ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/06/2017

חוק העיצובים, התשע"ז-2017

פרוטוקול

 
øùåîåú

øùåîåú

Dean Livne

2017-05-29MOJ



נוסח לדיון ביום 6.6.2017

הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015

פרק א': הגדרות

הגדרות

בחוק זה -

"אמנת פריס" – אמנה בדבר הגנת הקנין התעשייתי שנחתמה בפריס ביום 20 במרס 1883

, והתיקונים באמנה כאמור ככל שישראל חייבת בהם;

"ארגון הסחר העולמי" – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

"בעל עיצוב" – בעלים של עיצוב לפי הוראות סימן א' בפרק ג', וכן מי שהועברה לו כדין הבעלות בעיצוב;

"בקשה לרישום עיצוב"- כמשמעותה בסעיף 20;

"הגורם המוסמך"- מי שהרשם הסמיכו בהתאם להוראות סעיף 92;

"הסכם לוקרנו" – הסכם בדבר סיווג בינלאומי של עיצובים שנחתם בלוקרנו ביום 8 באוקטובר 1968, והתיקונים בו;

"חוק הפטנטים" – חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967

;

"מדינת האיגוד" – מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי מכוח אמנת פריס, או קבוצה של מדינות האיגוד המקיימת מערכת משותפת בעבור הגשת בקשות לעיצוב, לרבות שטחים שאמנת פריס הוחלה עליהם מכוח הסמכויות שהוענקו לעניין זה באמנה כאמור;

"מדינה חברה" – מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;
"המועד הקובע" – המועד כמפורט להלן, לפי העניין:
לעניין עיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב – תאריך הגשת הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 21, ואם הוגשה לגבי העיצוב בקשה קודמת כאמור בסעיף 22 ומתקיימים התנאים המנויים באותו סעיף - תאריך הגשת הבקשה הקודמת כמשמעותו בסעיף האמור;

לעניין עיצוב שלא הוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב – מועד הפרסום בציבור לראשונה, בישראל או מחוצה לה, המועד בו המוצר נושא העיצוב הוצע למכירה או הופץ בציבור, לפי המוקדם, לרבות באמצעות האינטרנט, באופן מסחרי בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, לראשונה.

"מוצר" – לרבות מערכת של פריטים, אריזה, סימן גראפי (graphic symbol),, תצוגות מסך ולמעט גופן (Typeface) ותוכנת מחשב;

"מעצב" – מי שעיצב עיצוב; עוצב עיצוב בידי שני בני אדם או יותר במשותף, ייחשבו כולם יחד למעצב;

"מערכת של פריטים" – שני פריטים לפחות שמתקיימים לגביהם כל אלה:

הם מאותו סוג;

מאפייניהם החזותיים נבדלים זה מזה רק בפרטים שאינם מהותיים;

באופן רגיל הם מוצעים למכירה יחד או מיועדים לשימוש יחד;

"משתמש מיודע" – אדם המעוניין במוצר נושא העיצוב לשם שימוש בו, המכיר מגוון של עיצובים הקיימים בתחום שאליו משתייך המוצר כאמור;

"ניצול עיצוב" -

לעניין עיצוב רשום – ניצול עיצוב רשום כמשמעותו בסעיף 39(א);

לעניין עיצוב לא רשום – ניצול עיצוב לא רשום כמשמעותו בסעיף 62(א);

"סגן הרשם" – מי שהתמנה לסגן הרשם לפי סעיף 158 לחוק הפטנטים;

עיצוב" – מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר של המוצר או של חלק מהמוצר, לפי העניין, ובכלל זה מתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים;

"עיצוב לא רשום" – עיצוב שאינו עיצוב רשום;

"עיצוב רשום" – עיצוב הרשום בפנקס העיצובים;

"פוסק בקנין רוחני" – מי שהתמנה לפוסק בקנין רוחני לפי סעיף 172א(א) לחוק הפטנטים;

"הפנקס" – כמשמעותו בסעיף 99;

"הרשות" – רשות הפטנטים שהוקמה לפי סעיף 156 לחוק הפטנטים;

"רשם העיצובים", "הרשם" –

מי שהתמנה לרשם הפטנטים לפי סעיף 157 לחוק הפטנטים וכן סגן הרשם;

לעניין הסמכויות המנויות בסעיפים 12(ב), 36(ב), ו-47 עד 49 - גם פוסק בקנין רוחני;

"השר" – שר המשפטים.

פרק ב': ייחוד הוראות החוק וכשירות עיצוב להגנה

ייחוד הוראות החוק

לא תהא זכות בעיצוב, אלא לפי הוראות חוק זה.

כשירות להגנה על עיצוב כעיצוב רשום

עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד', אם הוא חדש ובעל אופי ייחודי בהתאם להוראות פרק זה.

כשירות להגנה על עיצוב כעיצוב לא רשום

עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב לא רשום לפי הוראות פרק ה', בהתקיים שניים אלה:

הוא חדש ובעל אופי ייחודי בהתאם להוראות פרק זה;

המוצר נושא העיצוב הוצע למכירה או הופץ בציבור, לרבות באמצעות האינטרנט, באופן מסחרי בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, בישראל, בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע.

על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנה על עיצובים לא רשומים או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בצו, כי עיצוב לא רשום שהאמנה כאמור מחייבת את הגנתו בישראל, יהיה מוגן בישראל בהתאם להוראות הצו אף אם לא מתקיים לגביו התנאי שבסעיף האמור; אולם ההגנה על עיצוב כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהייתה ניתנת לעיצוב אילו התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן הוסכם על כך באמנה אך לא יותר מכפי שהוסכם.

פגיעה בתקנת הציבור

על אף הוראות סעיפים 3 ו- 4, עיצוב שיש בו משום פגיעה בתקנת הציבור לא יהיה כשיר להגנה.

עיצוב חדש
עיצוב ייחשב חדש, אם לפני המועד הקובע לא פורסם בציבור, בישראל או מחוצה לה, עיצוב זהה לו או עיצוב שנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים.

עיצוב בעל אופי ייחודי
עיצוב ייחשב בעל אופי ייחודי, אם הרושם הכללי שהוא יוצר אצל משתמש מיודע שונה מהרושם הכללי שיוצר אצל משתמש מיודע עיצוב אחר אשר פורסם בציבור לפני המועד הקובע; לעניין זה יובאו בחשבון עיצובים הנוגעים לכל סוגי המוצרים.

נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בקביעה האם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שונה כאמור באותו סעיף קטן, יילקח בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שבו מצוי המוצר נושא העיצוב.

סייג לעניין פרסום בציבור
הצגת עיצוב בידי בעל העיצוב, לאדם אחר, לא תיחשב פרסום בציבור של העיצוב, אם האדם שלו הוצג העיצוב הסכים, במפורש או במשתמע, שלא לגלות את העיצוב לאחר.

פרסום בציבור שאינו פוגע בכשירות לרישום עיצוב

פרסום בציבור של עיצוב באחת מאלה, לא יפגע בכשירות להגנה על העיצוב כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד':

הפרסום נעשה בידי בעל העיצוב או כתוצאה ממידע שמקורו בבעל העיצוב, במהלך תקופה של 12 החודשים שקדמו למועד הקובע כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "המועד הקובע";

הגורם המוסמך שוכנע כי הפרסום נעשה שלא כדין, בידי אדם שאינו בעל העיצוב, ובלבד שבעל העיצוב הודיע לרשות על הפרסום כאמור בתוך 60 ימים מהמועד שבו נודע לו על כך.

מאפיין חזותי של מוצר שאינו כשיר להגנה כעיצוב

על אף הוראות פרק זה, אלה אינם כשירים להגנה כעיצוב רשום או כעיצוב לא רשום:
מראהו של מוצר או של חלק ממוצר המוכתב אך ורק בידי פעולתו של המוצר;

מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, אם המוצר או חלק מהמוצר כאמור נועדו להתחבר למוצר אחר, להשתלב במוצר אחר או שמוצר אחר ישתלב בהם, ולשם הגשמת ייעודם כאמור יש לייצרם בדיוק בצורה ובממדים שבהם יוצרו.

פרק ג': בעלות בעיצוב והעברתה ומתן רישיון לשימוש בעיצוב

סימן א': בעלות בעיצוב

הבעלים הראשון של עיצוב

בכפוף להוראות פרק זה, המעצב הוא הבעלים הראשון של עיצוב.

הבעלים הראשון של עיצוב שירות
הבעלים הראשון של עיצוב אשר עוצב בידי עובד לצורך עבודתו ובמהלכה (בסעיף זה- עיצוב שירות), הוא המעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד והמעסיק.

התעורר סכסוך בשאלה אם עיצוב הוא עיצוב שירות, רשאים העובד או המעסיק, או מי מטעמם, לבקש מרשם העיצובים שיכריע בשאלה.

הבעלים הראשון של עיצוב מוזמן

הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב לפי הזמנה, הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והמעצב.

בעלות המדינה בעיצוב
הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב או שהוזמן בידי המדינה או בידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, הוא המדינה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, "עובד המדינה" – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה.

חזקת בעלות בעיצוב

מי שנרשם בפנקס כבעל עיצוב רשום, רואים אותו כבעל העיצוב הרשום אלא אם כן הוכח אחרת.

מי שבעצמו או באמצעות מי מטעמו פרסם בציבור לראשונה, בישראל או מחוצה לה, הציע למכירה או הפיץ בציבור, לרבות באמצעות האינטרנט, באופן מסחרי, המוקדם מביניהם, מוצר נושא עיצוב לא רשום, רואים אותו כבעל העיצוב הלא רשום אלא אם כן הוכח אחרת.

סימן ב': העברת זכויות בעיצוב ומתן רישיונות

העברת זכויות ומתן רישיונות

זכויות בעיצוב, כולן או חלקן, ניתנות להעברה, בהסכם או על פי דין, ורשאי בעל העיצוב לתת לגביהן רישיון ייחודי או רישיון שאינו רישיון ייחודי.

הסכם להעברת זכויות בעיצוב או למתן רישיון ייחודי לגביו, טעון מסמך בכתב.

בסעיף זה, "רישיון ייחודי" – רישיון המעניק לבעליו זכות לניצול העיצוב, כפי שנקבע ברישיון, ומגביל את בעל העיצוב מניצול העיצוב בעצמו ומלהרשות לאחר לנצל את העיצוב כאמור.

תוקפם של העברת זכויות ומתן רישיונות ייחודיים בעיצוב רשום ובבקשה לרישום עיצוב, כלפי צד שלישי

העברת זכויות ומתן רישיונות ייחודיים לגבי זכויות בעיצוב רשום ובבקשה לרישום עיצוב, בהתאם להוראות סעיף 16, אין להם תוקף כלפי שום אדם זולת הצדדים להסכם וזולת אדם שידע אודות העברת הזכויות או מתן הרישיונות כאמור, אלא אם כן נרשמו בפנקס; ואולם, הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין הגשת תביעה בשל הפרת עיצוב.

רישום בפנקס של זכויות ורישיונות בעיצוב רשום או בעיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב
מי שהועברו לו זכויות בעיצוב רשום או בעיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב, מי שהעביר לאחר את זכויותיו בעיצוב רשום או בעיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב, מי שניתן לו רישיון בעיצוב רשום או בעיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב ומי שנתן לאחר רישיון בעיצוב רשום או בעיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב, בהתאם להוראות סעיף 16, רשאי לבקש מהגורם המוסמך לעדכן את הרישום בפנקס כך שישקף את הזכויות או הרישיונות בעיצוב הרשום.

הוגשה לגורם המוסמך בקשה לפי סעיף קטן (א), ירשום הגורם המוסמך בפנקס את הזכויות או הרישיון בהתאם לבקשה.

פרק ד': עיצוב רשום

סימן א': בקשה לרישום עיצוב

זכות לבקש רישום עיצוב

בעל עיצוב רשאי להגיש לרשות בקשה לרישום העיצוב, בהתאם להוראות לפי סימן זה (בפרק זה- בקשה לרישום עיצוב).

הגשת בקשה לרישום עיצוב
בקשה לרישום עיצוב תכלול את הפרטים כמפורט להלן, ויצורף לה אישור על תשלום אגרה בעד הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 109(5) (בפרק זה- בקשה לרישום עיצוב); בקשה לפי סעיף קטן זה יכול שתכלול מספר עיצובים:

שם בעל העיצוב;

מען למסירת מסמכים בישראל;

לגבי כל עיצוב הכלול בבקשה, אלה:

הסבר כיצד היה מגיש הבקשה (בפרק זה- המבקש) לבעל העיצוב;

הסוג ותת- הסוג שבהם מבוקש הרישום, בהתאם להוראות לפי סעיף 109(1);

תיאור חזותי נאות של העיצוב בהתאם לאמות מידה כפי שקבע השר.

היה העיצוב בבעלות משותפת של שני בני אדם או יותר (בחוק זה – עיצוב בבעלות משותפת), רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש, בשם כל השותפים כאמור, בקשה לרישום העיצוב לפי סעיף קטן (א) תוך ציון דבר הבעלות המשותפת ושמות השותפים; שותף שהגיש בקשה כאמור ימסור על כך הודעה בכתב לכל השותפים האחרים בבעלות בעיצוב.

כל שותף בבעלות בעיצוב בבעלות משותפת רשאי לוותר על חלקו בעיצוב כאמור על-ידי משלוח הודעה על כך לרשם; נשלחה הודעה כאמור לרשם, ימחק הרשם את שמו של השותף ששלח הודעה כאמור מהבקשה לרישום עיצוב.

כללה בקשה לרישום עיצוב יותר מעיצוב אחד, רשאי הגורם המוסמך לחלק אותה למספר בקשות לרישום עיצוב כך שכל בקשה תכלול עיצוב אחד.

תאריך הגשת בקשה לרישום עיצוב

תאריך הגשת בקשה לרישום עיצוב יהיה המועד שבו הוגשה הבקשה לראשונה לרשות.

על אף הוראות סעיף קטן (א), הוגשה בקשה לרישום עיצוב ונפל בה פגם מהפגמים המנויים להלן, יהא תאריך הגשת הבקשה המועד שבו תוקן הפגם האמור:

הבקשה אינה כוללת פרט מהפרטים המנויים בפסקאות (1) או (3)(ג) של סעיף 20(א);

לא שולמה האגרה שנקבעה בעד הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 109(5).

הרשות תמסור למבקש הודעה על פגם שנפל לפי סעיף קטן (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-21 יום ממועד הגשת הבקשה לראשונה או ממועד תיקון הפגם, לפי העניין.

דין קדימה

הגיש בעל עיצוב בקשה לרישום של עיצוב, אשר לגביו או לגבי עיצוב הנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים כבר הגיש בעל העיצוב או מי שקדם לו בזכות בעלות על אותו עיצוב בקשה קודמת לרישום במדינה חברה או בקשה קודמת שלפי אמנת פריס דינה כדין בקשה שהוגשה במדינת האיגוד (בסעיף זה – בקשה קודמת), רשאי בעל העיצוב לבקש כי לעניין סעיפים 6, 7 ו-34 יראו את תאריך הגשת הבקשה הקודמת (בסעיף זה- תאריך הגשת הבקשה הקודמת) כתאריך הגשת הבקשה לרישום העיצוב בישראל, אם מתקיימים כל אלה:

הבקשה לרישום העיצוב בישראל הוגשה בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ואם הוגשה יותר מבקשה קודמת אחת לרישום של אותו עיצוב – מהמועד שבו הוגשה הבקשה הקודמת הראשונה בהתאם להוראות אמנת פריס;

הבקשה להכיר בתאריך הגשת הבקשה הקודמת הוגשה במועד ובתנאים שקבע השר;

הוגש לגורם המוסמך, במועד ובדרך שקבע השר, העתק מהבקשה הקודמת המאושר בידי הרשות המוסמכת שאליה הוגשה הבקשה כאמור.

פרסום בקשה לרישום עיצוב

הוגשה בקשה לרישום עיצוב בהתאם להוראות סעיף 20, יפרסם הגורם המוסמך את הבקשה, בסמוך ככל האפשר לאחר הגשתה, ובכלל זה את התיאור החזותי של העיצוב הנכלל בבקשה, באתר האינטרנט של הרשות.

על אף הוראות סעיף קטן (א), בבקשה לרישום עיצוב רשאי המבקש לבקש מהגורם המוסמך לדחות את מועד פרסום הבקשה לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים מיום הגשת הבקשה; הגורם המוסמך ידחה את מועד פרסום הבקשה בהתאם למבוקש.

הוגשה בקשה לדחיית מועד הפרסום כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המבקש לבקש מהגורם המוסמך, בכל שלב במהלך תקופת הדחייה, לפרסם את הבקשה לפני תום תקופת הדחייה; הוגשה בקשה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א).

תיקון בקשה לרישום עיצוב ביוזמת המבקש
מבקש רשאי, עד מועד הרישום לפי סעיף 33, לבקש מהגורם המוסמך לתקן בקשה לרישום עיצוב שהגיש, ובלבד שאין בתיקון כאמור כדי לשנות את העיצוב בפרטים מהותיים; התיר הגורם המוסמך תיקון בקשה כאמור, יחולו לגבי הבקשה המתוקנת הוראות סעיף 31(ג).

הוגשה בקשה לרישום של עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שקיבל לכך את הסכמתם של כל השותפים האחרים בבעלות בעיצוב.

חזרה מבקשה לרישום עיצוב

מבקש רשאי לחזור בו מבקשה לרישום עיצוב, לא יאוחר ממועד הרישום לפי סעיף 33.

הוגשה בקשה לרישום עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שקיבל לכך את הסכמתם של כל השותפים האחרים בבעלות בעיצוב.

חילוקי דעות בין מבקשים
הוגשה בקשה לרישום עיצוב בידי יותר ממבקש אחד, כולם או חלקם, ושוכנע הרשם כי הטיפול בבקשה מתעכב עקב חילוקי דעות שנפלו בין המבקשים, רשאי הוא לפעול על פי יזמתם של חלק מהם ולתת הוראות לעניין בקשה כאמור ובלבד שיוזמי הפעולה מסרו למבקשים שאינם צד לה הודעה על כל הליך שלפני הרשם ועל כל תיקון בבקשה.

סימן ב': בחינת בקשה לרישום עיצוב

בחינת בקשה לרישום עיצוב

הוגשה בקשה לרישום עיצוב, יבחן הגורם המוסמך האם העיצוב הכלול בבקשה כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב'; היה המוצר נושא העיצוב מערכת של פריטים, יבחן הגורם המוסמך את התקיימות ההוראות האמורות לגבי כל פריט במערכת.

בבחינה לפי סעיף זה רשאי הגורם המוסמך להסתמך, בין השאר, על מסמכים שהומצאו לו בידי מי שאינו המבקש עד מועד הרישום; הגורם המוסמך לא יהיה חייב להודיע למי שהמציא לו מסמכים כאמור, על אודות הליכי בחינת הבקשה לרישום העיצוב או על החלטתו בבקשה.

דחיית המשך הבחינה
מצא הגורם המוסמך כי עיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב עלול שלא להיות כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב' בשל קיומה של בקשה לרישום עיצוב שהוגשה במועד הקודם למועד הקובע (בסעיף זה – הבקשה הראשונה), רשאי הוא להורות כי המשך בחינת הבקשה המאוחרת יידחה עד לאחר רישום העיצוב שלגביו הוגשה הבקשה הראשונה או עד לחזרת המבקש מהבקשה הראשונה לפי סעיף 25 או לסירוב לרישום העיצוב שלגביו הוגשה הבקשה הראשונה, לפי סעיף 32, לפי המוקדם מביניהם.

הקדמת הבחינה

מבקש רשאי להגיש לגורם המוסמך בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינה על-אתר של בקשה לרישום עיצוב שהגיש (בסעיף זה- בקשה לבחינה על אתר), בהתקיים אחד או יותר מאלה:

גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש;

אדם אחר התחיל לנצל את העיצוב שבקשר אליו הוגשה הבקשה לרישום עיצוב או עיצוב השונה ממנו בפרטים שאינם מהותיים, בלא רשותו של המבקש, או שיש בסיס לחשש שהוא יעשה כן;

חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרישום העיצוב ארוך באופן משמעותי לעומת המועד שחלף עד לתחילת הבחינה של בקשות אחרות שהוגשו באותו מועד.

קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(2) תוגש לרשות בצירוף אגרה כפי שקבע השר לפי סעיף 109(5).

מצא הגורם המוסמך כי מתקיימים התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו- (ב), תבוצע בחינת כשירותו של העיצוב נושא הבקשה להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב', סמוך ככל האפשר למועד הגשת הבקשה לבחינה; נרשם העיצוב שלגביו נעשתה בחינה כאמור בפנקס, יצוין בפרסום ובפנקס לפי סעיף 33 דבר בחינתה של הבקשה לפי הוראות סעיף קטן זה.

הודעה על ליקויים ותיקון ליקויים
ראה הגורם המוסמך כי בקשה לרישום עיצוב אינה ממלאת אחר הוראות סימן א', למעט הוראות סעיף 21, או כי עיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום אינו כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב', יודיע למבקש על הליקויים שבבקשה או על הטעמים לאי-כשירותו של העיצוב להגנה כעיצוב רשום כאמור (בסימן זה- ליקויים).

נמסרה למבקש הודעה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לתקן את הליקויים בבקשה בהתאם להודעת הגורם המוסמך כאמור, בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאין בתיקון כדי לשנות את העיצוב בפרטים מהותיים (בסעיף זה- בקשה מתוקנת).

תוקנה בקשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), יראו את הבקשה המתוקנת כאילו הוגשה במועד הקובע והיא תיבחן בהתאם להוראות סימן זה.

סירוב לבקשה לרישום עיצוב

לא תיקן המבקש בתוך התקופה שקבע השר את הליקויים בבקשה בהתאם להודעת הגורם המוסמך לפי סעיף 31, יסרב הגורם המוסמך לרישום העיצוב ויודיע על כך למבקש.

סירב הגורם המוסמך לרישום עיצוב כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי בקשת המבקש, לדון מחדש בדבר הסירוב כאמור, ובלבד שהבקשה לדיון מחדש תוגש בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו נשלחה למבקש הודעה על סירוב הגורם המוסמך לרישום כאמור.

סימן ג': רישום העיצוב

רישום העיצוב
נוכח הגורם המוסמך כי עיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב, כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב' ירשום הרשם את העיצוב בפנקס, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את דבר הרישום כאמור, את תיאורו החזותי של העיצוב כפי שנרשם ואת שמו של בעל העיצוב, וימסור למבקש תעודה המעידה על הרישום כאמור (בסימן זה- תעודת רישום).

הרישום בפנקס יהיה לפי תת-סוגים, כפי שיקבע השר; הגורם המוסמך יקבע את הסוג ואת תת-הסוג של העיצוב בהתאם לשימוש הרגיל במוצר נושא העיצוב ותוך התחשבות בסוג ובתת-הסוג המבוקשים.

רישום עיצוב בפנקס הוא תנאי לתוקפה של ההגנה עליו כעיצוב רשום לפי פרק זה, ויהווה ראיה לכאורה לתוקפו של העיצוב הרשום.

הקודם זוכה
הגישו שני מבקשים או יותר בקשות נפרדות לרישום של אותו עיצוב או של עיצובים הנבדלים זה מזה רק בפרטים שאינם מהותיים, יירשם העיצוב בפנקס על שמו של מי שביקש אותו קודם כדין.

ציון שמו של המעצב

מעצב של עיצוב שהוגשה בקשה לרישומו, או שאיריו, רשאים לבקש מהגורם המוסמך כי שמו של המעצב יצוין בפנקס או בתעודת הרישום, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) (בסעיף זה- בקשה לציון שם המעצב).

הגישו מעצב עיצוב או שאריו בקשה לציון שמו של המעצב ונוכח הגורם המוסמך כי מי שמתבקש רישום שמו הוא אכן המעצב, יציין הגורם המוסמך את שם המעצב כפי שהתבקש, בהתאם למפורט להלן:

אם הבקשה לציון שם המעצב הוגשה בטרם נרשם העיצוב לפי סעיף 33- יצוין שמו של מעצב העיצוב בפנקס ובתעודת הרישום;

אם הבקשה לציון שם המעצב הוגשה לאחר שנרשם העיצוב לפי סעיף 33 - יצוין שמו של מעצב העיצוב בפנקס בלבד.

הגורם המוסמך יודיע על ציון שם המעצב כאמור בסעיף קטן (ב) למגיש הבקשה לרישום העיצוב או לבעל העיצוב הרשום, לפי העניין, ואם הוגשה בקשה לציון שם המעצב בידי אדם אחר או שאדם אחר רשום בפנקס כמעצב – גם לאותו אדם.

ביטול ציון שמו של המעצב

צוין שמו של אדם כמעצב עיצוב בהתאם להוראות סעיף 35, רשאי כל אדם הסבור כי ציון השם כאמור אינו משקף את העובדות, להגיש לרשם העיצובים בקשה לביטול ציון שמו של המעצב ברישום העיצוב בפנקס (בסעיף זה- בקשה לביטול ציון שם המעצב).

הוגשה בקשה לביטול ציון שם המעצב, יחליט בה רשם העיצובים ויודיע על החלטתו למגיש הבקשה וכן לכל מי שנמסרה לו הודעה על ציון שם המעצב לפי סעיף 35(ג), וכן יתקן את הרישום בפנקס בהתאם להחלטתו.

ויתור על ציון שמו של המעצב

תניה שלפיה מוותר מעצב על הזכות לבקש את ציון שמו בהתאם להוראות סעיף 35, אין לה תוקף.

ציון שם המעצב אינו מקנה זכויות

מי ששמו צוין בפנקס כמעצב בהתאם להוראות סעיף 35 לא יהא זכאי, בשל כך בלבד, לזכות כלשהי בעיצוב הרשום.

סימן ד': זכויות הנובעות מעיצוב רשום ותקופת תוקפו

זכויות בעל עיצוב רשום

רישום של עיצוב בהתאם להוראות פרק זה מקנה לבעל העיצוב הרשום זכות בלעדית לביצוע כל אחת מהפעולות המנויות להלן, לגבי העיצוב הרשוםולגבי כל עיצוב אחר היוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו העיצוב הרשום; היה המוצר נושא העיצוב מערכת של פריטים, תחול הזכות האמורה לגבי כל אחד מפריטי המערכת (בסימן זה- ניצול עיצוב רשום):

ייצור, מכירה, השכרה, או הצעה או העמדה למכירה או להשכרה, באופן מסחרי, הפצה בהיקף מסחרי או שימוש מסחרי אחר, לעניין המוצר נושא העיצוב, או ייבוא לישראל, שלא לשימוש עצמי, של מוצר נושא העיצוב, למעט יבוא לישראל של מוצר כאמור אשר שווק מחוץ לישראל ברשותו של בעל העיצוב לפי חוק זה או מי מטעמו; לעניין זה, "שימוש עצמי"- כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס

;

החזקת מוצר נושא העיצוב למטרת ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1).

בקביעה האם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו העיצוב הרשום, לעניין סעיף קטן (א), יילקח בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים לגבי מוצרים מהתחום שבו מצוי המוצר נושא העיצוב הרשום.

סייג לניצול עיצוב רשום

על אף הוראות סעיף 39, רישום העיצוב אין בו משום מתן רשות לניצול העיצוב הרשום בדרך שיש בה הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.

תקופת תוקפו של עיצוב רשום

תקופת תוקפו של עיצוב רשום היא עשרים וחמש שנים מתאריך הגשת הבקשה לפי סעיף 21, בכפוף להוראות לפי סימן ה'.

סימן ה': אגרות

תשלום אגרת חידוש

עיצוב רשום יהא בר-תוקף לכל התקופה הקבועה בסעיף 41, אם שילם בעל העיצוב אגרת חידוש בסכומים ובמועדים כפי שקבע השר.

פיגור בתשלום אגרת חידוש
לא שולמה אגרת חידוש במועד שנקבע לתשלומה לפי סעיף 42, ניתן לשלמה בתוך שישה חדשים מאותו מועד, בתוספת אגרה בסכום שקבע השר בעד הפיגור בתשלום, ומשנעשה כן רואים את אגרת החידוש כאילו שולמה במועד שנקבע לתשלומה לפי סעיף 42.

פקיעת תוקפו של עיצוב רשום בשל אי-תשלום אגרה

חלפה התקופה האמורה בסעיף 43 ולא שולמו האגרות כאמור באותו סעיף, יפקע תוקפו של העיצוב החל במועד לתשלום האגרה לפי סעיף 42; הרשם ירשום בפנקס את דבר פקיעת תוקפו של העיצוב הרשום כאמור, ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות.

החזר תוקפו של עיצוב רשום שפקע בשל אי-תשלום אגרה

בעל עיצוב רשום שפקע תוקפו בשל אי-תשלום אגרת חידוש כאמור בסעיף 44, רשאי לבקש מרשם העיצובים בתוך שישה חודשים מהמועד שבו נרשם דבר פקיעת תוקפו של העיצוב הרשום לפי הוראות אותו סעיף, בדרך ובצורה שקבע השר, את החזר תוקפו של העיצוב הרשום, ובלבד שיפרט בבקשה את הסיבות לאי-תשלום האגרה (בסימן זה- בקשה להחזר תוקף); השר רשאי לקבוע אגרה מיוחדת בעד הגשת בקשה להחזר תוקף.

הוגשה בקשה להחזר תוקף, יחזיר הרשם את תוקפו של העיצוב אם מצא שהאיחור בתשלום האגרה נגרם למרות שבעל העיצוב הרשום נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין לתשלום האגרה במועד, ובלבד שהמבקש שילם את האגרות המנויות בסעיף 43; הרשם יפרסם את דבר החזר התוקף באינטרנט.

אין בהחזר תוקפו של עיצוב שפקע, לפי הוראות סעיף זה, כדי להאריך את תקופת תוקפו של העיצוב מעבר לתקופה האמורה בסעיף 41.

המנצל עיצוב רשום שפקע תוקפו והוחזר לתוקף
מי שהחל לנצל בישראל עיצוב רשום שפקע תוקפו או מי שעשה הכנות ממשיות לניצולו בישראל של עיצוב רשום שפקע תוקפו, לאחר שדבר פקיעת תוקפו של העיצוב הרשום פורסם לפי סעיף 44 ובטרם פורסם דבר חזרתו לתוקף לפי סעיף 45(ב), זכאי להוסיף ולנצל את העיצוב לצרכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר העיצוב הרשום לתקפו.

הזכות לניצול עיצוב רשום לפי סעיף זה אינה ניתנת להעברה, או להורשה אלא יחד עם העסק שבו נוצל העיצוב, ולא ניתן לתת לגביה רישיונות אלא בידי העסק שבו נוצל העיצוב.

סימן ו': תיקון רשומות ומסמכים וביטול או מחיקה של עיצוב רשום

תיקון רשומות ומסמכים

רשם העיצובים רשאי, על פי בקשתו של כל אדם או ביזמתו, לתקן פרט הרשום בפנקס או בכל מסמך אחר שהוצא בידי הרשות לפי חוק זה, אם נוכח כי הוא אינו משקף את העובדות; השר רשאי לקבוע סוגי פרטים הניתנים לתיקון כאמור והוראות לעניין ההליך לפי סעיף קטן זה, לרבות לעניין מתן הזדמנות לבעל העיצוב הרשום להשמיע את טענותיו בפני הרשם בהתאם לתקנות שתוקנו לפי סעיף זה.

הרשם רשאי, על פי בקשתו של כל אדם או ביזמתו, לתקן טעות סופר שנפלה בפנקס או בכל מסמך אחר שהוצא בידי הרשות לפי חוק זה.

הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) שלא בידי בעל העיצוב הרשום, תמסור הרשות הודעה על כך לבעל העיצוב הרשום.

מחיקת רישום של עיצוב בפנקס או ביטולו, לבקשת בעל העיצוב הרשום

בעל עיצוב רשום רשאי לבקש מרשם העיצובים למחוק או לבטל את רישומו בפנקס של העיצוב הרשום (בסעיף זה- בקשה למחיקה או לביטול); היה העיצוב הרשום עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש בקשה לביטולו או למחיקתו, ובלבד שקיבל לכך את הסכמתם של כל השותפים האחרים בבעלות בעיצוב בכתב.

הרשם יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה על הגשת בקשה למחיקה או לביטול.

הרשם יחליט בבקשה לביטול או למחיקה, יודיע לצדדים על החלטתו ויפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של הרשות.

החליט הרשם לקבל את הבקשה למחיקה או לביטול, ירשום בפנקס את דבר המחיקה או הביטול של העיצוב בהתאם לבקשת בעל העיצוב.

ביטול רישום של עיצוב בפנקס, ביטול החזר תוקפו של עיצוב שפקע, ביטול תיקון של פרט רשום

כל אדם שאינו בעל העיצוב הרשום רשאי לבקש מרשם העיצובים לבטל את רישומו בפנקס של עיצוב רשום, בהתקיים אחד מאלה:

העיצוב לא היה כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב';

הבקשה לרישום העיצוב לא הוגשה בידי בעל העיצוב, בניגוד להוראות סעיף 19;

הוגשו שתי בקשות נפרדות או יותר לרישום של אותו עיצוב או של עיצוב הנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים, והעיצוב לא נרשם על שמו של מי שביקש אותו קודם כדין, בניגוד להוראות סעיף 34.

כל אדם רשאי לבקש מהרשם לבטל את החזר תוקפו של עיצוב רשום כאמור בסעיף 45, בטענה שלא התקיימו התנאים להחזר התוקף לפי הסעיף האמור.

כל אדם רשאי לבקש מהרשם לבטל תיקון של פרט הרשום בפנקס או בכל מסמך אחר שהוצא בידי הרשות לפי חוק זה (בסימן זה- ביטול תיקון) שבוצע לפי סעיף 47, בטענה שלא התקיימו התנאים לתיקון לפי הסעיף האמור.

מי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) ישלח הודעה על הגשת הבקשה לבעל העיצוב הרשום, והוא יהיה המשיב בבקשה; הרשם יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה על הגשת בקשה כאמור.

הרשם יודיע לצדדים על החלטתו בבקשה לפי סעיף זה; החליט הרשם לקבל בקשה לפי סעיף זה, ירשום בפנקס את דבר ביטול העיצוב הרשום, את דבר ביטול החזר התוקף או את דבר ביטול התיקון, לפי העניין.

תוצאות בקשה לפי סעיפים 48 או 49

החליט רשם העיצובים למחוק את רישומו של עיצוב בפנקס על פי בקשה לפי סעיף 48, ירשום הרשם את דבר המחיקה בפנקס במועד כניסתה לתוקף של ההחלטה לפי סעיף 51, ורואים את העיצוב כאילו נמחק מהפנקס ביום הגשת הבקשה כאמור.

החליט הרשם לבטל את רישומו של עיצוב בפנקס על פי בקשה לפי סעיפים 48 או 49, ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס במועד כניסתה לתוקף של ההחלטה לפי סעיף 51, ורואים את העיצוב כאילו לא נרשם בפנקס.

החליט הרשם לבטל את החזר תוקפו של עיצוב רשום על פי בקשה לפי סעיף 49(ב), ירשום הרשם את דבר ביטול החזר התוקף בפנקס במועד כניסתה לתוקף של ההחלטה לפי סעיף 51, ורואים את העיצוב כאילו פקע תוקפו במועד האמור בסעיף 44.

החליט הרשם על ביטול תיקון על פי בקשה לפי סעיף 49(ג), ירשום את דבר הביטול בפנקס במועד כניסתה לתוקף של ההחלטה לפי סעיף 51, ורואים את העיצוב כאילו לא בוצע בו התיקון כאמור.

כניסה לתוקף של החלטות הרשם לפי סעיפים 48 או 49
החלטה של רשם העיצובים לפי סעיפים 48 או 49, תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר תום התקופה להגשת ערעור על ההחלטה לפי סעיף 103.

התיישנות טענות לגבי עיצוב רשום
טענה שלפיה העיצוב לא היה כשיר להגנה כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ב', וטענות לביטול ציון שם המעצב, לביטול עיצוב רשום, לביטול תיקון או לביטול החזר תוקפו של עיצוב רשום וטענות הנוגעות לזהותו של בעל העיצוב הרשום, אינן נתונות להתיישנות בתקופת תוקפו של העיצוב הרשום.

סימן ז': עיצוב מוסף

הגדרה

בסימן זה, "עיצוב מוסף", ביחס לעיצוב רשום או לעיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב (בסימן זה- עיצוב עיקרי) - עיצוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

המוצר נושא העיצוב הוא המוצר נושא העיצוב העיקרי, ומאפייניו החזותיים של העיצוב נבדלים ממאפייניו החזותיים של העיצוב העיקרי רק בפרטים שאינם מהותיים;

המוצר נושא העיצוב אינו המוצר נושא העיצוב העיקרי, ומאפייניו החזותיים של העיצוב זהים למאפייניו החזותיים של העיצוב העיקרי.

כשירות להגנה כעיצוב מוסף

על אף הוראות סעיף 3, עיצוב מוסף יהיה כשיר להגנה כעיצוב מוסף רשום אף אם אינו חדש ובעל אופי ייחודי רק ביחס לעיצוב העיקרי.

החלת הוראות פרק זה לעניין עיצוב מוסף

הוראות פרק זה יחולו לעניין עיצוב מוסף, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה.

בקשה לרישום עיצוב מוסף

בעל עיצוב עיקרי רשאי לבקש כי עיצוב שלגביו הגיש בקשה לרישום עיצוב, יירשם כעיצוב מוסף לפי הוראות סימן זה (בסימן זה- בקשה לרישום עיצוב מוסף); בבקשה כאמור יציין המבקש מהו העיצוב העיקרי שביחס אליו מתבקש רישום העיצוב המוסף.

בקשה לרישום עיצוב מוסף תוגש יחד עם הבקשה לרישום העיצוב העיקרי או במועד מאוחר יותר במהלך תקופת תוקפו של העיצוב העיקרי.

בחינת בקשה לרישום עיצוב מוסף

הוגשה בקשה לרישום עיצוב מוסף ומצא הגורם המוסמך כי לא מתקיימים לגבי העיצוב התנאים המנויים בהגדרה "עיצוב מוסף" שבסעיף 53, יודיע על כך למבקש הרישום ואם ביקש זאת מגיש הבקשה ושילם את האגרה המתאימה לפי סעיף 109(5) יבחן את כשירותו של העיצוב להגנה כעיצוב רשום עצמאי בהתאם להוראות סעיף 28.

סייג לרישום עיצוב מוסף

לא יירשם עיצוב כעיצוב מוסף אם הבקשה לרישומו הוגשה לפני תאריך הגשת הבקשה לרישום העיצוב העיקרי.

פקיעת תוקף של עיצוב מוסף

פקע תוקפו של העיצוב העיקרי, יפקע עמו גם תוקפו של העיצוב המוסף בכפוף להוראות סעיף 61.

אגרת חידוש

אגרת חידוש בעד עיצוב מוסף תשולם במועד הקבוע לתשלום אגרת חידוש בעד העיצוב העיקרי, בהתאם להוראות לפי סימן ה'.

תוקף עיצוב מוסף עם ביטול או מחיקת העיצוב העיקרי

בוטל או נמחק העיצוב העיקרי לפי הוראות סימן ו' ולא בוטל או נמחק עמו גם העיצוב המוסף לו, יהיה העיצוב המוסף לעיצוב עצמאי, אם ביקש זאת בעל העיצוב המוסף.

בוטל או נמחק העיצוב העיקרי כאמור בסעיף קטן (א) והיו לעיצוב העיקרי כמה עיצובים מוספים, רשאי בעל העיצוב לציין בבקשתו לפי סעיף זה מי מהם יירשם כעיצוב העיקרי, והשאר יירשמו כעיצובים מוספים.

על אף הוראות סעיף קטן (ב), מצא הגורם המוסמך כי לא מתקיימים לגבי מי מהעיצובים כאמור באותו סעיף קטן התנאים המנויים בהגדרה "עיצוב מוסף" שבסעיף 53, ירשום כל אחד מהם כעיצוב עצמאי אם מתקיימים לגביו תנאי הכשירות להגנה כעיצוב רשום לפי פרק ב', ורשאי הוא לרשום את אחד העיצובים כעיצוב עיקרי ואת השאר כעיצובים מוספים.

עיצובים מוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) יעמדו בתוקפם עד תום התקופה שבה היה העיצוב העיקרי עומד בתקפו אילולא בוטל או נמחק, ובלבד שישולמו בעדם האגרות כאמור בסימן ה' כפי שהוא מוחל בסעיף 60.

פרק ה': עיצוב לא רשום

זכויות בעל עיצוב לא רשום

לבעל עיצוב לא רשום הכשיר להגנה בהתאם להוראות פרק ב' מוקנית הזכות הבלעדית למנוע מכל אדם להעתיק, לצורך שימוש מסחרי, את העיצוב או עיצוב אחר היוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו המוצר נושא העיצוב; היה המוצר נושא העיצוב מערכת של פריטים, תחול הזכות האמורה לגבי כל אחד מפריטי המערכת.

בקביעה האם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו המוצר נושא העיצוב, לעניין סעיף קטן (א), יילקח בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שבו מצוי המוצר נושא העיצוב.

סימון עיצוב לא רשום

בעל עיצוב לא רשום הסבור כי עיצובו כשיר להגנה כעיצוב לא רשום לפי הוראות חוק זה, רשאי לסמן את המוצר נושא העיצוב, באופן שיקבע השר; הסימון יכלול ציון כי מדובר בעיצוב לא רשום וכן את המועד הקובע החל לגבי העיצוב.

סייג לניצול עיצוב לא רשום

על אף הוראות סעיף 62, הגנה על עיצוב כעיצוב לא רשום אין בה משום מתן רשות לניצול העיצוב בדרך שיש בה הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.

בקשה לרישום של עיצוב לא רשום

בעל עיצוב לא רשום רשאי, בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע, להגיש לרשות בקשה לרישומו של העיצוב הלא רשום, ויחולו לעניין הבקשה, בחינת הבקשה ורישום העיצוב ההוראות לפי פרק ד'.

תקופת תוקפו של עיצוב לא רשום

תקופת תוקפו של עיצוב לא רשום היא שלוש שנים מהמועד הקובע.

פרק ו': הפרת עיצוב

הפרת עיצוב רשום

המנצל עיצוב רשום כאמור בסעיף 39, בעצמו או באמצעות אחר, לאחר מועד פרסום הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 23 ובלא רשותו של בעל העיצוב הרשום, מפר את העיצוב הרשום.

הפרת עיצוב לא רשום
המנצל עיצוב לא רשום כאמור בסעיף 62, בעצמו או באמצעות אחר, לאחר המועד הקובע ובלא רשותו של בעל העיצוב הלא רשום, מפר את העיצוב הלא רשום.

הפרה עקיפה של עיצוב לא רשום

המבצע פעולה מהפעולות המפורטות להלן במוצר נושא עיצוב לא רשום מפר את העיצוב הלא רשום, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי המוצר נושא העיצוב הוא מוצר מפר:

מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה באופן מסחרי;

החזקה למטרת ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1);

הפצה בהיקף מסחרי;

ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי; לעניין זה, "שימוש עצמי"- כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.



בסעיף זה, "מוצר מפר"- מוצר נושא עיצוב לא רשום שיוצר בלא רשותו של בעל העיצוב הלא רשום, למעט מוצר כאמור שיוצר מחוץ לישראל ברשותו של בעל העיצוב לפי חוק זה או מי מטעמו.

חזקת ידיעה לעניין עיצוב לא רשום
סימן בעל עיצוב לא רשום את המוצר נושא העיצוב בהתאם להוראות סעיף 63 חזקה כי מי שניצל את העיצוב הלא רשום כאמור בסעיף 68 או שביצע פעולה כאמור בסעיף 69, ידע כי בעל העיצוב הלא רשום סבור כי עיצובו כשיר להגנה כעיצוב לא רשום בהתאם להוראות חוק זה; בעל עיצוב לא רשום לא יסמן את עיצובו כאמור בסעיף 63 אם ידע או היה עליו לדעת שהעיצוב אינו כשיר להגנה

הגנה בתביעת הפרה
עילה שניתן על פיה לבטל רישומו של עיצוב רשום, תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרת העיצוב הרשום; שוכנע בית המשפט כי קיימת הגנה כאמור, יורה על ביטול רישום העיצוב; הורה בית המשפט על ביטול רישום כאמור, יחולו לעניין זה הוראות סעיף 50(ב).



טענה שלפיה עיצוב לא רשום לא היה כשיר להגנה לפי הוראות חוק זה, תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרת העיצוב הלא רשום.

תובענה בשל הפרה
תובענה בשל הפרת עיצוב רשאי להגיש בעל העיצוב, ואם ניתן לגבי העיצוב רישיון ייחודי לפי סעיף 16 – גם בעל הרישיון כאמור.

היה העיצוב עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש תובענה בשל הפרת העיצוב.

אין להגיש תובענה בעילה של הפרת עיצוב רשום אלא לאחר שנרשם העיצוב; אולם משהוגשה תובענה בשל הפרה כאמור, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה של העיצוב כפי שנרשם שנעשתה לאחר יום פרסום הגשת הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 23 כאילו הופר עיצוב רשום; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של מי שהגיש בקשה לרישום עיצוב, וכל עוד העיצוב טרם נרשם, להגיש תובענה בעילה של הפרת העיצוב כעיצוב לא רשום.

תובע המגיש תובענה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יצרף כבעל דין לתובענה כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים; אולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע או לבקשת מי שמבקשים את צירופו, לפטור מצירוף בעל דין כאמור.

הצהרה בדבר אי-הפרה
מי שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיפים 39(א) או 62, רשאי לבקש מבית המשפט פסק דין הצהרתי שלפיו אין בפעולה המבוקשת משום הפרת עיצוב.

בהליך לפי סעיף קטן (א) לא תישמע הטענה כי העיצוב הוא חסר תוקף, ומתן פסק הדין ההצהרתי או הסירוב לתתו אין בהם כדי לקבוע בשאלת תוקף העיצוב.

פרק ז': תרופות בשל הפרת עיצוב

הפרת עיצוב – עוולה

הפרת עיצוב היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]

יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.

צו מניעה בשל הפרת עיצוב

בתובענה בשל הפרת עיצוב זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן.

פיצויים בלא הוכחת נזק
76א

בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע בתביעה על הפרת עיצוב, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

היקף ההפרה;

חומרת ההפרה;

הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

מאפייני פעילותו של הנתבע;

טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

תום לבו של הנתבע;

אופי התחום, לרבות מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שבו מצוי המוצר נושא העיצוב.

לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.

השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

הסכום הנקוב בסעיף זה יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; הרשם יפרסם את הסכום המעודכן בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות; בסעיף קטן זה –
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש ינואר 2012;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

דין וחשבון

בתובענה בשל הפרת עיצוב, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה.

טיפול במוצרים נושאי עיצובים מפרים

בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות בעיצוב, רשאי בית המשפט להורות על–

השמדת המוצרים נושאי העיצוב שהזכות בו הופרה או נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם, או עשיית כל פעולה אחרת במוצרים או בנכסים כאמור באופן שלא יגרום נזק לבעל הזכות;

העברת הבעלות במוצרים נושאי העיצוב כאמור לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש במוצרים כאמור, לחייבו בתשלום כפי שיקבע.

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי מוצר המצוי בידי אדם אשר לא הפר בעצמו את העיצוב, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968

.

מפר תמים

בתובענה בשל הפרת עיצוב, לא יחויב המפר בתשלום פיצויים עקב ההפרה אם לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימות זכויות בעיצוב;
מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המפר ידע שקיימות זכויות בעיצוב בהתקיים אחד מאלה:

אם העיצוב נרשם לפי סעיף 33(ב);

לעניין עיצוב לא רשום- אם העיצוב סומן לפי סעיף 63 או שפורסמה בקשה לרישומו לפי סעיף 23.

פרק ז'1 הוראות שונות

עיכוב בידי המכס

79א

בעל עיצוב רשום שסבור כי זכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור הודעה בכתב, למנהל המכס, שהוא בעל הזכות בעיצוב הרשום, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכותו בעיצוב, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.

ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול העתק מתעודת הרישום של העיצוב וכן תיאור חזותי ברור של העיצוב הרשום שלגביו יש למבקש זכות ושלגביו הוא מודיע על ייבוא טובין מפרים המאפשר למנהל המכס להשוות בין הטובין המקוריים לבין הטובין המפרים דוגמת צילומים, קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין הטובין המקוריים לבין הטובין המפרים.

בעל העיצוב הרשום ימסור למנהל המכס, בהודעה, ציון מספיק של שם היבואן או מספר המכולה המביאים את הטובין המפרים וכן ציון של המועד שבו עומדים הטובין המפרים להגיע לישראל, עד לטווח של חודש; בעל העיצוב הרשום ימסור בהודעה כאמור גם פרטים נוספים ככל שאלה ידועים לו, לרבות שם האניה, מספר החבילות העומדות להתקבל וכל פרט אחר.

בעל העיצוב הרשום ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין זה לפי פקודת המכס; לעניין סעיף זה בלבד, יראו את המצאת כל הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) כהמצאת ראיות ראשוניות.

הוראות סעיף זה לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.

פרק ח': עיצובים בין-לאומיים

סימן א': הגדרות

הגדרות

בפרק זה –

"בקשה בין-לאומית" – בקשה לרישום עיצוב כעיצוב בין-לאומי רשום, המוגשת למשרד הבינלאומי לפי הסכם האג;

"הסכם האג", "ההסכם" –כמשמעותו בסעיף 1 לנוסח ז'נבה; ההסכם מפורסם באתר האינטרנט של הרשות;

"המרשם הבין-לאומי"- כהגדרתו בסעיף 1 לנוסח ז'נבה;

"המשרד הבין-לאומי" – כמשמעותו בסעיפים 1 ו-22 לנוסח ז'נבה;

"נוסח האג" – נוסח האג של הסכם האג בנוגע לרישום בין-לאומי של עיצובים תעשייתיים, מיום 28 בנובמבר 1960;

"נוסח ז'נבה" – נוסח ז'נבה של הסכם האג בנוגע לרישום בין-לאומי של עיצובים תעשייתיים, מיום 2 ביולי 1999;

"עיצוב בין-לאומי רשום" – עיצוב שנרשם במרשם הבין-לאומי בהתאם להוראות הסכם האג;

"עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל" – עיצוב בין-לאומי רשום שבבקשה לרישומו ציין המבקש את ישראל כיעד לרישום העיצוב;

"תקנות האג" – התקנות המשותפות מכוח נוסח ז'נבה ונוסח האג, בנוסחן העדכני, כפי שהן מפורסמות באתר האינטרנט של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO – World Intellectual Property Organization) וקישור אליהן מופיע באתר האינטרנט של הרשות.

סימן ב': בקשות בין-לאומיות

הגשת בקשה בין-לאומית

אזרח ישראלי, תושב ישראל או מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי פעיל, או מי שמקיים פעילות מסחרית מישראל (בסימן זה – המבקש), רשאי להגיש בקשה בין-לאומית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), למשרד הבין-לאומי, בצירוף אגרות במועדים ובסכומים כפי שנקבעו בהסכם האג ובתקנות האג

בקשה בין-לאומית וכן כל מסמך אחר בקשר לבקשה כאמור שיש להגישו או שניתן להגישו בהתאם להסכם האג או לתקנות האג, יוגשו בצורה, בדרך ובמועד שנקבעו בהסכם ובתקנות כאמור.

העברת בקשה בין-לאומית באמצעות הרשות



נוסף על האמור בסעיף 81, השר רשאי לקבוע הוראות לעניין העברת בקשה בין-לאומית למשרד הבין-לאומי באמצעות הרשות, לבקשת המבקש, ורשאי השר לקבוע כי המבקש יחוייב בתשלום אגרה שתקבע לפי סעיף 109(א)(5) בעד העברת הבקשה כאמור.

סימן ג' : טיפול בעיצובים בין-לאומיים רשומים המייעדים את ישראל

מעמדו של עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל

ממועד רישומו של עיצוב בין-לאומי המייעד את ישראל במרשם הבין-לאומי בהתאם להוראות הסכם האג, יראו אותו כעיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב לפי הוראות סעיף 20, ויחולו עליו הוראות סעיף 20(ד).

בחינת עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל
הגורם המוסמך יבחן אם עיצוב בין-לאומי המייעד את ישראל כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב'; אולם המועד הקובע לעניין זה יהיה יום רישומו של העיצוב הבין-לאומי במרשם הבין-לאומי, ואם כללה הבקשה הבין-לאומית לגבי העיצוב כאמור הצהרה בדבר דרישת הכרה בדין קדימה בשל בקשה או בקשות מוקדמות יותר בהתאם להוראות סעיף 6 להסכם האג- יהיה המועד הקובע התאריך שהוכר בידי המשרד הבין-לאומי כמועד הגשת הבקשה הבין-לאומית.

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בעל עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל להגיש בקשה להכרה בדין קדימה לגבי העיצוב הבין-לאומי הרשום גם בהתאם להוראות סעיף 22.

הוראות סימן ב' בפרק ד' יחולו לעניין בחינת עיצוב בין-לאומי המייעד את ישראל כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הודעה על ליקויים לפי סעיף 31 יכול שתהיה רק בנוגע לאי כשירותו של העיצוב להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב'.

רישום בפנקס של עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל
נוכח הגורם המוסמך כי עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב', יחולו לעניין רישום העיצוב בפנקס הוראות סימן ג' בפרק ד', בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הגורם המוסמך יציין ברישום בפנקס ובפרסום באתר האינטרנט של הרשות, לפי סעיף 33(א), גם כי העיצוב נרשם בהתאם להוראות פרק זה, וימסור הודעה על רישום העיצוב למשרד הבין-לאומי.

הודעה על סירוב

נוכח הגורם המוסמך כי עיצוב בין-לאומי רשום המייעד את ישראל אינו כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב' ימסור למשרד הבין-לאומי, בתוך 12 חודשים מהיום שבו פורסם העיצוב במרשם הבין-לאומי, הודעה על סירובו לרשום את העיצוב (בסימן זה- הודעה על סירוב), בצירוף הנימוקים לכך.

לא מסר הגורם המוסמך למשרד הבין-לאומי הודעה על סירוב בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ירשום הרשם את העיצוב בפנקס, והכל אם לא נרשם העיצוב בהתאם להוראות סעיף 85 ויראו את המועד שבו חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (א) כמועד הרישום.

הגורם המוסמך רשאי למסור למשרד הבין-לאומי, בכל עת, הודעה על ביטול הודעה על סירוב שמסר לפי סעיף קטן (א).

החלת הוראות על עיצוב בינלאומי שנרשם בישראל

נרשם עיצוב בין-לאומי בפנקס בהתאם להוראות סעיף 85 או להוראות סעיף 86(ב), יחולו על העיצוב האמור (בפרק זה- עיצוב בין-לאומי שנרשם בישראל) הוראות סימן ב' בפרק ג', סימנים ד' עד ז' בפרק ד' ופרקים ו', ז' ו-ט', בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

אגרות חידוש שיש לשלמן לפי סעיף 42, ישולמו בהתאם לאמור בסעיף 17 להסכם האג ובתקנות האג;

השר רשאי לקבוע בתקנות, סוגים נוספים של פעולות בקשר לעיצוב בין-לאומי שנרשם בישראל שייעשו רק בהתאם לאמור בהסכם האג ובתקנות האג.

תוקפם בישראל של תיקונים במרשם הבינלאומי

השר יקבע בתקנות, בהתאם להוראות לפי סעיף 16 להסכם האג, סוגים של תיקונים בעיצוב בין-לאומי שנרשם בישראל, שאם נרשמו במרשם הבין-לאומי יהיה להם תוקף כאילו נרשמו בישראל.

הגורם המוסמך ירשום בפנקס תיקונים בעיצוב בין-לאומי שנרשם בישראל שהם מהסוג שנקבע לפי סעיף קטן (א).

סימן ד': הוראות כלליות

הודעה על מחיקה או על ביטול רישום של עיצוב בין-לאומי שנרשם בישראל

הגורם המוסמך ימסור למשרד הבין-לאומי הודעה על החלטה סופית לפי הוראות סימן ו' בפרק ד' או על החלטת בית המשפט לפי הוראות סעיף 72 שנמסרה עליה הודעה לרשות, בדבר מחיקה או ביטול רישומו של עיצוב בין-לאומי שנרשם בישראל.

סודיות המסמכים
רשם העיצובים והגורם המוסמך לא יגלו כל ידיעה שהגיעה לידיעתם מהמשרד הבין-לאומי אגב ביצוע ההוראות לפי פרק זה, הכל בהתאם להוראות לפי הסכם האג.

החלת הוראות הסכם האג ותקנות האג

בכל עניין הנוגע לבקשה בין-לאומית או לעיצוב בין-לאומי רשום, אשר לא הוסדר לפי פרק זה, יחולו הוראות הסכם האג ותקנות האג בהתאם להתחייבויותיה של מדינת ישראל לגבי ההסכם והתקנות.

פרק ט': שונות

הסמכה של גורם מוסמך
רשם העיצובים רשאי להסמיך עובד הרשות כגורם המוסמך לעניין חוק זה, ורשאי הוא להסמיך עובד הרשות או אדם כאמור רק בחלק מהסמכויות הנתונות לגורם המוסמך לפי חוק זה; הודעה על הסמכה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

כל סמכות לפי חוק זה שרשאי הגורם המוסמך להפעילה בהתאם להסמכה לפי סעיף זה, רשאי רשם העיצובים להפעילה גם בעצמו.

השגה על החלטות הגורם המוסמך

מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה או מפעולה של הגורם המוסמך לפי חוק זה, רשאי להשיג על כך בכתב בפני רשם העיצובים בתוך התקופה שקבע השר.

החלטות הרשם בכתב

החלטה של רשם העיצובים לפי חוק זה תהיה מנומקת ובכתב ותימסר בדרך שקבע השר, לכל מי שהיה צד להליכים שבהם ניתנה ההחלטה.

הליכים בפני הרשם
רשם העיצובים יפרסם הודעה על כל הליך בפניו לפי סעיפים 12(ב), 24, 25, 27, 36, 45, 48 ו-49 רשאי כל אדם שרואה עצמו נפגע מההליך לבקש מהרשם להצטרף להליך, בתוך חודש מיום שפורסם לפי חוק זה דבר קיומו של ההליך, והרשם רשאי לצרפו כאמור; הרשם ייתן לצדדים וכן לכל אדם אחר העלול לדעתו להיפגע מהחלטתו, הזדמנות להגיש את ראיותיהם ולהביא את טענותיהם, בכתב או בעל פה, בדרך, בצורה ובמועדים שקבע השר.

הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו.

צו לפי סעיף קטן (ב) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין של בית משפט.

ראיות בפני הרשם

בכפוף להוראות לפי חוק זה, תינתן העדות בפני רשם העיצובים בתצהיר, ולצד שכנגד תהיה זכות לחקור את המצהיר חקירה שכנגד, אלא אם כן הורה הרשם אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בגביית עדות שבעל-פה, יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לעניין אזהרתם של עדים, קבלת הצהרה מהם וכפיית עדים להופיע בפניו ולעניינים אחרים הקשורים בכך, וכן לעניינים הקשורים במסירת העדות.

הארכת תקופות
רשם העיצובים רשאי, אם הוגשה לו בקשה ואם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל תקופה הקבועה לפי פרק ד' לעשייתו של דבר בפני הרשות או בפני הרשם, למעט התקופות הקבועות בסעיפים 32(ב), 42, 43, ו- 45(א), וכן להאריך את התקופות לפי סעיפים 93 ו- 95, ואולם לעניין סעיף 22–

לא יאריך הרשם את התקופה לפי פסקה (1), אלא אם כן שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא הייתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען;

לא יאריך הרשם את התקופה לפי פסקה (2), אלא אם מצא הרשם שלא הוגשה בקשה להכיר בתאריך הגשת הבקשה הקודמת בשל טעות בתום לב, ובלבד שטרם נשלחה למבקש הודעה על כוונת רישום.

הרשם רשאי להתנות את הארכת התקופה כאמור בסעיף זה בתנאים שימצא לנכון.

בקשה להארכת תקופה כאמור בסעיף זה ניתן להגיש בתוך התקופה או לאחריה; אולם אם הוגשה הבקשה לאחר תום התקופה, יאריכה הרשם רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סודיות מסמכי הרשות

אדם שהגיע אליו מידע או מסמך לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמור אותו בסוד, לא יעבירו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט.

פנקס העיצובים
ברשות ינוהל פנקס עיצובים ויירשם בו המידע הדרוש לפי חוק זה וכן פרטים נוספים שרשם העיצובים ימצא לנכון לרשמם (בחוק זה- הפנקס).

הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של הרשות.

פרסום מידע באתר האינטרנט של הרשות
מידע המתפרסם באתר האינטרנט של הרשות לפי חוק זה, לרבות פנקס העיצובים לפי סעיף 99, יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; פרסום באתר כאמור ייעשה באופן שיבטיח את אמינות המידע המתפרסם בו, את זמינותו ואת יכולת האחזור שלו והפקת פלט ממנו.

על אף הוראות סעיף קטן (א), כל אדם המעוניין שלא יפורסם מסמך שהגיש לרשם, יגיש לרשם בקשה מתאימה והרשם יכריע בה טרם פרסום המסמך; קיבל הרשם את הבקשה, לא יפרסם את המסמך.

לשם אבטחת המידע המתפרסם באתר האינטרנט של הרשות לפי חוק זה, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב.

שמירת מסמכי הרשות ועיון הציבור
כל המסמכים שבידי הרשות הנוגעים לבחינת בקשה לרישום עיצוב, לתקפו של עיצוב או לזכויות בו, או לכל עניין אחר שיש בו כדי להשפיע על תקפו של עיצוב או על זכויות בו, למעט התכתבות פנימית בין עובדי הרשות בינם לבין עצמם ומסמכים אחרים שלגביהם נקבעו בתקנות הוראות אחרות, יישמרו בידי הרשות למשך שבע שנים לפחות מיום שפקע תקפו של העיצוב או מיום שנדחתה בקשה לרישום עיצוב או שהמבקש חזר בו מבקשה כאמור.

המסמכים שיש לשמרם בהתאם להוראות סעיף קטן (א), יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הרשות; אולם מסמכים הנוגעים לבקשה לרישום עיצוב שטרם פורסמה לפי סעיף 23, לא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

רישום זכויות לפי פסק דין
נמסר לרשם העיצובים פסק דין שבו קביעה בדבר זכויות בעיצוב רשום ולא נמסרה לרשם העיצובים הודעה בדבר הגשת ערעור על פסק הדין, ירשום הרשם בפנקס את הזכויות שלגביהן נקבע כאמור בתום התקופה להגשת הערעור, אלא אם כן נקבע אחרת בפסק הדין.

זכות ערעור
מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשם העיצובים אשר סיימה את הדיון בהליך שנערך בפניו לפי חוק זה, לרבות החלטה בהשגה לפי סעיף 93, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.


מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה אחרת של הרשם לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט לאחר שניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שלערעור; ההוראות לפי סעיף 41(ב) סיפה, (ג)(1) ו-(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984

, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור; לעניין זה, "החלטה אחרת" – כל החלטה שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך בפני הרשם.

המשיבים בערעור
הוגש ערעור לפי סעיף 103, יהיה המשיב בערעור כל אדם שהיה בעל דין בהליכים לפני הרשם, למעט המערער; לא היה בעל דין אחר, יהיה הרשם המשיב בערעור.

דיון בדלתיים סגורות
ערעור על החלטת הרשם בהשגה על סירובו של הגורם המוסמך לרשום עיצוב לפי סעיף 32, יידון בדלתיים סגורות אם הבקשה לרישום העיצוב טרם פורסמה לפי סעיף 23, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

בית המשפט המוסמך
בית המשפט המוסמך לעניין ערעור על החלטת הרשם לפי חוק זה, הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת המערער; אולם רשאי השר, בצו, להורות שהסמכות של בית המשפט המחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע.

דיון הרשם בעיצוב שמתקיים לגביו הליך בבית המשפט
הוגשה לרשם העיצובים בקשה לרישום עיצוב או בקשה לדיון שעניינה עיצוב, ונודע לרשם שתלוי ועומד בבית משפט הליך בשל הפרה של העיצוב שלגביו הוגשה הבקשה כאמור או בשל ביטולו, לא ידון הרשם בבקשה שהוגשה לו כאמור אלא ברשות בית המשפט.

ניתנה רשות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחליט הרשם בבקשה לאחר שנתן לכל בעלי הדין בהליך התלוי ועומד בבית המשפט, הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיהם; אולם בהליכי בחינת בקשה לרישום עיצוב אין צורך לשמוע את כל בעלי הדין.

נפתח הליך בבית משפט בשל הפרת עיצוב לאחר שהוגשה לרשם בקשה לביטולו או למחיקתו של אותו עיצוב לפי סעיפים 48 או 49, יוסיף הרשם לדון בבקשה אם לא הורה בית המשפט אחרת לעניין זה.

תחולה על המדינה

חוק זה יחול גם על המדינה.

פרק י': ביצוע ותקנות

ביצוע ותקנות

(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובין היתר לקבוע הוראות בדבר –

סדרי רישום עיצובים וסיווג מוצרים נושאי עיצובים; רשימת הסיווגים תיקבע, ככל הניתן, בהתאם להסכם לוקרנו;

סדרי דין בהליכים לפי חוק זה;

קביעת מועדים לביצוע פעולות הנדרשות לפי חוק זה;

בקשות המוגשות לפי חוק זה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע מסמכים שהגורם המוסמך יוכל לדרוש ממגיש בקשה לרישום עיצוב, ובלבד שמסמכים כאמור ידועים למבקש ויש בהם כדי להשפיע על כשירותו לרישום של העיצוב הכלול בבקשה לרישום עיצוב;

האגרות שיש לשלמן בעד בקשות המוגשות לרשות לפי חוק זה, בעד פעולות הרשות, בעד רישום עיצובים וחידושם ובעד עניינים אחרים שייקבעו שיש לשלם בעדם אגרה, דרכי העדכון של סכומי האגרות והמועדים שבהם יש לשלם את האגרות כאמור; בתקנות מכוח סעיף זה רשאי השר לקבוע אגרות בעד כל עיצוב הכלול בבקשה לרישום עיצוב;

תנאים לפיהם ייקבע כי נושא הבקשה אינו מהווה, על פני הדברים, עיצוב;

מסמכים וסוגי מסמכים שיישמרו בידי הרשות לתקופה שונה מזו הקבועה בסעיף 101(א);

אופן הפרסום של מידע שיש לפרסמו לפי חוק זה באתר האינטרנט של הרשות וכן קביעת דרכי פרסום נוספות למידע כאמור.

אופן הגשת ההשגה כאמור בסעיף 93.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(5) ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

פרק י"א: תיקונים עקיפים

ביטול פקודת הפטנטים והמדגמים

פקודת הפטנטים והמדגמים – בטלה, בכפוף להוראות סעיף 122.

תיקון פקודת החברות
בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983,

בסעיף 178(א)(6), בכל מקום אחרי "פטנטים" יבוא "ועיצובים" ובמקום "זכויות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים".

תיקון חוק ההגבלים העסקיים

בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988

בסעיף 3(2), במקום "מדגם" יבוא "עיצוב".

תיקון חוק הפטנטים

בחוק הפטנטים-

בסעיף 64ח(ה) במקום המילים "בסעיף 183" יבוא "בסעיפים 183 ו-183א".

בסעיף 143(א), במקום "המדגמים" יבוא "העיצובים";

בסעיף 154(א) במקום "למדגמים" יבוא "לעיצובים";

סעיף קטן 182(ב) – יימחק.

אחרי סעיף 183 יבוא:

"סעדים נוספים

183א

בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות בפטנט, רשאי בית המשפט להורות על–

השמדת הנכסים שהופקו תוך הפרת פטנט או נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם, או עשיית כל פעולה אחרת בנכסים כאמור באופן שלא יגרום נזק לבעל הזכות;

העברת הבעלות בנכסים שהופקו תוך הפרת פטנט לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בנכסים כאמור, לחייבו בתשלום כפי שיקבע.

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם אשר לא הפר בעצמו את הפטנט, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968

."

תיקון חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים

113א

בחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ"ה-1965



בסעיפים 21א ו-21 ב, במקום המילים " לפי סעיפים 22 ו-23" יבוא "לפי סעיפים 22 עד 23א".

אחרי סעיף 23 יבוא:

"סעדים נוספים

23א

בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות בכינוי מקור רשום, רשאי בית המשפט להורות על–

השמדת הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות או נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם, או עשיית כל פעולה אחרת בנכסים כאמור באופן שלא יגרום נזק לבעל הזכות;

העברת הבעלות בנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות כאמור לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש במוצרים כאמור, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם אשר לא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968

."

תיקון חוק להגנת מעגלים משולבים

113ב

בחוק להגנת מעגלים משולבים, תש"ס-1999,

אחרי סעיף 13 יבוא:

"טיפול בנכסים בסיום הדיון בתובענה

13א

בסיום הדיון בתובענה על הפרת הזכות הבלעדית בטופוגרפיה, רשאי בית המשפט להורות על–

השמדת הנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות או נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם, או עשיית כל פעולה אחרת בנכסים כאמור באופן שלא יגרום נזק לבעל הזכות;

העברת הבעלות בנכסים שהופקו תוך הפרת הזכות כאמור לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש במוצרים כאמור, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי נכס המצוי בידי אדם אשר לא הפר בעצמו את הזכות כאמור, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968

."

תיקון פקודת המכס

113ג

בפקודת המכס, בסעיף 200א(א) –

ברישא, אחרי "או בדרך אחרת" יבוא "ולעניין עיצוב – בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 79א לחוק העיצובים, התשע"ה-2015 (להלן – חוק העיצובים) בלבד", אחרי המילים "הפרת זכות יוצרים", המילה "או" תימחק, ואחרי "זכות בסימן מסחר" יבוא "או הפרת זכות בעיצוב רשום".

בפיסקה (3) –

אחרי המילים "לבעל זכות היוצרים", המילה "או" תימחק;

אחרי המילים "לבעל סימן המסחר" יבוא "או לבעל העיצוב";

אחרי המילים "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים", המילה "או" תימחק;

אחרי המילים "69א לפקודת סימני מסחר" יבוא "או 79א לחוק העיצובים".

תיקון פקודת מס הכנסה

בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]

, בסעיפים 2(9), 8 ו-125, בכל מקום במקום "מדגם" יבוא "עיצוב".

תיקון חוק מס קניה (טובין ושירותים)

בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952,

בסעיף 1, בהגדרה "שירות", בפסקה (3), במקום "מדגם" יבוא "עיצוב".

תיקון חוק לשכת עורכי הדין

בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961

, בסעיף 20, בפסקה (2), במקום "רשם הפטנטים והמדגמים" יבוא:

"רשם הפטנטים;

רשם העיצובים;".

תיקון חוק איסור הלבנת הון

בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000

, בתוספת הראשונה, בפרט (16), המילה "מדגמים" והמילים "פקודת פטנטים ומדגמים"- יימחקו.

תיקון חוק זכות יוצרים

בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007,



בסעיף 7, במקומו יבוא: –

"עיצובים

7.

על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בעיצוב כהגדרתו בחוק העיצובים, התשס"ה-2015, המשמש או המכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי.

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על:

יצירה שהיא ביטוי של דמות, אירוע או מקום, לרבות בדיוניים, המבוטאת במוצר או מופיעה על גבי מוצר.

יצירה אמנותית דו-מימדית המופיעה על גבי מוצר, ולמעט דוגמה החוזרת על עצמה."

אחרי סעיף 28ב יבוא:

"שימוש בשרטוטים לייצור מוצרים

28ג

העתקה של שרטוט או של חלק ממנו, או עשיית יצירה נגזרת מהם, לצורך ייצור מוצר נושא עיצוב המבוטא בשרטוט או על-ידי ייצור אותו מוצר נושא עיצוב, מותרת; בסעיף זה – "עיצוב – כמשמעותו בחוק העיצובים, התשע"ה-2015.""

בסעיף 60(א)(1), אחרי המילים "עותקים מפרים" יבוא "או נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם" ובמקום המילה "בהם" יבוא "או עשיית כל פעולה אחרת בנכסים כאמור".

תיקון חוק זכות יוצרים

XX

בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007



בסעיף 1 –

בהגדרה "יצירה אמנותית", בסופה יבוא "ובכלל זה גופן (Typeface)";

בהגדרה "פרסום", בסופה יבוא "שאינה גופן";

בסעיף 11(6), אחרי המילים "יצירה אמנותית" יבוא "למעט גופן";

אחרי סעיף 28א יבוא:

"שימוש מותר בגופן

28ב.

שימוש בגופן בהקלדה, עיבוד תמלילים, סדר דפוס, דפוס והדפסה, וכן החזקת מוצר לצורך שימוש כאמור – מותרים, אף אם נעשו תוך שימוש בתוכנת מחשב או במוצר אחר שמפר את הזכות בגופן."

אחרי סעיף 41 יבוא:

"תקופת זכות יוצרים בגופן

41א.

זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומה כאמור בסעיף 1."

בסעיף 45(א), בסופו יבוא "; ואולם לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות המנויה בסעיף 46(1)".

בסעיף 47, האמור בו יסומן (א) ובסופו יבוא:
"(ב) בבחינת טענה להפרה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי גופן, יילקח בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים ליצירת עיצובים של אותיות."

בסעיף 48, האמור בו יסומן (א) ובסופו יבוא –
"(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחוייבים, על עותק שנעשה כאמור בסעיף 28ב, אם העותק כאמור נעשה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים בגופן."

בסעיף 50(ב), בסופו יבוא "ולעניין גופן – אם הפעולה נעשתה במסגרת עשיית פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 28ב."

תיקון חוק בתי המשפט

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984

, בסעיף 40, בפסקה (4), בפסקת משנה (ג), במקום "פקודת הפטנטים והמדגמים" יבוא "חוק העיצובים, התשע"ה-2015".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982

, בתוספת ראשונה א', בחלק א', פרט 66 – יימחק.

פרק י"ב: תחילה והוראות מעבר

תחילה

תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו (בפרק זה – יום התחילה).

על אף הוראות סעיף קטן (א) -

ביטולו של סעיף 55 לפקודת הפטנטים והמדגמים ביום פרסומו של חוק זה;

תחילתו של פרק ח' שלושה חודשים מיום הצטרפות מדינת ישראל כצד להסכם האג; שר המשפטים יפרסם הודעה ברשומות על מועד ההצטרפות; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות.

הוראות מעבר

הוראות פקודת הפטנטים והמדגמים ימשיכו לחול על מדגמים שפורסמו בציבור, שהוגשה בקשה לרישומם בפנקס המדגמים או שנרשמו בפנקס המדגמים, לפי הוראות פקודת הפטנטים והמדגמים כנוסחה ערב ביטולה לפי סעיף 110 לחוק זה.

הגורם המוסמך יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, לגבי כל מדגם שנרשם בפנקס המדגמים לפי הוראות פקודת הפטנטים והמדגמים כאמור בסעיף קטן (א), את תיאורו החזותי של המדגם כפי שנרשם בפנקס המדגמים ואת שמו של בעל המדגם.

פרסום כאמור בסעיף קטן (ג) ייעשה במועדים כמפורט להלן, לפי העניין:

לעניין מדגמים שנרשמו בפנקס המדגמים עד יום התחילה- עד 30 ימים מיום התחילה;

לעניין מדגמים שנרשמו בפנקס המדגמים לאחר יום התחילה - עם רישומם בפנקס המדגמים.

קוד המקור של הנתונים