הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 515

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח בסיון התשע"ז (12 ביוני 2017), שעה 9:30

לאן נעלמו עשרה מיליון צליינים תיירים?

של חבר הכנסת איימן עודה

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

עיסאווי פריג'

איתן ברושי

איימן עודה

מנכ"ל משרד התיירות - אמיר הלוי

סמנכ"לית למינהל המוצר התיירותי, משרד התיירות - אהובה זקן

יועצת בכירה למנכ"ל משרד התיירות - דיקלה כהן שינפלד

מנהל תחום צפון אמריקה, משרד התיירות - צבי לוטן

מנהל אגף בכיר שיווק חו"ל, משרד התיירות - פיני שני

משרד התיירות - אורי שרון

דוברת משרד התיירות - ענת שיחור-אהרונסון

מנהל אגף עדות, משרד הפנים - יעקוב סלאמה

משפטן במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור וגשל

עוזרת מנהל הרשות הארצית לתח"צ, משרד התחבורה - שירלי שמואל

סגן יו"ר אגודת מורי הדרך - מוטי אפרתי

מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל - יוסי פתאל

מנכ"ל עמותת תיירות נצרת - טארק שחאדה

מנהלת חטיבת קהל וקהילה, רשות הטבע והגנים - רעיה שורקי

מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון - פנינה בן-דוד

יועצת משפטית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - יעל טבק

מוזמן/ת - עודד בן ארצי

מוזמן/ת - דניאל רוט אבינרי

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אגודת מורי הדרך בישראל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - ענת אלון

לאה ורון

תמר פוליבוי

לאן נעלמו עשרה מיליון צליינים תיירים?של ח"כ איימן עודה (מס' 6879)

בוקר טוב לכולם. יום שני, גברתי מנהלת הוועדה, מנכ"ל משרד התיירות, חברותי וחבריי חברי הכנסת, ברוכים הבאים לדובר, לרשמת, אדוני. אנחנו כאן במסגרת דיון בקשה לדיון מהיר. הכותרת – לאן נעלמו עשרה מיליון צליינים תיירים? הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת איימן עודה. ברשותך אדוני, אאפשר לאדוני לפתוח את הדיון ולהציג בקצרה את הנושא, וכמובן נפתח את העניין לדיון. בבקשה אדוני.

אדוני היושב ראש, איתן כבל, חבריי חברי הכנסת ברושי, עיסאווי, נציגי משרד התרבות, משרדי הממשלה, טארק שחאדה מנצרת אהלן וסהלן. חברים, אנחנו חיים בארץ קדושה לשלוש דתות, הכי ייחודית בכל העולם, וזה אמור למשוך הרבה תיירים. זה ברור שיש פה רוב יהודי, זה ברור שהיהודים מחוץ לארץ מבקרים פה בארץ, לגבי המוסלמים יש סוגיה פוליטית – הברורה והמובנת, ואני מקווה שעוד יהיה שלום ותקום מדינה פלסטינית ויהיה שלום עם מדינות ערב אחרי הקמת המדינה הפלסטינית, אבל יש כרגע בעיה. אבל יש פוטנציאל אדיר שלא מממשים אותו, וזה הצליינים וזה הנוצרים. יש שני מיליארד נוצרים בעולם, ואני חיפשתי ושאלתי כמה מגיעים לארץ. מגיעים לפה משהו כמו 500,000 צליינים, לפעמים 600,000. בדקתי במקומות אחרים בעולם, אני מדבר רק על צליינים – למשל ללורד הצרפתית מגיעים שמונה מיליון צליינים; לפאטימה, מה שנקרא במבטא העברי האירופי "פאטימה", שהיא עיירה קטנה בפורטוגל, מגיעים חמישה מיליון צליינים; ללורטו באיטליה, מה הייחוד של לורטו באיטליה? שלפני 1,000 שנה לקחו אבנים מכנסיית הבשורה בנצרת ושמו את האבנים בעיירה בשם לורטה באיטליה, כמה מגיעים לשם רק בשביל לבקר את האבנים הללו? מגיעים לשם ארבעה מיליון צליינים.

אז פה, ארץ ישוע, ואני קורא לקרוא לו ישוע, זה בדיוק השם המקובל על הנוצרים, ישוע. בארץ של ישוע, בה נולד, בבית לחם – אני מקווה ובטוח שעוד תהיה מדינה פלסטינית – בנצרת שם חי 30 שנה, בכפר כנא הנס הראשון, בכפר נחום. אני מנסה להבין מה הסיבה. אני חושב שכולם מבינים, שיש מדיניות שלא רוצה להבליט שום דבר חוץ מהערך היהודי, ויש פה נכס אדיר, אדיר, שזו ארץ המולדת של ישוע, שבה הוא חי.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים לקדם את התיירות הנוצרית, את הצליינים, ואני מציע חמישה דברים:

1. צורך להגדיר את גודל הפוטנציאל של התיירות הצליינית;

2. השקעה בתשתיות התיירותיות, הגדרת הנכסים והערים התיירותיות;

3. בניית המוצר;

4. שיווק המוצר בעולם בצורה נכונה וממוקדת;

5. בניית תכנית עבודה נכונה וכוללת.

עברתי וראיתי את האתר של משרד התיירות, וראיתי שאחד הערכים הגדולים ביותר זה חופי הארץ. אני בן העיר חיפה בכל רמ"ח איבריי, אני מבלה בחוף הים של חיפה פעם בשבוע. אני לא ראיתי ולו תייר אחד, ואני לדעתי, שיכול להיות שיש בה הרבה סובייקטיביות, זה המקום הכי יפה בעולם, העיר חיפה. אבל אם יש לנו את הנכס הזה שזה המקום של ישוע, שנולד בה וחי בה ויש מניעים בעולם, בוודאי שצריך לממש את הפוטנציאל הזה. האוכלוסייה הערבית, בעיקר בעיר נצרת וגם בכפר כנא, אני בטוח שלא יהיו רק שיתוף פעולה, אלא אפילו יזמות, נכונות לעשות כל דבר כדי להביא את הצליינים ואת התיירים. אנחנו מוכנים לכל שיתוף פעולה על מנת לחזק את התיירות, שיכולה להגיע לדעת רוב המומחים למשהו כמו 10 מיליון צליינים בשנה. תודה רבה.

תודה אדוני.

בוקר טוב, אני שומע שיש גידול עצום בתיירות הנכנסת לישראל.

40%.

וגם לוקחים כסף כאילו אין מקום, אז המחירים עולים, גם אפילו בתיירות הכפרית, אז אני לא יודע מאיפה נובע הפער. דווקא נצרת היתה די פקוקה בתקופה האחרונה, אני שכן של נצרת.

הפקקים כיוון שהישראלים גילו מחדש את נצרת.

תלוי באיזה ימים.

אני מדבר אתך בעיקר על סופי שבוע, אני צודק או לא? יש חזרה לנצרת.

אדוני היושב ראש, הייתי ראש המועצה בעמק יזרעאל. הייתי אומר: תנו כמה שאתם יכולים לנצרת, חלק ייפול גם עלינו, כי אנחנו מקיפים 360 מעלות את נצרת. כשאני רואה במסעדות שיש אוטובוסים, אני מבין שיש תיירות. אני בטח מצטרף לדברים של חברי איימן עודה, כמה שאפשר יותר, אבל אני רק יכול לומר שאני התרשמתי – משרד התיירות והגופים הקשורים פה, רשות הטבע והגנים, אני מכיר חלק מהאנשים באופן אישי – שבתקופה האחרונה ישראל התברכה בשקט ובעוד כמה תכונות טובות שיש במדינה, ודווקא התיירות גדלה. כמובן שאנחנו רוצים יותר. קודם כל, על מה שעושים צריך לברך. אם אפשר יותר, זה תמיד טוב.

הסוגיה שאיימן מעלה היא סוגיה מאוד מעניינת ומאתגרת. זה לוקח אותי לסעודיה ולעלייה לרגל. אני חייתי בירושלים קרוב ל-20 שנה וחלק מהתקופה חייתי במזרח העיר וראיתי את תנועת התיירות במו עיניי. הצליינים שבאים לעלות לרגל, לויה דולורוזה, לבית לחם. לכל קשר ישיר למצב. החלום הזה, הפוטנציאל שעוד חולמים עליו, שאני מאוד מקווה שבגילי ובדורי אני אזכה לראשות את הפוטנציאל הזה ממומש. אם זה יתממש, אנחנו נהיה המקום הטוב ביותר בעולם שאפשר לחיות בו, כי עוצמת הנצרות והמקומות הקדושים בירושלים ובבית לחם זאת עוצמה בלתי נתפסת. היו תקופות שרק לשבת שם ולהסתכל על התנועה. אני לא יודע מה אנחנו יכולים לתרום בסוגיה הזו, כי הסוגיה קשורה הרבה הרבה הרבה לפוליטיקה, אבל החלום הוא חלום גדול.

סוגיית נצרת וכפר כנא ראויה לתשומת לב, אבל התייר הנוצרי שבא מחוץ לארץ רוצה לעשות את כל הסבב. הוא רוצה לעשות את כל הסבב, ללכת לנצרת, לבית לחם, לכפר כנא, לכפר תבור, לכפר נחום, לבית לחם, הוא לא רוצה לעשות חצי דרך. אני עבדתי עם חברות תיירות רבות, ואומר את זה בכאב רב, זה פוטנציאל בלתי נתפס.

תודה אדוני. האם מישהו מכם יציג את זה? זה לא סוד, ואני אומר את זה גם לידידי איימן עודה, שהתיירות הצליינית לא משאירה הרבה כסף.

זה לא נכון.

אני לא מומחה. אני מנסה לומר מה שכולם יודעים, אני לא ממציא את זה.

זאת השמועה.

סליחה חברים, יש פה אנשי מקצוע. רציתי לפחות להשלים את השאלה. הייתי רוצה לשמוע מהמשרד, הרי בכל זאת יש עלייה של 40% בתיירות. הוא אומר שזה לא קשור עכשיו אם המשרד בעד נוצרים, מדינה פלסטינית, לא מדינה פלסטינית, הרי בסך הכול המשרד רוצה שייכנסו לפה כמה שיותר אנשים, כי זה בסך הכול נותן פרנסה לכל אחד. אם אני משקיע בתייר מן השורה, מלונדון, מפאריז או לא חשוב מאיפה והוא מגיע לכאן ומשאיר פי שניים, פי שלושה יותר כסף, אולי שווה לי להשקיע בו יותר. אבל אני אומר את זה לא כמי שמנסה להתיימר לדעת, אלא מתוך קריאת עיתונים וידע אישי, לא מעבר לזאת, שיכול להיות שאין לזה שום ביסוס. אני אשמח אם תהיה התייחסות כזאת או אחרת, לכאן או לכאן.

תלוי במדינת המוצא, הפולנים למשל לא משאירים כמו האמריקנים.

יכול להיות. בבקשה אדוני המנכ"ל.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. כשהוזמנו, שמחנו. חשבנו שאנחנו באים לקבל פה הוקרה על התוצאות המרשימות של הגידול בכניסת תיירים, אבל אנחנו תמיד בעד דיונים מקצועיים שיבחנו מה אפשר ללמוד, להעמיק, אולי גם לשפר. נמצאים פה ארבעה אנשי מקצוע, עם הרבה קילומטרז' ארוך בכל מה שקשור לתיירות צלייני, שארצה שגם הם יוסיפו. אנחנו גם הבאנו להראות לכם את האופן בו אנחנו משווקים את ישראל כיעד תיירות דתית צליינית בעולם.

אנחנו במשרד נמצאים עכשיו בתקופה של שיא כל הזמנים מבחינת כניסות תיירים ולצליינות יש חלק בזה. קשה מאוד למדוד באופן מדויק מי הוא צליין, כמה מה-350,000 שנכנסים לפה כל חודש בחודשים האחרונים – ועוד פעם אני אומר מספרים שלא היו אף פעם – הם צליינים. אנחנו בתקופה שהתוצאות הן שילוב של מספר גורמים: אחד, שינוי בכל תפיסת ההפעלה השיווקית, שהיא תוצר של תקציב שיווק מאוד גדול, שהעמיד לרשות המשרד שר התיירות יריב לוין; היא תוצאה של תקופת רגיעה, כמו שהזכרתם; היא תוצאה של פעולות שיווקיות חדשות ומתקדמות שעשינו. אנחנו מנסים לחפש עוד ועוד מנועי צמיחה. היום אנחנו בקצב גידול של בין 25% ל-40%, ואנחנו באמת בעד חשיבה נוספת לראות לאן הולכים.

אנחנו בוחנים את מי הוא הצליין ולמה הוא מגיע לארץ. קרו לאורך השנים שינויים מאוד גדולים. התייר של היום הוא לא התייר של פעם, התייר של היום מחפש דברים אחרים. היו שבוע שעבר בתל אביב אירועי שבוע הגאווה. מהסקר של שנה שעברה, בין אלפים לעשרות אלפים – אנחנו לא יודעים בדיוק את המספר המדויק, אבל מגיעים הרבה לזה – 85% מתיירי הגאווה עלו לירושלים. כנראה שהם לא עלו בשביל הים בירושלים, הם עלו למקומות הקדושים בירושלים. אני בכוונה נותן את הדוגמה הזאת, כדי להבהיר כמה התיירות היום היא שונה. הקבוצות שמגיעות, שאתם בצדק רואים שסותמות את אגן העיר העתיקה, בנצרת רואים אותן ובכל המקומות האלה. אלה קבוצות מאורגנות, אבל לא רק זו היא התיירות הצליינית. לתיירות הצליינות יש מרכיב חזק בכל מה שקשור ל-FIT'S בתיירות בודדים. לכן אנחנו נערכים לכך, גם בפעולות שיווקיות, גם בפעולות תשתיתיות. לכן המשרד פועל בהשקעות תשתיתיות מאוד גדולות. אני יכול להגיד, שהייתי לפני שבועיים בנצרת עם מנכ"ל העירייה, עם ד"ר שריף, והחמאנו לו על השיפור המאוד גדול בניקיון בנצרת. אני חייב להגיד שאחד התסכולים הגדולים - -

הכי גדולים, אני מסכים, אמרתי להם את זה גם אני.

אתה מביא תיירים מחוץ לארץ, ויש מקומות בארץ שלא תמיד זה עושה לנו כבוד.

אני חושב שבנצרת יש תקציבים לקראת המשך השקעה בתשתיות. לא חסר תקציב, יש תקציב, יש שם היום עבודה הרבה יותר טובה בכל מה שקשור לנראות ולתחזוקה. כנ"ל באגן העיר העתיקה, שם יש בעיות תחבורתיות גדולות. יש שם הרבה כיוונים לפתרון. בסך הכול אנחנו בכיוונים מאוד חיוביים, כשאני רוצה להתייחס לדוגמה שנתת בפורטוגל ולעוד הרבה דוגמאות שיש לנו.

קשה להשוות בין קפה שחור לבין וודקה. העיר פאטימה היא באירופה, המעברים גם פתוחים, אין גבולות סגורים, אפשר לקחת רכב ולנסוע ממדינה למדינה. אנחנו לצערנו לא במצב הזה פה.

נגישות.

לכן זה לא אותו מוצר, זאת לא אותה השוואה. כפי שאמרתם, המספרים שלנו מושפעים חזק מאוד ממצב ביטחוני. אני יודע שבכל פעם, גם כשהיינו בתקופות דומות לתקופה עכשיו, ברגע שיש התלקחות באזור, עוד פעם המספרים יורדים, כי לא מגיעים לאזורים בעייתיים.

אני מקווה מאוד שבמומנטום שאנחנו נמצאים עכשיו ובשקט שיישמר פה, נמשיך את התנופה הזו ונגיע למספרים שכולנו רוצים לשאוף אליהם. לצערי, כרגע אנחנו לא במצב הזה. אנחנו לא יכולים למדוד בדיוק. אנחנו יודעים שמתוך השלושה פלוס מיליון שמגיעים לפה זה הרבה מאוד צליינים. אנחנו מכינים את התשתית. רק בנצרת הוכפלו חדרי המלון בשנים האחרונות, רק בנצרת, יש שם תנופה מאוד גדולה. אנחנו יודעים שכל השוק הזה השתנה.

אני חייב להגיד עוד משפט על אירופה. אנחנו מארחים במשרד מאות אורחים בשנה, שאנחנו מביאים אותם, ראשי כנסיות ואנשים ידוענים ומחליטנים, שאנחנו רוצים להביא אותם שיראו כמה טוב פה. אנחנו לוקחים אותם לכל הסיבוב במדינת ישראל, כולל במקומות הקדושים, כדי שהם יהיו השגרירים שלנו. אתה נפגש היום עם האנשים האלה, היו אצלי לפני מספר חודשים שבעה מנהיגים דתיים מאיטליה, מאזור טוסקנה. הם מדברים אתך יותר על תל אביב ופחות על המקומות הקדושים, העולם הזה השתנה.

אנשי הכמורה השתנו, יותר מעניין אותם תל אביב.

הכנסיות לא באותה תפוצה שהיו בשנים עברו. כשאתה מבין את כל המגמות האלה אחת לאחת, זה דורש מאתנו היערכות אחרת, ולכן אם אפשר, אני רוצה שדקלה תראה לכם סרטון אחד, בו תראו שאנחנו מכוונים לדור הצעיר. אנחנו מכוונים להביא את הקהל הזה דרך הדור הצעיר ודרך חיבורים מוזיקליים שעושים להם.

אלה חבר'ה צעירים שבאו לפה לצלם בארץ. זאת להקת רוק נוצרית.

נראה שהמקום הזה – לא מפסיקים לשפץ אותו, הוא כל הזמן נראה בשיפוץ. הייתי בנצרת ואמרתי לראש העיר שצריך שהעיר פשוט תהיה נקייה. לא ביקשתי שיסיידו, אלא שפשוט תהיה נקייה.

אדוני מדבר על ירושלים?

לא, ירושלים לא פחות. דרך אגב, ירושלים גם עיר שמתחרה בחוץ לארץ בסטנדרטים לא מי יודע מה.

המשאיות היו פה בשערי הכנסת, והם לא הצליחו לנקות.

פשוט לא ייאמן, גם כן נכון.

אנחנו רואים פה את האתרים. אנחנו אחרי השקעות מאוד גדולות.

איך קוראים לאתר הטבילה הזה?

ירדנית.

אתר הטבילה, אמרתם אותו?

כן כן.

או שעוד צריכים להתבייש, כמו שאומרים, מצד שני?

לא לא.

אתה מדבר על קאסר אל יהוד.

קאסר אל יהוד זה סיפור אחר, יש שם מורכבות עם הירדנים, אבל זה גם נושא שמטופל. לכן אני אומר שאנחנו שואפים להגדיל כל הזמן. אנחנו בתקופה חיובית, אבל אתה באמת רואה שההשקעות בתשתיות, ההשקעות במלונות שאנחנו באמת צריכים עוד ועוד מלונות ופתרונות אחסון, כי זה לא רק מלונות, אלא כל פתרונות האחסון. אני אפתיע אתכם ואומר שהקהל הצלייני גם ישן בקמפינגים גדולים, כמו בכפר נוקדים.

זאת לא ההפתעה. אם תגיד לנו שהם ישנים בבתי מלון של ארבעה וחמישה כוכבים, זאת תהיה ההפתעה.

אז הם מחפשים פתרונות גם של שטח וגם זולים, כי אנחנו יודעים שאם יש דבר שאנחנו צריכים זה לתמרץ פה עוד ועוד בניית בתי מלון, ודווקא בנצרת היה גידול כזה וצריך עוד. פתרונות תחבורה מאוד חשובים.

בנצרת תחבורה...הווייז מתבלבל בנצרת...

שירותים ציבוריים, תחבורה, תחזוקה, ואמר יושב הראש ונכון, שזה אחד הדברים שהרבה פעמים גורמים לנו להרבה בושות. אני מקווה מאוד שאנחנו נמשיך ונשפר את המוצר.

אמיר, אמרת דברים מאוד חשובים ואני למדתי ממך. מה שחסר לי זה תכנית אופרטיבית, שאתה אומר לי: אחד, שניים, שלוש, ארבע, מה עושים לגבי נצרת – אחד, שניים, שלוש, ארבע, כמה כסף אנחנו משקיעים, כמה זמן, מה הצפי לעוד שנה, את זה לא שמעתי, שמעתי דברים כלליים.

לגבי כל מיני השוואות בין אירופה לבין ישראל, יש הרבה דברים נכונים במה שאמרת, אני מקבל אותם, אבל את ההצעה האופרטיבית שלך לא שמעתי. גם לגבי וויז ולגבי הצפיפות, צר לי להגיד שזה חלק ממדיניות, כלומר: מי מדבר על אזור שיפוט בנצרת, הרחבת אזור שיפוט שיהיה פחות צפוף? זו עיר קדושה, העיר הכי חשובה לגבי מיליארדי אנשים, אז זה חלק ממדיניות. למה היא נמצאת כך? למה זה מצבה?

אני מצפה ממך להגיד לי שיש לך תכנית קונקרטית שמדברת על אחד, שניים, שלוש, ארבע, חמש.

שמעתי על קצה המזלג את עניין השיווק. בכל מקום שמדברים על תיירות, על סוכנויות תיירות ועל משרדים, מדברים על חבילות. השאלה מה התפקיד שלכם במשרד שלכם לפרסם חבילות, מי שמגיע לארץ רואה: אחד, שניים, שלוש. הכנת חבילה – היום אני רוצה ללכת לאיסטנבול, אני יודע ביום הראשון מה מתוכנן לי, מה ביום השני מתוכנן לי ומה ביום השלישי, כל ששת הימים שאני נמצא שם יש לי תכנית, אפילו אם יגידו לי שיש יום חופשי, אבל זה גם חלק מהתכנית. האם אתם מקדמים תכניות כאלה? לא שמעתי על זה.

תסתובב קצת באירופה ותראה בכל מקום.

אתה לא טס לארץ כדי לטייל?

לא לא.

אז אני מניח שאתה לא גולש באינטרנט כדי לראות את זה.

לא, אני שואל.

אתה צודק, לדעתי זה אלף-בית. אם אתה שואל אותי, מבלי לבדוק, יש פה אנשים שמאוד – אני לא אגיד נפגעים, אני לא מכיר את זה ברמה מספיק טובה – אבל היום לאנשים יותר קל להכין חבילות לעצמם דרך אתרי האינטרנט. אני יכול לפחות שאצלנו בבית, רעייתי היא המומחית הגדולה לעניין. היום העולם הוא אחר, זה לא שמועות. אתה נכנס לאתר האינטרנט, ואתה מרגיש שאתה יכול לעשות כמעט כל מה שאתה רוצה, הכול פרוס לפניך.

אני אאפשר לאמיר לענות, ואני גם ארצה בסוף להתייחס. אבל ברשותכם, הגיעו לכאן אורחים, אנשי מקצוע.

נמצאים פה ארבעה אנשי מקצוע עם קילומטרז' מאוד גדול בכל מה שקשור לשיווק מדינת ישראל ותיירות צליינית בפרט.

הרי הדיון הזה לא דיון במשרד התיירות, הדיון המהיר נוגע ממש נקודתית בתיירות הצליינית, אז בואו נתמקד בתיירות הצליינית, ומעבר לזה גם אאפשר אחר כך לעורכת הדין יעל טבק, למוטי אפרתי וליוסי פתאל כמובן לדבר, וגם לטארק שחאדה.

נמצאים פה צבי לוטן, שעשה מספר שליחויות עבור המדינה. באחרונה שבהם הוא ניהל את לשכת מילנו, איטליה שלנו, והתמחה בשנים האחרונות בשוק האמריקני; אהובה היא סמנכ"לית משרד התיירות בכל נושא חוויית התייר, והיא בקשר עם כל העולם הדתי צלייני; פיני שני הוא מנהל אגף חוץ לארץ ואחראי על כל המשרדים שלנו; ואורי שרון שחזר עכשיו משליחות בגרמניה, מומחה לנצרות ומורה דרך. אני מציע שצבי, אתה תתחיל.

ידבר איש מקצוע מהמשרד ואורח, בבקשה.

בלי שום כוונה לתת הרצאה, חבר הכנסת אודה, מדינת ישראל, איפה נמצאת מדינת ישראל? מעבר לצד המזרח תיכוני, בים התיכון. בואו נסתכל על אגן הים התיכון, כולן מדינות תיירות מהקצה המערבי עד לקצה המזרחי. כולן מציעות שמש, ים, היסטוריה וארכיאולוגיה. מה יש לנו מיוחד שאין לאף מדינה אחרת? אתה בעצמך אמרת, ארץ הקודש, Jesus, בכל השפות. אין לי בעיה, אני לא מתבייש, קוראים לי הקתולי של המשרד. זה עיקר הדבר שמאפיין אותנו ומאפיין את כל הפעילות שלנו, זה מבדיל אותנו מכל מדינות האזור, ואת זה צריך לזכור.

עוד כמה מילים כדי לסגור את הקטע של ההשוואות. זה לא רק כל המקומות האלה באירופה, עיקר המבקרים – ואני שירתי באיטליה מספיק שנים והייתי בלורטו פעמים, אני יכול להעיד על זה אישית, שגם המבקרים הם תושבי אותה מדינה, האתרים האלה נמצאים במדינות נוצריות, קתוליות. פורטוגזים הולכים לפאטימה, ללורד הולכים הצרפתים, וכמובן אירופים. בלורטו 85% מהמבקרים הם איטלקים, הם לא אירופים, הם איטלקים, בלורד פחות ובפאטימה פחות. אי אפשר להשוות. אנחנו מדברים פה על מקום שהוא מרוחק, אנשים צריכים לעלות למטוס, לעזוב את המשפחה. שם ביומיים בסוף שבוע הם רואים את הכול.

אמיר דיבר על זה.

צריך לבוא לפה לשבוע, ובאים באמת עם תכניות לשבוע.

"אדוני הקתולי", בכל זאת אני רוצה לשאול שאלה, בלי קשר לתפקידי כאן הרבה שנים.

מה התכנית האופרטיבית?

בוודאי, הם יתייחסו לדברים.

אנחנו נגיע לזה.

בכל זאת זו ארץ הקודש. מאות מיליוני מילים נשפכו על הארץ הזו, אם לא מעבר, בספרות ובכל דבר. נכון, מצב ביטחוני, הכול בסדר, עדיין בהרגשה הפנימית שלי – ויכול להיות שהיא מוטעית לחלוטין – ביחס שבין כמה נוצרים קתולים בעולם לבין מספר אלה שמגיעים לארץ, זה עדיין לא עומד בסטנדרט.

אני מסכים אתך מאה אחוז. אנחנו מדברים על מיליארד ו-50 מיליון קתולים בעולם, וכמה מגיעים לכאן? לא 350,000 ולא 500,000, יותר, אבל עדיין.

אמנם יושבים פה אנשי נצרת שיעידו ש-30% עד 40% מכל מבקר שמגיע לארץ, מגיע לנצרת, אבל מעבר לזה, אנחנו יודעים ש-85% מכל המבקרים שמגיעים לארץ באים לירושלים, עולים לרגל לירושלים. לא רק זה, דיברת על כך שלא מצאת תיירים בחופי חיפה, אתה יודע למה לא? הם נמצאים למעלה, הם נמצאים במסדר הכרמליתים, במוחרקה, הם הולכים לבהאיים, הם לא הולכים לחוף, כי המבקרים במדינת ישראל ברובם – יש להם זיקה לדת, אי אפשר להגדיר אם זה קתולי, פרוטסטנטי, צליין, אוונגלי, whatever, אבל ל-90% מהמבקרים במדינת ישראל יש זיקה לדת.

אני שמח שחלק גדול מהסיעה שלך נמצאת פה, כי חברים, הנושא הביטחוני הוא החסם העיקרי.

זה עדיין חלק קטן, למרות שהם לא גדולים.

זה לא חלק קטן.

ומה הקשר שלה למצב הביטחוני? מה הקשר של הסיעה שלנו למצב הביטחוני?

שאתם תעזרו לנו לפתור את כל הנושא, אני מקווה, לא? אני עדיין אופטימי.

בהיותי סגן ראש הממשלה, אני אפעל בדיוק לכך.

אני בתור סבא לשמונה נכדים אומר את זה, זה הכול, ואני רוצה לראות את השלום.

תודה. אנחנו נאפשר לעורכת הדין יעל טבק לדבר בקצרה.

אבל מה התכנית האופרטיבית?

אני אאפשר, תן למנכ"ל בסוף, הוא זה שיסגור את זה הכול. הבאנו אנשים לפה, תן להם להתבטא.

בוקר טוב, אנחנו באמת רוצים להתחיל במחמאות למשרד התיירות, שאנחנו רואים שגם מכפיל את תקציב השיווק – רואים את התוצאות בשטח בגידול בעשרות אחוזים בכניסת תיירים – ומי שישב בישיבות שיווק שלהם, רואה את החשיבה מחוץ לקופסה, כולל בפנייה למובילי דעה.

אני חושבת שאפילו אפשר להרחיב את זה – לעשות כאן פסטיבלים, להזמין להקות רוק נוצרי, לעשות פה פסטיבלים, ואם יש לנו כאן קבוצות של צליינים צעירים שמוכנים לעשות קמפינג, זאת אפילו הזדמנות לעשות את זה במקומות כמו מצדה ולקחת אותם למדבר.

אמר חבר הכנסת פריג' משהו מעניין. הוא אמר לחבר אותו גם לחוויה המוסלמית. אנחנו בכלל חושבים שאת ישראל צריך לשווק לקהל הקתולי כחוויה של פעם בחיים. כמו שכל מוסלמי – זו חוויה מדהימה עבורו לעלות למכה, כמו שיש המון צעירים יהודים בעולם שבאים ורוצים לחגוג בר מצווה בכותל, לקתולים לשווק את זה כחוויה של פעם בחיים. פעם בחיים חייבים לבוא לישראל.

זה חשוב, איך עושים את זה?

עצם זה שמשרד התיירות פנה לכנסיות, אני חושבת שדרך הכנסיות זה יהיה ערוץ השיווק. אנחנו חושבים רק על שני דברים שהיינו רוצים כאן לראות את התכניות האופרטיביות: האחת, נוגעת לנושא הנגשת אתרי תיירות. זה כולל את עצם העובדה שצריך לנקות ולייפות, אבל גם לחשוב שהגיל של התייר הממוצע משתנה. יש עלייה בתוחלת החיים, מה שאומר שיש גם תיירים מבוגרים יותר. תייר מבוגר יותר שהוא בפנסיה, יכול להישאר פה יותר זמן, יכול להוציא פה יותר כסף, ולכן מאוד חשוב גם להנגיש את כל אתרי התיירות.

השנייה, חשוב לנו גם מאוד לראות את ההשקעה בתשתיות. כמו שאמרתם, בגלל שביטחון הוא איזשהו חסם, אולי המדינה צריכה להציע איזושהי רשת ביטחון ליזמים, לתת להם תמריץ להשקיע במלונות שניים, שלושה כוכבים שמתאימים לאוכלוסייה הצליינית, כדי שאם באמת קורים איזה שהם אירועי ביטחון שכתוצאה מהם לא מגיעים תיירים, יש איזשהו גב כלכלי שיעזור להם.

אני הסמנכ"לית למינהל, חוויית התייר. אני לא אדבר על שיווק וכמה זה חשוב, דיברו על זה קודמיי. אני אדבר בעיקר על שיתוף הפעולה המיוחד שלנו, של משרד התיירות, מול נציגי הארגונים הנוצרים באופן שוטף, ואיך זה בא לידי ביטוי. זה לא רק שיתוף פעולה, זה לא רק דיאלוג שמתקיים איתם באופן שוטף, אלא זה בא לידי ביטוי בכמה תחומים; אם זה בתחום הפקה או רעיון של אירוע כזה או אחר, שמתקשר לעולם התיירות, לדוגמה שנת האמונה שהיתה לפני מספר שנים בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם הכנסיות. אנחנו פעלנו כדי להביא לארץ קבוצות צליינים לנצרת, וזה התקיים בהר הקפיצה, וזה היה אירוע יוצא מן הכלל. זו דוגמה.

דוגמה נוספת, אנחנו כל שנה מקפידים על קבלת פנים לכל ראשי העדות הנוצריות בישראל, גם כדי להודות להם על כל הפעילות המשותפת שלנו, וגם כמובן לגייס אותם לעזור לנו בפעילות ובשיווק שלנו בחוץ לארץ מול ראשי הכנסיות שהם מייצגים בישראל. אלה דוגמאות ממש קטנות שאנחנו עושים.

בנוסף זה, אנחנו מקפידים מאוד לקיים אצלנו במשרד אין ספור של קבלות פנים לעשרות, מאות – אפשר לומר בהחלט מאות – של קבוצות צליינים שמגיעים מכל העולם, כמובן בעקבות דרישה של סיטונאי התיירות שמתמחים בתחום השיווק. פר בקשה שכזאת, אנחנו מתייצבים ועומדים לרשותם ומציעים להם, אם במסגרת קבלות פנים, אם במסגרת הפקת חומרי פרסום. אחת הדוגמאות שהבאתי אתי – ואני אשמח אם אפשר יהיה להעביר את זה לחברי הכנסת וגם ליושב הראש של הוועדה – זה לוח שנה נוצרי, שלא מיועד לצליינים עצמם, כי הם יודעים בדיוק מה המשמעות של כל החגים שלהם, אבל זה מיועד בעיקר למחוללי תנועה, לסיטונאי תיירות, שמעוניינים לבנות חבילות. חבר הכנסת דיבר על בניית חבילות. זה כלי שמשרת אותם על מנת לבנות חבילות תיור במסגרת אותם אירועים מיוחדים שמתקיימים בארץ.

אנחנו גם משתפים פעולה עם משרד הפנים. יש אין ספור שיתופי פעולה, שקשורים באירועים נוצריים שמתקיימים בארץ, לדוגמה שבת האור, דוגמה של שיתוף פעולה יוצא מן הכלל, כמובן לא רק משרד הפנים. משרד הפנים מסייע לנו וגם אנחנו עושים הכול כדי להקל על הסרת חסמים לשוק הזה שנקרא השוק הצלייני, אם בתחום הקלה ופישוט הליכים בנושא הפקת ויזות, ואם זה בתחום של תשתיות כאלה ואחרות שהכנסיות או ראשי הכנסיות פונים אלינו. היו לנו מקרים של הצלחה.

תודה גברתי. מוטי אפרתי, נציג אגודת מורי הדרך.

אני סגן ראש אגודת מורי הדרך, ואני אדבר בשמה של האגודה. קודם כל, שיתוף הפעולה של האגודה עם משרד התיירות לעילא ולעילא. משרד התיירות משקיע המון בהכשרה של מורי דרך בכל הנושא הנוצרי או הנושא המוסלמי. דיברו פה על מומחי נצרות. אכן זאת אחת מההכשרות, אני גם מומחה לנצרות.

דבר נוסף שצריך להדגיש כאן בדיון הזה שהתיירות הנוצרית בארץ ישראל מתבטאת גם לפי החגים והמועדים, בניגוד לאחרים, שם מדובר על ניסים שמריה עשתה או חוותה. פה בארץ ישראל התיירות הולכת לפי הכריסטמס ולפי הפסחא, ולכן גם לפיכך הפקקים בנצרת או במקומות אחרים.

לדעתי, משרד התיירות עושה כל מה שצריך כדי לשווק נכון. אנחנו מורי הדרך מרגישים את זה טוב.

אני ראש אגף חו"ל במשרד, אני אחראי על הפעילות השיווקית של המשרד בחוץ לארץ. חבר הכנסת עודה, אני לגמרי לא מסכים שהפנייה שלנו לקהילה היהודית יותר. אם תיקח את תקציב משרד התיירות ותחלק אותו להוצאה תקציבית, רוב רובו הולך לקהל נוצרי. האתר שאתה הסתכל בו, הוא אכן אתר מרשים, אבל אנחנו מפעילים עוד שני אתרים: אחד, האתר לקהילה הקתולית בשמונה שפות – אנגלית, צרפתית, גרמנית, פולנית, פורטוגזית, ספרדית ועוד כמה ששכחתי – שמקודם מדי שנה במיליוני שקלים; ומפעילים גם אתר שפונה לקהילה האוונגלית באנגלית. אתה יכול לראות דוגמה מפה.

כמה ערבים יש ביניכם, לרבות נוצרי אחד למשל?

בצוות המשרד יש.

לא, בבכירים למשל.

אל"ף, יש, כולל נציגים בחוץ לארץ.

אז איפה הם? אנחנו מדברים על צליינים, איפה הנציגים הערבים? צריך להפנים עמוק עמוק שצריך גישה אחרת.

ברשותך, אני לא אמון על גיוס כוח אדם, לכן אני לא אתייחס לשאלה הזאת, אבל בתוך צוות המשרד, כולל שליחים בחוץ לארץ, יש נוצרים ונוצריות, ואני חושב שהידע וההבנה שלנו בתחומים האלה הם טובים מאוד. כמו שאמרתי, אנחנו פונים באמצעות העולם הדיגיטלי ובכל אמצעי אחר לקהילה הנוצרית. עמודי הפייסבוק שלנו מדברים אל למעלה מארבעה מיליון נוצרים ברחבי העולם ופעילים יום יום.

שאלת על תכניות אופרטיביות, תכנית השיווק מנותחת לכל מדינה ומדינה. מנותחים שם קהלי היעד, ששם הפוטנציאל הוא הגבוה ביותר, כאשר אנחנו מזהים שהקהל הנוצרי הוא בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר, כדוגמת מה שקורה בארצות הברית נכון להיום. מרבית התקציב מוקצה לקהל זה.

דיברנו פה הרבה על הקתולים, ונוצרה איזו תחושה שמדובר על הצליינות, בעיקר האורתודוקסית או הקתולית הזולה. לא כך הדבר, זה קהל שיודע להוציא כסף, שמאכלס רבים מהמלונות הטובים בירושלים, בנצרת וברחבי הארץ. זה קהל נאמן, שחוזר פעם אחרי פעם לישראל, לעתים כמרים שמבקרים פה 50 ו-60 פעם. זה קהל שבהחלט מחזיק את תעשיית התיירות, והוא הלחם של תעשיית התיירות.

אנחנו פועלים בימים אלה עמוקות על מנת להגיע לדור הצעיר של הקהל הזה, כי צריך לזכור שהעובדה שיש X מיליארדי קתולים, לא גורם לכך שהם ילכו לכנסיה כל יום. הכנסייה האוונגלית והכנסייה הפרוטסטנטית עצמה והקתולית חוות משבר. כשאדם נולד בדת מסוימת, זה עדיין לא גורם לו לציית לדבריו של הכומר ולנסוע לחופשה על פי מה שהכומר אומר לו. הדור הצעיר בשני הזרמים העיקריים, הקתולים והפרוטסטנטים, מתרחק מהכנסייה ככלל ומתרחק מנושא ארץ הקודש. אנחנו פועלים בעניין הזה. ראיתם את החבר'ה הצעירים, להקות רוק שמגיעות לכאן ועוד דוגמאות רבות. אני אסכם ואומר, שבדרך כלל הטענה היא הפוכה, שאנחנו מתמקדים בנוצרים ולא ביהודים. כשהטענה היא דואלית, אני גאה בה. תודה.

השניים האחרונים שידברו זה יוסי פתאל וטארק שחאדה, ואז נסכם.

בקצרה, קודם כל לגבי הכותרת של הדיון "לאן נעלמו 10 מיליון?", צריך להזכיר שמעולם לא היו 10 מיליון, כך שהם גם לא הלכו לאיבוד.

צריך לזכור – ואני כבר אמרתי את זה בוועדה פעם – שאנחנו פחות או יותר בין המדינות הבודדות בעולם, ששנת שיא ושנת שפל זה לפעמים באותה שנה, וצריך גם לקחת את זה בחשבון.

הערה קטנה לגבי תיירות מוסלמית, שתשמח אותך מאוד. היום אנחנו עסוקים עם משרד התיירות ומשרד החוץ בארגון של קבוצות מהאמירויות, שיגיעו כקבוצות. זה פורץ דרך. אני מספר את זה פה, כי אני יודע שפרסום בפרוטוקולים של ועדות הכנסת זה אחת מהדרכים לשמור סוד, וזה לא דבר שכולם רוצים לשמוע אותו, והדבר הזה ייצא לפועל בשבועות הקרובים ויש כבר קבוצות ראשונות, כך שתיירות מוסלמית היא בהחלט דבר שאנחנו מקדמים. הלשכה שאני עומד בראשה מתעסקת עם הקבוצות, ונחשבת מומחית בתחום הצלייני.

לגבי הדוגמאות שהביאו לכאן, התיירים שמגיעים ללורד ולפאטימה אלה נכים, חולים, שמצפים לאיזשהו נס, רגע לפני שמשהו סופי קורה להם. נתתם גם דוגמאות, שמספר התיירים בשנה, למשל בצרפת, הוא 83 מיליון, אז חמישה מיליון שמגיעים ללורד, זה נתפס כאילו על הדרך. זה לא המצב לגבינו.

לגבי האקסיומות הלא נכונות שנאמרו פה לגבי הוצאות של תיירות צליינית יחסית לתיירים באירופה, היום כ-25% מהתנועה היא תיירות צליינית, שאחראית על 40% מההכנסות. תייר שמסייר בארץ, צליין – לא משנה איך תדרגו אותו – שנוסע באוטובוס, רואה אתרים, משלם על איזשהו דרינק וארוחות, בדרך כלל זה full board, מוציא הרבה יותר מהתיירים שהגיעו לכאן בסוף השבוע לפסטיבל של מצעד הגאווה. הדברים מוכחים במספרים. התייר הצלייני מכניס הרבה יותר כסף למדינת ישראל.

מעניין.

צריך לזכור את זה, אלה הן עובדות מוגמרות.

תיכף אתייחס למשרד התיירות. אני שמח על הדיון הזה, ואני מצטער שרק משרד התיירות הוזמן. קל להחמיא למשרד התיירות, כי מה שהם עושים בקדנציה הזאת של המנכ"ל הנוכחי והשר הוא חסר תקדים מאז קום המדינה. אני לא רוצה לפרט, האומץ שלהם גם לקבל החלטות שיבשילו לאחר שהם כבר לא יהיו בתפקיד, למשל בנושא של עידוד בתי מלון והכרזה של בתי מלון כתשתיות לאומיות וכו', יוצאת דופן. אין משהו שאנחנו ביקשנו מהמשרד ולא התקיים, ואני לא חושב שמשרד התיירות הוא הנושא.

אני חושב שהדוגמה הרלוונטית לדיון הזה זה הכפר הקטן באיטליה, שנקרא סן ג'ימיניאנו. רבים ביקרו שם, זה בערך רובע אחד בעיר העתיקה שלנו. שם יש שלושה מיליון תיירים בשנה, אבל שגם צריכים לטייל וליהנות. אם היום יגיעו לכאן עוד מיליון תיירים, אין איפה לשים אותם או להזיז אותם. אתה מדבר על נצרת כאילו שם הבעיה היא רק תקציבים. אני מכיר את הפוליטיזציה הלא פשוטה של הנעת תהליכים של השקעות בנצרת. אני לא רוצה לדבר על שלטים מאוד בעייתיים, שגם קיימים בעיר. משרד התיירות משקיע שם הרבה כסף. דרושים שיתוף פעולה של העיר ושל התושבים, לא תמיד הוא נמצא.

לגבי ירושלים, כבר היום יש בעיה, אוי ואבוי אם יגיעו מחר 10 מיליון. אי אפשר היום לנוע בתוך העיר. אני דיברתי על הכפר הקטן, ששם מצליחים להניע. העיר הזאת מורכבת מאוד מאינטרסים בתנועה של האנשים. חוויית התייר הצלייני בירושלים היא לא טובה בגלל תשתיות. זה לא תפקידו של משרד התיירות, אני חושב שהוועדה צריכה להוביל את זה. עד שהמדינה תחליט שהתיירות היא פרויקט לאומי ברמה של כביש 6 – היום תייר שרוצה לנסוע בתחבורה ציבורית, הולך לאיבוד. הוא לא יכול לנוע בתחבורה ציבורית. תייר שרוצה לבקר בעיר העתיקה או במקומות הקדושים, לפעמים או במקרים רבים זה סיוט. עד שהדבר הזה לא ייפתר, אני חושב שהדיון על ה"לאן נעלמו 10 מיליון?" לא נכון, כי הוא לא פותר שום דבר מהותי. ברגע שיהיה אפשר להביא 10 מיליון, יהיו שמונה מיליון, אי אפשר להביא, חסרים חדרים, מחירים גבוהים, וגם מי שמגיע, כבר נתקע בפקק, אז למה הדיון הזה מה עושה משרד התיירות? אנחנו נמצאים עכשיו מכיוון שאנחנו מתקרבים לשנת שיא, כבר יש בעיה של מחירים, כבר באזורים בעיר העתיקה קשה לנוע ואנשים עומדים שעתיים ושלוש בתורים. אני חושב שזה הדיון האמיתי, כשהמקום היחיד שיכול להניע אותו זה הוועדה הזו, כי משרד התיירות – תקציבי השיווק שלו, ההשקעות בתשתיות, זה חסר תקדים, זו שנה לא נכונה לערוך כזה דיון מול המשרד.

אחת הבעיות שחייבים להתייחס אליהן זה רשות ההגירה והאוכלוסין. יותר ויותר צליינים מאפריקה ומהמזרח הרחוק שרוצים להגיע לארץ, נדרשים בוויזה והדבר הזה הופך להיות בעיה. זה צוואר בקבוק בהתהוות, כבר היום הוא לא פשוט.

אנחנו נמצאים בתקופה שישראל התברכה בשקט וגם התברכנו בזה שבשאר העולם יש רעש. אין שום סיבה שבאמת לא נגדיל את התיירות, אבל בלי השקעה בפרויקט לאומי בתחום של התשתיות, הדבר הזה לא יתרחש.

חבר הכנסת איימן עודה, אני מדבר עכשיו כאזרח. נהיה פה תהליך שאתה אומר למה פוליטיזציה ואתה עושה דיון שהוא קצת פוליטי. מי שמשווק לישראלים הוא לא ישראלי, מישראל יוצאים כמעט כשישה מיליון. אני מסתכל על הצוות כאן, וזה כולל אותי, אני גם יושב בקרן שיווק וגם אחריותי לשווק בעולם. להגיד שיש קשר בין המוצא של הצוות שיושב כאן – אם הוא ערבי, מוסלמי, נוצרי – לבין המאמצים וההכנסה של הפרמטרים האלה לדיון פשוט יהרוס את אלה שחושבים להגיע לכאן, אני מציע מאוד לא לעשות את זה. תודה רבה.

תודה לך. אחרון הדוברים טארק שחאדה, מנכ"ל עמותת תיירות נצרת, בבקשה.

שלום לכולם. אני חושב שהדיון הוא לא על מה נעשה, אלא מה צריך לעשות. אני מסכים שנעשו עבודות יפות, אבל אני חושב שיש פה פספוס גדול, וזה לא השנה הזאת יוסי, זה שנים רבות.

נכון.

כשאנחנו מתחילים עם מיתוג של ארץ קודש וכל שלוש, ארבע שנים אומרים: יאללה, זה לא חשוב, עכשיו הולכים על ה"גייז", מחר אנחנו הולכים על חוף הים בים המלח, מחרתיים אנחנו הולכים על אילת. עם כל הכבוד, זה לא מיתוג, כשכל פעם משנים אסטרטגיה שיווקית, ואני לא מדבר על שנה ושנתיים, אני מדבר על שנים רבות, ואני עברתי עם החבר'ה האלה כל הזמן כברת דרך במשרד התיירות איך ומה עושים.

בהחלט הפוטנציאל הוא גדול. זה שצריך תשתיות – אנחנו יודעים. זה שצריך חדרי מלונות – אנחנו יודעים. זה שצריך למתג גם את המוצר עצמו ולייצר מוצרים קשורים בצליינות, זה חשוב, זה לא נעשה.

איתן הלך מעמק יזרעאל. אני כל הזמן אמרתי ש-10 עד 15 מיליון צליינים יכולים להגיע לפה, אם ניערך לזה. אם נעשה את כל המאמצים משנת 2000 עד היום. דיברה אהובה על שנת האמונה. עם כל הכבוד, שנת האמונה היתה בעיקר שיטה לנסות ולגדר את הר הקפיצה. הפיר הלבן שנעשה בו אירוע האפיפיור ב-2009, כשעד 2013 לא הצלחנו להרים שם שום דבר, למה? כי חסרים תקנים פיזיים. כל מפיק שהבאתי לשם, אמר דבר אחד: שני מיליון יעלה לי יותר מפארק הירקון כדי להביא לפה אומן, ואז אמרנו שנתחיל בגידור. הצענו את שנת האמונה כקטליזטור לעשות את זה. זה נעשה, מה יש היום? חסר עוד מיליון ומשהו שקל לגמור את כל הסיפור, כולל נושא של תשתית לתחבורה שאיננו. עד היום מ-2013 זה עומד. עם כל הכבוד, אם נשכיל להבין שזאת לא עמותה וזה לא משרד, זה משהו לאומי; אחד הדברים שלא הוגדרו עד היום זה ערי התיירות. מה זה ערי תיירות? מה זה הנכס הבין-לאומי שאנחנו צריכים לעבוד עליו? זאת לא החלטה של משרד התיירות, זאת החלטה של מדינת ישראל, לבוא ולהגיד שאת הפוטנציאל שלנו נממש בנכסים הלאומיים הבין-לאומיים שלנו.

נעשו דוחות, אחד על הפוטנציאל התיירותי, בוא ניקח את זה ונתחיל לעבוד. כשאומרים לך: בחורה על הים, זה לא קשור אליכם, כי יש לכם פוטנציאל אחר שהוא יותר טוב. תמתגו שם, וזה לא נעשה. הדוח של נועז בר ניר, ועדת בר ניר, הוזלת מחירי הנופש, אנחנו יודעים שאנחנו הולכים להביא יותר תיירים, במידה ואנחנו מוזילים את המחירים בארץ. אני לא מדבר על כך שנתחיל במלונאים, אלא שנתחיל בקרקע. כשלי יש בנצרת שטח של סטף ורטהיימר היום על שטח מלונאי, ששינה את הייעוד מתיירות לתעשייה, מה יצא לו? 30% פחות במחיר הקרקע. מפה מתחילה הבעיה, אני עוד לא מדבר על מסים וכל מה שיש בוועדה. בוא ניקח את הדברים ונממש אותם. אני לא מדבר על מה שנעשה עד היום, אלא על מה שצריך לעשות קדימה. קדימה זה אומר לקחת 10 שנים מהיום ולהחליט מה עושים, ולא לשנות את זה אחרי שנה.

נצרת זה סיפור אחר. לי לפחות, כשהיה לי אז קשר עם העירייה, 24-23 מיליון שקל – אני זוכר שניסינו משרד התיירות ואמרנו יחד שנעשה פה ונעשה שם כל מיני דברים בתשתיות, עד היום שקל אחד לא הושם.

דוגמה קלאסית זה הנושא של כיכר העיר, השלטים שאתה כל הזמן מדבר אתי עליהם יוסי. אף אחד לא מוכן לקחת על זה אחריות. אף אחד לא מוכן לקחת על זה אחריות – לא העירייה, לא משרד זה ולא משרד זה ולא המשטרה. אבל יש שם סמטה אחת שיצאו משם רוכלים בלתי חוקיים, כשהכסף לזה מוכן וכל מה שצריך לעשות זה לממש. כל התיירים עוברים משם.

טארק, לא נפתור את כל הבעיות של נצרת עכשיו.

הכסף נמצא, כל מה שצריך לעשות זה לסדר את הסמטה כשיורדים האוטובוסים ועולים למעלה. עד עכשיו גרוש לא הושקע שם. תביא את החברה לפיתוח עכו.

כיוון שלא רואים את האצבע שלו בפרוטוקול - - -

אצל הערבים זה איום.

אמרתי לך שאתה לא צודק, ואני אתייחס לזה.

אני מבקשת להפנות את תשומת לבו של יוסי פתאל ידידי ושל חברי הוועדה, לישיבה לפי סדר היום שפרסמנו ורשימת המוזמנים הוזמנו בנוסף למשרד התיירות שורה שלמה של גורמים, בין היתר אתם, משרד האוצר, משרד התיירות, המשרד לפיתוח הפריפריה, משרד החינוך, רשות העתיקות, אגודת מורי הדרך ורבים רבים וטובים, רשויות מקומיות.

אגודת מורי הדרך פה.

הצטערתי שהם לא הגיעו, לא הצטערתי שהם לא הוזמנו.

עיריית ירושלים, עיריית נצרת, עיריית טבריה, הרשות לפיתוח, הכושר להביאם לדיון לא שמור לוועדה.

זה מוכיח את זה שהדבר הזה לא נתפס כפרויקט לאומי, ועד שהוא לא ייתפס ככזה - - -

יוסי, תודה, אני אתייחס לזה. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

תודה ליושב ראש. נשאלתי על ידי חבר הכנסת, וידידי טארק גם התייחס לזה הרגע, ואני חייב לתת פה הבהרה. אני אשאל אתכם, את מה שעשינו בעכו, אתם מכירים ואתם רואים איזה השקעות נעשו שם ואיך המוצר שודרג. אתם בטח רוצים שנצרת תיראה כמו עכו, וכך פעלנו. לפני שנה וחצי התחלנו בתהליך סיזיפי של הרחבת הפעילות של החברה לפיתוח עכו לנצרת, מתוך ראייה שיש לה ניסיון בערים מעורבות והיסטוריות, שזאת התמחות מיוחדת. סיימנו החלטת ממשלה, יש תקציבים בצנרת מוכנים, מחר בבוקר יתחילו לעבוד, ואתם יודעים שנעצרנו.

מי עצר?

אתם יודעים שנעצרנו.

מי עצר?

שיכולנו כבר להיות שם במצב אחר לגמרי בנצרת, ועדיין אני מזכיר – והזכרתי את זה קודם – אני הולך לשם, מנסה לשנות את ההחלטה, לשחרר את הפקק שיש, ופרגנתי לשיפור בכל נושא התחזוקה בנצרת, כי באמת ראש העיר שם העמיד לזה כנראה תקציבים, זה נראה הרבה יותר טוב. לכן, אם רוצים, תעזרו לנו לפתור את הבעיה הזו, אנחנו מחר בבוקר נתחיל לעבוד נצרת ולתת לה בדיוק את אותה התייחסות גדולה – גם תקציבית, גם מקצועית – שזכתה לה עכו, ואנחנו רואים את הפריחה שיש בעכו. כדי לפתור את הבעיות של נצרת, התחבורתיות, צריך שינוי גישה, ולצערנו נעצרנו כאן, ואני לא ארחיב.

אני מסכים אתך, בתנאי אחד, בוא נעשה חברה כמו בעכו – לנצרת, אנשי נצרת.

למה זה חשוב? אם יש תקציב ויש תכנית, בגלל זה העיר תקועה.

טארק, היות ולא נמצא פה משרד האוצר – ויושב ראש הוועדה מכיר את המדיניות – לא כל כך מהר פותחים לא לטבריה ולא לנצרת, יש חברות ולא מרחיבים בחברות, וכשיש חברה קרובה, ועשינו הכול והתחלנו שם כבר עבודה בשטח ונעצרנו, וחבל, ואתם יודעים את זה.

הופתעתי, אתה שמעת פה טארק סקירה שיווקית. אתה יודע שאנחנו פה פתחנו בפעולות שיווקיות לקהלי יעד חדשים, כמו ההיספאנים. צבי היה עם השר במקסיקו, שזאת פעילות שלא נעשתה עד היום, בקהילה ההיספאנית בארצות הברית אנחנו עושים פעילות מאוד גדולה. מיקד פה פיני שני את כל נושא הקהילות היהודיות ואותו דבר גם קהילות אחרות, כמו מה שהיה עם מצעד הגאווה. זה אחוזים זניחים, שלפעמים לא עוברים את האחוז מהתקציב שלנו. ההתמקדות היא בקהלים עליהם דיברנו, שזה הקהל הצלייני, זה מותגים חדשים, זה ערים, זה מותגי משנה של הערים, זה אירועים כמו פסטיבלים, כמו אופרה, כמו מרתונים, כמו קולינריה, כמו אופנה. זה הרבה מנועי צמיחה, ואנחנו רואים את התוצאות. אנחנו לא צריכים לתת הסברים, אתם רואים את התוצאות. התוצאות הן כאלה, שאנחנו רושמים חודש אחרי חודש שיאים חדשים.

השקענו הרבה מאוד בתשתיות. הוזכר פה מעבר רחל, משרד התיירות שם מתקציביו, כדי שחוויית התייר שעובר לבית לחם תהיה פרחי גרניום ושילוט מכבד. עשינו שם הכול כדי שכל המעבר ייראה יותר טוב, וכמובן שגם צריך להמשיך. אותו דבר במעבר אלנבי, שם השקענו הרבה מאוד ורשות שדות התעופה עשתה שם עבודה מצוינת וכל חוויית התייר שם השתפרה, לצד תשתיות ושבילים, כמו שביל מרים ודרך הבשורה, פרויקטים תשתיתיים שהובלנו והיינו שותפים אליהם, שאת התוצאות שלהם אנחנו רואים.

הוזכרה פה רשת הביטחון. היום יש רשת ביטחון לכנסים, אחרי עשרות שנים שדיברו עליה. זה דבר שנסגר, זה דבר שנותן היום לכל אירוע בין-לאומי שיבוא לפה, במקרה של נפילה ביטחונית וביטולים, יש רשת ביטחון שמחזירה את כל הוצאות השיווק, כך שזה כבר נעשה. היום אנחנו פועלים כדי שיותר אירועים ירגישו בטוח וילכו במתווה הזה.

כל נושא כוח האדם, אני לא חושב שפה המקום להיכנס באופן פרטני מי עובדי משרד התיירות, אבל אני מציע שתבדוק את זה. במשרד התיירות יש עובדים בכירים – ועשינו פה שינוי מאוד גדול, כולל שליחים בחוץ לארץ.

מה התפקיד הבכיר ביותר של ערבי?

למשל מבקר הפנים של המשרד.

בנושא כל כך חשוב, למה אני לא רואה ערבי אחד?

כי אין קשר.

הם בחוץ לארץ.

יש קשר.

זאת פוליטיזציה, מי שמשווק הם ישראלים?

אני יודע שיש גברים שיכולים לדבר בשם נשים, אני יודע שיש חשיבות שיהיה אחד ערבי.

חלקם שליחים בחוץ לארץ, ואם היינו מתבקשים, יש לנו ייצוג הולם, מאוד מוצלח, מאוד מוצלח במשרד, ואני מזמין אותך אם תרצה עוד פרטים, אני אשמח.

תודה אמיר. ברשותכם, אני רוצה לסכם. קודם כל, תודה לחבר הכנסת איימן עודה על העלאת הנושא, שהוא נושא חשוב. גם אם הכול בסדר, מותר לבדוק את העניינים ולראות מה קורה בתווך, ואני מניח שגם אתה למדת על העניין, כמו שגם אני למדתי על הדברים.

ועדת הכלכלה היא הגוף והוועדה שמלווים ומפקחים על עבודת משרד התיירות. אני יכול לומר לך, לפחות כחבר ועדה הרבה שנים וגם בוודאי כיושב ראש ועדה, ששיתוף הפעולה המתקיים מול המשרד הוא מהיותר טובים שמתקיימים גם במערכת יחסים של הוועדה אל מול המשרד, ועוד דבר – יש תוצאות. הדברים שנאמרים כאן בוועדה, אכן באים גם לידי ביטוי בעשייה של המשרד בשטח. אתה יודע מה? אין יותר טוב ממה שקורה.

אני רוצה להזכיר שהשנה אין שום דבר בלוח שנה, משהו מיוחד שצריך לגרום לתיירים לסוגיהם השונים להגיע לארץ ישראל. הקדושה שלה אותה קדושה, הבעיות בתוכה אותן בעיות. נכון, יש שקט, ברוך השם. אבל גם היו שנים שהיו שנות שקט והיו שנות שפל, ולמרות זאת ראוי גם להגיד את הדברים הטובים. השר נכנס בכל הכוח, וזה ייאמר לזכותו, ולצדו המנכ"ל וצוות המשרד, כל אחד במקומו, ותבורכו. אבל אין זה אומר שאנחנו צריכים לנוח על זרי הדפנה, ואולי יותר מאשר הבעיות של המשרד, מה שיוסי פתאל ידידי וחברי משכבר הימים אמר, שהוא נכון, שלפעמים המקום צר מלהכיל את מה שאנחנו יכולים לתת לו. היום להיכנס לנצרת, מבלי שיש בה עוד מיליון תיירים, זאת חוויה לא נעימה. אני מוכרח לומר את זה כאזרח, לא כתייר שבטח אומר לעצמו: אלוהים ישמור, חצי מהזמן שלי בטיול אני מבזבז בפקק כדי לעבור את הרחוב הראשי.

הכיכר יותר חשובה.

נכון, אתה צודק, ברוך השם, זה שמצליחים להתנהל בה, זה נס בזכות עצמו, אולי בגלל שזה בנצרת. זה נס בזכות עצמו.

אלפי צופים בנו, אני מניח שאכן זה כך. הנושא הוא חשוב, ולכן אנחנו גם רוצים לנצל את ההזדמנות אל מול המילים החמות והטובות, והחשיבות שאדוני העלה את העניין הזה. זאת לא שאלה אם יש 10 מיליון צליינים שהגיעו ולאן הם נעלמו, אם הם היו ואם הם לא נגרעו וכן נגרעו.

אני אמרתי בחצי משפט, עוד לפני שאנחנו עוסקים במצב התשתיות ובכל הדברים האלה, אני חושב שאנחנו עדיין לא מגרדים אפילו את הפוטנציאל. זו כוונתי, ואני חושב שזאת גם כוונתו של מגיש ההצעה חברי, במובן הזה שארץ ישראל היא לב לבו של הסיפור. היא לב לבו של הסיפור. בסוף בסוף, מי שמכיר את ספר "הבשורה על פי ישו" של ז'וזה סאראמאגו – כשבאמת זה אחד הספרים הכי מדהימים שקראתי בחיים שלי, אני חושב שזה masterpiece אמיתי – כשאתה קורא את הסיפור הנוצרי בראייה שלו, זה עוצמות שקשה לתאר אותן. כל אחד בא מהחוויה האישית שלו. מנקודת המבט של החוויה האישית הנוצרית, אנחנו לא מגרדים אפילו את הפוטנציאל, זו כוונתי.

אז אל מול מילים באמת חמות שצריך לומר למשרד, אל מול מה שיוסי פתאל אמר לגבי היכולת בכלל לשאת – אבל זאת החלטה מדינתית פה לגבי תשתיות ותיירות – לפעמים לא נעים לבוא ולהגיע למקומות. אני לא רוצה לעלוב באף יישוב. כמי שמתייר מעת לעת בארץ ומגיע למקומות, אני אומר לעצמי: עדיף שלא יבואו לשם תיירים.

תגיד לי בבקשה, זו מכת גורל או שאפשר לשנות אותה? זו מדיניות?

לא, אמרתי שזאת איננה מכת גורל. זה כמו שאצל היהודים יש מה שנקרא קברי צדיקים, ואני לא מציע לאף לא צדיק להגיע לקברי צדיקים. אלה אנשים שחלק מהחוויה - - -

זה פעם בשנה - - -

לא, אתה טועה. אתה טועה.

אני מדבר על אלפים.

מאות אלפים.

אני לא מתיימר להיות מומחה, אבל לפחות בעניין הזה תן לי את הקרדיט, גם בגלל החינוך ממנו אני מגיע, שעלייה לקברים – זה בכלל דיון בפני עצמו, שאני לא רוצה לפתוח אותו. אבל מירון זאת חוויה חד-פעמית, אבל אני לא מדבר על מירון. האמת שלי בראש בכלל לא היה מירון, מירון זאת כבר גולת הכותרת, שאני לא רוצה להרחיב איך היא נראית.

אבל גם שם יש בעיות של הגעה.

אמרתי, ואני לא רוצה להתייחס איך זה נראה. עד מירון יש רבי זה ורבי זה ורבי זה ורבי טרפון ורבי חנינא וחוני המעגל וחוני המרבע. אני בא משם, זה הבסיס שלי, ואתה תראה איך חלק מהם נראים. אני אומר את זה לא כדי חס וחלילה להקל, אלא כדי לומר לך שהתיירות היא משאב כלכלי, וקל וחומר אחרי שאני מקבל את המידע, כפי שאתם אמרתם וכפי שיוסי אמר, התיירות שהגיעה לסוף שבוע הזה לא משאירה כאן כסף כמו התיירות הצליינית. זאת אמירה, שדרך אגב משנה לי ממש כיוון.

לכן הוועדה ממליצה למשרד התיירות להמשיך בפעילות שהיא נוקטת כדי להביא לגידול בתיירות הנכנסת לארץ, התיירות הצליינית בפרט.

הוועדה מבקשת ממשרד התיירות להעביר אליה בכתב עד יום 15 ביולי 2017 רשימה מפורטת של אתרים בישראל להם חשיבות רבה לצליינים, ולציין את גובה ההשקעה, טיפול המשרד באתרים והפעולות שהמשרד נוקט לשם שיווקה בעולם. אני חושב שיש כאן תכלול של כל הדברים שאנחנו דיברנו עליהם.

אני באמת מקווה שהשקט יימשך, כי לפני הכול אני חושב שהשקט הוא גורם מאוד משמעותי ומאוד דרמטי בהחלטה לאן להגיע ומתי להגיע.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:44.