הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 216

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ז בסיון התשע"ז (21 ביוני 2017), שעה 9:30

רדיו רק"ע (רשת קליטת עלייה) - מצבו עם פתיחת התאגיד

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל מלכיאלי

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

רוברט אילטוב

שרת העלייה והקליטה - סופה לנדבר

סגנית שר החוץ - ציפי חוטובלי

מנכ"ל, משרד הקליטה - אלכסנדר קושניר

מנהלת לשכת מנכ"ל, משרד הקליטה - רחל גולדשמיד

ראש מטה שר התקשורת - רן שיטרית

מנהלת רשת שפות, תאגיד השידור החדש - אלגרה אמדו בן-יצחק

מנהל פיתוח התוכן ברדיו, תאגיד השידור החדש - לי-אור אברבך

חבר מועצת תאגיד השידור החדש - אבי רט

מנהלת תיקי עולים ושליח נייד, הסוכנות היהודית - ולרי לייבושיץ-סילבר

מומחה לענייני איראן, לשעבר מנהל השידורים בפרסית - מנשה אמיר

לשעבר המנהלת המקצועית של השידורים בפרסית ברשות השידור. מומחית ויועצת לענייני איראן - אורלי רם

ממונה אדמינסטרטיבי של השידורים בפרסית - קול ישראל בערבית - ארנון גרוס

מזכ"ל חזית הכבוד - רומן סוקולוב

מנהלת פרויקטים, קרן מיראז' ישראל - הילה סולימני

מנהלת פרויקטים, קרן מיראז' ישראל - סיגל כהן אפריאט

ראש אירגון יוצאי בלארוס, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל - מיכאל אלשנסקי

נשיא תנועה חזית הכבוד, חזית הכבוד - עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל - אלכסנדר ברמן

מנכ"לית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, מלכ"ר - זיוה מקונן-דגו

רכזת התאחדות יוצאי גיאורגיה - אינה ישראלי

דוברות ושינוי מדיניות, אגודת יהודי אתיופיה - חנה אלעזר לגסה

חברת העמותה, ברית ותיקי מלחמת עולם השניה שנלחמו בנאצים - אמיליה לרין

כתבת פרלמנטרית, ערוץ 9 - אנה ברסקי

דוברת המפלגה למגזר הרוסי, ס.כולנו - ילנה פפל

מוזמן/ת - שי אברה

מוזמן/ת - אינגה מדורסקי

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את תאגיד השידור הישראלי - עדן קנובסקי

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

הדס צנוירט

רדיו רק"ע (רשת קליטת עלייה) - מצבו עם פתיחת התאגיד

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. התכנסנו היום לדון בנושא רדיו רק"ע – מצבו עם פתיחת התאגיד. אני חייב להדגיש שזה דיון ראשון מאז שהתאגיד התחיל. קיימנו כארבעה מפגשי דיונים לפני הקמת התאגיד החדש, ובדיון האחרון הדגשנו את הדאגה שלנו, שייפגע שידור הרק"ע בשידורים בשפות שונות בתקנים. מאז התחיל, אנחנו פה בוועדה מקבלים תלונות בכל מיני שפות, שיש פגיעה הן בתקנים והן בשעות השידור. לכן קבענו לקיים את הדיון היום, והזמנו את האנשים הרלוונטיים, שייתנו לנו תמונה כללית, מה מצב שידור רק"ע בתאגיד החדש. כמובן, גם הנושא הזה חשוב לעולים שנמצאים במדינת ישראל וגם לתפוצות שונות בשפות שונות. מאוד חשוב, שליהודים שנמצאים בארצות שונות, שישמעו בשפה שלהם מה המצב בישראל. לכן חשוב מאוד, לפתח ולחזק את השידורים בשפות שונות.

אני יודע שכבוד שר התקשורת, השר איוב קרא, כשנכנס לתפקידו – אנחנו מאחלים לו הצלחה – כשנכנס לתפקידו אמר במליאה, שגם הגיעה אליו פנייה בנושא שידור בשפה הפרסית. ואז כשנפגע השידור, ודווקא כשהרבה, גם בארץ וגם בחו"ל, גם לאזרחי איראן, זה נותן ממש שירות טוב, שסגרו את זה. אבל בשיחה שלפני הדיון ביררתי. השידור קיים, אבל אתן לאנשים האחראיים בתאגיד, שייתנו את ההסבר בנושא הזה.

חשוב לנו שעובדי התאגיד, במיוחד אלה המשדרים בשפות שונות, יועסקו בתנאים הולמים, מבלי לפגוע בתפוצה זו או אחרת. חשוב לנו שלפחות זה ימשיך את המצב, לפחות כקדמותו. אם יהיה שיפור – זה משהו שאנחנו מצפים, אבל מינימום, לא לפגוע. עובדים בתקנים, לא צריכים לפגוע בתקנים שלהם. ואם יש מצב שונה, צריך למצוא פתרון כדי להגן גם על אותם עובדים, שימשיכו לשרת את הציבור. זה מה שאנחנו רוצים.

אתי חבריי חברי הכנסת – חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חבר הכנסת רוברט אילטוב ומנכ"ל משרד העלייה והקליטה. גם מצטרפת אלינו סגנית שרת החוץ, חברת הכנסת ציפי חוטובלי. תודה שאת מצטרפת אלינו לדיון החשוב הזה.

נשמע קודם כל את התייחסות חברי הכנסת, את ההתייחסות העולים בשפות שונות, ולאחר מכן נשמע את נציגי התאגיד, מה הם אומרים לאנשים שהגישו את התלונות בשפות שונות. אני בטוח שגם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה יסביר מה עמדת המשרד בנושא הזה, וכיצד המשרד מתכוון לשפר את התנאים האלה כמשרד לענייני העלייה והקליטה. זה סדר הדיון שלנו. קודם כל אני פונה לחבריי חברי הכנסת, סגנית השר, בבקשה.

כבוד יושב-ראש הוועדה, חבריי חברי הכנסת. אני רוצה לדבר על שני היבטים. אחד נוגע לתפקידי כסגנית שר חוץ, והשני נוגע להיותי חברת כנסת שדואגת כאן לכל הקולות של האנשים שעדיין זקוקים לרדיו בשפתם, לבוא לידי ביטוי.

אנחנו מדברים על הרדיו בפרסית. יש פה חבר יקר שפנה אליי לפני מספר חודשים, ד"ר אמנון גרוס, שעסוק משך שנים במאבק בהסתה ובמאבק בספרי הלימוד בעלי תכני הסתה. הוא הפנה את תשומת לבי לחשיבות הגדולה של שידורים בפרסית, על האפיק הזה, וכל הנושא של שידורים שמשרתים אותנו אל מול קהלים שאין לנו בדרך כלל נגישות בעבודה הדיפלומטית שלנו – זה מאוד חשוב.

יש פה אנשים שפנו אליי בנוגע לשפה הגיאורגית. אני יכולה לומר לך שיש קהילה מאודג גדולה של דוברי גיאורגית. הם מרגישים שנקטעה מהם הדרך להיות מעודכנים – לשמוע מה קורה במדינה שלנו. הגשר שלנו לאנשים שלצערי הרב, לא יודעים עברית, זה דבר שצריך לזכור. אתה בטח מתעסק הרבה בתחום הזה של אנשים שמגיל 50, 60 ומעלה, שלא יודעים עברית, וזו הדרך היחידה שלהם להיות מעודכנים – אני חושבת שזה לא תקין ולא מכבד את העליות האלה. אני חושבת ששני הדברים האלה צריכים להיות פה בדיון מול כל נושא - תאגיד השידור הציבורי במהותו אמור להיות דבר שמשרת את הציבור ולא דבר שפוגע בציבור. לכן בעיניי כל כך חשוב שהדיון הזה מתקיים כאן.

תודה רבה לך. אני גם צריך להזכיר שרן נמצא פה מטעם משרד התקשורת. תודה שהצטרפת אלינו. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. שלום לכולם, שלום סגנית השרה. תודה שאת מכבדת אותנו בנוכחותך. אכן שני הנושאים שהעליתם חשובים ביותר. גם אליי פנו בקשר לרדיו הפרסי. גם בזמנו התארחתי בתוכנית המעולה שמתנהלת מזה שנים רבות ומשרתת את הציבור גם של יהודים באיראן וגם של לא יהודים שמאזינים לרדיו הזה, וחשוב שזה ימשיך ואף יגביר את הפעילות.

אנחנו עכשיו נמצאים כחודש וחצי לתחילת השידורים בתאגיד השידור כאן. קודם כל, ברצוני כמובן לברך את העוסקים במלאכה. שום מעבר אינו קל, ואנו יודעים שקשיים רבים היו כרוכים במעבר שלכם מרשות השידור אל התאגיד החדש. אנחנו גם רואים בעבודת תאגיד השידור בהחלט שינויים טובים. אנחנו גם רואים שיש ניסיון לשלב את הדאגה לאוכלוסיות המסורתיות שמאזינות לרדיו הזה. כמובן, מדובר בעולים חדשים; גם בעולים ותיקים חסרי השפה, אבל גם בניסיון למשוך קהלים חדשים לרדיו הזה. בעיניי, זה מאוד חשוב. לא כל הקהלים שהרגישו עצמם מודרים, גם הם לא כולם שולטים בצורה מיטבית בשפה הרוסית, ואני חושבת שהשילוב הנכון והמאוזן בין הצרכים של האנשים הצעירים יותר למבוגרים יותר, שהם כמובן זקוקים כמו אוויר לנשימה לרדיו, זה הדבר הנכון לעשות.

יחד עם זאת, נאלצתי ליזום את הדיון הזה ולבקש מכבוד היושב-ראש שיאשר לנו אותו, כי קיבלתי ללשכתי פניות רבות מאזרחים מודאגים, שהביאו לתשומת לבי שיש מספר תוכניות שנאלצו לסגור ולא לשדר יותר. חלק מהתוכניות עסקו בענייני הפריפריה, שזה חשוב לנו ביותר. אנחנו גם יודעים על ריכוזים גדולים מאוד של עולים – גם חדשים וגם ותיקים – שנמצאים באזורים הפריפריאליים, בין אם זה בצפון ובין אם זה בדרום. לתפישתנו, במדינת ישראל בכלל לא צריכה להיות פריפריה. אנחנו מדינה קטנה מדי. אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. אז אם אנחנו לא נעסוק בענייני הצפון והדרום ברמה שווה כמו של המרכז, מה עשינו? למה קראנו וביקשנו מהאנשים האלה להתיישב היכן שהתיישבו, אם אנחנו לא מספקים את השירות החדש הזה?

יש תוכניות, ואני רוצה להזכיר אחת מהן – זו תוכנית שעוסקת בענייני הצפון, רכבת הצפון. כמובן שאנחנו חברי הכנסת, חס וחלילה שנעסוק בשיקולי מערכת. לזה אנחנו לא נכנסים. אנחנו רק אומרים אמירה ברורה – צריכים ברדיו רק"ע להמשיך לעסוק בצורה פרטנית בענייני הציבור, בענייני הציבור שנמצא בכל קצוות מדינת ישראל, וחשוב לנו מאוד שזה ייעשה.

לתחושתי – וממה שהרגשתי גם מהאזנה לרדיו הזה וגם משיחות עם מאזינים רבים – ניכר שחסרות משרות רבות. חסר כוח אדם. אני יודעת מזה, כי לפעמים אפילו מתקשרים אליי עורכים בכירים, ואומרים לי: אנחנו יכולים להעלות אותך על הקו? אני יודעת שזה בא ממצוקה אמתית שהם חווים אותה בתחום כוח האדם. בלי כוח אדם אי אפשר לשנע את הרכבת הזאת, ואם אנחנו מדברים על דברים נפלאים, ואני בדיוק עכשיו נתבשרתי על כך שיש תוכנית להעביר את רק"ע לתדר חדש ונפרד – שזה דבר כמובן שאנחנו מברכים עליו, הוא נפלא – אבל אנחנו חייבים לדעת שיהיו תקנים. התקנים זה במשרד האוצר. אתם ממונים על זה.

וכמובן אני מדברת לא רק על רדיו רק"ע בשפה הרוסית, אם כי אני כמובן באה מתוך הקהילה הזאת, וטבעי שאאזין ואדע מה קורה שם בדיוק. כמובן אני מדברת גם על רדיו בשפה הגיאורגית, שהזכרת אותו גם. כמובן אני מדברת גם על הרדיו בשפה אמהרית, ויש קהילה גדולה וחשובה שמקבלת מעט מדי שעות לטעמי. וכל זה נובע מסיבה אחת בלבד – אם אנחנו מסתכלים על רדיו רק"ע, שמשרת ציבור כל כך גדול של עולים, ואנחנו משמיעים, למשל, לאוכלוסייה אחרת, שהיא אוכלוסיית מיעוט במדינת ישראל – רדיו בערבית – אנחנו רואים הבדל עצום בתקנים. מדוע זה קורה? מדוע האוכלוסייה של עולים אינה זכאית? אנחנו חלילה לא רוצים שיורידו מקול ישראל בערבית את התקנים שלהם; אנחנו אומרים שצריך להוסיף את התקנים. אי אפשר שמפיק אחד יעשה שלוש תוכניות ביום. אני אומרת לכם כעיתונאית מקצועית. אני מרגישה את המצוקה הזאת. היא חייבת להיפתר.

אנחנו מדינה של עולים, אנחנו מדינה של קיבוץ גלויות, אנחנו מגשימים כאן את החלום הציוני, ואנחנו גם היום פונים מכאן, מכנסת ישראל, וקוראים לכל היהודים בעולם: בואו. אני עכשיו חוזרת מלטביה – שם גם נפגשתי עם חלק מהקהילה היהודית בריגה, ושאלו אותי שאלות רבות בקשר להתאקלמות, בקשר לקשיים שפתיים, שכל עולה כמובן עובר אותם כאשר הוא מגיע ארצה. שמחתי לספר להם. למשל, בלטביה אין רדיו בשפה הרוסית ברמה ארצית. לנו יש. זה משהו שהמדינה מממנת את זה, הציבור מממן את זה מכיסו, וגם חייבים למצוא את השילוב הנכון בייצוג גם של אנשים צעירים יותר, מבוגרים יותר, שכל אחד ימצא עצמו ברדיו הזה.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, לכל מי שמאזין לרדיו רק"ע וסבל את התקופה הזאת של חוסר בהירות, לעוסקים במלאכה – ואני רואה פה אנשים נפלאים של התאגיד שנמצאים פה עם הרבה כוח, עם הרבה רצון ואנרגיות טובות. אני אומרת שאנחנו צריכים לעזור להם להשלים את המשימה שלהם.

תודה רבה. אני מדגיש שאנחנו מסיימים ב-11:00, לכן לכל הדוברים – דברו בתמצית כדי שכולם יזכו לדבר. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה.

אשתדל להיות קצרה, כי אשמח אם בישיבה הזאת תהיינה תשובות ולא רק סוגיות שאנחנו מעלים כאן.

אכן אני מסכימה עם כל מילה שאמרה פה חברת הכנסת קסניה סבטלובה. אני דווקא רוצה להתייחס קצת יותר לרדיו בשפה הרוסית, בלי לפגוע בכל אחד אחר, כי הכול חשוב לנו, ודובר הרבה בוועדות הקודמות על זה, אבל אני רוצה לתת התייחסות קצת יותר לרדיו לדוברי רוסית.

פה אני גם רוצה לפנות להנהלה ולברך על כך שהפניות האישיות שלי התקבלו, ושמעו וביקשו, ונענו בחיוב לבדוק את האפשרויות. אני גם מודעת לרצון הענק שלכם להצליח. בלי לשמוע את הצד השני, את אלה ששומעים אתכם – להצליח מאוד, יהיה קשה.

לכן אני כאן היום – ושוב, באתי עם דלקת גרון מאוד קשה, אבל באתי לדיון הזה להיות כאן, כי זה מאוד חשוב לי. חלק מהאנשים שיושבים פה, הם אלה שמייצגים את מי ששומעים. הם שומעים את הסוגיות. אני גם קוראת בפייסבוק בשפה הרוסית, ואני רואה מה מעניין אותם, מה חשוב להם. הרי המטרה של כולנו היתה לשפר את רדיו רק"ע, לתת כלים נוספים, לתת אופציות נוספות. אני שומעת את הקולות החדשים, והם מאוד מבורכים, וכל אדם חדש, במיוחד הצעירים, אני מאוד מברכת על כך, אבל אני אומרת דברים טריוויאליים. הצעירים – אלה שהגיעו צעירים למדינה הזאת, הם מרגישים ישראליים. השפה יותר דרושים אצל האוכלוסייה המבוגרת. הם אלה שהגיעו בגיל קצת יותר מבוגר, אלה אנשים שלא הצליחו כבר ללמוד עברית, הם לא הצליחו כבר להיכנס לחברה כדי לראות את הטלוויזיה הישראלית ולשמוע את הרדיו הישראלי ורשת ב' ולהבין כל מה שאומרים שם. לכן אני חושבת שהדגש צריך להיות לא פחות לאנשים האלה.

וגם התפוצות.

ודאי. אני מדברת על זה. בלרוס – אותו דבר. הם יודעים מה קורה אצלנו במדינה, ודווקא היהודים שלנו מאוד מעודכנים מרדיו רק"ע. הם יודעים הכול. הם שאלו שאלות, שאני הייתי בשוק איך הם יודעים הכול על המדינה שלנו.

אז אנחנו צריכים להמשיך לעשות את זה בשתי השפות, וברוסית – שוב, אני אומרת, כי אני לא רוצה שהדיון היום יתפזר לכולם, ולא תצא בשורה. אני מאוד מבקשת מהנהלת רק"ע, להקשיב לבקשות של אנשים מבוגרים. אני מאמינה שאתם מכירים בהם. לשנות קצת סדר יום, להוסיף את התוכניות שהיו וביטלו אותן. יש לי רשימה של בקשות, ובטח גם לכם – לא רוצה להיכנס לכל אחת מהן, אבל אם אתם רוצים להצליח, ושאנשים יאמרו: אנחנו אוהבים את רדיו רק"ע – חייבים להקשיב להם. זה אחד.

שתיים – וזה גם אמרתי בשיחות אישיות – אני פונה לכולם. אנחנו יודעים שרדיו רק"ע הוא רדיו ציבורי. אסור לרדיו, שיהיה לו צבע פוליטי, ואני אומרת את זה פתוח, כי אני יודעת מה קורה ברדיו רק"ע ומה קרה שם. אם אנחנו מקשיבים לדעות מקצועיות של האנשים, תבדקו בבקשה, מי איש המקצוע שעומד מולכם; האם אין לו נטייה פוליטית, ואני אומרת את זה חד משמעית, אדוני, כי אני יודעת ומבינה שגם מנהלי רדיו רק"ע יודעים על מה אני מדברת. רדיו רק"ע צריך להיות א-פוליטי, צריך להיות דעה ממלכתית. אני לא אומרת שאנחנו לא צריכים לתת ציונים לדעות כאלה ואחרות, אבל בלי לתת ציונים פוליטיים – לכך לא נוכל להסכים בשום אופן. אני התחייבתי מול ההנהלה, שאם אשמע משהו ברק"ע שלא נראה לי, אני לא אשתוק. אני תמיד אעיר את תשומת לבכם, כי אסור שזה יהיה ברדיו הציבורי. אני מציעה לכם כל הזמן להקשיב למה שקורה שם, כי אדוני, אני חושבת שגם אנחנו, שמבינים את השפה, ויש פה פרסית, ויש פה גיאורגית – כולנו צריכים לשמור על הרדיו הזה כרדיו ממלכתי, ציבורי לכל אזרח מדינה, ולא לתת לאף גוף פוליטי לקחת בלעדיות על הרדיו הזה.

לכן אני מקווה מאוד – אני פונה להנהלה, ורואה עיניים מבינות. אנחנו אתכם, לכך שהציבור יהיה מרוצה ממה שקורה שם. תודה.

תודה. מסכים אתך. הרדיו לא צריך להיות פוליטי, ו-וועדת העלייה והקליטה, אצלנו יש קונצנזוס, אין פוליטיקה פה. הצטרף אלינו חבר הוועדה מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. גם ועדת הכלכלה וגם הוועדה המיוחדת – בתחילת הדרך דובר על כך והובטח על-ידי ההנהלה הקודמת, שרדיו רק"ע בשפה הרוסית יהיה בתדר נפרד, וכל השפות האחרות יהיו בתדר אחר, כך שהקהל הגדול של מיליון ו-200,000 איש יקבלו את השירות, וכך גם לא ייפגעו השירותים בשפות האחרות.

לצערי, זה לא קרה. גם נפגע השירות בכמות העובדים ברדיו רק"ע מכמה סיבות, גם ייצוג הולם בוועד העובדים. אף אחד לא ראה אותם, וגם כי כך הוחלט, על-ידי ההנהלה החדשה שנבחרה. פשוט הזניחו את זה. אם זה במתכוון או לא – אני לא רוצה להיכנס לזה. אני לא חושב שזה היה במתכוון. פשוט לא שמו לב. או שהתייחסו לזה בצורה לא כפי שראוי היה לעשות, וחבל שכך היה, מכיוון שכמות העולים במדינת ישראל רק גדלה, והיא תגדל. אנחנו מדינה קולטת עלייה, ומה לעשות, גם אלה שהגיעו בשנות ה-70' בגיל יחסית מבוגר או אפילו גיל ביניים, ונאלצו ללכת לעבוד בגלל הקשיים הכלכליים, ולא הצליחו ללמוד שפה, והיום הם נמצאים בגיל 70, 80 ו-90 – אין להם יכולת לשמוע תקשורת רגילה. הקשר היחיד שהם יכולים להגיע אליו – זה לא רק גיאורגים ולא רק בוכרים; זה גם קהילות אחרות. זה גם חבר'ה שהגיעו ממרוקו, שהם שומעים צרפתית, ופרסים ששומעים פרסית. וכמובן, מדובר גם על קהילה גדולה, שהמבוגרים שלה מתקשים – עולי אתיופיה. אין ספק שהרדיו הזה הוא חשוב, והוא מגיע לקהלים מאוד גדולים, והמשקל שהיה צריך לתת לכך, היה צריך להיות משקל הרבה יותר גדול.

הדיון הוא בוועדת הכלכלה או בוועדה המיוחדת שהוקמה לכך, שנוגעת לנושאים כלכליים. זה נושא מאוד מורכב, נושא התקשורת, אבל מה שכן חשוב לדון אצלך בוועדה זה סוגיה של ייצוג הולם של כל האוכלוסיות. אנחנו דנים בזה, ביקשתי דיונים בנושא הזה, ואני אומר לך שבתאגיד כאן אין ייצוג הולם של העולים בצורה מחרידה. כמות העולים שהם מעסיקים, שואפת לאפס, ןלא מדובר רק ברדיו רק"ע; אם אנחנו כבר מדברים, הוועדה הזו מטפלת בבעיה של ייצוג הולם. לא יכול להיות – וקסניה דיברה על כך – שיש פה מיעוט שהוא מיוצג. יש להם רק ברדיו כ-40 תקנים, לערבים, אבל כשאתה מדבר על העולים, שזה 2.4 מיליון איש שהגיעו מאז הקמת מדינת ישראל, ברדיו רק"ע יש 10 תקנים, ואני לא יודע כמה תקנים יש עוד של עולים. אולי עוד 10, בכל הרדיו, בכל הטלוויזיה, וזה צועק לאוזן. לא יכול להיות שהעולים בתאגיד ציבורי לא ימצאו את מקום פרנסתם. לא ייתכן. פשוט לא ייתכן. כשאנחנו מקימים תאגיד ציבורי, ממשלתי בעצם, במימון הציבור, אנחנו מתעלמים מייצוג הולם של העולים מכל הקבוצות של האוכלוסייה – דבר שאנחנו לא יכולים לעבור עליו לסדר.

וגם לגבי רדיו רק"ע עצמו, עד שהוקם תאגיד כאן, היו שם 17 תקנים, אולי אפילו יותר – 19.

חלקם היו חלקיים.

אני מדבר על תקנים.

19.

כמה הם חילקו ואיך הם חילקו וכמה אנשים – לא יודע. היום יש 10. האם אפשר לתת שירות לציבור כל כך גדול עם 10 תקנים?

אז אני מבין את כל התהליך של ההתייעלות. זה בסדר גמור, וחשוב להתייעל, אבל גם כשלפני זה היה תת תקצוב – 19 תקנים – פשוט באו וחתכו את זה בחצי – זה דבר שלא יכול להתקבל על הדעת, לא מבחינת ביצוע העבודה וגם מבחינת כוח האדם.

אני הבנתי שיש פה שינוי של תוקף. זה חשוב. אבל קודם כל צריך לתת את המענה לאותם אנשים שלא היו צריכים את השינוי, והיו צריכים את הרדיו. יש להזכיר שרדיו רק"ע הוא בעיקר כדי לתת את השירות לאותם אלה שלא יודעים ולא יידעו את השפה העברית, כנראה, לעולם. והשירות הזה אסור שהוא ייפגע. רוצים להוסיף תוכן? אין לנו התנגדות, אבל לא יכול להיות שמי שצרך את התוכן לפני כן, ייפגע ויקבל עכשיו שליש או רבע ממה שקיבל. האנשים האלה זכאים לקבל מידע וחדשות ואקטואליה, כל מה שקורה במדינת ישראל, בדיוק כמוני וכמוך, וכמו כל אזרח. תודה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי.

תודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון – דיון חשוב. אני מצטרף לכל מילה שאמר חברי רוברט, שהוועדה כאן תפקידה במהותה לתת את הפה לכל העולים.

אני רוצה להעלות נושא שאולי לא דיברו עליו קודם, שפנו אליי וביררתי והוא נכון – נושא השידורים בפרסית. גם אבותיי הגיעו מפרס – אבל לא בגלל זה אני מעלה את העניין כרגע – יש מאות ואלפי אנשים קשישים שהמקור היחיד שלהם לדעת מה קורה פה בארץ, אם זה פה, אם זה הקהילות היהודיות בלוס אנג'לס, בניו יורק – זה הרדיו הזה. היו שם עובדים שעבדו המון שנים, וקיצצו להם ממשרה מלאה לשליש משרה, קיצצו בזמן. אני חושב שזה ממדר אלפי אנשים מחדשות. אין ספק שאם היה להם לובי יותר חזק, כפי שיש למגזרים אחרים, זה לא היה נראה כך. אני חושב שבדיוק בשביל זה יש הוועדה החשובה שלך, כדי לתת להם פה. לא לקצץ להם – לא בזמן ולא בתקנים, כי זה אנשים שמגיע להם לשמוע את החדשות כמו כולנו. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו ממנשה אמיר, הוא היה מנהל השידור בשפה הפרסית.

אגדי, יש לומר.

מומחה בענייני איראן. בבקשה.

אני מאוד מודה לך – גם לך כיושב-ראש, גם לנוכחים, למוזמנים. באתי כדיבור אחרון, כדי לבכות על דבר יקר שהיה למדינת ישראל משך ששים שנה, ואנשים חסרי ניסיון מקצועי, שבוגדים באינטרסים של מדינת ישראל, מפסיקים את השידור הזה. זה שהם טוענים שהשידור נמשך, זה שקר, זה אחיזת עיניים, זה ירייה ברגל של מדינת ישראל. שידור מפואר, שהוקם לפי הוראת בן-גוריון, בכדי ליצור ציר של מדינות מוסלמיות לא ערביות, דהיינו אתיופיה, טורקיה ואיראן וישראל, וכך התחלנו את השידור. היום, בשיא המאבק של מדינת ישראל על חייה – אייזנקוט בנאום שלו אתמול אומר שאיראן וה- - - הם הסכנה הכי חמורה למדינת ישראל, והתאגיד – מפסיקים את השידור? הם משקרים. אין שידור בפרסית. היה שידור ניסיוני. הגב' אורלי רם שידרה ממטבח של מחסן כניסיון, והניסיון הזה נכשל. הם טוענים שיש שידור, אבל לא נתנו תקנים, לא נתנו זמן ולא נותנים אמצעים, ועוצרים שידור שיש לו יותר ממיליון מאזינים ברחבי איראן, שידור שהוא הצינור היחיד לקשר בין מדינת ישראל לאזרחים באיראן.

השידור שלנו הוא לא רק בשביל עולים שמספרם רב; השידור הוא בעיקר לאזרחים באיראן, שהמשטר שלהם רוצה להשמיד אותנו, ואנחנו צריכים לשכנע אותם שאנחנו לא מתכוונים להשמיד אותם – למה שהם ישמידו אותנו?

בנימין נתניהו יצא בנאום מיוחד לאזרחי איראן, ואמר שאנחנו טעינו עד עכשיו; להבא אנחנו רוצים להיות יותר קשורים לאזרחים באיראן, ואנחנו מפרידים בין האזרח הטוב האיראני לבין המשטר הרע שקורא להשמידנו. המשך השידורים הוא חיוני למדינת ישראל, לאינטרסים של מדינת ישראל, לביטחון מדינת ישראל, והתאגיד התעלם מאתנו מהרגע הראשון, עד לפני חודש, ובאו לגברת בטלפון בהול: תבואי לשדר, מבלי לתת לה את האמצעים, מבלי לתת לה כוח אדם, מבלי לומר לה איך לבצע, והיא שידרה מתוך המטבח של מחסן מסוים בהר חוצבים.

זו בושה למדינת ישראל, וצריך להפסיק את זה. מדינת ישראל, שמוציאה סכומים כה גדולים על ביטחונה וביטחון אזרחיה, חייבת להקצות מספיק אמצעים כספיים ואחרים כדי לא רק לקיים ולהמשיך את השידור בפרסית, אלא להגדיל אותו, להרחיב אותו, כי זה הנשק היחיד שלנו אל עבר איראן. היום באיראן חגגו, בלי שאיראן תירה טיל אחד או ירי אחד. מדינת ישראל במו ידיה הפסיקה את השידור המפואר. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני. אנחנו נשמע את נציגי השפות השונות, ואז אתם – תרשמו בבקשה את כל ההערות, ותתייחסו בהתאם. רומן סוקולוב, מזכ"ל חזית הכבוד, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, קהל נכבד. אני כאן נמצא בשני כובעים: מצד אחד, אני מייצג תנועה חברתית שמאגדת בתוכה – אני מניח ש-80% מהמאזינים הקבועים של רדיו רק"ע, תנועת חזית הכבוד, שמאגדת את רוב תנועות העולים שנמצאים בארץ; ומצד שני, אני גם בכובע של שדרן מתחיל. יש לי פינה ברדיו רק"ע, והתחלתי לשתף פעולה עם הרדיו, ובאמת תודה להנהלה.

אנחנו בתור תנועה, מציעים את עזרתנו להנהלה החדשה, כדי להשתמש בנו ככלי עזר כדי להגיע לכמה שיותר צרכנים שצריכים את השידור, שצריכים את השירות. יש כל מיני כלים – יש עמוד בפייסבוק, שנמצאים בו יותר מ-2,000 לקוחות של הרדיו. אנחנו לא רואים שההנהלה נמצאת שם, וחושבת שמאוד יהיה נכון- - -

שרת הקליטה מכבדת אותנו. תודה שהגעת לדיון.

אני מציע להנהלה החדשה להשתמש בנו ככלי יעיל כדי להגיע לכמה שיותר צרכנים, לכמה שיותר לקוחות שצריכים את השידור, שצריכים את התכנים. יש כלים כמו עמוד בפייסבוק שנמצאים בו אלפי אנשים, ואנחנו חושבים שיהיה נכון אם הנהלת הרדיו יהיו שם, ויהיו מעורבים בתכנים ובמה שהאנשים מעלים בעמוד הזה.

יש עוד דרכים כדי להבין מה האנשים צריכים, מי צריך יותר בשידורי אקטואליה, במקום 06:00, להזיז לשעה 07:00, כמה מרוצים וכמה פחות מרוצים מהשדרנים החדשים שמשדרים ברדיו, ולהשתמש בנו ככלי עזר יעיל לטובת הצרכנים. תודה רבה.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע מאמיליה לרין, חברת העמותה, ברית ותיקי מלחמת עולם השניה שנלחמו בנאצים.

שלום, אני חברת העמותה, ברית ותיקי מלחמת עולם השניה שנלחמו בנאצים, וגם יושבת-ראש של מועצת מצרי לנינגרד במלחמת העולם השנייה. שרת הקליטה ויושב-ראש הוועדה וחברי כנסת ורבותיי, מאוד חשוב שהגענו כדי לומר לכם כמה דברים מאוד חשובים בשבילנו.

אנחנו בני גיל הזהב, ולא יכולים להילחם בגילנו, ואנחנו זקוקים מאוד לעזרה שלכם. יש שני דברים חשובים שרצינו לומר לכם: ראשית, בטח כשאנחנו מדברים על רדיו רק"ע, מאוד חשוב לגיל שלנו, גיל הזהב, שאנחנו אנשים שהגיל הממוצע לוותיקי מלחמת העולם השנייה זה בעצם כ-90, לאנשים שהיו במצור בסנט פטרסבורג, זה יותר מ-80. לכן מאוד חשוב לנו רדיו רק"ע – רדיו בשפה רוסית, שפה שעדיין אנשים שהגיעו בעלייה ב-90', עדיין רוב האנשים, מאות-אלפים, לא יכולים לשמוע ולהבין את השפה העברית בצורה נכונה. לכן מאוד חשוב לנו לשמוע ברדיו רק"ע - מהבוקר אנשים שומעים רדיו, עד הערב. מ-07:00 עד 24:00 לשמוע את הרדיו, כי אנחנו מאוד זקוקים לשמוע את כל החדשות. רדיו רק"ע זה כמו חלון לחמצן לאנשים האלה. האנשים האלה לא יכולים לחיות בלי לשמוע חדשות חשובות, לא לשמוע דברים חשובים לתרבות, דברים שקשורים לכלכלה, חוקים חדשים. זה חלון לעולם, ובמיוחד במדינה שלנו.

זה מאוד חשוב, שרדיו רק"ע חזר לכמה דברים שהיו קודם. השפה העברית, מאוד חשוב לשפר אותה, ושמענו את זה ביום ששי – זה זמן לשמוע דברים חשובים. מאוד חשוב לנו לשמוע דברים שקשורים לכלכלה וגם לחוקים. לכן אנחנו מאוד מבקשים, לשמוע מה שחשוב לאנשים האלה, ששומעים רדיו מבוקר עד ערב. מה שמתחילים ב-06:00 בבוקר זו תוכנית שיותר קשורה לצעירים, ואני לא בטוחה שהילדים שלנו שומעים עדיין בבוקר רדיו רק"ע. הם מאוד עסוקים, ולאנשים מבוגרים זו תוכנית שמתחילה יותר מדי מוקדם, ולא כל כך מתאימה לנו. אני לא יכולה לומר שהאנשים לא מקצועיים; הם מאוד מקצועיים, ואנשים מאוד טובים.

את מדברת על תוכנית סקירת העיתונים, נכון?

כן. זה מאוד חשוב.

סקירת העיתונים מתחילה ב-06:00, וזה מה שאתם מבקשים לעשות מ-07:00 עד 08:00.

ב-07:00, כדי לשמוע את זה. מאוד חשוב לשמוע את זה בבוקר.

גם, אם יש אפשרות, לחזור לתוכנית שנותנת לשפר את השפה העברית. השפה מאוד חשובה לנו. אין לנו אפשרות ללמוד את השפה בצורה נכונה, וזה מאוד חשוב. היתה תוכנית נהדרת – אנשים מקצועיים, שנתנו לנו קצת אפשרות לשפר את השפה.

העברית שלך כל כך טובה, שאת יכולה להיות מגישה גם ברשת ב', לא רק ברק"ע... אנשי התאגיד – תשקלו אותה.

אני מדברת כי אני עובדת 25 שנה במדינה שלנו במשרד ממשלתי. לכן תודה רבה למדינה שנתנה לי אפשרות לעבוד בתור דוקטור, אבל אני מדברת על אנשים שלא יכולים לשמוע, וגם בעלי והרבה אחרים, ותיקי מלחמת העולם השנייה במיוחד, וגם אנשים שהיו במצור בסנט פטרסבורג. זה אלפי אנשים – בערך יותר מ-10,000 אנשים.

ודבר נוסף, בגלל שנמצאים שרת הקליטה וחברי כנסת – אנחנו בשם ותיקי מלחמת העולם השנייה מאוד מבקשים לזרז ולקדם את החוק על 9 במאי. זה מאוד חשוב, יום הניצחון, שייצא החוק בזמן הקרוב. תודה רבה.

תודה רבה. הגב' זיוה מקונן, בבקשה.

תודה רבה, כבוד יושב-ראש הוועדה, גברתי שרת הקליטה, חברי הכנסת והמשתתפים. רדיו רק"ע הוא בעצם הערוץ היחיד שמנגיש את המידע שקיים בעולם ובכלל – כמובן, בארץ – לכלל העולים, ואתמקד בעולים מאתיופיה. העולים מאתיופיה, אין להם עיתון יומי באמהרית, אין להם פייסבוק ולא אתר אינטרנט, וגם לא טלוויזיית ציבור. הדבר היחיד הנגיש הוא רדיו רק"ע. רדיו רק"ע, עם המעבר לתאגיד – במקום שעתיים ורבע – שעתיים שידור.

החזירו את רבע השעה.

לזכותם ייאמר – גם של מר קובלנץ וגם מר אלקבץ, שקיבלו את ההתרעה הקצרה והלחץ הקהילתי שהיה כדי לפצל את השידור, בין שעתיים מרוכזות בין שש לשמונה, לשעתיים ביום, אבל עדיין זה הכלי היחיד שנותן את התקשורת, את המידע לקהילה הזאת.

כולם פה דיברו גם על האנשים שעדיין נמצאים בגולה. זה בעצם השידור שמשודר מישראל בצורה ברורה באמהרית ונגישה לדוברי אמהרית. לכן אנחנו מבקשים גם להרחיב אותו, וגם בדיונים הקודמים, אדוני היושב-ראש, ביקשנו להרחיב משעתיים ויותר. זה לא נעשה, להפך – זה צומצם.

כמה היה לפני זה?

שעתיים ורבע.

ועכשיו חזר, אמרו לי לפני הדיון.

גם 06:00 בבוקר שידור חזרות.

אני מסכים אתך שזה לא מספיק, אבל לפחות מה שהיה- - -

עצם זה שנענו והחזירו את זה, זה מצוין.

הדבר השני הוא השפה הטיגרית, שהופסקה לפני שלוש שנים בגלל שהשדר יצא לגמלאות, כלומר לא יכלו לדאוג לתקן ולאנשי מקצוע שייכנסו לשידור בטיגרית, וזה הופסק ולכן עדיין אין שידור.

והנקודה השלישית – אנחנו מדברים על התאגיד, אז גם התאגיד, בזמנו ערוץ 33 שידר חצי שעת שידור בטלוויזיה באמהרית, וגם זה הופסק. נכון, זה לא קשור לרדיו רק"ע, אבל זה קשור לתאגיד – אז אנחנו מעלים גם את זה.

תודה. אינה ישראלי, גיאורגיה. בבקשה.

שלום, תודה לכולם. יש פה הנהלה שצריך להודות, לתאגיד השידור הציבורי, רדיו רק"ע. יש לנו בעיה אחת, שאין לנו תקן בשביל הגיאורגים והייצוג, ואולי נדון, איך פותרים את הבעיה.

תודה. שי אברה, בבקשה.

- - -

אני אוהב את ישראל. חייבים להביא מודעות ברק"ע לכל מיני שפות. אנחנו מצפים לאהבת חינם פה בישראל.

תאריך עברי – הנושא הזה חשוב מאוד. אני רוצה לציין את זה. בנוסף לציין, שעולים כשמגיעים ארצה, שעוברים הכשרה, שיהיו כמו כולם יהודים, או גיור – לתת דגש על אהבת הגר.

אני מאוד מבקש – אני שייך לעם ישראל. יש לי ספר תורה. ללמד את הצעירים, איך לקרוא, איך להתבטא. יש לנו בעיה בזה – איך לבטא חי"ת, עי"ן. שיעבירו את המודעות.

אני מבקש לתת דגש על זה, כשאני מתראיין ברדיו רק"ע, לא להגיד: כן, כן, ולהתראות – נגמר הזמן. לא יכול להיות.

ולנתק 24 שעות?

שי, זה לא הדיון. תקצר בבקשה.

אני מבקש, רק"ע באמהרית – הרק"ע הזה שייך לכולם – לא למבוגרים, לא לצעירים. כל שכן – לא יכול להיות שמתמקדים רק בסודנים, מביאים לנו סיפורי סודן. מסבירים כל אחד, מיהו, מה אתו.

תודה רבה. הזמן שלנו מוגבל. אני חושב שהמסר שלך ברור. אני מבין אותך יותר, אני חושב, מכולם, למה התכוונת – שהרדיו צריך לאחד את הקהילה, ולא לפלג את הקהילה. זה מה שהוא אומר. לא צריך להשתמש לצרכים פוליטיים; צריך להיות ממלכתי. צריך להדגיש את מסורת ישראל – את זה הוא רצה לומר. הבנתי. תודה. הנהלת התאגיד שומעים, והם יטפלו בזה. תודה רבה ששיתפת אותנו.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב גם הצטרף אלינו לדיון.

נציג השפה הפרסית – שמענו. מחוסר זמן אדלג למיכאל אלשנסקי, אבל אבקש לקצר כדי שנספיק לשמוע את התאגיד וגם את מנכ"ל משרד הקליטה. גם אם השרה רוצה להתייחס. בבקשה.

תודה. לא אקח הרבה זמן. אני מסכים עם כמעט כולם על מה שדובר בקשר לרדיו רק"ע. יודעים שרדיו רק"ע עשרות שנים משדר בשפה הרוסית, ויותר מ-100,000 איש, כמה שידוע לי, מבוגרים, שומעים כל בוקר רדיו רק"ע, וחיים רדיו רק"ע מהבוקר עד הערב.

אני רוצה להדגיש שתי נקודות: ראשית, להחזיר ל-07:00 בבוקר סקירת עיתונאים, ואומר למה. המבוגרים –גילאי 70, 80, 90 – שומעים. כשהזיזו את זה ל-06:00, וחלק די נכבד מהם הולכים לבית הכנסת להתפלל מוקדם בבוקר, ולא יכולים לחזור ב-07:00 בבוקר לשמוע. זו נקודה חשובה, כי מישהו ביקש ממני, אמר: ב-06:45 אני חוזר מבית הכנסת. חלק מהמבוגרים שלנו בבוקר הולכים לבית הכנסת. סוף-סוף סופה מחייכת...

אני מחייכת כי אני קמה ב-07:00 בבוקר, ולא מספיקה...

דבר שני, מזמן לא היה נחש פצע, והמבוגרים שלנו, אם חלילה קורה משהו, צריכים לקבל הנחיות, בשעות חירום, בשפה הרוסית. הם לא יודעים – לאן לרוץ? מה לעשות? ואת כל הדברים. מי שמבין, עברית, כן, ומבוגרים לא יודעים. שלא ישמעו את הנחש צפע עוד הרבה שנים, אבל אם חס וחלילה יקרה, מאיפה ישמעו את זה?

לגבי התקנים, אני רוצה לראות את האדם שמצמצם את התקנים האלה. מי החליט, למה החליט חצי להוריד, לחתוך? מה, אין כסף? לא נותנים כסף? אולי לפנות למשרד האוצר? למה חותכים את התקנים? אומרים 10 תקנים, שליש תקן לכל אדם, כבר30 איש. למה החליטו לצמצם? יש סיבה? תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, הד"ר אמנון גרוס.

תודה רבה, ותודה לכל הנאספים פה. אני היום אזרח פרטי, אבל מאחורי 42 שנה של עבודה בקול ישראל בערבית. מתוכן 17 שנה הייתי ממונה על השידור לאיראן ולתפוצות. לא אני קיימתי אותו – יש פה אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה. מנשה אמיר ואורלי רם במשך שנים קיימו שידור מאוד מכובד, עם אמצעים דלים ביותר, והגיעו למספר מאזינים יותר גדול מאשר הרשתות שלנו פה בארץ. זה הישג שאי אפשר להעלים אותו.

זה נגמר. היום כאילו חודש השידור. מה עשו – מבקשים לחדש את השידור, עם אדם אחד מתוך החמישה שהיו, שגם מתוך החמישה, שלושה היו בהסכמים של מעבר לגיל פנסיה. אדם אחד עם פחות מחצי משכורת.

אולי הסיפור של להרים שידור פרסי, כמו שהיה ברשות השידור, זה גדול על התאגיד. אני לא יודע. אולי אין להם תקציבים. אולי נפלו בין הכיסאות. אבל מדינת ישראל צריכה לומר אם היא מעוניינת או לא, ואם היא מעוניינת, היא צריכה לסייע לתאגיד להרים את זה. מה נעשה, למשל, אם מחר דיביזיית אל-קודס האיראנית תהיה בגולן הסורי? זה יכול לקרות כל יום. העימות יכול לפרוץ בלי התראה, ואין לנו עובדים, ואנחנו צריכים עובדים חדשים, להכשיר אותם. הכשרה כזאת לוקחת שנתיים, עם ניסיון שלי בערבית. חייבים לקבל החלטה עכשיו, ואם זה גדול על התאגיד, מדינת ישראל צריכה לעזור. תודה.

תודה. שמענו עד כה נציגי שפות שונות על הבעיות הקיימות בתאגיד החדש. כעת נפנה לנציגי המשרדים. יש לנו נציג משרד התקשורת, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, כמובן גם השר. אבל נפנה עכשיו למנכ"ל. אם השרה רוצה להתייחס, היא תתייחס בסוף. יש לנו נציגי התאגיד, ההנהלה והמועצה. הזמן שלנו מוגבל, ואנחנו רוצים שכל אחד יתייחס בתמצית. בבקשה, אדוני המנכ"ל.

כבוד היושב-ראש, גברתי השרה סופה לנדבר, חברי הכנסת. אני חושב שעצם נוכחותה של השרה בדיון הזה מצביעה ומסבירה את החשיבות שהמשרד והשרה כמובן נותנת לרדיו רק"ע. אני מבקש להזכיר שרק"ע זה ראשי תיבות – רשת קליטת העלייה. וכך צריך להתייחס אליה.

כשאנחנו לוקחים את העוגה ורוצים לחלק אותה, צריך להסתכל על המספרים. אני מבקש להזכיר שמ-1989 עלו לארץ מיליון ו-242,000 עולים, ומתוכם כמעט 900,000 דוברי רוסית. לכן אני חושב שבמסגרת השינויים שאתם עוברים, לדבר על צמצום התקנים זה פשוט – אני רוצה לומר זאת במילים עדינות – לא נכון. כי אנחנו עשינו סקר גם ב-2013 וגם ב-2017, ו-40% מהעולים שעלו מ-1989 ארצה מקשיבים לרדיו רק"ע כתחנה ראשונה.

שמעתי את חברי הכנסת מדברים כאן על גידול התקנים. אני חושב שזה מאוד חשוב, כי בסופו של דבר זה הכלי היחיד של הציבור הזה להתעדכן ולהיות מחוברים למה שקורה במדינה. כמובן, כמשרד אנחנו משתמשים בכלי הזה כדי להנגיש את השירותים שאנחנו נותנים, לכן כמובן אנחנו מעוניינים שהקהל שיקשיב לרדיו הזה, יהיה גדול יותר.

בסך הכול דוברי רוסית היום מקשיבים, כ-350,000 איש לרדיו כל יום. 350,000 עולים מקשיבים לרדיו הזה, ובנוסף, יש עוד 50,000 עולים בשפות אחרות, שכל יום מקשיבים לרדיו הזה, אז לא ייתכן שאנחנו מדברים פה על צמצומים.

בנוסף, אני יודע שמתקיים היום תהליך משפטי בנושא תאגיד חדשות ותאגיד השידור. אני רק מבקש לזכור, שאם יקום תאגיד חדשות, ואנחנו נפריד את רדיו רק"ע ואת רשת ב', בעצם רדיו רק"ע תאבד את כל הרלוונטיות שלה, כי היא לא תוכל לשאוב את המידע שהיום היא שואבת מרשת ב'. אז מה אשדר?

לא, החוק קובע. העברתי את זה בחוק.

אז אני חושב שצריכים להיות שני תדרים: אחד, בשפה הרוסית, כי זה הרוב המוחלט של העולים, והרוב המוחלט של הלקוחות ושל הצרכנים שלכם. זה צריך להיות 24/7. ותדר נוסף שבו צריך לשדר בשפות נוספות. תודה רבה.

תודה. המועצה הציבורית של התאגיד, בבקשה, מר אבי רט, בבקשה.

תודה רבה. אחד הדברים המרגשים בדיון הזה הוא שכולם דיברו בעד. לא היו דיבורים נגד. אין פה אופוזיציה וקואליציה. כולם רואים חשיבות בקליטת העלייה, השידור הציבורי. על כך אין מחלוקת.

העניין הוא שבסופו של דבר התאגיד פועל לפי חוק. החוק מקצה תקנים בתקציב. כולנו נמצאים תחת החוק, והחוק הקציב דברים ברורים. החוק, בין היתר, בגלל מה שהיה בפורום הקודם, קיצץ בתקנים ובשעות. לכן הקימו את התאגיד, כדי ליצור מציאות חדשה. זה לא אמור להיות מה שהיה – לא בכוח אדם, לא בתקנים, לא בתוכניות.

ברגע שיש ערוץ אחד ויש רשת אחת, משרד הקליטה יברור את כמות העולים שיש לכל שפה, אחוזי הצריכה שלהם, בבדיקות מעמיקות – זה יוביל לכלל לוח משדרים שייקח בחשבון – אולי גם את העניין של התקנים. ברגע שיש מציאות שיש לנו 16 או 18 שעות ביום, מתוקף הדברים שעכשיו אמרתם, וחייבים לחלק את ה-24 שעות נוספות אחרות בשכל – למשל, לתת בשפה האמהרית בבוקר חדשות, ועוד אילוצים כאלה ואחרים, אז צריך לחלק באופן הגיוני.

לאור זאת פנינו – התאגיד פנה – למשרד האוצר בבקשה הגיונית ונכונה, להקצות תדר נפרד לערוץ נפרד בשפה הרוסית – כמובן, מלווה בתקנים המתאימים. ברגע שיהיה תדר נפרד וערוץ נפרד לשפה הרוסית, זה יפנה את כל היום, ולא יצטרכו לנסות "לגנוב" כמה שעות. כולן טובות, כולן רצויות וכולן חשובות, אבל תמיד צריך לחלק את העוגה.

לכן הפנייה שלנו לנבחרי הציבור וחברי הכנסת, היא להגדיל את העוגה, ולא לנסות לחתוך אותה, כי לחתוך – כל אחד יכול לומר: רבע שעה פה, רבע שעה שם. ברגע שתוקצה רשת נפרשת לשפה הרוסית, כמובן מלווה בתקנים ותקציבים, אפשר יהיה להכניס דברים נוספים. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה היא – ושמעתי את העמדה – אנחנו מאוד קשובים לפניות ולגורמים, להערות נכונות על הרגלי האזנה, כפי שאדוני אמר, על שעות כאלה ואחרות, וגם היכולת לקבל מידע ממקורות אחרים. יכול להיות שיש אנשים שמשתמשים באינטרנט, ואחרים לא יקבלו את זה, כי אין להם נגישות לאינטרנט. גם זה נלקח בחשבון.

האם השינוי, שלמשל, יהיה רוסית בנפרד, האם יש משמעות – לא רק הזמן אלא גם משמעות תקנים?

כמובן. הפנייה שמונחת בפניכם ושהופנתה למשרד התקשורת – יש העתק של הפנייה- - -

כן, יש לי.

גם תדר וגם כמובן תקנים.

נכון לעכשיו התאגיד משדר באמהרית, באנגלית, צרפתית, ספרדית, לדינו, יידיש, בוכרית וגיאורגית – כל מה שהועתק מהרשות הקודמת למעט שינויים כאלה ואחרים, שנבעו כתוצאה מהעובדה שקוצצו תקנים – לא על-ידינו אלא בגלל משרד האוצר והתקציב. בתוך הסל הזה אנו מנסים לתת את השירות הטוב ביותר.

ברשימת השפות שציינת עכשיו, לא שמעתי פרסית.

סליחה, גם פרסית.

כי שמענו קודם טענה שאין פרסית.

הפרסית לא נכללת כחלק מרדיו רק"ע.

אף פעם לא היה.

אין שידור בפרסית. אל תשקרו ואל תעשו אחיזת עיניים. הפסקתם את המפעל המפואר של מדינת ישראל.

תודה, אדוני. שמעתי אותך קודם, לכן אני רוצה שיהיה ברור – אם אתם אומרים שכן יש פרסית, תסבירו לנו כמה שעות יש, מאיזו שעה עד איזו שעה ובאילו ימים.

ומתי הם חוזרים לשדר בדיוק.

פרסית היתה משודרת ברשות השידור שעה וחצי כל יום, והם היו חלק מרדיו ערבי.

לא חלק מרק"ע?

לא. אף פעם הם לא היו חלק מרק"ע. לגבי הישיבה שקיימנו לקראת פתיחת השידורים בתאגיד, הזמנו את אדון מנשה אמיר ואת אורלי רם כדי לדבר על האפשרות לכלול את השידור הזה בשידורים ברק"ע. הם התנגדו באמירתם שפרסית זה לא חלק מהשפות הזרות. יש להם שידור באופי אחר – לכן הם לא רצו להיות חלק מרק"ע.

מה הפתרון עכשיו? האם אתם מחזירים לקדמותו, כפי שהיה בעבר?

הפתרון שלי, להוסיף מחמת או בגלל שתי סיבות: קודם כל, איראן היא מדינת אויב מס' 1 לישראל.

זה דיון על רדיו רק"ע.

אני הבנתי את החשיבות. אין ויכוח.

חלק מהשידורים שודרו ברק"ע בין שבע לשבע וחצי, מתוך השעה וחצי של השידור הבין לאומי שלנו, ברק"ע היתה לנו חצי שעה.

אנחנו רוצים לצאת עם פתרון. עד עכשיו היה שידור של שעה וחצי.

וחצי שעה מתוך השידור הזה שודר בשידור חוזר ברק"ע חצי שעה לעולים.

עכשיו הם מציעים להם להיות בתוך רק"ע ולהמשיך את זה.

אני רוצה להבהיר. החוק קובע שרדיו רק"ע החדש, שעכשיו זה בבג"ץ, יהיה עם גופי אמהרית ופרסית. בגלל שזה בבג"ץ, אין מה לעשות כרגע. הרוסי נמצא בבג"ץ.

תסביר לנו.

חשוב מאוד להגיד: אנחנו מבינים באופן מובהק את החשיבות בשידורים בשפה הפרסית. אין לנו שום כוונה לפגוע בשידורים בשפה הפרסית – להפך. אנחנו מחפשים את הדרכים להיטיב את השידורים הללו. השידורים הללו כרגע, לפי התוכנית, אינם חלק מרדיו רק"ע; הם משדרים בתדר משלהם לחו"ל, והמבין יבין.

עכשיו יש כזה?

אנחנו העמדנו לרשות הגב' אורלי רם אולפן בירושלים לטובת השידורים, וביקשנו ממנה להתחיל לשדר.

בלי להקצות כוח אדם, בלי לתת אפשרויות.

מה שהם מציעים, זה לא ייתכן בלי כוח אדם. מישהו צריך לשדר.

נכון. קודם כל אני קובל על האמירה שהיא שידרה ממחסן, ממטבח. לא – היא שידרה מאולפן, מהאולפן שהגב' אנה רייבן משדרת בו, שלוש פעמים בשבוע – אולפן לכל דבר. זה חשוב מאוד לומר.

הסיבה שזה הגיע לפתחי כמנהל התחנה ברוסית זה כי זה אותו אולפן, וצריך להסתדר במקום, ולסדר את סידור העבודה.

אני מודע, וצריך להבין – כל פעם שאנחנו מדברים פה על שפה ועל שידורים, בסוף זה גם תנאי העסקה של אנשים, זה כוח אדם, זה מתי עובדים, מאיפה משדרים, ויש גם עניינים פרסונליים, שבסוף משפיעים על השידור. כרגע אנחנו מבחינה טכנולוגית, אולפנים מציעים לרדיו בפרסית לשדר מיידית. מיידית. ותוך כדי אנחנו נחושים לפתור את כל מצוקות כוח האדם, שעומדות על הפרק.

תודה. יש מישהו מהנהלת התאגיד שרוצים להוסיף?

אני יכול להמשיך לדבר על יתר הדברים שעלו פה.

בבקשה.

אני לי-אור אברבך, אני מנהל פיתוח התוכן ברדיו, בתאגיד, ובכלל זה מנהל הרדיו ברוסית, בתוך רשת רק"ע. קודם כל, אני מאוד שמח על הדיון הזה. כפי שאמר מר רט, רואים שלכולם אכפת, כולם בעד, וכולם רוצים שזה יקרה. אני מאחל לכל תחנת רדיו, שיהיה לה הגיבוי הזה והגב הזה והעניין הציבורי, והיא לא תוזנח.

אני קשוב לכולם. חלק מהאנשים פה, גם נבחרי הציבור וגם המבקרים פה, שוחחו אתי, ואני משוחח ועונה. אני חושב שנציגי ציבור הם נציגי ציבור – זה תפקידכם, ואני לא פוחד משיחות טלפון עם פוליטיקאים. אפשר לדבר אתי, וגם לי מותר לומר אם אני מסכים או לא מסכים במסגרת העניין הזה.

אני גם קשוב לציבור, אני קשוב למאזינים. מאזינים שולחים אלינו מכתבים, מאזינים שולחים לנו בפייסבוק כמובן. אני עונה לכל המכתבים. אנשים מתקשרים אליי אישית לטלפון – משיגים אותו איכשהו, ואני משוחח אתם ברוסית, חבר הכנסת אילטוב. הדבר הזה מתבצע.

אנחנו מהלכים פה על חבל דק, כי לא ניכנס באמת לענייני תוכן. ההבנה שלכם והדאגה שלכם מובנת וברורה, אבל אנחנו בסופו של דבר אנשי המקצוע, ותוכן זה באחריותנו. אנחנו צריכים להיות קשובים, ואני בהחלט מודע לסוגיית קריאת העיתונים, שעברה מ-07:00 ל-06:00 בבוקר.

היריעה בסופו של דבר היא קצרה ביותר. אנחנו חולקים את רדיו רק"ע עם שפות נוספות. רבע שעה יותר לשפה האמהרית, שאנחנו מבינים שצריך, היא רבע שעה פחות לשפה הרוסית, וזה מצער אותי כמנהל השפה הרוסית. לכן העלינו את הדרישה, המלצנו למועצה לבקש תדר נוסף לשידור של 24 שעות בשפה הרוסית, וכל היתר כמובן מעבה את השפות האחרות. האם צריך לזה כוח אדם? חד משמעית. האם צריך לזה תוספת תקציבית? חד משמעית. המחוקק במדינת ישראל הוא שהחליט כמה כוח אדם יהיה לתאגיד השידור הישראלי, חד משמעית.

אבל הוא לא פגע לך בשיקול דעת, כמה לכאן וכמה לכאן. זה אתה קבעת.

הנהלת התאגיד, לפי המפתח שהציע המחוקק, החליטה כמה יהיה ב-ב', כמה יהיה בכאן תרבות, כמה יהיה ברדיו הרוסית, כמה יהיה בשפות. לכולם יש משמעותית פחות כוח אדם ממה שהיה קודם, חד משמעית.

אני גם רוצה שתענה, אם התוכן שישודר בשפות שונות, שגם פה עלה – שלא צריך להיות שופר של פוליטיקאים.

חד משמעית.

השדרן, שלא יעשה את זה – איך אתם עושים פיקוח? כי אתה לא מבין את השפה. יש בעיה כזו, שמעתם את הטענות – שפשוט השדרנים שם משתמשים בזה ככלי שלהם להשמיץ. אין פיקוח.

חד וחלק לא. איך אנחנו מפקחים על זה – יש לנו ליין אפ. גם אם אני לא מבינה את השפה האמהרית, אני יודעת בדיוק מה משודר, כי אני מקבלת את סדר-היום של השידור כל יום, אז אני יודעת מה משודר.

התוכן.

כמובן.

אז נציג לכם, דברים שהם ממש בגדר עבירה על החוק גם. זה נדבר בנפרד. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, נאמר פה שאכן התאגיד עובד לפי החוק, והוא צריך לעבוד לפי החוק, וזה בסדר, וטוב שכך, רק שפה לדעתי, היה כשל בקבלת ההחלטה, כשל בעייתי מאוד, כי הצמצומים ברדיו רק"ע החלו לפני התהליך. כוח האדם היה רזה לפני התהליך. העלויות של רדיו רק"ע היו נמוכות מראש, וההכנסות כיסו על ההוצאות כמעט לגמרי. לכן לא הופעל כאן שיקול דעת ולא עבדו על המערכת של רדיו רק"ע בצורה, להערכתי, מספיק מקצועית, כי גם הוא היה יעיל, והוא לא שאב כספים שמערכות אחרות בשידור הציבורי שאבו. היו קיצוצים לפני כן – שזה דבר שלא נלקח בחשבון, וקוצץ עוד קיצוץ. לכן הפגיעה היא אנושה מאוד, ושיקול הדעת שהופעל פה תחת כיסוי שאנחנו פועלים לפי החוק, לא היה נכון.

אבל הקיצוץ זה אצל רשות השידור, אדוני – לא אצל התאגיד.

ההכנסות של רדיו רק"ע היו כ-4 מיליון שקל. אולי היו הוצאות קצת יותר גבוהות, אולי קצת פחות – אין לי הדוח הכספי, אבל רדיו רק"ע עבד בצורה יעילה מבחינה תקציבית. לכן לקצץ בו עוד יותר, קיצוץ עמוק של 50%, בלי בכלל להתחשב בכל המערכת בצורה רצינית, בהתחשב בקהל ששומע את זה, בכמות הקהל ובאיכות השידורים, אני חושב שזה לא היה נכון ולא היה מקצועי.

אז אתה אומר שאנחנו כפופים לחוק, ואנחנו הולכים לפי החוק – אתה לא מקבל מה שהוא אומר? טוב.

נפגשנו פה לא פעם ולא פעמיים בפורומים שונים, ודנו עוד כאשר רדיו רק"ע היה ברשות השידור, ואז כשהיה מפרק, ואנחנו כל הזמן התרענו והזהרנו. גם בין היתר, הזהרנו את האוצר, שרדיו רק"ע לא יוכל לתפקד ולשדר את ציבור העולים אם לא יהיה מענה מספיק.

רדיו רק"ע סבל באופן היסטורי – גם השכר היה משמעותית נמוך יותר. אי אפשר שלא להתייחס לדברים האלה. אם אנחנו מדברים על שוויון ועל ייצוג הולם, בואו נתחיל לדבר על השכר. השכר לא שוויוני. טאלנטים – אני בכלל לא מדברת על זה, אבל גם בדברים אחרים.

נדון על זה בנפרד.

עשו העתק הדבק; מאיזושהי סיבה לא עשו התחל מחדש, לא עשו ריסטארט למערכת הזאת, אלא העבירו את הדברים כפי שהיו קיימים, לתאגיד. אתם ירשתם דברים שהיו ברק"ע. לכן אנחנו יושבים פה היום, ואנחנו חושבים איך אנחנו מגדילים את כמות התקנים שיש לכם היום. יש לכם שומן, מאיפה לחתוך, מאיפה להוסיף?

אין לנו גרם של שומן.

זה מה שאני שומעת. זה מה שאנחנו מבינים.

אני קוראת לך, כבוד היושב-ראש, בהודעת הסיכום, שנתייחס ברצינות לעניין התקנים, גם בשפה הרוסית וגם בשפות נוספות, ונבוא בדרישה למשרד האוצר, שתהיה מוסכמת וכתובה, כמה אנחנו זקוקים לכל רדיו כדי שנתפקד. כאשר יקרה הדבר המבורך הזה של 24 שעות ביממה – שמזה התחלנו, וזה מה שהובטח לנו לאורך כל הדרך; זה לא חדשות שנפלו עלינו משמיים, 24 שעות. זה מה שהובטח כל הדרך, ושנתיים אנחנו מדברים על זה. אבל עד שזה יקרה אנחנו לא יכולים להפקיר את הרדיו. אי אפשר שעם הכוחות הדלים האלה תהיה התמודדות יום יומית, ואני יודעת את זה כעיתונאית – אי אפשר לתת מוצר עיתונאי טוב, אם אתה מרגיש כל הזמן שפה חסר לך ושם חסר לך, ואתה עושה את התוכניות האלה לבד. את זה אנחנו חייבים לפתור.

תודה. נציג משרד התקשורת, מר רן שטרית, בבקשה.

אהיה קצר, כי אנחנו יוצאים למליאה. קודם כל, אני מאוד שמח על הדיון הזה. אנחנו מקבלים בשבועות האחרונים הרבה מאוד – מכל הגורמים בכל השפות, בנושא הזה. שר התקשורת קרא לפני שבועיים דיבר בהצעה לסדר של חברת הכנסת קסניה סבטלובה על החשיבות של השידורים בשפות – שידורים ברוסית, בפרסית, שבאו ופנו אלינו בחשיבות בקיום שלהם.

אני הופתעתי מאוד לגלות בדיון הזה שמועצת התאגיד הגישה בקשה למשרד התקשורת לקבלת תדר, כי לא ראינו אותה, ואני רואה את התאריך, ורואה שזה היום, 21 ביוני.

היום קיבלנו.

אני עדיין לא קיבלתי את זה, אז אני שמח שיו"ר הוועדה קיבל – אני בטוח ששלחתם. אני שמח שיו"ר הוועדה העביר לי עכשיו את הנייר, ואני לא יכול להתייחס אליו – יש ההליכים המוסדרים של משרד התקשורת, אבל אני שמח שהיום קיבלנו את הבקשה הזאת, ונבחן אותה כמובן לפי החוק.

אנחנו מאחלים שוב בהצלחה. אנחנו גם מאוד מקווים שפניות חברי הכנסת, שמגיעות אלינו למשרד, ואנחנו מוציאים אותם גם החוצה, יישמעו בתאגיד. תודה.

תודה רבה. תגובה קצרה, בבקשה.

אני גם משווע לעוד תקנים. אנחנו שותפים לכך, חד משמעית. להפך – אני רוצה שהשידור ברוסית יהיה עדכני, יהיה רלוונטי, יהיה יותר טוב מהשידור בשפה העברית. אני רוצה שיהיו יומני חדשות מורכבים, וחברת הכנסת סבטלובה יודעת מה המשמעות של יומן חדשות כעיתונאית. אנחנו צריכים את זה – כוח הפקה, כוח עריכה. זה גם מאוד נכון וחשוב לטובת הגיוון של האנשים שמייצרים את החדשות בסופו של דבר, ואני מקווה שתצא מפה קריאה, לתקן את העניין הזה.

תודה רבה. אני חושב שזה גם עניין של שפה פרסית. אנחנו נגיע לפתרון. אמנם זה לא חלק מרק"ע, אבל אני חושב שזה בינתיים – מה שאני מבין – שיש רצון מהתאגיד לעזור בזה. אני חושב שצריך לשבת יחד ולמצוא את הפתרון הנכון, מה שמקובל ברמה המקצועית. אני חושב שיש נכונות גם מהנהלת התאגיד, גם אצלכם, ואני מקווה שנשמע בקרוב שהנושא יוסדר, אבל אנחנו חברי הכנסת פה, לרשותכם, לעזור לפתור את הבעיה הזאת, כי כולנו רואים את החשיבות בעניין זה.

אני אשאל אחרי כל הישיבה – מרוצים, לא מרוצים? שמעתם מה שרציתם לשמוע כאן בוועדה?

כבוד השרה, אם אשאל את זה, אפתח מחדש את הדיון...

יכול להיות שצריכים מחדש, שתעשה עוד ישיבה.

נשמע את סיכום הדיון, את ההחלטה שלנו, ואם צריך לקיים שוב דיון, נקיים דיון, אבל כמובן, נשמע את כבוד השרה, אם יש לך מה לסכם בנושא.

אני באתי לכאן לשמוע. שמעתי את כל מה שנאמר. אני בקשר עם ארגוני העולים. אני רוצה לומר להנהלה החדשה – לא צריך לפחד מאישי ציבור. אישי ציבור זה לא פחד. אישי ציבור זה למטרה אחת – שהרדיו החדש, או איך שהוא עכשיו משדר, יהיה לאותם צרכנים שצריכים. אתם קמתם למטרה אחת מסוימת – לשדר לשפות של עולים, ולקלוט את העולים, לעזור למדינת ישראל ולמשרד העלייה והקליטה לקלוט את העולים. הם צריכים פה שפה, הם צריכים עמוד שדרה, הם צריכים להתגבר על כל הדברים שקורים עם כל עולה חדש. נכון שיש פה ותיקים בארץ, אבל אצל הוותיקים האלה יש קושי בלימוד השפה העברית.

אני אבקש מכם להיפגש אתי. אני חושבת שיש דברים שנעלה בשיחה אחרי דלת של משרד העלייה והקליטה. אני מחזקת אתכם. יחד עם זאת, אנחנו – ואני מסכימה עם חברי הכנסת – כאשר היו כאן לא מעט ועדות, דיברנו על מספר המשרות, ואני חושבת שבחלוקת העוגה הכללית למשרד התקשורת של התאגיד החדש צריך לחשוב שחלק גדול צריך להיות גם ברדיו רק"ע. אני לא רוצה להתווכח.

פשוט לא סמכותנו לפי חוק, גברתי השרה. אני מתנצל.

אז צריכים לעשות תיקון בחוק הזה. מישהו מחוקק את החוק, ומישהו מתקן את החוק. בזמן שהם קיימים בצורה שהם קיימים, זה לא מספק את הצרכן ולא מספק את משרד העלייה והקליטה, שקולט את העולים, נקודה.

מה שאני רואה בעניין התקנים, בעניין הזמן, יכול לפתור את הבעיה, אם יפרידו.

יכול להיות שעכשיו בלילה לא צריכים לשדר; לשדר ביום, אבל עם תוכן, עם שעות ועם דברים שהיו. אגב, יש המון תוכניות שקיצצו אותן, שסגרו אותן. זה לא תוכניות שקמו כדי שיהיו שמיים יותר בהירים; הן קמו כדי לשרת מטרה – קליטת עלייה מוצלחת.

כמובן, אם בגלל שזה יותר זמן ששייך לדוברי השפה הרוסית, ואז אם מפרידים את זה, כפי שהם מתכננים, אז אני חושב שזה יפתור לנו גם מבחינת שעות השידור, גם מבחינת התקנים. לכן נעקוב אחר הנושא הזה, ונקיים עוד דיון. אני יודע שלתקנים שאנשים פנו פה, לא נכנסתי לפרטי-פרטים ברמה אישית, אבל אני חושב שהבנתי את הפתרון.

זה שפות של עולים, וצריכים לשדר בשפות האלה.

וצריך לתת תקנים לכל השפות, שיהיו תקנים. לא יהיו תקנים במובן של פרילנס, אבל יהיו תקנים לשפות.

אני מבקש, שמנהלת הוועדה תקרא את הסיכום, ובזה נסיים להיום. בבקשה.

הוועדה עמדה בדיון על חשיבות השידור בשפות העולים מהתפוצות השונות, במיוחד לקשישים שבהם, כמו גם ליהודים בתפוצות המבקשים לעקוב אחר הנעשה בישראל באמצעות רדיו רק"ע.

גם עולים חדשים.

עולים שבישראל ובתפוצות.

חדשים וקשישים.

הוועדה קוראת לתאגיד השידור הציבורי החדש – אחת, לדאוג לכך שרדיו רק"ע יישאר ממלכתי, ציבורי וא-פוליטי; שתיים, להגדיל את מספר התקנים לעולים- - -

אי אפשר להגדיר תקשורת כא-פוליטית. מאוזן.

התיקון נכון.

צריך להיות מאוזן.

לא מוטה פוליטית.

תנו לנו לסגנן לפי הבנתי. כשיגיע, נשפר את זה, אבל עכשיו זה הסיכום שלנו. בבקשה.

שתיים, להגדיל את מספר התקנים לעולים בתאגיד, העומד כיום על עשרה; שלוש, להבטיח ייצוג הולם לעולים במסגרת עובדי התאגיד, שכן העולים מהווים 2.4 מיליון איש בישראל.

יש פה טעות. מספר התקנים ברוסית עומד על עשרה, אבל כל יתר השפות – יש עוד 6.5, אז עומד על 16.5.

בקיצוץ הכי גדול זה היה 17 משרות, נכון? ואז אנחנו פה צעקנו בוועדות.

היו 19 ברוסית ו-17 בכל יתר השפות.

ועכשיו יש 10.

19 לפני שהתחיל הפירוק, ולפני סוף השידורים זה כבר היה 13, 14.

תודה.

הוועדה קוראת לשקול החזרת תוכניות ברוסית לשעתן המקורית, לחדש תוכניות לשיפור השפה העברית, להרחיב את היקף השידור באמהרית, המהווה צינור מידע יחיד לרבים, ולמנוע פיצול שעות שידור, להחזיר שידור בטיגרית, להחזיר תקן לשידור בשפה הגיאורגית, להגדיר תקנים לשידור בשפה הפרסית, שכן מדובר בנכס אסטרטגי ובשירות לעולים מאיראן.

בי"ת, הוועדה קוראת לשר האוצר, לתקצב לאלתר תקנים נוספים בתאגיד לשפות השונות ברדיו רק"ע, שכן לא ניתן להפקיר את אוכלוסיית העולים.

גימ"ל, הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא.

נעביר כמובן את ההחלטה גם לכולם, את הפרוטוקול. אני שמח שקיימנו את הדיון. אני חושב שיש מה לעבוד, לנו לחברי הכנסת, מול ההנהלה, לשפר את המצב, שלא יכולנו להיכנס בדיונים עכשיו לפרטים ובעיות אישיות, בעיות שפה מסוימת. אני חושב שאנחנו יכולים לפתור את הבעיות האלה. חשוב מאוד לקדם ולחזק את השידור הזה לטובת העולים, לטובת התפוצות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.