.

אני מבקש.

אתה מבקש, אבל אני חברה בוועדה.

את חברה, את יכולה להתנגד.

אני רוצה להתחבר לקבוצה מאוד ספציפית.

אני רק אומר שאני רוצה את הנתונים, בסדר?

דבר שני, אפשר גם לבחון את הקיבוע הזה גם בהתאם לגיל. בדרך כלל יש ממוצע גילאים מסוים ואפשר להוסיף קריטריון של גיל. נניח גיל 26 הוא גיל רלוונטי. עד גיל 26 מיום השחרור מצה"ל אפשר להשתמש במענק, לאו דווקא לפי מחזור גיוס. אם אנחנו יודעים שאנשים משתחררים בגיל 21 או 22 בממוצע, לתת להם שלוש שנים או ארבע שנים, זה סביר שהם יממשו את אותו מענק.

לא תמיד רוצים לממש את המענק יום אחרי השחרור. יש כאלה שרוצים שלוש-ארבע שנים להתארגן לפני שהם יוצאים ללימודים אקדמיים. אפשר גם לבחון קריטריון גיל.

דבר שלישי, הוועדה – לפחות אני, יושב-ראש הוועדה.

כן, אתה.

אני סבור שצריך להתחיל את התוכנית כבר מידית, אד הוק רטרואקטיבית ממחזור אוגוסט 2011. אגב, אנחנו צריכים לזכור שההוצאה בגין מחזור אוגוסט 2011 ו-2012 תהיה הוצאה חד-פעמית כי יש תקציב קבוע להמשך. אתם מקשיבים? זאת תהיה הוצאה חד-פעמית. זאת לא הוצאה קבועה, כל שנה. למה? כי יבואו מספר לוחמים שירצו לממש את זה. יכול להיות שזה יהיה מאה, אלף או עשרת אלפים. ברגע שהם מימשו את זה, זה כבר נגמר. מאחורינו. מעכשיו המימוש הוא בהתאם לקריטריונים הקבועים.

מעבר לזה אפשר לעשות דבר אחר, אפשר ללכת למהלך, אם אתם רואים שיש קושי תקציבי, לראות מה אתם כן יכולים לגייס. נניח שגייסתם בזכות השר, שאני יודע שהוא מאוד רגיש לעניינים האלה, 100 מיליון שקל – אני סתם אומר מספר. תתחמו את זה לנרשמים הראשונים. תפתחו קול קורא שאומר שלאור פניות רבות של לוחמים, קול קורא לכל הלוחמים מאוגוסט 2011, יש תקציב של 100 מיליון שקל וכל הקודם זוכה. מי שנרשם ללימודים לפרק זמן של שלוש שנים, ייכנס פנימה. יש הרבה אפשרויות שכן אפשר להביא את זה.

הוועדה גם אומרת שצריך לייצר לזה מקור תקציבי. הוועדה פונה מעל במה זו לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר האוצר לגייס עוד משאבים כלכליים כדי לאפשר ללוחמים נוספים להיכלל בתוכנית הנפלאה הזאת.

אני עדיין לא יודע מהן המגבלות התקציביות שלכם, מה יש לכם בתקציב או מה אין לכם, אבל אם יש לכם אפשרות זה מצוין. אם אין לכם אפשרות, וזה ברור, אני מבין את זה וזה גם הגיוני, אנחנו פונים לשר הביטחון, לראש הממשלה ולשר האוצר כן לכלול לוחמים נוספים בתוכנית הזאת באמצעות הקצאת משאבים.

חברת הכנסת לא השתכנעה בעניין אוגוסט 2011 ואני אשמח לבאר את העניין הזה. מגויסי אוגוסט 2011 השתחררו ב-2014. נתן הוא עולה חדש ולמרות שהוא עומד בכל הקריטריונים האפשריים – הוא התגייס לפני אוגוסט 2013, הוא לא זכאי להיכנס על פי החוק הנוכחי. למרות שהוא עולה חדש שהגיע מצרפת. אתם שלחתם אותנו ביחד לתוך עזה. היינו שם יחד בצוות עם אוגוסט 2011. אוגוסט 2011 הספיקו להשתחרר, לוחמים מאוגוסט 2011 שהתחילו את הלימודים שלהם שנתיים אחרי השחרור, הם בקבוצה של האנשים ששלוש שנים מיום השחרור התחילו ללמוד. הם צריכים להיכנס עכשיו לשנה השנייה או השלישית או הרביעית שלהם בהתאם למה שהם לומדים. הם עדיין זקוקים לכסף. יש אנשים מאוגוסט 2011 שהשתחררו, אחרי פחות משלוש שנים מיום השחרור שלהם התחילו ללמוד והם צריכים לשלם כסף. יש להם שכר לימוד לשלם בשנה הבאה או לעוד שנתיים. הם עדיין נכללים בקבוצה הזאת, למרות שהם מאוגוסט 2011.

נאמרו כאן מספרים – עשרות אלפים, 50% מכלל החיילים הולכים ללמוד. אני לא יודע אם הנתון הזה נכון ללוחמים שמסיימים שירות קרבי מלא.

אדוני, הבנו את זה ויש לנו עשר דקות לסיים את הדיון. הבנו את הבעיה ואנחנו מבינים שאתה מדבר מהלב. הבנו.

אני מהמכון לאסטרטגיה ציונית. הדיון הזה הוא חלק מדיון רחב יותר שעוסק במתן הטבות לחיילים. במדינה שלנו יש נטייה לחשוב שמתן הטבה לחיילים הוא הפליה לרעת מי שלא משרת. זה דיון שמתקיים כבר הרבה שנים ואנחנו בעצם סותרים את הסיפור של הפליה. למה? כל אזרח יכול לשרת בשירות כלשהו ושנית, כשאנחנו מדברים על שיח זכויות, יש גם שיח חובות. על הבסיס הזה ייצרנו מחקר השוואתי והחלטנו לבדוק מה קורה במקומות אחרים בעולם. הנתונים שגילינו הם נתונים ממש מדהימים, שאומרים שבהרבה מדינות – ארצות הברית, למשל, משוחררי הצבא מקבלים משכנתאות מועדפות, דמי אבטלה, סבסוד שכר לימוד ועוד. בקנדה יש מלגות לימודים והטבות בביטוח. בשוויץ יש 3% קנס במס הכנסה על מי שלא משרת. בצרפת יש פנסיה מיוחדת והעדפה בקצבאות ומקום בבתי אבות. באנגליה, מפלגת הלייבור ייצרה חקיקה של משכנתאות. בדרום אפריקה יש טיפול רפואי, השכלה גבוהה.

היינו צריכים לשרת בשוויץ.

השורה התחתונה היא שכל השיח הזה עכשיו, גם על הסיפור של הלימודים וגם הדיון שקיים שר הביטחון בשבוע שעבר בנוגע לחיילים בודדים וחיילים משוחררים, הוא דיון שחייב להתחיל להתקיים במדינה הזאת. זה לא הגיוני שאנשים מוסרים את נפשם - - -

אני אשמח לקבל את המספר שלך.

אני אשמח לשלוח אותו. אנשים מוסרים את נפשם ובסוף יש תמיד את הוואקום שלא מבינים מה קורה מסביבנו בעולם. כשהולכים לבדוק את זה ורואים מקומות אחרים, מבינים שאנחנו המוזרים. אנחנו אלה שמפלים את החיילים.

תודה. בבקשה, אדוני.

אני סמנכ"ל משאבי אנוש, הון אנושי, הייתי העוזר של אודי אדם לפני שבועיים והוא ביקש שאני אבוא לוועדה.

יש לנו גם שר ביטחון וגם רמטכ"ל מאוד חברתיים. אנחנו משקיעים בשנים האחרונות המון משאבים במיעוטים, בחיילים משוחררים, בחיילים בודדים, בתקנים במשרד הביטחון, יועצים וכן הלאה. התוכנית הזאת, קיימנו עליה עשרות דיונים לראות איך אנחנו מחילים אותה על כמה שיותר חיילים קרביים ומה שנקרא אוכלוסיות מיוחדות. לתת היום הצהרה על שנתון 2011 או 2012, רק בגלל שיש לי את הכבוד לאנשים האלה, לא יהיה אחראי. אנחנו מתחנו את גבולות התרומות. נמצאת פה הנציגה של יחד והוספנו להם תקנים. הם רצים בכל העולם ועם הציפורניים אנחנו מקווים אולי להצליח לעמוד בהבטחות לאלה שהיום עומדים בקריטריונים.

דווקא בגלל שאני מכבד את החבר'ה האלה והלוואי והיינו יכולים לתת לעוד ועוד ועוד, בסוף תוכנית צריכה להיות אחראית. יש לה מקורות, אתה נותן לאדם הבטחה, הוא הולך ללימודים בזכות זה ואתה צריך לעמוד מאחורי ההבטחה הזאת. אם מערכת הביטחון היא רצינית, היא יכולה כרגע לעמוד במי שיש.

בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת יוליה, אם יש חריגים מעטים, ונבדוק את זה ומדובר בבודדים, משהו שאנחנו יכולים להתחייב אליו, ברוכים הבראים ובאמת נעשה את הבדיקה הזאת בבית. אבל אם אתה מדבר על שני שנתונים מדובר על עשרות אלפי חיילים – אני לא יכול לנקוב פה במספרים. בסוף בסוף זה מאות מיליונים ואין לזה היתכנות. אלא אם כן יהיה לנו איזה כסף חיצוני.

אני חוזר ואומר שמדובר בסכום חד-פעמי. אני יכול לומר לכם שאני כמעט בטוח שלא מדובר ב-300 או 400 חיילים. אני אסביר למה. ראשית, יכול להיות שהרבה מאוד מהם כבר התחילו ללמוד. יכול להיות שהם בעיצום של הלימודים.

הם יבקשו עכשיו את הכסף.

אם הם בשנה רביעית, הם יקבלו את השנה הרביעית. אם הם בשנה שלישית, הם יקבלו את השנה השלישית.

לא, לא. צריך להתרכז בקבוצה הספציפית שעדיין עומדים בשלוש השנים. לגבי השאר אני לא יכולה - - -

יולי 2013 היה מראש תאריך בעייתי. מראש.

תמיד צריך להתחיל ממשהו.

אני מבין שצריך להתחיל ממשהו, אבל מראש אנחנו יודעים שהרבה מאוד חיילים, שכן היו יכולים להשתמש בזה, לא זכו בגלל שקבעו את התאריך השרירותי הזה, יולי 2013. אנחנו יודעים שחיילים שמסיימים את השירות הצבאי שלהם לא רוצים להתחיל ללמוד מיד. בעצם יולי 2013 קיבע את העניין הזה.

התוכנית הייתה צריכה להתחיל מתישהו והחשיבה הייתה לחזור למחזור האחרון שעדיין משרת.

אני מבקשת מכל הארגונים שיושבים פה לעשות בדק בית לגבי קבוצה מאד ספציפית. זאת בקשה ממני והיושב-ראש מבקש להרחיב. אני לא אשנה את העולם. זאת התוכנית ולכל דבר יש תאריך תחילה ויש רף. זה גם רלוונטי לקצבאות נכים, זה רלוונטי להבטחת הכנסה. אתה צריך לעמוד באיזשהו רף וכשאתה חורג בשקל, שוללים ממך את זה. יש פה היגיון. לכן יש ועדת ערר לדברים כאלה וגם פה. יש לנו פה קבוצה מסוימת שמצד אחד הם לא בקריטריון של תאריך תחילת שירות ומצד שני הם עדיין בקריטריון של השלוש שנים. זאת הקבוצה שאני מבקשת להתמקד בה ולהסביר בכמה מדובר. אם אנחנו יודעים שבשנה הראשונה הולכים 20%, בשנה השנייה 40% וחלק בכלל לא הולכים ללמוד. כמה יש לנו כאלה שכן רוצים ללמוד ונופלים דווקא בזה? אני מתמקדת בקריטריון של שלוש שנים שעברו מאז שהם השתחררו מהשירות. תאריך הגיוס שלהם הוא לא לפי התוכנית, אבל עדיין יש להם שלוש שנים מהשחרור והם רוצים ללכת ללמוד.

הם התחילו ללמוד באוקטובר 2016 או באוקטובר 2017. זאת אומרת שאדם כזה לא יקבל שלוש שנים אלא רק שנה ג' או ב' שלו.

אפשר לחשוב על פתרונות יצירתיים. למה אני מתכוונת? אם אנחנו מקלים עם החבר'ה ומנסים לעזור, אפשר להגיד: אוקיי, אתם לא עומדים בקריטריון הראשון ולכן נעזור לכם בלימודים, לא באופן מלא לפי התוכנית אלא במשהו. תחשבו על פתרונות. על מה אנחנו מדברים? זה לא עשרות מיליונים. אל תדברי אתי בצבא של משרד האוצר, ככה הם אוהבים. מתחילים עם מיליארדים ואחר כך יורדים. תהיו קונקרטיים כי אני חושבת שיש פה בעיה נקודתית ואנחנו יכולים לפתור אותה. בואי נחשוב יחד איך ועל מה מדובר. זה הפתרון שלי.

אני חושב שזה אחלה סיום לדיון החשוב הזה.

תודה רבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.