הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת משנה (של ועדת החינוך, התרבות והספורט) לעניין בחינת ימי הלימודים במערכת החינוך

יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ז (13 ביוני 2017), שעה 10:00

1. חופשת בתי הספר וגני הילדים בפסח וחנוכה 2. חופשת בתי הספר וגני הילדים בימי אסרו-חג

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

מירב בן ארי

מרדכי יוגב

חיים ילין

מאיר כהן

איילת נחמיאס ורבין

רחל עזריה

מנהלת אגף בכיר כא"ב, משרד החינוך - סוניה פרס

רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר - שאול קירשנבום

מרכז בכיר חינוך באגף השכר והסכמי עבודה, משרד החינוך - אבי פרידמן

מנהל תחום באגף השכר והסכמי עבודה, משרד החינוך - אסף שירמן

מפקח מקצועי פדגוגי כולל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - ד"ר אהרון ברנשטיין

סמנכ"לית בכירה, אגף תכנון, משרד התיירות - מינה גנם

סמנכ"ל חברה וחינוך, מרכז השלטון המקומי
עו"ד, ראש חטיבת חינוך, הסתדרות המעו"ף

–
–

מיכל מנקס
רותי לוי

ראש לשכת הרב הראשי, הרבנות הראשית לישראל - רפי אלטמן

מזכיר סניף, ארגוני מורים - גבי עטיה

יו"ר ארגון הורים למערכת החינוך, מלכ"ר - פז כהן

יו"ר פורום הגנים בתל אביב, ארגוני הורים - אחז אגם

חבר, ארגוני הורים - מלאכי בעדני

יו״ר ועד הגנים הארצי, ארגוני הורים - עדי מן

כתבת חינוך, חדשות ערוץ 2 - יעל אודם

חדשות ערוץ 2 - אור גלזר

מתנדבת - ציפורה רוזנברג

מנהל בית ספר, אשקלון - אייל חסאן

"הורים עובדים לשינוי" - יערה ישורון

גננת - דפנה אבן

נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית
נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית
נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

–
–
–

הודיה טלקר
ראשד פתחי
דוד אקוסיאן

מוזמן/ת - יעל וייס ריינד

מוזמן/ת - ורד שחם

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים - מאיר אסרף

יהודית גידלי

הילה לוי

1. חופשת בתי הספר וגני הילדים בפסח וחנוכה 2. חופשת בתי הספר וגני הילדים בימי אסרו-חג

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט לעניין בחינת ימי הלימודים במערכת החינוך. זאת ישיבה ראשונה וכבר בפתיחה אני אומר שיתקיימו מספר ישיבות ובסוף תינתן אפשרות לכולם לדבר, וגם לבוא הנה, גם לאלה שלא יכלו להגיע בדיוק למועד הזה.

בפתח הדברים אני רוצה להתייחס למה שקורה בכנסת, רק שתדעו. יש בכנסת תרגיל חירום לרעידות אדמה. במהלך הדיון נצטרך לצאת לכאן במסגרת התרגיל וגם נחזור לכאן להמשך הדיון. הבקשה שלי לחברי הכנסת וגם לאורחים היא לצמצם בדברים ולנסות להיות ממצים. אני לא חושב שצריך יותר משתי דקות לדובר במהלך רשות הדיבור. צריך לתת את המסגרת בתוך אותן שתי דקות.

כדברי פתיחה חשוב לי לומר שהוועדה הזאת קמה מתוך זעקה אמיתית שחשים מהשטח. זאת זעקה לא רק בכנסת הזו, זה משהו שרצים אתו לא מעט שנים ונערכו לא מעט דיונים בכנסת ביוזמת לא מעט חברי כנסת. הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק, יחד עם חברתי לסיעה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, כדי לקבוע בחקיקה את ימי החופשה בבתי הספר. היא טרם נדונה בוועדת השרים ובעצם הוועדה דחתה את הדיון לבקשת שר החינוך. לאור זאת פניתי ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת יעקב מרגי, שאני שמח שנענה לבקשתי, להקים את ועדת המשנה הזאת. אני גם חושב שזו הדרך הנכונה לגשת לנושא וזו ההזדמנות להביא לשולחן את כל הגורמים – את המורים, את ההורים, את הגננות, את הגננים, את התלמידים, את נציגי כל הזרמים כדי לשמוע גם את ההצעות לפתרון וגם את ההשגות שיש לכל אחד על העניין הזה.

תינתן פה במה גם לארגוני העצמאים, שחשוב שגם הם יישמעו בתהליך הזה כי גם להחלטות שמתקבלות כאן יש השלכה עליהם. אני יכול לומר שגם ממשרדי ממשלה נוספים, כמו משרד התיירות, ביקשו להגיע כדי לתת את האג'נדה שלהם, שנכונה לגבי יצירת גשרים. אם כבר קובעים ימי חופש, להתחשב גם בצרכים אחרים של המשק.

אבל עיקר הזעקה מגיעה בסוף באמת מהעובדה שימי החופשה ניתנים לקביעה שרירותית על ידי פקידות של משרד החינוך. אני חושב שאת העדות לכך גילינו בפארסה שהייתה בל"ג בעומר, או שמא יש לומר ל"ד בעומר, התזוזה של יום החופשה הזה. זה לא רק ריבוי ימי החופשה אלא גם חוסר המקובעות שלהם והיכולת להזיז אותם בלי שום בקרה ציבורית. גם כאן יש איזושהי הצעת חוק של חברת הכנסת מלינובסקי, שיידרש אישור של ועדת החינוך כשרוצים להזיז את ימי החופשה, אגב, כמו שאנחנו מאשרים תזוזה של סעיפים תקציביים בין משרדי הממשלה.

אני רוצה להניח את האג'נדה שלנו לדיונים: 1. הפערים העצומים בין ימי החופשה במשק לבין ימי החופשה במסגרות הלימודים. חשוב לי לבקש מכם לנסות להתרכז לא בסיסמות פופוליסטיות כגון: תעלו את ימי החופשה במשק לכולם. גם כאן צריך לקחת בחשבון חצי מיליון עצמאים שאין להם לא ימי חופשה ולא ימי מחלה, וצריך לזכור שבכנסת הזו העלינו את ימי החופשה. לדעתי זאת הייתה הצעת חוק שלך, רחל, מ-12 ל-14.

לא. רציתי 15 ובסוף התפשרנו על 12.

נתנו עוד שניים.

מ-10 ל-12, המינימום, למיליון וחצי עובדים.

הבעייתיות בסוף היא גם מספרם המועט של ימי הלימודים, גם בהשוואה למדינות העולם. אפילו אם אני משווה למדינה אחרת במדינת ישראל, וזה החינוך החרדי, שם בכלל לוח החופשות שונה לחלוטין. יכול להיות שתעלה הצעה לאמץ אותו.

אנחנו ניגע גם במגזרים. הייתה פנייה מהעדה הנוצרית במדינת ישראל, שחיה לפי לוח החופשות המוסלמי והם אומרים: לנו יש לוח חגים שונה.

יש הרבה הצעות לפתרון וגם ערוץ 2 ביקשו להציג את ההצעה לפתרון שלהם, ואנחנו נאפשר להם היום להציג את זה. אזרחים, הורים, תלמידים, ערוצים – כל מי שיש לו הצעה, זה המקום לבוא ולשמוע את כל ההצעות כדי שבסוף נגבש איזושהי הצעה. חשוב לי להדגיש שלא תהיה מריחה בוועדה הזו. אין כוונה לעשות לא מריחה של דיונים ולא גרירת רגליים. אנחנו נקיים דיונים בחודש וחצי הקרובים, ככל שיתאפשר ללוח זמני הוועדה לקיים את הדיונים האלה, כשהמטרה היא בסוף להביא למליאת ועדת החינוך של הכנסת הצעה מוועדת המשנה לחקיקה שתובל על ידי ועדת החינוך. יכול להיות שאם הוועדה לא תקבל את ההצעה, אני, ואולי חברי כנסת נוספים, נגיש אותה בסוף כהצעת חוק פרטית, אבל הגיע זמן לעשות סדר בעניין הזה.

אני אבקש מחברי הכנסת לפתוח בהתייחסות, ואני מבקש שזה יהיה כמה שיותר קצר. אני אעשה את זה לפי סדר ההגעה. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, תודה. אני רוצה להגיד לציבור שנמצא פה ולנציגים, גם של ההורים וגם של משרד החינוך, שאני מסתכל על חברי הכנסת פה ואני מודיע לכם שבסופו של דבר תהיה פה עמדה שתלך לביצוע. היא תהיה יותר טובה מהמצב הקיים היום. בזה אין לי ספק בכלל. אני מכיר את עודד ואני יודע שהוא ידחוף. אני רואה פה את כל חברי הכנסת אז אין לי ספק.

אני לא הולך לדבר על פופוליזם. אני הולך לדבר על מה שהיה לי כראש רשות. העברנו את חטיבת הביניים ואת התיכון לחמישה ימי לימודים בשבוע, וזה היה אחד הדברים הכי טובים שקרו גם למורים וגם להסעות. במועצות אזוריות זה יום שירד מההסעות. תבינו, מדובר לפחות על מיליון שקל בשנה, אם לא יותר. כשרצינו להעביר את גני הילדים ואת בתי הספר היסודיים גם ללימודים של חמישה ימים בשבוע, חטפנו מההורים. שימו לב, חטפנו מההורים מכול הכיוונים ומה הם אמרו לנו? זה היום החופשי שלנו, אנחנו יכולים לעשות קניות, אנחנו רוצים את השקט שלנו, מה אנחנו צריכים את הילדים עלינו עכשיו? אתם תחנכו אותם ביום שישי. אני אומר לכם שזה מה שאני שמעתי. חברים, אני מודיע לכם שאין לי ספק עכשיו שאנחנו סוגרים עסקה. סופית, אני מודיע לכם.

שלא תעז לעבור לחמישה ימים בשבוע. לאחר מכן משרד החינוך קיבל החלטה שהשלטון המקומי יכול להחליט על שלושה ימים בשנה מתי מתחילים את הלימודים, האם יש גשר או אין גשר בראש השנה וביום כיפורים.

אני אף פעם לא מצליחה להשתלט על זה, כי כל שנה הלוח השתנה.

זאת בדיוק הוועדה של המטרה.

אני מנסה להביא גם את הצד האישי שלי כראש רשות, ולא רק את הצד של ההורים. אני מגיע לכאן ונלחמתי להגיע לוועדת המשנה הזאת כדי שבאמת נגיע לאיזשהו סדר כך שלהורים תהיה ודאות, לילדים תהיה ודאות, למורים תהיה ודאות ולכולם תהיה ודאות.

אני לא רוצה להסתכל רק על הממוצעים, ובזה אני מסכם. נכון שכילד שהתחנך בחו"ל נהניתי גם מהחגים הנוצריים וגם מהחגים היהודיים. הייתה לי חופשה כפולה ומאוד נהניתי מזה, אבל חברים, די. אני רציני עכשיו. אני לא הולך להעלות את ימי החופשה של המגזר הפרטי ולא של העובדים בשביל לאזן את המערכת. אני חושב שבסופו של דבר, אם רוצים משהו מאוד תכליתי, זה לסנכרן את המערכת במשאבים הקיימים כך שלא יכתיבו לנו מראש, שלא יביאו חקיקה מראש ושהכול יהיה מתואם. אני מאוד רגוע כשאני רואה את הצוות שיושב כאן. אין לי ספק בכלל שאנחנו נצא מפה עם פחות ישיבות ממה שאתה חושב.

תודה, חיים. לאחרונה היה חג שבועות והיינו אדוקים, עשינו את זה שלושה ימים. זה גם יצא בימים שלישי-רביעי-חמישי ואם המצב קשה, תנו גם את יום שישי, תעשו גשר ותוותרו לנו על אסרו חג במקום אחר. אגב, זה היה עוזר לתיירות כי אנשים היו לוקחים חופשות יותר ארוכות ועוזרים לתיירות.

הייתה הזדמנות לקחת את סלינו על כתפינו ביום חמישי, יום הגשר.

בשביל זה צריך לחשוב. אני אומר כאן, כדי שתדעו, שאני לא חושב ששבועות צריך להיות שלושה ימים. בחינוך החרדי זה היה יום אחד.

לא היה אסרו חג?

לא. וגם בערב החג לומדים. העניין הוא שהחג הגיע ממש אחרי חופשת פסח הארוכה. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

תודה רבה, עודד פורר. אני חושבת שבשנה וחצי האחרונות, מאז שהתחלתי להוביל את מאבק החופשות, לא שמחתי כפי ששמחתי בבוקר, כשקראתי על ההחלטה של חבר הכנסת מרגי להקים את הוועדה. צריך להגיד שחבר הכנסת מרגי היה אחד האנשים בכנסת שנתנו הכי הרבה במה לנושא של מאבק החופשות – כן ועדת משנה, לא ועדת משנה. הוא ראה בזה חשיבות גדולה. לפני חודש וחצי, אחרי שנתיים של הידברות עם שר החינוך וניסיונות אין ספור לדבר אתו, חבר הכנסת פורר, בשאלה מה עושים כדי לשנות את המצב של חוסר הסנכרון הזה, החלטתי להגיש בג"ץ. אני לא חושבת שזאת הטכניקה הטובה ביותר שנועדה לחברי כנסת, למרות שפה זה לא נגד חקיקה שהצבעתי עליה, אלא באמת כנגד שאלת הסמכות: האם בכלל יש סמכות לקבוע את לוח החופשות בצורה שרירותית כזאת. בחודש וחצי שהצבעת עליו אנחנו אמורים להתארגן סביב הנושא של החופשות כי המדינה אמורה להשיב על הבג"ץ עד 23 ביוני. אנחנו נראה מה המדינה משיבה ואני חושבת שיהיה לנו עוד כלי.

יכול להיות שהיא תשיב שהקימו בכנסת ועדת משנה.

בדיוק. רגע, רגע, יותר מזה. היא תשיב את זה והיא גם תשיב את זה שהנחתם הצעת חוק פרטית בעניין הזה. ראינו את זה ואמרנו: אוקיי, אנחנו כבר מבינים מה המדינה תשיב.

מכיוון שאנחנו כבר יודעים מה המדינה תשיב אני רוצה היום, ברשותך, מעבר להצעות לביטול ימי שישי – אגב, חבר הכנסת ילין, אני חושבת שההורים יתייחסו היום מעט שונה לימי השישי. אני באמת חושבת שאפשר לייצר התייחסות הורית שאומרת שימי שישי הם ימים שיכולים לקצר את לוח החופשות.

בכל העולם יש שבת וראשון. יומיים.

אני יודעת. ברשותכם, אני רוצה להתמקד בדיון הזה במשהו שנוהגים לבוא אלינו בטענות עליו, בוודאי אליי, באמת בגלל הנושא של מאבק החופשות, וזה המורים דווקא. בכל פוסט ובכל מהלך שהובלתי בנושא מאבק החופשות תמיד דיברתי על המורים. המורים הם פרטנרים. המורים הם לא האויב, הם לא היריב בשום צורה, בוודאי לא הגננות. אני רוצה לספר לכם למה אני אומרת את זה. ממש לפני כחודש, כשהעליתי עוד איזשהו מ"מ בנושא אסרו חג של שבועות, העלתה אישה מדהימה בשם שלומית, מורה, פוסט מדהים כמורה. אני אקרא לכם ממש פסקה קצרה.

לא, כי זמננו ממש קצר לפני התרגיל של רעידת האדמה.

הייתי כבר מסיימת, אבל נחשו מה? גם במקצועות אחרים עובדים לא פחות קשה ולא פחות שעות. היא שוטחת ומסבירה מה אפשר לעשות כדי לטפל בחוסר הסנכרון של ימי החופשה. המורים הם השותפים שלנו ואת התודעה במשרד החינוך וגם במשרד האוצר, ברשותכם, צריך לשנות. אם באים לדבר על ימי ראשון, אני מבקשת ממשרד האוצר, שעדיין לא קידם באופן מלא את סופי השבוע הארוכים, בואו נדבר על כל הדברים האלה ביחד.

תודה, איילת. אגב, יש פה נציג של משרד האוצר? יופי. חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אני חושבת שהקמת הוועדה הזאת מאוד חשובה. הגענו לרגע רתיחה שבו אנחנו מבינים שצריכים לייצר פתרונות ואני חושבת שהוועדה הזאת היא בדיוק הדרך.

אני רוצה לתת מבט היסטורי ובין-לאומי, הכול בשלושים שניות. שיעור תעסוקת הנשים בישראל צמח בעשרים השנים האחרונות מ-55% ל-75%. זה שיעור תעסוקה מאוד מאוד גבוה. שיעור הילודה בישראל עומד על 3.3 ילדים לאישה וזהו שיעור מאוד מאוד גבוה. אנחנו המדינה היחידה בעולם שבה נשים ממשיכות לעבוד וגם מגדלות ילדים. אנחנו יודעים ששלושה ממנהיגי אירופה – גם גרמניה, גם צרפת וגם אנגליה – אין להם ילדים. בהרבה מדינות בעולם, או שהפסיקו ללדת או שנשים הפסיקו לעבוד. ישראל היא המדינה היחידה שבה שניהם קורים בצורה כל כך מסיבית.

לכן אנחנו המדינה הראשונה שמתמודדת עם האתגר הזה בצורה כל כך משמעותית כי הנחת העבודה גם מערכת החינוך וגם שוק העבודה הייתה עד היום שיש מישהו בבית שמגדל את הילדים. אין יותר מישהו בבית שמגדל את הילדים. אנחנו צריכים לעשות את הסנכרון גם בשוק העבודה וגם במערכת החינוך.

נפגשתי בנושא הזה עם הסנטורית של מיין בארצות הברית, סוזאן קולינס, וסיפרתי לה את זה. היא אמרה לי: מה שאתם תפתרו פה, זה מה שיעשו בכל העולם. אז אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, שהפתרון שאתה תייצר פה, תגלה שבכל העולם מעתיקים אותו ומדברים עליו.

נהיה אור לגויים.

כי בכל העולם אין מצב שבו גם יולדים וגם ממשיכים לעבוד. על זה אני מדברת וזאת תופעה מאוד משמעותית.

לפני תשע שנים התחלתי מהלך יחד עם "הורים עובדים לשינוי" ויחד עם ועד ההורים הירושלמי להארכת שנת הלימודים בגני הילדים עד סוף יולי. תקשיבו, זה לגמרי אפשרי. ההורים שילמו סכום לא גבוה ובעירייה שמה מיליון שקל בעיר ענקית כמו ירושלים. זה מהלך שהוא לא מאוד יקר כשאנחנו מורידים את כל התקורות והופכים את זה באמת לכך שמה שאנחנו משלמים זה מה שאנחנו מקבלים. יש עכשיו מהלך דומה בנושא של הצהרונים ואותו דבר עשינו גם בירושלים. חייבים לתת מענה.

אני חושבת שמה שחשוב שיקרה בוועדה הזאת הוא שהמענה לא יהיה רק בדמות מסגרות משלימות ושכל עירייה או כל רשות מקומית תחפש פתרונות, אלא באמת לתת פתרון מלמעלה. אני בטוחה שתעשה פה עבודה מצוינת כדי להגיע לפתרונות האלה ואחר כך נלך ונעשה מסע יחסי ציבור בכל העולם.

תודה, רחל. מירב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש, ראשית אני שמחה להיות פה ואני גם חברה קבועה בוועדת המשנה. אני רוצה לומר לך משהו לא לדיון עצמו. הדיון עצמו, אנחנו נדבר עליו ונמצאים כאן הורים, מועצת תלמידים ומורים. אני רוצה להגיד לך בתור אחת שיש לה שלוש ועדות משנה, שראשית, יש פה נוכחות של חברי כנסת וזה יפה מאוד. אצלי ברוב ועדות המשנה לא בא אף חבר כנסת. קודם כל, זה דבר נהדר וזה אומר שיש לך תמיכה גבית. שנית, אני מאוד מאוד מקווה שבאמת הוועדה הזאת לא תהיה עוד – לא הצלחנו להתמודד אז הקמנו ועדה, ובאמת ייצאו מכאן מסקנות.

בתור אחת שמובילה כמה ועדות, העבודה המקצועית היא סופר-חשובה. זאת ישיבה חגיגית כי הקמנו את הוועדה, אבל האנשים שנמצאים כאן, ואת חלקם אני גם מזהה מצוין כי הם נמצאים גם בוועדות המשנה שלי, אני מאוד מאוד מקווה שתבואו לכאן עם עניין מקצועי. בתור חברת הוועדה הזאת אני יכולה להגיד לך שאני אהיה אתך ואני אלווה אותך כי מעבר לשותפות, אנחנו גם חברים והנושא הזה חשוב. אני מאוד מאוד מקווה שהוועדה תהיה מקצועית ובאמת תגיע למסקנות.

זאת הכוונה. בגלל זה את חברה בה.

אני הכנתי קצת שיעורי בית ואני מאוד מאוד מקווה שנגיע למסקנות. אני בטוחה בך וביכולת שלך להוביל את הוועדה ורק רציתי לברך.

תודה, מירב. כתבת החינוך של ערוץ 2 ביקשה להציג את המתווה, אבל זה יהיה אחרי התרגיל. חברת הכנסת תמר זנדברג ואחרי דברייך נצא לתרגיל ונחזור הנה.

אני שמחה להיות לפני התרגיל. זה בדרך כלל אחד הדברים שבבית הספר הכי מטלטל וכולם רצים למקלט. גם אנחנו בכנסת נרגיש כמו תלמידים לכמה דקות.

אם תבואי לעוטף לא תצטרכי לרוץ למקלט. נשארים במקום כי הכול ממוגן. לא צריך לרוץ.

אי אפשר לרוץ כי יש פחות מדי שניות, לא?

אני מברכת אותך, אדוני יושב-הראש, ואת הוועדה הזאת. אני חייבת לומר בסוג של התרגשות כי זה אחד המקרים לא הבודדים ולא היחידים ולא הנדירים שמוכיחים שלחץ ציבורי עובד.

אני רוצה להגיד לכל נציגי ההורים, ההתארגנויות – אני רואה כאן נציגים מכמה וכמה התארגנויות שאנחנו מכירים בשנים האחרונות, שמוכיחים שאין דבר כזה ש"ככה זה" במדינת ישראל. אנחנו רגילים לתשובה שככה זה. אם זה היה ככה שבעים שנה ורק נוספו עוד ימי אסרו חג, ובכל פעם שרצו לעשות שינוי זה תמיד היה להוריד שלושה ימים בפסח ולפזר אותם על פני כל מיני ימי שישי כאלה ואחרים או להפך, פה אנחנו מוכיחים שגם דבר שכביכול התרגלנו אליו והוא תמיד היה ככה, לא סיבה לזה שהוא ימשיך להיות ככה. זאת ההצלחה הגדולה ביותר של הקמת הוועדה הזאת ושל כינוס הוועדה הזאת.

אני אומרת את זה באמת לכם, נציגי ההורים, נציגי הציבור. זאת תובנה חשובה כי המון פעמים המאבקים האלה מייאשים. באים ויש תחושה שדופקים את הראש בקיר ואף אחד לא שומע, אז הנה, יש גם הצלחות.

כמובן שההצלחה הזאת מוגבלת בינתיים, כי זאת רק הקמת ועדה. אני באמת לא זוכרת מתי ראיתי ועדת משנה חדשה שמוקמת ומגיעים כל כך הרבה חברי כנסת.

זה מה שאמרתי. השאלה אם זה ימשיך.

נכון, את צודקת. זה גם חלק מהעניין וזאת נקודה מאוד נכונה. באמת הכדור עכשיו בידיים של כולנו. יש עיוות מאוד רציני ובסיסי במערכת החינוך. אני מאלה שגורסים שצריך לעשות תנועת מלקחיים. מצד אחד יש ימים שחד-משמעית אפשר לבטל אותם באופן מידי בלי קשר לכלום. בלי הסכמים, בלי פיצויים ובלי קשר לכלום.

פתאום הם נהיו ימי חופשה.

אני מדברת קודם כל על האסרו חג. באמת, שלושה ימי חופש בשנה פשוט מ-י-ו-ת-ר-י-ם וצריך לבטל אותם מיד. הדבר השני, וגם זה מונח לפתחנו, הוא דבר קצת יותר גדול אבל גם הוא אפשרי, והוא להסתכל על זה מהזווית של ימי החופשה במשק לנו, להורים, למבוגרים. יש במדינת ישראל מעט ימי חופשה, יש לנו מעט זמן לבלות עם הילדות ועם הילדים שלנו ולבלות עם המשפחה.

דיברנו על זה לפני שהגעת.

סליחה שאיחרתי. אני ממש מתנצלת. חברת הכנסת רחל עזריה עשתה שינוי ראשון בעניין הזה ואני חושבת שאפרופו הדיון הזה, זאת צריכה להיות תנועת מלקחיים משני הצדדים. יש ימים שחובה לבטלם, אבל יש גם ימי חופשה לאנשים העובדים, שצריך להוסיף כדי שזה יתכנס משני הצדדים. זה לא רק המורים או מערכת החינוך, זה כולנו, ואיך אנחנו שמים את המשפחה העובדת על ראש שמחתנו.

תודה. ברגע זה התחיל התרגיל. ניגשו אליי מאבטחים וביקשו שנצא אחריהם, אז נצא בשקט ובשלווה ונחזור לכאן תוך מספר דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 11:00.)

נא תפסו מקומותיכם. אנחנו ממשיכים את הדיון ויש לנו עד השעה 12:00, כך שאני מקווה לתת את רשות הדיבור לרוב האנשים שנמצאים כאן. עורך הדין מאיר אסרף, הסתדרות המורים, בבקשה.

אנחנו מתנגדים - - -

אל תפתח ב"מתנגדים". תפתח במשהו חיובי ותגיד: אנחנו שמחים על הוועדה.

אנחנו מברכים את הוועדה ולכן התייצבנו. עם זאת, אני רוצה לטעון כמה טענות סף לגבי סמכות הוועדה. מדובר בוועדת משנה שמבקשת להתערב ביחסי עבודה קיבוציים.

לא, לא. תקשיב, מאיר, את הטיעונים המשפטיים תשאיר לבג"ץ. אתה לא הבנת את מקומך פה, כנראה. סליחה. אני אתן לך להתבטא. אם יש לך בעיה עם סמכות הוועדה, אתה רואה את הדלת? אתה יכול לצאת ולך לטעון במקומות אחרים. זאת כנסת ישראל, אנחנו המחוקקים וכשאנחנו נחליט להגיש הצעת החוק והכנסת תקבל אותה, זה יהיה החוק במדינת ישראל אם אתה אוהב את זה או אני אוהב את זה. זה בכלל לא משנה, אני מציית גם לחוקים שאני לא אוהב כמו שאתה תציית לחוקים שאתה לא אוהב. אם יש לך משהו להגיד לעניין ולדבר לנושא, אתה מוזמן. אם יש לך עניין לטעון לסמכות הוועדה וטענות משפטיות – בבית המשפט ולא כאן. אני מציע לך להתחיל מחדש.

אני מבקש שלא יצנזרו אותי. אני מבקש להביא את העמדה המלאה והיא לא ארוכה.

אם זאת עמדה משפטית, אין לי עניין. אין לנו עניין לשמוע. את העמדה לגבי סמכות הוועדה - - -

יש לך בג"ץ - - -

גברתי, אם יש בג"ץ אז יש עניין פה עניין שבכלל אסור - - -

מאיר, אתה חושב שאסור לדון? שמע, בכל הידידות אני אומר לך עכשיו שוב. לעניין סמכות הוועדה, זה לא המקום, תחפש מקום אחר. לעניין ימי החופשה, לעניין עמדת הסתדרות המורים – בעד, נגד, אוהבים או לא אוהבים – זה המקום. יש לכם הצעות אחרות? זה המקום. בשביל זה אתם באים לכאן, בשביל זה השולחן הזה נוצר. אתה לא עושה לי טובה שאתה בא לכאן. אתה לא עושה לי טובה. זה חלק מחובתכם כארגון שמייצג מורים ולא מעט מורים, ופוגע בהם לא פעם. לא פעם גם במה שקורה בהסתדרות המורים, ואני לא אפתח את זה פה. אני מבקש ממך עכשיו להתייחס עניינית לטענות ואם אין לך התייחסות עניינית לטענות, אתה מוזמן לטעון את הטענות שלך בבית המשפט, אין לי שום בעיה.

אני טוען עניינית, לא לבית המשפט, אני טוען לוועדה.

עניינית לנושא ולא לסמכות הוועדה. זה לא הנושא.

כשהוועדה דנה ומבקשת לשנות נורמות קיבוציות – אני מדבר לגופו של עניין. מה אתם מבקשים לעשות? על מה מדובר? ימי החופשה, איפה הם מוסדרים? הם מוסדרים בתנאי העבודה של כל מורה ומורה. אנחנו לא נסכים להתערבות בהסכמים קיבוציים באמצעות המחוקק. הדבר הזה לא מקובל ולא קרה באף מקום שהמחוקק התערב בהסכמים קיבוציים.

מאיר, זה לא המחוקק, זה עם ישראל. ואתה מדבר שטויות. לא מכיר אותך. אתה לא מבין איפה אתה נמצא.

תכבד אותי כמו שאני מכבד אותך.

אנחנו באנו בשביל לדבר. לא באנו בשביל לחוקק. אם אתה יוצא מנקודת מוצא שכזאת, מקומך לא בחדר ואתה תקבל על זה על הראש.

מאיר, תקשיב, יש שתי אפשרויות. רגע, שנייה.

סליחה, רחל. לא, אני מנהל את הדיון הזה.

אפשר להתווכח.

רחל, סליחה.

תן לי רגע.

התחלת לא טוב. תגיד בעד מה אתה.

מוטי, סליחה. אני מבקש, אף אחד מחברי הכנסת - אתה נמצא עכשיו ברשות דיבור. יש לך דקה. אתה רוצה להגיד את מה שיש לך להגיד? תגיד אותו. אני כבר מודיע לך שאם זו עמדתכם ועכשיו אתם באים לפה בעמדה של טענות משפטיות, הטענות המשפטיות יישמעו בבית משפט ולא כאן. אם אתם רוצים לבוא ולשתף פעולה, אתם יותר ממוזמנים לשתף פעולה. אם אתם חושבים שאתם תנהלו את העניינים, אז אתם טועים. אתם כנראה לא מבינים מה המצב של הציבור, עם כל הכבוד לכל מורי ישראל שאני מעריך אותם מאוד, כולל את אשתי, שגם היא חלק ממורי ישראל. אתם לא תיקחו על עצמכם את המשק הישראלי ותחשבו שאתם מנהלים אותו. זה לא תפקידכם. תבואו ותגידו את עמדתכם המקצועית לעניין. אתם חושבים שזה בניגוד להסכמי העבודה? בסדר. בואו ותגידו מה אתם חושבים שכן ניתן לעשות, או שאתם חושבים שלא ניתן לעשות.

ברשותכם, אני רוצה לומר, למרות שהדברים לא נעימים לכם, את האמת שלנו. אנחנו מתנגדים להתערבות של המחוקק ביחסי עבודה.

אתם מוכנים לדיון? אתם מוכנים?

מעולם לא סירבנו למשא ומתן.

גם דיון לא?

אנחנו לא מנהלים כאן משא ומתן. אנחנו מנהלים כאן דיון.

אנחנו אפילו לא בשלב החקיקה. אנחנו בשלב הדיון.

המחוקק לא עשה לך כלום, שום דבר. המחוקק ביקש ממך לבוא ולהתדיין.

הוא הגיש הצעת חוק - - -

זכותו להגיש הצעת חוק.

אני מבין שזו עמדתך.

עוד לא התחלתי לדבר.

כבר לקחת לנו חמש דקות מהדיון.

זאת החמצה נוראית.

אני מבקש ממך דבר נוסף. הבנתי את עמדתך.

עוד לא אמרתי אותה.

אבקש ממך לדיון הבא להציג לוועדה את הסכמי העבודה שלכם. זאת דרישה של הוועדה לאור הדברים שאמרת. בדיון הבא, הסעיף הראשון בסדר היום יהיה הצגה. יהיה לכם רבע שעה להציג את הסכמי העבודה. הצגה של הסתדרות המורים. תציג את הסכמי העבודה החתומים שלה בעניין של ימי החופשה, בסדר? זה הנושא הבא.

אני אומר את העמדה, ברשותך. אנחנו מתנגדים להתערבות שלכם. את זה כבר אמרתי והפריעו לי, ואני מבקש שלא יפריעו לי. אם יש בעיה במשק הישראלי, צריך לפתור את הבעיה של המשק הישראלי, כי במערכת החינוך אין בעיה. במערכת החינוך יוצאים לחופשות אפילו ברמה שהיא פחות ממה שמקובל במדינות העולם. אם יש בעיה עם ימי החופשה של המשק הישראלי, עליכם מוטלת החובה כמחוקקים לתקן את החקיקה, כי הדברים האלה הוסדרו בחקיקה. כאן כן המקום שלכם להיטיב עם הציבור. אתם לא תחבטו בעובדי ההוראה ואין לאף אחד סמכות - - -

אתה לא תבוא ותדבר בצורה הזאת. אתה לא תבוא ותדבר בצורה הזאת.

אתה מדבר דברים חמורים ואני מבקש מיושב-ראש הוועדה להוציא אותך. אתה לא קואופרטיבי ואתה עושה פוליטיקה על גבם של המורים. אני אוהב את המורים ואני מעריך מורים יותר מכל מקצוע אחר. וכולנו כאלה.

אני מצטערת - - -

איילת, את לא עוזרת לי. את לא עוזרת לי.

כמו שאמרה חברת הכנסת, שאנחנו רואים שלחץ ציבורי עוזר.

מאיר, אני לא צריך לקרוא אותך לסדר, אני יכול להוציא אותך. אני אומר לך דבר מאוד פשוט, והוא שהעמדה כפי שאתה מציג אותה, לא מקובלת ולא מכבדת לא אותך ולא את המורים שאתה מייצג. כולנו כאן מייצגים את המורים לא פחות ממך. אנחנו, כנציגי ציבור, נבחרנו גם על ידי עובדי הוראה וגם על ידי מורים. אני מייצג אותם כמו שאני מייצג את ההורים וכמו שאני מייצג את כל שאר האזרחים. אתה לא תבוא לפה ותטיל דופי בחברי הכנסת ולא תגיד שהם באו לחבוט בציבור המורים. את הפוליטיקה ואת הבחירות שלכם תעשו במקום אחר. אנחנו לא באנו לעשות את זה פה.

אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה וגם בכל הידידות, תציג את עמדתכם בשתי דקות, אם אתם בעד ואם אתם נגד. אני גם מבקש שתדייק בעובדות. ראשית, הסכמי העבודה האלה לא הוצגו בפני הוועדה ואני מבקש שהם יוצגו בפני הוועדה. שנית, לגבי ימי החופשה בהשוואה לעולם. תשווה אותנו למדינות אחרות כמו בריטניה, שם החופש הגדול הוא שישה שבועות, בניגוד לשמונה-תשעה שבועות כאן. בסך הכול בבריטניה מגיעים ל-67 ימי חופשה בניגוד ל-76 ו-80 ימי חופשה. או לאוסטרליה עם 57 ימי חופשה או לניו-זילנד עם 55 או לנורבגיה עם 63.

אתם לא יכולים כל הזמן לזרוק בוץ על מקומות אחרים כשאתם מייצגים ציבור שיש לו לא מעט ימי חופש. אתם מייצגים את בתי הספר היסודיים, אבל בואו נראה מה קורה בעל-יסודיים מחודש מרס, מעכשיו, מי מהם מלמד בתקופה הזאת.

לגבי ימי העבודה, אם אתה חושב שכל המשק יכול לעבוד שמונה חודשים, אתה טועה. אני אבקש מחברי הכנסת לא להפריע לו, עד כמה שהדברים שלו מרגיזים. תאמר את דבריך ואחרי זה נמשיך.

קודם כל, אני רוצה להתנצל אם השתמע שהטלתי דופי בחבר כנסת. אחת מחברות הכנסת אמרה דבר מאוד מקומם: אנחנו רואים שלחץ ציבורי עוזר, כך היא אמרה. והיא אמרה דבר נוסף והוא שיש לבטל את ימי החופשה. מה יותר התערבות ביחסי עבודה מאשר העובדה שחבר כנסת בישראל קורא לביטול ימי החופשה. לכן טענתי שיש פה משום התעמרות או חבטה בציבור עובדי ההוראה. הטענה לא הייתה כלפי הוועדה. אנחנו מכבדים את הפורום ומתייצבים בפורום, כפי שנתבקשנו, אבל עם זאת אנחנו לא יכולים להסכים לדברים שנאמרו.

אתם יכולים לא להסכים, עם זה אין שום בעיה.

כמה שזה לא נעים, אנחנו מתנגדים לשינוי בלוח החופשות, אנחנו מתנגדים לפגיעה בתנאי העבודה של עובדי ההוראה. זאת העמדה שלנו וזה דבר שהוא מאוד ברור. זה לא משא ומתן.

תודה. אני מבקש את אייל חסאן, תציג את עצמך, בבקשה, לפרוטוקול.

אני יושב-ראש מנהלי אשקלון. אני מנהל 18 שנה בבית ספר יסודי בית יחזקאל באשקלון, אבא לשניים. זהו בית ספר גדול המונה קרוב ל-700 תלמידים.

רבים מאתנו מדברים, ואני נותן כבוד לכל המכובדים פה, אבל עבודה של מורה, הפרופסיה של מורה – ואני לא אומר שאחרים טוענים אחרת – היא משהו מיוחד. מורה צריך להיות גם אבא וגם אימא, הוא צריך לבוא מוכן. אי אפשר שהוועדה – אף אחד לא אמר מילה רעה על המורים – תגיע למסקנות בלי לתת כבוד לפורום של מנהלים.

אני שמח שהוזמנתי ואנחנו, המנהלים והמורים, עובדים על פי הסכמים. משרד האוצר ומשרד החינוך מקיימים אתנו משאים ומתנים. אנחנו תמיד באים בנפש חפצה. אני בן 53 עוד מעט וזאת הפעם הראשונה בה אני שומע על הדיונים האלה ברמות של מסות. אולי המסרים שלכם נכונים, רבותי, אבל התמהיל, האווירה, הארומה שמגיעה למורים. אני שומע את המורים והמורים זועקים. המורים שואלים מתי ידאגו באמת גם לדברים האחרים שלנו. מורה בבית הספר שלי מלמדת בין 34 ל-37 תלמידים. כשהיא תראה את הדיון בערוץ 2 או במקום אחר היא תשאל: מי יודע מה אני עושה? מי יודע עם איזה ילדים אני מתמודדת?

רבותי, אני אומר לכם בצורה כנה, אני מכבד פה את כולם, כולל את המסרים של חבר הכנסת מוטי יוגב, שהצטרף. מנכ"ל בני עקיבא, איש חינוך בכל רמ"ח אבריו כמו רבים אחרים פה. אנחנו עובדים גם בקיץ. אני מכבד פה את כולם, אבל, רבותי, העיניים של מאות אלפי מורים נישאות גם למקום הזה. אנחנו מרגישים שכנסת ישראל אינה מכבדת אותנו מספיק.

למה? למה? בעצם זה שמזמינים אתכם - - -

בעצם הדיון הזה, שהייתה ועדה. כמובן, אנחנו לא מסכימים, אבל אנחנו נגיע ונשמיע ונשמע. הייתה ועדה והוועדה החליטה לדחות. קמה ועדת משנה, שהיא חוקית לגמרי.

איזו ועדה החליטה לדחות?

לפני חודש וחצי הייתה החלטה והחליטו לדחות.

לדחות את מה?

לדחות את הצעת החוק.

לא, לא, לא. אתה טועה בעובדות. החליטו לדחות את הדיון, לא דנו בוועדת השרים. לכן באה הכנסת ואומרת שכדי שלא תהיה הצעת חוק חד-צדדית, מבלי לשמוע את הצדדים, קראנו לכולם לבוא ולהגיד את עמדתם. אני שמח לשמוע את עמדתך שאומרת את מה שאתה מרגיש כמנהל בית ספר וכמורה. אני מצטער שהנציגים שלך בהסתדרות המורים בחרו שיטה אחרת של דיון ולהגיד שאין סמכות לוועדה. אני מודיע לכך ואני מעביר דרכך את המסר למנהלים ולמורים, שאין פה גרם אחד של חוסר הערכה, לא למורים ולא למורות ולא לגננים ולא לגננות ולא לכל הציבור הזה. תאמין לי שאנחנו נילחם יחד אתכם, כתף אל כתף, לגבי התנאים מפה ועד לכל מקום בארץ. אבל זה בדיוק המקום לקיים את הדיון כדיון אמיתי, ערכי ועם ראש פתוח לשינוי. תסכם, בבקשה, במשפט.

נמצא פה מזכ"ל בני עקיבא והרב קוק אמר: הישן מתחדש והחדש מתקדש, אבל פה זה משהו שונה לחלוטין שלא קרה ואני גם מקווה שלא יקרה בעתיד. אני גם מרצה במכללת ספיר ביום החופשי שלי, באישור נציבות שירות המדינה. מעולם לא דנו בחופשות של המרצים, מעולם לא דנו בחופשות של הרופאים. אני יודע מה קורה בצרפת והזכירו חברי הכנסת המכובדים את החופשות בצרפת. אנחנו עושים השוואות עם מדינות שאכפת לנו ואני אומר לכם בצורה ברורה שעמדת המנהלים והמורים היא שהכנסת הנכבדה, שאני מחנך את תלמידיי וגם את עצמי לחברת מופת, אני מחנך את התלמידים שלי למצוינות לימודית והכנסת הנכבדה שוגה פה. היא מזמינה אותנו לדיון שלדעתי לא יוליך לשום מקום. אנחנו מתנגדים ונתנגד לשינוי.

תודה. אני מבקש מיושב-ראש פורום ועדי ההורים היישובי ואז נחזור להציג תוכנית אחת לפתרון, ונמשיך את הדיון.

אני מצטערת, אבל חלק מהנציגים של מועצת התלמידים והנוער הארצית יצטרכו ללכת ב-11:30.

את תקבלי את רשות הדיבור. כולנו נצטרך ללכת באיזשהו שלב.

אנחנו הולכים להמשך פעילות בכנסת.

גם אנחנו.

קודם כל, תודה לוועדה שקמה, לעומד בראשה ולכל מי שפועל בנושא הזה, חברי הכנסת איילת, עודד, יוליה שלא נמצאת פה. לכולם באמת תודה רבה, זה חשוב.

מה הבסיס החוקי של נושא החופשות? זה משהו שצריך להציף אותו ולהראות אותו כאן. בישיבה הקודמת של ועדת החינוך כבר ניתנה הנחיה גם למשרד החינוך וגם לארגוני המורים לחשוף את ההסכמים שעל בסיסם נקבעים ימי הלימודים. לא ראינו הסכמים כאלה ובכל שנה חוזר אותו סיפור. אני מאוד מקווה שהוועדה תהיה מספיק נחושה כדי לראות את ההסכמים האלה.

שנית, אין לאף אחד כוונה לפגוע בציבור המורים. להפך, אנחנו בעד זה שיוסיפו ויחזקו את ציבור המורים. יכול להיות שפתרונות יכולים להיות כדוגמת הבאת פרחי הוראה ובואו נעשה הפרדה בדיון הזה. מדברים על הגיל הרך ועל היסודי ונשים לרגע בצד את הסיפור של חטיבות הביניים ועל-יסודי כי הם מסתדרים לבד. הסבירו חברות הכנסת לפני כן את הבעייתיות, שהורים צריכים להישאר בבית עם ילדים בגילאי גן ועד כיתות ד'-ה', ועל זה צריך להיות עיקר הדיון שלנו.

הנושא של השפעת לוח החופשות על המשק הישראלי, גם בזה משרד האוצר לא הביא פעם אחת נתון מה המשמעות. ברור לכולנו כמה זה עולה, אבל לא ברור כמה זה מכניס למשק. יודעים שיום שבתון למשק עולה 2.2 מיליארד שקל. ניקח כיתה עם 30 ילדים, וחצי מההורים הולכים ליום עבודה ומרוויחים בערך 400 שקל. מתוך זה 150 שקל מסים. מה אומר משרד האוצר? נכון, המשק מפסיד 2.2 מיליארד שקל, אבל זה לא נכנס לקופת המדינה, זה נכנס לתל"ג של המשק. למה לא עושים עבודת מחקר אמיתית?

הם לא רוצים למדוד את הפסד הפריון, פז. זאת האמת.

נכון, אבל כמה נטו נכנס למדינת ישראל מזה שעוד 15 הורים לילדים בכיתה, במקום להישאר בבית יכולים לפתח את שוק העבודה? מיותר לציין שהפגיעה הכי חזקה היא בשכבות החלשות במדינת ישראל, כי עובד קבלן שמרוויח 25 שקלים לשעה לא ישלם על מסגרת משלימה. מי שנמצא במעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, יכול לשלם על מסגרת משלימה ואיכותית. אנחנו מכירים את הפערים.

הצענו הצעה שלא עולה כסף. למורים אין ימי חופשה במהלך שנת הלימודים. אם הבן של המורה מתחתן, אם הילד עושה בר-מצוה, אין לו חופש והוא צריך שיש לו יום מחלה. לפי נתונים של המוסד לביטוח לאומי, מורים בגנים החסירו למעלה מ-100 שעות בשנת הלימודים הקודמת ומורים בבתי הספר היסודיים החסירו למעלה מ-80 שעות. תעשו את זה לפי אופק חדש ותקבלו בערך 15.5 ימים שמורים מחסירים. חלק באמת חולים וחלק מקבלים אישורים. אנחנו רוצים שהם יקבלו חופשה. תנו למורים חופשה שהם יוכלו לבחור בתחילת השנה, יגדירו שבעה ימי חופשה, ותנו בתמורה את שבעת הימים האלה. תנו שלושה אסרו-חג, קחו את הנושא של ל"ג בעומר, קחו את השבוע שלפני פסח ויש לכם מספיק ימים.

דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, לא כולם יהיו מרוצים מההחלטות. שלטון צריך להכריע ואנחנו סומכים עליכם. גם אנחנו, ההורים, לא נהיה בחזית אחת עם ההחלטה של הוועדה, אבל קחו החלטה ותכריעו כי אתם השלטון, אתם אלה שבסוף צריכים לקבל החלטות. תודה.

תודה. יעל אודם, בבקשה.

אני כתבת החינוך של חדשות ערוץ 2 והגעתי הנה יחד עם אור גלזר מהדיגיטל שלנו. יחד העלינו בחודש שעבר קמפיין שקורא לקיצור ימי החופשה. תודה רבה שנתתם לנו את הזכות להגיע הנה וגם להראות את המתווה שאנחנו מציעים. אשמח להגיד עליו כמה מילים בקצרה.

זהו מתווה חדשות 2 לקיצור החופשות – חלק ראשון, הרחבת בית הספר של החופשה גדול לעשרה ימים נוספים, חמישה בחנוכה וחמישה בפסח, בימים שלפני החג. הרחבת בית הספר של החופש הגדול עלותה 350 מיליון שקלים.

חלק שני, חופשה מול חופשה. שלושה ימי חופש גמישים למורים ולגננות מתי שרק יבחרו בתמורה לשלושה ימי עבודה באסרו-חג – סוכות, פסח ושבועות. כמה להערכתך יעלה לפתוח את בתי הספר והגנים לשלושה ימים נוספים במהלך השנה? 230 מיליון שקלים. עד כה 580 מיליון שקלים כדי לפתור את הבעיה להורים. זה סכום שהוא מטורף? ממש לא, ויש תועלת. המשק הישראלי מוסיף מיליארד שקלים על כל יום שבו התלמידים בחופש וההורים עובדים. פתרון לכל 13 הימים יעלה 580 מיליון שקלים בלבד, רווח נקי לכולם.

באמת, הפתרון הוא הרחבת בית הספר של החופש הגדול בעשרה ימים נוספים בפסח ובחנוכה. במשרד החינוך יודעים איך לעשות את זה, יודעים איך לתפעל את העניין הזה, יודעים מה העלויות שלו. יש פה מקור הכנסה נוסף למורים. כששי פירון התחיל עם בית הספר של החופש הגדול אמרו שמורים לא ירצו לעבוד ובסוף, 70% מהמורים הגיעו לעבוד כי הם רצו את תוספת השכר הזו. אפשר להשתמש בפרחי הוראה על חשבון הסטאז' שלהם, אפשר להשתמש בגמלאים, בפנסיונרים שעוד רוצים לעבוד, רוצים הכנסה ורוצים להיות יעילים. יש הרבה מה לקבל מהם. זהו פתרון שבסך הכול הוא קל ומאוד לא יקר.

לגבי החופשה הגמישה, אנחנו מדברים עם הרבה מאוד אנשי הוראה שאומרים שהם לא יכולים לצאת לגייס בן, לערוך בר מצוה ואפילו לא להלוויה. זה יאפשר להם ימי חופשה מתי שהם ירצו תמורת שלושה ימי עבודה באסרו-חג. פתרון פשוט.

תודה. מועצת התלמידים ביקשו גם להביע את עמדתם, בקצרה, בבקשה.

אני נציגה של מועצת התלמידים והנוער הארצית. נמצאים כאן דוד, שרה וראשד, שהם גם נציגים מהמועצה הארצית. מועצת התלמידים והנוער הארצית מתנגדת לקיצור ימי החופשה בחטיבות העליונות, ז' עד י"ב. בגלל שמדובר בתלמידים שהם יותר עצמאים, בגלל שמדובר בפחות תלות וצורך בקייטנות ותלות בהורים, אנחנו מאמינים שכן צריך להוריד משמעותית את ימי החופשה לתלמידי בתי הספר היסודיים כי אין להם מסגרת מסודרת ויש להם תלות גדולה בהורים.

לגבי קייטנות של משרד החינוך, קייטנות החופש הגדול ודומות, זה קורה עד כיתה ג' והמתווה הזה ממשיך להתפתח, אבל חשוב להשקיע בו עוד. בעינינו זה צריך להיות בהיקפים גדולים יותר וזה משהו שיחזק גם את התלמידים כתלמידים לקבל חינוך ערכי מהמורים שלהם או מאנשי חינוך בכלל גם במהלך החופשות. המועצה תהיה מוכנה לעזור ולהירתם לכל מהלך רלוונטי כל עוד זה יעמוד בתנאים שאנחנו רואים בהם עוגנים. תודה.

תודה רבה.

נציגה מצוינת.

ארגון הגננות, יש לכם פה נציגה?

אני חברת ועד מנהל של ארגון הגננות המחנכות. הייתי פה גם בדיון הקודם עם חבר הכנסת מרגי ואני מצטערת לספר שזו פעם נוספת שבה יושבת-ראש הוועד המנהל לא יכלה להגיע משום שמשרד החינוך מנע ממנה להיעדר מהגן. אנחנו נשמח לקבל עזרה מחברי הכנסת שיושבים כאן בנושא הזה. זה נושא מאוד חשוב.

הייתה פנייה בעניין הזה לוועדה ואני אמרתי שיתקיימו דיונים גם בשעות אחרות. הכנסת לא מקיימת דיוני ועדות אחר הצהריים, אבל יתקיימו דיונים גם בשעות אחרות וגם בימי החופש הגדול. במהלך יולי נקיים דיונים ולא יהיה מצב שבו מישהו רוצה להופיע בפני הוועדה ונמנעת ממנו הזכות הזאת.

תודה רבה. אני רוצה להתחבר לדברים שתיארה חברת הכנסת איילת. היא סיפרה שחלפו שנתיים של ניסיונות הידברות מול משרד החינוך והגיעו למין מבוי סתום. אני רוצה לציין שאנחנו בארגון גננות מחנכות העלינו את הרעיון של התשתית החינוכית כבר לפני חמש שנים, שיש בו הנקודות הראשונות לפתרון. זאת מצוקה אמיתית וגם אנחנו כאימהות יודעות שזאת באמת מצוקה קשה של ההורים, של פערים בימי החופשה. כמו בסיפור המלך העירום אנחנו משחקות בתפקיד הילד הקטן שצועק: הנה, הנה, יש לנו פתרון אבל יש מישהו בארגון הרבה יותר גדול וחזק, בארגון היציג, שצועק כל הזמן: לא, לא, לא ולא מוכן לשמוע.

זה חבל כי בסך הכול כולם נפגעים מהסיפור הזה ואני מאוד מאוד מעריכה את דבריו של מוטי יוגב שאמר שאפשר למצוא. זה נכון ואפשר למצוא.

יעל אודם נתנה פתרון פשוט.

נכון, יעל אודם ציינה את הרעיון שאנחנו ציינו כבר לפני חמש שנים בעניין של ימי אסרו-חג, שהם הדבר הראשוני. אנחנו קוראים לזה חופשה גמישה. אנחנו מדברות מהשטח ואנחנו מכירות את המצוקה גם של הילדים וגם של ההורים, אבל גם שלנו בעומסים שאנחנו חיות בהם. אנחנו רוצות מאוד להשתתף ולהעלות את הרעיונות שלנו לפתרונות שיש לנו.

נשמח גם אם תעבירו לנו את החומר והוא יועבר לחברי הוועדה. תודה.

כרעיון ראשון אנחנו רוצות להציע שעד שיקרו עניין המהלך, ההיערכות וכל גיוס הכספים והשכנועים מול הארגון היציג, לפחות שיהיה פתרון ביניים כדי להיענות למצוקה ולנסות לשחק עם פיזור ימי החופשה. זה נמצא אצלכם על השולחן בנייר העמדה שהגשתי הבוקר, לנסות לקיים מין שלוש פגרות כדי שהחופש הגדול לא ייפול בבום כזה גדול על ההורים. לעשות פגרת חורף בחנוכה, פגרת אביב בפסח ופגרת קיץ, כדי למתן את הבום של החופש הגדול.

תודה. אני חייב לומר בהקשר הזה שבאחד הדיונים נציג את נושא הניוד של הימים והחשיבות של חשיבה מראש, כפי שגם קרה עם שבועות. אפשר היה להוסיף את יום שישי כיום חופשי ולוותר על יום חופשה במקום אחר. יש את הנושא של יום העצמאות, שבכל שנה הוא חל ביום אחר, בדרך כלל גם לא ב-ה' באייר כי ה' באייר זה יום שישי ואי אפשר לקיים את יום העצמאות ביום שישי. אם זה המצב, אז עדיף שיום העצמאות יהיה ביום חמישי בשבוע שבו חל ה' באייר, יוסיפו עוד יום חופש ביום שישי וכולם ישמחו לצאת לסוף שבוע ארוך יותר. מצד שני, זה לא יחתוך את השבוע באמצע בבתי הספר והגנים וזה יאפשר לתת במקום אחר את אותו היום.

כל מה שצריך לעשות זה לבוא עם ראש פתוח, עם נפש חפצה ועם לב פתוח. אני אומר גם לנציגי האוצר, שגם הם יקבלו רשות דיבור, שהאוצר יצטרך גם לשלם. יהיה פה תהליך שבו יצטרכו לצמצם את מספר הימים, לפחות לשיטתנו.

אני רוצה להשוות כדי שתבינו מהם לוחות החופשה בבתי הספר החרדיים. שם החופשה עובדת אחרת. שנת הלימודים הזו התחילה ב-א' באלול, שזה ה-4 בספטמבר, ואז הם למדו את כל אלול, כמובן. הם חיברו את יום הכיפורים וחג הסוכות לחופשה אחת, מה שיוצר יומיים בהם אפשר לעשות גשר ומי שרוצה לנסוע נסיעות ארוכות, יכול. בחנוכה לומדים בבתי הספר החרדיים בניגוד אלינו, החילוניים, שיותר מקפידים. בלוח החופשות כפי שפורסם בחוזר המנכ"ל בחנוכה אין חופשה בבתי הספר החרדיים. פסח היה מ-ז' בניסן עד כ"ב בניסן, כלומר מה-3 באפריל עד 18 באפריל. ב-19 באפריל הם למדו, בניגוד לחילונים.

אדוני היושב-ראש, מאוד מאוד חשוב שנהיה מתואמים עם החינוך הבלתי פורמלי, עם כל התנועות והארגונים.

בוודאי. אני לא אומר שמחר אנחנו מבטלים חופשה. אני רק רוצה לתת דוגמאות.

אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי לתקן, לא משתמשים בכינוי בית ספר חילוני אלא בית ספר ממלכתי, אם יורשה לי לתקן. סליחה.

ההערה במקום.

לגבי שבועות בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים בחינוך החרדי היו רביעי ושלישי, בלי יום חמישי שהיה חופש אצלנו, והם ייצאו לחופשת הקיץ שלהם ב-ח' באב, שזה ה-31 ביולי ויחזרו ללמוד ב-23 באוגוסט, א' באלול. זה בגדול. אני אתן לחברי הכנסת שהגיעו את רשות הדיבור ואחר כך נציג הרבנות הראשית יאמר את דברו לגבי האסרו-חג והדיון הזה. מוטי, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, ואני אומר באמת בכבוד גדול לכל מי שהגיע לכאן, העומס שמוטל על כולנו פה גדול ולכן אנחנו לא מספיקים לעסוק בהכול, עוסקים במקביל. זו הרוח ושאף אחד לא יחשוב אחרת. זאת רוח של הידברות כדי להגיע לממד המאפשר של ההתחשבות. משם אנחנו באים. יש תלמידים ותלמידות שצריכים ללמוד ויש הורים, משפחות, אבות, אימהות, עובדים ושאינם עובדים. יש הורים ומשפחות בדילמה הזאת ולא לכל אחד יש פתרון. ויש סבים וסבתות ויש סגל חינוכי, מורים. אני משוכנע שכל האנשים שנמצאים פה מעריכים אותם מאוד מאוד ויודעים שזה מסוג התפקידים היותר קשים. אני אומר לכם את זה כאיש קבע שלא היה בבית שבועיים בחלק גדול משירותו במשך 23 שנה, ועדיין מעריך את המורים יותר מאשר את אנשי הצבא. איך אמר דרור ויינברג, השם ייקום דמו? הוא אמר: אני הלכתי לצבא לתת פקודות כי זה יותר קל מאשר ללמד ולהתמודד עם זה.

יש משרד חינוך שאחראי על המערכת ויש גם מנהלים. אני חושב שיש גם אחריות נוספת. חלקם גם מורים וגם מנהלים. יש גם לא פורמלי ויש צדדים דתיים כאלה ואחרים. יש הרבה דברים. יש גם השוואה למדינות העולם, כפי שיושב-ראש הוועדה אמר, וזה גם פתח ללמוד. ללמוד.

באנו ללמוד ואם נצטרך נשב פעמיים ושלוש כדי להביא למשהו שיכול להיות שהוא יערער ליום או יומיים לכאן או לכאן, אבל הוא בוודאי לא יבוא מתוך רצון לפגוע במשהו אלא מתוך רצון למצוא איזונים. אני מאוד שמחתי בהצגה הטובה והעניינית מאוד. אני לא יודע אם זה הפתרון, כפי שהוצג פה על ידי כתבת ערוץ 2, יעל אודם, אבל הוא בא עם איזונים.

נדמה לי שזה הרצון ומטרת הוועדה, לחפש את האיזונים מתוך כבוד והערכה לכולם, מתוך הבנה שיש פה איזושהי בעיה – איך למצוא יותר ימי חופשה למורים במהלך שנת הלימודים ובגמישות הנדרשת, איפה לשים יותר ימי חופשה אל מול החופש הכול כך גדול שגם אולי לתלמידים הוא לא תמיד טוב ואתה צריך להתחיל אתם בהתחלה ב-1 בספטמבר, איך להתחשב בחינוך הלא פורמלי ובתנועות הנוער, עם המשמעויות החשובות שלהם.

אני לא רוצה לתת שום מרשם, ממש לא, אבל בתוך האיזונים האלה נוכל לבוא עם כמה אפשרויות ולהביא מתוכן דבר שאני חושב שלכלל עם ישראל, לכלל ההורים ולכלל המורים תהיה בו ברכה גדולה וגם למשק. בסופו של דבר התלמידים בראש, המורים וההורים ואני מקווה שזה יביא ברכה.

תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, שגם היה מנהל בית ספר, בבקשה. אני יכול להגיד לך שהוא נשאר מורה לפני כל הדברים האחרים.

שלום לכולם, שלום אדוני היושב-ראש, אני חושב שזאת אחת הוועדות החשובות ביותר שמונתה בכנסת הזאת לפחות. לכאורה זאת ועדה שהיא איזוטרית, אבל זאת ועדה שיש לה משמעות בלתי רגילה ואני שמח על כך שאתה עומד בראשה. אני חושב שההחלטה שהאנשים הטובים האלה יהיו כאן בוועדה היא משמעותית מאוד.

אני רק אחזק את הדברים שאמר חבר הכנסת יוגב. רק השבוע נכתב קוד אתי ולא תוך כדי הידברות. אלף ואחד דברים קורים מתוך כוחנות, מתוך תחושה של אני, אני בא לעשות עכשיו את השינוי ולא משנה מי יושב סביב השולחן. דווקא בגלל שהייתי מורה ומנהל בית ספר הרבה מאוד שנים ואומנם עשיתי את זה בדימונה, שם אני גר עד היום, וידענו – במקומות קטנים יש תמיד פתרונות לוקליים. ידענו למשוך את הקייטנות, הקייטנה של הקיץ וקייטנת המעברים. כמעט ולא חשנו בזה. לא היה בית ספר בדימונה שהלימודים שבו לא הסתיימו במקרה הגרוע ב-15 ביולי ובמקרים הטובים חודש שלם החזקנו את הילדים כי תמיד מצאנו תקציבים. לבי לבי על המקומות היותר מבוססים. במקומות הסוציו-אקונומי החלשים יש תמיד תוספות כאלה ואחרות.

יש יום חינוך ארוך בחלק מהמקומות.

בוודאי. מאז שהייתי ראש עיר היה יום לימודים ארוך עד השעה שלוש וחצי עם ארוחה חמה אצל כל התלמידים, תמורת 600 שקלים.

וגם מחירי צהרונים.

מחירי הצהרונים היו 280 שקלים כשאני עזבתי. זה מדהים כי את הצהרון של הנכדה שלי במודיעין אני משלם אז אני מבין מה הפער הגדול.

זה הסקופ, אתה משלם את הצהרונים של הנכדים?

שיגיד לי פה מישהו שלא עוזר לנכדיו ולילדיו. אי אפשר בלי זה.

אני רוצה לסכם, אדוני היושב-ראש, תקפידו באמת שכבודם של המורים יישמר ושהם יהיו חלק מהדיון. אני לא רואה כאן את הנציגים. אני חושב שלדיון הזה היו צריכים להגיע יושבי-ראש, עם הרבה כבוד שיש לי אליכם.

אנחנו יושבי-ראש.

סליחה, אני מכיר את היושב-ראש. רן ארז היה צריך להיות כאן ויפה הייתה צריכה להיות כאן כי זה בנפשם. אני חושב שגם מבחינתם זאת הסוגיה החשובה ביותר.

חבל שלא היית פה קודם, כשהם כפרו בסמכות הוועדה בכלל לדון.

נורא, נורא.

מה חשבת, שהוא יפרגן?

נורא. מי הכתבת של ערוץ 2? איפה יעל אודם? כל הזמן יש לנו ביקורת על התקשורת, אבל ברוך השם, טוב שיש תקשורת. זה נושא שמדברים עליו כל כך הרבה שנים וראו מה כוחה של כתבה ומה כוחו של תהליך.

תודה. אדוני, הזכרת את הקוד האתי ואני לא נוקט עמדה לגביו, אבל רציתי להדגיש שהיה "קול קורא" בעניין של הקוד האתי. פרופ' אסא כשר נפגש עם כל ראשי האוניברסיטאות, כולל סטודנטים. כל מי שפנה אליו זכה לפגישה אתו והוא גם מפרט את זה. אני לא רוצה לפתוח את הנושא הזה לדיון. אני מבקש מנציג הרבנות הראשית לשמוע את עמדתם, האם אנחנו זקוקים לחופשים בימי האסרו-חג או שיש כאן איזושהי בעייתיות, כולל ל"ד בעומר.

שלום, אני נציג הרב הראשי, היושב-ראש ביקש ממני לדבר על הנושא של אסרו-חג. עמדת הרב הראשי היא שבאסרו-חג אין שום הצדקה לחופשה. זאת עמדת הרב הראשי. יש נושאים פרקטיים של תושבי חו"ל או דברים כאלה, שהרי בחו"ל החג ממשיך גם לעוד יום. מבחינת הרבנות הראשית אין שום הצדקה לחופשה ואין צורך בחופשה באסרו-חג.

אני רוצה לנצל את הבמה ולהגיד מילה על ל"ג בעומר או ל"ד בעומר. הרב הראשי פנה כחצי שנה לפני ל"ג בעומר לשר החינוך בבקשה לדחות את החופשה של ל"ג בעומר שחל ביום ראשון. הדבר הזה באמת מנע חילול שבת גדול ואני רק רוצה להרגיע את חברי הוועדה כי הפעם הבאה שבה ל"ג בעומר יוצא ביום ראשון היא בשנת תשפ"ד, בעוד שבע שנים.

אפשר להיערך, אתה אומר.

יש מספיק זמן להיערך.

יש פה נציגה של משרד החינוך? אפשר לשמוע את עמדת משרד החינוך בנושא?

אני אגיד בקצרה על לוח החופשות שהוא פרי הסכמות עם שני ארגוני המורים עוד טרם קום המדינה. מדובר פה בהסדרים שבכל שינוי בהם נדרש תיאום עם ארגוני המורים כיוון שמדובר גם בתנאי העבודה של המורים, כמו שנאמר קודם.

לוח החופשות הוא לוח קבוע. שנת הלימודים נפתחת ב-1 בספטמבר ומסתיימת ב-20 ביוני או ב-30 ביוני, תלוי ברובד החינוכי. בתוך שנת הלימודים מועדי ישראל הם המועדים שקובעים את החופשות. זאת לא קביעה שרירותית, כמו שנאמר קודם, אלא יש ממש - - -

אז איך קרה של"ג בעומר זז ביום אחד בהתראה של שבוע? בלוח החופשות ל"ג בעומר היה ביום ראשון ושבוע קודם הוא זז לל"ד בעומר, ליום שני.

אני מדברת ברמה העקרונית על קביעת לוח החופשות.

זאת אומרת שאין תזוזה, למעט כשיש תזוזה.

לא היו תזוזות בעשורים האחרונים, למעט השינוי שהיה פועל יוצא של ועדה גדולה שהתכנסה והקדימה ארבעה ימים על חשבון ארבעה ימים אחרים במהלך השנה. כשהתברר שבעצם זה לא מועיל לאף אחד – ההפך, זה אפילו פגע בצורה כזאת או אחרת בציבור המורים – הוחלט להחזיר את שנת הלימודים ל-1 בספטמבר. בעצם אין פה הרבה גמישות או שינויים בתוך הקביעה של לוח החופשות.

כמה ימי לימוד יש בשנה?

סליחה, סליחה. פז, לא.

בממוצע בין 218 ל-220 וזה תלוי מתי יוצאים החגים. אם החג יוצא בשבת אז יהיו יותר ואם החג יוצא ביום לימודים, יוצא פחות. אנחנו סופרים את מספר ימי הלימוד.

אתם גם משנים את הימים כדי לא להגיע למצב שעובדים יותר מ-220 ימים.

לא, אנחנו יושבים וסופרים את זה עשרות פעמים כדי לא לטעות.

אני מבין שבדיון הבא יוצגו כאן ההסכמים. הסתדרות המורים תציג את ההסכמים אז אנחנו נראה בדיוק מה אומרים ההסכמים לגבי עניין הימים.

בעשור האחרון לא היו 220 ימים. היו 217 אבל לא היו 220.

בדיוק.

אני רוצה לציין משהו למשרד החינוך, לאוצר ולארגונים שיושבים כאן. נכון שיש הסכמים בעל פה או בכתב או בנוהג, אבל אני יכול להגיד לכם שבמדינת ישראל יש 150,000 מורים ויש חצי מיליון עצמאים. כשבאה הכנסת ואמרה לחצי מיליון עצמאים שמעכשיו הם ייתנו לעובדים שלהם עוד שני ימי חופשה – להם אין – והם נותנים. אף אחד לא השבית את המשק בגלל זה. אף עצמאי, אף בעל חנות שיש לו שלושה עובדים ועכשיו הוא צריך לתת להם עוד שני ימי חופשה, לא סגר את הדלת של החנות בגלל זה.

צריך להבין את המציאות שבה אנחנו חיים, ואני אומר את זה גם לארגונים שיושבים כאן, גם למשרד החינוך וגם לאוצר. הגיע הזמן לעשות שינוי ואם מישהו יגיד שהוא לא חלק מהמשחק הזה, השינוי הזה יבוא, מה שנקרא, על ראשו. אם הוא יהיה חלק מהמשחק הזה, בהחלט הרצון שלנו – אמרו את זה כל חברי הכנסת, גם אני כיושב-ראש ועדת המשנה וגם יושב-ראש ועדת החינוך – הוא לעשות את הנושא הזה בהידברות. אני מבקש לשמוע את חברת הכנסת רחל עזריה, בקצרה, בבקשה.

אני רוצה לומר משהו להסתדרות המורים. כשאני עשיתי את המהלך של הגדלת מינימום ימי החופשה, התגובה הראשונית, גם של כל ארגוני המעסיקים הייתה: זה לא יקרה, אנחנו לא מוכנים לדון בזה בכלל. הם לא באו לדון ובסוף התפשרנו וירדנו מ-15 ל-12. הגדלנו מ-10 ל-12 ולא ל-15. אני כל הזמן אומרת להם שחבל כי היינו יושבים אז ודנים. כל הזמן שאלתי אותם מה הם רוצים בתמורה ובואו נדבר כמו שצריך. אני ממש ממש מציעה לכם בהסתדרות המורים להיות אתנו בדיון הזה.

תשנו את הכיוון.

לא נעים לי להגיד לך, אבל אני חברה בוועדה הזאת שנתיים ומעלה. יש כאן את פז שיושב קבוע, יש מועצת תלמידים שיושבת קבוע ואף פעם לא היה כאן - - - צריך לדעת, רחל, להתמודד ולהבין שהוועדה הזאת תחיה גם בלעדיהם. לא היה כאן. להפך, הפעם היחידה הייתה עם הטיולים. הנציגים לא מגיעים אף פעם. זה לא קורה.

חברים, אנחנו צריכים לסיים ממש בעוד חמש דקות. משרד האוצר, בבקשה.

אני מחזק את הישיבה של הוועדה ושל היושב-ראש לארגונים כן להגיע להידברות.

ראית פעם את רן ארז מגיע לכאן?

אנחנו קוראים להם. אם ירצו, הדלת פתוחה.

הרי תצטרך לענות משהו לבג"ץ.

לא בטוח. אולי הם יגידו שגם לי אין סמכות. בבקשה, משרד האוצר.

אני כלכלן באגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. אני חושב שחשוב שכולנו, לפני שאנחנו צוללים לפתרונות שמציעים פה – מוצעים הרבה פתרונות, גם מטעם ערוץ 2 וגם מטעם ארגוני ההורים. פחות מארגוני המורים, וכמובן גם מטעם חברי הכנסת – חשוב שכולנו נכיר בעובדות. יש פה הרבה דיסאינפורמציה.

יש לך כמה דקות להציג את העובדות. קדימה.

אנחנו באגף השכר והסכמי העבודה כן נערכנו לקראת הדיון ובכלל, לפני שקבעו את הדיון התחלנו לעשות עבודה בנושא הזה. חשוב שיכירו כמה דברים שכנראה אנשים לא מכירים. למשל, בנוגע לשעות הלימוד ולימי הלימוד במערכת החינוך. מספר ימי הלימוד של התלמידים בישראל הוא מעל הממוצע ב-OECD, וכנגזרת מכך גם שעות הלימוד.

אני לא מקבל את הטענה של הממוצע ואני אגיד לך למה. כשאתם הולכים לפי הממוצע, אתם מכניסים פנימה מדינות שיש בהן 90 ימי חופשה, במדינות קטנות, אבל יש מדינות גדולות כמו בריטניה שיש בה הרבה פחות או נורבגיה.

לא נגעתי עדיין בימי החופשה. אני מדבר על הימים שבהם התלמידים נמצאים בבתי הספר.

אדוני היושב-ראש, יכול להיות שהוא מתכוון למזרח התיכון, כי בכל המדינות שמסביבנו 80% או 90% מהתלמידים בסוריה, בעיראק או בלוב פשוט לא נמצאים בכלל בבית הספר.

דיברתי על מדינות ה-OECD. הפער הזה נובע מחוסר ההתאמה בין ימי העבודה במשק, כאשר עבור רוב ההורים שבוע העבודה במשק הוא חמישה ימים בשבוע, בעוד שבוע הלימודים הוא שישה ימים. על מנת שהתלמידים, בדומה לשאר מדינות העולם, ייהנו מימי חופשה, יצרו להם ימי חופשה במועדים אחרים שלא חופפים את ימי החופשה של ההורים.

תקשיב לי טוב, תקשיב רגע, כשרק התחלתי לגעת בדבר הזה אני גיליתי שגם מערכת החינוך הייתה אמורה לעבור לחמישה ימי לימודים. מי מנע את זה? לא המורים מנעו את זה.

המורים עברו לחמישה ימי עבודה.

מי שמנע את זה היה המפד"ל ואתה יודע למה? כי הם חששו שתהיה זליגה למערכת החינוך החרדית. המפד"ל עצרו את זה בסוף שנות השמונים ועם כל הכבוד, מסוף שנות השמונים עד 2017 קרה משהו.

זה לא רק זה. יש הבדל סוציו-אקונומי שנחשפתי אליו. מי שבמצב סוציו-אקונומי גבוה יותר, מבחינתו הוא יוצא לטייל ביום שישי. מי שבמצב סוציו-אקונומי נמוך יותר ועובד, מבחינתו שיום שישי יהיה יום לימודים.

חברים, כדי לסיים את הדיון אני רוצה לאפשר לו לסיים את דבריו. איילת, מוטי, רחל, תודה.

עוד מאפיין של המדינה, שהוא שונה ממדינות ה-OECD ובגלל זה גם נוצר לחץ – העליתם את הסוגיה הזאת קודם – הוא שהמאפיינים של ישראל שונים משאר מדינות ה-OECD בגלל שיעור הילודה הגבוה ומספר הילדים הרב שיש במערכת החינוך. כתוצאה מכך, גם מספר ההורים שנאלצים לקחת ימי חופשה. כמו כן, שיעור תעסוקה גבוה של נשים שזאת גם נקודה שחשוב לציין.

תגידו את עמדתכם, האם יש מקום, לשיטתכם, לשינוי והאם יש לכם איזשהן הצעות לשינוי, או שאתם אומרים שאתם רוצים להמשיך במצב הקיים?

אנחנו בוחנים הרבה אפשרויות שיש.

אם זה לא יעלה להם כסף, אפשר לשנות.

יש דברים שעולים כסף ומשרד האוצר יישם. זה קורה. לפני שאנחנו באמת נכנסים ומציעים הצעות, אנחנו רוצים קודם כל לסיים את העבודה שאנחנו עושים.

ברשותכם, אני אתייחס לכמה נקודות שעלו כאן.

לא לעניין ההצעות עצמן. זה דיון פתיחה.

לכל ההצעות שהועלו פה יש עלויות. אנחנו במשרד האוצר בסוף מתכללים את כל ההצעות ואת כל הרעיונות שיש ורוצים להגיע להצעה שבסוף תיתן את המענה הטוב ביותר למשק כולו.

תודה. יש פה נציג של ארגון המורים? בבקשה. אחריו פורום הורים ובזה נסיים. נמשיך בדיון הבא.

גם מרכז שלטון מקומי.

את ביקשת רשות דיבור?

לא.

אז אני מצטער, אנחנו כבר בסוף הדיון.

ארגון המורים, אתה רוצה להתייחס או שאין לך התייחסות?

אתם לא מעוניינים לשמוע את עמדת מרכז השלטון המקומי?

אנחנו מאוד מעוניינים לשמוע את עמדתכם, אבל לצערי זה יצטרך להיות בדיון הבא.

אני ביקשתי רשות ואני מההסתדרות הכללית.

את תקבלי. בקצרה, אם אפשר.

כמו שפז ידידי כבר אמר, יש הבחנה ברורה בין בתי הספר היסודיים לחטיבות הביניים ובתי הספר העל יסודיים. במערכת החינוך של בתי הספר העל יסודיים ובחטיבות הביניים עברו כבר מזמן לחמישה ימי עבודה כך שזה לגמרי שונה מבחינת ההעסקה במשך השבוע.

אתה מדבר על התלמידים או על המורים?

הוא מדבר על המורים. המורים עובדים חמישה ימי עבודה בשבוע.

מה חדש בזה? גם בשנות השבעים עבדו חמישה ימים.

בשנות השבעים זה לא היה.

סליחה, עבדו חמישה ימים. אני התחלתי לעבוד חמישה ימים.

בסדר, לא על זה נריב.

לגבי ההצעה של שינוי ימי החופשה אנחנו צריכים להסתכל לגופו של עניין, כאשר אנחנו אומרים שמבחינת הימים ההצעה שניתנה על ידי פז לשנות את ימי החופשה, צריך לקחת בחשבון שזה לא כל כך ישים מפני שאתה לא יכול לקבוע מראש שמורה ייקח חופשה בתאריכים שנוחים לו. זה מעמיד את המורה ואת המנהל בדילמות קשות.

למה? אבל ימי מחלה - - -

עם מחלה אין מה לעשות. אוקיי, זאת עמדתם. תודה.

אנחנו לא מתנגדים לחשיבה משותפת.

תודה, אני שמח על דבריך. ההסתדרות, ביקשתם לומר משהו? בבקשה, בקצרה.

אני ראש חטיבת החינוך בהסתדרות המעוף. אני מייצגת את תומכי החינוך – סייעות, אבות בית, עובדי ניקיון ומזכירות בתי ספר.

אני מבקשת שבישיבות לא נשכח אותם. הם עובדות הרבה יותר שעות מאשר מורים והן לא יכולות לקבל ימי חופשה באמצע השנה. הן מוגבלות כמו המורים. העבודה שלהן הרבה יותר קשה וסיזיפית פיזית.

גם ביולי.

ודאי. ואני מבקשת שהוועדה הזאת לא תשכח אותן.

הערה חשובה. תודה. מרכז שלטון מקומי, משפט, בבקשה.

אני שמחה על כינון הוועדה, אני שמחה על הדברים שעולים כאן. שמחתי שערוץ 2 אימץ את המודל של יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שנאמר באותה כתבה עצמה. נשמח להפעיל את מודל בתי הספר של החופש הגדול וכמובן שכולם צריכים להיות שותפים לכך.

יש מאה איש שטוענים שזה המודל שלהם.

העיקר שיהיה שינוי, לא משנה מי ייקח על זה את הקרדיט.

תודה. פורום הורים לשינוי, משפט, בבקשה, לפני שאני מסכם.

אני מ"הורים עובדים לשינוי". הקמנו את הארגון לפני תשע שנים ואין לי מילים להסביר לכם כמה הוועדה הזאת מרגשת. לאורך השנים זה היה החלום שלנו והעלינו את הדבר הזה כשלא היה כלום. זה מדהים לראות את כמות חברי הכנסת. זה מטורף.

אני רוצה להעלות כמה נקודות שעוד לא עלו. מצד אחד, להפריד ומצד שני לתכלל. צרכים של ילד בן שלוש, ארבע וחמש אינם דומים לצרכים של ילדים בני 15, 16 ו-17. צריך להפריד בין הדברים האלה אחת ולתמיד. צריך להפריד את לוח החופשות של ילדי הגן, צריך להפריד את לוח החופשות של ילדי היסודי, של אלה שיכולים להישאר בבית לבד ושל אלה שלא יכולים להישאר בבית לבד. יש הבדל דרמטי בין צורך קיומי של ההורים, שמישהו יהיה עם הילדים שלהם בבית בזמן שהם מפרנסים אותם, לא יושבים על חוף הים או שותים קפה.

מצד שני יש את העניין החינוכי שלא מתייחסים אליו בכלל. גם ילדים שהם בני 15, שהם ממצב סוציו-אקונומי 8 ומעלה, גם הם צריכים עזרה והכוונה בימי החופש הארוכים כדי שלא יקרו פה אסונות, כדי שהילדים יקבלו חינוך כמו שצריך. מערכת החינוך צריכה לשים לב לדבר הזה. מערכת החינוך צריכה לראות את הילד כל הזמן. היא לא יכולה להגיד שהיא מחנכת אותו 220 יום בשנה. לא. זאת מערכת אחת והיא יכולה להיות מורכבת ממערכת פורמלית ובלתי פורמלית, כמו שיש עם בתי הספר של החופש הגדול. המערכת צריכה לראות את הילד כשהוא חוזר הביתה, לבית ריק. המערכת צריכה לראות ולהתייחס לזה שההורים רוצים להיות עם הילדים שלהם ולכן לסנכרן כמה שיותר את שבוע הלימודים ושבוע העבודה. כמובן, כל הדבר הזה כל כך משפיע על הורים. לוח החופשות צריך להיקבע בשיתוף עם ההורים בכל שנה מחדש. תודה.

תודה. ראשית, אני מתנצל שלא כולם הספיקו לדבר. לוח הזמנים שלנו היום מאוד מוגבל בגלל התרגיל הזה ובגלל העובדה שאנחנו נמצאים בחדר הזה.

אני אומר שכולם ידברו, אם לא בדיון הזה אז בדיונים הבאים. זה חלק מהעניין של רצף הדיונים. יש גם נושאים שלא הספקנו לגעת בהם כמו הנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים, שגם לזה יידרש טיפול, ונושאים נוספים. זה בסך הכול היה דיון ראשון, דיון פתיחה שבו שמנו את הבעיות על השולחן. הועלו כל מיני הצעות ראשוניות לפתרונות כאלה ואחרים ואנחנו עוד נדון ויועלו הצעות נוספות. אני מבקש להוציא את הסיכום של הדיון הנוכחי.

ועדת המשנה של ועדת החינוך קיימה היום דיון ראשון שמטרתו היא לפתוח לחשיבה מחדש את נושא ימי החופשות בבתי הספר ובגני הילדים.

הוועדה מבקשת מהסתדרות המורים להציג בפניה את הסכמי העבודה בנושא ימי החופשה, כפי שדובר כאן בפתח הדברים. היא תבקש להציג את הנושא כבר בדיון הבא.

הוועדה מבקשת מכל הגופים הנוגעים בדבר – ארגוני ההורים, ארגוני המורים, ארגוני הגננות, משרדי החינוך והאוצר – להגיש את ההצעות שלהם לשינויים הנדרשים בלוח החופשות, שכולל גם את לוח החופשות במהלך שנת הלימודים וגם את החופש הגדול, ככל שחושבים שצריך לשנות. יכול להיות שמישהו יגיד שהתוכנית שלו היא בלי שינויים. אני יכול להגיד לכם שכנראה תוכנית בלי שינוי – לא לשם כך התכנסנו כאן. כן חשוב לי לקבל את העמדות של משרד החינוך, משרד האוצר וארגוני המורים לגבי השינוי שהוצג כאן על ימי האסרו-חג, כולל שינויים אפשריים בהזזת ימים מסוימים שיוצרים גשר, כמו שציינו את יום העצמאות או חופשות שנופלות ביום חמישי ומצמידים את יום שישי, ובתמורה ניתן יום אחר.

אנחנו חושבים שצריך להתקיים דיון נפרד על הפרדה בין גני ילדים, בתי ספר יסודיים וחטיבה עליונה ותיכון. אין שום סיבה שהמערכת הזו תפעל בדיוק באותם ימי חופשה. אפשר לעשות את ההתאמות האלה. אנחנו נבקש גם ממשרדי ממשלה נוספים, ככל שיהיו, לבוא ולהציג לנו כאן את הצעותיהם.

אני רוצה להודות לכולם על הדיון הזה, להתנצל בפני מי שלא הספיק לדבר.

חבל שמזמינים את הסתדרות המורים לדבר ולא מאפשרים לנו להתבטא.

נציג הסתדרות המורים דיבר.

זה מאוד מכעיס.

אני מכירה שכאשר הסתדרות המורים שולחת נציג, ראוי שהיא תגיד מי הנציג שלה שמדבר. קיבלנו את הרשימה והופיע לנו בפתק עורך דין מאיר אסרף. הוא הראשון שמופיע בפתק, הוא זה שדיבר ואגב, הוא גם דיבר יותר מכל האחרים. הוא העדיף לקחת את זמנו כדי להשתלח בוועדה. אני מציע לכם בדיונים הבאים לבוא ולהחליט מי הנציג שמדבר.

אני רוצה לומר משהו להסתדרות המורים, כמו שאמר ידידי, חבר הכנסת מאיר כהן, הנושא הזה הוא קריטי וחשוב לכם כפי שהוא חשוב לנו. אני חושב שהיה ראוי שיושבת-ראש הסתדרות המורים הייתה טורחת, אם הנושא הזה הוא בנפשה וחשוב לה כל כך להגן על המורים, הייתה יכולה להגיע לוועדה. יש לכם נציג ותבחרו מי הנציג שלכם שמדבר, והוא ידבר בדיון. בכל דיון יש לכל נציג את האפשרות לדבר. אני לא אבחר לכם את הנציג ותחליטו מי הנציג שלכם שידבר בכל ועדה. אני ממליץ שזה יהיה אותו נציג שילווה את כל הדיונים. תודה, חברים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.