הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 120

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום רביעי, כ' בסיון התשע"ז (14 ביוני 2017), שעה 9:00

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין

יואב גפני - סגן בכיר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

בוריס פבלוב - מחלקת פנסיה אגף שוק ההון הביטוח וחיסכון, משרד האוצר

כפיר בטט - רפרנט, משרד האוצר

ברוך לוברט - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר

אוהד שהרבני - מתמחה משפטים, משרד האוצר

אסף דהאן - מח' השקעות ושוק ההון באגף שוק ההון, משרד האוצר

יוסי עדס - מנהל תחום בכיר מימון , הסוכנות לעסקים, משרד הכלכלה

אלעד מקדסי - עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים

מוטי כץ - עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים

סימה שפיצר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

נטע רוט רווה - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

ניר לוי - אנאליסט, בנק ישראל

אייל אלחיאני - מנכ"ל, חברת טריא

שירלי אבנר - עו"ד, בנק ישראל

דור דוידיאן - רכז ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה

ליאת גור - מנכ"ל משותף, התאחדות המלאכה והתעשייה

אביטל קרופניק - עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך

שלומי תורג'מן - מנכ"ל משותף, חברת BTB

רן בייליס - יועץ משפטי, חברת BTB

חני אבירם - עו"ד, חברת בלנדר

שרה קנדלר - מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך

צפנת מזר - מנהלת היחידה למימון SME's, רשות לניירות ערך

ענת אבן-חן - עו"ד חיצוני

תמר ולדמן - עוזרת ליועצת המשפטית, רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

ניר סלומון - שותף מנהל, עו"ד

ורדה לוסטהויז - סמנכ"ל, חברת טריא

נדב מנסדורף - שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, חברת טריא

יואל בן אור - כלכלן, חברת טריא

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים

לילי לאה בורוכוב - מנהלת קשרי ממשל, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים

עמינדב אלפן - מנהל רגולציה ופרויקטים מיוחדים, חברת ישראכרט

עופר שפירא - יועץ משפטי, חברת גמא

אריאל גנוט - מנכ"ל, חברת גמא

אמיר שניידרמן - מנהלת פיתוח כלכלי וקר' הלוואה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

דוידה לחמן מסר - מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

יאיר להמן - יועץ בכיר למיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

רונה גל - עוזרת מנכ"ל בנק הדואר, בנק הדואר

שגיא בלשה - מנכ"ל האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

ברק בן עזר - מנכ"ל אמריקן אקספרס

אופיר עוזרי - יו"ר האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

רועי קונפינו - קצין ציות, חברת פריפייד מערכות טעינה, PLS – prepaid loading systems

הדס מרמלשטיין - עו"ד חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

ליבנת פישר - עו"ד, איגוד הבנקים

קרן קליין גולדשמיט - עו״ד, NMS LAW

מיכאל שיזף - פעיל, המשמר החברתי

יובל טל - נשיא, חברת payoneer

יפעת סולל - חברת הנהלה, אופק - אגודה שיתופית לניהול הון

דורון כהן - מנכ"ל חברת קוברסי

ענת אבן חן - שדלן/ית (ברנע ושות' משרד עו''ד) מייצג/ת את בלנדר פיבסי ישראל בע''מ

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

סיגל גורדון

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה מס' 7 בנושא הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), הלוואות חברתיות, פ/1127, אנחנו קראנו לזה הלוואות והשקעות המונים. אנחנו נמשיך היום בהקראת הצעת החוק אבל יש לנו שני נושאים שעדיין נמצאים על סדר היום, נושא אחד זה הנושא של החל"צ, שאנחנו בעצם רוצים לוודא – הנציגים פה?

הוא בדרך, הוא צריך להגיע.

אז אני אפתח בנושא הבא ונחזור לזה. זה נושא אחד שאני רוצה להבין איפה זה עומד. והנושא השני זה הנושא של הפינטק, שגם שם אני מבקשת להבין איפה הדברים עומדים. נמצאים אתנו נציגים של כמה חברות. מה שאנחנו רוצים בעצם, להכניס לתוך ה-MOU גם את הנושא של הפינטק כדי לוודא שהעבודה שלכם תהיה מוסדרת וקלה יותר, אתם חשובים לנו, חשובים למשק. אז בואו נשמע, יואב גפני אתה רוצה לעדכן איפה הדברים עומדים?

אני אשמח לעדכן. האמת, שהיינו רוצים לשמוע את הנציגים של הפינטק כדי להבין סוף סוף לעומק את הקושי המסוים הזה לעומת הקושי של הפלטפורמות. ואף על פי כן אני אומר, שאנחנו בדיונים מול הפיקוח על הבנקים. מכיוון שהמטריה שאנחנו מכירים היא לא מטריה של חברות טכנולוגיה אלא של גופים מפוקחים, אנחנו בעצם ניסחנו מזכר הבנות שאומר בגדול את הדבר הבא: גופים מפוקחים שלנו, במקרה הזה פלטפורמות, אם ייתקלו בקשיים כאלה ואחרים, יצרנו תשתית שמאפשרת לשחרר אותם מהקשיים האלה. לכן אנחנו סבורים, שהרחבה של מזכר ההבנות לגופים מפוקחים – ויש כנראה גופי פינטק שיהיו מפוקחים על ידינו – צריכים להיכנס. הדיון הזה הוא דיון חשוב כדי לחדד את הקשיים של הגופים האלה. בכל מקרה התחלנו להחליף ניירות ולהתנסח בעניין הזה.

בנק ישראל, איפה אנחנו עומדים?

אנחנו מסכימים, מבחינתנו אנחנו רוצים לדעת מהם אותם גופי פינטק, אם הם מפוקחים. ככל שהם מפוקחים אני חושבת שבעניין הזה לא צריך MOU.

יש ביניכם הסכמות?

כן.

מצוין. נציגי החברות בבקשה.

בוקר טוב, שמי יובל, מייסד ונשיא חברת payoneer, הקמתי שתי חברות פינטק, הייתי מנכ"ל payoneer, לפני כן הייתי מנכ"ל של חברת "בורדרפרי". שתי החברות האלה הן חברות פינטק שמעבירות כסף, את הראשונה הנפקנו בנסד"ק ב-2104 ואת השנייה אנחנו עכשיו מעסיקים 1,000 איש, מתוכם 600 בישראל. אנחנו רשומים בתור גופים פיננסיים כמעט בכל העולם ואת הניסיון של לעבוד בתור גוף מפוקח כמו שהוועדה מדברת עליו, אנחנו מכירים אותו מכל העולם כמעט.

בהקשר של פעילות פיננסית בישראל, פה גם האוצר וגם בנק ישראל, יש הזדמנות עסקית גדולה לא רק לפתח טכנולוגיה בישראל אלא גם לתת את ישראל בתור תשתית שהיא פיננסית בכל העולם כמו שעושים בלונדון וכמו שעושים בהונג קונג או בסינגפור. ככל שיהיו יותר אפשרויות לחברות לקום ולהיות מפוקחות ולעבוד עם הבנקים כך אפשר יהיה להקים יותר תעשייה ואז זה גם לא על חשבון עמלות מכל מיני קשיי יום אלא זה שוק עולמי אינסופי.

בהקשר הזה וכל מה שקשור ליזמות של פינטק יש כמה חסמים מאוד קריטיים. הראשון שבהם זה האפשרות לפתוח חשבון בנק כאשר אתה נוגע בכסף שהוא לא שלך. אם אתה אוסף כסף מאיפה שהוא ורוצה להעביר אותו לאנשהו, בין אם בתוך ישראל ובין אם בעולם, הבנקים ובצדק מצדם מקשים מאוד ויש לכך מגוון סיבות. זה החסם הראשון ובלי זה אי אפשר לעשות כלום. כלומר, אין שום דרך להכניס את הכסף ולהשאיר אותו איפה שהוא.

אני יכול להגיד, שאנחנו, עם כל הניסיון והיכולות והרקורד הפיננסי במשך שנה כמעט, אנחנו לא מצליחים לפתוח חשבון. אני לא יכול להאשים את הבנקים, זה לא חד צדדי, זה לא שאנחנו הטובים והם הרעים, זה פשוט מציאות כזאת. כל עזרה מהמדינה להקל על החלק הזה תאפשר די מידית לתעשייה שלמה להמשיך ולהתפתח.

מצוין. קודם כל אנחנו מודים לך שהגעת, חשוב שנחוקק משהו שבסופו של דבר ישפיע על המציאות ויסייע. בעצם מה שאתה מתאר זה מאוד דומה למה שראינו שהפלטפורמות מתמודדות אתו. אני מבקשת מבנק ישראל וגם מהרשות לשוק ההון לראות איך אנחנו מכניסים בדיוק את העניין הזה. הרי מה שיש ב-MOU, מה מועד לתת תשובות, גם איך מוודאים כמובן שאין עניינים של הלבנת כספים וכו'. אז אנחנו צריכים שזה ייכנס במלואו. יש כאן נציג של חברה נוספת, בבקשה.

שמי רועי קונפינו מחברת פריפייד מערכות טעינה. אנחנו סטארט אפ קטן, אנחנו לא כמו payoneer, אנחנו מעסיקים בין חמישה לעשרה אנשים, תלוי איך סופרים את זה. גייסנו כסף מספיק לתקופה. אנחנו בעצם עושים אפליקציה שמאפשרת להורים להעביר כסף לילדים שלהם, כמו דמי כיס אבל הרבה יותר פשוט, הרבה יותר נוח, לוודא שהילדים לא ייתקעו בלי כסף.

אנחנו כבר חצי שנה מנסים לפתוח חשבון בנק ברוב הבנקים הגדולים בישראל. פגישות על גבי פגישות, דיונים עם המחלקות השונות, כתבנו מסמך של 50 עמודים מדיניות ציות, הגשנו את המסמך, ביקשו מאתנו תיקונים, עשינו את התיקונים. ביקשו מאתנו חוות דעת של משרד עורכי דין, הוצאנו אלפי שקלים מהכסף שגייסנו על חוות דעת מקצועית של משרד גרוס, שזה משרד גדול, מחלקת הרגולציה הפיננסית הוציאו לנו חוות דעת שהרגולציה שלנו עומדת במה שאנחנו צריכים. הגשנו את חוות הדעת הזאת לבנק, הבנק אמר זה לא מספיק, בוא נעשה עוד שיחה עם הציות. כמו שיובל אמר, אני מבין את הבנק מהצד שלנו, אבל אנחנו כחברת סטארט אפ קטנה אנחנו לא יכולים להתנהל ככה. הביזנס שלי בסופו של דבר מתבסס על זה שאני אפתח חשבון בנק. אם אני לא פותח חשבון בנק אני לא יכול לתת שירות לאף לקוח.

יושבים פה החבר'ה מהרשות לשוק ההון, אנחנו בקשר אתם, הגשנו כבר בקשה לקבלת רישיון לפי החוק החדש, אני מניח שיעברו עליה בקרוב, ברגע שייתנו לנו רישיון אנחנו נהיה מפוקחים תחת החוק החדש. אבל הבעיה מבחינתנו שכל פעם יש משהו חדש. הבנק אומר, בחנו את זה, אנחנו צריכים שתוסיפו עוד את הדבר הזה. עכשיו נחכה שיהיה לכם רישיון. אנחנו צריכים שמישהו יעזור לנו ואם אפשר להכניס אותנו תחת ה-MOU החדש ולהגיד חברות פינטק שמעוניינות לתת שירות בין אם זה פלטפורמת P TO P - אנחנו לא חברת P TO P אנחנו חברת תשלומים – ובין אם זה פלטפורמות אחרות, אני יודע שיש שם רע לעולם הנש"מים אבל לא כל הנש"מים - - -

חלקם נושמים אתה אומר.

מבחינתנו לפחות התזמון מאוד חשוב. כלומר, אני לא יכול לנהל משא ומתן עם בנק במשך שנה. בסוף נצטרך לסגור את העסק כי כל חודש שעובר יש לנו פחות - - -

זו דוגמה קלאסית להרחבה שדיברתי עליה בתחילת הדברים ואנחנו בהסכמות עם הפיקוח על הבנקים. מה הטריד אותנו? למשל, הדברים שרועי ציין בהתחלה, הוא אמר, אנחנו היום נותנים פתרון של מעין תשלום דמי כיס של הורים לילדים או מעין ארנק שאתה יכול להסתובב ויש לך בו איזשהו סכום. זה לכשעצמו לא נותן שירותי אשראי ואף על פי כן הם הגישו אלינו בקשה בעת האחרונה להיות נותני שירותי אשראי. אנחנו בוחנים את הבקשה למתן רישיון אבל כך או כך, עצם העובדה שהם נכנסו לתוך התחום הזה שבו הם עומדים להיות מפוקחים, התשתית שיצרנו, תשתית שמאפשרת לנו כגוף שהולך לפקח על הישות הזאת, לפנות למפקח על הבנקים לא לפני שאנחנו פונים להבין את הבעיה לאשורה. כלומר, כשאני אקבל את הפנייה מרועי אני אגיד לו, תראה לי מה הבעיה, תראה לי מה הבנק אמר, אני רוצה לראות את הסיבות שבגינן הוא סירב. אין לי סמכות מול המערכת הבנקאית, אנחנו גם לא מבקשים לקנות כזאת, יש לנו תשתית של הידברות עם הפיקוח על הבנקים ואנחנו ננסה להבין את הקושי הזה.

יותר מזה, ה-MOU מה שהוא מאפשר, לשבת אחת לתקופה כאשר אנחנו נאסוף מהגופים האלה וגופים אחרים את הקשיים, נשים את הקשיים על השולחן, נגיד להם, חברים מה אתם עושים. אני מניח, שאנחנו כרגולטור נבין את הנקודות ובחלק אחר ננסה לראות איך אנחנו מביאים לידי פתרון.

תודה. בנק ישראל בבקשה.

אנחנו עובדים ביחד עם משרד האוצר על מקטע נוסף או על הסדרה של ה-PSD, שאלה גופים שנותנים שירותי תשלום. לגופים האלה שהם ציינו אין הסדרה מלאה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים). כפי שרועי ציין בצדק, הם נכנסו בינתיים תחת הכובע הזה של נש"מים, למרות שהמקום המתאים להם יותר זה להיות בעתיד בהסדרה שתיקבע כמו האימוץ של ה-PSD שעליו אנחנו עובדים ביחד עם משרד האוצר. למרות זאת, למרות שאנחנו עובדים על הצעת החוק הזאת, אנחנו מכירים בחשיבות וכמובן בחוסר אורך הנשימה של גופים כאלה וחשיבות הטיפול בהם. זה מעולה מבחינתנו שהם נכנסים תחת הפיקוח. ה-MOU הוא בין שני גופים, אם הם לא היו גופים שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון, הם לא יכולים לבוא אלינו מבחינת הסמכויות שיש להם לבדוק את אותם גופים ולהגיד אנחנו עומדים מאחוריהם, אנחנו יכולים להבטיח שבדקנו אותם ובדקנו את הפעילות שלהם כדי שנוכל לפתור את הבעיות מבחינתנו.

אני רוצה לציין גם נקודת אחת קטנה. הבעיות שנתקלו בהן הגופים האלה לא הובאו לידיעת פניות הציבור בפיקוח על הבנקים. אנחנו חוזרים ומבקשים, יש לנו יחידה שלמה בפיקוח על הבנקים שמטפלת בפניות. הגופים האלה לא בהכרח צריכים לחכות להסדרה, הם יכולים לפנות לפיקוח על הבנקים עם התלונות, לפרט את הבעיות שהם נתקלו בהן, בשביל זה קיימת היחידה לפניות הציבור.

אני אציג את נקודת המבט של המערכת הבנקאית ואנחנו כפיקוח על הבנקים איך אנחנו רואים את זה. כאשר מדובר בגופים שהיום הם לא מפוקחים ולא כפופים לצו איסור הלבנת הון ומנהלים כספים של אחרים, מבצעים העברות בינלאומיות, מקומיות, הם מייצרים סיכון מאוד מאוד משמעותי למערכת הבנקאית. כשבנק נדרש לפתוח חשבון כזה תחת החקיקה הקיימת היום של חוקי איסור הלבנת הון, מה שנקרא סיוע לעבירות מס, מימון טרור וכו', הבנק נמצא בדילמה מאוד משמעותית איך הוא יכול מצד אחד לפתוח חשבון ללקוח כזה, ומצד שני לנהל את הסיכונים.

לכן, ככל שהגופים האלה יהיו מפוקחים ויהיו כפופים לצו איסור הלבנת הון, אין ספק שזה ייטב כי ברגע שהם יהיו כפופים לצו יהיו עליהם הרבה מאוד פטורים. זה היעד.

זו המטרה, אנחנו עובדים על זה אבל אנחנו צריכים גם לוודא שזה עובד כמו שצריך.

נכון. לעניין הרחבת ה-MOU אני רוצה לחדד פה נקודה מסוימת. מכיוון שהגופים האלה הם בעיקר חשבונות מרובי נהנים, נכון, אנחנו מדברים על פתיחת חשבון מרובי נהנים.

כן, כן, זה מה שהוא אמר, לעסוק בכספים של אחרים.

אנחנו לא מדברים על חשבונות מסוגים אחרים אלא חשבון שהנהנים בו מרובים ואני חושבת שכ-MOU, נצטרך לחדד את MOU בנקודה - - -

לא, אבל אנחנו לא יודעים – אל"ף, יש פה עוד חברת פינטק. עולם ההיי-טק הוא עולם דינמי, יש פה הזדמנות שה-MOU יהיה כמה שיותר רחב. המטרה של ה-MOU: דיאלוג ביניכם אז אין סיבה לשים שער מי יכול להיכנס לתוך הדיון הזה ומי לא.

אולי אני קצת מתעקש על משהו שדיברנו עליו בשבוע שעבר וקצת "מרחתם" אותי, אבל אני ממשיך להתעקש. אני שאלתי את השאלה מה קודם למה, חשבון הבנק או הרישיון? ולא עניתם לי, לא נתתם לי תשובה. למה אני אומר את זה? כי זה היה יכול לפתור הרבה מאוד בעיות. אם אתם באים ואומרים, קודם כל הרישיון, לא יכול להיות סירוב של מערכת בנקאית שלא יכולה לפתוח בנק כשיש רישיון ביד. אם אתם אומרים שקודם כל חשבון הבנק הוא תנאי לקבל את הרישיון, אז זה צריך להיות כתוב בחקיקה. אחרת, אנחנו נמצאים במקום שהבן אדם שמתחיל לא יודע מה הוא צריך וגם לא המערכת הבנקאית. אז יש דברים שכדאי שיהיו ברורים.

מה שאני מציע, בגלל שיש פה משהו חדש, יש פה רגולציה חדשה שאף אחד לא מכיר אותה, שלא יהיה אישור לפתיחת הבנק לפני שיש רישיון. אבל מהרגע שיש את הרישיון ואת הרגולציה הם ירוצו, אף אחד לא יכול לעצור אותם. שאלתי את השאלה בשבוע שעבר ואמרתם לי, זה במקביל.

דורון כהן, מנכ"ל חברת קוברסי. לפני שאספר מה אנחנו עושים, אני מאוד מופתע מהעמדה של בנק ישראל. שתיכן מדברות על כך שאנחנו לא נמצאים היום תחת פיקוח ולא עובדים על פי צו איסור הלבנת הון, זה לא נכון, הוא חל עלינו, למעשה כל מי שהוא נש"מ הוא כפוף לצו איסור הלבנת הון. אז הדבר הזה לא נכון. כבר במצב הקיים אין סיבה שלא נוכל לעבוד.

אני רוצה לספר בכמה מילים מה אנחנו עושים ואיפה לדעתנו יש מקום לשפר. אנחנו חברה שמתעסקת בתשלומים בינלאומיים, מעסיקים היום 16 אנשים, גייסנו כסף, המשקיעים הגדולים שלנו זה קרן מקליפורניה, אנחנו פעילים בישראל ופעילים בשוק האירופאי, מחזיקים ברישיון תחת ה-FCA הבריטי, זה אחד הרגולטורים הפיננסיים הכי מחמירים בעולם. אנחנו מחזיקים גם ברישיון נש"מ מכיוון שזו הסביבה הנוכחית בישראל.

אני רוצה לספר לכם על החוויות לפעול כנש"מ בארץ. לפני שאתה פותח חשבון אתה בחוסר ודאות לא נורמאלי מתי זה ייקרה ואם זה ייקרה. אחרי שאתה מצליח לפתוח חשבון – אנחנו ברי המזל שהצליחו לפתוח חשבון – גילינו דברים אחרים. למעשה הבנקים בנקודות אקראיות בזמן מעלים דרישות חדשות. אגב, אני מבין אותם. הם לא מבינים בעצמם מה הם צריכים, הם בלחץ שהרשות לאיסור הלבנת הון ובנק ישראל יעשו להם ביקורת ותהיה להם בעיה והם בפאניקה לא נורמלית. אז בוקר אחד אנחנו יכולים לגלות, שהבנק רוצה שאת כל ההעברות לחו"ל נבצע דרכו ולא דרך החשבונות שיש לנו באירופה. מראש זה נוגד את המהות שהחברה שלנו עושה. אנחנו מחזיקים חשבונות במספר מדינות, חותכים את העמלות ההיסטוריות שהמערכת הבנקאית גובה באמצעות זה שאנחנו עושים תשלומים מקומיים במקום תשלומים בינלאומיים, חוסכים כסף ללקוחות - - -

אתה מתפלא בעצם שהבנק מקשה עליך אחרי שאתה אומר את המשפט הזה, אתה חותך לו את הרווח.

אתה אמרת.

אני מתרגם את מה שאתה אומר.

הפרוטוקול לא מבין הומור.

בוקר אחד אתם מגלים שהבנק לא רוצה שנעביר כסף לכל מיני חשבונות ואם חברה כמונו לא יכולה להעביר כסף למוטב באנגליה דרך החשבון הבריטי שלה אלא צריכה להוציא מחשבון בנק בישראל, אז ההעברה תהיה אטית, זה יפגע בלקוח, זה יעלה יותר כסף וזה נוגד את הכול. אנחנו מחזיקים ברישיון בריטי כי אנחנו עושים את זה טוב ולפי כללי הרגולציה. אגב, הרבה יותר מחמיר ממה שנדרש לעשות בישראל.

בעצם מה שאתה אומר, שאין לך בעיה עם רגולציה קשוחה כל עוד היא ברורה ואתה יודע מה אתה צריך לעשות, אתה עושה את זה ואתה בסדר. כלומר, שהכללים ברורים ואין הפתעות. אתה אומר, שאתה עומד בכללי רגולציה מאוד קשוחים ואתה בסדר עם זה, פשוט בישראל הכללים לא ברורים.

אני אגיד יותר מזה, בגלל הרישיון הבריטי שלנו, החלטנו מיוזמתו לפעול בישראל תחת סטנדרטים בריטיים. זה אומר, שאנחנו בודקים כל אחד ברמה הרבה יותר גבוהה. אין לנו בעיה עם זה, אנחנו מעבירים עשרות מיליוני דולרים בחודש והדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות זה להלבין הון, להעביר כסף שלא צריך לעבור. אם מישהו לא צריך להעביר את הכסף, אנחנו ישר נעביר עליו את הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. דרך אגב, זו גם סוגיה בפני עצמה, את מתקשרת אליהם אין עם מי לדבר. יש לך עסקה או לקוח שאת חושדת שמשהו לא בסדר, הרשות לאיסור הלבנת הון אומרת לך לשלוח פקס. זו סביבה מאוד לא מסודרת.

דבר אחרון שאני רוצה לומר, בגלל המצב הזה בגזרת העמלות במערכת הבנקאית אנחנו מופלים מראש לרעה מכיוון שבנק יכול לחייב חברה בקטגוריה שלנו איזה עמלה שהוא רוצה והם יודעים את זה טוב מאוד, הם יודעים שאתה לא יכול להיכנס לבנק אחר ולקבל חשבון בקלות. חברה אחרת שהיא לא תחת רגולציה ומגלגלת מחזורים כמו שאנחנו מגלגלים מקבלת רמה אחרת לגמרי של עמלות בנקאיות.

רק רציתי לציין, נאמר קודם שלא פנינו לבנק ישראל, באמת לא פנינו לפניות הציבור, אבל קיימנו כמה פגישות ארוכות עם בנק ישראל, אולי לא בדיוק עם האדם הנכון - - -

עם איזה מחלקה?

עם הפיקוח על הבנקים. ישבנו עם החבר'ה של הפיקוח על הבנקים, אולי לא עם האדם הנכון אבל קיימנו אתם כמה וכמה פגישות.

אתה אומר בעצם, היתה חתירה למגע.

אנחנו מתנצלים על זה, כנראה היתה בעיית תקשורת כי הוא פנה למומחה הטכנולוגיה בבנק ישראל ולא ל - - -

אני חושבת שזה חלק מהאתגר, כמו שציין דורון, שהכללים לא ברורים. זה מה שקשה, שהכללים לא ברורים ולא ברור מה צריך לעשות ולמי צריך לפנות אם הדברים לא מסתדרים.

אני יכול להגיד, שגם שלחנו מייל לבנק ישראל ולא קיבלנו מענה.

צריך לשלוח את זה לחטיבות הנכונות.

לא, זו לא תשובה. סליחה, זו לא תשובה. בלשכה שלי יש לי ארבעה יועצים, אם שולחים ליועץ הלא נכון, הוא מעביר. אי אפשר לומר לא שלחת לבן אדם הנכון. אז בבנק ישראל תצטרכו למצוא איזשהו פתרון שגם אם פונה חברה לפקיד הלא נכון, הוא יודע שמעבירים למישהו, אי אפשר להפוך את זה למייל לא רלוונטי.

אני אדייק בדברים. יש לנו כללים ויש לנו נהלים, לפעמים דברים נופלים בין הכיסאות. אבל כשפונים לחטיבת טכנולוגית המידע ולא לפיקוח על הבנקים, לא בהכרח מקבלים את התשובות.

שירלי, באמת.

אנחנו נשמח לקבל את החומרים. שוב, יכול להיות שזה נפל בין הכיסאות ואנחנו מתנצלים. יש לנו יחידה שמטפלת בפניות הציבור ואנחנו נפנה אליה את הפנייה.

אני רוצה להבהיר, מי שמפסיד בסופו של דבר מהחסמים הרגולטוריים הגבוהים האלה זה הצרכן הישראלי ואני אסביר. בתור חברות סטארט אפ המטרה שלנו להכניס תחרות באמצעות טכנולוגיה להוריד מחירים. כחברת סטרט-אפ יש לנו משאבים מוגבלים גם בכסף, גם בזמן וגם בכוח אדם, אין לנו אינסוף משאבים כמו בנק. מה שיוצא מזה, שאנחנו מעדיפים להתמקד בשווקים שבהם הפרס יותר גדול, זאת אומרת יש יותר צרכנים, השוק הישראלי עם כל הכבוד לו הוא די קטן, הוא 7 מיליון אנשים - - -

בדרך ל-8 מיליון.

8 מיליון, ואין בהם את חסמי הכניסה האלה. זאת אומרת, ברגע שאנחנו נתקלים בחסמים האלה אנחנו אומרים, תודה רבה, לא צריך, הבנו, נתמקד עכשיו בקליפורניה, נתמקד באנגליה, נלך לחו"ל. אני רוצה להגיד במה אנחנו נתקלנו בחסמים. לנו למרבה המזל יש חשבונות בנק בשני הבנקים הגדולים. לא היה קל להשיג אותם, הייתי צריך להגיע דרך המנכ"לים, אחד הבנקים האלה עצרתי את המנכ"ל שלו ממש ברחוב ואמרתי לו – כי בהתחלה בשני הבנקים סירבו לנו – יום אחד במקרה ראיתי את המנכ"ל ברחוב, עצרתי אותו וסיפרתי לו מה קורה ורק אז הצלחנו לפתוח חשבון. אגב, איפה שלא הצלחנו לפתוח חשבון בנק עד היום זה בבנק הדואר, שזה בבעלות ממשלתית. אנחנו בעצם מאפשרים פתרון פיננסי דיגיטאלי לעובדים זרים, מאפשרים להם לשמור את הכסף שלהם ולשלוח אותו הביתה למשפחות שלהם בעשירית מהעלות שהם שולחים היום. בעצם אנחנו מאוד עוזרים לאנשים ובנק הדואר קטגורית לא מאפשר לנו לפתוח חשבון, יש לי התכתבויות אתם למעלה משנתיים, זה די מתחרה הסיפור הזה בדון קישוט, הגעתי עד לפגישה בבנק הדואר עם מנכ"ל הבנק, עם ממלא המקום שלו והעוזרים שלו וקיבלנו תשובה: עקב נוהלי הלבנת ההון של בנק הדואר אנחנו לא יכולים לפתוח חשבון בבנק הדואר. וזה די מוזר כי אם שני הבנקים הגדולים במדינה כן חושבים שאנחנו ראויים לכך למה בנק הדואר חושב אחרת? יש שיטענו, שבנק הדואר בעצמו הוא זכיין, הוא מתעסק בהעברות כספים עבור עובדים זרים, אולי יש לו אינטרס שלא לתת לנו את זה. אבל בעצם בנק הדואר כחברה ממשלתית צריך לתת לכולנו שירות וכל מה שאנחנו מבקשים, לפתוח שם חשבון כי זה יאפשר לנו לתת נקודות הפקדה לעובדים הזרים בכל רחבי ישראל. זה משהו שמאוד חשוב לנו.

תודה רבה, אלה נקודות חשובות. לדיון הבא אבקש להזמין את רשות החברות הממשלתיות. יש פה נציגות? צריך לוודא שזה יטופל. שמענו את כל החברות, הבנו מה הבעיות, אנחנו רוצים לוודא שהכול נכנס ל-MOU.

אין לנו בעיה להכניס את הדברים האלה תחת MOU, זה מקובל עלינו רק הנקודה היא, שהסדרה אמתית תהיה כשתהיה חקיקה מתאימה להעברות תשלומים. כשתהיה חקיקה מתאימה שהיא ספציפית להעברות תשלומים, לדעתי גם יהיה צו ספציפי שמתאים מכיוון שהצו של הנש"מים פחות מתאים. תהיה גם סביבה מתאימה של פיקוח שחל עליהם מכיוון שהיום הם מנסים להכניס את עצמם למשהו כמו מיטת סדום, לא בדיוק במידות שלהם. ברגע שתהיה חקיקה אני חושבת שזאת תהיה דרך המלך.

מה מצב החקיקה?

זה נמצא בדיונים מול משרד האוצר. יש לנו צוות בין משרדי שמקדם את זה.

אני רוצה להעלות פה שאלה, נראה לנו שתמיד הפתרון הוא רגולציה ועוד חקיקה. אולי הפתרון הוא עונשים? זאת אומרת בשיטה האמריקאית, תעשה מה שאתה רוצה, תפסנו אותך עושה פולישטיקים, אתה נכנס לכלא.

לעשות מהפכה כזאת ייקח לנו יותר מעשור.

אני מזכיר לך שהשלטון היה תורכי ואנגלי, לא אמריקאי, אל תתבלבל.

אבל אפשר להוסיף שהסביבה הבינלאומית היא כזאת, זאת אומרת, בנק שלא יציית לחקיקה האמריקאית או לחקיקה האירופאית הוא יחטוף. לכן הבנקים גם נמצאים במצב שבו מצד אחד הם כפופים לחקיקה, שאלה הנורמות שקיימות. מצד שני, בישראל עדיין לא הוסדרה החקיקה המתאימה.

יש פה שני דברים. אל"ף, אני מבקשת שתקדמו את החוק כמה שיותר מהר.

גם אנחנו רוצים, זה אינטרס של כולנו. זה פשוט נושא מורכב.

אנחנו יושבים בצוות, גם בנק ישראל, גם משרד המשפטים, גם משרד האוצר ואנחנו מגבשים את זה.

זה דבר אחד. והדבר השני, MOU, אני חושבת שהוא יפתור לפחות חלק מהמורכבות. וגם מה שאמרת בהקשר של אנשים אני רוצה להציע משהו אחר, שיהיה מישהו שאפשר יהיה לפנות אליו.

אני מציעה את עצמי כרגע, זה נראה לי פתרון טוב. נראה לי שיואב הוא איש הקשר שלנו מצד רשות שוק ההון.

אני רוצה לקבל תשובה - - -

זה בסדר גמור. אנחנו ב-MOU, אנחנו נוודא שאפשר לפנות לסימה בכל הנושאים ואחת לכמה זמן גם נפנה אלייך להתעדכן לראות שניתן מענה ושאנשים יודעים לפנות אלייך.

אני מבין מהדיון הזה, אוששנו מבחינתנו את מה שסברנו שיש בו צורך ב-MOU בדיון הזה, שאותן חברות פינטק שאנחנו מדברים עליהן זה בעצם נש"מים, זה גורמים שצפויים להיות מפוקחים וזה גורמים שהם מפוקחים ממילא. במובן הזה ה-MOU אכן נותן את הפתרון.

אני רוצה להתייחס לנקודה שהעלה חבר הכנסת ילין. אנחנו דווקא מבקשים להרחיב ולהקל. זאת אומרת, הגישה שלנו אומרת את הדבר הבא, לפני שיש לך רישיון ניגשת אלי חברת "פריפייד" ומגישה בקשה למתן רישיון. אני עורך בדיקות, אני יודע שהוא צפוי להיות גורם מפוקח. אגב, כנותן שירותים במטבע פיננסי או כ-P TO P, הוא בכלל לא יהיה תחת הפיקוח שלי עד יוני 2018. אבל אני יודע שיש בעיה עכשיו אז אני לא רוצה לחכות למועד שבו אני נותן לו רישיון כדי שאם יש קושי - - -

קבענו חצי שנה אחרי שהחוק עובר.

אמרנו חצי שנה.

אמרנו חצי שנה אחרי שהחוק עובר.

סליחה, אבל גם בחצי שנה הזאת - - -

גם בפעם שעברה התבלבלת.

לכן אנחנו לא נוקטים את הגישה הזאת של קודם נמציא רישיון ורק אחר כך בכלל יש לך זכות לבוא בטענות - - -

יואב אני מדבר על משהו אחר. אני לא רוצה שבנק יגיד למישהו אני לא פותח לך חשבון, תביא לי קודם פתק מהרופא. הרי זה מה שייקרה. לצורך העניין אתה רופא, או שתיתן מה שנקרא רישיון זמני בתהליך, עם זה הוא הולך לפתוח חשבון בנק, כי אחרי שהחקיקה תעבור אני מעריך שיהיו עשרות ומאות שירצו לעשות את זה. וזה מצוין שהקול הזה בא ממדינת ישראל ונהיה יזמים, זה לא רק מה אנחנו כצרכנים נקבל אלא תעשייה שלמה שיכולה להתפתח פה ולכן בואו לא נעצור אותם. תן רישיון זמני או שתיתן רישיון ואז הבנק יפתח אבל תתנו משהו, אל תשלחו אותם לבד לבנק.

בסדר? אתה תפתור לנו את זה?

לא, בשום פנים ואופן לא. אנחנו לא ניתן רישיון כדי לפתוח חשבון בנק.

אין בעיה יואב, אז בחקיקה יהיה כתוב שהבנק לא יכול לסרב לפתוח?

רגע, מה הפתרון שאתה מציע?

הפתרון שאני מציע, מכיוון שאנחנו כרשות שוק הון איננו מפקחים על בנקים וגם אין לנו שום סמכות לגביהם, הקשר היחיד שיכול להיות לנו לתוך המערכת הבנקאית וקשיים שלה זה באמצעות הידברות עם המפקח על הבנקים. כל מה שאנחנו יכולים להציע במסגרת הסמכויות שלנו, זה גופים שנתקלים בקשיים. אנחנו מוכנים להיות קשובים לקשיים האלה, לרכז אותם, לעזור להם להתחדד לפנות.

אתה בעצם מציע ש-MOU יחול גם על - - -

הוא חל כבר עכשיו.

הוא חל גם על חברות שצפויות להיות מפוקחות.

הוא חל על חברות שצפויות להיות מפוקחות גם לפני שהן קיבלו את הפיקוח.

בסדר, אני חושבת שזה נותן מענה.

אני רק מחדד, שהוא חל על פלטפורמות ואנחנו עכשיו מרחיבים אותו לכל הגופים הצפויים להיות מפוקחים.

מצוין.

אם אפשר לשאול מה הזמן ל-MOU, איך בעצם הוא הולך לפתור את הבעיה הזאת?

אנחנו חיכינו לפינטק כדי לסגור את ה-MOU. זה היה אמור להיסגר בשבוע שעבר ועכשיו הוא ייסגר.

בהינתן MOU הבנקים יפתחו חשבונות ולא יפריעו לעבוד?

ה-MOU מגדיר את הכללים, יש כללים בתוך ה-MOU, מה מותר לבנק, מה אסור, תוך כמה זמן צריך לפתוח, מהו סירוב סביר - - -

זה לא MOU, סליחה.

למה? זה אחד מהדברים לשיתוף פעולה.

לא, MOU זה איך הם עובדים ביניהם.

נכון, בהחלט, אבל זה על הדברים האלה.

בנוסף ל-MOU , כמו שציינו, תצא הוראה למערכת הבנקאית - - -

כן, אבל ההוראה מבוססת וזה מה שעשינו.

ההוראה, כשהיא תצא, כאשר היא תצא, אף אחד לא יודע מה יהיה בה ומתי היא תצא.

בסדר, אז אנחנו נגדיר דד-ליין להוראה. אני זוכרת שהכנתם אותה כבר, נכון?

עצרנו אותה עד לחתימה. אנחנו רוצים לחדד משהו כי עניין הפתק מהרופא הוא מאוד חשוב.

רגע, אני רוצה לסגור את עניין הזמנים. ההבהרה לבנקים, מתי זה יוצא?

אני מניחה ש-MOU ייחתם השבוע, אנחנו ננסח את ה-MOU כולל ההבהרות מהיום. מה שאנחנו עושים, אנחנו מוציאים טיוטה למערכת הבנקאית, זה התהליך, כך אנחנו מחויבים לפי הרגולציה הפנימית שלנו, נעביר את המערכת הבנקאית, נשמע את ההערות, נשמע את הערות השותף שלנו ל-MOU כדי שנוכל לראות שהדברים מתכנסים. אנחנו כל פעם מעדכנים את המכתב בהמשך להתאמות ב-MOU, אבל נחכה שה-MOU יהיה סופי ומוגמר.

אז מה הלו"ז?

טיוטה יכולה לצאת תוך זמן מאוד קצר, אני מניחה משהו כמו שבועיים זה סביר. לגבי המשך התהליך, זה תהליך, צריך לכנס שתי ועדות כדי לסיים אותו, בערך שלושה חודשים. אבל עדיין אנחנו נמצאים, מכיוון שיש בינינו MOU אנחנו כבר יכולים ליישם את ההבנות, לפנות לבנקים ולקבל הבהרות, מה שאנחנו עושים ממילא היום. זה לא שאנחנו נמצאים בחלל ריק, ההוראה עצמה תצא בערך בתוך שלושה חודשים.

אם יורשה לי להסביר לוועדה מה התוכן של ההוראה שהפיקוח על הבנקים מתכוון להוציא. יש כמה שלבים. יש את ה-MOU, שהם ידברו, הם מפקחים ביניהם במקרה של בעיות. זה עתידי, זה בסדר. ב-MOU כתוב, שהפיקוח על הבנקים ייפנה לבנקים ויבקש מהם תכנית עסקית שבה הם יתארו מה המקרים שבהם יסרבו לפתוח חשבון או יסרבו לבצע הוראה. זאת אומרת, זה לא שהפיקוח על הבנקים מחר מוציא הוראה, בהוראה כתוב סעיף אחד: תוך שבועיים חייבים לפתוח חשבון וכו'. זה מאריך מאוד את כל השיטה משום שהטיוטה שהפיקוח על הבנקים מוציא יכולה לצאת די מהר, היא טיוטה מאוד כוללנית שאומרת, אתם הבנקים תעשו שיעורי בית.

אבל זה מה שאמרת, בתוך שבועיים.

אבל השאלה היא, תוך כמה זמן הבנקים יגבשו תכנית, יגישו אותה לפיקוח על הבנקים לאישור. ואז הפיקוח על הבנקים צריך לאשר את זה, הוא לא יכול להגיד שזה סביר או לא סביר.

הלו"ז של הכנסת מאוד ברור וזה הולך לפי מושבים, יש מושב ופגרה, אני רוצה שזה יהיה סגור עד סוף המושב, שזה בעצם לקראת סוף יולי. אנחנו רוצים לוודא שזה קורה עד סוף יולי כל התהליך הזה.

את רוצה שהחוק יעבור עד סוף המושב?

לא, אני מדברת על המהלך של ה-MOU.

אם יהיה חוק בלי ה-MOU, לדעתי לא עשינו שום דבר.

לא, זה לא זה, זה שני מסלולים מקבילים. MOU צריך להיסגר, אנחנו צריכים לוודא שהטיוטה יוצאת, אנחנו צריכים שהבנקים יענו.

נשתדל לקצר את לוחות הזמנים אבל אנחנו מחכים להוראת סעיף 5ג' לפקודת הבנקאות בכל הנוגע להוצאת הוראות למערכת הבנקאית.

מה אומר סעיף 5ג'?

זה אומר, שכדי להוציא הוראה של המפקח על הבנקים צריך להתייעץ עם הוועדה המייעצת.

מי הוועדה המייעצת?

הוועדה שמונתה. אנחנו כפופים להוראות שמחייבות אותנו לגבי הוצאת הוראות למערכת הבנקאית. זה לא אומר שאנחנו לא נוציא את הטיוטה. כמובן שאנחנו מצפים מהמערכת הבנקאית לפעול בהתאם ומתמסרים אותה במסרים שעוברים מכאן לבנקים. עוד פעם, זה מכתב והוראות המערכת הבנקאית - - -

ועדה על ועדה על ועדה.

גם חוק אי אפשר להעביר בלי קריאה שנייה ושלישית ובלי ההוראות המחייבות.

כשאנחנו רוצים להעביר חוק כמו הארכת חופשת לידה: בשלושה שבועות הוא עבר ועדת שרים, קריאה טרומית, הכנה לקריאה ראשונה, קריאה ראשונה, הכנה לקריאה שנייה שלישית, קריאה שנייה וקריאה שלישית וכל זה קרה בשלושה שבועות. כשרוצים למרוח חוק במשך שנתיים, יש חוקים שתקועים בוועדות – אני לא אומרת שזה מה שאת רוצה אבל אני רוצה שזה יהיה כמו הארכת חופשת לידה, אני רוצה שזה יהיה תוך מספר קצר של שבועות עד סוף המושב. אני מבינה שזה דורש מאמץ, אבל באמת - - -

נעשה את המאמצים, זה מה שהתחלתי להגיד.

אני גם אגיד למה זה כל כך חשוב שזה ייקרה מהר. בעיני, אחד הדברים הכי גרועים שקורים בחברה שלנו זה משבר האמון בין הציבור לבין הממשל. יש פה חברות שאני רואה את משבר האמון המתמשך. מה שאני רוצה זה מהלך בונה אמון. אם אנחנו מצליחים לעשות את הדבר הזה בצורה מהירה ומבהירים שזה לא אחד בפה ואחד בלב אלא אנחנו עובדים כל המערכת בשיתוף פעולה. אגב, בגלל זה היה לי מאוד חשוב שהוועדה הזאת תעבוד בשיתוף פעולה, אנחנו חייבים לפתור את העניין הזה כמה שיותר מהר.

אמרנו שננסה לקצר את לוחות הזמנים אבל זה לא יעזור מבחינתנו אם אין תחילת הגשת בקשות של רשות שוק ההון.

רשות שוק ההון, איפה אתם בסיפור?

שירלי, אני חייב להגיד, אני לא לגמרי מבין את האמירה הזאת.

אתם אתנו?

אנחנו אתכם בסיפור הזה.

מצוין. יש עוד בעיה? אין בעיה.

אני רוצה לחדד את הפתק עם הרופא. גוף שצפוי להיות מפוקח על ידי רשות שוק ההון זה גוף שעבר סדרה של בדיקות וכבר קיים אותן כדי שפתיחת החשבון תהיה תוך יומיים או בתוך דקה. כלומר, לא יכול להיות שאנחנו נכריח בנק לפתוח חשבון לגוף שלא קיבל עדיין את כל התהליכים.

מה שאנחנו ביקשנו, שגם גופים שעוד לא עברו את כל התהליך יהיו תחת ה-MOU.

הם יהיו תחת ה-MOU אבל אצלם לוחות הזמנים לא יכולים להיות תוך דקה כי עדיין יש בדיקות שהבנק מחויב לבצע. זה מה שאני מנסה להבהיר.

סימה, העניין של לוחות זמנים, דיברנו מתי החוק הזה וה-MOU יבואו לידי ביטוי והבנקים יידעו לעבוד לפי ההנחיות שאתם תנחו, שההנחיות יהיו ברורות. אמרנו, שאת זה אנחנו רוצים עד סוף המושב, שזה בעצם תוך חודש ושבוע. זה אחד.

לגבי הפתק מהרופא, מה שאנחנו רוצים לוודא, שגם חברות שעוד לא קיבלו את האישור, הן עדיין תחת ה-MOU והן עדיין יכולות לפנות לרשות שוק ההון ולבנק ישראל ולקבל את המענה.

ודבר שלישי שאמרנו, שסימה את מבחינתנו, כל פנייה וכל בעיה אפשר להעביר אלייך ואנחנו נתקדם משם.

אפשר.

רחל, מה שצץ פה עכשיו, אחרי שיש התאמה וכולם יושבים פה, יש עוד מישהו שנקרא בנק. החשש שלי מהדיון, שהבנק יגיד, חבר'ה, אני צריך עכשיו להתחיל לבדוק, ייקח לי חצי שנה. הכול לפי החוק - - -

לא, לא. אבל זה חלק מה-MOU וזה מה שאנחנו עושים, אנחנו מגדירים לוחות זמנים. אמרנו עד סוף המושב. אם זה לא ברור בחדר הזה אז כנראה לא ברור בעולם, חיים, הבהרתי את זה בצורה הכי ברורה, סיום העבודה מול הבנקים אמרנו, אני מבקשת שזה יהיה עד סוף המושב. כמה זמן אפשר לעכב את העבודה עד שנותנים תשובה על ידי הבנקים בכל אחת מהחברות שפונות? זה חלק מה-MOU. שני הדברים האלה הסכמנו והסדרנו. אם יש איזה שהם היסוסים לגבי זה אני מבקשת לשמוע עכשיו.

אני מתייחס למה ששמעתי עכשיו.

רק לגבי גופים שהם לא מפוקחים, אנחנו מחדדים שכל הגופים שיושבים פה מול השולחן הם מפוקחים.

אז מה. לא הבנתי את ההבהרה, אם ה-MOU יעסוק רק בגופים לא מפוקחים - - -

הוא לא יעסוק רק בגופים לא מפוקחים. לא יכול להיות שהכללים שחלים על גופים מפוקחים יהיו זהים לכללים שחלים על גופים לא מפוקחים. הבנקים כן יצטרכו לעשות בדיקות ויכול להיות שייקח יותר זמן ולכן לא יכול להיות שאנחנו אומרים 48 שעות או 24 שעות או הזמנים הלגיטימיים. ברור שמי שלא מפוקח זה כן ייקח יותר זמן. אני חושבת שזאת אמירה לגיטימית.

רק שיהיה ברור, הפלטפורמות לא מפוקחות לעוד שנה וחצי, שזה לא ייחשב - - -

לא, אמרנו חצי שנה.

חצי שנה זה בסדר.

פרסמנו את ה-MOU, הוועדה פרסמה את ה-MOU, כל הגורמים פה ביקשו לפרסם אותו, הסתכלו ולא היו להם הערות. ה-MOU אומר במפורש באחד הסעיפים שלו לגבי אותם זמנים שהם מטרידים את חבר הכנסת ילין נוכח האמירות פה, אומר כך – זה מדבר על המפקחת על הבנקים – אני אקריא את סעיף 4 ב-MOU: המפקחת תפעל לכך כי התאגידים הבנקאיים יקבעו מדיניות ניהול סיכונים לניהול חשבונות של מערכות לתיווך באשראי. וכי במדיניות כאמור כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים לא יסרב לפתוח חשבון בנק למערכות תיווך ואשראי גם בתקופה שלפני כניסת החוק לתוקף, אלא מטעמים מיוחדים, ולא יסרב לבצע פעולות כאמור אלא מטעמים סבירים. המפקחת, לאחר שנועצה בממונה תאשר את אותם טעמים מיוחדים או סבירים כאמור, בנוסף, במדיניות ייקבע כי סירוב כאמור ללקוח שהוא מערכת לתיווך באשראי – וכאמור אנחנו מרחיבים את זה – ינומק בכתב תוך מספר ימים. אנחנו התייחסנו לימים, חברים, ינומק בכתב תוך מספר ימים. אנחנו לא המפקחים על הבנקים, אנחנו לא יכולים להוציא הוראות וממילא לא לנסח את המדיניות שלהם.

על הבנקים להכין את זה ואז כל הכדור עד שהוא מתגלגל לוקח זמן. זה לא שהפיקוח על הבנקים מוציא את ההוראה עצמה, הוא אומר לבנקים אתם תקבעו את המדיניות ואני אאשר או לא אאשר. לזה צריך המון זמן.

תודה. אנחנו ממשיכים לנושא הבא, לנושא של החל"צ.

רק רציתי לומר לפרוטוקול, שהרשות לאיסור הלבנת הון מקדמת שיח עם חברות הפינטק והקמנו שולחן עגול בנושא. אנחנו מעוניינים להבין איך הן עובדות. יש מספר חברות אבל יש הרבה סוגי חברות, חלקן חברות משותפות, חלקן לא חברות משותפות, אנחנו מעוניינים להיפגש אתן, להבין איך הן עובדות, מה הן עושות, מה הסיכונים ואיך אפשר לעזור להן. גם הארגון הבינלאומי שעוסק באיסור הלבנת הון מקדם לאחרונה מפגשים עם הסקטור הפרטי כדי לנסות לקדם ברמה הגלובאלית את ההסדרים כך שיתאימו לחברות פינטק. ככל שיש בעיות, אני לא מכירה את המקרה הספציפי, אבל נשמח לדבר אתן.

לעניין החלת משטר איסור הלבנת הון רק רציתי לחדד את הנושא, שחלק מהחברות הן באמת חברות P TO P וחלק הן חברות PSD, אז מבחינת החלת משטר איסור הלבנת הון, לא לכל החברות יהיה להן משטר איסור הלבנת הון באותו זמן אז גם לזה צריך לתת את הדעת מבחינת ההתנהלות של הבנקים.

אני אחדד כדי שזה יהיה ברור לפרוטוקול. כמו שאמרנו קודם, גוף מוסדר, גוף מפוקח שחל עליו צו בתוקף, ההגבלות יהיו מבחינת ההתנהלות של הבנקים הרבה יותר מידיות. גוף שעדיין החקיקה בו לא ברורה, הבנק יצטרך לעשות קצת יותר בדיקות וזה יאריך את הזמן שהבנק יוכל לתת - - -

אבל אפשר להתייחס ב-MOU - - -

כן, אפשר לחדד את זה. אני חושבת שטוב יהיה שנחדד את זה.

שגם שם יהיה איזשהו לוח זמנים.

אנחנו נדבר על ההבדלים העקרוניים שבין גוף מפוקח ללא מפוקח.

אני חושב שה-MOU מנוסח היטב, אני חושב שאנחנו מבינים - - -

בסדר, אני סומכת עליכם.

הם נדונים בוועדת חוקה. צווי איסור הלבנת הון נדונים בוועדת החוקה.

זה בסדר גמור. אנחנו רוצים לעבור לעניין הבנקים.

אין בעיה שיחול עלינו צו הלבנת הון - - -

אתם מפוקחים?

כן. כרגע הצו הקיים היחיד שיש, בין אם אתה נש"מ ובין אם כבר קיבלת רישיון אשראי, הצו היחיד שקיים כרגע זה הצו של הנש"מ. אני רק מבקש שיובהר מול הבנקים, שהבנקים לא ידרשו רק ברגע שיהיה לנו צו חדש – שזה יכול לקחת חודשים – רק אז ידונו במקרה שלנו. ברגע שאנחנו בתהליך לקבלת רישיון או שקיבלנו רישיון, זה מספיק.

זה מובהר?

זה מובהר. אנחנו גם אמרנו, רצינו שזה ייכנס תחת המטריה של ה-MOU. כרגע אתם מפוקחים כנש"מים, אבל סוגיות מסוימות של העברות תשלומים אולי לא מספיק מוסדרות, אנחנו נצטרך קצת יותר זמן אבל הבנק עדיין יצטרך לתת תשובות והסירוב שלו יצטרך להיות כפוף לטעמים שנקבל בינינו ובין רשות שוק ההון. זאת אומרת, זה אולי לא יהיה מידי אבל הבנק יצטרך לתת תשובות. הבנק לא יוכל למשוך את הזמן עד אינסוף.

זה עד סוף המושב?

אנחנו מקווים שנטפל בזה הרבה יותר מוקדם, זה כבר נמצא אצלנו, הפנייה תטופל ואנחנו נראה מה אפשר לעשות.

אז נשמע על כך בדיון הבא.

אני מחדדת, אנחנו נטפל אבל אנחנו נטפל בלוחות זמנים שהם פחות מידיים אבל עד שתקבלו תשובה שמתאימה.

תודה. אנחנו עוברים לעניין הבנקים. זה נושא שעלה בשבוע שעבר, למה הבנקים הוחרגו? היתה התקדמות בעניין? זה עלה גם מצד חברי הכנסת העניין של החרגה של הבנקים.

אנחנו רוצים לחדד. במושב פה דיברנו הרבה על כפל רגולציה והגופים לא רצו שהם יהיו מפוקחים על ידי שני רגולטורים. בעצם הפטור נועד לפתור את העניין שבנק שמותר לו על פי עיסוקיו ועל פי רישיונו לעסוק בתיווך אשראי – כי זה מה שמופיע היום בחוק הבנקאות רישוי – לא יוכל לעסוק בתיווך אשראי בכפוף למפקח על הבנקים אלא את הפעילות הזאת רגולטור אחר יצטרך לפקח עליה ולתת לו רישיון מתאים.

אנחנו בעצם מצטרפים למסמכים שהוגשו על ידי משרד האוצר שחשב, שנכון לפתור את הבנקים. זה לא אומר שהבנקים לא יפוקחו, הם רק יפוקחו על ידי הפיקוח על הבנקים ולא על ידי רשות שוק ההון.

בשאלה הזאת של מי יפקח אנחנו בהחלט אדישים, מהבחינה הזאת הדברים שסימה מביאה פה הם מובנים. אנחנו סבורים שבצד העקרוני של החלת הכללים שחלים בחוק כפי שהם חלים למשל על גופים מוסדיים, הם צריכים לחול בניהול של פלטפורמות P TO P כפי שהם חלים על מוסדיים, שהם מפוקחים על ידי רשות שלטון, כך הם צריכים להיות מוחלים על הבנקים במובן הזה של אותם כללי התנהלות.

זאת אומרת, הוראות החוק צריכות לחול בשאלת רגולציה. בשאלת הרגולציה אנחנו אדישים, אין לנו עניין איך לפקח.

אז איך אנחנו מוודאים שהכול יחול?

אני כן רוצה לחדד את הסוגיה.

למשל, החוק קובע הוראה שנועדה להגן על הציבור, כאשר ברירת המחדל היא שגוף שעוסק ב-P TO P לא יכול לעסוק בכספי נוסטרו שלא בתוך העסק הזה. זו הוראה שנועדה להגן על הציבור. אם בנק מחליט לעסוק בדבר הזה, זה צריך לחול עליו כפי שזה חל על מוסדי, כפי שזה חל על כל גוף אחר. חברים, בשאלת הרגולציה, בסדר, כפי שאמרתי, אנחנו אדישים לגביה.

הפעילות הבנקאית היא פעילות הרבה יותר רחבה וענפה מאשר הפעילות הספציפית שנכנסת תחת כל אחד מסוגי הרישיונות בחוק הזה. לכן ההיגיון הבסיסי אומר, שברגע שבנק נותן שירות הרבה יותר רחב ומאוד מגוון במגוון השירותים והמוצרים שהוא יכול להציע ללקוחות, זה לא הגיוני לקחת מוצר אחד ולהגיד, אה, לגבי המוצר הזה תלך לרגולטור אחר. מעבר לנושא של כפל פיקוח שהוא נושא בפני עצמו מעורר קושי, יש גם בעיה להבחין סוג מסוים של פעילות מכלל הפעילויות וכלל השירות שנותן הבנק ללקוח וזה גם פוגע בסופו של דבר בפיקוח של הפיקוח על הבנקים על הפעילות של הבנקים.

השארת המצב על כנו נותנת מצב שבו אם מחר הבנק רוצה להקים פלטפורמה לתיווך אשראי, למעשה יש לו את כל הכלים "לחנוק" אותם עד מוות, כלומר, להוציא אותם מהמשחק. גם המוסדיים וגם הבנקים, יש להם כספים, מן הסתם יש פה פלטפורמות שבאות לאתגר את המערכת. ברגע שאת לא מספקת להם שום הגנה, את רוצה לתת לבנקים, תני הגנת ינוקא, תגידי שרק בעוד חמש שנים יוכלו להיכנס מקום הזה. כל המטרה שלנו פה היא לאתגר את המצב הקיים, היא לאתגר את הבנקים, היא לאתגר את המוסדיים, להביא גופים קטנים שייתנו להם פייט. מה את עושה כשאת נותנת את הפטור הזה – מה ימנע מבנק שיגיד, אני מקים, אני מקצה, מה זה בשבילו להקצות מיליארד בקטנה? מה זה בשבילו להקצות כמה מאות מיליונים? שולח, מקים פלטפורמה ולמעשה הורג את כל שאר החברות במשק. אני מבינה שהמקום שלך הוא ממקום שלא לסבך אבל אין בזה היגיון. זה כמו שאם עכשיו היית רוצה שבנק יוציא רישיון להיות רופא, זה לא היה תחת המפקח על הבנקים. כאן את מדברת על סוג אחר של עבודה. את לא יכולה לעשות את ההפרדה הזאת, ואם כן, תחת הגנת ינוקא אחת את פשוט זורקת את התינוק עם המים.

המחשבה שבנק צריך להיות מפוקח בידי רגולטור אחד היא שגויה משום שהוא מפוקח גם בידי הרשות להלבנת הון, גם בידי הרשות לניירות ערך, גם בנק ישראל. יש פעילויות שהוא צריך לעשות. החוק הזה מטרתו היא תחרות בבנקים. החוק הזה הוא חוק מאוד ספציפי שמסדיר ברחל בתך הקטנה כל פעולה שעושה הפלטפורמה. החוק דומה גם בעצם לפעילויות הפלטפורמות אחרי שגם דיברנו כאן ואחרי שלמדנו איך אנחנו עובדים.

בחוק בנק ישראל אין שום התייחסות לנושא כזה כי זה לא היה. אם מחר הבנק יעשה את זה הוא יקבל יתרון, לא רק תחרותי אלא גם יתרון שהוא לא שוויוני בפני החוק. יהיה פה יתרון מהותי שהוא שונה מהחוק הקיים ושם אין למעשה פיקוח, לא יכול להיות פיקוח משום שלא מוסדרת הפעילות. אם אנחנו מסדירים את הפעילות וקובעים איך היא תתנהל ביום יום, איך תיראה הפלטפורמה, מה יהיה האזור האישי, כל מה שצריך להיאמר, החוק לא אומר את זה, שם תהיה פעילות שהיא לא מפוקחת לחלוטין כי אי אפשר לבוא בכוח סעיף ספציפי ולומר לבנק עשית את זה או לא עשית את זה ולמה ככה ולמה אחרת. כמו שהפרידו קופות גמל מבנקים או פעילויות אחרות, גם פה יש פעילויות שלא יהיו בידי הבנקים.

שאלה אליכם כי בשבוע שעבר טענתי, שאין שום סיבה שהבנקים ירצו להיכנס. למה? הסיבה היא, על פי ההיגיון, אם יש לו מיליון שקל שהוא יכול למנף אותו ל-5 מיליון שקלים בהלוואות, למה שהוא ילך לפלטפורמה שמיליון השקלים הם רק מיליון שקלים להלוואות? ההיגיון אומר שהוא לא ייכנס לשם, אלא אם הוא ייראה שיש שוק כזה ואז הוא לא יעשה את זה מתוך הבנק, הוא יפתח חברת בת והוא יעשה את זה. ואת זה נראה לי שהחקיקה לא יכולה למנוע. בוא ניקח עכשיו את כל המערכת הבנקאית, היא אומרת, מחר בבוקר אני לא רוצה להרוויח, אני מורידה את הריבית ב-3%, מי היה קם בשוק להתחרות אתם? הוא היה גומר את כל השוק, אף אחד לא היה קם ולאחר מכן היה מעלה את הריבית, נכון?

נכון.

יופי, מצוין. השאלה, אם זאת המטרה של הבנקים להיכנס לאותן נישות? חבר'ה, נראה לי הזוי לגמרי כי זה הפסדים עצומים למערכת הבנקאית. שיורידו את הריבית וזהו.

יותר מזה, ממה שאנחנו יודעים, הבנקים לא נכנסו לתחום הזה משום שזאת עשויה להיות קניבליזציה. וזה נכון מה שאתה אומר, אם בנק ירצה לעשות פעילות שכזאת, שיעשה אותה באמצעות חברת בנק שכנראה תבקש רישיון מהפיקוח על שוק ההון ולא על בנק ישראל.

נכון.

אבל אני רוצה לחזור למה שאמרה לימור דויטש. מה שאמרה לימור דויטש הוא נכון. כלומר, אם בנק יחליט שהוא רוצה לגמור את התחום הזה, הוא ישים מיליארד או שניים לתחום הזה, ישנה את המספרים למטה, הציבור מאמין לבנקים כי הוא נולד מאמין לבנקים, שם יש הרבה יותר ביטחון ואמון ולכן יעדיף את הפעילות לבצע דרך הבנקים ואז לנו לא תהיה שום משמעות משום שהציבור רוצה ביטחון וריבית ואת זה הוא יקבל.

אני אתך. אנחנו קבענו, שתחרות צריכה להוריד את המחיר. אם עוד לפני שהתחילה התחרות כבר ירדו המחירים, בוא תסביר לי.

בהגבלים עסקיים יש מה שנקרא מחיר טורפני. כמתחרה חזק אני יכול להחליט שאני שובר את המתחרה האחר שלי בכך שאני מפסיד בפעילות הזאת, אני אפסיד בחמש השנים הקרובות מיליארד שקל אבל הפעילות שרצתה לקום כנגדי לא תקום.

זה ברור, הבנו את העניין, הבנו את הנקודה, אנחנו נצטרך לתת מענה לנקודה הזאת.

דבר אחד אני רוצה להגיד, בפעם הקודמת כשדיברתי אמרתי, שמטרת הוועדה היא לקדם את הפלטפורמות, כולם כאן תססו ואמרו, המטרה היא הסדרה. אז ככל שהמטרה היא באמת להסדיר את הפלטפורמות, אנחנו בכלל נכנסים לעניין התחרותי. למה הבנקים אמורים להיות מחוץ למשחק? למה זה בכלל עולה על השולחן כאן? אתם רוצים להסדיר את הפלטפורמות, את ההתנהלות שם? הכול בסדר. אין סיבה שבנקים יהיו מחוץ למשחק. אני לא יודעת אם הם ירצו להיכנס - - -

- -

סליחה, אנחנו לא מנהלים דיונים במקביל.

אנחנו עכשיו לא בדיון אם הבנקים גדולים או לא, אם הבנקים ירצו להיכנס או לא, לבנקים יש את הזכות להיכנס כבר מכוח החוק ואין כאן בכלל את הסוגיה הזאת. גם גופים מוסדיים מתחרים בבנקים והכול בסדר ויש מקום לכולם, אבל מה זה קשור להוציא את הבנקים?

יש פה כללים שחלים, יש כלל מי מפקח על הבנקים וזה כלל בסיסי בכלכלה הישראלית.

ובעולם.

ובעולם. בגלל זה בעצם בתחום הזה אין שום פיקוח שחל על הבנקים.

הפיקוח על הבנקים הוא מחמיר יותר. הבנקים הם תחת פיקוח ורגולציה הרבה יותר קפדנית והדוקה מכל גוף שנמצא היום בשוק.

לא בהקשר הזה, זה לא נכון.

החוק מתיר להם כבר לפעול ולעשות את זה.

ליבנת, הבנו את דעתך, תודה רבה.

רק כדי לדייק. הבנקים יכולים היום בהתאם לסעיף 10 לחוק הבנקאות רישוי לעסוק בתיווך אשראי. הפעילות הזאת היא פעילות מפוקחת. חוק הבנקאות רישוי הוא שמסדיר את הפעילויות המותרות והאסורות בתאגידים בנקאיים. יש עיסוקים נוספים גם כן שמוסדרים ומותרים לתאגידים בנקאיים וקיבלו פטור מהסדרה נוספת. כדי לא להחיל שתי רגולציות אנחנו בעולם שבו אנחנו מנסים להפחית את הרגולציה, מנסים להפחית את הבלבול. אם יש צורך בהוצאת הוראה כזאת או אחרת, לפיקוח על הבנקים יש את הסמכות לעשות את זה. אנחנו מפקחים על הפעילויות האלה, ככל שהם יחליטו לפעול בתחום אנחנו נצטרך להתיר להם לפעול, אנחנו נצטרך לתת להם הוראות.

מה הנושאים שנמצאים בחוק הזה בזה שהחוק לא חל עליהם, הוא מייצר איזשהו פער בין חברות תיווך אשראי לבין תיווך אשראי שייעשה על ידי הבנקים באמצעות פלטפורמה של הבנקים? מה הפערים?

אני מציע שאנחנו נכין משהו לישיבה הבאה יחד עם בנק ישראל.

אוקי, תבדקו עבורנו מה הפערים.

האם יש פערים ומה הפערים? והאם באמת כמו שגברתי אמרה, אולי אם בנק ישראל יחליט שכן נדרשים תיקוני חקיקה בחקיקה שלהם לגבי הוראות שיש פה - שהוחלט שהן בחקיקה ראשית - - -

אני רק רוצה לחדד, מבחינה משפטית טהורה, מה שכתוב בחוק, אתם הרי בסעיף 13 כתבתם: שחובת הרישוי לפי סעיף 12 שמדבר על עיסוק במתן שירות פיננסי או במתן אשראי אלא אם בידו רישיון. מניתם שורה ארוכה של הבורסה כהגדרתה, חברה בחוק הדואר - - -

זה לא בפרק הזה. אנחנו לא בפרק הזה.

רגע. אני רק אומר, מהבחינה הזאת, מי שיש רגולטור זה או אחר, אתם הלכתם בקו שלא תהיה כפל רגולציה ופה זו גם העמדה שלנו - - -

אבל לא בפרק הזה.

שנייה. אבל בפרק האחר, גם שם יכולות להישאל שאלות איך רגולטור זה או אחר יכול לפקח על חברה שעשויה, עלולה, יש לה את הזכות, היכולת המשפטית וכו' וכו', להתחרות בנש"מים, להתחרות בנותני אשראי, להתחרות באגודות פיקדון ואשראי. זאת אומרת, אנחנו לא פועלים פה בחלל, זה לא שהממשלה המציאה איזה משהו שפותר את הבנקים, אלא יש פה אמירה שכלולה בחוק הזה, גם בסעיף 13, שאומרת, כשיש רגולטור שמפקח אנחנו לא נעשה כפל רגולציה. זאת אומרת, שזה לא זר לחוק הזה.

זה לא זר בכלל.

כללי משחק שווים.

אני לא יודע, אפשר לבדוק גם את זה ולראות שכללי המשחק שווים.

אנחנו צריכים לוודא, שמה שחל על הפלטפורמות חל גם על הבנקים. אני מבינה את האמירה, שזה לא יכול להיות בכפל רגולציה, אז צריך לעשות את זה בדרך המתאימה. אבל לא יכול להיות שבסוף אנחנו מייצרים שני שחקנים שיוצאים במצב אחר ועם כללי משחק אחרים שחלים עליהם.

קודם כל זה מה שנהוג כשעושים הסדרה, בגלל שיש הבדל בין גופים שונים.

אז זה מה שלפעמים נהוג ולפעמים נהוג אחרת ובעניין הזה אני מבקשת - - -

בסדר, אנחנו נעשה את המיפוי.

אז אתם תעשו את המיפוי למפגש הבא. תודה רבה.

דובר כאן הרבה על כך שהבנקים עלולים להשתלט על השוק הזה ואני אומרת, שאם כבר נותנים הקלות לבנקים, על אחת כמה וכמה וכמה וכמה צריך לא לפגוע באותה נשימה באגודות הפיקדון והאשראי שזה עתה מתחילות לקבל רישיון ולפעול. לכן, לא יכול להיות מצב, שאם מחריגים את הבנקים לא יחריגו בדיוק באותה נשימה את אגודות הפיקדון והאשראי. ואני אומר, אנחנו ממילא תחת אותו רגולטור, ממילא מקבלים רישיון, רוצים מאתנו למעשה לקבל רישיון כפול מאותו רגולטור, לעשות כפל רגולציה באותו רגולטור על פעולות שמשלימות אחת את השנייה.

אני מציעה שגם בעניין הזה תכינו לנו מיפוי לשבוע הבא, כולל גם את העניין של הבנק החברתי.

לגבי עניין החל"צ, קיבלנו לא מעט פניות בנושא, אנחנו רוצים לפתור את העניין של החל"צ, אנחנו רוצים לתת פתרון, זה מענה שהוא מאוד חשוב היום במשק הישראלי ואני רוצה להבין מה הבעיה, למה אי אפשר לתת את הפתרון והמענה?

אנחנו מבינים שמדובר על כוונה – כדאי שהחברה או העמותה תרחיב אחר כך - לקבל פיקדונות ולתת אשראי כאחד, שזה בעצם ההגדרה בחוק הבנקאות רישוי לבנק. כמנהלת יחידת הרישוי ובנקים חדשים בבנק ישראל, אנחנו מחכים לגופים שיפנו אלינו ויקבלו רישיון בנק. נציגים שלנו נפגשו עם המפקחת על הבנקים והמפקחת על הבנקים נעתרה לשקול בחיוב את הבקשה שלהם לתת רישיון בנק.

נעתרה לשקול בחיוב?

כי אי אפשר לתת רישיון פה במסגרת הוועדה בלי שתוגש בקשה והיא תיבחן בהתאם לכללים. אגב, גם אם הם יפנו לרשות אחרת והם לא יעברו את הבדיקות, אין פה הבטחה לתת רישיון.

בסדר.

אנחנו בהחלט רוצים לקדם בנקים חדשים בישראל, אנחנו חושבים שזה נכון וכך גם מקובל בעולם ובסטנדרטים הבינלאומיים, שבנקים שהם מקבלי פיקדונות ושהציבור מצפה לקבל את הפיקדונות בחזרה, יפוקחו על ידי הרגולטור המתאים שיש לו הבנה בין מה זה סיכוני נזילות ואיך מוודאים שכספי הפיקדונות יוחזרו בסופו של דבר למפקידים.

אגודות אשראי - - -

אני אחדד. אגודות אשראי מבחינת התפיסה שלנו הם גופים שרק החברים השקיעו את הכסף - - -

ההבחנה ברורה בין אגודות אשראי לחל"צ, אבל את בעצם מציעה שהכללים שחלים על אגודות אשראי יחולו גם על חל"צ?

לא. אני מציעה, שגוף שהוא מקבל פיקדונות מהציבור, לא מהחברים שלו - זה ההבדל העקרוני בין אגודת אשראי לבין חל"צ - באגודת אשראי מדובר על אגודה שהיא מעמידה אשראי – וזה הסיכון, שהאשראי לא יחזור בסופו של דבר - רק למי שהם חברי האגודה עצמה ושהם הפקידו לקבוצה סגורה. מבחינתנו, גוף שמקבל פיקדונות מהציבור, הציבור מצפה לקבל את הפיקדונות ומתוך הנחה שהכספים יוחזרו אליהם. כדי להחזיר את הכספים האלה נדרשים סט של כללים בינלאומיים מקובלים. ישנה ועדה בינלאומית, ועדת באזל שמפרסמת את הכללים והגופים נדרשים להיות מפוקחים בכללים מסוימים. אנחנו חושבים שכרגולטור המקום המתאים לבנקים חדשים הוא תחת בנק ישראל, תחת כללי רגולציה שמתאימים לאותם גופים.

למה זו היתה ההגדרה אם זה ניתן לכלל הציבור? האם ההגדרה לא יכולה להיות אם זה למטרות רווח או לא למטרות רווח?

ראשית, אנחנו לא חושבים שמטרת הרווח היא העניין, גם היום הציבור לא מקבל ריבית כזאת גבוהה על הפיקדונות ועדיין הוא מצפה לקבל את החסכונות שלו בחזרה.

הרווח זה לא לציבור אלא לארגון.

זו בדיוק הנקודה. המטרה של הארגון לא קובעת בסופו של דבר את הציפיות של הציבור לקבל את מיטב חסכונותיו בעתיד.

הוועדה הזאת עד היום לא דנה בציפיות הציבור.

אבל זו המשמעות של פיקדון.

למה הציפיה של הציבור רלוונטית? למה שלא נגדיר שמה שרלוונטי זה מה מטרת הארגון? אני מבינה כשאת אומרת מה ציפיית הציבור זה מייצר קבוצה אחת שבה את יכולה לאחד את החל"צ ואת הבנקים. ואם את מגדירה את זה לפי מה מטרת הארגון, אז זה מייצר קבוצה שמאפשרת לאחד את אגודות האשראי והחל"צ.

אני אחדד. אם מטרת הארגון היא ללא רווח אז זה גמ"ח כי למעשה יש היום חקיקה, היא נדונה בוועדת הכספים וגמ"ח יפוקחו על ידי רגולטור שלישי כנראה עם כללים מסוימים. אם זאת המטרה אז הם גמ"ח. אבל אם מדובר בתאגיד מסוים, גוף, ישות משפטית, שמקבל כספי פיקדונות מהציבור והציבור הזה, לא מדובר על לקוחות הגמ"חים שהם חיים בסוג אחר של פעילות תחת סביבה אחרת של כללים.

אי אפשר. יש פה התפתחות שמתחוללת בחברה שלנו. אני יודעת שאנחנו כמחוקקים וכרגולטורים אנחנו קצת יותר איטיים, אבל יש פה תופעה שמתרחשת. לומר שהגמ"חים זה סביבה אחרת, לא יכול להיות שהגמ"חים מקבלים את זה כי הם סביבה אחרת וכנראה שבתוך מי שיפקח עליהם יהיו מומחים לסביבה האחרת שבה מתנהלת הגמ"חים. אגודות האשראי יהיו בזה, והחל"צ, כיוון שזה נושא חדש, נצטרך להעביר חמש שנים כדי שיוכל להתקיים כמו שצריך.

אני בדיוק מחדדת. אני לא מבינה איך אפשר לקחת גופים שכל פעילותם העסקית היא בנק, קבלת פיקדונות ומתן אשראי כאחד, ודווקא להגיד אותם רק בגלל שהסביבה משתנה וההלך החברתי משתנה - - -

לא, סליחה, הם נותנים שירות אחר שאין לנו אותו היום.

שמה הוא, אשראי ופיקדון?

ללא כוונות רווח.

אבל ללא כוונות רווח לא משנה את המהות.

זה ארגון שעד היום קיבל כספי תרומה ונתן הלוואה.

לכן הוא לא בנק.

יפה. אני מכירה את עולם הפילנתרופיה ישר והפוך. עולם הפילנתרופיה גם משתנה ולתת כספי תרומה זה אירוע אחד - ולכן גם הסוכנות עובדת על שיטה אלטרנטיבית - ולתת הלוואה זה אירוע אחר. השאלה היא, איך אנחנו נותנים פתרון לעניין הזה שיש בישראל מחסור באשראי זול לאנשים שמתקשים לקבל אשראי. יש פה ארגון שאומר, אני מעוניין לתת אשראי זול לאנשים שמתקשים לקבל אשראי ואני צריך שאתם תאפשרו לי לעשות את המהלך הזה.

אני שואלת, למה זה לא מתאפשר תחת בנק ישראל? למה?

בוא נשמע. זה מתאפשר תחת בנק ישראל? מישהו רוצה להתייחס?

רציתי לעשות חידוד אנליטי של המושגים שמדברים עליהם כי את צודקת כשמדברים על רווח של בעלי המניות או בעמותה שלא מחלקת רווחים. זה שונה מהשאלה כמה אתה מרוויח כריבית על פיקדון שאתה מפקיד. אבל אנחנו צריכים לזכור, שאנחנו מדברים על אגודה שיתופית, ההגדרה היום בחוק, שמה שמותר לה לעשות זה לתת שירות רק לחברים שלה. זאת אומרת, אתה צריך קודם להתקבל כחבר שזה כמו בעל מניות ואז אתה מקבל שירותים. המצב שבו אתה מקבל שירותים כחבר שונה מהמצב שבו אתה מישהו מהציבור ששם את הכסף שלך בחשבון עו"ש, כשאתה שם את הכסף שלך בחשבון עו"ש, אחת הבעיות, מה שנקרא הסיכונים הסיסטמיים בניהול של מערכות בנקים, החשש הוא, שאם אנשים יחושו חוסר יציבות או לא יוכלו למשוך את הכסף שלהם, זה משהו שנחשב למדבק, כלומר, זה עובד ממוסד למוסד ויוצר כשלים משקיים כוללים וזה מה שקרה לפני פחות מעשר שנים בעולם.

מה שבעצם סימה אומרת זה דבר כזה, כאשר את נותנת לציבור להפקיד את הכסף שלו במקום שלא מפוקח על ידי אותו פיקוח של המערכת הבנקאית אבל זה אותו שירות, זה אדם שבא לשים את הכסף שלו בחשבון עו"ש כשהוא מצפה למשוך. כשהוא לא יוכל למשוך את הכסף שלו והוא ירצה את הכסף שלו ויראה שהוא לא יכול למשוך, הוא ילך לבנק השני או לבנק האחר, זה יתפשט כמו אש גם על הבנקים שהם כן למטרות רווח. ולעניין הזה השאלה אם הבנק עצמו מתנהל למטרות רווח או לא, איננה רלוונטית. נדמה לי שזאת הכוונה של הפיקוח על הבנקים.

הבנתי. אם אתם רוצים לדבר על אמון הציבור בבנקים, אז השבועיים האחרונים נתנו לנו איזשהו אירוע שיכולנו להסתכל - - -

גברתי, זה לא אירועים קשורים זה לזה כי עדיין היציבות של הבנקים והיכולת של כל מפקיד למשוך את הכסף שלו, לא רלוונטי. מדובר בחובות שהופרשו מזמן מהדוחות הכספיים.

לא יכול להיות שכל האירוע בסוף מגיע ליציבות הבנקים – שזה מאוד מאוד חשוב.

למה? למה לא?

אז אני אומרת. גברתי לא מסכימה אתי אבל זה מה שאני אומרת ואנחנו פה מחוקקים חוק. לא יכול להיות שבסופו של דבר הכול חוזר רק ליציבות של הבנקים, כשאנחנו יודעים שמה שמתנהל מאחורי הקלעים ביציבות של הבנקים זה שמחלקים כספים בדרכים שאנחנו לא היינו רוצים לדמיין שככה זה קורה. הכול פומבי ואנחנו יודעים. אחת הסיבות שאנשים לא מצליחים לקבל אשראי זול אם אין להם ערבויות – ויש אנשים שכן מצליחים לקבל אשראי זול וממונף למרות שלהם אין להם ערבויות, לא נדון בזה עכשיו – אבל אחת הסיבות שאנחנו באים לפתור את זה, בגלל שאנשים לא מצליחים לקבל את האשראי הזול. להסתתר ולומר, שאם החל"צ - על איזה סכומים אתה מדבר?

כרגע יש לנו הון עצמי של 200 מיליון.

כמה יש לבנק הפועלים?

אני לא רוצה להשוות אותו לבנק הפועלים, אני רוצה להשוות אותו לבנק אחר.

בנק הפועלים הוא הגדול ביותר.

אז לא של בנק הפועלים, של בנק מסד. לא יכול להיות שהטענה של רונית טלמור ממשרד המשפטים, שברגע שייקרה שם משהו – אני חושבת שאנחנו מגדירים מהן הקבוצות. אני חושבת שלהגדיר את חל"צ כאותה קבוצה של הבנקים, זו הגדרה שאני מבינה שהיא אופציה, אני מבינה למה, אבל אני מציעה שזה יוגדר כחלק מאגודות אשראי.

גברתי, את מדברת על מתן אשראי, הם מדברים על מתן שירותים שהם רחבים יותר ממתן אשראי. אילו כל הסוגיה היתה מתן אשראי, החוק כבר נותן לזה פתרון. העניין הוא, שהם רוצים לתת שירותים שהם רחבים יותר מזה. אם כל הדיון היה רק על מתן אשראי, לא היינו צריכים את הדיון הזה בכלל.

גם מצבים של פיקדונות ואשראי, גם הם מצבים שיוסדרו במסגרת חוק הגמ"חים. זאת אומרת, כל הדיון הזה, אם אני מבינה נכון, הוא על בסיס הבקשה שלהם לנהל חשבונות עו"ש שזה משהו שגמ"חים לא יוכלו לעשות. מצד שני, בגלל שהם לא עושים את העבודה הזאת, התנאים הרגולטיביים שיחולו עליהם יהיו תנאים אחרים. אז עכשיו אם אנחנו מדברים על חשבונות עו"ש וגוף שרוצה לנהל חשבונות עו"ש, צריך לקחת בחשבון שתהיה רגולציה מסוג מאוד מסוים, בעיקר כשהכוונה שלו לתת שירותים לא רק לציבור החברים שלו שהם שותפים באספות הכלליות ויש להם השפעה על הניהול וכו' וכו', אלא לציבור הכולל.

הנושא הזה עלה כשדיברנו על אגודות אשראי. אמרנו, שאגודות אשראי יכולות לנהל עד מיליארד וחצי שקל ומאותו רגע הן עוברות לרגולטור אחר שבעצם זאת המערכת הבנקאית. ואז שאלתי שאלה, מה קורה עם בנקים חדשים שמנוהלים עד מיליארד וחצי? האם קיים מושג כזה כי התחילו לדבר על תחרות עכשיו מול אגודות אשראי. זה בעצם מה שצץ מתוך הדיון וגם מתוך השיחות שקיימתי אתמול, שבעצם אם מישהו רוצה לפתוח מעבר לפיקדונות ולתת שירותים כמו בנק, אז הוא בנק, אי אפשר בסוף להגיד שהוא לא בנק. אלא מה, אם יש גוף שרוצה אך ורק לקחת פיקדונות מאנשים, מה שנקרא לתווך בין פיקדונות, הוא לא צריך להיות בנק. ופה מהות הוויכוח.

אני אומרת שיש - - -

סליחה, זכות הדיבור לחבר הכנסת ילין.

זאת המהות. אם חל"צ בא ואומר, אני רוצה להרחיב את הפעילות שלא למטרות רווח, לקבל פיקדונות ואז בא בנק ישראל ואומר, מי נותן את הביטחון לעם שמפקיד את הפיקדונות? יכול להיות שברגולציה הזאת של חל"צ, שזה לא נדבן אחד שמקבל פטור ממס בגלל שהוא תרם את ה-35%, יכול להיות שצריך רגולציה מסוימת או אפילו בחקיקה לבוא ולהגיד, אם זה רק פיקדונות מול הלוואות שנותנים, חובה שיהיה ביטוח פיקדונות. מי שהפקיד יכול להיות גם האבא או הסבא של מי שלוקח עכשיו הלוואה, אותו צעיר שצריך את זה. וזה לא צריך להיות בנק.

אדוני לגמרי צודק. בדיוק על המצבים האלה בוועדת הכספים מתקיים בדקות אלה דיון מקביל על המצבים האלה של אשראי ופיקדונות במקביל, שזה מנוגד לחוק בנקאות רישוי. הדיון שנדון שם בא לתת מענה לדבר הזה. שם מדובר גם על עמותות וחברות לתועלת הציבור לגופים שאינם לכוונת רווח וכו'. עכשיו השאלה, איזה רכיב מהרכיבים של מה שיש כוונה לאפשר לגמ"חים לא מתאפשר ביחס לגופים שנמצאים פה ומבקשים לקיים פעילות דומה, ועל זה אנחנו צריכים לדבר ולהבין איזה רגולציה נדרשת כדי לאפשר את השפיל הנוסף הזה.

ראשית אני רוצה לציין, שאנחנו לא רואים את עצמנו כמו שאמר חבר הכנסת ילין, בנק. אנחנו רואים את עצמנו מוסד פיננסי חברתי והפעילות שאנחנו מתכוונים לקיים היא פעילות שמאוד דומה במהות שלה לאגודות האשראי, רק שאנחנו מציעים לדעתנו סיכון הרבה יותר נמוך כי אנחנו באים עם הון עצמי וגב כלכלי ואנחנו מציעים את הפעילות הזאת ללא רכישת מניה.

מבחינה מהותית, אם אדם רכש מניה באגודת אשראי בשקל או בעשרה שקלים או ב-1,000 שקלים, זה עדיין לא מטיל עליו את כל האחריות במצב של איזשהו דיפולט של אותו מוסד. זה לא אומר, שהמדינה - - -

סליחה, לא הבנת מה זה אגודת אשראי. אגודת אשראי יכולה להתקיים אך ורק מהכסף שהחברים בה שמים. אם יש לך מיליון איש שכל אחד מהם שם שקל, אין להם יותר ממיליון שקל, זה לא שהם מביאים את תנובה עכשיו להיות חבר שלהם.

באגודת אשראי אדם קונה מניה נניח ב-1,000 שקלים אבל הפיקדונות שהוא יכול לשים הרבה יותר גדולים, הם לא מוגבלים, הם פיקדונות הרבה יותר גדולים ולכן אגודת האשראי מנהלת סכומים שבתיאוריה הרבה יותר גדולים וגם יש לה יחס הלימות הון בדיוק כמו של בנק. לכן יש לה איזשהו דמיון, היא מוגבלת במיליארד וחצי שקל ואנחנו מבקשים את אותם תנאים. אנחנו לא מבקשים להתנהל אחרת. אנחנו מבקשים שהמחוקק יאפשר לנו את אותם תנאים בדיוק כמו לאגודת אשראי. אנחנו ארגון ללא מטרות רווח, חל"צ. בחל"צ יש בעלי מניות שעובדים ללא תמורה, הם מתנדבים, חברי הדירקטוריון מתנדבים ולכן אין פה את בעיית הנציג, אין פה מצב שבו יש בעלי מניות או מישהו שיש לו אינטרס כלכלי מניהול הכסף. מעבר לזה, הארגון לא יכול גם להרוויח כסף במהות שלו ולכן הוא בא לייצג את הציבור, בשביל זה נוצר המודל הזה של חברה לתועלת הציבור – דידי עצמה שיושבת פה היתה חלק ממי שהמציא את הישות המשפטית הזאת שקוראים לה חל"צ.

אנחנו באים ואומרים, אנחנו מציעים לציבור שירות, שירות דומה לאגודת אשראי רק לנו יש אפשרות להציע אותו לציבור גדול יותר ללא רכישת מניה ובזה להנגיש את זה לציבורים חלשים יותר שלא יכולים לרכוש מניה, גם בכמות גדולה יותר ובסיכון נמוך יותר כי יש לנו גב כלכלי חזק. אנחנו מציעים את השירות הזה לציבור, אנחנו מקווים שהמחוקק ייתן לנו להציע את זה. זה נכון, נפגשנו עם חדווה ועם סימה שפיצר, בנק ישראל הציע לנו ללכת למסלול עם רגולציה מופחתת אבל אנחנו לא יודעים עדיין מה זה אומר ולא יודעים לאן זה ילך. אנחנו יודעים, שרגולציה של בנקים היא רגולציה כבדה מאוד, שבארגון כמו שלנו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, לא כלכלית ולא מבנית רגולציה גם אם היא תהיה 10% ברגולציה של בנק, היא עשויה להיות מחסום כלכלי לפתיחת המוסד הזה.

לכן אנחנו רוצים שהתנאים שלנו יושוו לאותם תנאים רגולטוריים שנותנים לאגודת אשראי, בגלל שבמהות אנחנו כמו אגודת אשראי ונותנים שירות זהה לאגודת אשראי.

עוד התייחסות לגבי חוק הגמ"חים. חוק הגמ"חים מדבר אך ורק על מצבים שגם הפיקדונות הם ללא ריבית וגם ההלוואות הן ללא ריבית. זה לא המצב במוסד הפיננסי החברתי. המצב במוסד הפיננסי החברתי, שגם הפיקדונות יכולים להיות עם ריבית חברתית, זה עולם שמתפתח היום מאוד, של משקיעים חברתיים שמשקיעים עם תמורה נמוכה אבל עם תמורה. ובצד השני אותו לקוח שמשלם ריבית מאוד מסובסדת על השירותים שרק מכסה את עלות התפעול ואת עלות הכסף. לכן זה לא גמ"ח, זה משהו אחר לגמרי. גם בזה יש דמיון לאגודת האשראי שנותנת את זה באיזה שהיא ריבית מסובסדת.

סימה, יש לנו בעצם אירוע – אני מאמינה שזה ייקרה בשנים הקרובות כי יש שינוי משמעותי בשיטת ההתנהלות הפיננסית שלנו, זו בעצם החקיקה שאנחנו עובדים עליה כעת – יש פה גוף שהוא אחר, אני חושבת שאנחנו צריכים להגדיר מהו ותחת איזה כובע הוא נופל. אני חושבת שהאופציה של החוק היא אופציה נכונה אבל אני מוכנה לשמוע אפשרויות אחרות. אנחנו צריכים לוודא שהמענה ניתן במלואו.

אני רוצה להסביר עוד נקודה אחת שאולי לא חידדתי אותה קודם. כשמקבלים פיקדונות ומתחילים לעבוד כמו בנק, בעצם יחס המינוף הוא כזה שישנה העמדת אשראי בשיעור יותר גבוה. אני לא קובעת כרגע מה היחס ומי שיהיה הרגולטור הוא זה שייקבע, אבל ישנו איזשהו יחס מינוף, מה שאומר, שכמות האשראי שניתנת היא גבוהה יותר מכמות הפיקדונות. זה בהכרח מביא את המצב שהמפקידים עצמם מסכנים את כספם. אני לא מתייחסת עכשיו אם זה עם ריבית או בלי ריבית.

אבל גם אגודת אשראי אותו הדבר.

באגודת אשראי אין מקום שבו מפקידים לוקחים סיכונים שהם לא חלק מתוך חברי האגודה. הם עצמם אלה שמקבלים את האשראי והם אלה שמביאים את הפיקדונות.

אני שואל מה ההבדל? מה ההבדל בין אדם שקנה מניה בשקל ואז הפקיד 100,000 שקל ומקבל הלוואה וזה ממונף באותה מידה, לבין אדם שהפקיד את ה-100,000 והצטרף? הוא עשה פעולה אקטיבית באותה מידה, ההבדל היחידי הוא אותו שקל שהוא קנה מניה.

אנחנו צריכים לייצר פתרון.

אני אתן לך רק דוגמה אחת, זה בדיוק בין חבר קיבוץ לבין השכיר שעובד בקיבוץ. זו הדוגמה שאתה נותן. אם הקיבוץ פושט רגל, לחבר הקיבוץ אין לו כלום, שום כלום, כל הנכסים הלכו.

כן, ממש.

ככה זה עובד, אני מזכיר לך, 14 שנה החזירו חוב ועדיין לא סיימו אותו. אבל אותו שכיר שהיה שם יש לו את הפנסיה ואת כל התנאים, הוא לא נפגע, רק מקום העבודה שלו נפגע, זה בדיוק ההבדל. נלחמתי פה על אגודות אשראי כי מעטים מאוד הבינו מה זה אגודה שיתופית. פה כולם דיברו על בנקים ולא דיברו במושגים של אגודה. אם אתה רוצה להיות אגודה, תהיה אגודה, תצטרף, תפתח את זה, זה מה שאני מנסה להגיד.

אנחנו לא נפתח את זה, נצטרך לייצר פתרון לשבוע הבא, זה משהו שנצטרך לעבוד עליו. אני מוכנה לשמוע פתרונות אחרים בתנאי שאנחנו באמת נותנים מענה.

לאחר שבחנו את הנושא הזה – כי הוא הרי עלה בשבוע שעבר – אנחנו סבורים שהמסגרת המגודרת שבה בחר החוק לעסוק במתן פיקדונות ואשראי, דהיינו, אגודות שיתופיות, היא מסגרת מאוד מגודרת ומאוד נכונה. הדברים שסימה אמרה פה בתחילת הישיבה הם נכונים במובן הזה שהמחוקק - - -

יואב, עזוב.

זאת עמדתנו.

אני חייבת להעיר הערה של פרוצדורה. הנושא של חל"צ זה לא נושא הצעת החוק שמונחת בפנינו. אני לא יודעת מה המשמעויות של תיקון כזה. תיקון כזה יש לו השלכת רוחב על כל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. אנחנו מדברים עכשיו על פרק אחר לחלוטין. אני גם שאלתי את המציע של התיקון הזה, למה הוא לא דיבר במסגרת הפאזות הקודמות כשדיברנו על הפרק הזה? אנחנו בתור כנסת, אני עוד שומרת לנו את הזכות להתייחס לנאותות ההליכים ככל שתבחרו להכניס את זה בשלב הזה בתור תיקון לחוק שלא נמצא על שולחן הכנסת.

תודה. נמשיך בהקראה מסעיף 5.

כבוד היושבת ראש רק נקודה אחת מחוץ לעניין הזה. בדיון הקודם עלתה עוד סוגיה שגם אליה נתנו את דעתנו, אם תרצי להגיע להקראה, זה בסדר, השאלה שהעלה חבר הכנסת ילין.

נכון, בעניין של הגופים המוסדיים. אבל אני רוצה שנסיים את ההקראה. אני לא רוצה לפתוח נושא לדיון, זה יותר מורכב, לסיים הקראה זה משהו אפשרי כרגע.

אני אתחיל בסעיף 5: "בסעיף 26(ג) לחוק העיקרי, במקום 25ו(ב) או 25יג(ג) יבוא: 25ו(ב), 25יג(ג) או 25כב(ב)".

6. "אחרי סעיף 38ג לחוק העיקרי יבוא:

הגבלות מיוחדות על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי –

הגדרות 38ד. בסימן זה, ,לווה", "לקוח", "מלווה", "מערכת חברתית לתיווך באשראי" ו"מערכת לתיווך באשראי - כהגדרתם בסעיף 25 יז.

ניהול הכספים 38ה. (א) "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ינהל את כספי המלווים

בחשבון נאמנות המועברים אליו במטרה שיינתנו כאשראי ללווים, ואת הכספים המועברים אליו כהחזר אשראי מאת הלווים, בחשבון נאמנות נפרד לטובת המלווים, אצל גוף מהגופים המפורטים להלן (בסימן זה – חשבון הנאמנות).

(1) תאגיד בנקאי.

(2) בעל רישיון למתן שירותי פיקדון אשראי.

(3) החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור.

(4) גוף אחר שקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ובלבד שהוא מפוקח על פין, לרבות לפי חוק איסור הלבנת הון.

(ב) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי רשאי לגבות את העמלות בעד השירות שהוא נותן מתוך הכספים המנוהלים בחשבון הנאמנות.

(ג) המפקח רשאי לתת הוראות לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לעניין ניהול חשבון הנאמנות".

הגבלות לעניין 38 ו. (א) "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא יעסוק במתן אשראי

עיסוק במתן אשראי כהגדרתו בסעיף 11א, אלא באישור מאת המפקח ובהתאם לתנאי האישור אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובת הרישוי לפי סעיף 12.

(ב) באישור לפי סעיף קטן (א) יקבע המפקח תנאים שמטרתם להבטיח, בין השאר, העדר ניגודי עניינים כמפורט להלן:

(1) ניגוד עניינים בין מתן אשראי מכספי בעל הרישיון לבין מתן אשראי מכספי מלווים אחרים;

(2) ניגוד עניינים בין תפעול עסקאות אשראי שבעל הרישיון הוא צד להן, לבין תפעול עסקאות אשראי אחרות;

(3) ניגוד עניינים בין גביית חובות כלפי בעל הרישיון לבין גביית חובות כלפי מלווים אחרים.

(ג) המפקח רשאי לתת הוראות למניעת ניגודי עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), וכן הוראות למניעת ניגוד עניינים בנסיבות שבהן צד קשור לבעל הרישיון עוסק במתן אשראי. לעניין זה, "צד קשור" – מי ששולט בבעל הרישיון וכן כל גוף שנשלט על ידי בעל הרישיון או על ידי השולט בו".

אי גילוי פרטים

מזהים של לקוח 38ז. (א) "בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לא ימסור פרטים מזהים

של לקוח ללקוח אחר אלא בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא פרע לווה, במועד, אשראי שנתן לו מלווה באמצעות המערכת לתיווך באשראי ולא עלה בידי בעל הרישיון לגבות את החוב בהתאם להוראות סעיף 50ב(ז), רשאי בעל הרישיון למסור למלווה פרטים מזהים של הלווה הדרושים לשם נקיטת הליכים לפי דין לגביית החוב, בהתאם להוראות שנתן המפקח לעניין זה.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי בעל רישיון המפעיל מערכת חברתית לתיווך באשראי למסור למלווה פרטים מזהים של הלווה ולמסור ללווה פרטים מזהים של המלווה, ובלבד שהלווה או המלווה, לפי העניין, הביעו את הסכמתם בכתב להעברת הפרטים המזהים שלהם. המפקח רשאי לתת הוראות לעניין העברת פרטים מזהים לפי סעיף קטן זה.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין שמירת סודיות והגנת פרטיות".

סיימתי להקריא גם את סעיף 6. לסעיף 6 יש למעשה שלושה סעיפים שאנחנו התייחסנו אליהם גם בישיבות המקדימות. אחד, לגבי החובה לנהל את הכספים בחשבון נאמנות. הגבלות לגבי עיסוק במתן אשראי, פלטפורמה לגבי ברירת המחדל שהיא לא תעסוק גם במתן אשראי וגם במערכת התיווך באשראי, אלא באישור מאת המפקח ולפי הכללים שהוא קבע. והסעיף האחרון שקראתי זה לגבי הכלל והחריגים שלו לגבי אי גילוי של פרטים מזהים של לקוח ללקוח אחר.

רק הערת ניסוח קטנה, סעיף קטן (ג) אמור לדון בנו והוא אומר שרשאי בעל רישיון המפעיל מערכת חברתית לתיווך באשראי למסור למלווה פרטים מזהים. אבל אצלנו הוא מוסר את הפרטים המזהים עוד לפי שיש מלווה כי בסך הכול הוא עולה על הפלטפורמה. לכן אנחנו מבקשים שיהיה סעיף להציג על גבי הפלטפורמה פרטים מזהים של הלווה ושל המלווה בכפוף לקבלת הסכמתם מראש.

אוקי. אנחנו נסגור את הדיון.

אני רק אבהיר, שעכשיו ברוך הקריא עד סוף סעיף 6, אבל למעשה מבחינת הערות, שמענו הערות עד סעיף 4. זאת אומרת, סעיף 4 הוקרא בדיון הקודם אבל עוד לא שמענו הערות.

אם כך, קודם כל לגבי ההקראה, בשבוע הבא נשמח לקבל הערות לסעיפים שהוקראו, גם על סעיף 4 שהוקרא בשבוע שעבר, כל הערה תתקבל בברכה.

יש כמה נושאים שדנו בהם, אחד, לגבי הפינטק הסיכום הוא, שחברות הפינטק נכנסות ל-MOU, אנחנו לא מגבילים ולא מגדירים מה נחשב ומה לא. כל חברות הפינטק נכנסות ל-MOU. MOU אמור לצאת בשבוע שבועיים הקרובים ואז עד סוף המושב אנחנו צריכים לסיים את העבודה מול הבנקים כדי שזה יחול על כולם.

סימה, את אמרת שאת מוכנה לקבל פנייה, אנחנו נפיץ את המייל שלך כדי שנוכל לתת מענה לנושא של הפינטק. זה תחום שאנחנו יכולים להצטיין ולהתבלט בו ככלכלה ישראלית ואין שום סיבה שלא נעשה את זה ושהרשות המחוקקת לא תאפשר את זה, אנחנו צריכים לעודד את זה.

הנושא השני שעלה זה הנושא של חל"צ. אנחנו נצטרך לייצר פתרון. חל"צ הוא חשוב, הוא נותן מענה לצורך אמתי שיש במשק, אני חושבת שזה חלק מהשינויים הכלכליים המבניים שמתחוללים ואנחנו בעצם צריכים לדעת לתת את המענה.

דבר נוסף לגבי הבנקים, ביקשתי שתכינו לשבוע הבא איזשהו נוסח שמראה מה האפשרויות שעומדות בפני הבנקים בהינתן העובדה שהחוק הזה לא חל על הבנקים, מה הפערים שעלולים להיות בין השחקנים כדי שנראה מה ההתמודדות האפשרית.

החוק הזה התחיל קצת רזה, אני מאוד שמחה שאנחנו מוסיפים עוד ועוד חלקים לחוק. בשבוע שעבר הוספנו את הנושא של העסקים הקטנים, השבוע עשינו אותו הדבר לגבי הפינטק. בשבוע הבא אני רוצה שנמצא את הפתרונות לנושא של חל"צ.

אנחנו בתקופה של שינויים כלכליים ואני מעריכה מאוד את העבודה המשותפת כדי לייצר את הפתרונות עבור הגופים הפיננסיים שהולכים ומתרגשים עלינו פה במשק. אנחנו נתראה ביום רביעי הבא, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.