הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 422

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ז (13 ביוני 2017), שעה 9:30

הצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 7) (הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

נאוה אושר - לשכה משפטית, משרד הפנים

איתן כהן - אגף תקצוב ופיתוח, משרד הפנים

מירי מאיר שטטמן - מפקחת ארצי, משרד הרווחה

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

דנה ימינחה - מ"מ יועמ"ש אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

סימונה זילבר - ר' תחום יעוץ וחקיקה אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

אלה פונאמרב - מנהלת אגף תכנון תשתיות ותח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שמואל חיימוביץ' - ממונה נגישות ארצי, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ישראל מוטעי - מחזיק תיק תחבורה עיריית ראשון לציון, פורום ה-15

רויטל מרזין - מנהלת האגף לשירותי חניה, עיריית ירושלים, פורום ה-15

דוד אריאלי - ראש המועצה המקומית קריית טבעון, פורום ה-15

אשר בן שושן - מנהל הרשות העירונית לתחבורה עיריית ת"א, פורום ה-15

גדי רובין - נציג הלשכה המשפטית, פורום ה-15

אלי דלל - סגן ראש העיר נתניה, פורום ה-15

עופר בן אליעזר - ראש המועצה המקומית רמת ישי, פורום ה-15

ישראל פרידמן - ראש אגף התנועה בעיריית פתח תקוה, פורום ה-15

טובה כהן עמרם - מרכזת ועדת נכים בעיריית פתח תקוה, פורום ה-15

ולדימיר טפליצקי - מנהל מח' ניהול תנועה, עיריית חולון

ינון נסימיאן - מתמחה במשפטים, עיריית ירושלים

אלי מרציאנו - סמנכ"ל כספים, אלוין ישראל

אסתר קרמר - חברה, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור

דוד דהאן - יו"ר ודובר, הארגונים החברתיים בכנסת

דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

עדי מרלה - עו"ד, נגישות ישראל

מיטל להבי - סגנית ראש העיר תל-אביב

פנחס אסולין - המרכז לעיוור

מירה סולומון - יועמ"ש, מרכז שלטון מקומי

איתן אטיה - מנכ"ל פורום הערים הגדולות, מרכז שלטון מקומי

אבנר עורקובי - יו"ר אהב"ה, ארגוני הנכים

שמחה בניטה - ארגוני הנכים

רות פרמינגר - ארגון נפגעי פעולות איבה

סטיבן יעקב לוי - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את נגישות ישראל

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אורקם)

תומר רוזנר

לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

יפעת קדם

הצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 7) (הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו), התשע"ז-2017, פ/3242/20 כ/707, הצעת ח"כ דוד אמסלם

אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: הצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 7) (הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו), התשע"ז-2017, פ/3242/20 כ/707. אנחנו מציינים היום בכנסת את יום העיוור. את הצעת החוק בנושא הזה התחלנו לפני הרבה זמן, כרגע אנחנו לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה להציג את השינויים שעשינו בהצעה המקורית.

ההצעה כפי שמונחת בפני חברי הכנסת כוללת מספר לא מבוטל של שינויים מההצעה כפי שאושרה בקריאה ראשונה. אני רק אזכיר, מדובר בהקצאת מקום חניה אחד לנכה שנושא תג נכה, סמוך ככל האפשר למקום מגוריו, באופן כזה שהחניה צריכה להיות מוקצית במרחק של עד 200 מטרים ממקום המגורים. אם אין אפשרות להקצות בטווח הזה, אז בטווח של 400 מטרים ממקום המגורים. מדובר במקום חניה אחד שיוקצה על ידי הרשות המקומית באמצעות תמרור מתאים, למעט במצבים בהם יש לנכה חניה אחרת העומדת לשימושו הייחודי במקום אחר, בין אם במסגרת הבית המשותף שבו הוא מתגורר, בין אם באמצעות הקצאת מקום אחר. זו צריכה להיות חניה שייחודית לו. אז הוא לא יוכל לקבל חניה נוספת מהרשות המקומית.

לגבי השינויים מהנוסח בקריאה ראשונה. כפי שבוודאי ידוע, קיבלנו הערות רבות מארגונים שונים - ארגוני הנכים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15. אנחנו הבאנו את כל ההערות האלו בחשבון. אני אציג את השינויים שאנחנו מציעים לוועדה בעקבות אותן הערות.

לגבי מקום החניה. מקום החניה צריך להיות מתאים לצרכיו של הנכה. זה כבר כתוב בהצעה בקריאה ראשונה. בעקבות הערה שקיבלנו אנחנו מציעים שהחניה תוקצה בהתחשב בתקן הישראלי הרלוונטי. התקן הישראלי קובע מידות שונות לחניה. אם יש לנכה רכב עם מעלון, צריך לתת לו חניה טיפה יותר גדולה. אם יש לו רכב שצריך רמפה מסוימת, צריך לתת מקום מספיק לנושא הזה. צריך להתחשב בדבר הזה. אם התקן צריך להקצות 7.5 מטר אבל יש רק 7.3, אפשר לתת גם את זה. הכוונה שתהיה התחשבות בתקן הישראלי. לפי מה שנמסר לנו ממשרד התחבורה וההנחיות שלהם כבר היום, צריך להתחשב בתקן כשמקצים מקומות חניה לנכים בספרה הציבורית. זה שינוי אחד.

שינוי שני שהוכנס, שהוא השינוי המשמעותי ביותר, הוא לגבי הגדרת הזכאות למקום החניה. בהצעה כפי שעברה בקריאה ראשונה, כל נכה שיש לו תג נכה היה אמור לקבל את ההקצאה של מקום החניה. לפי הנתונים שקיבלנו משרד התחבורה, ובעקבות ההערות של מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15, שקלנו שוב את העניין הזה. קיימנו התייעצויות מאוד אינטנסיביות בנושא עם המוסד לביטוח לאומי, עם נציבות השוויון ועם גורמים נוספים. ההצעה שלנו אומרת כדלקמן: נכי גפיים או נכים שמסתייעים בכיסא גלגלים יהיו זכאים בכל דרגת נכות, בלי קשר לדרגת נכותם. גם עיוורים זכאים בכל מקרה. לגבי נכים אחרים, הזכאות כיום בחוק היא 60%. אנחנו נסטה מהזכאות הכללית לקבלת תג נכה. כמובן שאותם נכים שיש להם מעל 60% ימשיכו לקבל תג נכה, אבל לא כולם יקבלו באופן אוטומטי את מקום החניה. מי שיקבל באופן אוטומטי את מקום החניה יהיו נכים שדרגת נכותם מעל 90%, כאשר נכותם נקבעה כבר על פי דין אחר, זאת אומרת, על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, מס הכנסה, או כל מי שיש לו סמכות לקבוע דרגת נכות באופן חוקי. הכוונה לפשט את הדברים כך שהרשות המקומית לא תצטרך להפנות שוב למשרד התחבורה לקבל אישור לגבי דרגות נכות וכו'. משרד התחבורה גם לא מסוגל לעשות את הבדיקה הזאת, הוא לא מסוגל להבחין בין נכים בדרגה של 60% לנכים בדרגה של 90%.

גם הסיפא תחול.

הסיפא בוודאי שתחול. עדיין צריך שרופא יאשר. ממילא הוא קיבל תג נכה, אז אין בעיה. לגבי מי שבין 60% ל-90%, או לגבי מי שהוא מעל 90% אבל אין לו אישור על פי דין אחר לגבי דרגת נכותו, הרשות המקומית תקצה לו מקום חניה אם היא מצאה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בדרגת הנכות שלו ובפגיעה בניידותו. במקרה הזה יהיה לרשות המקומית יותר שיקול דעת אם להקצות לו מקום חניה או לא להקצות. כמובן שהיא צריכה לשקול את הנסיבות של המקרה הספציפי. אלה השינויים המרכזיים בהצעת החוק.

הצקת חוק חניה לנכים (תיקון...), התשע"ז-2017.

הוספת סעיף 4ד. בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, אחרי סעיף 4ג יבוא:

4ד. "חניה לנכה סמוך למקום מגוריו. (א) רשות מקומית תקצה לרכב מזכה אחד של נכה המתגורר בתחומה, הנושא תג נכה, מקום חניה אחד המתאים לצרכיו של הנכה בהתחשב בתקן ישראלי, סמוך ככל האפשר למקום מגוריו של הנכה, ובמרחק שאינו עולה על 200 מטרים ממנו; הרשות המקומית תקצה את מקום החניה כאמור בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לכך.

(ב) רשות התימרור המקומית תציב במקום החניה שהוקצה כאמור בסעיף קטן (א), על חשבונה, תמרור המייחד את מקום החניה לרכב כאמור באותו סעיף קטן, אשר את פרטיו מסר לה הנכה, והם יצוינו על גבי התמרור.

(ג) נכה או אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב רשאי להחנות את הרכב המזכה שפרטיו צוינו על גבי התמרור כאמור בסעיף קטן (ב) במקום החניה שהוקצה כאמור בסעיף קטן (א), ללא תשלום; לא תהיה לנכה כל זכות אחרת או נוספת במקום החניה שהוקצה לפי סעיף זה.

(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם יש לנכה חניה המיועדת לשימושן הבלעדי באופן קבוע, ובכלל זה חניה הצמודה למקום מגוריו, ובלבד שהיא מתואמת לצרכיו.

(ה) מצאה הרשות המקומית כאמור בסעיף קטן (א) כי אין מקומות חניה המוסדרים על ידה במרחק שאינו עולה על 200 מטרים ממקום מגוריו של הנכה, תקצה לרכבו המזכה כאמור בסעיף קטן (א), ככל האפשר, חניה במרחק שאינו עולה על 400 מטרים ממקום מגוריו.

(ו) (1) לעניין סעיף זה, יקראו את ההגדרה "נכה" שבסעיף 1, כך שברישה של אותה הגדרה המילים "או אדם שניתן לגביו אישור בכתב כאמור בסעיף 1א" לא ייקראו, ובפיסקה (1) במקום "60% לפחות" יקראו "90% לפחות". (2) לעניין נכה כהגדרתו בפיסקה (1) להגדרת "נכה" שבסעיף 1, שדרגת נכותו נמוכה מ-90%, או שדרגת נכותו מגיעה ל-90% לפחות אולם לא ניתן לאשר את דרגת הנכות על פי דין – תקצה הרשות מקום חניה לפי הוראות סעיף זה, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בדרגת הנכות של הנכה ובמידת ההשפעה של דרגת נכותו זו על ניידותו".

תחילה. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

אדוני, אם אפשר לקרוא את התיקון להגדרת נכה כפי שצריכה להיקרא מתחילתה ועד סופה, כי זה מפנה לתיקונים לסעיף בחוק העיקרי.

ההגדרה של נכה לעניין הנושא הזה של הקצאת חניה סמוך למקום המגורים: "נכה" - עיוור ואדם אשר רופא שהוסמך לאשר נכות על פי דין אישר לגביו בכתב אחת מאלה: 1. שדרגת נכותו מגיעה ל-90% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו; 2. שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים לצורך ניידותו; 3. שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות. מה שהורדנו מההגדרה של נכה זה את הנושא של האישור בכתב של רשות הרישוי. מי שיש לו 90% נכות שהוא קיבל אישור על כך מביטוח לאומי או מכל מוסד אחר לפי דין, מי שהוא עיוור, או נכים שהם מוגבלים בהליכה וזקוקים לכיסאות גלגלים או זקוקים לרכב כאמצעי תנועה - אלה האנשים שלרשות תהיה חובה להקצות להם מקום חניה. לאנשים שהם בדרגת נכות מ-60% עד 90%, או שהם מעל 90% אבל לא נקבעה להם דרגת נכות לפי דין, הרשות המקומית תיתן מקום חניה, אם היא מצאה שהדבר מוצדק.

מי יקבע שהוא לא זכאי?

הרשות המקומית.

קיימנו על זה דיון בפורום ה-15. ודאי שכולם בעד נגישות לנכים. גם כל העיריות משקיעות בזה הרבה. אני אבא לילדה נכה עם תסמונת דאון, כך שהייתי רוצה שהחוק הזה יקוים. אני חושב שבראייה מערכתית צריך לשים לב לכמה דברים, כי החוק כמו שהוא מוצע כיום עלול לפגוע בנכים שמגיע להם. כולם יודעים היום את האינפלציה שיש באנשים שמבקשים תג נכה. כל אחד מחפש איזו סבתא זקנה, איזו דודה זקנה שלא מתניידת כדי לרשום על שמה את הרכב. תופסים מקומות חניה לשעות ארוכות. זה פוגע במסחר, בערים, בשכנים. אנחנו בוועדה מאשרים במשורה, עם שיקול דעת רחב של אנשי מקצוע, עם מסמכים רפואיים למי שמגיע חניה ליד הבית. אחרי שמאשרים באים אנשים בטענה שאישרנו לאחד שהבן שלו לוקח את הרכב וחונה שם כל הזמן. צריכים לראות שזה לא יפגע בעסקים, שזה לא יפגע ברשויות ובנכים עצמם.

הנושא של חניה ליד הבית הוא נכון, אפקטיבי ומחייב, אבל יש גם דרישות לגבי מקומות עבודה.

אנחנו לא שם. זה עלה בדיון הקודם. אנחנו מדברים רק ליד הבית.

אני מבקש לדעת אם הצעת החוק הזאת תפתור את הבעיה לעיוורים.

כן.

אנחנו בוודאי לא נגד, אנחנו בעד, אבל משעה שהמשאב הציבורי נמצא בחוסר אנחנו חייבים לקבוע מידתיות, איזונים, סבירות והיגיון בכל התהליך הזה. כפי שהצענו, הדגש שצריך להינתן הוא אך ורק לגבי נכים שיש להם בעיה בניידות, לא לגבי נכים שאין להם בעיה בניידות. אני אומר את הדברים האלה מתוך זה שהמשאב הציבורי נמצא בחסר, מתוך רצון להגן על האינטרס הציבורי הכולל, בוודאי גם על הנכים. אנחנו מציעים ומבקשים שיילקח בחשבון המנגנון הקיים במדינת ישראל שאתה, אדוני היושב-ראש, מכיר, שזו ועדת הניידות של משרד הבריאות שקובעת, ברחל בתל הקטנה, את הזכאים לגמלת ניידות מהמוסד לביטוח לאומי עקב בעיית ניידות בלבד. אני מציע שניצמד לאותה ועדת ניידות כקריטריון מחייב, כקריטריון מוביל, מתוך רצון ורעיון לשמור על האינטרס הציבורי הכולל.

השלטון המקומי, ובכלל זה יושב-ראש השלטון המקומי, יושב-ראש פורום ה-15, פנו לאדוני והסבירו את המשמעויות האדירות שעלולות להיות. הם ביקשו לקיים שיח יחד איתך, על-מנת להגיע לאיזה שהוא מודוס ויונדי. לצערי, אתה מקיים את הפגש הזה.

זה לא פגש, זו ישיבת ועדה.

ציינת שתשקול לעשות את זה. מהמקום הראוי והנכון של שמירת הסדר הציבורי ושמירת האינטרס הציבורי אנחנו מבקשים להגיע למצב שהדברים נעשים בהסכמה. מתבצעים לא מעט תהליכים בתוך השלטון המקומי. בתוך הרשויות המקומיות מוקצים אלפי מקומות חניה בהמון אהבה והמון רגישות. מה שעלול לקרות מההצעה הרלוונטית דנן זה לשפוך את המים עם התינוק. לא לזה אתה מתכוון, לא לזה אף אחד מאיתנו מתכוון. הדגש העיקרי צריך להינתן אך ורק לאותם נכים שיש להם בעיית ניידות בגפיים.

זאת ישיבת ועדה, זה לא פגש. יכולתם לפנות אלי בין הישיבה הראשונה לישיבה הזאת. אתם ידעתם עליה כמה ימים מראש. יכולתם לבוא ולהיפגש איתי.

ביקשנו.

כשהשלטון המקומי רוצה לפגוש אותי, הוא פוגש אותי. אני קראתי את המכתב שלכם. בעקבות זה גם צמצמנו את זה לאן שצמצמנו את זה. אנחנו גם לא מסכימים איתכם.

אין ספק שיש כוונות טובות בחוק הזה, אבל החוק הזה יביא לקושי. אני לא רוצה להשתמש במילה "קטסטרופה". הוא גם יפגע בנכים. למה? כי קיימת היום אופציה, קיים תהליך נכון. יכול להיות שגם לא צריך את החוק הזה. ברשות התמרור בודקים באופן פרטני. איפה זה יפגע? אנחנו מקצים למעלה או קרוב ל-1,000 חניות נכים - 50% מהן חניות כללי, 50% חניות שצמודות לבית או למקום העבודה בגלל בעיות ניידות. זה הנכה מחליט. פה אתם קובעים שזה יהיה רק ליד הבית. אם הנכה יחליט ליד העבודה, הוא לא יקבל, הוא יקבל את זה ליד הבית. החוק קובע מה לעשות.

בנושא של נכה כללי יש תחלופה. הנכים מגיעים, חונים. ברגע שהחוק קובע לי שאני חייב לתת לנכה ליד הבית, אני אפגע בשאר הנכים ובתחלופה. צריך להבין שנכה עם ניידות חונה בשעות הערב. אני לא יודע אם במשך היום הוא חונה שם. זה אומר שאנחנו מפסידים מקומות חניה.

קושי נוסף הוא אם לאותם נכים יש רישיון נהיגה, אם הם בעלי הרכב. כל הקטע הזה עדיין לא סגור, יש בו הרבה מאוד בעייתיות מצד משרד התחבורה ומי שמקצה את הנושא של הנכים.

לנו ברשות התמרור יש מערכת חריגים ומערכת איזונים. לכל אחד יש במה. יש לנו בוועדה נציג נכים. אין נכה שמגיע לו ולא מקבל, לכן החוק הזה, לדעתי, מיותר.

הנושא של בעלות ברכב והנושא של רישיון נהיגה נבדק על ידי משרד התחבורה בעת מתן תג נכה. יש כללים ברורים לאיך מקצים את תג הנכה, כך שבנושא הזה אין בעיה.

לגבי הנושא של הקצאת חניה ליד מקום המגורים או ליד מקום העבודה. החוק הזה מדבר על מקום המגורים.

אין איסור להקצות ליד מקום העבודה.

אנחנו נעדיף את החוק.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב הקצאה על ידי מעסיק במקום העבודה, ואם אין, יש פנייה לרשות המקומית שתקצה. החוק הזה לא מונע.

הוא לא מונע, הוא רק לא משאיר מקום.

אם תהיה פנייה של נכה או של מעסיק של נכה לרשות מקומית להקצות, חובתה של הרשות המקומית תהיה לשקול את העניין ולהקצות במידת הצורך. זה מתחייב מהוראות החוק.

אתה לא נותן חופש בחירה לנכים.

יכול להיות שבעיריית נתניה, בעיריית פתח-תקווה ובעיריית תל-אביב יש ועדות חריגים שנותנות לנכים, הבעיה שהמצב הזה לא קיים בכל הרשויות המקומיות.

אז תגדירו ועדת חריגים.

בואו ננסה בכללים שקיימים - -

יש רשויות מקומיות שלא מקצות לחלק מהנכים, יש רשויות מקומיות שמקצות ביד קמוצה.

אם הכל היה בסדר, לא הייתי מגיש את הצעת החוק. הייתי בשלטון המקומי עשרים ומשהו שנה, אני מכיר איך זה עובד שם.

אני חושבת שכולנו נמצאים פה היום כי איכפת לנו מכל הנושא של הנכים. אני מכירה את נושא החניה בעקבות הפחתת התקן שעשו למגורים ולתעסוקה על ידי כחלון, בעקבות העובדה שאנחנו צריכים שבילים לאופניים, בעקבות ה"מהיר לעיר", הנת"צים. היקף החניה לכלל תושבי ישראל בערים הגדולות הולך ומצטמצם. מאידך, יש לנו הקצאה שעומדת היום על כמעט 1,500 מקומות לנכים. אנחנו רואים בשינוי החקיקה משהו שיכפיל את ההקצאה בפי 7 ו-8 מהקיים היום. מה שברור זה שההקצאה הזאת תבוא על חשבון הציבור הרחב, על חשבון הציבור של הנכים שזוכה היום לחניות כלליות ברחבי העיר.

צמצמנו את ההצעה באופן דרמטי. אני לא מדבר על החניות במרכז העיר. רוב הנכים לא גרים במרכז העיר. הרוב המוחלט. גם היום הנכה מחנה את רכבו באיזה שהוא מקום, הוא לא שולח אותו למאדים. הוא חנה אותו 300 מטר או 200 מטר מהבית, כאשר מישהו אחר חנה ליד הבית שלו. זה הסיפור.

למי שגר ברמת-אביב יש חניה מתחת לבית.

הוא לא מקבל.

הוא לא מקבל, אלא אם כן החניה לא מתאימה לסוג הרכב. למי שגר במרכז העיר אין חניה.

אז מה נעשה? לא נוציא אותו מהבית?

מה הוא יעשה?

אתם עושים לו טובה?

אנחנו עושים מדיניות שמקצה באופן כללי חניית נכים. במשך היום זה משרת את זה, בלילה זה משרת את זה.

אנחנו מדברים על ליד הבית שלו. נניח שהוא הגיע בחורף בשעה 22:00 בלילה. שכל אחד פה יחשוב כאילו הוא היה נכה. לא הבנתי לאן אתם הולכים. מה ביקשנו?

ביקשתם פי 8 מקומות חניה.

זה לא נכון ברמת העובדות. בדקתי עם ביטוח לאומי לגבי הזכאות. אני יודע מה הקטע הארצי.

היא מתייחסת לנוסח הקודם שנתן לכל מי שיש לו 60%.

רוב הנכים נופלים בהגדרה של ה-60% פלוס. אנחנו העלינו את זה.

מאחר ובשלטון המקומי באים ואומרים שיש ועדת חריגים, יכול להיות שאפשר לדבר על החובה של ועדת חריגים, על הגמישות של ועדת חריגים, על להגדיר את היקף הסמכויות שלה יותר רחב. זה לא נכון ללכת ולעשות את זה בצורה גורפת, במיוחד בתקופה שמאוד קל לתת תעודת נכה, וזה לא נכון להשית על השלטון המקומי את הנגישות ואת ההקצאה במרחב הציבורי במקום על השלטון המרכזי.

אני רוצה לחדד נקודה שכבר עלתה פה, אולי להדגיש אותה קצת יותר, וזה השימוש הבלתי ראוי שעושים אנשים מסוימים בתווי הנכה. לא הנכה עצמו, מדובר לפעמים על קרובי משפחה רחוקים פחות, רחוקים יותר.

זה נכון בכל נושא במדינת ישראל.

נכון. עובדה שהדבר הזה לא נאכף.

הגשתם תלונה שלא נאכפה?

זו סוגיה שעמדו עליה ארגוני הנכים, הנציבות, משרד התחבורה. אנחנו חושבים שעד שלא מסדירים - -

איפה אתה רוצה להסדיר את זה?

תג נכה עם תמונה של הנכה.

תעודת נכה ביומטרית, תעודת נכה דיגיטלית.

תג נכה עם תמונה ותעודת זהות של הנכה אפשר לאכוף.

אנחנו חושבים שעד שלא מסדירים את הנושא הזה עם תעודות ביומטריות, עם תעודות דיגיטליות, או בכל אופן כזה שניתן לפקח על העניין הזה, לא נכון להרחיב את זה מעבר לקיים היום.

בכל נושא במדינת ישראל יש אנשים שלא נוהגים על פי חוק. אני לא נכנס לעניין הזה. יש רשויות חוק במדינת ישראל. אם יש מי שעובר על החוק, צריך להתלונן. לפעמים המדינה לא אוכפת חלק מהעבירות. זה עדיין לא עושה אותן חוקיות. גם היום אתם נותנים באופן התנדבותי, וולונטרי, לא על פי חוק, לנכה גפיים. אותו נכה גם יכול להביא לך תמונה אחרת, הרי אין לו ביומטרי. הטענה היא לא טענה. מדינת ישראל הולכת לכיוון הביומטרי. אני מקווה שלא עשינו את זה בגלל הנכים. אתה מציע שנחכה עד שיהיו להם תעודות ביומטריות?

אני יודע שיש תהליך כזה במשרד התחבורה וברשות הרישוי. עד שהנושא הזה לא יוסדר, אני חושב שלא צריך להרחיב מעבר למה שקיים היום.

רשויות מקומיות הן לא רחובות שיש בהן חלוקה דיכוטומית למגורים ועסקים. המגורים והעסקים משמשים בערבוביה בחלק גדול מהרחובות, לכן הקצאת מקום חניה לנכה ליד מקום מגוריו לאורך כל שעות היממה עשויה לקחת מקומות חניה שלא ברחוב של מגורים.

הרוב המוחלט של התושבים לא גרים באזורים מסחריים. אני אקח אותך לעיר, אני אראה לך איך זה עובד.

יש אזורים מסוימים שהם לחוד, אבל יש רחובות שיש בהם שימושים מעורבים. מצוקת החניה לא נמצאת באזורים המסחריים לרוב, היא נמצאת ברחובות עם השימושים המעורבים.

זה מצמצם את הבעיה רק לאזורים האלה.

צריך לעשות את הדברים מאוד בזהירות. מדובר במצוקה של חניה. בסעיף 4ד(א) נקבע שזה יהיה בהתחשב בתקן ישראלי ת"י 1918.

יופיע רק תקן ישראלי, בלי מספר.

יש המון תקנים ישראליים שקשורים להנגשה של אזורי מגורים. עד כמה ההתחשבות אמורה להיות בסיטואציה שכזו? מה העלויות שמתבקשות מהרשויות המקומיות כאשר הן מתחשבות בתקנים האלה?

את מתכוונת לתקן חניה?

לא. תקן 1918 הוא תקן מאוד רחב, הוא כולל נגישות של הסביבה הבנויה, הוא כולל התייחסות לסביבה שמחוץ לבניין.

אנחנו מדברים רק על החניה.

הוא כולל חספוס מדרכות, הוא כולל הנמכה של שפת המדרכה.

אנחנו לא מתכוונים למעלית אצלו בבית. אנחנו לא מדברים על זה שאנחנו צריכים להנגיש לו את השביל עד הפארק שנמצא 20 קילומטר. אנחנו מדברים על החניה בלבד. אני מניח שהתקן שהתכוון אליו הייעוץ המשפטי הוא לגודל של החניה, שלא יקרה מצב שמישהו בא ומקצה לו חניה של מטר על 90 ולשם הוא צריך להכניס את האוטו.

אנחנו מבקשים שהדבר הזה יהיה ברור.

אנחנו נכתוב שזה יהיה רק לעניין החניה.

לעניין מידות החניה.

בוודאי.

בסיפא של סעיף קטן (א) נקבע שאנחנו צריכים לבצע את הקצאת החניה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לנו בקשה לכך. אני מבקשת להאריך את המועד בתקופה מסוימת. 60 ימים נראה לנו מעט זמן.

תחולת החוק היא 6 חודשים. לרשות יש 6 חודשים להתארגן. היא יכולה גם להקצות בתקופה הזאת, אף אחד לא אוסר עליה. אנחנו עשינו את זה כך, כדי שלא ייווצר מצב של לחץ על הקופות. כמה זמן את מציעה לעשות את זה?

ששת החודשים להתארגנות הם חשובים, בוודאי שצריך לפעול גם בתוכם, אבל הצעת החוק מניחה מצב שבו אנחנו מגיבים לבקשה שמוגשת. אנחנו צופים מבול של בקשות.

בשוטף. אנחנו מדברים עכשיו על השוטף. נגמר המבול. 6 חודשים זו תקופת ההתארגנות. אם תרצו קצת יותר, דברו. נראה לי שחודשיים בשוטף זה סביר. אם תרצו יותר מ-6, תגידו.

אנחנו מציעים 9 חודשים לתקופת ההתארגנות ו-90 ימים מיום שהוגשה הבקשה.

אנחנו מקבלים את ההערה לגבי 9 חודשים לתקופת ההתארגנות. ה-60 ימים מיום שהוגשה הבקשה נראה לי סביר, אין צורך ביותר.

על פי החוק הקיים תג נכה ניתן לעד 2 כלי רכב מזכים.

אנחנו מדברים על כלי רכב אחד.

אני רוצה להבין איך אנחנו נותנים רק לרכב אחד. אני רואה שבסעיף קטן (ג) מתייחסים לזה שלא תהיה לנכה כל זכות אחרת או נוספת במקום החניה שהוקצה לפי סעיף זה. אני לא בטוחה שזה מבהיר שזה רק לגבי רכב אחד מתוך שניים.

בסעיף (א) כתוב שהרשות המקומית תקצה לרכב מזכה אחד של נכה המתגורר בתחומה. מספר הרכב הזה גם יהיה כתוב על התמרור.

אחת הבעיות כשמקבלים תג נכה זה שנותנים שני מספרים, ואז הנכה לוקח את הרכב שהוא באמת נוהג בו, מחנה לא במקום המיועד לו, ושומר את המקום לבת זוגו, לבן שלו.

מדובר על רכב מזכה אחד.

זה אמנם מקום חניה אחד, אבל על התג רשומים שני מספרים. זה אומר שמשרד התחבורה ייתן מספר אחד, לא יותר.

תציב תמרור אחד.

בתג יש שני מספרים, גם לבעל וגם לאישה. הבעל הנכה יכול לחנות בכל מקום, לאו דווקא במקום שנתתי לו, והוא לא יקבל קנס. בערב, כשאשתו חוזרת מהעבודה, היא תחנה במקום שהקציתי לו. אני נתקלתי בנבחר ציבור בבניין הזה שההורים והאחים שלו השתמשו. הם קיבלו שתי חניות צמודות לבית.

אתה צודק. גם היום הוא יכול לעשות את זה. מי שרוצה לתחמן, תמיד יכול לתחמן. אם יש לו שני רכבים, הוא יכול להשתמש בשניהם – פעם בתו הזה, פעם בתו הזה. זה לא האירוע. אנחנו מתכוונים לתת מספר אחד על התמרור, לא שניים, ואז זה מונע את מה שאתה אומר באופן פוטנציאלי.

זה עדיין לא ימנע. אני ממליץ שתג הנכה יהיה עם תעודת זהות ותמונה, ואז כשאני מגיע מהפיקוח ורואה אדם בריא יוצא מהאוטו, אני מבקש ממנו להראות לי את התג. אם זה לא התג שלו, אני אתן לו 13 אלף שקל קנס. החוק אומר שעל שימוש ברכב עם תג נכה שהנכה לא באוטו ניתן לתת 13 אלף שקל קנס. אחרי שהראשון יקבל קנס ונפרסם זאת בעיתונות, סביר להניח שאף אחד לא ישתמש בזה.

איפה יש בעיה עם זה?

מה אני יכול לעשות היום כשאני רואה אוטו עם תג נכה שהבן נוסע בו?

תעצור אותו, תבקש ממנו תעודת זהות.

מה החוק היום אומר?

החוק לא אומר כלום. אין אכיפה ופיקוח. אף שוטר לא עושה את זה.

אנחנו מדברים על מקום חניה ליד מקום מגוריו של הנכה. מה שאתה אומר זה משהו אחר. אני רוצה להבין את מה שאתה אומר.

הוא נוסע לסופר, נוסע לקופת חולים.

נניח שכנכה יש לי תמרור ליד הבית. נניח שחניתי את הרכב שלי במקום המיועד לי ובא הבן שלי ולקח את האוטו לסופר. הבעיה שלך היא לא שהבן לקח את האוטו ממקום החניה ליד הבית, הבעיה שלך שהוא תפס מקום חניה בסופר.

בדיוק.

זה לא רלוונטי לחוק שלנו.

למה?

אני מסכים איתך שמדובר במקום חניה לנכה, לא לילד שלו. אם אתה רוצה לשנות את החוק כך שהנכה יהיה חייב להיות ברכב - -

זה המצב, זה החוק. אם הוא נוסע בלי הנכה, אסור לו להשתמש בתג הנכה.

אומר לי תומר שגם היום זו עבירה. פלילית. אם תבואו עם נוהל שהתג יהיה עם תמונה, אני בעד, אין לי בעיה עם זה. תקבעו את זה בנוהלים שלכם.

עיוור אף פעם לא נוהג.

אני לא מדבר על עיוור. אני מדבר על נכה שנמצא באוטו. הוא לא חייב לנהוג.

אני מנהלת אגף החניה בעיריית ירושלים. אנחנו נותנים היום לכל מי שיש לו ניידות מעל 60%. מעל 2,500 מקומות הוקצו לנכים. המשמעות של הצעת החוק היא להגדיל בפי 10 את מקומות החניה בירושלים. בשביל לסבר את האוזן, יש לנו היום 15 אלף מקומות חניה בכחול לבן. באזורים של השוק והעיר העתיקה מקומות החניה כבר היום מוקצים לנכים. ברגע שזה מוקצה לנכה, אף אחד אחר לא יכול לחנות במקום הזה. אנחנו סבורים שהחוק הזה מפר את האיזון. זה יפעל בסוף כבומרנג כנגד הנכים, כי תהיה פה צעקה ציבורית שלא נצליח לעמוד בה כולנו. רוב השימושים היום הם במרכז העיר, בשוק, במזרח העיר.

זה רק איפה שהם גרים.

בוודאי. הם גרים במרכז העיר.

כל הנכים גרים במרכז העיר?

הרבה מהם. ביקשנו לבדוק את המשמעויות לפי חלוקה אזורית ופילוח גיאוגרפי, אבל לצערנו לא הצלחנו לקבל את הנתונים ממשרד התחבורה. הבעיה היא שעם התיקון שמונח כאן על השולחן לא הצלחנו לבדוק את המשמעויות. אנחנו מבקשים שתתנו לנו את הזמן לבדוק את המשמעויות. המשמעויות פה מפרות לחלוטין את האיזונים. זה יפעל כנגד הנכים.

האכיפה צריכה להיות על ידי המשטרה. יש מצב שלאוטו שחוסם את החניה מזמינים את המשטרה. אפילו אם לאדם יש תג נכה מבחינת החוק הוא עבריין. מה המשטרה אומרת לי? אל תתנפלי על האדם, תני לו לצאת, אחר כך תיכנסי.

זה לא הנושא שלנו. בוועדת הכלכלה זה נדון. יש הצעת חוק כזאת.

אין אכיפה של החוק הזה. עירית ירושלים היא אלופה בלעשות לנכים בעיות. היא שמה מעליות לא מתאימות, היא שמה עמודים שאתה צריך לתמרן 100 פעמים כדי להיכנס בין העמודים כך אתה גולש לתחנת מוניות או לאוטובוס ותוקעים לך דוח. זה קיים גם ליד קניון הדר. הנכים כאן לא הכי חשובים, לצערי.

אני מברכת על החוק. אני חושבת שאנחנו, הנכים, צריכים לקחת על עצמנו את האחריות לזילות ולשימוש הלא נכון ולא הוגן של אנשים אחרים בתגים. אם אנחנו לא ניקח אחריות על זה, כל פעם ניפגש עם הדעות האלו של הרשויות המקומיות. אני קוראת לכם לעשות משהו לחינוך האנשים והנכים. אני לוקחת על עצמי לנסות להוביל מהלך בנושא הזה.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד הוא לגבי ועדות הערר. אני מברכת על החוק. החוק מוציא מהתחולה אנשים מעל רמת נכות של 60% שאינם פגועי גפיים. יכול להיות שיהיו מקרים שכן יהיה צורך לתת להם אישורים. אני רוצה לדעת מה ההליך, איזה ועדות ערר.

הרשות סוברנית לקבל את ההחלטה. אם היא מגיעה למסקנה שכן, אז כן, ואם לא, שיפנו לבית משפט.

האם יש בתוך ועדות הערר האלו נציגים של נכים?

אין ועדת ערר.

אני לא בניתי את כל המודל ברשויות. אנחנו השארנו אופציה של שיקול דעת לרשות בנוגע לנכים עם רמת נכות של 60% ל-90%. באחוזים האלה נופלים רוב הנכים. נכה ברמת נכות של 90% ומעלה הוא נכה קשה. אנחנו הגדרנו את זה רק לשם. הרשויות סוברניות לקבל החלטות. יפנו אליהן. גם היום יש להן שיקול דעת.

אני בטוח שהצעת החוק תהיה טובה לנכים. מה שחשוב שנהיה כל הנכים יחד, נדאג לעצמנו. אדוני היושב-ראש, אתה תמיד רגיש לנכים. אני בטוח שתעביר את זה כך שכולנו נהנה מהחוק. אני רוצה לאחל הצלחה לכולם. אני בטוח שזה יעזור לכל הנכים במדינת ישראל.

גם באזורים המרכזיים והמסחריים יש לכל תושב תו אזורי כדי לחנות. אותו נכה בלאו הכי חונה באזור. זה לא שפתאום התפנה המקום. הוא רק חונה 100 מטר מהבית. יכול להיות שתוציאו הנחיה שכל מי שגר באזור מסחרי אסור לו להחזיק רכב, אבל זה משהו אחר. ההצעה הזאת לא משנה את מספר החניות, זה רק כיסאות מוזיקליים.

זה לא מדויק, כי אתה שומר לו את המקום 24 שעות.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על עצם היוזמה ועל קיום הדיון הזה. ההוראה היום בחוק אומרת שתג הנכה מזכה נכה שנמצא ברכב, לא אדם אחר. אנחנו, האנשים עם העיוורון, נתקלים בקושי בדבר הזה. כשאשתי מקפיצה אותי עם הרכב המזכה לאיזה שהוא מקום, פעמים רבות היא צריכה לחנות אותו בחניית הנכים, לצאת ביחד איתי כדי ללוות אותי למחוז חפצי, ואז כשהיא חוזרת היא צריכה לתת הסברים.

אני לא נכנסתי לעניין הזה. אני מדבר באופן כללי.

זה לא בהצעת החוק הזאת.

הרעיון הבסיסי הוא שהזכאות היא לנכה, לא לבן שלו, לא לחמותו. מכאן תתקדם. תמיד יש כאלה שעושים טריקים פה, טריקים שם. יכול להיות מקרה, כמו שאמרת, של אדם שמקפיץ את נכה הגפיים שלא יכול לנהוג למחוז חפצו. זה גם יכול להיות.

הוא צריך לתת הסברים כשהוא חוזר לבדו לאוטו. זה לא פה. זה רק כדי לסבר את האוזן. שמענו את הרשויות המקומיות בהרחבה. הפוסל במומו פוסל. הם לא יכולים לבוא ולדרוש מרשויות אכיפה אחרות לבצע עבודה שהם בעצמם לא עושים. נתחיל בזה שהם לא אוכפים חניה בחניות נכים.

ראיתי אותך אתמול בטלוויזיה.

אתה יודע מה, אני אפילו לא הגעתי למקום של החניות. גם בזה הם מראים אוזלת יד.

יש לך משהו לגופו של החוק?

אם החוק עובר כפי שמוצע - על הכיפאק, רק אני רוצה לדעת מה המשמעות שם של עיוור. האם זה מפנה לאיזו שהיא הגדרה אחרת, או שזה מסביר את העובדה שמדובר באדם עם תעודת עיוור?

הקראנו למה מתכוונים.

הייתה כאן אמירה מצד רשות התימרור של עיריית תל אביב. הם מבקשים להצמיד את ההגדרות להגדרת הסדר הניידות. הסדר הניידות הוא הסדר ייחודי שניתן אך ורק לנכה גפיים.

אני לא שם.

הערת ניסוח חשובה לגבי סעיף 4ד(ו)(2). כמו שנאמר פה מקודם, המטרה היא שבין 60% ל-90% יהיה שיקול דעת לרשות המקומית. נכון לעתה מצוין שהרשות המקומית תקצה, במקום רשאית, כאשר אחר כך זה יהיה אם היא מצאה שמוצדק בנסיבות העניין וכו'. לכאורה יש פה איזו שהיא הקבלה בין הטעמים לבין החובה שיש במקרים האחרים. ברור לנו שהחובה במקרים האחרים ניתנה בגלל שיש הצדקה. צריך לנסח את זה בצורה אחרת, כדי שיהיה ברור שהכוונה היא לשיקול הדעת של הרשות המקומית. צריך גם להוסיף ששיקול הדעת הזה יופעל, בין היתר, בהתחשב בצורכי החניה באזור המדובר. בדיוק בגלל הסיבה הזאת אנחנו מעניקים לרשות את שיקול הדעת. ברגע שהניסוח הזה מופיע כמו שהוא עכשיו, הוא מעלה שאלות, הוא לא מספיק ברור. אני מציעה שיהיה כתוב שהרשות המקומית רשאית להקצות בהתחשב בכך שהדבר מוצדק, בהתחשב בדרגת הנכות, בהתחשב בצורכי החניה. כך אנחנו מעניקים לה את שיקול הדעת.

אנחנו משאירים את זה לשיקול דעתה של הרשות.

אין בעיה. ההערה שלי היא לעניין הניסוח. הניסוח לא מספיק טוב.

בעיני הוא מספיק טוב.

הניסוח לא מספיק טוב, מאחר והוא כותב רק דברים מסוימים.

אתה רוצה להרחיב את זה כך ששיקול הדעת יהיה קשור רק לסוגית החניה.

כרגע הוא קשור רק למצב של הנכה.

כרגע מה שכתבנו זה שהם צריכים להשתכנע שזה מוצדק בנסיבות העניין.

אני משאיר שיקול דעת רחב לרשות. כשכותבים שזה מוצדק בנסיבות העניין, זה מתייחס לחניה.

כתוב גם בהתחשב בדרגת הנכות של הנכה. איך בודקים אם משהו מוצדק?

את רוצה שאני אוריד את זה?

אני לא מציע להוסיף.

ברגע שיש פירוט של נסיבות ההתחשבות יש צורך לפרט את כל הנסיבות שבהן יש להתחשב. אני לא מדברת על הפרטים של הנסיבות, אני מדברת על העיקרון. אם יש את העיקרון לעניין מצב הנכה, יש להוסיף שיש לעשות כן גם בהתחשב בצורכי החניה באזור המדובר. הוועדה הדגישה שבין 60% ל-90% היא מעוניינת להעניק שיקול דעת. ברגע שהיא אמרה שזו המטרה יש לשקף את זה גם בניסוח.

אני לא נמצא פה בחוג לפילוסופיה. אני מודיע לך שבין 60% ל-90% אני נותן שיקול דעת מלא לרשות. בוודאי ששיקול הדעת של הרשות צריך להיות בסוגיית החניה והנכה. היא לא תשקול שיקול דעת שלא קשור לעניין בכלל.

כמו שאמרת, אנחנו לא במחלקה לפילוסופיה. מה שאנחנו מעוניינים לתת פה הוא שיקול דעת לרשויות. הבעיה שיש פה נסיבה אחת.

את רוצה להוסיף את המילים "או מסיבות אחרות שקשורות לחניה"?

אני רוצה להוסיף שזה יהיה בהתחשב בצורכי החניה באזור המדובר.

אני משאיר את זה לשיקול דעת הרשות.

ברגע שאתה כותב בהתחשב בדרגת הנכות, זה הדבר היחיד שהיא תתחשב בו.

מה ההערה השנייה?

כתוב פה שתקצה הרשות המקומית. אתם אמרתם שמדובר בשיקול דעת.

אני לא מבין מה את רוצה. אם זה חינם ואין בעיית חניה, היא תיתן בלי קשר לחוק.

היא יכולה גם היום.

נכון. בוודאי שמהצד השני עומד העניין של החניה. אם אין בעיית חניה, מול מה אנחנו משחקים? מול כלום.

אני חושב שהאיזונים שהוכנסו בהצעת החוק הם מאוד ראויים, משפרים מאוד את הדברים לעומת מה שהיה בדיון הקודם. אני חושב שהרשויות המקומיות צריכות לבוא ממקום שמבין מה הכללים הנוספים, להבין שזה בא לקראתן.

יש לי הערה אחת בקשר לתוספת שביקשו להוסיף פה, שזו התוספת של מידות החניה. אני חושב שלהתחשב בתקן החניות זה דבר ראוי ונכון, אבל ההתחשבות הזאת צריכה להתחשב גם בדברים נוספים. אם מישהו שנוהג בעצמו צריך לעלות על המדרכה, כמובן שצריך לעשות גם הנמכת מדרכה. צריך להוריד את המילה "מידות".

אנחנו מדברים רק על החניה.

נכון.

לכל דבר יש את החוק שלו. אני לא עובר על שרשרת החוקים האחרים. אם הוא כבר בחניה, אני מניח שהעירייה תעשה לו איזה שהוא שיפוע. אני לא יכול להרחיב כאן.

אני מצמצם, אני לא מרחיב.

אם הנכה ירד מהחניה, הוא צריך ללכת לאיזה שהוא מקום. יכול להיות שמול המדרכה יש בנק שהוא לא מונגש. נכניס גם אותו? בשביל זה יש את תקנות ההנגשה. זה לא קשור לחוק. אנחנו באים לדבר רק על מקום החניה, על ההקצאה של מקום החניה. אם ירד הנכה מהרכב שלו, מגיע לו על פי תקנות ההנגשה הרגילות. זה לא קשור לחוק הזה.

לא יהיה כתוב שם שצריך לבצע - -

תצטרכו לתקן את זה בתקנות הנגישות.

סעיף החניות בתקן ישראלי 1918 מדבר על מרכיבים משלימים. אני לא אומר שתפרט פה את המרכיבים האלה. ברגע שכתוב בהתחשב, הוועדות המאשרות יצטרכו להתחשב בצרכים הנוספים, ככל שיהיו. לא יתנו הנמכת מדרכה למי שלא צריך. אני מבקש להוריד את המילה "מידות".

אני מדבר על הקצאת מקום חניה בלבד, אני לא מדבר כרגע על שום דבר אחר. לנכים יש עוד הרבה בעיות.

כל עוד לא היה כתוב מידות זה היה בסדר.

החוק הזה בא להגדיר את החניה, לא את ההנגשה לחניה.

את הזכאות לתמרור.

אני לא רוצה לתקן את כל העולם דרך החוק הזה, גם ככה הוא מסובך ומורכב. אנחנו מדברים על הקצאת מקום חניה. לדברים האחרים יש את תקנות ההנגשה.

התקנות הן למקום ציבורי, לא למקום פרטי.

אנחנו לא מדברים על חניה פרטית, אנחנו מדברים רק על חניה ציבורית. אנחנו מדברים על חניה בשטח ציבורי.

צריך לחייב את הנכים להודיע לרשויות על בן זוג שנפטר, על מקום שלא צריך.

אתה ביקשת, אדוני היושב-ראש, לכתוב בהתחשב בתקן הישראלי לעניין מידות החניה. כך זה יישאר?

כן. התקן מתייחס למידות.

לא, הוא מתייחס לדברים נוספים.

אנחנו רוצים להגיד שאנחנו מתנגדים לנוסח. זה נוסח שמנוגד להחלטת ועדת שרים שהתקבלה בעניין.

את מבקשת להגיש הסתייגות?

אני מבקשת לציין את זה.

אנחנו לא מציינים.

את מתכוונת להגיש הסתייגות?

ועדת שרים אמרה שזה ייעשה בתיאום ובהסכמה עם משרד הפנים. אנחנו מציינים שהחלטת ועדת שרים הייתה שהנוסח יהיה לעניין מוגבלות בתנועה בלבד. מאחר והנוסח הורחב מעבר, אנחנו מתנגדים לנוסח.

תתנגדו.

רצינו לבקש שנכה ייתן הצהרה באיזה שעות הוא זקוק לשמירת המקום. אם נכה עובד משעה מסוימת עד שעה מסוימת, אנחנו מבקשים לעשות את הקצאת המקום לשעות המשלימות.

אתם דיברתם על נכים בדרגה של 90% ומעלה, גם אם הם אינם מוגבלי תנועה. מ-90% ומעלה אין מגבלה נוספת, אין התניה נוספת.

יש התניה נוספת.

של מוגבלות תנועה?

שתנועתם בדרכים ללא רכב תערער את בריאותם.

על זה אנחנו מדברים. יש מצבים בהם נכים שמגודרים בהגדרה הזאת עושים שימוש יום יומי ברכב שלהם, וזה בסדר גמור, לצורך הגעה לעבודה או לצרכים נוספים. אנחנו מבקשים להגביל את השעות, שזה לא יהיה בהכרח 24/7.

מה ההערה הנוספת?

הערה הנוספת היא לגבי ה-60 יום. אנחנו מבקשים להגדיל את זה ל-90 יום. אנחנו רשות גדולה, יש לנו את הוועדות שלנו.

אנחנו לא מקבלים את העניין הזה. אפשר יהיה לתקן בהמשך הדרך אם יסתבר שיש בעיה כזאת או אחרת. אני מביא את החוק כפי שהוא להצבעה, כולל השינויים שעשינו. מי בעד החוק כפי שהוקרא, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

חוק חניה לנכים (תיקון מס' 7) (הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו), התשע"ז-2017 אושר.

החוק עבר לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.