הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 531

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ז (13 ביוני 2017), שעה 9:00

1. דיווח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על יישום חוק אומנה לילדים התשע"ו 2016, על פי סעיף 91 לחוק

2. תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון), התשע"ז-2017

בהשתתפות מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מר אביגדור קפלן

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

קארין אלהרר

איריס פלורנטין - ראש מנהל שירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אביגדור קפלן - מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רחל איגר - מפקחת אומנה ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - יועץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ברברה לנג - מתאמת ארצית, משרד הבריאות

אייל פדן - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

מצדה מצלאוי - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דבורה לילך בן ישעיהו - ממונה בכירה, אגף חקיקה, המוסד לביטוח לאומי

מיכל מזוז - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

פיני קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי

אורטל יונה - חברת ועדת ביטוח לאומי, לשכת עורכי הדין

אורית אמיתי - לשכת עורכי הדין

כרמית פולק-כהן - יועמ"ש, המועצה הלאומית לשלום הילד

אורית עמיאל - מנהלת שירות האומנה, מכון סאמיט-אומנה

זכי חרוב - מנכ"ל, שחר - חברת רווחה ומשפחה

נתאי חורש - ראש צוות באומנה טיפולית, עמותת אור שלום

אפרת לוי שביט - מנהלת האמנה הטיפולית, עמותת אור שלום

נורית גרינולד - מנהלת השרות לאומנה, עמותת מט"ב-עמותה לשירותי טיפול ורווחה

משכית בנדל - ראש תחום רווחה וקיום בכבוד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

שמרית טוייג - האגודה לזכויות האזרח בישראל

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה-ארגון הנכים בישראל המיוחד

נטע דגן - סטודנטית

נעה בן שבת

אתי שבתאי

סמדר לביא, חבר תרגומים

1. דיווח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על יישום חוק אומנה לילדים התשע"ו 2016, על פי סעיף 91 לחוק

2. תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון), התשע"ז-2017

בוקר טוב. היום אנחנו נתחיל בבוקר טוב מיוחד לאתי, מנהלת הוועדה שלנו. היא כבר 24 שעות סבתא. אנחנו היום ה-13.6.2017, י"ט בסיוון תשע"ז, השעה 9:05 דקות. בוקר טוב לחברת הכנסת שהיא גם אמא חדשה, חברת הכנסת קארין אלהרר. תודה למנכ"ל משרד הרווחה, השירותים החברתיים ועבודה, על המאמץ להגיע בזמן ובאמת לבוא. תודה לך שבאת.

אנחנו היום מתמודדים עם הנושא של תקנות הביטוח הלאומי בנושא המתנדבים. משרד הרווחה עושה את זה?

המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי עושה את זה? בבקשה.

מיכל מזוז, המוסד לביטוח לאומי. בוקר טוב. הצורך בתיקון עלה בעקבות תיקון הליכי חקיקת חוק האומנה כאשר התחוור לנו שבמסגרת התקנות שנוגעות לתקנות המתנדבים משפחות אומנה ככלל מכוסות, אבל מוחרגות אותן משפחות שמשמשות כמשפחות אומנה לבני משפחה. לפיכך אנחנו סברנו שנכון יהיה לתקן את התקנות ולקבוע שגם משפחות אומנה לבני משפחה יהיו זכאיות לכיסוי הביטוחי של המתנדבים כאשר במקביל סברנו שיש לתקן את הגדרת ההחזקה שקבועה כיום בתקנות ולקבוע שהביטוח יחול רק שעה שמדובר בפעילות שקשורה לפעילות עם ילד האומנה. זה הכול.

יש הבהרות? רוצים הבהרות? זה נראה ברור? פשוט מדי?

יש כאן הסכמה, גם של משרד הרווחה וגם של משרד המשפטים לתיקון, עבדנו בזה במסגרת התיקון של חוק האומנה.

יש פה בעצם מצד אחד הרחבה, מבחינה זאת שאנחנו מסירים את המגבלה של מתנדב לטובת בן משפחתו ומצד שני יש פה הגבלה מסוימת כי אנחנו - - - שמדובר בפעילות עם הילד או במקרה שמדובר בבוגר שהוא פסול דין, משפחת אומנה שהיא לא לפי חוק אומנה לילדים, אלא משפחת אומנה של בוגר פסול דין, אז במקרה הזה אנחנו דווקא מצמצמים את הזכאות, זה צריך להיות פעילות עמו או לטובתו.

עוד הבהרות? איך אומרים בצרפתית (מדבר בצרפתית), יותר מדי יפה כדי שזה יהיה אמת, אבל זה ככה.

הצמצום נובע מזה שאחרת אם נגיד, כל פעולה שכל פעולה שעושה משפחת אומנה אז יכולות להיות הרבה פעילויות שעושים ביומיום של משפחה שהן לא קשורות.

לאו דווקא כמשפחה אלא כפרט, זאת אומרת ברגע שהורה האומנה עושה פעילות שלא קשורה כלל לפעילות עם הילד על פניו יכול להיות לו כיסוי ביטוחי היום, מה שכמובן זאת לא המטרה של ביטוח - - -

את אומרת שהמעגל שלטובתו הוא מעגל הרבה יותר רחב מאשר רק עם הילד.

הרבה יותר רחב ממה שכיסוי המתנדבים ביחס למתנדבים אחרים, בהחלט.

אז אפשר לאשר את זה?

רק יש לי הערה קטנה.

שם ותפקיד.

עורכת הדין אורטל יונה מלשכת עורכי הדין. כעיקרון ההרחבה לבני משפחה והצמצום רק לפעילות שקשורה לילד, אנחנו מסכימים, רק הערה קטנה לעניין הניסוח. כשאנחנו מחליפים את המילים 'שעות היממה ובלבד שמדובר בפעילות עם הילד', אנחנו גם מצמצמים את זה עוד יותר לפעילות שרק הילד נוכח. אפשר אולי 'לפעילות שקשורה עם הילד', או 'לפעילות עם הילד ובקשר לילד', כלומר חשוב שיהיו המילים גם 'בקשר ל-', כי יכולים להיות מצבים שבהם הילד לא יהיה נוכח, לדוגמה ההורים הולכים לאסיפת הורים בלי הילד ועדיין צריך לכסות את המקרים האלה.

אני חושבת שהעובדה שרשום 'או לטובתו' זה מספיק.

'לטובתו' נועד להיות - - -

'לטובתו' גם יכול להיות בעייתי, כי יכולות להיות פעילויות שהן לא לטובתו ולא לרעתו, אז אנחנו גם שוב - - -

כדוגמה, מה יכול להיות לא לטובתו ולא - - -

יכולים להיות כל מיני מצבים, אלה דברים שיכולים פשוט להתגלגל אחר כך לפרשנויות שאפשר למנוע אותן.

זה משחקי מילים. כל מה שקשור לילד.

אני כן חושבת שהניסוח של פעילות שקשורה עם הילד הוא ניסוח יותר מדויק והוא נותן מענה גם יותר רחב לתחולה יותר רחבה של מקרים וזה נראה לי תיקון ש - - -

אם אנחנו יכולים להסכים עם משרד המשפטים למה לא? אוקיי, אז נשאיר את זה ככה.

אנחנו נשאיר או שאנחנו נתקן? אנחנו נגיד - - -

לפי מה שמשרד המשפטים אמר.

אנחנו נקריא, אדוני?

אתם רוצים לקרוא את התקנה? בבקשה.

תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון) התשע"ז-2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 287 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1998 (להלן – החוק) ולאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1. 1.

בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), התשל"ח-1978 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנת משנה (א)(20) בסופה יבוא:

"ובלבד שמדובר בפעילות הקשורה עם הילד או הבוגר שהוא פסול דין או שהיא לטובתו".

תיקון תקנה 2. 2.

בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי "בן משפחה של בן זוגו" יבוא "למעט פעילות כאמור בתקנה 1(א)(20)."

זה מצמצם את המגבלה שקבועה בסעיף לגבי בן משפחה, ככל שמדובר במשפחת אומנה לילדים, שם ההוראה הזאת לגבי - - - לא, זה לא רק אומנה לילדים, זה גם אומנה של בוגר שהוא פסול דין.

אוקיי? אז מי בעד?

בעד.

אין נגד, אין נמנע, זה אושר. מזל טוב.

הצבעה

בעד תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)(תיקון) התשע"ז-2017 – פה אחד

התקנות, בכפוף לשינויים, נתקבלו

אז אנחנו עכשיו עוברים לנושא היותר מרכזי ורציני, דיווח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על יישום חוק האומנה לילדים מ-2016. אני רוצה להזכיר לכם שזו הצעת החוק של חברת הכנסת, כל הזכויות שלה, קארין אלהרר ועוד חברים. כולם ראו בחוק שאושר ממש ציון דרך לנושא אומנה, לכן ביקשנו לקיים דיון מעקב אחר כמה חודשים, קבענו שישה חודשים, אני שמח שאנחנו עומדים בלוח הזמנים. בדיון רצינו לברר מספר נקודות, מה המספר האמיתי של ילדי אומנה, גילינו בדיון הקודם שהיו כ-1,600 ילדים שזכאים לקצבת שארים דרך ביטוח לאומי ולא היו כלולים באומנה. שתיים, גם רצינו לדעת אם יש נציב לתלונות הילדים שנבחר. אומרים שזה בתהליך כמעט סופי, אבל זה באמת - - - והנושא של קרן שארית, איפה זה נמצא, מה המצב שלה. שלושת הנושאים האלה ולקבל דיווח כללי על כל שאר החוק, שהוא באמת היה מרכזי, שאמור היה לשנות, לשפר, לתקן דברים.

אם אפשר רק להוסיף כמה נקודות?

כן, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אשמח לקבל התייחסות לעוד מספר נקודות כפי שעולות מהחוק. אז באמת הנושא של נציב תלונות הילדים, אבל לא רק הנציב, יש עוד מינויים שאמורים היו להיעשות בהתאם לחוק. עובד אחראי למערך הרישוי, שזה הבסיס של החוק הזה, מפקח ארצי, שזה גם נושא חשוב. על פי הספירה שלנו יש שבעה סטים של תקנות. יכול להיות שחלק מהתקנות שספרתי הן לא מנדטוריות על פי החוק, אבל שכן ראוי שיהיו. האחד זה מאגר המידע, השני זה תקנות רישיון אומנה, נושא של הוצאות ותנאים לתשלום, גובה התשלום, מנגנון לעדכון הסכומים, נושא של קביעת תקנות בנוגע לאופן ההתקשרות של המשרד עם התאגידים ועם העמותות, תקנות בנושא שימוש והחזקת מידע בקרב גופים לפי סעיף 49, הקמת מנגנון לבירור תלונות ילדים. שוב אנחנו חוזרים לנושא שהוא בעיניי אחד מציוני הדרך הכי משמעותיים בחוק הזה ושמירת התיק האישי של הילד, תקופה ותנאי שמירה.

אלה סטים של תקנות. אם אני לא טועה לתקנות מנדטוריות היו גם מועדים, זאת אומרת הנציגים של משרד הרווחה התחייבו שהדבר הזה יקרה עד דצמבר 16', אם זיכרוני לא מטעה אותי, ואנחנו הרבה אחרי דצמבר 16'. דבר נוסף שהייתי שמחה לקבל התייחסות, אני מקבלת פניות ציבור בנוגע ליישום של החוק. אחת הפניות שחוזרות על עצמן זה הנושא של הדרכונים. אני לא בטוחה שהדברים מכוונים ישירות למשרד הרווחה, אבל אולי למשרד הרווחה בשיתוף עם משרד הפנים, כי בסוף המטרה של החוק הייתה גם להקל על הורי האומנה לשמש הורי אומנה, לתת חוויה משפחתית מלאה, ואם עדיין הורי אומנה שרוצים ללכת להוציא דרכון לילד נתקלים בעיניים מלאות בסימני שאלה אצל הפקידים בלשכות הפנים אז מה עשינו? זה דבר נוסף. בכלל, אני הייתי מאוד מאוד שמחה להבין איך הורי האומנה מעודכנים לגבי כל הזכויות שיש להם על פי החוק הזה? וגם ההורים הביולוגיים. אני רוצה לדעת האם יצא איזה שהוא דף מידע להורים שהם יכולים להבין מה קרה. אני מאוד מעריכה ומוקירה את הפעילות של משרד הרווחה שבאמת יצאו לקמפיינים מסיביים, זה ניכר, רואים את זה וזה מצוין, אבל בסוף אנחנו רוצים שהדבר הזה גם יהיה אמיתי, כי ללכת ולקרוא להורה אומנה לעשות את הדבר המדהים הזה זה יופי, אבל צריך לתת להם כלים, איך הם יעשו את זה בצורה הטובה ביותר.

ועוד דבר ששמעתי הבוקר, אחד התיקונים שהיו יותר יקרים בחוק הזה, אבל חשבנו שהוא נכון, גם משרד הרווחה חשב שהוא נכון, זה אומנת קרובי משפחה. לפני החוק הם היו זכאים לקצבת ילד נטוש וזה היה ברור מאליו ולא היו שאלות. היום, כשהם אומנה לקרובי משפחה, אז יש הרבה שאלות לגבי הכספים שצריך לשלם להם, חלק מוכרים, חלק לא מוכרים. עמותות האומנה מקבלות המון שאלות בעניין הזה, אז הייתי שמחה לדעת איך זה נפתר. אלה הדברים, אני אשמח לקבל התייחסות.

אז, בבקשה, אולי המנכ"ל יפתח?

אני אפתח. לגבי המכרז של נציב תלונות ילדים בהשמה, המכרז יצא לדרך, ביום שני יש את ועדת הבוחנים, אני מקווה שביום שלישי יהיה לנו כבר נציג, זה יסוכם ביום שני. המכרז יצא כמכרז בין משרדי, היה איזה שהוא ערעור של גורם חיצוני שזה צריך להיות מכרז פומבי. אני הייתי כרגע אצל ממלא מקום נציב שירות המדינה ובפרשנות המשפטית שלהם הם איתנים שאכן זה צריך להיות מכרז בין משרדי וזה יצא כמכרז בין משרדי.

אני לא חושב שפה יש פרשנות שניתנת לממלא מקום. מראש נקבע שזה מכרז פומבי.

אבל זה יצא כמכרז בין משרדי.

זה היה ערעור שלנו, אנחנו כתבנו מכתב לנציב שירות המדינה, כמובן עם עותק למשרד הרווחה - - -

מי את? סליחה, שם ותפקיד.

כרמית פולק-כהן, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד. אנחנו סבורים שמכרז בין משרדי פשוט לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. הוראות החוק קובעות חד משמעית את חמשת האנשים שיכולים להתמנות, בין היתר שופט בדימוס. ימציאו לי אחד, זה לא מספיק, האם זה כל האנשים שיכולים להתמנות לתפקיד? מבחינתי זה לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ואין כאן עניין של פרשנות משפטית, זה פרופר עובדתית. האם כל האנשים שמנויים בחוק ושנקבעו מתוך רציונל הגיוני של שמירה והגנה על ילדים והאנשים הכי מותאמים לתת את המענה הזה, שהוא הכי קריטי לילדים.

יש לנו עכשיו דילמה, או להסתפק, בגלל הרצון לראות - - -

אגב, אני חושבת שמשרד הרווחה הסכים - - -

אנחנו לא מתנגדים לזה, אני רק אומר, אנחנו לא הכתובת לדבר הזה, אלא נציבות שירות המדינה, היא החליטה שזה מכרז בין משרדי, זה יצא לדרך ובאמת, כמו שאתה אמרת, כבוד היושב ראש, יש כעת דילמה, או לעצור את המכרז ולהתחיל בתהליך של מכרז פומבי שייקח עוד חצי שנה, או לרוץ ולבחור - - -

למה זה צריך לקחת חצי שנה?

זה לא תלוי בנו, תאמיני לי, אני מכיר את נוהל העבודה.

יש פה נציג מהנציבות?

אין פה נציג.

אבל הנציבות מסרה לי שזו הייתה החלטה של המשרד, הנציבות השאירה את זה לבחירה ושזו הייתה החלטה של המשרד וזה לשאלתנו. אמנם בהצעת החוק השארנו את הנציב כגורם שנמצא בתוך המשרד, אבל בהחלט התפיסה והניסיון לעצב את דמותו היו ברוח של מישהו שלא יבוא מתוך שורות המשרדים, שלא יהיה כפוף, שבאמת תהיה לו את העצמאות ושיקול הדעת ושהוא יוכל להיות בעמידה מספיק עצמאית ואיתנה מול גורמים - - -

ב-20 בנובמבר 16', המנכ"ל יבלון ז"ל פנה אז לנציבות והציע שזה יהיה מכרז פומבי. לכן זו הייתה החלטת נציבות.

אדוני, עם כל הכבוד, היה דיון מאוד מאוד ארוך סביב הנושא הזה של הנציב והיו לנו המון דילמות שנתקלנו בהן ואני סבורה שגם במחיר שלא יהיה נציב כרגע, כי להביא נציב שהוא מתוך המשרדים והוא לא יהיה שום דבר ממה שקיווינו ורצינו שהוא יהיה זה כאילו אין נציב. אני לא רואה צורך בכזה דבר.

טוב, אז בואו נסכם. אל"ף, אנחנו בשם הוועדה נוציא מכתב לנציבות, שהוא חרג מסמכויותיו ועשה מכרז שלא בהתאם לחוק. ושתיים, אנחנו מבקשים שיהיה בהתאם לחוק, דהיינו מכרז פומבי.

אדוני, החוק לא אמר איזה סוג מכרז, אבל כן הרוח שהייתה פה הייתה תפיסה באמת של גורם חיצוני.

בואו נרשום, במיוחד שזה מבוסס גם על הפנייה של מנכ"ל ז"ל, שתיבדל לחיים ארוכים, אביגדור, ואני מציע שנעשה את זה בהתאם לניסוח הכי מדויק שיכול להיות.

תוציאו מכתב שהנציבות תעצור את המכרז.

אוקיי, אנחנו נוציא את המכתב עוד היום. אנחנו אמרנו שבתקופת המכרז יש מקום לעשות היערכות לקראת, האם נעשתה איזה עבודת היערכות בנושא הזה? לחכות שיבוא ו - - -

אני מציע שאיריס שנמצאת כאן - - -

שם ותפקיד, בבקשה.

איריס פלורנטין, ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים במשרד העבודה והרווחה. התקיימו ארבעה דיונים כבר, בדיונים נמצאים צוות רב מקצועי בכל התחומים, התורה כמעט כתובה לגמרי, צריך לערוך אותה, להביא אותה להסכמות ולשים אותה על השולחן לקראת כניסתו של הנציב.

העמותות היו חלק מהדיונים האלה?

כן.

בעיקר גם בוגרי פנימיות ואומנה. היה גם יום עיון של המועצה לשלום הילד בנושא.

טוב.

איריס, תמשיכי לדבר על שאר הנושאים.

אוקיי. אני אתחיל בדיווח על מה שקורה. אנחנו בהחלט מתקדמים. לגבי מספר הילדים, כבר בדיון שהיה כאן לפני כחצי שנה אנחנו דיברנו על מספר הילדים. אנחנו בינתיים איתרנו את הילדים, אנחנו יודעים את מספר הילדים, אנחנו מדברים על 675 ילדים וילד נטוש ועוד 1,600 קצבת שארים. אנחנו יודעים את השמות, אנחנו יודעים לאיזה רשות מקומית ואנחנו יודעים שזה מספר הילדים היום.

ושום דבר לא נעשה?

בוודאי שנעשה. אנחנו כבר יצאנו לעבודה, אנחנו כבר ב - - -

מה זה נעשה? תסבירי לנו.

מה זה אומר נעשה? אנחנו הצגנו את הנושא כבר במהלך 2016, לפני ה-6.12 במרכז לשלטון מקומי, הצגנו את כל מהלך העבודה ואני רוצה להציג מהו. בשלב ראשון אנחנו דרשנו מהרשויות המקומיות להיכנס לעשייה של ה-500 ילדים הראשונים לצאת לדרך, כשאנחנו מדברים על ילדים מגיל 0 עד 9, כשמה מדובר? רשות מקומית צריכה להגיע למשפחות, להביא את הילד לדיון בוועדת תכנון וטיפול כדי לראות שהוא באמת זקוק להיות במשפחה אומנת, לדבר על הנזקקות של הילד והזכאות. לאחר הדיון בוועדת תכנון וטיפול מעבירים את החומר ל - - - האומנה, שהם יתחילו את התהליך של לאתר את המשפחה, לעבוד איתה ולתת לה את אפשרות העבודה. זה התהליך שאנחנו נמצאים בו כרגע.

כרגע אנחנו נמצאים במצב, לפי הבדיקה האחרונה, כי התהליך הזה הוא כמה שלבים, אתם רואים, כבר בתוך המערכת הממוחשבת של המשרד יש לנו כבר 100 ילדים שנקלטו כבר לפי התהליך החדש מתוך התהליך שכבר העברנו ברשימות לרשויות המקומיות. זה לגבי מה שאנחנו בעצם עושים.

כמה רשויות מקומיות? הם מפוזרים?

בכל הארץ. יש רשויות שיש יותר - - -

יש דיווח מהרשויות שהתחילו לבקר את הילדים האלה? לבדוק אותם?

בוודאי, יש דיווחים, יש פרוטוקולים של ועדות תכנון טיפול. יש לנו גם דיווחים במסר. כשאני אומרת דיווחים במסר זה אומר שבמערכת הממוחשבת כבר מדווח ילד שאנחנו נותנים עליו תשלום שהוא כבר ילד במשפחת אומנה, זה כבר עברנו את כל התהליכים והילד כבר נמצא והמשפחה מקבלת כסף, כך שאנחנו כבר בתוך התהליך.

לגבי הקבוצה השנייה, 1,600?

אנחנו בהדרגה נעשה את זה. כל שנה אנחנו נוסיף את הכמויות של הילדים שייכנסו לתוך התהליך ואנחנו נעשה את זה.

מה זה כל שנה? למה זה לא בבת אחת?

אנחנו צריכים לראות את הקצב שהרשויות נכנסות, כרגע זה התחלה. אני מקווה שתוך שנתיים-שלוש אנחנו נוכל לגמור את התהליך.

מה זה, 1,600 יישארו ללא טיפול שנתיים-שלוש?

לא ללא טיפול. מדובר על ילדים שהרבה מהם מוכרים, יש טיפול, הם נמצאים במשפחות. אנחנו - - -

למה אי אפשר לעשות את זה בבת אחת? זה כאילו כל רשות בממוצע בין 5 ל-10 ילדים.

כדי לעשות את זה בבת אחת, זה לא רק עניין של היערכות של רשויות מקומיות, זה גם עניין תקציבי. זה לא סוד פה בחדר שאנחנו לא מגובים תקציבית בשביל כל המהלך הזה. כרגע יש לנו תקציב ל-500 הילדים הראשונים. ברגע שיהיה תקציב נוסף וניכנס לתהליך מוגבר מאוד מוגבר נוכל לעשות את זה בקצב - - -

זה רק בעיה תקציבית?

הרבה מזה זה בעיה תקציבית.

הזיהוי, זה עולה כל כך הרבה כסף?

זה לשלם, זה לא הזיהוי. ברגע שזיהינו את המשפחה צריך לשלם למשפחת האומנה את הכסף.

אז בינתיים משפחת האומנה מחזיקה את הילד ללא תשלום. זה נראה לכם צודק המצב הזה?

זה נראה לא סביר, אבל מצד שני אין תקציב לזה ו - - -

וכמה התקציב?

48 מיליון.

אני רוצה לקבל מסמך מסודר, כולל מאדוני המנכ"ל, כולל המספרים התקציביים ואנחנו גם נפעל בדרכנו בנוסף לדרכים שלכם כדי למצוא פתרון. האופטימלי היה שכולם יזוהו ויטופלו בבת אחת, או בהדרגה במהלך השנה, אבל להשאיר ככה משפחות עם ילדים ללא השתתפות.

המחסום העיקרי כרגע הוא תקציב.

אוקיי, אז אם נקבל מסמך אני מוכן להתמודד יחד עם חברת הכנסת קארין, אנחנו נעשה את הכול כדי שהם יטופלו. מי החליף את גב' ליבוביץ?

יושבת פה רחל איגר-לוין שהחליפה את שלווה ליבוביץ.

מה השם שלך?

רחל לוין-איגר.

ומאיפה את באה? מהמשרד?

מהמשרד.

מהמחלקה גם?

משירות ילד ונוער, עבדתי עם ילדים נפגעי עבירה.

טוב, אז בהצלחה שיהיה לך, פעם ראשונה רואים אותך.

מונית כמפקחת ארצית?

מוניתי - - -

אוקיי, הנה מינוי אחד.

יש לך משימה גדולה. נעשתה עבודה גדולה גם לפני כן, אני שמח להגיד מילים טובות על גב' ליבוביץ, באמת, את נכנסת למשימה לא קטנה. שיהיה לך בהצלחה.

רישוי. קלטנו מפקח ארצי לנושא רישוי, הוא התחיל את עבודתו לפני שבועיים.

זה העובד האחראי?

זה הממונה על מערך הרישוי, לפי סעיף 21.

קרן שארים. לאחר הדיון הקודם אנחנו תגברנו את הנושא של קרן שארים, אנחנו הוספנו חצי משרה של עובדת שנמצאת אצלי בתוך האגף, היא תעשה את העבודה. בנוסף לזה אנחנו עכשיו מוסיפים חצי משרה נוספת של סטודנט שכבר ראיינתי אותו וייכנס, כך שאנחנו מדברים לפחות בצד שלנו על משרה מלאה שתוכל לנהל את התהליך. אני מקווה שאנחנו נתקדם. לא נגמרו הצרות שלנו פה, כי יש גם גורמים נוספים שצריכים תוספת כוח אדם כדי לעשות את זה, אני משערת שנוכל להתגבר על זה. אני הוצאתי הנחיה, שכבר פועלת, להוציא הנחיות פעולה אחרת לפנימיות ולמקומות שהילדים נמצאים. כמו כן אנחנו כבר ישבנו והוצאנו הנחיה איך לעשות את הפעולה של לחלק את הכסף לפי התע"ס.

היום יש צעיר שהגיע לגיל 18 והשתחרר לו סכום לא מבוטל של כסף, יש מישהו שעושה את זה היום?

בצורה מדורגת?

כן.

עדיין לא.

כשדיברנו על זה - - - מתי היה הדיון הקודם?

לפני שישה, שבעה חודשים. ב-19 בנובמבר.

ב-19 בנובמבר היה הדיון הקודם, כבר אז היו צעירים שידענו עליהם, שעומד להשתחרר להם סכום כסף גדול מאוד, אנחנו איבדנו אותם כי הם קיבלו בוכטה של כסף ולך תדע מה הם עושים איתה.

אנחנו התקדמנו - - -

אתם אמרתם שבאותו יום אתם פותרים את זה.

הנושא שעלה בזמנו, אני לא יודע אם המנכ"ל מודע לזה, אנחנו דיברנו על הצעירים בני 18, כשהם מגיעים לגיל הזה משתחרר להם הרבה כסף ולא תמיד הם מוכנים להתמודד עם הסכום ואז בדרך כלל הוא מנוצל במקרים רבים לרעה, ואז ביקשנו שיהיה ליווי כדי שההוצאות שלהם לא יהיו מבוזבזות בצורה שקשה למצוא את הסכום הזה בחזרה בחיים. לכן ביקשנו שהמערכת תבדוק את האפשרות הזאת, שמי שמקבל את הסכום הזה יקבל הדרכה וליווי כלשהו. זה כל יום יש מקרים כאלה, כל יום מגיעים לגיל 18 והם מגיעים לזה. שוב פעם, זו ריצת אמוק שצריכה להיות כדי למנוע שצעירים וצעירות ייפלו למצב שיש להם גם כסף וגם הם לא יודעים מה לעשות איתו. זה לא דבר שמתחיל בגיל 18, זה יכול להתחיל לפני כן, ההדרכה שלהם.

אנחנו עושים את זה, זה מה שהתחלתי להגיד. כל מה שבזירה שלנו נעשה. ביום שיצאנו מפה יצאו הנחיות לפניות, יצאו הנחיות לכולם, איך עושים את ההכנה לילד לצאת לחיים עצמאיים יותר עם ניצול נכון יותר של הכסף. כל זה נעשה כולל לקלוט את כוח האדם הרלוונטי, אבל יש פה עוד שני צמתים שצריך לטפל בהם. יש צומת של האפוטרופוס הכללי שרוצים תוספת תקציב כדי לבצע את הפעולה, בנוסף לזה צריך להעביר את הכסף לקרן אחרת כי יש מס הכנסה כשהכסף יושב מעבר לגיל 18 ואנחנו צריכים את רשות המסים. יש כאן שתי כתובות נוספות שאיתם אנחנו כרגע במשא ומתן. ההנחיה יצאה, אבל יש לנו כרגע קשיים בשני המקומות האלה.

אדוני, אני חייבת לומר, זה לא דבר חדש, הרי לא המצאנו את זה בדיון. זה משהו שהיה בהוראת תע"ס שנים, שפשוט לא אכפו אותה ובינתיים הולכים לאיבוד צעירים וצעירות.

כל הביטחון שלהם יורד לטמיון.

אני לא מצליחה להבין קודם כל למה בכלל היינו צריכים את הדיון הזה כדי להציף את זה, זה כתוב בהוראות של משרד הרווחה, לא אני כתבתי אותן. וכמה חודשים פנינו וביקשנו. אז ההנחיה והליווי שאתם נותנים בתהליך הם מצוינים וחשובים, אבל אלה שנמצאים היום בצומת, מה עושים איתם? זו השאלה שלי. הרי הליווי הזה הוא לאורך זמן, אי אפשר לחנך ילד להתנהל עם כסף בשבוע.

הליווי הזה הוא לאורך כל חייו בפנימייה, מגיל 17 מתחילים את הליווי עד שהוא מגיע - - - זה שנה של ליווי.

זה שנה של ליווי, ממתי התחיל הליווי הזה?

לפני כמה חודשים.

זה מה שאני אומרת, יש צעירים וצעירות שלאורך התקופה שלהם לא היה להם את הליווי, מה עושים איתם?

חוץ מזה, אם אתם נתקלים שבמערכת יש דברים שלא עוברים, למרות התערבותכם, אז הוועדה, זה תפקידה. תעדכנו אותנו בזמן ואנחנו נזמין אותם לדיון.

אני לא מבין איך נעשה ליווי רטרואקטיבי.

זה בדיוק מה שאני אומרת, אין לכם דרך, אבל כן יכול להיות לכם אדם שיעמוד בפרץ ויגיד 'אדוני, יש לך 400,000 שקל ואתה צריך להגיד לי מה אתה עושה עם הכסף', 'אתה רוצה לימודים? תקבל כסף ללימודים'.

אני שוב חוזר, אתם נתקלים בבעיות במערכות המקבילות, אתם לא מצליחים לשכנע, לא מבינים, תביאו את זה לדיון בוועדה, אנחנו נזמין אותם ונעמוד על הדרישות המתאימות. תבינו, ילד שמוצא את עצמו עם מאות אלפי שקלים מהיום למחר, גם אם הדרכה ואני סומך על זה שנעשתה לפחות בזמן האחרון, זה ממש - - -

לדעתי זה משוחרר לו בסכום אחד, במכה אחת, לשימושו.

כן, זה נורא.

ושמענו עדויות של צעירים וצעירות שאמרו 'הנה, סוף סוף קיבלנו מלא כסף', הם בזבזו את זה על נסיעות לחו"ל מוגזמות, על סמים.

למה לא לתקן שזה ישוחרר בהדרגה?

אבל זה קיים היום בהוראות התע"ס, פשוט אין לכם את כוח האדם שיעמוד בפרץ.

נלמד את זה.

לגבי התקנות השונות שהתחייבתם לספק, איפה אנחנו עומדים?

עורך דין נועם פליק מהלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה. אז באמת היינו צריכים להכין שבעה סטים של תקנות, אבל איחדנו את גוף מפעיל אז זה יצא חמישה.

אני אפרט את התקנות. תקנות אומנה של הכשרת מפקחים. זו תכנית ההכשרה של המפקחים של המשרד על האומנה, התקנות פורסמו בחודש שעבר ברשומות, התקנות האלה קיימות, הן לא היו צריכות אישור ועדה, אז הן פורסמו. תקנות אומנה של בקשה לרישיון, זה מה תכלול הבקשה וכל המסמכים שיש לצרף אליה. התקנות האלה דורשות את אישור הוועדה, התקנות האלה נמצאות בישורת האחרונה במחלקת נוסח החוק במשרד המשפטים ואחרי האישור שלהן נוכל להביא אותן לוועדה.

כמה זמן? משרד המשפטים ביקש זמן? כשאתם מעבירים, יש לי יותר מדי, בערבית מרוקאית שלי, אתם נהייתם הקיר הנמוך, כולם מטפסים עליכם. אז אומרים, שלחנו למשרד המשפטים וחנון ורחום. תעבירו למשרד המשפטים ותקבעו לוח זמנים. משרד המשפטים נהיה צוואר בקבוק בלתי נסבל, הכול עליו, אז תעשו את זה בלוח זמנים ותעבירו לנו גם את לוח הזמנים ואנחנו גם נתערב עד לשרה אם צריך.

אנחנו לא יכולים לקבוע למשרד המשפטים, למחלקת - - -

אתה לא קובע, אתה מבקש ממשרד המשפטים, 'העברתי לך בראשון ל-, מתי אני מקבל את זה חזרה?'

יצאה הנחיה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאמור לקחת עד 90 ימים.

מתי העברתם?

אתה עברת את ה-90 יום?

היו התכתבויות, כל מיני, הם החזירו לנו עם הערות, אנחנו החזרנו להם, אז אני לא יודע ממתי לספור את ה-90 יום.

זה 90 יום מסוף ההתכתבויות, אני מבין?

אני מניח שכן, אבל שוב פעם, זה נשלח אליהם באמצע חודש שעבר, ההערות לא היו דרמטיות, זה ממש מינורי, אני מניח שבזמן הקרוב זה יגיע חזרה.

זמן קרוב זה לא מועד.

יש לי מועד. אם תוך שבועיים אתה לא מקבל אתה כותב לי מכתב ואני אתערב.

בנוסף תקנות אומנה של גוף מפעיל, שזה באמת כולל את סעיפים 49(א)(4), 49(ה) ו-58(ב), שזה גם כוח האדם העומד לרשות הגוף המפעיל, תיק אישי, שמירה והמחיקה שלו, שזה תקנות שדורשות גם התייעצות עם שרת המשפטים וגם את אישור הוועדה.

אבל התקנות האלה, היו אמורים להתקין אותן עד יום התחילה.

נכון. זה גם עבר למחלקת הבניית החקיקה במשרד המשפטים, זה גם משהו שבישורת האחרונה, אני אדווח בעוד שבועיים לוועדה גם - - -

הבניית החקיקה זה - - -

לא, הבניית החקיקה זה מחלקת נוסח החוק, שינו לה את השם. כמובן זה גם דורש את אישור שרת המשפטים אז אנחנו במקביל גם נשלח אליה אישור משר העבודה והרווחה לשרת המשפטים לקבל אישור קיום היוועצות.

אני לא יודע מה מקדים למה, זה מציאת השם לפני שמקימים את השירות? או השירות לפני שמקימים?

השירות קיים כבר שנים. תקנות אומנה תשלומים למשפחת האומנה, שזה כולל גם את סוגיית התשלומים והמועדים. זה גם דורש את אישור הוועדה, זה גם היו תקנות ראשונות שהיו אמורות להיכנס לפני כניסת החוק.

ואם היית הופך את זה מתקנה לנוהל, לידיעת הוועדה, זה לא היה יותר זריז? זה נוהל שלכם. יש דברים שממש הגענו לבירוקרטיה מטורפת. מה סך הכול היה? שמשפחה תגיש חשבונות ותקבל את הכסף שלה בזמן המהיר ביותר. עד שזה עובר דרך משרד המשפטים וזה וזה, אז באמת - - -

אדוני צודק, אבל הבעיה היחידה שאם זה בנוהל הם יוכלו לשנות את זה כל יום ראשון בבוקר.

שישנו. אני סומך על הפקידים שיהיו בני אדם, אז מה ישנו? אם ישנו. אני חושב שאנחנו - - -

עוד בירוקרטיה.

זה מטורף. הוצאות קטנות. פעם בא מאיזה סקטור שנקרא חצי פרטי חצי ציבורי, אבל בעיקר מסודר, לא חיפשתי חוקים כל הזמן. ופה תקנות ותקנות של משרד המשפטים ואנחנו לא יודעים - - -

אדוני, אבל אז הם לא יהיו חייבים לעבור דרך הוועדה.

הם יבואו, אנחנו נרשום שגם הנהלים יבואו לידיעת הוועדה.

אבל אתם צריכים לתקן חקיקה ראשית.

שוב, זו הערה כללית, אני מרגיש שמאז שאני פה אני נהייתי בירוקרט מטורף, מסוכן לאזרח. זה מכביד, מכביד. אז זה נכון שזה מעוגן בחוק וזה, אבל בסוף אף אחד לא נהנה מהחוק הזה. זה נראה לי הכבדה מטורפת. אני מכיר את הנושא הזה כי כשהייתי בתפקידי הקודם כולם באו, אז הקמנו קרן שנותנת מקדמות למשפחות. אנחנו מתקנים בצורה מסורבלת את המערכת.

אדוני, אפשר פשוט לעמוד בלוחות זמנים ואז - - -

אני לא מאמין שהם מתבטלים. אני רואה את הפקידים שלנו - - -

אבל להכין את ה - - - של החוק בתשעה חודשים כדי שהם יוכלו ל - - - מאז התשעה חודשים עבר עוד חצי שנה.

את מאמינה שאף אחד לא עבד שם במשרד?

לא 'לא עבד', אבל אני מאמינה שצריך - - -

אז אני אומר, בואו נקל על הבירוקרטיה. זה תלוי בנו. הרצון שלנו הוא לעשות מסודר, בסוף הסדר חונק את הפעולה בעצמה.

אני לא חושב שזה בסדר תעדוף נמוך במשרד, זה בסדר תעדוף גבוה.

אני לא הטלתי ספק ולא מטיל.

לא, אבל איפה זה נופל? באמת אני שואלת. כי אני יודעת שלכם היה נוסח, איפה זה נופל?

בהתכתבויות, שוב פעם, גם עם גופים אחרים, גם עם משרד המשפטים, גם אצלנו במשרד היו כל מיני עמדות חלוקות, נכנסו גם פרסונות חדשות לתפקיד.

אבל אדוני מבין שאם יש דעות חלוקות בתוך המשרד נוהל לא היה משפר את זה.

גם התקנות של הנציב - - -

את יודעת למה? כי הם יודעים מראש שהמסלול אחר כך, יהיו התנגדויות למעלה, יהיו התנגדויות בצד, יהיו במשרד המשפטים, אצל המנסחת, אצל זה ואצל זה. מספר המושגים החדשים שאני מכיר בגיל שלי אני בהלם. אני לא בא מהסקטור הציבורי הזה, זה נראה לי מטורף. להוציא נוהל. אני יכול להוציא נוהל בתפקידי הקודם ב-24 שעות. תגידו א', ב', ג', שלום. כן, לא. אי אפשר. ופה זה משרדים שלכל אחד יש סדר והסדר הולך ונהיה מסורבל. אני לא יודע, אני מאלה שמעדיפים להתחיל - - - למה ממנים פקידים עם אחריות, עם תפקיד, עם שכר ועם הכול? כדי שיהיו אחראים למעשיהם.

אדוני, למעשה היום יש נוהל, זאת אומרת התע"ס נותן מענה, גם - - -

לגבי התשלומים הוא נותן.

אז למה התקנות?

התקנות, ביקשו את הדברים לדיון בוועדה בנושא של סוגיית תשלומים והנושא של מנגנון העדכון שלהם, להבטיח שיהיה עדכון כל הזמן, שזה לא יהיה תלוי ברצון מנכ"ל המשרד לעדכן את הסכומים.

אז הנה, אנחנו בולמים ככה את מנכ"ל המשרד. אז אל תדאג, לא תעבוד קשה כי בולמים לך את העבודה. מה פתאום? חבר'ה, זה פשוט - - - אני אומר לכם, תזהירו אותי בדיונים אחרים או גם פה, מה אנחנו יכולים להקל על הבירוקרטיה, אני איתכם מראש, בלי להתבייש.

אני רק אשלים את העדכון לגבי התשלומים. קיימת טיוטת נוסח שהיא יחסית די סופית, היא הועברה להתייחסות אגפי התקצוב במשרד והגורמים המקצועיים. במקביל זה הועבר גם להערות של משרד המשפטים, למחלקת ייעוץ וחקיקה, קיבלנו את ההערות שלהם ולאחר מכן כמובן צריך להעביר את זה למחלקת הבניית החקיקה.

תקנות נציב תלונות ילדים, שגם התקנות האלה דורשות את אישור הוועדה. הטיוטה הייתה מוכנה לפני הרבה זמן, היא הועברה לכלל הגורמים, התקבלו הערות מכלל הגורמים, במקביל אנחנו מקיימים את השולחנות העגולים יחד עם כל הגורמים המקצועיים שנוגעים בדבר, באמת כדי להתאים את הנוסח שיהיה נוסח ייחודי לתפקיד הזה. אנחנו גם מחכים לאותו נציב - - -

זה בדיוק המשפט שנבהלתי, פחדתי ממנו. עכשיו נחכה לו והוא ישנה לנו את התקנות.

לא, אנחנו מתקדמים, כמו שאיריס אמרה, שתהיה תורה סדורה של העבודה, לפיה וממנה אנחנו נגזור את התקנות ו - - - איתו ובלעדיו, ואם התקנות יהיו מוכנות הן יעברו.

אני גם בעד, בלעדיו בשלב זה.

רק עוד דבר, סוג אחד של תקנות זה תקנות רשות, לעניין ניהול מאגר מידע במשרד, לגבי משפחות האומנה. התקנות האלה, בשל באמת סד הזמנים לחוץ, לא מותקנות כרגע, אלה תקנות רשות. למשרד יש הרבה מאגרי מידע, אנחנו יודעים איך לעשות מאגרי מידע, הם יהיו בעתיד.

רק לפרוטוקול אני אציין שיש החלטת ממשלה, 2558, מאפריל 2017, לעניין תקנות של כלל משרדי הממשלה שלא עודכנו, בעקבות הוועדה לביקורת המדינה, בראשותה של קארין, והמשרד התחייב להתקנת התקנות של אומנת ילדים עד לחודש מרץ 2018, ותקנות לעניין נציב תלונות, התקבל אישור לספטמבר 2018.

גם תקנות שהוועדה קבעה להן, החוק קובע להן מועדים עד יום התחילה והחוק נכנס לתוקף.

נכון, אבל לכלל משרדי הממשלה יש תקנות שהם לא מיישמים אותם. זו הייתה החלטת ממשלה, שזה הדד ליין של התקנות, שמשרדים שלא מיישמים אותן, הם צריכים לעמוד בזה.

כל התקנות שהיו להם על השולחן, לא רק התקנות האלה, אבל אתם כמובן תתקינו אותן הרבה קודם.

אנחנו בשאיפה. שוב פעם, גם הכשרת מפקחים, זה כן פורסם כבר. זה לא שאנחנו לא עובדים, אנחנו עובדים ומנסים לקדם כמה שיותר.

אבל למשל תקנות שנוגעות לסודיות ולשמירת תיק אישי, אלה דברים - - -

זה של הגוף המפעיל.

כן, הן של הגוף המפעיל, אבל בינתיים בעצם אנחנו פועלים באיזה חלל, בלי תקנות, אין הוראות שמסדירות את הדבר הזה ונוצרת איזה שהיא בעיה בחלל הזה.

הגופים המפעילים גם פעלו לפני החוק.

בסדר, כל הסוגיה הייתה לפני החוק, אז מה?

אלה תקנות שהן באמת כבר מוכנות והן בישורת האחרונה במחלקת הבניית החקיקה, זה משהו שיכול, ברגע שמאשרים את זה, להגיע לוועדה. אני רק רוצה לעדכן לעניין הדרכון.

גם קיבלנו הערה בעניין הזה מהסיוע המשפטי.

נכון. רשות האוכלוסין וההגירה, הייתה לה בעיה עם הסעיף הזה בתוספת הראשונה של החוק, עם הסעיף שקובע הוצאת דרכון למשפחות אומנה. היו להם כל מיני סיבות, שאחת הסיבות - - -

איפה הם היו בזמן חקיקת החוק? כי למיטב זיכרוני הם היו בדיונים, בשעתו לא הייתה להם בעיה.

הם היו בדיונים רק בנושא של התושבות.

משרד הפנים היה מעורב גם כ - - -

בוודאי שהם היו מעורבים.

בעניין של התושבות הם היו - - -

רואים, כמה המשרדים גדולים, זה על חשבון התיאום בתוך המשרד.

אני לא יכול לדבר בשמם, אבל עיקר הבעיה שלהם הייתה שאם למשפחת אומנה, בהסכם עם האומנים, יש הגבלה על יציאה לחו"ל או על הוצאת דרכון, פקיד הרישוי ברשות האוכלוסין לא אמור לדעת ולא יכול לדעת על ההגבלה הזאת. בנוסף הם אומרים שיש פסיקה שהוצאת דרכון זה לא חלק מענייני יום יום.

הוא נמנה במפורש.

אני יודע, אבל הם אומרים שזה נוגד פסיקה.

אבל יש חוק, הוא גובר.

שוב פעם, אני אומר את העמדה שלהם, אנחנו הגענו איתם כרגע ל - - -

החוק פירש, הוא אמר פעולות יום יום גם וגם התוספת.

אני יודע, אבל שוב פעם, זו הייתה העמדה שלהם, למה פקידי הרישוי לא הוציאו דרכונים. יחד עם זאת אנחנו הגענו איתם לאיזה שהוא הסדר כרגע, יצאה הנחיה שמעדכנת את כל הלשכות שלהם וכל מקרה שמוגשת בקשה לדרכון הבקשה לא תהיה סירוב אוטומטי, זה יגיע להתייעצות של המטה ביחד עם הלשכה המשפטית של משרד העבודה והרווחה לבחינה של הנושא ו - - -

אני לא מאמינה.

עד אז משפחה תיסע ותחזור - - -

זה לא נכון, היה לנו מקרה השבוע שתוך ארבע שעות אושר.

אחד.

מקרה ספציפי, כי ההנחיה יצאה לפני שבוע.

עורך דין פליק, זה רק בגלל שהלשכה שלי התערבה ודיברה עם ראש המטה של שר הפנים. זה לא בגלל שהמשפחה הסתדרה.

זה אני לא יודע, אני יודע שרשות האוכלוסין, הלשכה המשפטית שלהם, התקשרה אלינו - - -

יכול להיות שפספסתי איזה שיעור במשפטים, אם יש הוראת חוק מפורשת אין פה מקום לפרשנות, הם לא אמורים להפעיל שיקול דעת, שום דבר לא אמור לעבוד בצורה כזאת.

למה שנענה בשמם? צריך להזמין אותם לדיון כאן, שיענו.

אני מסכים, אני לא יכול לדבר בשמם.

אבל הטענה שהם לא יודעים על הגבלות שיש על הוצאת - - -

בהסכם עם האומנים.

בעניין הזה איך אתם מתכוונים לטפל?

אין לי תשובה כרגע.

כי צריך גם את העניין הזה להסדיר.

נכון, יכול להיות שבתעודה יהיה רשום או משהו כזה. עוד דבר שחברת הכנסת אלהרר שאלה, לגבי יידוע. אני יכול לעדכן מה אנחנו, בתור הלשכה משפטית, עשינו. אנחנו מעבירים הדרכות גם לכל הגופים המפעילים, העברנו הדרכות, גם למנחות אומנה, גם בקורסים של מנחות אומנה בבית הספר המרכזי של משרד העבודה. העברנו הדרכות, הלשכה המשפטית העבירה הדרכות למחלוקת לשירותים חברתיים, לכל העובדים שעוסקים בתחום. הייתה הדרכה של היועצת המשפטית של המשרד לשופטים, שופטי נוער ושופטי משפחה, העברנו הדרכות לכל פקידי סעד לחוק הנוער, עובדים סוציאליים לחוק הנוער ועובדים סוציאליים לעניין סדרי דין, שזה גם במשרד וגם במחלקות. זה מה שאנחנו בתור הלשכה המשפטית עשינו לגבי יידוע. אני מניח שרחל ואיריס יפרטו בהמשך לגבי שאר היידוע.

סליחה שאני מגיב באיחור, הייתי מאוד רוצה לדעת מה קרה או מה ההבדל בשירות שאתם נותנים רגיל באומנה לילדים שנמצאים במסלול הרגיל לעומת אלה שגיליתם בזמן האחרון, האם הם קיבלו טיפול, היו במצב טוב? יכולתם להשוות? תעשו איזה בדיקה בין אלה שהיו במסלול לבין אלה שנמצאו באיחור. תבדקו את זה, זה אולי אחד הנושאים שיאפשר לנו גם לבקש תקציב מיוחד, מה המצב שלהם, האם המצב היה, לא עלינו, אני מקווה שלא קשה, מצב מוזנח. תעשו הערכת מצב והשוואה עם אלה שנמצאים במסלול הרגיל, זה יכול לעזור לנו. זה לא חייב להיות דוקטורט, אל תפילו על זה על איזה מחלקת מחקר, אלא סוקרים שיעשו את זה בצורה מהירה ועניינית. זה ייתן לנו גם נתונים כדי לשכנע את המערכת לתקצב, כי נראה לי שחלקם בוודאי היו במצב שזקוקים להתערבות מיידית, הלוואי שאני טועה. יש עוד נושאים שהיית רוצה תשובות?

השאלה אם יש עוד בעיות שעולות ביישום. אנחנו שמענו פה על הנושא של הדרכונים במשרד הפנים, אבל השאלה, גם בדיונים לקראת הצעת החוק עלו בעיות של יידוע בין הנהלת בתי משפט לבין כל מיני מערכות של קופות החולים, כל מיני קצרים שנוצרים במערכת והשאלה אם יש מישהו שעוקב אחרי הדברים, שמרכז אצלו תלונות ובודק אם באמת נעשתה היערכות מתאימה אצל הגורמים השונים.

עבודה בין המשרד לבין העמותות המפעילות. זה אולי גם נושא שהיינו רוצים לקבל מכם או מהעמותות עצמן דיווח. בואו נתחיל.

נורית גרינולד, מנהלת מט"ב, השירות לאומנה. אנחנו עובדים באומנה בצפון. אנחנו עוד לא קיבלנו אף ילד עד היום שהיה בקצבת ילד נטוש ועבר לאומנה. עדיין לא קיבלנו, בטח נקבל בזמן הקרוב, אבל אני הבנתי שעוד אין. אני עוד פעם רוצה להעלות נושא שכל פעם אנחנו מעלים אותו מחדש - - -

אני רוצה להבין את השאלה הזו, מה זה אומר? זה אומר שמה-500 ילדים שהוחלט לטפל אף אחד לא הגיע מאזור הצפון אליכם?

לא, אליי לא. עד היום.

למה? אפשר לקבל תשובה?

אני לא יודעת, אין לי תשובה.

אין לכם תשובה?

לי אין.

לא, הבנו, אבל מהמשרד.

לגבי קצבת ילד נטוש, אני מניחה שאת כולם אנחנו מכירים במחלקות. לגבי הצפון - - -

אני רוצה עוד להוסיף משהו, כי זה חשוב לי מאוד. כרגע נכון להיום בכל הארץ, ואנחנו כל פעם חוזרים על זה שוב ושוב, יש יותר מ-280 ילדים שאין להם הועדות, בכל העמותות, בכל הגופים המפעילים.

חשבתי שזו הייתה בעיה רק של אור שלום.

לא, זה של כולם, דיברנו על זה בבוקר. אצלנו במט"ב יש 80 ובכל עמותה, אנחנו עשינו איזה שהוא סקר, יש ילדים בלי הועדות. זה עוד פעם בעיה של השלטון המקומי ודיברנו על זה כמה פעמים, לא ייתכן שילדים יהיו בלי הועדה, כי גם המשפחות ללא ביטוח וגם העמותות וגם הילדים, וזו בעיה מאוד מאוד רצינית.

איך מסבירים את זה?

אני רוצה לתאר תהליך שאנחנו נכנסנו לתוכו ובכל מקרה כשיש בעיה כזאת אני באמת מציעה לפנות, כשעמותות פונות אנחנו עושים את זה, אנחנו גם עושים את זה באופן קבוע.

אנחנו פנינו.

אני אבדוק אחר כך למי פנית ולמה זה לא טופל, הדברים צריכים להיות מטופלים, אבל אני כן רוצה להגיד שמה שהשתנה, אנחנו נכנסנו לתהליך של השמות ממוחשבות שמשנה לחלוטין את קצב העברת התקציב, את השקיפות של לראות את התהליכים, שבעצם מדובר על מערכת, במקום שהרשות המקומית מעבירה לנו את המסמכים בנייר ואנחנו אחר כך מקלידים ויש מקום לטעויות, המערכת קלטה כרגע ב-30 ומשהו רשויות מקומיות. אנחנו עובדים מאוד מהר, אנחנו עובדים יחד עם השלטון המקומי, זה מהלך מאוד גדול, מגייסים את כל חברות המחשוב והפעולה נעשית באופן מרוכז ומאוד מהיר, מה שאומר שהרשות המקומית מקלידה את ההשמה על המסך שלה, אם יש שגיאה זה ישר קופץ לה חזרה. הם לא משחררים את זה ללא שגיאה, הם מתקנים את זה על המקום וזה מעביר את המסלול הרבה יותר מהיר והתשלום יבוצע יותר מהר, אנחנו כבר בתוך התהליך הזה.

ולתקופת המעבר זה אומר - - -

היא שמה לי פה משהו, או שלא שמו דוגמה. כולם יודעים פה בחדר שאני בדקתי את הדברים עד הסוף. כששמים לי פה משהו, זה נחמד לשים את העובדות פה ולא להגיד אותן קודם, הייתי יודעת אותם קודם הייתי בודקת אותם.

הדברים, גם אם נבדקו הם לא נפתרו. גם באור שלום, גם אם הדברים נבדקו הם לא נפתרו, עדיין באור שלום יש לנו 80 הועדות חסרות.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון פה. באמת לא כדאי.

בסדר, גם אם זה נבדק זה עדיין לא טופל.

איריס, תגובת הזעם שלך לא במקום. אני מצטער להגיד לך, כי הבעיה זה הילד.

לא, אני רוצה להסביר.

אני לא מתעניין באדמיניסטרציה. אתם רואים? הבירוקרטיה הפכה לערך עליון, הערך העליון זה הילד. אם אין לו ביטוחים, הוא לא מקבל את ההצבה שלו, לא מקבל את השירותים שלו, הוא סובל, לא הבירוקרטיה. אז תסדרו את הבירוקרטיה, שהמחשב יקפוץ לנו - - -

אני האחרונה ש - - -

חבר'ה, תשימו את זה בפרופורציות.

אני אגיד למה הגבתי ככה, כי אני חושבת שלעורר את זה פה - - - אני באופן אישי העברתי - - -

זה בדיוק המקום. אני מצטער להגיד לך, אני חושב שזה המקום. אנחנו נתייחס לזה עניינית, זה לא מקום לחלק נזיפות. יש פה בעיה, מעלים בעיה, בצדק, תתמודדו איתה, גם אם את לא יכולה לתת תשובה במקום, תפקידך ללכת הלאה ולחפש את התשובה בהמשך. אבל לא לאפשר לאנשים להעלות בעיות?

בהחלט, אבל אני אומרת שאם היו אומרים לי את הבעיה מראש הייתי יכולה להתכונן. עכשיו אני לרגע אתייחס לתגובה של אור שלום. כולם יודעים פה בחדר שאני באופן אישי ביקשתי מהם את החומרים ולא תמיד קיבלתי את החומרים ומה שהיה אפשר, לפנים משורת הדין העברנו. אין ספק שלהעביר תשלום בתוך מערכות גדולות לוקח זמן, אבל עצם העובדה שאנחנו נכנסים היום, עם באמת המון לחץ ועם קצב מאוד מהיר להשמות ממוחשבות, זה יפתור את כל הבעיות. כמובן שיש בעיות, בעיות ספציפיות, נפתור אותן, אנחנו בתוך המהלך כרגע.

עוד נושאים שרציתם, שקשור לאומנה? לא לבעיות הכלליות של הארגונים. בואו נמשיך, התחלנו, הגברת בחולצה הכחולה, סליחה שאני - - -

אפרת לוי שביט, המנהלת של האומנה הטיפולית באור שלום. יש לנו כמה נושאים שהיינו רוצים להבין קצת יותר. כל מה שקשור באומנה עד גיל 21, אנחנו מוצאים את עצמנו מאוד מתקשים להבין איך מיישמים את החוק. יש לנו כרגע רשימה של מספר נערים ונערות שהגיעו לגיל 18, אמורים לסיים. יש כן הסכמה או הבנה של המחלקה לשירותים חברתיים שלנו בתוך תכנית טיפול שראוי שהאומנה תימשך עד גיל 21 ואנחנו תקועים במקום של מי מאשר את זה ומי מאשר את ההועדה, שזה דבר אחד.

סביב הדבר הזה יש המון שאלות שהן גם שאלות ברמה הטיפולית, לגבי תכנית טיפול, איך נבנית תכנית טיפול, איך מלווים נערים ונערות בגיל 18, כשיש להם עצמאות לקבל החלטות לגבי כל מיני דברים, הקשרים עם כפל קצבאות שאולי הם זכאים להן מול גורמים שונים, איך מלווי םאת זה מול הצבא. מה המשמעות של זה. אנחנו תקועים עם זה ואנחנו לא יודעים איך אנחנו מתקדמים עם זה. זה נושא אחד.

אז הנושא האחד הזה זה טיפול עד גיל 21 וקצבאות עם צרכים מיוחדים. אתם רשמתם את הנקודה הזאת, איריס?

זה בחוק אומנה.

זה בחוק אומנה, אבל אנחנו לפחות עוד לא הצלחנו ליישם אותו בהבנה מלאה של איך.

באיזה מובן לא הצלחתם ליישם?

נשאלת השאלה מי כן מאושר, מי לא מאושר, מה הקריטריונים, מה זה אומר. לא כל ילד שמוגדר כפוסט אשפוזי בהשמה שלו באומנה הטיפולית הוא בהכרח זכאי להמשך אומנה עד גיל 21, אז מה כן קובע את זה, מה לא קובע את זה. ואם זה נקבע, מה נעשה עם הכסף שמועבר, האם הכספים מועברים למשפחה באותו אופן, האם חלק מהכספים נחסכים לבוגר, האם יש איזה שהוא שינוי. צריך לבנות תכנית טיפול, לטפל בילדים בגיל 18 פלוס זה לא כמו לטפל בילדים עד גיל 18, יש להם כל מיני זכויות שלא היו להם קודם לכם. איזה הכנה עושים את זה, איך מבנים את זה, בכל הרמות. זה נושא שעדיין לא טופל, אנחנו נמצאים - - -

זה צעירים שבהכרח עם אפוטרופוס לעצמם?

יש כאלה שכן. אלה שהם לא אפוטרופוסים לעצמם זה פחות בעייתי, גם טרום החוק לא היינו בבעיה. אלה שכן וזקוקים לליווי וזקוקים להמשך תכנית טיפול זה יותר בעייתי. אני כן רוצה לציין שזה בעיקר בעייתי מכיוון שבשנים האחרונות כן הגיעו אלינו יותר נערים ונערות שנקלטו בגיל מאוחר, בגילאי 16 ו-17, מתוך מחשבה שהחוק הזה יאפשר טיפול עד גיל 21 ואנחנו כרגע תקועים עם מספר של ילדים שאנחנו לא יודעים איך לקדם את זה. יש כל מיני דברים סביב זה. לא יודעת אם לפרט את זה כרגע. ברגע שנגמר הצו בגיל 18 צריך הסכמה של הילד להישאר, אם אין צו יש השתתפות הורים בהועדה, הורים שלא מוכנים להשתתף בהועדה, מי משלם, מאיזה תקציב זה נכנס.

אין לכם ישיבות שוטפות עם האגף, שהתלבטויות מסוג זה יוכלו לבוא לפתרון, להתמודדות, בישיבות עם האגף?

אני לא הוזמנתי לאחרונה לישיבה כזו. יכול להיות שהייתה - - -

כמה גופים עוסקים באומנה? ארבעה, נכון?

חמישה.

אז שהאגף יזמין אותם וישמע את הבעיות שלהם. אני חושב שיש פה חומר שדורש תשובות. התמודדות, לא רק תשובות במקום, יכול להיות שזה דורש היערכות אחרת. אני מבקש שתקיימו את הדיון הזה עם האגף, עם חמישה הארגונים שעוסקים בזה, תתדרכו ותתלבטו ביחד, תלבנו ביניכם את הנושאים, הרי ברור שיש פה שאלות כבדות מאוד שדורשות טיפול.

יש לי עוד נושא אחד, ועדת ערער, שעדיין לא קיימת. אנחנו כן נתקלים במקום שבו זה מתחיל לתקוע תהליכים.

ועדת ערער לפי חוק אימוץ ילדים שפועלת - - - מה קרה עם זה?

פשוט התחלפו שם, היה צריך למנות שופט חדש בוועדה לפי חוק אימוץ ילדים, יושב ראש הוועדה זה שופט, היה צריך לקבל אישור, בגלל שמי שהוצע לתפקיד זה שופט מכהן היה צריך אישור של נשיאת בית המשפט העליון, אבל אני חושב שהתקבל אישור מנשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים, כי זה בחובת היוועצות.

אני לא יודעת על דבר כזה, אבל אני יכולה לבדוק את זה.

חבר'ה, גם להתחיל לטפל.

לא, הוועדה הזו קיימת, פשוט בגלל שהתחלף - - -

ועדות ערר זה לדעתי דבר מאוד חשוב. עוד הערות?

אני מנהלת שירות אומנה של מכון סאמיט בשני מחוזות, ירושלים והדרום. כמה דברים, בנושא העניין של עדכון של המשפחות. העדכון היחיד שקיבלנו הוא עדכון של ביטוח לאומי שהועבר אלינו דרך משרד הרווחה ואנחנו העברנו אותו למשפחות, אך ורק לגבי ילדים שעומדים לקבל את תעודת הנכה. הם קיבלו. אני נמצאת בכנסים של משפחות, הם שואלים שאלות, הן לא יודעות מה קורה עם חוק האומנה ולי אין ממש תשובות.

הייתה שאלה בעניין הזה של חברת הכנסת קארין אלהרר, ששואלת מה נעשה עם החוק בהסברה בקרב המשפחות. זה דבר שנראה לי מאוד רלוונטי, להפוך את זה למסמך מובן לבני אדם.

צריך מסמך שאומר להם - - - ישבתי לא מזמן - - -

אני חושב שבואו נקבל החלטה מאוד פשוטה, שתוך חודש תכינו מסמך שמביא לידיעת משפחות האומנה את כל הזכויות שלהם. שיהיה מסמך של משרד העבודה, לא מסמך של עמותה שמפעילה בשם המשרד.

יש מסמך מוכן, אנחנו בדרך להוציא אותו. בנוסף לזה היו כנסי במה שהציגו את הדברים בפני המשפחות, בנוסף לזה משפחות האומנה עושות - - -

אני אגיד לכם, אני הולך גם לכנסים עם המשפחות. רוב המשפחות, 95% מהן, אני מעז להגיד, לא יעזו לשאול שאלות הבהרה, לא נוח להם. אני חושב שזה גם חלק מהתפקיד של העמותות אחר כך להסביר פר משפחה. לא רק לשלוח פלייר ותבינו מה שתרצו. תעבירו את זה, תעשו עבודת הדרכה משפחה משפחה, לכל אחד. הם נכנסים להרפתקה של לפעמים 18-20 שנה, כדגאי להדריך ולרענן את הידע שלהם. זו עבודה מאוד אינטנסיבית, זה לא חד פעמי. חברים, לא רק כדי לבקר אותם וכדי לתפוס אותם על חם, במרכאות, אלא כדי לבוא ולהדריך באמצעות המדריכים שלכם שמסתובבים בקרב המשפחות. שהם יבינו את החוק, שיעבירו למטה את החוק. יש פה שרשרת שלמה של אנשים שיכולים לעזור להפיץ את זה. זה דבר שצריך להיות מובן. חבר'ה, זו עבודה שיטתית, קחו אותה במסגרת ההדרכה של האגף. זה התפקיד שלו, להעביר את החוק הזה מלמעלה למטה, שיהיה מובן לכולם, ולא בכנסים. כנסים, חברים, זה טוב לפוליטיקאים, אני לא כזה, אז אל תזמינו אותי, אבל עבודה אמיתית זה מול המשפחות, אחת אחת, כי משפחה, כל אחד יש לו את התגובות שלו וההבנה שלו.

אני מסכימה וגם יש בי איזה שהיא מבוכה לעניין הזה, שאני גם לא יודעת מה אני צריכה להעלות פה ומה משרד הרווחה, כי אני חושבת שיש דברים שמול משרד הרווחה אנחנו חייבים לנהל איזה שהוא, אני לא יודעת איך לקרוא לזה, איזה שולחן עגול, משהו שהוא און גואינג, שאתם תעדכנו אותנו, כי כל מה שאמרתם עכשיו, למשל, חלק מהדברים ממש חדשים לי, כמנהלת שירות שאחראית על קרוב ל-800 ילדים. זה לא יכול להיות שאני לא אדע את הדברים האלה.

אדוני המנכ"ל, אני מעז לנצל את ההערה הזו. אני בטוח שתעשה תכניות עבודה לכל אגף ואגף וזה יידון. אנחנו, לאור האחריות הגדולה שלקחנו על נושא משפחות האומנה, בזכות העבודה של קארין של שנים על הנושא הזה, היינו שמחים לקבל תכנית עבודה בוועדה, לדון פה בוועדה. אנחנו נעמוד לרשותך בזמן שאתה תמצא לנכון, תציגו לנו תכנית עבודה כדי שנוכל ללוות. זה חלק מתפקידנו. ועדה זה גם לחוקק וגם לדון בדברים ציבוריים וגם לעקוב אחרי ביצוע החוק על ידי הממשלה. זה תפקידנו, אבל נעשה את זה בתיאום איתך. תעשו את זה, תביאו את הדברים, יש לכם מנהלת חדשה, אני בטוח שהיא תעמוד בכל הציפיות שאתם תתלו ותתמודדו עם זה. אנחנו נשמח לקיים דיון בעניין הזה בוועדה, בשבילנו זו תהיה הנאה גדולה, במיוחד כשאני בטוח שתתכוננו.

למי מתלוננים בינתיים הילדים והילדות?

למי שהתלוננו עד עכשיו, אלינו, למנחת אומנה.

מי הגוף שמטפל בזה במשרד הרווחה?

המפקחת המחוזית בדרך כלל.

יש לי עוד כמה דברים.

בבקשה. רק שתדעו, אם לא נקום יהיו אזעקות. זה עד 10:30.

אז מהר מהר. כל הנושא של יציאה לחוץ לארץ הוא מאוד מאוד בעייתי, אבל יש בעיה נוספת, שהשבוע טיפלנו בה נועם ואני, הנושא של הקומפלקס עם שירות למען הילד. אני לא יודעת אם זה הולך אחיד או לא אחיד, משהו שכאשר ילד נכנס תחת הקטגוריה של השירות למען הילד החוק פתאום משתנה, אז חייבים גם על זה - - -

באיזה מובן?

במובן הזה שהוא לא יכול - - -

במובן שילד שנמצא במשפחת אומנה והוצא לגביו צו אימוץ או שהוא בתהליך האימוץ - - -

12(ג).

לא, לפני 12(ג), תהליכי האימוץ. הייתה לנו ישיבה בנושא יחד עם השירות שקשור לזה ותצא הנחיה בנושא הזה.

מתי?

בקרוב.

תתחיל להתרגל שתמיד תהיה שאלה בסוף 'מתי?'

אדוני היושב ראש, אתה יושב ראש הישיבה, אני רק אומרת - - -

את יכולה גם לתקן את היושב ראש, אין בעיה.

לא, בוועדה לביקורת המדינה, כשאומרים לי 'בזמן הקרוב', אז אני לא יודעת מה זה אומר פשוט.

במקרים הפרטניים אנחנו כן מטפלים, כל מקרה מובא למשרד ומטופל.

נועם, אני יודעת, אבל למה להגיע לטיפול בשיטת מכבי האש? למה שלא יהיה מסודר?

כי זה משהו - - -

אני שמח שיש הרבה ילדי אומנה שיוצאים לחוץ לארץ, זה סימן טוב, זה סימן טוב מאוד אפילו, אני שמח בשבילם, ודאי זה טוב, אבל למה בדבר כזה לא מטפלים בצורה מסודרת מול משרד הפנים, בישיבה בין המנכ"לים של המשרדים? או אתם רוצים, אנחנו מוכנים גם לזמן דיון. אתם חוזרים על זה כאילו זו לא בעיה שנתית, זו בעיה יומיומית כמעט, אז בואו תטפלו בזה בצורה שהמערכת מאפשרת - - -

לנו בלשכה המשפטית נקבעה בחודש הבא ישיבה עם הלשכה המשפטית של רשות.

נו, בשעה טובה, טוב מאוד. אז יש שני מנכ"לים שיכולים לחתוך, זה התפקיד שלהם.

כן, אדוני, בבקשה.

זכי חרוב, שחר שירותי אומנה.

איזה שירותי אומנה?

שחר שירותי אומנה, אנחנו מטפלים בילדים באומנה טיפולית ורגילה, בכל הארץ. רציתי להציע שיטה, הנושא של תשלום למשפחות זה נושא שהוא בעיה כרונית של כמה שנים. זה אומר שיש בעיה בשיטה של התשלום למשפחות, זה עובר דרך הרשות המקומית, למשרד הרווחה ומגיע אלינו. מספיק שיש טעות במספר של תעודת הזהות של הילד זה חוזר חזרה וזה נוסע עוד כמה חודשים. אפשר למצוא שיטה הרבה יותר יעילה לשלם למשפחות. אחת השיטות שאני הצעתי זה כשהילד בעצם נקלט במשפחה אומנת המפקח מאשר שהילד נקלט, המשפחה תקבל את הכסף ומשרד הרווחה והרשות המקומית יתחשבנו ביניהם. זה לוקח חודשים עד שטופס מגיע ומספיק שמישהו טועה בשם של הילד או בשם של המפעיל זה נגמר לא טוב. לכן אני חושב שקודם כל צריך לשלם למפעיל המשפחה, באישור של הפיקוח שהילד אכן נקלט, וגם לאפשר לילד הזה לקבל טיפול רפואי, הרי הבעיה זה לא רק התשלום, זה גם שהוא לא יכול לקבל טיפול רפואי, אם הוא צריך להתאשפז או משהו כזה, ואחר כך שיתחשבנו ביניהם. ואם טעו ובמקרה שילמו יותר ממה שמגיע, הרי המשרד תמיד חייב כסף בדיליי אז הוא יכול לקזז את זה, אין בעיה. אני חושב שעד שלא ישנו את השיטה הבעיה הזו של תשלום למשפחות, אני לא חושב שהיא תיפתר באיזה שהוא פתרון - - -

אני מצטרף. לא היה דיון כמעט, אדוני המנכ"ל, בנושא אומנה שלא עלה הנושא הזה.

שנים זה עולה.

לדעתי כדאי שתהיה התמודדות מערכתית. לא יכול להיות שהפראייר, סליחה על הביטוי, של המערכת זה המשפחה הקטנה. זה ממש עניין בין החולשה של האזרח מול העוצמה של המערכות. למערכות יש זמן, יש להם כסף, זה לא מונע מהם טיפול כלשהו, לעומת זאת הילד והמשפחה הם הסובלים הישירים. זה נושא שכדאי שתתמודדו איתו ותתקנו. כל הזמן אני שומע את זה. סאמיט, שניצח אותי במכרז של האומנה בבאר שבע. אני אגמור את הקריירה - - -

ותחזור לזה.

- - - עם הטעם הזה. אבל הזהירו אותי ואז אמרנו, אנחנו ברש"י נעשה משהו אחר. אבל זה נושא מאוד חשוב ואם אפשר למצוא פתרון שלא מטיל את הסבל על המשפחה ועל הילד, זה נראה לי הפתרון האופטימלי וזה עניין באמת בין מערכות חזקות, רשות ומשרד, זה תמיד יותר חזק מפרט, מאדם ומשפחה.

כן, בבקשה, גברת.

שלום, אני משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח. אני רוצה לשאול שאלה לגבי הנושא של הפיקוח על האומנה. אחד הדברים שעלו בדיונים במסגרת החוק זה שקודם כל יש את התקצוב, יש את התקנון של כל המערך הזה ועלתה שאלה לגבי הנושא של ביקורי בית, אצל הילדים ממש, לא רק התבססות על דיווחים של גופי אומנה, ורציתי לשאול את משרד הרווחה באיזה היקף זה נעשה, אם יש להם איזה שהם נתונים לגבי מספר ביקורי הבית.

תזכירי לי מה תפקידך.

אני מהאקגודה לזכויות האזרח.

כן, בבקשה.

כל מפקחת אומנה חייבת לבדוק כל חודש כ-15 - - -

לא, אני שואלת על המפקחים מטעם משרד הרווחה.

יש חמש מפקחות על האומנה, יש להן כלי בקרה שבאמצעותם הן גם מגיעות לארגוני האומנה על מנת לבדוק את התיקים ולראות שהתכנית מתקיימת כמו שצריך. הן צריכות להיפגש עם הילדים מעת לעת לביקורים מתוכננים, ביקורים בהפתעה ולשוחח עם הילדים, בין בטלפון ועם האומנים.

את יכולה לומר כמה ביקורים כאלה יש בשנה בבתים של משפחות?

כרגע אין לי נתון מדויק, אבל זה בהתאם לכך, ככל ש - - -

גב' מזכויות האזרח, את יכולה להזכיר את שמך לפרוטוקול עוד פעם?

משכית בנדל. בזמנו הגב' שלווה ליבוביץ אמרה שיש סך הכול 16 ביקורים בכל הארץ בשנה, ביקורי בית, ואני זוכרת - - -

16 בסך הכול כל האגף? על כל מאות - - -

כן, ואני חושבת שהוועדה צריכה לשים תשומת לב, אולי לקיים דיון מיוחד.

אני לא זוכר נתון מזעזע כזה.

אני מוכנה לבדוק, יש גם את הפיקוח על נכויות ו - - -

אני זוכרת שחברת הכנסת אלהרר הייתה מזועזעת מהנתון הזה.

ייבדק.

אבל לא היה שינוי בכוח האדם מבחינת הפיקוח? מבחינת היכולת לפקח? כי בכל זאת הוטלו פה משימות, יכול להיות שהן היו קיימות קודם, למשל הפיקוח בדרך של ביקור במשפחת האומנה, השאלה אם לא הייתה שום תוספת למשאבים.

במסגרת התקצוב לחוק הזה לא הייתה תוספת למכסות פיקוח.

יש חמישה מפקחים בשירות של ילד ונוער ויש בשירותים האחרים, אבל מה שאיריס אמרה, לא הייתה תקינה לתוספת כוח אדם.

למה? לא ביקשתם?

אנחנו מבקשים כל הזמן, אבל - - -

אתה יודע מה ההבדל?

יש מקום שיש לו מילון עם מילה אחת, קוראים לה 'לא'. אתה מכיר אותו.

זה בבקשת התקציב שלי כבר שנתיים.

טוב. זרקתם לי כדור פוליטי אליי, אני אתמודד, אבל זה ברור שחוק האומנה, בצורה שהוא תוכנן, דורש כוח אדם נוסף, אחרת תתלו אותו באיזה - - -

אני חייב להגיד לכם, למרות שזה קצת מתסכל לקיים דיון, אני שמח שקיימנו את הדיון הזה, מפני שאולי נשפר. אל"ף, אם אפשר לקבל שבוע או שבועיים לפני הדיון את השאלות המרכזיות שאולי אנשים התכוננו, נפיץ את זה דרך הוועדה, נפיץ את השאלות וההערות כדי שננסה לקבל תשובות בדיון. זה נראה לי דבר מרכזי. דבר שני, אנחנו נחזור ונקיים דיון בעוד שישה חודשים, גרוסו מודו שישה או שבעה חודשים, לא מבטיח - - -

אדוני, ברשותך. מכיוון שמדובר בחוק שכבר היה אמור להיכנס לתוקף, התקנות כבר היו אמורות להיות, הנציב כבר היה אמור להיות ממונה, אני הייתי מבקשת, אם אדוני יוכל לשקול, לקיים את הדיון בטווח קצר יותר משישה חודשים, רק כדי לראות שדברים עלו על המסלול והתחלנו, יצאנו לדרך בצורה טובה, אחר כך באמת מעקבים שגרתיים.

לי אין בעיה, אני רוצה לקיים דיון מעשי. אם תמצאו לנכון, אדוני המנכ"ל, להקדים את הדיון, אני מוכן, אין לי בעיה, אבל אני אומר - - -

אנחנו ניקח לתשומת לב - - -

אגב, זה במרכאות שלי, ייפול בעוד שישה חודשים, מקסימום, אבל תבואו עם תשובות. הוועדה זה לא רק לשמוע ולהצטער ולברך, זה גם לעזור לכם להתמודד ולכן כל דבר שתמצאו לנכון להפעיל אותנו אנחנו לרשותכם. באמת הוועדה מוכנה, במקרה כולנו פה יש לנו את הרגישות המתאימה כדי להתמודד עם הבעיות, אז תעבירו לנו דברים, אל תחכו שנעלה אותם ונצא מפה מתוסכלים שלא יצאנו מהוועדה עם תשובות מעשיות. אנחנו נרצה לעשות.

אני גם באמת מודה לכל מי שהעלה פה בעיות. התכנסות הוועדה זה לא כדי להחמיא לעצמנו, זה כדי להתמודד עם מה שעוד לא עשינו. אז לא להימנע מביקורת, תגידו את זה חופשי ואני בטוח שהמשרד יידע להתמודד גם עם ביקורת, זה תפקידו, שום דבר פה שאנחנו עושים, לא מובטחת לו הצלחה מיידית וללא תיקונים בדרך. לכן תעשו את ההערות שלכם לפני כדי שנתמודד, אחרי, בתוך הישיבה, אנחנו פתוחים ואני מבטיח לכולם שנוכל לעשות ואני מבטיח גם בשם המשרד שתהיה התמודדות נכונה. לא נראה לי שיש פה אחד נגד מישהו, כולנו חזית אחת. זה שיהיה ברור. הנושא דורש הרבה הרבה מאוד שיפורים ונעשה אותם, בחוכמה וביכולת הנדרשת. אז תרוצו לשטח הפתוח.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.