הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 118

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה (פיצול דירות) התכנון והבנייה (דיור בהישג יד) עבודת נשים - תקופת לידה והורות לבן זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד והפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי)

יום שני, י"א בסיון התשע"ז (05 ביוני 2017) שעה 12:15

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי) התשע"ז-2017 (מ/1127)

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

יגאל גואטה

דורית סלינגר - הממונה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

יואב גפני - סגן בכיר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

בוריס פבלוב - רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

עו"ד ברוך לוברט - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר

כפיר בטט - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

נדב שמש - יועץ השר, משרד האוצר

עו"ד רוני טלמור - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסי עדס - מנהל תחום בכיר מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

פרופ' שמואל האוזר - יו"ר, הרשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר - מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, הרשות לניירות ערך

אופיר אייל - יועץ בכיר ליו"ר, הרשות לניירות ערך

עו"ד תמר ולדמן - עוזרת ליועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

עו"ד מוטי כץ - רשות ההגבלים העסקיים

עו"ד שירלי אבנר - בנק ישראל

נטע רוט - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

סימה שפיצר - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד דוידה לחמן מסר - מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

יואב להמן - יועץ בכיר למיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

דור דוידיאן - רכז ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה

עו"ד רווית גרוס - התאחדות המלאכה והתעשייה

לילי לאה בורוכוב - מנהלת קשרי ממשל, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים

שגיא בלשה - מנכ"ל, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

אייל אלחיאני - מנכ"ל, חברת טריא

עו"ד ורדה לוסטהויז - סמנכ"לית, חברת טריא

פרופ' עדי אייל - יו"ר הדירקטוריון, חברת BTB

עו"ד רן בייליס - יועץ משפטי, חברת BTB

יפעת סולל - חברת הוועד המנהל, אופק – אגודה שיתופית לניהול הון

עו"ד חני אבירם - חברת בלנדר

אביאל גנות - חברת גאמא

עו"ד לינור דויטש - לובי 99

אורלי בן שמאי - שדלן/ית, (אימפקט), מייצג/ת את לאומי כארד

מתן אלקלעי - שדלן/ית, (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את גאמא ניהול וסליקה בע''מ

ענת אבן חן - שדלן/ית, (ברנע), מייצג/ת את בלנדר

איתן אלון - שדלן/ית, (גלעד לובינג), מייצג/ת את ויזה כאל

רוני ליטינצקי - שדלן/ית, (כהן- רימון-כהן), מייצג/ת את ישראכרט

עופר שפירא - שדלן/ית, (שיבולת), מייצג/ת את גאמא

מיכל לב - שדלן/ית, (תדמור), מייצג/ת את לאומי כארד

אביעד לחמנוביץ' - שדלן/ית, (תדמור), מייצג/ת את מימון ישיר

גיא פוקס - שדלן/ית, (תדמור), מייצג/ת את לאומי כארד

ורד קירי זילברמן

אריאלה מלכה

יעקב סימן טוב

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי) התשע"ז-2017 (מ/1127)

צהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה מספר 6 בנושא הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי) PTP, הלוואות חברתיות, הלוואות והשקעות המונים.

אנחנו נמשיך בהקראה היום. אני מבקשת, יש כמה דברים שנשארו לנו מהישיבה הקודמת. בישיבה הקודמת אנחנו שלחנו לכל המוזמנים את ה-MOU, את מזכר ההבנות שבין המפקחת על הבנקים לבין הממונה על שוק ההון לשם הכנה לישיבה זו. אנחנו לא קיבלנו תגובות, אז אני מבינה שאפשר להתקדם. תודה על זה שהעברתם את המזכר ותודה למנהלת הוועדה שהעבירה לכלל המשתתפים.

היה לנו קצת שיח וסיג עם הרשות לניירות ערך - - -

יש - - - הערות לגבי המזכר.

בבקשה. אם יש הערות אז זה הזמן. כן, בבקשה.

ראשית כל, אני שמח שהצדדים הגיע להסכמות וזה מה שצריך להיות, אבל מצד שני, בכדי שנמלא את תפקידנו כמחוקקים ושיהיה לנו מעקב, אני רוצה לתחום לוח זמנים בתוך המזכר – לראות איך הדברים מתקדמים, איך הדברים מתבצעים, האם זה הולך בכיוון שהצדדים התכוונו לזה, ואין התייחסות לסוגיה הזו במזכר לגבי לוח הזמנים. כי אנחנו מעלים מזכר ורוצים לוודא שהדברים אכן מתבצעים הלכה למעשה ומשיגים את מטרותיהם. לשם כך אשמח לשמוע התייחסות לגבי לו"ז המעקב של הוועדה אחרי המזכר.

אוקיי. אז התייחסות?

סימה שפיצר, הפיקוח על הבנקים.

לגבי לוח הזמנים, אנחנו הסכמנו שתהיה בתוך הצעת החוק עצמה להתייחסות שבתוך חצי שנה נחזור, לוועדת הכספים נדמה לי נקבע, לתת דיווח על ההתקדמות. מבחינת היישום עצמו אנחנו מתכוונים להוציא את - - -

לא שומעים אותך. כן.

אז אני אחזור שוב: אנחנו מוכנים שבתוך חצי שנה ייקבע. אנחנו נחזור לוועדת הכספים עם דיווח בהתקדמות. אין לנו שום התנגדות. נדמה לי - - -

אבל למה לוועדת הכספים, גברתי היושבת ראש?

כי זאת הייתה הבקשה.

ככה זה.

- - - לוועדה.

בוועדה הזו אין מעקב.

כי הוועדה מוגבלת.

גם החברים שנמצאים פה ירצו לראות איך הדברים שהם ביקשו אכן מיושמים הלכה למעשה.

אבל זו הוועדה.

זאת הוועדה שאחראית על - - -

- - -

זאת הוועדה. כן. אין מעקב.

אבל בחצי השנה הקרובה היא תישאר, נכון?

היא לא ועדה סטטוטורית.

לא משנה, אבל - - -

אין מעקב בוועדת הרפורמות.

- - -

אולי יעשו משהו משותף בכל זאת?

אפשר לעשות משהו משותף?

כן. כי החברים פה לא - - -

אני יכולה לבדוק את זה.

אז בואו נבדוק.

- - -

החברים - - -

האמת היא שזו הערה נכונה של חבר הכנסת. אני חושבת שהעניין הזה שבאמת - - -

יכול להיות ששווה להם לשקול את זה.

כן.

זה לא עניין של לשקול, זה עניין של - - -

לא. האם אפשר?

היא לא ועדה סטטוטורית. אנחנו לא - - -

לא קשור - - -

לא, אבל משותפת אפשר.

היא לא ועדה משותפת.

כן.

אפשר. כי ועדת הכספים היא הוועדה שמצוינת כיום בחוק.

נכון.

שהיא הוועדה שאמונה על יישום החוק. ככל שרוצים ועדה משותפת - - -

אפשר לצורך הדיווח - - - לצרף את ועדת הרפורמות?

לא, אבל אפשר. אם זה עוד חצי שנה - - -

לא צריך לסבך עניינים, חברים.

אבל יש פה נקודה חשובה.

- - -

כן. אני חושבת שיש פה נקודה חשובה. כי יש פה חברי כנסת שעבדו על החוק, עובדים על החוק, אחר כך זה מגיע לחברי הכנסת שלא מכירים.

אבל ועדת הרפורמות קיימת בקדנציה הזו. בקדנציה הבאה לא תהיה.

אבל אמרנו - - -

אבל לפחות לדיווח הבא בחצי השנה הקרובה.

- - -

אבל לא משנה. אז משותפת, כל עוד היא קיימת.

בסדר, אבל זה לא משהו סטטוטורי. זו העמדה של - - -. זה גם לא כתוב ב-MOU. לא ראיתי איזושהי התחייבות ב-MOU לדיווח לוועדה.

אני אומרת: זה כרגע לא סטטוטורי. זו איזושהי התחייבות באמת של שני הצדדים לדווח. זה אפילו לא כתוב ב-MOU שהם מתחייבים להגיע לכנסת לדווח.

אני רוצה שיהיה כתוב.

- - -

אז שיהיה כתוב. אז אנחנו מבקשים.

אנחנו יכולים להוסיף את זה.

אז בואו נוסיף את זה. בסדר גמור, מצוין. יופי, תודה רבה על ההערה. הערה מאוד חשובה.

זה הכול. מאה אחוז. אנחנו רוצים שזה - - - כולנו.

מצוין. מצוין.

כן, אוקיי.

לוועדת הרפורמות - - -?

נעשה ועדה משותפת פשוט, ואז כל עוד ועדת הרפורמות - - -

תראי, מזכר ההבנות, מתי נכנס לתוקף?

מיידית - - -

יפה. עד שהחוק ייכנס לתוקף בעוד - - -

חצי שנה.

חצי שנה.

זה הסיכום.

תהיה לנו אינדיקציה מה הולך להיות. ועד כניסת החוק כבר מזכר ההבנות יביא לנו - - -

בסדר. טוב. זהו בואו נמשיך. תודה רבה על ההערה החשובה.

בבקשה. כן, הגברת סימה שפיצר.

אוקיי. אז זה לעניין של הדיווח על - - -. לדעתי - - - אנחנו מיד - - -. ברגע שהוא ייחתם, אנחנו מיד נפעיל את הסמכויות שלנו ונוציא את ההנחיות - - - במקביל.

גברתי היושבת ראש, אז סוכם, מהרגע שייחתם, חצי שנה אנחנו נקבל דיווח.

כן. בדיוק.

יש את נושא הפינטק, שאני פניתי לכמה חברות שיתייחסו לנושא. אז בשבוע הבא יהיה לנו. לא הגיעו בסוף. אז בשבוע הבא אנחנו נטפל בעניין הפינטק, לוודא שזה נכנס ב-MOU, שבאמת אנחנו דואגים גם לחברות האלה. בסדר?

רק לא ברור כל כך מה ההגדרה של פינטק.

ולכן אמרתי שאנחנו נעשה את זה בשבוע הבא. בסדר? זו איזושהי נקודה שעוד צריך לסגור, שככה מסתובבת בוועדה. אנחנו נעשה את זה בשבוע הבא.

המטרה שלנו הייתה להגיע היום לדיון כדי שנוכל להחתים את המפקחת הממונה. אם לא, נצטרך להמתין עוד עד שנשמע את ההערות של הצדדים ועד - - -

לא - - -

אני - - - לפני. מהישיבה הראשונה אני העליתי את זה וקבענו שזה ייכנס ב-MOU.

אני מבינה - - -

כן, אבל ההגדרה של מי הן החברות, זה משהו - - -

ואיך הן - - - גם.

לא. לא.

הרי מישהו צריך להיות הרגולטור שלהן כדי שנוכל לקיים. אם רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון לא תהיה הרגולטור שלהן, אז מה בדיוק אנחנו נסכים בינינו?

- - -

אז אנחנו נחכה עוד שבוע, לא יקרה כלום.

ולא נתקדם בכלל?

נחכה עוד שבוע. כן. ואנחנו נעבוד בשבוע הזה כדי לפתור את העניין הזה. זה מקובל עליכם?

כן.

בסדר? שבוע נחכה, נסיים את העניין הזה ונוודא שאנחנו סוגרים את זה כמו שצריך.

יושבת הראש, יש לי הערה בסוגיה הזו.

כן, בבקשה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

אני חושב שמזכר ההבנות הופך להיות מאוד-מאוד חשוב שייחתם בהקדם האפשרי בכדי שיהווה לנו מתווה דרך להמשך יישום החוק. אם אנחנו נמשיך להתמהמה עם חתימת מזכר ההבנות, אנחנו נגיע למצב שתקלות - - -

בוא נלך אחרת.

כן.

הם לא יביאו את זה? אנחנו ניקח את ה-MOU כמו שהוא ונדחוף אותו לתוך החוק - - -

- - -

- - -

חבר הכנסת חיים ילין, אנחנו כבר עברנו - - -

- - -

- - - את זה. אני אומר לטובת החקיקה הזו, חברים. מר ברוך לוברט, תקשיב טוב. אנחנו רוצים משהו מקדמי שייתן לנו אינדיקציה על התפתחות. אם יש ליקויים נוכל לדחוק אותן ברגע האחרון.

אז ברגע שאתה מאשר את המזכר, עכשיו תהיה לך כרית ביטחון של זמן לראות איך הדברים ירוצו. אז בגלל זה חשוב לחתום על זה - - -

אנחנו הצענו לחתום. אנחנו מוכנים לחתום. אנחנו מוכנים.

בסדר. אז אנחנו ביקשנו עוד שבוע. אמרנו שבוע בשביל הפינטק.

- - -

עכשיו. כן. בסדר. אבל אני רק רוצה לומר: אחד הדברים היפים שקרו שהצלחנו להגיע להסכמות, ובאמת בוועדה הזו הצלחנו לדחוף גורמים שונים ויש לנו גם התקדמות עם פרופסור שמואל האוזר.

אז תלכו על מה - - - על המזכר?

יש לנו פה, באמת, הרבה-הרבה אנשים עבדו פה מאוד קשה כדי להגיע להסכמות. כן. חבר הכנסת חיים ילין ביקש שנכניס את הנושא של פינטק. זה נושא שאנחנו עוד לא דייקנו אותו. נעשה את זה בשבוע הקרוב ובשבוע הבא נצא לדרך, בעזרת השם.

כן, עוד משהו לגבי ה-MOU? זהו? אנחנו ממשיכים הלאה. מצוין. תודה רבה.

ביקשתי מהרשות לניירות ערך לעשות עוד איזושהי בדיקה: גם לגבי האגרה, גם קיימנו איזשהו דיון על לשקול לקבוע סכום הלוואה שתחתיו לא יידרש פיקוח של הרשות לניירות ערך והיה לנו איזשהו סיג ושיח.

פרופסור שמואל האוזר, האם תרצה לפרט?

כן. תודה רבה.

אנחנו עקביים עם העמדה שלנו שצריכה להיות הפרדה בין פיקוח על יחידים לבין פיקוח על תאגידים. בהתחשב במה שנאמר פה, שזה חלק שמדובר בעיקר בהלוואות לגופים קטנים – לא חשוב אם תאגידים או לא. לגופים קטנים ומשפחתיים – אז אנחנו חושבים שזה שאפשר לחיות עם ההחלטה שאומרת שמגבילים עד חצי מיליון שקל. שעד חצי מיליון שקל לשנה ולא יותר ממיליון שקל בסך הכול בכל נקודת זמן, מבחינתנו זה יהיה פטור. זה יהיה פטור מהרגולציה שלנו, אבל ברגע שזה עובר את המיליון שקל, זה מגיע לעולם הפיקוח שלנו. אני מוכרח לומר שצריך לזכור: גם כשזה עובר ממיליון שקל לשישה מיליון שקל, זה אותם תנאים שיהיו, רק שזה בעולם שלנו, ואז אני חושב שאנחנו עקביים. אבל עם ההכרה בזה שגם כשיש לנו גופים קטנים, הם לא בתוך העולם התאגידי שאנחנו מדברים עליהם.

הדבר השני הוא שאנחנו כן חושבים, כיוון שזה לא הגיע עדיין לדיון, אז אנחנו לא ציינו את זה עד עכשיו, אבל אנחנו מזמן חושבים שצריך להתחשב בעובדה גם לעניין האגרות. ניקח בחשבון שמדובר בהלוואות, אז זה יכול להשית עלויות גבוהות מדי, ולכן אנחנו נוותר על האגרות, העמלות.

יפה.

אנחנו לא מדברים על הפלטפורמה עצמה. לפלטפורמה עצמה תהיה איזושהי אגרה מסוימת, אבל שוב: תהיה - - -

אז בעצם הביטול של האגרות הוא על המשקיעים. כן?

הביטול של האגרות, חוץ מ-50 אלף שקל שאנחנו כן נשית.

ה-50 אלף שקל כן על פלטפורמה ל-?

על הפלטפורמה, אבל לא יהיו ה-2% שדיברנו.

כן. 50 אלף שקל לפלטפורמה.

כן. לפלטפורמה. כן. לשנה.

לשנה.

ה-2% יורדים?

ה-2% יורדים.

עכשיו, אני ארצה גם להגיד שלעניין האגרות אני מציע, מה שאנחנו מציעים, שהאגרות תיקבענה בשלב הזה אפס, אלא אם כן שר האוצר יחליט אחרת.

אבל ממילא - - -

ממילא זה צריך לעבור את הוועדה, את הוועדות של הכנסת, כך שזה לא משנה לעניין עצמו. ואני רוצה גם להגיד: אנחנו צריכים להיות זהירים משום שמדובר, צריך להבין את זה: גם כשאנשים יעשו את הכול ביושר יכולים להיות פה כישלונות, ובוודאי אם יהיו אנשים שהם לא יעשו את הדברים בצורה ישרה, ולכן אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים מהפתיחה של אשראי, אבל כל הרעיון של פתיחת השווקים האלה בעצם נפתח מהרגע שאנחנו פטרנו מתשקיף לפני שנתיים. זה בעצם הבסיס לחקיקה הזאת וגם למה שאנחנו נעשה בתקנות שלנו.

תודה רבה.

אני רק רוצה לחדד: אנחנו בעצם מדברים על מיליון שקל בכל שלב, נכון?

במצטבר, הכוונה.

במצטבר.

כן.

אבל לא לפי חלוקה, אלא פשוט מיליון שקל שבמצטבר מותר להיות - - -

בכל נקודת זמן - - -

בכל נקודת זמן.

- - -

במצטבר.

במצטבר.

בסך הכול - - - בנתון: יכול להיות על פני שלוש שנים או שנתיים - - - הלוואות.

שילמת - - -

למה? לשנה - - -

לא לשנה, לא לשנה, לא לשנה. זה בכלל, לנצח.

לנצח.

- - -

אנחנו נשמע מפי פרופסור שמואל האוזר שבמקרה זה הוא יהיה הגבורה. בבקשה.

בכל נקודת זמן לא יותר ממיליון - - -

אוקיי. זהו. זה מה שצריך להיכנס לחוק. מצוין.

במצטבר?

"נקודת זמן". מה זו "נקודת זמן"?

- - -

ואם זה יותר ממיליון שקל, זה הופך להיות הרגולציה של הרשות לניירות ערך.

כן. כן.

- - -

לא. מיליון שקל בכל רגע נתון.

לא. לא.

כן.

- - -

- - - מיליון שקל בשנה.

אז אני אסביר: אתה יכול לקחת מיליון שקל, להחזיר - - -

- - - הוא לא אמר - - -? לא אמרת חצי מיליון שקל לשנה? מיליון שקל בכללי.

לא. מיליון שקל בכל רגע נתון זה אומר שאפשר לקחת הלוואה. אם מחזירים חלק מהסכום, אז אפשר שוב לקחת עד לגובה של מיליון שקל. אפשר להיות, בהלוואת PTP, בכל רגע נתון בהלוואה עד גובה של מיליון שקל, בכל רגע נתון. ואם זה המצב, אז לא יידרש פיקוח של הרשות לניירות ערך. ברגע שעוברים את מיליון השקל ומישהו לוקח יותר ממיליון שקל באותו הרגע, אז נכנסים תחת הפיקוח של הרשות לניירות ערך. כך, לצורך העניין: אפשר לקחת מיליון שקל, להחזיר 300 אלף שקל, ולקחת שוב 300 אלף שקל בשנה אחר כך. זה בעצם המהלך.

למה בשנה אחר כך?

אחרי שהוא החזיר 300 אלף שקל. לא משנה. גם הוא החזיר אחרי יומיים.

- - - לשנה.

באותו זמן - - -

לא, לא, לא.

זה לא קשור לשנה.

לא, לא קשור לשנים. כל רגע נתון – מיליון שקל.

הוא תמיד יכול להיות באובליגו של מיליון שקל.

בדיוק. יפה. כל רגע נתון – מיליון שקל.

אבל החלק השני של יותר ממיליון שקל, מה אמרת? זה - - -

אז זה נכנס לפיקוח של הרשות לניירות ערך.

- - -

אני מסתייג מזה.

אנחנו רוצים לכבד את עמיתנו לוועדה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'. בבקשה.

תראי, יש לי הסתייגות מהמדרג של הסכומים ויש לי שאלה גם לפרופסור שמואל האוזר לגבי תוכן הדברים שהעלה.

ראשית כל, אני שוב חוזר מה תכלית החוק: הלוואות להמונים. ברגע שאני פורט מעבר למיליון שקל, אפילו שזה יהיה תחת הפיקוח של הרשות לניירות ערך, אני כבר פורץ את כל התכלית של החוק. צריך שתהיה תקרת הלוואות. אתה רוצה הלוואות מעבר? לך למקורות אחרים. אנחנו מדברים על חקיקה, הלוואות להמונים, שצריכה להיות גם תקרה של מתן הלוואה. ברגע שאני יאפשר חריגה מעבר למיליון שקל אפילו עם פיקוח אחר, אז אני כבר פותח את זה לכיוונים אחרים. זה אחד. זו דעתי וזו עמדתי. ולמרות שגם מיליון השקל בעיניי - - -

- - - זה מה שאתה מציע?

אם החלטנו על מיליון שקל, אין יותר ממיליון שקל: לא העברת פיקוח - - -

אז בכלל לא תיכנס בחוק הזה הרשות לניירות ערך.

לא, זהו.

זה מה שהוא - - -

זה לא הקטע - - -

מה? אבל אנחנו לא - - -

זו דעתי.

כן. אוקיי, בסדר, אוקיי, יפה. כן.

ואני אומר את דעתי ברגע שאני - - -

אבל דעתך חשובה לנו. אתה אומר – מה? להגביל בחוק כמה אפשר? זו ההצעה שלך?

אני בדעה שתכלית החוק, לפתוח את החוק, חוק הלוואות להמונים, לעסקים זעירים וליחידים. ברגע שאני נותן את הפתח הזה – מתן הלוואות מעבר למיליון שקל ואז הרשות לניירות ערך תיכנס בכובע הפיקוח, אז אני פותח את זה.

אבל ככה אתה - - -

אז - - - הצעת חוק אחרת לסכומים יותר - - -

- - -

בסדר, אבל אני אומרת משהו אחר. דעתך חשובה. בעצם, ככה, אנחנו לא אוסרים, אבל אנחנו מעצבים התנהגות.

אין בעיה. אין בעיה. זו סוגיה שאני מבקש לדון בה.

הסוגיה השנייה שמדאיגה אותי, ולקחתי את זה מתוכן הדברים ששמעתי: הפחדים שפרופסור שמואל האוזר אמר שהוא פוחד מכישלונות במתן האשראי. הוא לא אומר את זה סתם. אני רציתי לשאול אותך: מאז הישיבה הקודמת שאמרת לנו פיקוח לייט, אני הלכתי, שברתי את הראש – למה הוא מתכוון? הרי איש כמוך "שזורק" משפט כזה, הוא לא "זורק" את זה בעלמא, אלא חייב להיות פה בסיס. משהו. והפיקוח לייט הזה, ועכשיו אתה הוספת את עניין הכישלונות שאתה פוחד לגביהם.

האם יש לך בסיס לדברים שאתה אומר כאן? זה מאוד חשוב לי. האם יש לך בסיס? יש לך ניסיונות ממקומות אחרים בעולם? יש לך בסיס שאנחנו צריכים לדעת?

אני חוזר למה שאמרתי. אני אדבר על פיקוח לייט ואני אדבר על הניסיון בעולם.

בפיקוח לייט, כשמגיע תאגיד, אנחנו פוטרים אותו מתשקיף א'. כבר עשינו כמעט את כל הדרך. כל מה שנאמר שאנחנו קובעים לו עוד תנאים. התנאים שאנחנו קובעים הם תנאים די מינימליסטים. הם לא חלים על התאגידים עצמם. שם הם לא מפוקחים לחלוטין. אנחנו מפקחים רק על הפלטפורמה. זה לא משנה אם זה אנחנו או רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. לא משנה באיזה סכום – אנחנו מפקחים רק על הפלטפורמה. התאגידים עצמם לא מפוקחים. הפיקוח על הפלטפורמה הוא פיקוח בתנאים שאנחנו נקבע, בתנאים הרבה יותר פשוטים והרבה יותר מקלים מעולם אחר לחלוטין מהתאגידים שאנחנו מכירים. מדוע? כי אנחנו רוצים לתת לאותם אנשים לפעול במינימום עלויות, שיוכלו לתת את ההלוואות האלה ואחרים לקחת את ההלוואות האלה. זה הרעיון שעומד. זה לגבי האם פיקוח לייט.

לעניין הכישלונות צריך להבין שכל רגע שאתה מפחית את הפיקוח, שיעור הכישלונות ושיעור ההונאות יותר גבוה. שיעור הכישלונות – גם אם אתה אדם ישר ויש לו איזה רעיון ורוצה ללוות כסף מהציבור והרעיון שלו נכשל, אז הוא נכשל. ויש יותר סיכוי כשאתה לא צריך להביא את כל מה שנגזר מכוח חוק ניירות ערך על תאגיד רגיל. הוא יכול לעשות את זה. הוא פונה לאנשים, הוא יכול לעשות את זה.

יש לך דוגמאות מהעולם שזה - - -?

בעולם ישנם – אנחנו יודעים. אנחנו מכירים את המקרה בסין, שם הייתה איזו מערכת של PTP של איזה תשעה מיליארד דולר, שהם פשטו רגל וברחו עם הכסף ואני לא יודע מה קרה שם. ואנחנו יודעים גם מכמה מחקרים שקראנו, ששיעור הכישלונות הוא פי שלושה משיעור הכישלונות הרגיל שלוקחים.

חבר הכנסת רועי פולקמן ואחר כך חבר הכנסת חיים ילין. בבקשה.

תודה.

גברתי יושבת הראש, אני רוצה לחדד משהו בוויכוח שחבר הכנסת עיסאווי פריג' העלה. באופן עקבי בדיונים על נושא האשראי החוץ הבנקאי והבנקים, העמדה של חבר הכנסת עיסאווי פריג' עקבית: לוקחים יותר מדי אשראי ואני מודאג מזה. זו עמדה עקבית. אני צודק?

זו דעתי.

בסדר. בסדר.

אני פוחד מהמפץ.

ולכן אני רוצה להפריד בין הדיון, שנאמר כאן על מי מפקח. שבסוף כל הדיון הזה על PTP, הבעיה שלנו, קודם כל, שזה סכומים מצחיקים היום. ההיקף של השוק הזה ממתן האשראי הוא מגוחך.

לכן, אנחנו עושים את ההסדרה.

יפה.

עכשיו, אם אנחנו רוצים שייווצרו אלטרנטיבות, גם לפרטים וגם לעסקים, אז בוודאי ששלייקס מוחלטים אין בזה היגיון, כי אנחנו רוצים שיהיה אחוז. והדיון האידיאולוגי וגם המקצועי הוא האם זה יסיט את המקורות? זאת אומרת, תהיה בערך את אותה עוגת אשראי שתגיע לאיזו רוויה, פשוט זה יוסט – פחות מהבנקים, יותר מ-PTP, קצת חוץ בנקאי אחר. יהיה איזה תמהיל אחר של נותני אשראי, שאני חושב שלשם אנחנו רוצים להגיע לבין הדיון שאתה מוטרד ממנו ואני מסכים שצריך לפקח עליו, ויש פה הרבה גורמים סביב השולחן ששותפים לצורך הזה לפקח, שלא תתפתח בועת חובות לא הגיונית. אבל המטרה של כל המהלכים שאנחנו עושים בעולם האשראי והבנקאות בעת האחרונה היא לשנות את התמהיל כדי לייצר שוק תחרותי. זה האירוע פה – להכניס שחקנים חדשים. ולכן אם נחסום בכלל אדם פרטי לפי החוק הזה - - -

- - - מיליון שקל, מה.

לא.

לא.

אדם פרטי יכול לקחת גם חמישה מיליון שקל.

הוא לא מוגבל.

למה?

ככה זה.

כי אנחנו רוצים לאפשר - - -

אז - - - עסק זעיר?

לא, לא עסק.

- - -

- - -

אז לכן לא הבנתי למה להגביל.

- - -

לכן התעקשנו שעסקים יהיו בפנים.

גם עסק יוכל לקחת יותר ממיליון שקל, אבל אז הוא עובר לחוק ניירות ערך לפיקוח של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון.

רק אם הוא תאגיד. רק אם הוא תאגיד.

הרשות לניירות ערך.

אם הוא תאגיד. אם הוא תאגיד.

אם הוא - - -

אבל לפני זה - - -

על הרשות לניירות ערך.

לפני זה הוא מפוקח אצל הגברת דורית סלינגר.

נכון.

אני רק אומר: קודם כל, אנחנו לא מגבילים עכשיו מלאכותית את הסכום, אנחנו רק אומרים שיש מנגנון פיקוח אחר. אם אתה מעל מיליון שקל, אתה תעבור לרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון - - -

זה סלט, זה סלט, זה סלט, זה סלט.

לא יודע אם סלט, אבל אני רק אומר שזה - - - דיונים נפרדים:

זה סלט.

- - - ניירות ערך - - -

דיון אחד הוא דיון הפיקוח שהתנהל פה וזו הפשרה שהוצעה. אני חושב שהיא טובה.

זה סלט.

שהיא גם מאפשרת לעסקים ולתאגידים להתקיים. אבל הדיון השני הוא הסכום. ואני חושב שההגבלות שלנו על סכומים לא צריכות לבוא מלאכותית מההגבלות על החוץ בנקאי. כי יש לנו אתגר לאומי – לגוון את מקורות האשראי. כי הריביות בארץ גבוהות, התחרותיות נמוכה.

מה תכלית החוק הזה? - - -

שאלת בדיוק את השאלה: לגוון את נותני האשראי במדינת ישראל כדי להוריד ריביות. זו המטרה.

זאת לא - - -

- - -

כן. זאת התכלית.

- - -

- - -

לא. גם לייצר אלטרנטיבות.

לדעתי, כל החקיקות שאנחנו עושים בשנה האחרונה היא לא להגדיל בועת אשראי. אם אני עכשיו רוצה עסק קטן ואני צריך כסף, אני לא חייב ללכת לבנק שנותן לי ריבית x, ואני יכול ללכת - - - אני לא יודע מה, ואני יכול ללכת ל-PTP. לגוון את מקורות האשראי ולייצר תחרותיות בשוק. זו המטרה של החוק הזה.

אז בוא נפריד בין הדיון על הפיקוח שהתנהל פה – יש פה המלצות, פשרה מקצועית שהביאה יושבת ראש הוועדה, שאני חושב שהן טובות – לבין הדיון העקרוני - - -

דרך אגב, שלא יקרה מצב שהוא יקבל בעצם את אותה ריבית של הבנק - - -

זו רק תחרות.

זו תחרות.

רק תחרות.

רגע. לא, לא, לא. אבל הוא לא מקבל בבנק כי אין לו מספיק ביטחונות. פה אולי יהיה לו יותר - - -

- - -

אז זה בעייתי. זה - - - הבועה.

חבר הכנסת יגאל גואטה, לכן היו לנו פה דיונים גם על - - -. אז יש לנו פה גם חברות לתועלת הציבור.

אם בסופו של דבר - - - אז כל החוק הזה לא שווה כלום. - - - ממש לא מעניין.

יש פה אירוע מ-2008, יש פה אירוע, יש פה בעצם שינויים מאוד דרמטיים בשוק הריביות ובשוק ההלוואות ובשוק ההשקעות, ואחד הפתרונות שאנחנו נותנים לעסקים שלא מצליחים לקבל בגלל הבעיות של הערבויות – יש כל מיני יוזמות יותר חברתיות שאנחנו עובדים מאוד קשה כדי להכניס לחוק. אנחנו נדבר על זה אחר כך. אז חבר הכנסת יגאל גואטה, זה לשאלתך.

בבקשה, חבר הכנסת חיים ילין.

אני רוצה לחדד את מה שנאמר פה. אנחנו חשבנו שיש סכום שהוא בעצם מבדל את העסקים הקטנים והזעירים מיתר העסקים. הסכום יכול להיות חצי מיליון שקל, יכול להיות מיליון שקל ויכול להיות גם שני מיליון שקל. זה לא משהו שהוא מדעי.

הגענו לשיח ודברים שהסכום יהיה מיליון ולא יעבור את מיליון השקל בכל רגע נתון. זה אומר שאם בן האדם לקח הלוואה במיליון שקל והוא מחזיר 200 אלף שקל או 250 אלף שקל בשנה, הוא יכול לדעת שבכל רגע נתון הוא יכול להשלים, אחרי שהוא החזיר, למיליון שקל. ואז הגברת דורית סלינגר היא הרגולטור. ואת זה צריך להבין: זה נעשה כדי שהעסקים הזעירים והקטנים יוכלו לקחת אשראי מאותו רגולטור והפלטפורמה עצמה לא תצטרך לבוא ולהתחלק מול שני רגולטורים. אוקיי? זה נעשה.

מה יקרה למי שרוצה מעל מיליון שקל? אני מעריך שחלק מהפלטפורמות, אם כבר יש להן תשתית, יפתחו חברת בת או משהו והן יעבדו מול רגולטור אחר וייתנו הלוואות ממיליון שקל ומעלה לכל מי שחפץ. וכמובן, אם יקומו עוד פלטפורמות, מה שיקרה בסופו של דבר, לדעתי, תהיה תחרות, ומי שייכשל בעצם יבין שהוא נכשל, והציבור יודע ומצביע ברגליים. זה יפתור כמה בעיות: אחת, יפתור את הבעיה של היעדר מימון לעסקים הקטנים, היום, במדינת ישראל. שהבנקים שוחטים כמעט כל חלקה טובה בדברים האלה. שתיים, זה יוריד את הריביות או לפחות לא יהיו יותר גבוהות מהריביות שקיימות היום במערכת הבנקאית, וראינו מה הנתונים של בנק ישראל.

כל הזמן פרופסור שמואל האוזר מדבר על הונאות. אני רוצה להגיד לך, פרופסור שמואל האוזר, שאני יוצא, מהיום הראשון פה, מהיום הראשון שאני פה ואני לא זזתי – אני מאוד אוהב את מר יצחק תשובה ואת מר אליעזר פישמן ואת כל החברים שאני משלם להם מהפנסיה שלי באופן אישי. מאוד מחבב אותם – ההונאה הזאת שנעשית ברשות החוק על ידי כל הרגולטורים ועל ידי כל שומרי הסף, אותי מדאיגה הרבה יותר ממה שאתה אומר. אני נכנסתי עכשיו ל-Google – עשר ההונאות הגדולות ביותר בעולם זה תחת רגולטורים. הגדולות ביותר בעולם, כולל 47 מיליארד דולר בגידור. עם רגולטורים. שיהיה לך ברור.

לכן, אני אומר לך את הדברים: כשאני הקראתי לנגידת בנק ישראל, כל מי שהיה תחת רשות הבנקים ובפיקוח הבנקים ובסופו של דבר הפך להיות או יושב ראש או מנכ"ל של הבנקים, אני הרבה יותר מודאג מהרגולציה הזאת מאשר התחרות, והצבעה של החברה – האינטליגנציה החברתית והעממית הרבה יותר גבוהה כנראה מכל מי שיושב פה. ככה אני מאמין. ולכן, בסופו של דבר, הציבור יצביע ברגליים על פלטפורמה זו או אחרת. אני חושב שמיליון השקל עושה שכל ואני חושב שבאמת אם נצא עם פלטפורמה שהיא נכונה והפלטפורמות לא יעשקו את הציבור, כי בסופו של דבר תהיה תחרות ביניהם, אני מעריך שאנחנו נצליח. חבר הכנסת עיסאווי פריג', תקשיב טוב, מהיום הראשון שאנחנו פה בוועדת הרפורמות, המטרה היא להגדיל את האשראי ולהוריד את עלות הכסף לכל האנשים שהיום משלמים אשראי שהוא לא מתקבל על הדעת.

להגדיל את האפשרויות.

כן.

היום, בחסות החוק והבנקים, הגזל בריביות החריגות מגיעות כמעט לשוק האפור, ואת זה אנחנו לא רוצים. דרך אגב, אם רוצים חקיקה אמיתית ואתה רוצה לעשות אותה – בבקשה, אני אעזור לך, שלא יהיה יותר אוברדרפט במערכת הבנקאית. בוא נראה עכשיו את הבנקים מתמודדים.

- - - עליך, אבל אני, שוב - - -

זה יותר חשוב מכל מה שאתה מדבר עכשיו - - -

אנחנו יורים - - - את זה ואני עדיין מתעקש על עמדתי: אנחנו יורים לעצמנו ברגליים ברגע שאנחנו מכניסים את הסלט הזה שאותה פלטפורמה צריכה להיות תחת שמי רגולטוריות - - -

היא לא תהיה תחת שמי רגולטוריות.

- - -

- - -

עד מיליון שקל.

- - -

- - - וברגע שאני - - - עם פתיחת הדלת הזו, אז הכיוון כבר ידוע.

אתה מחוקק - - -

- - -

אני רוצה להצטרף לרישא של חברי, חבר הכנסת עיסאווי פריג', כן להגביל את סכום ההלוואה, אבל מיליון שקל זה באמת קצת - - -

לא, אין הגבלה למיליון שקל, אבל - - - הולך לפרופסור שמואל האוזר - - -

הבנתי. לא, לא. אבל אתה רוצה להגביל את זה למיליון שקל בכל מקרה.

לא, רק בפיקוח.

תחת פיקוח.

אתה יכול לקחת חמישה מיליון שקל כבר, אבל אז אתה תסופח - - -

אתה יכול לקחת, אבל אני לא רוצה, אני לא רוצה.

- - -

אני רוצה - - -

אז אתה לא רוצה שתהיה אופציה לחמישה מיליון שקל.

זהו.

יופי.

זו דעתי.

אומר חבר הכנסת עיסאווי פריג': אני בכלל לא רוצה את האופציה השנייה.

לא רוצה.

זאת אומרת, אין מציאות לקחת יותר ממיליון שקל הלוואה. מה שכן אני רוצה לומר לך שמיליון שקל זה באמת עסק זעיר.

מותר לבן אדם מהבנק לקחת עשרה מיליון שקל - - -

כן. מה, אנחנו פה נגביל?

ה-PTP מיועדת לעסקים זעירים. זה הייעוד. זה הייעוד. זה הייעוד. זו דעתי.

- - -

מה, נגביל? אנחנו מעצבים התנהגות במקום להגביל.

אז זה כמו בנקים. אין בעיה, זה כמו בנקים.

טוב, בסדר, אוקיי, בבקשה. כן.

בכל אופן, אני כן חושב שצריך להגביל את זה, אבל אני חושב שאי אפשר באמת שזה יהיה הלוואות ללא הגבלה – 50 מיליון שקל, 100 מיליון שקל. אז יאללה, בוא. זה לא נורמלי.

אז זה בלי הגבלה. זה בלי הגבלה.

בלי הגבלה.

לא, אני חושב שכן צריך להגביל. אמנם, מיליון שקל - - -

- - - גדול עם משרד האוצר.

זה בלי הגבלה.

איפה - - - יותר? אם יש לך שקל ואתה נותן שקל או אם יש לך שקל ואתה נותן עשרה שקלים?

- - -

מה - - - עושה? מה לעשות. - - - הכסף שאין לה. מה לעשות.

זאת פרקטיקה לא - - -. להגביל זו לא פרקטיקה - - -

בכל אופן, אני כן חושב שצריך איזושהי הגבלה. אי אפשר שזה יהיה בלתי מוגבל. זה לא נשמע נורמלי. ודבר שני: אני כן חושב שאנחנו צריכים - - - – אני לא יודע איך עושים את זה במסגרת החוק – כן להגביל את נושא הריבית. זה לא שאנחנו - - -

לך לאשראי הוגן בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

בכל אופן, אם אנחנו פה רק נדאג שהשוק ייפתח אבל לא באמת נארגן בחוק את מקסימום הריבית, אני לא חושב שאנחנו נשיג את המטרה.

עכשיו, לפי דעתי, אני לא יודע, עד כמה שאפשר, אנחנו חייבים, פה, בתוך החוק הזה, - - - את מקסימום הריבית בשביל שבאמת נראה שהעסק הקטן הזה בסופו של יום, מהלחץ שלו לא יקרה מצב שהוא לא לוקח בבנק, כי הבנק לא נותן לו אפשרויות והוא הולך לשם וזה יהיה בעצם מקום, איזה תחליף - - -

- - - יש רגולטור - - -

כן, אז בואו נשמע את הממונה על שוק ההון, התייחסות לעניין שעלה על ההגבלה ונשמע גם את בנק ישראל או את משרד האוצר. מי שמעוניין להגיב. בבקשה.

יש כבר הגבלה - - -

פשוט להגביל שאי אפשר.

לא, לא להגביל למיליון שקל, אבל כן להגביל עד לסכום מסוים. - - - זה לא נורמלי, מה.

להגביל בסכום כמה אפשר - - -

- - - זה לא בחוק הזה. זה בחוק, כמו שנאמר פה, אשראי הוגן, וזה שילוב: גם של ריבית של בנקים - - - וגם שילוב של תקרת הריבית. וזה נושא שיש לו פנים לכאן ולכאן. אנחנו חוששים מלהיצמד, שכולם ייצמדו לריבית הגבוהה. מצד שני, אם אנחנו רוצים לעודד תחרות על כל פלחי האוכלוסייה לרבות כאלה שאולי הם מודרים - - -

את עונה לי על הנושא של הסכום כרגע?

לא, לא. אני עונה לך על הריבית. שהריבית בחוק הזה, אנחנו לא נוגעים בה כי זו לא מטרת החוק. יש חוק אחר שמטופל והוא חוק שרלבנטי גם למערכת הבנקאית. הוא משווה לראשונה בין המערכת הבנקאית למערכת החוץ - - -

וזה לא יתחיל לעבוד עד שהחוק ההוא לא יהיה מוכן?

לא, לא. החוק לא - - -

אבל זו חובה, מה.

יש חוק. יש חוק: פעמיים וחצי הריבית הממוצעת. יש חוק קיים. כיום 8%. אוקיי?

כן. לגבי ריבית יש חוק.

החוק הקיים חל רק על חוץ בנקאי, הוא לא חל על בנקים. הרעיון בריבית ההוגנת ובבנקים – גם על אוברדרפט וגם חברות כרטיסי האשראי לוקחות יותר מ-8%, וכדי להשוות את התנאים יש כוונה לקבוע ריבית שהיא לא 8%, כי היא מאוד נמוכה, אוקיי? כדי שתאפשר גם לחוץ בנקאי לעבוד ותחול גם על הבנקים וגם על החוץ בנקאי. אז זה חוק אחר שהוא בדיונים עכשיו. מי יתחיל קודם? אני לא יודעת, אבל זה לא שזה שדה נטוש, כי יש הוראות בחוק.

אבל הרי כל המטרה של החוק הזה – שאלו מקודם פה מה מטרת החוק, אמרו: כדי לעשות תחרות כדי להוריד את הריבית. וזה לא מה שיקרה.

לא. לא, לא. לא. לא.

ככה אמרו לך, נכון?

הם מאמינים שהתחרות תוריד ריבית. הם מאמינים.

זה לא מה - - -

- - -

- - -

ההצעה שהוצעה כאן, ואני מברכת על שיתוף הפעולה ואת כל הדברים - - - מקובלת עלינו.

מה, מקובל עלייך שאותה פלטפורמה תהיה מפוקחת על שניהם?

זה לא שניים.

אלא מה?

- - -

יש לנו את זה גם באגודת אשראי. עד סכום x - - -

אז בואו לא נהיה כמו בת יענה, נשים את הראש בחול. זה מה שהולך לקרות, מקובל עלייך? זה מה שהולך לקרות. אני קורא את המהלכים.

- - - מקובל עליי המספרים שהוצגו כאן - - - וזה לא שתי פלטפורמות.

זה שתי פלטפורמות, אני קורא את התהליך. ועוד ניפגש, זה כתוב בפרוטוקול.

אבל - - - להלוואה? איזושהי תקרה - - - אני לא יודע, 10 מיליון שקל, חמישה מיליון שקל - - -

- - -

טוב, בואו נמשיך. עכשיו אנחנו נפתח את הדיון גם לשאר המוזמנים. בסדר? נפתח את הדיון לשאר המוזמנים. יש פה כמה אנשים שיש להם בקשות דיבור, ואני מזכירה שאנחנו רוצים אחר כך להתקדם להקראות, אז נבקש לדבר בקצרה.

מחברת טריא יש שני מבקשי דיבור, אז כל אחד ממש בקצרה: עורכת הדין ורדה לוסטהויז ומר אייל אלחיאני.

אייל אלחיאני מטריא.

אני חושב שזו הצעה מאוד-מאוד טובה שבאמת תאפשר זרימה ומתן אפשרות גם לעסקים קטנים וזעירים בעיקר – זה כולל הפלטפורמה. אני חושב שצריך להתייחס, כדי שאנחנו כפלטפורמות נוכל לקיים את לשון החוק כמו שצריך, איך אפשר לבקר או לפקח באמת על הסכום. כי אם עסק יצהיר שהוא לקח רק 100 אלף שקל אצלנו ובמקום אחר הוא לקח מיליון שקל בנוסף, אנחנו לא נוכל לדעת, וצריך לדעת האם - - - פלטפורמה או פר דרך אחרת כדי שנוכל באמת - - -

אוקיי, שאלה טובה.

זה פר הצעה. זה פר הצעה.

חוק נתוני האשראי אולי היה עונה לך על השאלה.

- - -

זה לא פר - - -

יש לי שאלה אחרת - - -

אין ויכוח. אני רק מעלה איזה אתגר שיש - - -

- - -

אוקיי, זו הערה אחת. אנחנו תיכף נשמע התייחסות. בבקשה. אנחנו נשמע את כל בקשות הדיבור.

אבל זו הערה - - - הסכום היה שני מיליון שקל או שלושה מיליון שקל - - -

- - -

כן. נכון.

אנחנו נשמע את בקשות הדיבור ואז אנחנו נבקש התייחסות של הגורמים הממונים. בבקשה.

- - -

אין לך? מעולה, יופי. תודה רבה.

המיזם של הסוכנות היהודית, עורכת הדין דוידה לחמן מסר. בבקשה.

קודם כל, אנחנו מברכים על זה - - -. מבחינתנו, אנחנו ביקשנו סכום נמוך יותר. הבעיה היחידה זה היישום, ושיהיה חד משמעית ברור שעד לסכום x שייקבע – ואני כאן בעניין הזה: אנחנו אמרנו 300 אלף שקל ושם אנחנו נשארים. מבחינתנו מיליון שקל זה בוודאי טוב – עד הסכום הזה אין פיקוח של הרשות לניירות ערך על הפלטפורמה בשום צורה ואופן, גם לא בדיווחים. כי אני רוצה להדגיש: בגדול, עכשיו נתחיל לפרוט את - - -. מה זה אומר? אני עכשיו עסק קטן. אוקיי? דידי בע"מ, לצורך העניין. אנחנו לא נכניס - - - כי היא אמרה שהיא לא עוסקת בנושא. אני מבקשת הלוואה מפלטפורמה אחת של מיליון שקל. אחר כך אני הולכת, כעבור חודש, לפלטפורמה שנייה ומבקשת עוד 100 אלף שקל. מי עוצר אותי? מי יודע?

כן, בדיוק. אז בבקשה. אז זה מה שעלה.

- - -

יש לנו הצעה, יש לנו הצעה בעניין הזה, ואני חושבת שהנטל לא יכול להיות מוטל על הפלטפורמות לברר בינן לבין עצמן. הנטל צריך להיות על התאגיד. והתאגיד צריך למלא תצהיר והתאגיד צריך להגיד האם לוויתי מפלטפורמה אחרת; כן, לא; כמה לוויתי? הפלטפורמה חייבת להסתפק בתצהיר של הלווה. סליחה, לא תצהיר, לא משנה – הבקשה של הלווה.

אבל את לוקחת הלוואה - - - של התאגיד.

אנחנו לא יכולים כפלטפורמה לברר, לחקור ולראות את זה.

דבר שני, לגבי הסכום, ואני רוצה להגיד - - -: חבר הכנסת רועי פולקמן, הנושא של מיליון שקל מצטבר לכל החיים פירושו של דבר - - -

לא לכל החיים - - -

לא.

לא, לא מצטבר. לכל רגע.

- - -

מיליון שקל לכל רגע פירושו של דבר שאנחנו מעדיפים הלוואות קצרות מועד על הלוואות ארוכות מועד, ואני רוצה להסביר למה: אני עסק קטן. אני רוצה לקחת הלוואה שמתאימה לי לפיתוח העסק. אם אני יודעת שאני אהיה מוגבלת forever על מיליון שקל – זה כמו הלוואות - - - של עובדי המדינה, אם אני רוצה להסביר למישהו – אז אני אקח את ההלוואה לכמה שיותר זמן קצר ואני אנסה אחר כך לפרוע אותה בכל דרך שהיא לרבות - - - כדי לקחת שוב הלוואה.

מה זה "זמן קצר" מבחינתך, עורכת הדין דוידה לחמן מסר? כל כך - - - נתן לך הלוואה.

אנחנו בזמנו הצענו שזה יהיה מוגבל פר תקופת זמן מסוימת כדי לא להעיק על העסק ולהגיד לו: עכשיו תיקח הלוואה קצרת מועד ולא ארוכת מועד. ובאיזה מובן? אבל אני שוב אומרת: זו באמת הערה שולית, שמי שמבין בעסקים קטנים צריך לשקול את זה. באיזה מובן? במובן הזה שאני עסק קטן, אני לוקחת הלווה לשלוש שנים. אחרי שנה נקלעתי לקשיי נזילות. יכול להיות שאני ארצה לקחת עוד הלוואה. אתם בעצם אומרים לי שאם אני ארצה לקחת עוד הלוואה אחרי מיליון השקל הראשון אני לא אוכל - - -

לא, לא, ב-PTP - - -

ב-PTP.

ב-PTP את תצטרכי לעבור את הממונה.

- - -

אבל אותו דבר יכול להיות בשני מיליון שקל ובשלושה מיליון שקל או ב-300 אלף שקל. זה לא משנה.

לא.

הרשות לניירות ערך תפקח. בסדר, אוקיי.

אז מה ההצעה, אם יש הצעה?

לכן, חשבנו שנכון היה שהסכום - - -, הסכום לכל רגע ורגע נתון היה צריך להיות על פני זמן, למעלה משלוש שנים גדול יותר. אנחנו רוצים לתת לאנשים אורך זמן להחזר ההלוואה. ככל שניתן להם תמריץ להחזיר את ההלוואה מוקדם - - - אבל אני שוב אומרת: זו הערה שולית.

- - -

מה הקשר? אין שום קשר.

אני מציעה לתת סמכות לשר האוצר להגדיל את הסכום, אחרי התייעצות עם הרשות לניירות ערך, עם ועדת הכספים, כדי שנראה, תוך כדי תנועה, מה המשמעויות של הדברים האלה. להגדיל, אולי גם להקטין, לשנות את הסכום.

זה הכול.

- - -

- - -

- - -

- - -

אוקיי. בסדר. אוקיי. תודה רבה.

מר יואב להמן, בבקשה.

כפי שאמרנו, זה לא נוגע לפלטפורמה שלנו, אבל לאור הדיון שהיה פה אז בהחלט מטעמי ניהול הפיקוח וניהול העסקים, זה חייב להיות שהמגבלה הזו, כפי שנאמר; הרי זו מגבלה לפלטפורמה והפיקוח הוא על פלטפורמה, לא על החברות. אז המגבלה הזאת צריכה להיות פר פלטפורמה.

ממש לא. ממש לא. לא.

ובמקרה הכי קיצוני, הכי קיצוני, חברה תצליח לעבור חמש פלטפורמות ולקחת מיליון שקל מכל אחד.

בטח - - -

- - -

לנהל את זה על בסיס כללי במערכת מחייב העברת מידע בין הפלטפורמות תוך הפרת סודיות - - -

יש את זה, יש את זה כבר – מאגר נתוני אשראי.

אני חייב להגיד לכם: אתם פשוט הייתם בדיון הראשון, בדיון השני, אנחנו בדיון השלישי או הרביעי ואתם לא מקדמים את הנושא ואני אסביר למה: היום, כל מי שלוקח הלוואה, כל תאגיד, הוא חייב להביא מאזן. המאזן זה בדיוק תעודת הזהות של העסק. אי אפשר לקחת הלוואה בלי זה. יש שם התחייבויות לכל הבנקים, פר בנק, הלוואות שנלקחו, כל מה שנלקח. חבר'ה, כשאתם נותנים אשראי למישהו, הפלטפורמה חייבת לבדוק אותו. מה לעשות.

נכון.

אחרת, תחזרו לאותו מאזן שמתפרסם כל 31 לדצמבר, תמונת מצב. זה אידיאלי. זה בעצם המסמך, עם זה מנהלים את העסקים. וזהו, חבר'ה. אל תסבכו את העסק.

יופי, מצוין. כל 31 לדצמבר - - -

- - -

תדעו לכם: בסוף אין מה לעשות. גם כשמישהו לוקח 15 אלף דולר וכותב בכניסה לארצות הברית: אני לוקח 10,000 דולר – כל עוד שלא תפסו אותו ככה זה עובד. זה עובד גם על אמון. אין מה לעשות.

אני רוצה רק משפט על הדרך. אני רואה שמבחן פישמן – המיליארד וחצי שקל - - -

1,500 - - -

- - -

כן. כל הדיון הזה הוא תחת העננה.

אז - - - את הפלטפורמה, - - - לכם כמה עשרות מיליונים. אין דבר, לא נורא. כבר יש את - - - מיליארד וחצי שקל. הכול מותר.

שימו לב, 1,500 עסקים, מיליון שקל כל אחד. כמה - - - פשטו רגל? - - -

כן, נכון.

אני חייבת לומר שחברי הכנסת חיים ילין ועיסאווי פריג' מעלים נושא חשוב, שבאמת הדיון הזה הוא תחת העננה של האירוע הכלכלי הגדול של הימים האחרונים ששם את הכול בהקשר אחר, אבל בואו נמשיך.

- - -

תשמע, זה לא רק - - -

הוא יכול. הוא יכול. הוא יכול. אין מגבלה. כי אין מגבלה בחוק. הוא יכול.

אם את הולכת עם פתק ואקדח, פתק ואקדח צעצוע לשדוד בנק ותופסים אותך, - - -

החוק - - -

אני לא עושה כלום.

את לא.

אתה הולך.

אני הולך. פתק ואקדח צעצוע ותפסים אותי – אני נכנס לכלא. בסדר? מי שגונב מיליארד וחצי שקל באישור של בנק ישראל והמערכת הבנקאית – שום דבר לא קורה לו. שום דבר.

ועוד, הוא לא פושט רגל. הוא לא יהיה פושט רגל.

עכשיו מה? איפה משרד המשפטים? עכשיו, אני אגיד לכם משהו על משרד המשפטים: בחוק הראשון, בפרק הראשון על סנקציות פליליות, עמדתם על הרגליים האחריות שלא יכול להיות סנקציה פלילית – ואני אומר את זה. אני העליתי את הנושא הזה – למי שנותן אשראי בלי ביטחונות, כשזה פוגע בכולנו. משרד המשפטים, הבאתם לי את כל התורה בעל פה למה אי אפשר. אבל מישהו חתם. מישהו חתם.

אבל אליעזר פישמן יכול לקחת על פי החוק מ-PTP.

נכון, מישהו חתם. זה נכון. מישהו חתם.

מישהו חתם על האשראי הזה, והוא ימשיך להסתובב חופשי כשאני משלם את המחיר וכל עם ישראל.

נכון, הפנסיות שלנו. ביום שאנחנו, כולנו, נהיה פנסיונרים עניים - - -

סליחה, זה הרבה יותר חמור: כי גם הוא לא יהיה פושט רגל, לא יהיו לו שום מגבלות, הוא יכול לפתוח חשבון בנק, להקים חברות - - -

נכון. נכון.

ברור. אני אתפוס אותו בים - - -

וכולנו הולכים להיות זקנים עניים, כולנו הולכים להיות זקנים עניים ואנחנו נדע למי להודות, אבל אנחנו פה כדי לתקן.

חברת BTB. בבקשה.

עדי אייל, פרופסור עדי אייל. BTB – הלוואות חברתיות עסקיות.

שני דברים. האחד לעניין הפשרה או חלוקת תפקידים בין הרשות לבין הרשות. אז כמובן שנראה לנו מאוד הגיוני ונכון. ספציפית לגבי הסכום – גם אחרי שיחה עם התאחדות המלאכה והתעשייה, הסכום שהתבקש היה שני מיליון שקלים. אני חושב שמבחינת הרשות לניירות ערך ההבדל בין מיליון שקלים לשניים הוא עדיין סכומים מאוד-מאוד קטנים ביחס למה שהם מטפלים בדרך כלל. אני יכול לומר שמבחינת עסקים קטנים, שהם מבקשים הלוואות, ואצלנו לפחות, אנחנו מדברים על עסקים שהם מוטי צמיחה, הם לוקחים בשביל השקעה – הנושא של מיליון שקלים, לנו כפלטפורמה זה נחמד ומספיק, אבל יש לא מעט עסקים שאומרים שהם לא באים מראש מכיוון שהם צריכים סכומים יותר גדולים, ולפחות בהתאחדות המלאכה והתעשייה שמטפלת גם בעסקים לא רק הזעירים ממש. אז שם התבקש - - -

אני אוסיף עוד דבר אחד רק לגבי הביצוע של הדבר הזה. ראשית, מבחינה טכנית חוקית אני חושב שהפתרון הוא יחסית פשוט. כלומר, הסכום שייקבע בסופו של דבר – יהיה כתוב בחוק שעד לסכום הזה לא ייחשב כהצעה לעניין חוק ניירות ערך, ובמובן הזה עד הסכום הזה פועל תחת החוק הזה ולא פועל תחת חוק ניירות ערך. חרג מהסכום הזה? אוטומטית, בלי שום צורך נוסף, הוא מיד בפיקוח של הרשות לניירות ערך והם לא צריכים לעשות מאמץ בשביל זה.

השאלה הספציפית שנשאלה מבחינת אחריות. כמובן שאני חושב שהאחריות צריכה להיות על תאגיד. אנחנו יכולים ולפי דעתי גם צריכים לבקש מהתאגיד שמבקש הלוואה להצהיר על. אנחנו כמובן בודקים מאזנים וכולי. אין צל של ספק. אם התאגיד משקר לנו, אין לנו באמת דרך מעבר לבדיקות הרגילות, אבל האחריות צריכה להיות של התאגיד אם הוא חרג והוא עבר על חוק ניירות ערך, בדיוק כמו כל תאגיד היום אם הוא עושה משהו שהוא הצעה לציבור והוא לא עובר דרך הרשות לניירות ערך, אז הוא עבר על החוק והרשות לניירות ערך יודעת לתפוס אותו ולאכוף.

אנחנו כמובן נדווח ככל שיתבקש.

אוקיי. בסדר גמור.

בבקשה, מר דור דוידיאן, התאחדות המלאכה והתעשייה. ואז אנחנו ממשיכים בהקראות.

צהריים טובים. אני דור דוידיאן. אני מרכז את ענפי המתכת, הפלסטיקה והעץ בהתאחדות המלאכה והתעשייה.

כמו שאמר כאן פרופסור עדי אייל, מיליון שקלים לא מספיקים לאותה נגריית פנים ובניין או לאותו מפעל לעיבוד שבבים לקנות את מכונת ה-CNC או את מכונת החיתוך.

אז שייקח ארבעה מיליון שקל. הוא לא מוגבל.

היום העלות של המכונות האלה היא במינימום חצי מיליון יורו.

כן. שייקח. מה.

אז מעל מיליון השקלים האלו הוא כבר נמצא בפיקוח, ואז זה מאבד מכל - - -

יש פה בלבול - - -

- - -

- - -

- - -

היום יש לא מעט עסקים קטנים, ובעצם כל הדיון פה וכל הנקודה שלנו כאן היא באמת לדאוג לאותם עסקים קטנים. אז אם אנחנו מגבילים את זה למיליון שקל, אז אותם עסקים קטנים שלא יכולים, כמו מכונות ה-CNC, מכונות החיתוך וכדומה, יהיו בפיקוח אחר ופיקוח אחר זה רשות לניירות ערך ומה שמשתמע מהדברים זה עוד - - - ועוד עלויות נוספות וכולי.

- - -

לא.

זה אותו פיקוח כמו שיש, רק שזה רגולטור אחר.

זה אותו פיקוח. אין הבדל.

והעלויות אותו דבר?

השאלה אם - - -?

לא, לא. זה דורש יותר מידע מהעסק.

זה יותר מידע.

- - -

כן, זה דורש.

מעל מיליון שקל זה כן דורש תשקיף?

לא.

לא.

יש הבדל בפיקוח של הרשות לניירות ערך לפיקוח של שוק ההון - - - מן הסתם. כמו שאמר פרופסור עדי אייל, אם בין מיליון השקל לשני מיליון השקל זה לא כל כך משמעותי לרגולטור, אבל הוא כן משמעותי לאותו עסק. זאת אומרת, מדיווחים שקיבלנו מאנשים שהפנינו לפלטפורמות האלה שזה לא משתלם להם. בסופו של דבר, הוא צריך ללכת גם לבנק, כי זה לא מספיק לו. המיליון שקל הזה לא מספיק לו, זה לא עוזר לו. אז הוא מוותר על זה מראש.

אוקיי, אני שומעת.

תודה.

- - -

אני רוצה לומר תודה על נייר העמדה שהעברתם.

כן. בבקשה. כן.

אם הוא גם יודע להגיד לנו מה ההבדלים בין הפיקוח של שוק ההון לבין הרשות לניירות ערך מבחינת עלויות.

אוקיי, בסדר. יש פה כמה שאלות שנשאלו. שאלה אחת שעלתה זה לגבי איך עושים את הסנכרון בין הפלטפורמות? שזו שאלה שאנחנו צריכים תשובה עליה. השאלה השנייה שנשאלה לגבי מה ההבדל בעצם בין הפיקוח של שוק ההון לרשות לניירות ערך? לגבי מה קורה מעל מיליון שקל? אני חושבת שאלה שתי הנקודות המרכזיות שעלו. אני אבקש לקבל תשובה ואז אנחנו נמשיך בהקראה.

מה ייתן להגביל סכום בסופו של דבר?

והגבלת הסכום הכללי, - -

כן - - -

- - למרות שלזה אני חושבת שכבר קיבלנו תשובה.

לא.

לזה קיבלנו תשובה. בסדר, גם זה. בבקשה. שלוש השאלות.

כי האווירה פה היא עסקים קטנים ואנשים חלשים וסיפורים. ואם אנחנו ניתן גם 200 מיליון שקל, אז מה?

זה לא אנשים. זה לא אנשים.

האווירה, אמרתי.

כן, בבקשה, התייחסויות.

אני רק אגיד שלא צריך להיות סנכרון בין הפלטפורמות, צריך להיות תצהיר של התאגיד. התאגיד עצמו הוא לא מפוקח, אבל הוא כן צריך להצהיר. הרגולטורים יידעו איך להגיע לכל אחד בתחום שלו. יידעו להגיע לדברים האלה.

זה יותר במגרש שלכם, האמת.

אז לכן לא צריך לסבך את הדברים האלה יותר מדי, אבל זה יהיה - - - האחריות של התאגיד.

אוקיי. בסדר.

האגרות – לא ברור. אני לא הבנתי. שאלה: האם פלטפורמה שאצלה הלווה, התאגיד, לווה רק מיליון שקלים, - -

אז הוא לא תחת פיקוח הרשות לניירות ערך בכלל.

- - היא לא משלמת כלום, לא, כלום, כלום-כלום, נכון?

לא, לא, כלום. כלום. בסדר?

מה יש כאן? מה סוכם? אני רוצה שנדבר לגבי מעבר למיליון שקל.

דיברנו.

דיברנו. הרגע.

דיברנו כאן - - -

נו. הרגע. דיברנו.

אני לא ארים ידיים.

- - -

סליחה, אפשר הערה לסעיף 1? בשבוע שעבר שמענו הערות לסעיף 1. יש לי הערה פה, אם אפשר לשאול אותה, להגדרת מלווה. יש פה בהגדרת מלווה את המילים: "וכן מי שמעביר כספים לבעל רישיון". אני חושבת שזה ממש - - -. העברת הכספים היא לחשבון הנאמנות.

לא שומעים.

אני אומרת שהעברת הכספים צריכה להיות לחשבון הנאמנות ולא לבעל הרישיון. זה מאוד מטעה להגיד שמישהו מעביר כספים לבעל רישיון. כל הרעיון של חשבון הנאמנות הוא שלא - - -

לא, אבל הוא צריך להיות ככה כי כל החקיקה שלנו היא ככה. יש בעל רישיון - - -

סליחה, אני רוצה לשמוע את לה"ב. ההערה שלך הייתה הערה שהושמעה גם בשבוע שעבר. נכון?

לא, לא, לא.

לא? זה לא היה נושא שעלה?

לא. אני לא - - -

זה עלה, זה נושא שעלה. זה נושא שעלה, אני זוכרת. רגע, שנייה, זה נושא שעלה. אני מבקשת. אנחנו נתקדם בצורה מסודרת בוועדה. אני מבקשת.

בבקשה, נציגת לה"ב. בבקשה.

תודה רבה.

אנחנו מברכים פה על ההסכמות שהגענו אליהן, שהגעתם אליהן. אין צורך באמת לעשות את הנושא הזה על גבם של העסקים הקטנים, בעצם את הוויכוח בין הרגולטורים. אנחנו חושבים שיש מקום. עם זאת אולי נחשוב דיפרנציאציה בגובה של ההלוואה.

מה, לגודל העסק?

יש עסקים שזה ייצור חסם להשתמש בפלטפורמה הזו. למשל: שמענו על מפעל ויסקי הראשון בישראל שהוקם בתל אביב שעלויות ההשקעה שלו לא עומדות בגובה של הפלטפורמה הזו. חבל ליצור - - -

לא, אין הגבלה. אין הגבלה. אין הגבלה.

- - - אין הגבלה, מה.

לא. לא, לא. לא, לא, יש, יש. חבר הכנסת רועי פולקמן, אין הגבלה, אבל זו נקודה שהרבה עסקים השתדלו - - -

זה עלויות אחרות - - -

- - - אם הוא צריך ארבעה מיליון שקל, אז הוא ייקח - - -

אז אפשר להסמיך את שר האוצר להגדיל את הסכום ולראות מה - - - בוועדה.

- - - את הסכום ואת גובה ההשקעה בעסק או סוג ההשקעה - - -

- - -

אני אומר לך מה תמיד ההתלבטות: יש יתרון בלהשאיר חקיקה פשוטה וברורה, ואני חושבת שהגענו וגם אתם ביקשתם שאנחנו נייצר איזשהו רף והייתה פה עבודה גדולה כדי להגיע לרף שהוא גם - - -

ואנחנו שמחים על זה - - -

כן. ואני גם אגיד לך שזה אחד הדברים שהתלבטנו האם לייצר רף לעסקים משפחתיים, ואמרנו: אנחנו נכנסים לכל מיני רובריקות שמסבכות ולכן עדיף להשאיר את זה כמה שיותר פשוט.

כן, אבל מיליון שקל זה באמת מעט.

- - - עורכת הדין דוידה לחמן מסר מהסוכנות היהודית מציעה שתהיה אפשרות לשר האוצר להסדיר את הגובה של ההלוואה - - -

זה חשוב. אחרת, זה שלוש קריאות, גברתי. אם אתם תסכימו שהפלטפורמות עובדות יפה והתאגידים והעסקים הקטנים מקבלים אשראי, ומיליון שקל ואפשר לעלות למיליון וחצי שקל, אז גם בשביל מיליון וחצי שקל צריך שלוש קריאות או צריך ללכת לרשות לניירות ערך.

יש מפעלים - - -

- - - הוא צריך ארבעה - - -

- - -

- - -

הבנתי את העניין הזה של השלוש הקריאות.

שייעברו לפיקוח של הרשות לניירות ערך.

אבל זה עלויות - - -

- - -

- - -

- - -

אני מבינה את מה שנאמר לגבי אם עוד שנתיים או שלוש שנים ירצו לשנות את הסכום. בואו ניקח את זה למחשבה. בסדר? לראות אם יש לנו נתיב. פרופסור שמואל האוזר, אם יש לנו נתיב שהוא יותר מורכב, אבל פחות מורכב משלוש קריאות. בסדר? בואו נשאיר את זה - - -

לא, לא צריך את זה. זה בדיוק - - -. לא צריך.

אני לא מבין.

לא?

זה בדיוק מה שהוסכם.

אני מסכימה, אבל מה אני אומרת: מה קורה עוד חמש שנים?

לא. אז זו ההסכמה. זה מה - - -

אז עוד עשר שנים.

ואם זה - - - לשנות את החוק, שישנה את החוק.

אז צריך לשנות את החוק בשלוש קריאות.

שישנו את החוק. כן.

את חוק ניירות ערך, לא את החוק הזה, עם ועדת הכספים.

לא.

זה תיקון לחוק ניירות ערך.

זה לא תיקון - - -

זה תיקון לחוק ניירות ערך ותיקון - - -

טוב. אנחנו נפסיק את הדיון על זה כרגע. לגבי לייצר לגודל עסקים, אני בעצמי מתלבטת אם כדאי, אבל אוקיי.

אני רוצה להבין, כיוון - - - איפה הבעיה שלנו באמת להגדיל את זה מעל למיליון שקל?

- - -

- - -

- - -

כי אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו רוצים לוודא שיש איזושהי הפרדה בין פרטים לתאגידים. עד עכשיו ההפרדה בעצם בין פרטים לתאגידים הייתה אם אתה אדם, אתה יכול ללוות ב-PTP לפי הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, אבל אם אתה עסק, אז אתה מיד נכנס תחת הרשות לניירות ערך ואז הפיקוח הוא מורכב יותר. ולכן אמרנו: אנחנו מעוניינים לעשות את ההפרדה לא לפי אם אתה אדם או עסק, אלא עד איזה סכום אתה רוצה בתור עסק, ואז זו בעצם איזושהי הגדרה של מה הגודל של העסק. אז ככה אנחנו בעצם אומרים: התאגידים לא נמצאים בתוך האירוע. ההפרדה בין פרטים לתאגידים – אנחנו בעצם מייצרים איזשהו מהלך שהוא רלוונטי לעסקים הקטנים, ולכן כן הגדרנו איזשהו סכום. עכשיו, למה להגדיל יותר, להגדיל פחות? זה הדיון שהיינו בו בשבועות האחרונים.

טוב, אנחנו נמשיך להקראות. בבקשה, עורכת ורדה לוסטהויז. הייתה לך הערה מההקראה, רצית משהו מההקראה, ממה שהקראנו בשבוע שעבר. בבקשה.

זו לא הערה שנידונה בשבוע שעבר.

בסדר, אבל זה על הפרקים שקראנו בשבוע שעבר.

כן.

בהגדרת מלווה כתוב מי שמעביר כספים לבעל רישיון. עכשיו, כל הרעיון הוא שלא ישתמע מהחוק שכספים עוברים לבעל רישיון. אנחנו לא רוצים את הכספים האלה, זה צריך לשבת בחשבון נאמנות ולא לאפשר מצב שזה ייכנס - - -

לכן, מבחינת ניסוח אני מציעה אחת מהשתיים: או שיהיה כתוב מי שמעביר כספים לחשבון הנאמנות, ויש אחר כך הגדרה של מה זה, או שנרשום פשוט: מי שנרשם כמלווה בפלטפורמה.

- - -

אז רק שאלה קטנה שאולי גם לא ברורה לי. יכול להיות שמי שמעביר הלוואה יכול להיות גם גורם בנק או מוסדי, שהוא נותן ההלוואה?

כן, זה נכון.

כן.

אז ברגע שזה האירוע, אז יש פה איזה באג. כי איך אנחנו מונעים מצב שהבנקים ייקחו את החוק הזה וישתלטו - - -?

למה אתה מרחיק? - - -

- - -

אז אני שואל: האם לא נכון, גברתי יושבת הראש, לשקול פה לאור האירוע, שיש פה סוגיה, שאולי צריך להגביל את זה.

את הסכום - - -

להגיד שבפלטפורמה שנכללת במושג PTP חייבת להיות הגדרה שחלק מסוים ממקורות הכספים חייבים להיות פרטיים. כי אחרת יכולה לקום פלטפורמת PTP שישפוך לתוכה הבנק מאה אחוז. - - - לא?

יותר מפחיד - - -

- - -

- - -

אבל כתוב - - - רצינו לעודד את המשקיעים המוסדיים להיכנס לשוק הקמעונאי. אחת מהדרכים שלהם היא למשל דרך - - -

סליחה, אדוני צודק, כי לפי החוק הזה בנק יכול להכין פלטפורמה בלי רישיון, בלי רישיון בכלל. רק המפקחת - - -

לא להרוג את המכשיר הזה. כלומר, מצד אחד, אם מוסדיים שמים כסף כי זה כספי ציבור וזה משמש לתת לציבור כסף וזה דרך פלטפורמה שיש לה את הכישורים שלה ולא פיתוח של כישורים, אז זה סבבה.

אבל אולי לשים רף. לא להרוג את זה, אבל אולי להגדיר שחלק מהסכום. כי אחרת יכולים לקום פלטפורמות שישתלטו על שוק ה-PTP, שהן פשוט יהיו זרוע של הבנקים.

אז אתה רוצה על בנק - - -

למה? זה קיים, זה קיים. זה קיים.

- - -

חבר'ה, תרשו לי להסביר משהו: לדעתי, יש לכם פה טעות פטאלית. הבנק לא יפתח פלטפורמה כזאת.

למה?

מתי הוא ייקח מיליון שקל ויקבל מיליון שקל ריבית? על המיליון שקל הוא יכול לתת חמישה מיליון שקל הלוואות. כמה הוא - - -?

לא, זה כמו - - -

חבר'ה, אתם טועים. זה לא כדאי לו. אחד.

שניים, תסתכלי על הרווחיות.

- - -

- - - את יכולה להגיד המוסדיים. לא הבנקים, המוסדיים. זה סיפור אחר.

המוסדיים - - -

- - -

הגברת דורית סלינגר, אולי צריך איזון?

ראש הרשות לניירות ערך, פרופסור שמואל האוזר, אמר שהוא צריך לצאת, ואני רק רוצה לומר תודה. נעשתה פה עבודה מאוד-מאוד רצינית ואני באמת מעריכה את המאמץ והיה פה מאמץ משותף: גם של חברי הכנסת וגם של משרד האוצר. באמת היה פה. ואתה במיוחד עשית מאמץ. אני מאוד מעריכה את זה. וזהו, אתה משוחרר.

תודה רבה לכולם.

בכיף. תודה על העבודה המשותפת. בבקשה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

עורך הדין ברוך לוברט, שאלה: כשאנחנו מדברים על מלווה ומוסדיים יכולים לתת הלוואות. היום יש לנו כמה פלטפורמות פעילות בשוק – ארבע, חמש, משהו כזה. יש פלטפורמה היום שהמוסדי שמשקיע בה הוא מנהל את המוסדי. אני אקח את זה שמית: פלטפורמה - - - לאיילון. מי משקיע באיילון? מי הבעלים של איילון? מיטב דש?

מיטב דש, כן.

בוא נקריא לילד בשמו: מיטב דש מנהלת את הכסף של העמיתים, שלי ושלך, והיא הבעלים של פלטפורמה. אז היא משקיעה את הכסף - - -

יש פוטנציאל לניגוד עניינים.

- - -

מה זה, אכבר ניגוד. אם זה לא ניגוד עניינים, אז מה זה ניגוד עניינים?

אז יש לנו סעיף מיוחד שאוסר על בעל שליטה ככלל להשקיע את הכספים שלו, כפי שאתה אומר - - -

- - -

זה ברור, אבל אולי צריך מכסה שאומרת: אם המודל הוא PTP, אז אולי צריך שמשהו יהיה פרטי?

- - -

- - - במפורש - - - באמת.

מר יואב גפני, צריך לשקול את זה.

מר יואב גפני, תראה, המגבלה שיכולה להיות, אם אתה בא ואתה אומר שלכל רגע נתון אתה צריך בתוך פלטפורמה השקעה של פרטים בשליש מסך ההון שניתן כאילו כהלוואות, אז אתה יכול למנוע בדיוק שמוסדיים ישימו סכומים מאוד גדולים - - -

- - -

אני מדבר - - -

עכשיו, הפלטפורמות לא יאהבו כל כך.

- - - שיהיה איזשהו אחוז.

זה בדיוק כמו בכדורסל, אתה יודע: כל הזמן שני ישראלים צריכים לשחק. כל הזמן זו בעיה, זו בעיה, כי כל הזמן הם יצטרכו לגייס מהפרטיים בשביל שהמוסדיים - - -

אני רוצה - - -

כן. כן, כן, כן.

יש שתי סוגיות. סוגיה אחת - - - חבר הכנסת עיסאווי פריג', היא הסוגיה של ניגוד עניינים. אם באמת יש בעלים של פלטפורמה שלמעשה זרימה של הכסף מעלה אצלו טובת הנאה, נקרא לזה כך, כי הוא מרוויח גם כמתווך, אז פה החוק - - - הוא מתייחס לסוגיה הזאת.

סוגיה אחרת לגמרי היא זו שעכשיו העלה חבר הכנסת רועי פולקמן וגם חבר הכנסת חיים ילין. היא אומרת: רגע, שנייה, אנחנו רוצים להגביל את הפלטפורמה הזו, כך שרק שיעור מתוכה יהיה של הציבור ולא של המוסדיים.

אני רוצה לומר לכם – אני הולך אחורה לרגע אחד: אנחנו עשינו מאמץ בכובע אחר שלנו עוד לפני שבכלל היינו רגולטור של השירותים הפיננסיים המוסדרים, ואמרנו: בגלל שהחוסכים לפנסיה לא יכולים ליהנות כמשקיעים מאשראי קמעונאי שהוא יציב, הוא נותן תשואה לאורך זמן – פתחנו את האפשרות שהמשקיע המוסדי דרך פלטפורמות מסוגים שונים יעביר כסף של החוסכים לפנסיה אם זה כסף טוב, אם הבנקים נמצאים שם ועושים רווח יפה, למה שהמוסדיים?

גם במאה אחוז?

עכשיו, מה ההבדל? מה ההבדל? המוסדיים זה באמת כסף גדול, הם יושבים על הרים של כסף. השוק הפרטי לא יגיע אם באמת המוסדיים ירצו להיות שם, והם ירצו להיות שם מסיבות טובות, כי זה ייתן לחוסכים לפנסיה שיעור ניכר של תשואה, אם הפרטיים יהיו שם ויגבילו, למשל, עד שליש, אז הפוטנציאל המיידי - - -. המוסדיים לא נמצאים שם.

- - - את המשק.

- - -

בקיצור, צריך לבחון את זה - - - או משהו.

בסדר. בסדר. בסדר.

שווה לבחון.

בסדר.

מר יואב גפני, אני אראה לך מה. מר יואב גפני, אני אגיד לך מה, היום האלטרנטיבה בתכניות חיסכון שהן אפס. אפילו כמעט לכל מקום שאתה רוצה. מה קורה היום? אנשים, מה עושים? לוקחים הלוואות וקונים דירה. הם שמים את ההון העצמי שלהם. במקום לשים את זה בקרנות או לשים במקומות שמצד אחד הביקושים לדיור – באמת אני אומר לך את זה. אני גם רוצה שהילדים שלי אי פעם ייקנו דירה. לא יהיה להם, אל תדאג, הם גרים באוהל – אבל מה שאני מנסה להגיד לך שאתה תוריד מצד אחד את הביקושים למקומות האלה שאין דיור, תשים אותם בפלטפורמות אחרות לגמרי, אתה תסיט חלק מהכסף הזה.

מה שאני מנסה זה להסתכל בצורה ניהולית, אחרת לגמרי, לא נקודתית על מה שצריך לעשות.

אני מבין את מה שאתה אומר, רק שאני חושב שלציבור באופן כללי, רוב הכסף כשהוא מושקע באמצעות החסכונות שלו לפנסיה, השיעור שהציבור שם בפלטפורמות האלה כבודדים זה שיעור מגוחך לחלוטין – אנחנו מדברים על כמה מאות מיליונים.

אבל עד היום לא היה.

היה מיליארד וחצי שקל. היה מיליארד וחצי שקל - - - סכום מפוקח.

מר יואב גפני, לא היה עד עכשיו.

הפוטנציאל של זה, הפוטנציאל של - - - של בודדים לעומת הכסף המוסדי, שזה הרים של כסף. כי חברים, אנחנו לא כל כך אופטימיים. אז מה אם המוסדיים ישימו כי זה יהיה באמת סכום אטרקטיבי פשוט?

אם זה יצליח, אם זה יצליח, ואנחנו לא בטוחים שזה מה שיהיה, אז אתם רוצים להגביל את זה. למה? זה לא מפריע וזה לא בא על חשבון. זה לא שאם המוסדי ישים כסף, אז אי אפשר לקחת כסף - - -

בסדר. הבנו. זה נושא שאנחנו נשאיר לאיזשהם מחשבה ועיון.

נמשיך הלאה. בבקשה, כן, עורך הדין והיועץ המשפטי ברוך לוברט, בבקשה.

אנחנו נמשיך בסעיף 25יח ב"חובת רישוי".

חובת רישוי – 25יח(א) לא יעסוק אדם בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, אלא אם כן בידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב) מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב, אלא אם כן בידו רישיון מורחב.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), מי שבידו רישיון כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי בהיקף פעילות נרחב, גם אם אין בידו רישיון מורחב, אם הגיש בקשה לקבלת רישיון מורחב עד תום 30 ימים מהמועד שבו היקף פעילותו היה להיקף פעילות נרחב וכל עוד מתקיימים בו שניים אלה:

(1) טרם ניתנה החלטה בבקשתו לקבלת רישיון מורחב;

(2) היקף פעילותו אינו עולה על פי שניים מהיקף הפעילות הנרחב המזערי הנדרש לקבלת רישיון מורחב.

אני אסביר: הסעיף הזה עוסק באמת בחובה הבסיסית של רישיון. סעיף קטן (א) עוסק ברישיון בסיסי, סעיף קטן (ב) עוסק ברישיון מורחב בהיקף פעילות נרחב וסעיף קטן (ג) למעשה מאפשר באיזושהי תקופה קצרה לבעל רישיון להמשיך – גם אם הוא מגיע להיקף פעילות נרחב, להמשיך איזושהי תקופה עד שתינתן ההחלטה בבקשה שלו לקבל רישיון מורחב כדי להמשיך את הפעילות ולא לעצור אותה עד שהמפקח ייתן את האישור הנדרש, ככל שיינתן.

מה זה "נרחב"?

עורך הדין חיים ילין - - -

אנחנו נמשיך עוד קצת ואז ניקח - - - בסדר?

בבקשה.

סעיף 25יט זה הסעיף שנותן סייגים לחוק. הוא מחריג למעשה תאגידים בנקאיים מהחוק וסולקים. אני אקריא אותו.

סייגים לחובת רישוי – 25יט(א) חובת הרישוי לפי סעיף 25יח לא תחול על אלה:

(1) סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), וכן תאגיד הנשלט על ידו או תאגיד שהסולק מחזיק ביותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר.

(ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות לפתור סוגי גופים נוספים מחובת הרישוי לפי סעיף 25יח.

אני אומר עוד פעם: הסעיף הזה מחריג למעשה את התאגידים הבנקאיים מהחוק. זאת אומרת, הם יוכלו לתת או לעשות PTP ללא פיקוח של רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. ההנחה היא שהפיקוח יהיה אצל המפקח על הבנקים בבנק ישראל. אנחנו לא החרגנו את הגופים האחרים. אנחנו כן חשבנו שהגופים האחרים כמו חברות ביטוח או חברות מנהלות של קופות גמל כן צריכים להיות מפוקחים.

מי בסעיף 25יט(א)(1) היום במשק? מי עונה על ההגדרה של סעיף 25יט(א)(1)?

סולקים היום - - -

יש רק סולק - - -

שלוש חברות כרטיסי האשראי.

כל חברות כרטיסי האשראי.

זה מי שמעל 20% – שלוש חברות כרטיסי האשראי.

אז שלוש חברות האשראי עונות על קטגוריה אחת, היום, בלבד.

נכון. נכון.

יש כבר גם רביעי שאושר - - -

יש את הרביעי שהוא צריך להיכנס עכשיו.

עכשיו, ההערה שלי בקטע הזה, גברתי היושבת ראש, היא כך: מה אני צריך את סעיף 25יט(ב)? למה אני צריך לתת לשר האוצר את הסמכות בעתיד שיאפשר לבטל אחד או שניים? למה? למה אני צריך לתת לו?

אנחנו נוהגים בדרך כלל כשאנחנו מחריגים גופים מחובת רישוי, כדי לא להידרש לתיקון חקיקה בשלוש קריאות, אנחנו למעשה, בדרך כלל, במקרים רבים מסמיכים את השר, שר האוצר. אנחנו מכניסים לפה גם את ועדת הכספים של הכנסת. זאת אומרת, יש פה גם פיקוח פרלמנטרי - - -

אבל בסעיף הזה, ברגע שאתה מעניק את הסמכות לשר – השר בידיו לבטל את כל - - -

באישור ועדת הכספים.

לא, אין אישור ועדת הכספים.

הנה – "השר, באישור ועדת הכספים - - -".

יש, יש – "השר, באישור ועדת הכספים - - -".

- - - אתה מאפשר לו לבטל את כל החקיקה ברגע שאתה פותח את כל - - -

רק באישור ועדת הכספים.

- - -

- - - יש חוק – חוק. למה שאני אתן את זה היום? זה מהותי מדי, עורך הדין ברוך לוברט, בשביל לתת את הסמכות הזו. זו ההערה שלי.

טוב. התייחסות.

אני יכול ל דוגמה מהימים האחרונים שאנחנו ועבדים עליה בפרק הראשון שעסקנו באשראי. אנחנו נתנו גם סמכות שם לשר האוצר באישור - - -

נדרש - - -

והוא אומר שגם שם זה לא טוב.

חבר הכנסת משה גפני הגיע במיוחד, הוא אמר: חבר'ה, הוצאתם אותי - - -

מה שאני רוצה להגיד זה שבסופו של דבר, לקראת התחלת ההסדרה של שוק מסוים, גם השוק הזה; אנחנו לפחות באשראי נתקלנו בכל מיני בקשות מגופים. אני יכול לתת לדוגמה בהקשר של אשראי – בנקים זרים שאין כוונה לפקח עליהם, כי הם מפוקחים כבר במסגרות אחרות או קרנות השקעה, ואנחנו חושבים שנכון להחריג אותם. ואנחנו מתכוונים להציע לוועדת הכספים, שר האוצר מתכוון להציע לוועדת הכספים להחריג גופים מסוימים. זאת אומרת, הסמכות הזאת היא סמכות: אל"ף, היא מקובלת בחקיקות. לא רק של שר האוצר, של שרים נוספים. בי"ת, היא חשובה בשביל. כי בסופו של דבר כשמגיעה השעה שבה מתחילים לפקח על שוק מסוים, מתעוררות כל מיני שאלות, ואנחנו חושבים שנכון לאפשר איזושהי גמישות, שוב בפיקוח פרלמנטרי ולא בחקיקה ראשית שדורשת את תהליך - - -

אנחנו עד עכשיו דיברנו על מי שיש לו רישיון במסגרת זאת שהוא מתארח או תחת תשתיות של בנקים או שהוא מפתח לבד תשתיות. כמו בפעם הראשונה, בעל רישיון צריך - - - חשבון נאמנות. אוקיי? אני מתחבר למה שנאמר פה. ופה ביקשו בעצם, ופה ההיגיון שלי. זאת אומרת, רק בעל רישיון שפותח את הפלטפורמה יכול לפתוח חשבון נאמנות. זה נכון מה שאני אומר? או שכל אחד יכול לפתוח - - -

יש הרבה - - - נאמנות.

או שכל אחד יכול לפתוח חשבון נאמנות ולאחר מכן הוא יקבל את הרישיון? זה חשוב, כי זו המהות, בסופו של דבר, מי מקבל את האשראי.

אני אומר: הפלטפורמה בשביל להתחיל לעבוד, היא תצטרך כמובן להראות שיש לה חשבון נאמנות, ששם מופקדים הכספים.

זאת אומרת, קודם כל נפתח חשבון הנאמנות ואחרי זה הוא קונה את הרישיון.

הוא צריך להיות אותו דבר - - -. - - - יש חשבון נאמנות ועוד אין להם רישיון. אז זאת אומרת, יש כאן מערך שיש לו איזושהי פעילות והוא יבקש אישור לקבל רישיון. רישיון אתה נותן ואתה יכול לתת גם לגוף שלכאורה אין לו שום ניסיון, אבל אתה צריך לראות בכל זאת היערכות, מערכות, ידע, ניסיון, ואת חשבון הנאמנות הוא יפתח תוך כדי או בהתאם. אבל לא הבנתי, כי חשבונות נאמנות אפשר לפתוח. נאמנים לאגרות חוב פותחים חשבון - - - עורכי דין.

לא, אני מדבר במסגרת החוק. כי פה נאמרה הערה שבעצם רוצים לשנות ולא בעל הרישיון יקבל - - -

לא, לא. חבר הכנסת חיים ילין, ההערה הייתה של חברת טריא שבעצם הכסף של המלווה לא מועבר לבעל הרישיון. זאת אומרת, בעל הרישיון אינו מחזיק בכספים, - - - הוא בעל הרישיון, אלא הכספים מפקדים ישירות לחשבון הנאמנות. זה מוריד את הסיכון שיהיה איזשהו ניגוד עניינים. כשהמלווים מעבירים כסף לבעל הרישיון הוא מנצל את זה לרעה בצורה כזאת או אחרת. למשל: - - - שהכסף מועבר ישירות לחשבון הנאמנות ולא לבעל הרישיון. זאת הייתה - - -

אבל בעל הרישיון הוא זה שפתח את חשבון הנאמנות.

נכון, אבל זה עדיין אומר שהוא לא יכול לעשות שימוש בכספים - - -

עד מיליון שקל אתה יכול - - -

- - - חשבון נאמנות - - -. חשבון נאמנות לא קשור לניגוד עניינים. חשבון נאמנות לא קשור לניגוד עניינים. חשבון נאמנות זה חלק מהעבודה - - - כדי להבטיח שהכסף הוא באמת מ-person to person או ממשקיע ללווה. ניגוד עניינים יכול - - -. היו לנו פה דיונים כבר אם גם אתה מלווה מהכספים האישיים שלך וגם דרך PTP. אלה ניגודי עניינים. אוקיי? לכן, החשבון מאוד לא פותר לך את נושא ניגוד העניינים שעשוי להיות, שאני לא מבינה למה הוא. כי אתם פה העליתם את הנושא שאם המוסדי יביא כסף – לבנק אני לא מתייחסת – אבל המוסדיים. אני לא ראיתי את ניגוד העניינים פה. יכול להיות שיש פה עודף ביקוש על ההיצע הקיים של לווים, אבל לא במסגרת של ניגוד העניינים.

אני אגיד לך איפה במוסדיים ואני לא רואה ניגוד עניינים. אני רואה שאם המוסדיים ישתלטו על פלטפורמה, בסופו של דבר - - -

נכון. אז למה - - -?

אני אנסה לנמק.

התשואה שהם יידרשו שונה לגמרי מול העיניים שלהם בגלל הכוח שלהם מול בן האדם הפרטי שאולי מסתפק בחצי מהתשואה הזאת, ואז זה יהיה בעצם אותו מתח. כי במקום שזה ירד - - -

הלוואי ואתה צודק. תסתכל על המרווחים - - -

הגברת דורית סלינגר, ככה זה עובד. תשאלי בן אדם פרטי – הוא רוצה 3%, אבל המוסדי אומר: בשביל 3% אני לא אצא אפילו לא - - -. גם ניגוד עניינים. זו ראייה אחרת לגמרי איך הם רואים את הפלטפורמה ומה - - -

עורכת הדין יפעת סולל מאגודת אופק, בבקשה. רצית להתייחס.

כן. כפי שכבר נאמר כאן, יש פה פטור מחובת רישוי לבנקים בשל העובדה שהם כבר מפוקחים. אנחנו חושבים שצריך לתקן את האפיק הזה בהתאם לחוק שעבר דצמבר ולהוסיף לכאן אגודות אשראי. מאחר שאגודות אשראי ממילא מפוקחות בעצם בידי אותה מפקחת אז אין טעם לדרוש מהלך כפול של רישוי, מעבר לעובדה שכמובן כל הקונספציה של - - - בנויה מאוד נכון לרציונל של אגודות אשראי שפועלות על בסיס של חברים וערבות הדדית. אז אם אנחנו לוקחים רגע אחורה, אז בכלל הרציונל נכון יותר על אגודות אשראי מאשר על בנקים, אבל ברמה הרגולטורית – נכון. כי אם פוטרים פה בנקים, ודאי שצריך לפטור אגודות אשראי.

יש לי הערה, גברתי היושבת ראש.

כן.

אני רוצה להתייחס לזה בהמשך למה שהגברת יפעת סולל דיברה. ברגע שאנחנו מדברים על מטרה חברתית או מיזם חברתי; הרי מה זה מיזם חברתי? מיזם חברתי – ככה אני מבין את זה – שהמשקיע לא מצפה לתשואה מההשקעה שהוא נותן.

לא, לא נכון.

ככה אני מבין את זה.

לא, לא, לא - - -

אז ברגע שאני אפשרתי לסוכנות היהודית להיות חלק כמיזם חברתי, ושמענו גם את החברות שנותנות הלוואות ללא ריבית, אני לא רואה שום סיבה שאופק תהיה גם שם גם מהזווית הזאת.

את איתי בקטע הזה?

כן. כן, כן.

את העניין של הבנקים, אנחנו נשאיר את זה. בסדר?

- - -

כן, אנחנו נשאיר את זה לעוד איזו חשיבה, כי יש פה משהו שמרגיש לא מדויק. אנחנו נשאיר את זה לעוד חשיבה. בסדר?

אני רוצה להתייחס. אם אפשר, להוסיף - - -

כן.

יש הבדל קטן בין אגודות אשראי ל-PTP. אגודות האשראי - - -

אבל אגודות האשראי עלו בגלל הבנקים. אז אם אנחנו לוקחים את הבנקים לאיזה דיון. טוב, בבקשה.

אני רק רוצה לחדד. אגודות האשראי מעמידות אשראי רק לחברים שלהם. ה-PTP לא מעמיד אשראי רק לחברים, ולכן אין פה דמיון מלא - - -

אוקיי, אבל גם את עניין הבנקים אני רוצה לקחת לאיזשהו דיון. אז נשים את זה ב"צריך עיון".

כן, בבקשה, עורך הדין ברוך לוברט.

להמשיך?

כן, והפעם אנחנו עד סוף סעיף 4.

- - - סעיף 25. אני פשוט - - - שעברנו לדיבור על מה להוסיף לפטור. אני פשוט לא מצליחה להבין את הרציונל מאחורי מתן הפטור לבנקים - - -

אבל זה מה שאמרנו, שזה לדיון. עזבי.

אז אוקיי - - -

לא, לא. אמרנו: אנחנו שמים את זה כנושא לדיון. כרגע אנחנו ממשיכים. זו נקודה שצריכה התייחסות.

בבקשה. כן.

סוגי רישיונות – 25כ. "רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יכול שיהיה רישיון בסיסי או רישיון מורחב.

תנאים למתן רישיון בסיסי – 25כא(א) המפקח רשאי לתת רישיון בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) לעניין מבקש רישיון שהוא יחיד – הוא בגיר, אזרח ישראלי או תושב ישראל, שלא הוכרז פסול דין, לא ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, ולעניין מבקש רישיון שהוא תאגיד – הוא התאגד ונרשם בישראל, בית המשפט לא מינה לו כונס נכסים ולא ציווה על פירוקו ואחד לפחות מנושאי המשרה בו הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון בסיסי, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה;

(3) מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לגרוע מכלליות האמור –

(א) יראו כל אחת מהעבירות המפורטות בסעיף 15(א)(3)(א) כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו, אלא אם כן מצא המפקח כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהן אין מניעה לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(ב) "הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

(4) בנושאי המשרה של מבקש הרישיון מתקיימים התנאים למינוי ולכהונה של נושא משרה ובעל רישיון לפי פרק ה'.

(5) לגבי מבקש רישיון שהוא תאגיד – מתקיימים בבעל שליטה ובבעל עניין בו התנאים לקבלת היתר לפי פרק ד'.

(ב)מצא המפקח כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א) ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

תנאים למתן רישיון מורחב – 25כב(א) המפקח רשאי לתת רישיון מורחב למבקש שמתקיימים לגביו, נוסף על התנאים האמורים בסעיף 25כא, כל אלה:

(1) מבקש הרישיון התאגד ונרשם בישראל.

(2) למבקש הרישיון הון עצמי מזערי כנדרש מבעל רישיון מורחב, בהתאם להוראות סעיף 37 ולתוספת הראשונה.

(3) מבנה התאגיד עומד בדרישות פרק ה'.

(ב) בבואו להחליט בבקשה למתן רישיון מורחב יביא המפקח בחשבון, בין השאר, שיקולים שבטובת הציבור.

בקשה לרישיון – 25כג. על הגשת בקשה לרישיון יחולו הוראות סעיף 17(א) ו-(ב) בשינויים המחויבים.

החלת הוראות לעניין רישיון – 25כד. הוראות סעיפים 18 עד 22 ו-24 יחולו לעניין רישיון ובעל רישיון לפי פרק זה בשינויים המחויבים.

ביטול או התלייה של רישיון – 25כה(א) המפקח רשאי לבטל רישיון או להתלותו בהתקיים האמור בסעיף 23(א)(1) עד (6) בשינויים המחויבים, וכן אם מתקיימים טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

(ב) על ביטול או התלייה של רישיון לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 23(ב) עד (ד) בשינויים המחויבים".

אני אסביר. למעשה, בסעיפים שהקראנו ופירטנו את שני הרישיונות, את שני סוגי הרישיונות האפשריים, הבסיסי והמורחב, התייחסנו לגבי תנאים למתן רישיון בסיסי בדומה לפרקים הקודמים: הון מזערי כמובן שנדרש, אי הרשעה של בעלי ההשפעה, אישורים של נושאי המשרה שיידרשו.

דיברנו על תנאים לגבי רישיון מורחב שצריך להראות למעשה מבקש הרישיון: גם את המבנה של התאגיד וגם כמובן את הרישום שלו כתאגיד בישראל. ולגבי ההוראות של הביטול ואיך להגיש בקשה לרישיון – הפנינו גם, בדומה לפרקים הקודמים, לכל ההליכים שנדרשים לצורך כך.

התייחסות? כן, בבקשה.

משהו קצר, רק להזכיר. על מנת ליישם את ההסכמה שהושגה בין הרשויות לעניין הפיקוח, הגדרת לווה בסעיף 25יז – היום כתוב: "יחיד המקבל אשראי". צריך להיות: מי שמקבל אשראי.

ברור שצריך לתקן. זה תיקון.

יהיה תיקון, אנחנו נבצע תיקונים - - -

כן. יש עבודות.

- - - תודה רבה.

בסדר, כי אנחנו עשינו איזשהו שינוי דרמטי היום. אוקיי?

טוב, אז אני אסכם. ככה, השינוי המרכזי והעבודה המשמעותית שנעשתה, ושוב אני מודה לכל השותפים, במיוחד לרשות לניירות ערך וגם לארגון לעסקים קטנים – לה"ב. הייתה פה הרבה מאוד עבודה כדי לדאוג שהדברים ייעשו כמו שצריך ובאמת נוכל לתת מענה גם לעסקים הקטנים, ולכן ההסכמה היא כזו שסכום הלוואה שתחתיו לא יידרש פיקוח הוא מיליון שקל לעסק על ידי סך כל הפלטפורמות. אנחנו בעצם מקבלים את העיקרון של ההפרדה בין פרטיים לתאגידים. החלטה עד מיליון שקל לעסקים קטנים כי במהות הם יותר דומים לפרטיים.

מלבד זה יש עוד ארבעה נושאים שאנחנו עוד נצטרך לעשות בהם איזושהי חשיבה. אחד זה הנושא של חל"צ – חברה לתועלת הציבור, שיש עוד עבודה שצריך לעשות. אני אבקש לזמן אצלי ישיבה, יחד עם משרד המשפטים, ולראות אם אנחנו מצליחים להגיע להסכמות. הדבר השני זה הנושא של הפינטק. אני ביקשתי שאת ה-MOU נעכב בשבוע כדי שאנחנו נוכל לדייק בדיוק על מי גם ה-MOU יחול מבחינת חברות הפינטק. והנושא האחרון זה הנושא של הבנקים שהיו פה קצת בקשות לבדוק את העניין האם באמת הבנקים צריכים להיות מוחרגים.

הנושא האחרון הוא נושא יחסית קטן, שזה הנושא של לדרוש - - - או להגביל מוסדי. זה גם נושא שעלה על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן ושאר חברי הכנסת וביקשו שזה יעלה לדיון. אז זה מה שאנחנו נעשה לשבוע הבא.

- - -

אני רק אסביר שבעצם אנחנו קבענו כאן את העקרונות. יהיה תיקון עקיף לחוק ניירות ערך.

כן. בוודאי, בוודאי.

אני גם אבצע את התיקונים היות וייתכן וצריכה להיות עוד חשיבת עומק. כרגע הסכמנו על העיקרון. ברגע שיהיה לנו נוסח אנחנו נביא אותו והוא יידון.

נוסח גם למה שהקראנו צריך - - -

למה שהקראנו – מה, על הצעת החוק?

בהגדרות – - - - והלווה - - -

נכון. נכון, נכון. אנחנו נביא ויהיה תיקון גם למה שהקראנו. נכון.

בסדר.

כן. בסדר.

הישיבה הבאה תהיה ביום רביעי הבא, לא ביום שני – יש איזה עניין טכני – בשעה 9:00 בבוקר. כולנו נשכים קום ואנחנו נמשיך להקריא מסעיף 5.

תודה רבה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:58.