הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 122

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 12:00

שימוש באמצעים טכנולוגיים לשמירת הטבע והסביבה בישראל.

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

יעל כהן-פארן – מ"מ היו"ר

ראש אגף מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה - אנה טרכטנבורט

רכז בכיר פיקוח ואכיפה, המשרד להגנת הסביבה - זיו שחר

מנהל תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע - יוסי קאליפא

סגנית המדען הראשי, משרד המדע - חגית שוימר

מנהל חטיבת מדע, מדען ראשי, רשות הטבע והגנים - יהושע שקדי

רכז אגף תקשוב, רשות הטבע והגנים - גלעד וייל

מנהל אגף מידע, רשות הטבע והגנים - ד"ר עפר שטייניץ

יערן ראשי ומנהל אגף היעור, קרן קיימת לישראל - דוד ברנד

מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים - פרופ' יוסי לשם

מנהלת, המארג-התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע - אירינה לוינסקי

ראש מרכז מינרווה לאקולוגיה של תנועה, האוניברסיטה העברית בירושלים - פרופ' רן נתן

מנהל מרכז יונקים, החברה להגנת הטבע - שמואל ידוב

סגן מנהל הרשת הארצית, חברת החשמל לישראל - יחזקאל סמוחה

מנהל בית החולים לחיות בר, בית החולים לחיות הבר בספארי - יגאל הורוביץ

מנהלת זואולוגית ווטרינרית ראשית, גן החיות התנ"כי - ד"ר נילי אבני-מגן

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את קק"ל - יהושע שלמה זוהר

ענת לוי

רישום פרלמנטרי

"חבר המתרגמים" בע"מ

שימוש באמצעים טכנולוגיים לשמירת הטבע והסביבה בישראל

שלום לכולם, צהריים טובים. קודם כל, הקדמנו את יום הסביבה, שיציגו אותו בכנסת בשבוע הבא, ועשינו אותו מוקדם. אפרופו, כשבאתי לנחם את שר החקלאות בקיבוץ טירת-צבי, כבר לפני כמה שנים טובות, נראה לי שזה משהו כמו שש-שבע שנים, הוא סיפר על אביו שהיה אחראי על המדגה בטירת-צבי, שם יש בריכות דגים, ועל הקשר הטוב שהיה לו עם קיבוצי הסביבה על אף שהוא היה אדם דתי. מאוד כיבדו את הדת. אני אומר את זה במאמר מוסגר. הוא סיפר שהם התחשבו אם היו ימים מיוחדים. אם, נניח, היו ימי צום ואם הישיבות הקבועות שלהם היו בימי ראשון, התחשבו ולא עשו את זה ביום כדי לכבד את הימים שהיו חשובים לו והוא היה צם בהם והיה קשה לו. יום אחד הזמינו אותו לישיבת עבודה בתשעה באב. הוא חשב שקרה משהו, ומה כבר הוא עשה לא טוב שהם החליטו לא להתחשב ברגשות או בצרכים שלו. הוא אמר: "זה תשעה באב היום", ואמרו לו: "למה? הסתכלנו בלוח-השנה וראינו שתשעה באב נדחה". תשעה באב יצא בשבת ודחו את זה ליום ראשון, ובלוח כתוב "תשעה באב נדחה" אז הם חשבו שהוא נדחה.

ניהול סביבה מוקדם. עשינו זאת מתוך מודעות מסיבות כאלה ואחרות, ואנחנו מתחילים את יום הסביבה כבר מעכשיו. הנושאים מאוד חשובים. באופן כללי, בכל מה שקשור לשמירת טבע וסביבה זה גם חשוב לנו ואנחנו גם מעריכים מאוד את הגופים שעסוקים בזה ועוסקים בזה. בכלל, החברים של הוועדה הם חברים שהדברים האלה הם ערכים חשובים מאוד להם, עד כדי כך שאנחנו הקמנו גם ועדות משנה, וחברת הכנסת יעל כהן-פארן עומדת בראש ועדת משנה שלנו. בסופו של דבר, אם אנחנו אומרים זה במילה אחת, זו איכות הסביבה.

הסכם פריז.

הסכם פריז. שמענו היום הרבה בכותרות, ואנחנו יודעים שצריך לחזק את זה לאור זאת שמעצמה גדולה מעדיפה להחליש את הדברים האלה. אנחנו מנסים לעקוב אחרי החלטת גז וחממה ושיפור הסביבה.

צריך לציין שגם היום הזה נעשה יחד עם השדולה החברתית בכנסת של חבר הכנסת דב חנין, חברת הכנסת יעל כהן-פארן ותמר זנדברג, וארגון "חיים בסביבה", וודאי שהחברה להגנת הטבע וכל מי שקשור, ותכף נשמע את כולכם ומי שביקש רשות דיבור, כפי שהזמן יאפשר לנו.

אנחנו יודעים שליתרונות של ההתפתחות הטכנולוגית יש גם לא מעט השלכות, וודאי גם השלכות סביבתיות בכלל לחיות. התפתחות טכנולוגית, מבחינתנו, זה גם פיתוחי תשתיות וכבישים, שזה סביבה שגדֵלה ויחד אתה כל הנצרך לה, אבל נושא הסביבה ושימור הסביבה לא תמיד מקבל את ההדגשים הנכונים ואת הצרכים שלהם.

אנחנו, ואתם המובילים את זה, דווקא לקחת את הפיתוחים הטכנולוגיים לטובת שמירת הסביבה ולטובת השמירה על בעלי-החיים. הנושא, שאנחנו ביקשנו לדון עליו היום, הוא: שימוש באמצעים טכנולוגיים לשמירת הטבע בישראל. התפרסם על אפליקציה מסוימת, שבה מדווחים על פגיעה בבעלי-חיים, וכל זאת נעשה כדי שנוכל לאתר את המקומות הרגישים ביותר, שם נפגעים יותר, וכן איך נוכל להתמודד ואיך נוכל לעזור ולמנוע את הדברים. יש את מגוון הנושאים שתכף נשמע. מטבע הדברים, ואנחנו אוהבים לעשות סדר, ביקשנו מדוקטור יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים להגיד דברי פתיחה, ואחרי זה ידבר פרופסור יוסי לשם וכמובן שחברי-כנסת בכל שלב - - -

אם אתה יכול, שים אותי בהתחלה.

בבקשה, חברת הכנסת יעל כהן-פארן בדברי פתיחה.

תודה רבה. קודם כול, אני שמחה על קיום הדיון. אמרת: תשעה באב מאוחר. יום הסביבה מוקדם שמח לכולם. אני גם בין יוזמי יום הסביבה, ואני בטוחה שיהיה לנו יום מעניין ומוצלח בעוד שבוע. אנחנו מתחילים היום.

קודם כול, אספר איזה שהוא סיפור אישי. הרבה פעמים אני נשארת לישון בירושלים, ואחי הצעיר גר בירושלים עם משפחתו. אני מגיעה אליו פעם לביקור ורואה את בנו בן תשע יושב מרותק מול מסך המחשב וצופה בחיוויאי משהו עיטי. איך קוראים לזה?

חיוויאי הנחשים.

כן. הצמדתם לו מצלמה והוא מקנן בקנו ודוגר על ביצים. קודם כל, התרגשתי עד דמעות. הוא ישב אחר הצהריים שלם מרותק, והוא קורא לי כדי להראות לי שהוא זז קצת. זה פשוט מדהים איך שזה מחבר את הנוער – ילדים ובטוח שגם נוער – בעצם זה שיש את הנגישות הזאת, את ההסתכלות. תראו מה היה אתמול ואיך הסרטון על הזאב וגדי היעלים הפך לוויראלי עד כדי תגובות של "למה אתם מראים לנו תמונות כאלה קשות?". הרי אנשים משלמים אלפי דולרים ונוסעים לאפריקה ומחפשים לראות ציד, וזה הדבר הכי מרגש שאפשר לראות בספארי באפריקה, והנה תראו איך טכנולוגיה פשוטה, צילום בטלפון או מצלמה קצת יותר טובה, מנגישה את זה לאנשים. אז קודם כל, אני חייבת להגיד שהטכנולוגיה עוזרת לנו בהבאת הטבע לאנשים ברמה הכי מידית ובהתחברות לטבע. מה לעשות? לא כל אחד יכול להיות באותו רגע בעין-גדי לראות את המחזה המדהים הזה.

מהצד השני, היא עוזרת לנו לנטר ולבדוק באמת מה המצב – אני מניחה שזה יהיה רוב הדיון כאן היום – ואיך אנחנו מתריעים על הרעה במצב. בעניין הזה, אני גם חייבת לספר, ואני מניחה שחלקכם יודעים, יש הצעת חוק שלי שעדיין לא עברה קריאה טרומית אבל היא מונחת על שולחן הכנסת שבעצם מעגנת את כל עניין הניטור וחובת הדיווח לממשלה ולכנסת בנושא מצב הטבע בישראל, כי אני חושבת, ובצער אני אומרת זאת, שהנושא לא נמצא היום על הרדאר הציבורי. אנחנו עובדים כדי להעלות אותו – אני בטוחה שכולכם עובדים כדי להעלות אותו – כי הנושא חשוב מאין כמוהו.

אז, תודה רבה על קיום הדיון. כמו שכולכם יודעים, אני כאן כדי לעזור לנושאים האלה להתקדם ברמה הציבורית, ברמה הפרלמנטרית. אני לרשותכם.

לגבי מה שאמרה חברת הכנסת יעל כהן, המשובים, שאנחנו מקבלים בדיונים אחרים, מראים לנו שיש חשיבות גדולה מאוד לדיונים ציבוריים, כשאנחנו מוסיפים נושאים – גם מה שידוע לכם וגם מה שאלה שמתעניינים ויודעים כבר, אבל יש עוד אנשים שאין להם מודעות, והרחבת הנושא, המידע הזה, והדברים שנעשים, והאפשרות להצטרף ולהתחבר אליהם – הם דברים שהם מאוד חשובים, ולכן אנחנו מקיימים את הדיון הזה היום. כמובן שיש גם את החידושים, דברים חדשים, שיש להם גם היבטים ציבוריים וגם תכליתיים שאנחנו רוצים לקדם אותם.

כפי שאמרתי, דוקטור יהושע שקדי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת כהן-פארן, קודם כל, אני מודה לכם על הישיבה. זה חשוב. אנחנו שמחים מאוד להיות פה. כולם פה באמת חברים, ואולי יש פה בחדר בן-אדם אחד שאני לא מכיר, משום שכולם פה, בסופו של דבר, עוסקים בטבע. תהיתי איך לפתוח את שתי הדקות שלי, ואני הולך דווקא בדוגמה שאתם נתתם ואתן דוגמאות אישיות. זה נוח. הגעתי לרשות הטבע והגנים, בגלל היכולות שלי בטכנולוגיה. ידעתי לחשב מתמונות לוויין את טמפרטורת פני הים, ומתוך זה להסיק על הזרמים, להסיק על דינמיקה של בלוטי ים, שזה סרטנים. הכניסו אותי לרשות בגלל זה – בגלל הטכנולוגיה. בבניין סמוך בוועדת התכנון, כשבפעם הראשונה הצגנו ניתוח GIS, שאז היה חידוש בכלל בארץ ובעולם הטבע בכלל, עמדו נפעמים, וההישג הטכנולוגי הזה הביא לנו תוצאה טובה בהתמודדות מול ישובים חדשים.

לעומת זאת, הבאנו את מיטב הטכנולוגיה לוועדות התכנון, לות"ל, ומיטב הטכנולוגיה לא עזרה לנו, משום שאנחנו עמדנו מול חומה די בצורה של יתרונות כלכליים שחבורים במקרה זה לטורבינות רוח – לאו דווקא סביבתי – והיושב-ראש שאל אותי במצח נחושה: "אתה שם פה נשרים מול טורבינות, מול כל הדברים הנפלאים והכלכליים – אתה שוקל את זה מול זה? אתה לא משכנע אותי, כי, כולה, מה? נשרים". וזאת, כשהטכנולוגיה כבר לצדנו.

עוד חמישה נשרים לשנה שהיו אמורים להיפגע.

כן, אז אמרו לי: "אז, נגיד, חמישה נשרים...".

זה באמת היה? אני צודק במה שאמרתי?

כן, כן. חמישה נשרים.

וגם עוד פגיעה ברחמים.

רחמים, שהם גם מין של נשר.

עברתי על החומר.

זה אומר, בסופו של דבר, שלאט ובהתמדה הכחדה של הנשרים בישראל. הוא שואל אותי: האם כל החשבונות האלה נכונים? אז מה? אז נקים טורבינות.

הבעיה שלנו היא לא הטכנולוגיה, אלא המודעות גם של חברי הבית הזה. אני חושב שיהיה נכון להקדיש את סוף הדיון לשאלה עם מה אנחנו יוצאים מפה, כי כל אחד פה מאוד גאה בהישגים שלו, ואנחנו משתמשים בטכנולוגיה, בהמון טכנולוגיה. כמו שאמרתי, הגעתי לרשות ב-1995, וכבר אז היינו גאים בטכנולוגיה שלנו. השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה ולאן אנחנו לוקחים את שמירת הטבע בישראל.

אני חושב שכהקדמה זה טוב, כי אני משתדל לדבר כמה שפחות, וניתן את רשות הדיבור לעמיתיי, שרובם פה עוסקים, בצורה כזו או אחרת, בשיתוף פעולה אתנו בשמירת טבע. הבנתי שאנחנו מתחילים בדברים לזכרו של פרופסור אמוץ זהבי, שכולנו מכירים ומוקירים. בבקשה.

אנחנו נבקש מפרופסור יוסי לשם. נברך על ההיכרות הגדולה שיש וחשיבות הפעילות שלך. כל מי שנצמד אליך מיד גם מרותק וגם מתחבר לדברים מאוד. אתה עושה את זה עם כל הלב והנשמה, ואתה מצליח לחבר את האנשים לנושאים שאתה פועל בהם. הוקרה לפרופסור אמוץ זהבי – כפי שסיכמנו, נפתח בזה. אתה תפתח בדברים לזכרו על פועלו ועל ההשפעתו והשקעתו בנושאים שאנחנו מדברים עליהם.

אני תכננתי לומר משהו אחר, אבל בעקבות הפתיחה של הרב אורי מקלב ושלךְ, אני חייב לשנות, ואני רוצה לומר שני דברים. דבר אחד – אחרי שסיפרת על אורי אריאל ועל צום תשעה באב, אני אומר שהייתי ביום רביעי בערב בארוחה; כמו שאתם יודעים, עכשיו זה חודש הרמדאן. אמנם אני גם דתי, אבל המוסלמים צמים, ויש ארוחה בסוף הצום שנקראת איפטר, והשגרירה שלנו בירדן הזמינה אותי, יחד עם גנרל ירדני, מנצור אבו ראשד, ויחד עם תת-אלוף ברוך שפיגל, לתת הרצאה ל-25 נכבדים ירדנים על פרויקט שאנחנו מריצים 30 שנה של שימוש בתנשמות כמדבירות ביולוגיות בחקלאות. היו שם אנשים מאוד מכובדים. השורה התחתונה היא שקודם כול עוד כמה אנשים, גם בנושא מדע ושמירת טבע, החליטו להתחבר. אבל מה שהכי ריגש אותי הוא שהייתה שם סמנכ"לית הטלוויזיה הירדנית, ובשבוע הבאה היא לעשות תחקיר כדי לעשות סרט ירדני בערבית על הנושא הזה. לפני ארבע שנים, כשרובי ריבלין היה יושב-ראש הכנסת, עשינו פה יום שלם, והרב מקלב היה שותף, וזה עבד. הוא בא לכנסת ודיבר על זה.

דבר שני – מדע וטכנולוגיה והכל קשור לאמוץ, ואני כבר מחבר את זה לאמוץ זהבי זיכרונו לברכה. אנחנו התלבטנו האם להשקיע כסף במצלמה כזו. זה עלה לנו 240,000 שקל. אמרנו: "אוי, יש לנו קרן דוכיפת לנושא שמירת טבע". אמרנו: "אולי זה מוגזם להכניס 240,000 שקל על מצלמה בקן של עקב עיטי ובקן של חיוויאי". החלטנו ללכת על זה. לשמחתנו, השותפים שלנו ברשות הטבע והגנים הצטרפו לעניין הזה, ולשמחתנו, הקרן הקיימת, לפני כמה ימים, מימנה משמעותית משדרים למחקר של גלעד פרידמן, שגמר שם דוקטורט, כך שכמו שאמר שקדי הכל מתחבר. למה אני אומר את זה? השנה זו השנה השנייה שהמצלמות עובדות. ניתחנו את הנתונים. יש 5,000,000 כניסות לאתר האינטרנט הזה. זה סיפור שלא ייאמן. הוא עזר לנו לגבי שריפה שתפגע בקן. הצלחנו לתפוס זוג בדואים – ואין לי שום דבר נגד הבדואים – שרצו לגנוב את הגוזלים, ועם המצלמה הצלחנו לעצור. יש 5,000,000 כניסות. אבל הכי מעניין הוא שפנו אלי כמה מנהלים של חברות היי-טק בארץ ואמרו: "יוסי, תעצור את המצלמות האלה. במקום לעבוד, ברגע שהחיוויאי בא עם נחש הם מפסיקים לעבוד ורוצים לראות את זה". כלומר, הסיפור עובד.

דבר אחרון – פרופסור אמוץ זהבי לא היה איש מדע וטכנולוגיה ולא היה איש היי-טק, אבל לזכותו היה כמובן הדבר העיקרי שהוא היה זה שהקים את החברה להגנת הטבע. נדמה לי שלפני שלוש שנים אירחתי את הרב מקלב בלטרון יחד עם הרב גפני, והרב מקלב שחרר בז מצוי ועוד דורס. כשראיתי אותו עכשיו – לא ראיתי אותך שנה – השאלה הראשונה שהוא שאל היא: תגיד, מה עם הבז ששחררנו? זה עובד? אני חושב שזה הסיפור של אמוץ זהבי. הוא הבין שאם רוצים לחבר את עם ישראל לטבע, צריך להוציא אותו לטבע. היום, החיבור הזה של מדע וטכנולוגיה עם שילוב בטבע עובד.

(הקרנת מצגת)

אני רוצה, בקצרה, לומר דברים לזכרו. הממשלה עשתה טעות פטאלית. ב-1952 הממשלה החליטה ליבש את אגם החולה, 60,000 דונם.

זה היה מעשה ציוני, כדי להשתמש ב-60,000 הדונם לחקלאות. אני לא רוצה להאריך.

(מקרין שקף – תמונה.)

הבחור בעיגול, שהיה בן 23 ועשה עבודת מאסטר, הוא פרופסור אמוץ זהבי. הוא הזדעזע, והתחיל לרוץ לכולם ולנסות לעצור, כולל את וייס מהקרן הקיימת, ולא הבינו מה הוא בכלל מדבר אליהם. הייתה אז האוניברסיטה העברית ולא הייתה אוניברסיטת תל-אביב, והוא הלך לפרופסורים. הוא רצה לעצור את ייבוש החולה. הוא סיפר לי שהוא הלך לעזריה אלון ואמר לו: "תשמע, יש לי הרגשה" – והוא היה בן 23, מאסטרנט – "שהפרופסורים האלה לא מבינים שום דבר שאני מדבר אליהם. אנחנו צריכים להקים גוף ציבורי גדול שיהיה לו את הכוח לעשות". אני חושב שאנחנו פה היום עושים יחד עם הכנסת את העבודה הזאת.

(מקרין שקף – מפה אזורית.)

מה הסיפור? התברר שלא ייבשו רק את החולה. ייבשו את שמורת אזרק, וכן בטורקיה, ובסוריה ומייבשים את בתי הגידול. זו, כמובן, בעיה מאוד משמעותית, ויש לנו תפקיד חשוב לשמור עליהם.

(מקרין שקף – תמונה.)

הנה שני אנשים שהקימו. אני חושב שאמוץ זהבי, שהיה מדען דגול, הזכות הכי גדולה – הוא לא ישב במגדל השן – היא שהוא החליט להקים גוף גדול, שהיום הוא הגוף הציבורי הכי גדול עם 60,000 חברים. הוא הקים את החברה להגנת הטבע עם עזריה אלון.

(מקרין שקף – תמונה.)

הדבר השני החשוב הוא מחקר שהוא עשה על הזנבן בערבה. למרות שדירתו בתל-אביב, הוא חי 50% מזמנו בערבה. הוא חשב שזה חשוב. לכן, כשהוא נפטר, ומחרתיים זה 30 לזכרו, הוא החליט גם להיקבר בחצרים יחד עם אשתו אבישג שהייתה בת-זוגו, כי היה חשוב לו מאוד לשמור על הערבה. הוא זה שהתחיל את היוזמה לשים שם שמורת טבע, שמורת שיזף.

(מקרין שקף – תמונות.)

הכי חשוב – מהציפורים והזנבנים הוא עלה על רעיון שנקרא: עיקרון ההכבדה, שהתברר שהפך לנושא מאוד רחב, וזה נושא להרצאה בפני עצמה, ולזכותו הדבר. הוא כתב ספר על עיקרון ההכבדה, והוא תורגם לשבע שפות. הסיפור הכי מעניין הוא: רק לפני שנה למדתי, שלמרות שהוא כמעט ולא פרסם הרבה מאמרים מדעיים, ובאוניברסיטה נבחנים על מאמרים מדעיים, התברר שפרופסור זהבי הוא הפרופסור הכי מצוטט באוניברסיטת תל-אביב בגלל עיקרון ההכבדה. יהי זכרו ברוך.

באמת מרשים מאוד. אם נמשיך את המורשת שלו, גם נחזק את זכרו ופועלו. יופי.

פרופסור לשם, גם אתה רצית להתייחס בעוד דברים.

לא. מה סדר הדוברים?

עתה, פרופסור רן נתן. חשוב לנו לשמוע אותך עם הפקידות המיוחדת, אבל זה גם משתלב לנו עם הדברים שאנחנו בכלל רצינו לאמץ לעצמנו, שמפעם לפעם לקחת חוקרים ומדענים שפועלים רבים ותורמים הרבה דברים ולא תמיד זה נחשף לציבור – לא לציבור החוקרים ולא לציבור שמתעניין אלא לציבור הרחב שיש לו נגישות, שיש לו נטייה ושהוא מתעניין בפעולות המיוחדות שיש. איך אמר לי אחד? עצם זה שאתם מקיימים דיון בוועדה, ועיתון מכובד כמו "ישראל היום" מביא מגמה ומדבר על האפליקציה, זה עצמו כבר – אני נחשפתי. הנה, אני גם רוצה להיות שותף בדברים האלה. אני חושב שיש עניין גדול מאוד בשיתוף הציבור. זה מחבר אותנו, וזה יכול להועיל מאוד ולתרום מאוד. פרופסור רן נתן, אתה מבכירי האקולוגים בישראל. כשיש פריצה של דרך חדשנית בטכנולוגיה, זה דבר חשוב, וזו הבמה הטבעית וזה המקום לספר אותה ולהציג אותה. אז חיבור של היום הזה יחד עם העבודה שלך זה דברים שמאוד-מאוד משתלבים יפה, וכבוד הוא לנו. בבקשה.

תודה רבה. לכבוד הוא לי, כבוד יושב-הראש חבר הכנסת מקלב וחברת הכנסת יעל כהן-פארן, - -

זה פּארן או פארן?

פּארן.

זה דרומי.

זה שם הנחל.

- - ומכובדיי, נציגי רט"ג, החברה להגנת הטבע, קק"ל, והמשרדים השונים, זה באמת נכון שאנחנו מכירים אחד את השני הרבה שנים. אני מאוד שמח על ההזדמנות הזאת לדבר על הנושא. זה בדיוק הנושא שאני עושה בו את עבודתי היומיומית. אנחנו שואלים שאלות שהן מדע בסיסי, שיש להן גם חשיבות במדע יישומי, כלומר גם לשמירת טבע, וזו הדרך הטובה ביותר להבין איך תהליכים עובדים, ואז מתוך זה לנסות להשפיע על תהליכים וכן הלאה.

(מקרין מצגת.)

תנועה – שיוני מיקום של הפרט במהלך הזמן.)

לתהליכי תנועה יש חשיבות מכרעת באבולוציה)

אני רוצה להציג לכם את הנושא שאנחנו מדברים עליו, וקוראים: אקולוגיה של תנועה, והוא חקר התנועה של יצורים חיים. כל היצורים החיים זזים במהלך חייהם. כמו שאתם רואים, זה קריטי מאוד להישרדות שלהם, ויש לזה חשיבות מכרעת באבולוציה, בתהליכים אקולוגיים.

כושר התנועה לא מספק. כושר התנועה הוא לב הבעיה)

כאן אתם עכשיו תראו – מתוך מאמר שאנה כתבה כשהייתה סטודנטית שלי – את ארבע הבעיות הסביבתיות הגלובאליות הכי חמורות שיש היום. אחד מהם זה שינוי האקלים והשני זה קיטוע והרס של בתי גידול, ובשני המקרים האלה אנחנו מאוד חרדים מכך שכושר התנועה של בעלי-חיים לא יהיה מספיק בתנאים החדשים שנוצרו. לעומת זאת, יש מינים עם כושר תנועה פנטסטי שזו הבעיה, כמו מחלות וכמו מינים פולשים, שההשפעה הכלכלית שלהם עצומה והיא בסדר-גודל של מיליארדי דולרים רבים ברמה בין-לאומית.

אקולוגיה של תנועה – כי מציון תצא תורה.)

לכן, צריך לחקור את התנועה של היצורים האלה. אנחנו תרמנו לעסקה זה בפיתוח תחום חדש בעבודה, שנקרא: אקולוגיה של תנועה, שנולד באוניברסיטה העברית לפני 10 שנים, והוא זכה להבלטה גדולה ב-Science.

זה בתוך מדעי החיים או שיש פקולטה?

זה בתוך מדעי החיים. אני הייתי ראש המכון למדעי החיים.

אנחנו ראשונים בעולם?

כן. זו הייתה יוזמה שלי, והייתה קבוצה בין-לאומית במכון ללימודים מתקדמים שהקימה את התחום הזה. התחום הזה הוא עכשיו תחום מאוד משגשג, ויש כנסים ועיתונים.

תור הזהב – במחקר אקולוגיה של תנועה.)

כמו שיוסי אמר במספר ציטוטים, תראו כמה שזה עולה, ומאז שזה נולד – אקולוגיה של תנועה – זה עולה בקצב מסחרר. אז יש תחום חדש במדע, והוא מאוד מולטי-דיסציפלינארי ומאוד קשור גם למדעי המחשב, להנדסה ולהרבה מאוד אנשים שנמצאים שם ועובדים בדברים האלה. אלה משדרי רדיו ששמנו עד לפני 20 שנה, ועד היום שמים את זה. זה המון עבודה לקבל נתונים מדבר כזה על תנועה. היום, יש לנו משדרים הרבה יותר קטנים, ובעיקר משדרי GPS כמו שיש לנו בטלפון ששמים אותם. הם מספיק קטנים לשים אותם על החיות בסביבתן הטבעית.

גם על פרפרים אפשר לשים?

על פרפרים זה לא GPS, אלא זה נקרא harmonic radars, שזה טכנולוגיה אחרת, וגם היום אפשר להגיע לזה.

זה לא מפריע להם ולא גורם להם מגבלה.

יש סטנדרטים מחמירים מאוד. זה צריך להיות פחות מ-3% ממשקל הגוף, בלי בליטות וכדו', ואנחנו מאוד מקפידים על זה.

terrestrial animal tracking as an eye on life and planet.)

(מקרין שקף – גרף.)

גודל המשדרים הולך וקטֵן. הנתונים שלנו הולכים ועולים, וזה המצב אצלי במעבדה.

יש פה עלייה בחמישה סדרי-גודל בכמות הנתונים המדע הזה הפך ממדע עני בנתונים למדע עשיר בנתונים. כמו שאתם מכירים, זה מה שנקרא: big data. יש לנו עכשיו בעיה איך לטפל בכל כך הרבה נתונים. למשל, ביואינפורמטיקה זה תחום מדע שנולד בשביל לטפל בהרבה נתונים מגנומיקה- - -

מה אם אחרי עשרות אלפי ומאות אלפי - - - ?

אנחנו מגיעים לטרות של נתונים שבכלל אין לנו מושג.

כי זה משדר כל שנייה או מה?

(מקרין שקף, שכותרתו: אקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית.)

הנה, תראו. זו עבודה אצלי במעבדה.

אבל, כמה פריטים?

היא שואלת: כמה פרטים?

עשרות, - -

לא עשרות אלפים.

- - מאות ואלפים.

מעקב פרטני אחריחיות בר מוביל לתגליות מפתיעות – סרטון.)

תראו ופה עטלף, שמשקלו בסך-הכל 120 גרם. שמנו עליו משדר GPS בעולם, ואתם רואים שהעטלף הזה – זה דוגם כל שנייה. אנחנו רואים את המעוף שלו עכשיו. הוא עף למרחק של 25 ק"מ מהמערה שלו, ומגיע לאיזה שהוא עץ. לא 'אריץ' את כל זה כי אין לנו הרבה זמן, אבל זו הייתה תגלית פנטסטית. לא ידענו שהם עושים את זה. חיפשנו אותם. אסף, שהיום עובד ברת"ג - - -

בדרום.

הוא בזבז שנה שלמה בתגים ישנים כדי למצוא את העטלפים. כששמנו GPSs ומצאנו את התגים, ראינו את הדבר הזה, וזה הפך להיות - - -

הוא הגיע ל-25 ק"מ – זה המקום הראשון שהוא היה צריך אותו או שזה חלק מהעניין?

לא, זה - - -

אתה אומר שזו תורה שלמה.

- - - מתנפצות. יש לנו עכשיו מדע חדש. אנחנו בוחנים את כל הדברים האלה, כי עכשיו אנחנו באמת יודעים מה הם עושים.

מעקב פרטני אחרי חיות בר מוביל לתגליות מפתיעות – נשרים.)

מדוע נשרים צעירים עפים פחות טוב מנשרים בוגרים? (סבלנות, חביבי, סבלנות) – סרטון.]

אראה לכם עוד דוגמה מנשרים.

החידוש היה שאתם מבינים שהוא עף 25 ק"מ בלי לעצור?

והוא מסוגל לנווט, גם כשאנחנו משחררים אותו במכתש רמון, והוא יחזור תוך שעתיים הביתה בבית-גוברין.

מה הסיבות לכך שהוא עושה את זה? עיבוד הנתונים שלכם היום הוא מלא? הוא מושלם? או שאתם עדיין גם תוהים מה לעבד בתוך זה?

זה ייקח הרבה שנים. זה סיבות גנטיות, סיבות משפחתיות והאם האמהות של העטלפים מלמדות את הצעירים כשהן נושאות אותם ועפות איתם כאן בבית השחי.

כאן אתם רואים נשרים שעפים, וגם כאן זה בכל שנייה, וזה במכתש הגדול. אלה שלושה נשרים שתופסים טרמיקות. זה לא דבר שיכולנו לעשות עד לפני שנתיים. תראו איך הנשר הזה התחיל לטפס פה בטרמיקה. אנחנו רואים כל שנייה. אתם רואים שיש זרמי אוויר חמים שעולים, והוא מתחיל להסתחרר ולתפוס את הטרמיקה המאוד-מאוד צרה הזאת.

מדוע נשרים צעירים עפים פחות טוב מנשרים בוגרים? (סבלנות, חביבי, סבלנות).]

מתוך הנתונים האלה אנחנו למדנו, למשל, וזה מה שאני מראה פה: שאלה בסיסית מאוד היא מהו החשיבות של ניסיון בחיים, וזו אחת השאלות הגדולות במדע. אנחנו כל הזמן אומרים שצעירים הם חסרי ניסיון והם טועים ולא עושים דברים ברמת ביצוע מספיק טובה. אבל, לשים את האצבע על מה בדיוק הם עושים פחות טוב מבוגרים זו שאלה מאוד גדולה. בזכות הנתונים האלה, לגבי נשרים, הצלחנו לשים את האצבע. הם עפים עם הנשרים הבוגרים באותה טרמיקה, כך שהם משתמשים באותן טרמיקות, והגוף שלהם הוא אותו דבר – אותו משקל ואותו שטח פנים – אז למה בכל זאת הם מטפסים פחות טוב בטרמיקה מאשר בוגרים? גילינו שהתשובה היא: סבלנות. לנשר בוגר יש סבלנות כדי לעוף נכון בטרמיקה ולא לצאת ממרכז הטרמיקה ששם היא הכי חזקה. יש לו ממש סיסטמטיקה. הוא עושה את זה בצורה מאוד-מאוד מתודית.

הסלסולים האלה זה הבוגר?

כן. הוא מחכה שבע שניות – 1, 2, 3 וכו' – רוח גב, עד שהוא מרגיש את הטרמיקה החזקה, את האזור החזק של הטרמיקה, ואז הוא מסתובב ועושה סחרור כזה. אני מכיר את העסק הזה. אני גם מנסה לעשות את מה שהוא עושה פה. לצעירים אין סבלנות.

או שאין להם סבלנות או שהם עדיין לא יודעים את הטכניקה ועדיין לא מיומנים.

או שהם לא יודעים. נכון.

זאת אומרת, הסבלנות מגיעה מתוך - - -

הם מפחדים שהטרמיקה בורחת להם. אני יכול להגיד לכם שכשטרמיקה בורחת, אתה נוחת. בשוליים של הטרמיקה יש סינקים כאלה, ואלה אזורים שבהם האוויר יורד, כי איפה שהאוויר עולה צריך לפצות על זה. את זה למדנו בזכות הטכנולוגיה. לא ידענו, ולאף אחד אחר לא היה מושג למה הנשרים הצעירים עושים כך.

(מקרין שקף – מפה.)

אני אראה לכם עוד דברים על נשרים, וגם את זה למדנו בזכות הטכנולוגיה. אנחנו נראה פה נתונים של נשרים שאנחנו אספנו הרבה מאוד שנים. הנשרים, שדיברנו עליהם קודם בעניין הטורבינות, אנחנו לוכדים אותם במדבר יהודה, ואתם רואים שהם עפים מדי פעם לרמת-הגולן וחוזרים. ואז, באוקטובר 2009 פתאום נשר אחד עף לאזור תימן וחוזר חזרה אחרי עשרה ימים, ועוד נשר אחד עושה את זה, ועוד נשר. מסתבר שעושים את בסתיו, בתחילת החורף, ועושות את זה נקבות, למרות שהנקבות הן בערך חצי באוכלוסייה. למה נקבות עושות את המסעות האלה של 1,800 ק"מ הלוך וחזור?

עשרה ימים?

זה לוקח להם עשרה ימים?

לוקח להם עשרה ימים לעשות את הדרך לשם. הם נשארים שם בערך עשרה ימים, ואז חוזרים תוך עשרה ימים.

אין לך באמצע אזור ללא קליטת GPS? הכל מכוסה?

זה שומר את הנתונים על התג, וכשהם חוזרים – אנחנו פותחים את התג. היום, יש גם מערכות GPRS סלולאריות שאפשר להוריד כמעט מכל מקום, חוץ מאיזה שהם אזורים נידחים בסהרה.

פה אתה עושה שימוש ואתה מוריד את זה מהם. הבנתי.

כן.

שימוש בטכנולוגיות גנטיות.)

שימוש במדי תאוצה לכימות התנהגות והוצאת אנרגיה.)

שימוש במדי תאוצה ושיטות של למידה חישובית לכימות התנהגות והוצאת אנרגיה.)

בעזרת שיטות גנטיות – וזו עבודה של עופר שיושב פה, שגם היה תלמיד דוקטורט שלי, והוא השתמש בכלים מולקולריים על אורנים – אני רק אומר שבעזרת כלים מולקולריים אנחנו היום גם יכולים לדעת אם הם נקבות או זכרים ומהו השיוך המשפחתי שלהם, וגם מה הם עושים, כלומר באזור הזה כאן, בדרום תימן, לצערי, אנחנו לא יכולים להגיע לשם, אבל אנחנו יודעים שהנשר באותו רגע אכל פגר, כי הם משתוללים כשהם אוכלים פגר, ויש מדי תאוצה. אנחנו פיתחנו שיטות של machine learning, למידה חישובית – איך אנחנו מוציאים מהסיגנל הזה של התאוצה את ההתנהגות שלהם. אז, אנחנו יודעים את ההתנהגות ויודעים את הוצאת האנרגיה.

מסעות ארוכים של נקבות הנשרים.)

דרך אגב, זה סיפור שהתפרסם מאוד בעיתונות: אחת הנקבות האלה נלכדה בערב-הסעודית, והיא "X63". כאן תראו בתמונה: אני מחזיק את X63 רגע לפני השחרור. היא נלכדה בערב-הסעודית והאשימו אותה בזה שהיא מרגלת. בסופו של דבר, כל העסק הזה נפתר בהתערבות של הנסיך עבדאללה בצורה טובה.

יש השקעה רבה בפיתוח יכולת למעקב גלובלי, אבל לרוב המערכות האקולוגיות הסקאלה המקומית/אזורית חשובה יותר.)

אולי הדבר האחרון שאני רוצה להגיד – זו מערכת חדשה לגמרי, שפיתחנו, שנקראת "אטלס", והיא באה לענות על השאלה: מה אנחנו רוצים, בעצם, כשאנחנו שמים תג על בעל-חיים? מה החלום שלנו? מה נרצה להשיג? אנחנו נרצה לקבל את הנתונים אוטומטית, נרצה לקבל את הנתונים על הרבה בעלי-חיים בו-זמנית, נרצה לשים את זה על בעלי-חיים קטנים יחסית, שהתג יהיה קטן, נרצה שהדיוק של הנתונים יהיה גבוה, נרצה שתדירות הדיגום תהיה כזו שכל שנייה, למשל, נקבל נתונים, נרצה שזה יהיה גלובאלי ונרצה שעלות הדבר הזה תהיה נמוכה.

ושהיא לא תפגע בבעלי-חיים.

כן. מי שהוא מאוד גרידי רוצה את כל הדברים האלה, ועם GPS אי-אפשר לעשות את זה. משדר אחד קטן כזה עולה 2,000 יורו, וזה המון עבודה, ולא את כל הדברים אפשר לעשות. מתוך השמונה האלה ויתרנו רק על כיסוי גלובאלי, והקמנו מערכת שעומדת בכל הדברים האלה, למשל שהתג עולה סדר-גודל של 30 דולר ולא 2,000 דולר, ואפשר לעמוד בזה. וזאת, תחת מרכז מינרווה, שאני עומד בראשו. העיקרי שעשה את זה הוא פרופסור סיון טולדו ממדעי המחשב בתל-אביב.

system The Atlas, מערכת אטלס.)

the Atlas projects, מערכת אטלס – המערכת הוקמה ופועלת בעמק החולה.)

הקמנו מערכת כזו בעמק החולה, שהוא מקום נפלא לעשות את הדבר הזה. היום, אנחנו מקימים את זה באוסטרליה, בגרמניה ובאנגליה. זו מערכת שעובדת באופן פנטסטי, והיא ענתה על צורך מאוד גדול.

the Atlas projects, מערכת אטלס – מסלולי תנועה של 77 תנשמות בלילה אחד.)

אנחנו מסוגלים לקבל היום תנועה, למשל, של כל התנשמות בלילה אחד בעמק החולה. אנחנו מגלים דברים נפלאים שלא ידענו אותם קודם.

אתם הופכים את המידע הזה גם למשהו שימושי? דהיינו, חוץ מהידע והמידע המחקרי שגם יעזור להם, האם יש איזה שהוא יעד להפוך את זה, למשל, לעזרה לחקלאות או משהו אחר?

(מקרין שקף, שכותרתו: the Atlas projects, מערכת אטלס – פרויקט העגורים, בשיתוף קק"ל וחל"ט.)

השקף הזה בדיוק עונה לשאלה. העגורים בחולה הם פרויקט שלנו גם עם קק"ל וגם עם מרכז הצפרות של חל"ט. קק"ל מממנת חלק גדול מהפרויקט הזה. העגורים בחולה מגיעים במספרים גדולים. זה יעד תיירותי מאוד-מאוד חשוב, מרתק, ולנו זו גם הזדמנות מאוד גדולה לחקור, ולחקלאים – זה הרבה פחות טוב.

(מקרין סרטון.)

the Atlas projects, מערכת אטלס – פרויקט העגורים, בשיתוף קק"ל וחל"ט.)

יש סדרת מאמצים לרכז אותם במקום אחד, כך שהם ייצאו מהשדות. איך עושים את זה בצורה מושכלת ויעילה? זה מה שאנחנו עושים עכשיו בעזרת המשדרים. אנחנו שמנו משדרים גם על אנשים שמבריחים, ואנחנו מחפשים עכשיו את הדרך האופטימאלית, כלומר מה צריך לעשות בשטח בצורה אופטימאלית כדי למקסם את הנוכחות שלהם לטובת התיירות ואת חוסר הפגיעה? זו, כרגע, עבודת הדוקטורט של סשה, והיא מתקדמת בצורה נפלאה. שוב, בזכות הטכנולוגיה הזאת, אנחנו היום מסוגלים - - -

המקום הכי גדול שעוברים דרכו?

הם נשארים פה. התחממות - - -

חלק כן.

אני מניחה נכון? מספיק חם פה, אז הם לא יורדים עד אפריקה?

(מקרין שקף, שכותרתו: תודה.)

מה שקורה הוא שבעמק החולה קרו שני דברים גדולים לפני בערך 15 שנה: דבר אחד – הציפו את אזור האגמון, ואז יש להם מקום ללון בלילה, והדבר השני – שינו את החקלאות שם ומגדלים הרבה יותר תירס ובוטנים, והם מתים. לראות עגורים בחורף, שהיו בזמן שהייתי ילד צפר ויוסי לימד אותי צפרות, זה היה וואו, והיו אולי עשרות או מאות. היום, יש עשרות אלפים,. דרך-אגב, זו ותפעה כלל-עולמית שהם מקצרים נדידה, וגם בספרד רואים את זה.

אנחנו המקום הכי גדול שעגורים עוברים דרכו?

אנחנו הריכוז הכי גדול.

כמה זה?

סדר-גודל של 40,000 בשנה ועוד סדר-גודל של מספר דומה שעוברים דרך פה.

יש לךְ שאלה?

לא. אני רק רוצה להעיר שגם משרד המדע מימן את זה בשמחה רבה. צריך לציין את זה.

אנחנו נמצאים פה בוועדת המדע והטכנולוגיה, וזה נכון. ראיתי את המדען הראשי. צריך לתת קרדיט לכולם בדברים האלה.

רן, זה מאוד מרתק ומרשים, ואפילו מרגש. רואים עולם מלא. לדעתי, אפשר להגיע מזה לעולם מלא של מה שרואים, ומה שאפשר לעשות ולחקור זה, למעשה, כמעט בלי סוף. כאיש מאמין, ודאי שאצלי זה מחזק את האמונה – נפלאות הבריאה ושמישהו עשה את כל אלה. אני ודאי, ואני לא חשוד אחרת, רואה עוד יותר את גדלות הבריאה ואני רואה עוד יותר את נפלאות הבריאה. זה יותר מחזק אותנו באמונה בלי סוף. הדברים האלה – זה רק אומר שאנחנו צריכים לעשות יותר.

אין לי ספק שנגיע גם למחקרים ולמשהו מעשי ושימושי, אתם תגיעו בעניין הזה, לא רק כדי למנוע נזק לחקלאות אלא גם לעזור לחקלאות בדברים מסוימים שעוד נמצא. אין ספק שכשאנחנו נדע לעשות את זה, נדע לאזן בין הדברים, נמצא דברים חדשים, נמצא מה מביא אותם וגם נוכל לשמור ולשמר את הטבע מדברים חדשים שמפריעים לו היום, ומצד שני גם יודעים דברים שאפשר להפוך לדבר שיכול מאוד להועיל לסביבה. הבאתי את החקלאות כדוגמה, אבל זה יכול להיות עוד הרבה דברים.

ולהבין מה המצב של המערכות האקולוגיות.

לא הזכרתי שמערכת הדברה יכולה להוביל את זה.

אולי הערה בעניין הזה – אני, אישית, מוביל פרויקט שהתחיל ב-1983 של קיבוץ שדה-אליהו. למשל, התמונה היפה הזאת של עמק החולה זה דוקטור מוטי צ'רטר שהוא היום במעבדה של רן. יש היום 3,500 עמדות קינון ברחבי הארץ, 300 בירדן ו-300 אצל הפלסטינאים. הרעיון הוא שהתנשמות, שעשו עליהן כבר עשר עבודות דוקטורט ומאסטר, אוכלות מכרסמים, בין 2,000 ל-6,000 בשנה, וכל חקלאי שיש לו את יתירות הקינון לא משתמש כמעט יותר בחומרי הדברה. יואב, שגם היה סטודנט של רן, עשה, בין היתר בחינה כלכלית, ויש ירידה של 80% בשימוש בחומרי הדברה איפה שיש תנשמות. זה גם בזים, אבל זה בעיקר תנשמות. מבחינתנו לפחות, יונת השלום היא כבר פאסה. התנשמות הן אלה שעושות את השלום במזרח-התיכון.

יפה מאוד.

אני לא יכול שלא להתייחס לדברים שלך לגבי האמונה, למרות שאני לא יהודי מאמין.

It's never too late...

מה, יש יהודים לא מאמינים?

באיוב הקב"ה שואל את איוב "המבינתך יאבר נץ, יפרוש כנפיו לתימן". האם אתה מבין כיצד הנץ עף ואיך הוא טס לתימן, כלומר לדרום וגם לצפון? אתם רואים פה את הדוגמה, שלפחות בשני העניינים האלה התשובה היא: כן. היום, אנחנו כבר יודעים. אבל, כיון שיש הרבה מאוד דוברים, אני לא רוצה להיכנס לדיון התנ"כי, למרות שהתנ"ך מרתק בעניין הזה.

אנחנו מבינים דברים טוב מאוד. נבין עוד דברים.

חד-משמעית.

כיון שהרבה אנשים הכינו דברים, אני מציע ש'נרוץ', כדי שאנשים לא יישארו מתוסכלים בדיון הזה.

עפר, אנחנו מראים כמה דברים שהרשות עושה בעזרת המארג, והמארג כמובן יציג את זה. יש עוד דברים.

ממי אנחנו מבקשים עכשיו? מעופר?

כן, כרגע אני עובר לעפר.

(מקרין שקף, שכותרתו: טכנולוגיות מידע בשירות שמירת הטבע.)

אני עפר שטייניץ, מנהל אגף מידע מדעי. יש פה כאמת כמה דוגמות קטנות, טעימות, אבל, בעצם, הדבר החשוב הוא שכדי ששמירת הטבע תהיה אפקטיבית היא צריכה להתבסס על ידע ומידע. כדי ששמירת הטבע תהיה אפקטיבית, צריכה להיות שרשרת העברת מידע מסודרת של העברה, ארגון וניהול של המידע הזה.

בעצם, הבסיס הוא נתונים טובים. אחד המקורות העיקריים בשנים האחרונות למידע לטובת שמירת טבע, רט"ג, זו מערכת לאיסוף מידע מהשטח. זו אפליקציה שהיום מותקנת על הסמארטפונים, הטלפונים החכמים של הפקחים. בעצם, זה הוביל אותו לקפיצת מדרגת מבחינת השימוש בידע.

פן אחר של המהפכה שעוברת בשנים האחרונות הוא מערכת המידע של תיקי אתר. בעצם, המטרה, שהמערכת הזאת נותנת לה מענה, היא ריכוז, ניתוח והנגשה של נתונים, והיא בעצם מאפשרת להגיע לכך שמדיניות תהיה מבוססת על ידע ותוביל לתכנון ולביצוע. חלק מהעבודה הוא הכנסת עוד נתונים שעוזרים ומשפרים את עבודת הרשות. דוגמה למספר הנתונים פה לגבי מספר הדיווחים שהגענו עליהם: אפשר לראות שלאורך השנים קפיצה משמעותית התאפשרה בזכות אותה יכולת טכנולוגית.

מה היו הקפיצות הקודמות? נניח, סקרים החליטו לבצע, - -

כן.

- - שמן הסתם עולים המון כסף?

זה לא אומר שהסקרים... זה באמת או ריכוז מידע – הכל היה בטפסים, עד - - -

אה, עד שהם הגיעו, אז הם הכניסו אותם. היו כמה סטודנטים והכניסו אותם באותם חודשים. הבנתי.

כן. אז אין פה - - -

זה לא אומר שזה כל חודש.

אנחנו יודעים שמ-2008, בעצם, המידע מאורגן בצורה הרבה יותר טובה, והקפיצות הן אמתיות. זאת אומרת, מהשלב הזה יש לנו קפיצות מאוד משמעותיות ועלייה מתמדת. בנוסף, גם בעקבות מערכת תיקיית אתר אנחנו נכנסים ליותר תחומים. היום, יש לנו כבר 1.2 מיליון צפיות ודיווחים בתחומים שונים. זה יכול להיות מתצפיות על בעלי-חיים וצמחים ודיווחים על ממשק.

מערכת תיקי אתר.)

איך זה 1.2 מיליון, כשהמספרים שם היו 18,000?

לא. זה בכל שנה.

זה חודשי?

כן. זה על תקופות זמן יותר קטנות. זה רק להמחשה, אבל אם סוכמים את הכל – כיום יש לנו במערכת 1.2 מיליון, ובאמת המסה העיקרית היא מהשנים האחרונות בעקבות הכנסת האפליקציה. אפשר לראות שהשתכללנו עם התחומים שאליהם אנחנו נכנסנו. אם בעבר דיווחנו רק על תצפיות על בעלי-חיים וצמחים, היום זה גם על נושאים נוספים – נושאים מאוד מגוונים שהרשות עוסקת בהם. הכול מאורגן באפשרות תשאול מאוד מתקדמת.

מערכת תיקי אתר – המשך.)

אפשר לראות פה רק דוגמה קטנה של הצגה של נתונים כאלה, למשל: מינים פולשים – תצפיות וטיפול במינים פולשים, לפי מינים. יש פה דיווחים על מינים בסכנת הכחדה לאורך השנים.

מערכת תיקי אתר – המשך.)

יש לנו כל תשאול מתוחכמים שהם גם מרחביים, ופה יש הצגה של רציפות ופיזור אזורי ציד במרחב, שכמובן זה מאפשר לנו לשפר את פעילות האכיפה והטיפול והפיקוח באזורים האלה.

דיווחי שריפות בשטחים פתוחים.)

אלה נתוני שריפות, ואפשר לראות איזה שריפות יש באזור רמת-הגולן.

כל כך הרבה שריפות?

כן.

על פני כמה זמן זה?

פה מדובר במהלך שנה, וזה המון שריפות. אם אנחנו מפלחים את זה לפי גורמי השריפה, אנחנו רואים שהחלק החום שם הוא - -

מצה"ל.

ממה?

מצה"ל, מירי, מאימונים.

זה כתוצאה מאימונים.

יש גם שריפות מוזמנות, ואני לא יודע אם זה קורה בגולן או במקומות אחרים.

יש מעט מאוד.

זה חקלאי שעושה.

שריפת עצים.

כן. יש גם חקלאי שזה יוצא משליטה, ואז - - -

נכון, אבל נניח שזה לא כך ושזה תחת שליטה ושזה מתוכנן. אתם יודעים לזהות? אין היום מישהו שממפה. כל אחד עושה לעצמו.

אם השריפה לא יוצאת משליטה ולא צריך מכבי-אש, אז, בדרך-כלל, זה לא נרשם. כשהשריפה גדולה, היא נרשמת.

העיקרון פה הוא שהמערכת מאפשרת לנו לפלח את המידע ולהבין דברים שלא ידענו מהם בעבר, ומאפשרת לפקחים היום להגיע ולגשת לנתונים האלה ובעצם לתשאל את המערכת ולשאול שאלות – והכל בזכות אותה מערכת תיקי אתר שפותחה. זו ממש מהפכה בתוך הרשות בנושא הזה.

שימוש בלוויינים לזיהוי שריפות.)

מי, נניח, מדווח על שריפות? רק הפקחים מדווחים לתוך המערכת או שזה מקבל גם נתונים אחרים?

לא. כל הדיווחים פה הם מפקחים, אבל הנה יש לנו - - -

נניח, שריפה. מן הסתם, יש מידע אחר.

כן. חוץ מהמידע שהפקחים מדווחים עליו, כדי להשלים את התמונה – גלעד וייל, אולי תסביר אתה – אלה גם נתונים ממקור לווייני שגם מוכנסים לתוך המערכת.

באמת בשנים האחרונות אנחנו מגשרים על פערים של מאמץ דיגום של הפקחים בשטח באמצעות כלים של חישה מרחוק. זה שימוש בחיישנים שממוקמים על לוויינים, מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים, ויודעים לאסוף הרבה אינפורמציה על הרבה שטח. זו דוגמה טובה לשימוש הזה. בעצם, פה אנחנו משתמשים במאגרי נתונים מלוויינים של האמריקאים ושל האירופאים. במהלך השנים האחרונות, פעם בשבועיים אנחנו עושים מיפוי של כל השטחים שנשרפו בארץ. מן הסתם, זה מאמץ שהיינו צריכים כוח אדם כדי לעשות את זה והוא לא סביר, ואנחנו מקבלים פה תוצאות טובות ומדויקות.

(מקרין שקף – גרף)

זה לשאלתך על השימוש בנתונים של דוגמת הנשרים, המעבדה לאקולוגיה של תנועה. אפשר לראות פה נתונים מאזור שבו מתוכננות טורבינות רוח, ואפשר לראות את הכמויות האדירות של 5,600 איתורי נשרים באזור הזה.

זה 5,600 מה? כניסות של נשר או נקודות ששודרו משם? השאלה היא האם אפשר לזהות מזה? זה מעניין אותי.

שם היה נשר.

כן, אבל 5,600 זה נשר שהסתובב שם המון-המון-המון-המון זמן או שזה 5,600 פעמים שנשרים שונים נכנסו?

זה נשרים שמושדרו. לא כל הנשרים המושדרים.

ברור. זה רק נשרים שמושדרו.

זה נשרים שמושדרו, בדוגמה הזאת זה מעקב אחרי נשרים ספצפיים שרואים את הגובה, והגובה נכנס לתוך הטווח, לתוך הגבהים שבהם פועלת טורבינת הרוח.

עפר, תרשה לי שנייה. דווקא בגרף הזה זה מצוין כי הנקודות הסגולות זה נשר שעוקבים אחריו כל עשר שניות, והקו הצהוב זה מה קורה כשעוקבים אחריו פעם בעשר דקות. ואז, זה נותן לךְ את התשובה לשאלה כמה הוא מסתובב שם. לפי הצבע הסגול, הוא באמת עושה שם פיתולים, ובנקודות הצהובות ה– הוא כמעט לא נמצא שם. היה לנו קרב גדול, בסופו של דבר, גם עם היזם שרצה בדיוק בשטח הצהוב הזה להקים טורבינה, אבל בסופו של דבר אף אחד לא התייחס לנתונים כי נשרים פחות חשובים מטורבינה. זו השפעה מאתמול, וקשה לי להשתחרר מזה.

זה מעניין אותי.

יש כמה עשרות נשרים.

מדובר בעשרות נשרים, וזה לא 5,600 נשרים.

לא, ודאי שלא.

אין לנו כל כך הרבה.

לא, אבל זה גם לא 5,600 כניסות שונות של 100 נשרים. אלה הרבה נתונים שנאספו.

אבל, הם מייצגים.

כן, אבל צריך פשוט להגיד תשובה מדויקת.

מה שנאמר הוא שיש פה 5,600 פעמים שנשר נמצא שהוא חותך את שטח החווה.

באינטרוול של שנייה או עשר שניות.

לא. האינטרוולים הקודמים זה פחות או יותר כל עשר דקות.

לא. אמרת: עשר שניות.

אחוז הפגיעה שלו גדֵל. אם קיימות כל כך הרבה כניסות על כמה עשרות, זה אומר שהסיכוי לפגיעה יותר גדול.

הרבה יותר גדול.

הרבה יותר גדול. אם זה היה 5,000 על 2,000 אז אחוז הפגיעה לכאורה, מתמטית, היה פחות. כשזה אותו אחד בכל כך הרבה פעמים, זה אומר רק - - -

אנחנו לא מראים את זה פה. יש לנו מודל ברור שמראה ומחשב את סיכויי הפגיעה, וזה קשור למסלול ולזמן השהייה.

אם יש אחוז.

הרב מקלב, אני רוצה גם עוד דקה להפריע. אתמול גם הייתי באותה ישיבה ויצאתי מדופרס, כי הוחלט בסופו של דבר - - -

מה - - -?

עם הנשרים הולכים להקים 41 טורבינות רוח, חמישה קילומטרים מגמלא. בגמלא היו פעם 60 זוגות, והיום יש שם רק זוג אחד. העסק הולך ונכחד לא רק בגלל הטורבינות. הטורבינות זה חדש, אבל יש קווי מתח וכו'. למה אני אומר את זה? כי סטודנטית – ואחר כך אדבר על הקשר של המדע לציבור הרחב – שעשתה מאסטר, יעל חורש, באוניברסיטת חיפה, על הערך הכלכלי של נשר, מצאה שמתוך 100,000 מבקרים בשמורת גמלא 87% מהאנשים אמרו שהם באים לא כדי לראות את האתר הארכיאולוגי אלא כדי לראות את נשרים בתעופה. אנשים מוקסמים מהם. אנחנו בשנת ה-70 למדינה בשיתוף עם הרשות רוצים ללכת על זה ולהכריז על הנשר כפרויקט לאומי להצלת הנשרים. אפשר לעשות את זה. אבל, צריך להשקיע בזה כספים, ובינתיים - - -

מה החברה טוענת?

החברה הטוענת: זה לא משנה מספרים. רק ארבעה ייהרגו בשנה.

אבל הם טוענים שיש להם היום איזו פיתוחים טכנולוגיים שיכולים למנוע את זה?

הבוקר דיברתי עם אוהד הצופה, הביולוג שלהם, והוא קיבל אתמול מייל מספרד: "השבוע נהרגו ארבעה רחמים, שזה עוד סוג של דורס לילה, בדרום ספרד במעבר לאפריקה". זה ברור איפה אנחנו הולכים.

אבל ממה הם נהרגו?

אלי מלכה שהוא יושב-ראש המועצה, שהוא אדם חיובי – מה-לעשות, שמונה ישובים יחד עם היזם הזה רוצים כסף מהטורבינות. בא נציג נטור ואמר: "חברים, היום חקלאות זה לא עובד, אז נעשה כסף מטורבינות, והנשרים ילכו לאבדון". אנחנו הולכים להפסיד.

כן, אבל טורבינות - - -

אבל, יוסי, עם כל הכבוד, יש לך אחר כך את החלק שלך, ואנחנו רוצים לדבר.

מאה אחוז, אבל זו הזדמנות לקדם את הנושא.

אבל יש לך אחר כך את החלק שלך.

לא. יש לי דברים אחרים.

אני יודע. תדבר אחר כך. אתה גוזל זמן של אחרים.

אני חייבת לומר, שהיה את זה פה בוועדת משנה שלי, אם אתם זוכרים, ונדמה לי שרובכם הייתם. יוסי, אני לא זוכרת אם היית, אבל, יהושע, אתה בוודאי היית. בואו ונגיד: יש פה דיון פנים-סביבתי, שאנחנו צריכים לראות איך פותרים אותו. אני מבינה שלתוואי השטח הזה, שנתפש כייחודי ומיוחד, רוצים למצוא חלופה, וכרגע אתם... השאלה היא האם בכל תוואי שטח יהיו כל כך הרבה נשרים. זו שאלה.

ברמת-הגולן מצאו שלושה אתרים, ואנחנו מסכימים לשניים ולשלישי לא הסכמנו.

וזה הגרוע ביותר. הבנתי.

וגם את זה דורסים.

זה דיון שאנחנו עושים בוועדה גם.

אנחנו צריכים - - -

(היו"ר יעל כהן-פארן, 12:55)

(מקרין שקף, שכותרתו: הצבי הישראלי. מפה)

פה זו דוגמה לשימוש בנתונים גם מהתצפיות על הצבי הישראלי. פה מדובר באוכלוסיות שונות, שתשתיות או כבישים או רכבות גורמים לחסימת המעבר בין האוכלוסיות ולבעיות גנטיות.

האוכלוסייה הוותיקה והרציפה נחסמה והופרדה על-ידי תשתיות מעבר גנטי (DNA) – סכנה ברורה לעתיד הצבי.]

ניתוח מתארי תנועת עדרי הצבאים מקנה תשובה ברורה.)

אנחנו מבצעים את הדבר הזה. כדי להתגבר על הבעיות האלה, יש צורך במעברים מלאים שיכולים לאפשר למסדרונות – גלעד היה שותף בניסיון לתכנן את המיקום הנכון של המעברים.

(מקרין שקף, שכותרתו: החשיבה והתכנון הראשוני כבר יצאו לדרך...)

בעצם, הוועדה, שעסקה בנושא האם להקים מעבר עילי על כביש 6 אחרי הקמת הכביש החדש מדרום למחלף מאחז, החליטה שלא להקים את המעבר העילי בעקבות העובדה שלא היו תצפיות בשטח. למה לא היו תצפיות? כי פקחים לא מסתובבים צמוד לכביש 6 באותה נקודה. אנחנו נדרשנו לסוגיה הזאת, והרצנו איזה שהוא מודל שמתייחס לכישוריות של הצבי, כלומר אם הייתי צבי לאיפה הייתי הולך ולאיפה תוואי השטח מנתב אותי, וזאת על סמך ההתנהגות של הצבי בשטחים שבהם הוא נוהג להסתובב. כל המודלים שהרצנו הראו, בצורה חד-משמעית, שבשביל לקיים את האוכלוסיות הרציפות האלה, בשביל לתמוך בתנועה ממזרח למערב, צריך למקם מעבר עילי באזור שמורת פורה, שזו השמורה עם הכלניות. כשחזרנו לוועדה עם הנתונים החדשים, הוועדה השתכנעה ואישרה את הקמת המעבר העילי. אני חושב שזו דוגמה מצוינת לשימוש בטכנולוגיה ומודלים לצרכים יישומיים.

אגב, גם במעבר העילי בכביש 1 עשיתם תהליך דומה?

לא. במדינת ישראל היום מאושרים או מוקמים בערך עשרה מעברים עיליים, וזו מהפכה שנעשתה אחרי 2003. גם זה סיפור מרתק להבין איך. כל המעברים העיליים האחרים נעשו בלי אמצעים טכנולוגיים כל כך משוכללים. השתמשנו ב-GIS וכדו', בלי מודלים כאלה. זה המקום הראשון שבו השתמשנו בטכנולוגיה מתקדמת. אבל, פה צריך לתת גם מחמאה למדינת ישראל: ב-2003 פרסמנו את החוברת של מעברים בכלל ומעברים עיליים, והיינו בטוחים שזה ישכב על המדף ויעלה אבק. היום, אנחנו נמצאים 14 שנים אחרי זה, ואנחנו מדברים על עשרה מעברים עיליים, שלא לדבר על כך שכל כביש היום שמתוכנן מתוכננים בו מעברים לבעלי-חיים. לפעמים, צריך גם להחמיא למדינה.

להחמיא גם לעצמנו. אומר אנקדוטה: אני מאוד מקווה שלא נלך אחורה, כי בכל שאלה שיש לי לשר האוצר במליאה או בכל מקום אחר, סגנו מגיע, בדרך-כלל, לענות, כי הוא לא מגיע לכנסת. יש לי הרבה כבוד לאיציק כהן מש"ס, אבל בכל הזדמנות הוא שואל אותי "איך הצלחתם לשכנע להקים כאלה מעברים עיליים יקרים? - -

נורא פשוט.

- - ולמה על זה צריך להוציא את הכסף של מדינת ישראל?". אנחנו נורא צריכים להיזהר פה.

יש פה תשובה מאוד פשוטה: זה בגלל שאני סירבתי לקדם הצעת חוק בעניין הזה, כי במשא ומתן עם מע"צ וחוצה-ישראל יש לנו פה הישגים מופלאים.

מצוין.

ברגע שאנחנו ניעצר נבוא אלייך, כדי שתעשי את החוק מחדש. עד שאנחנו מסתדרים בהידברות – אז הוא יקטר. אולי נמחק את זה מהפרוטוקול?

עפר, אנחנו צריכים לסיים.

הדובר הבא הוא מר שמוליק ידוב.

אני רק רוצה להסב את תשומת לבכם שהדיון בשידור, ואני מקווה שצופים בנו. זה גם מעלה את השיח ואת תשומת הלב הציבור לנושאים החשובים האלה.

מה שאני אמרתי בשידור – אוי ואבוי.

יהושע, הכול בשידור וגם לפרוטוקול.

(היו"ר אורי מקלב, 13:00)

(מקרין שקף, שכותרתו: תודה רבה.)

יש את המארג שאני מקווה שיתנו לו את הבמה אחר כך לדבר, אבל כן חשוב להגיד שהשימוש בטכנולוגיה לשמירת הטבע זה פרי שיתוף פעולה עם הרבה מאוד גופים: המארג, החברה להגנת הטבע, מרכז צפרות, שטחים פתוחים, ציוני דרך, הוועדה לאקולוגיה של תנועה, בעיות GIS שזה נושא חדש ונושא שלא הגעתי אליו אבל הוא על חיבור אתר אינטרנט שזמין ופתוח לציבור ומרכז מידע על מגוון ביולוגי עם כלים מדהימים לתכנון שמירת טבע, וגם למשרד להגנת הסביבה ששותף.

זה הרבה יותר משחשבתי. אני קצת איבדתי את סדר הדוברים פה.

עכשיו, שמוליק.

אני רק רוצה לשאול שאלה קטנה את רשות הטבע: אני מבינה שיש התפתחות ושבאמת לכל הפקחים יש היום את הנגישות למערכת. האם משהו שאתם בכלל שוקלים זה באמת לערב גם את הציבור בנושא זה של איסוף מידע – מה שנקרא: מידע אזרחי? זה גם, כמובן, יכול להשיג הרבה-הרבה יותר מידע, ואולי לא באותה רמת מהימנות, - -

חוכמת ההמונים.

- - אבל אפשר לסנן את המשתמשים, ואפשר לדעת מי מהימן ומי פחות. זה גם, כמובן, יביא את הציבור אתנו.

התשובה היא: כן. עוד מעט שמוליק ידבר על זה שגם החברה להגנת הטבע עושה את זה, ועושה את זה מצוין. גם אנחנו עשינו את זה עבור כמה מינים. בהתחלה אנחנו לא האמנו בעניין, אבל עכשיו, ביחד עם המארג, שצריך לדחוף מהר כדי שיספיקו לדבר, גם שם אנחנו מתכוונים להעלות את נושא המדע האזרחי. בהתחלה לא כל כך האמנו בו. ראינו מה עושים עם זה באנגליה, ואנחנו מאמינים בזה יותר ויותר. זה לא בכל תחום ולא בכל נושא, אבל יש נושאים שאפשר בהחלט להעלות.

בדיוק. זו הייתה פתיחה מעולה לנושא, ומבחינתי זה חסך לי הרבה מהדיבורים ואוכל לקצר.

תציג את עצמך.

שמי שמוליק, ממרכז היונקים של החברה להגנת הטבע. הנושא הוא מדע אזרחי. ואנחנו נספק את ההדגמה באמצעות פרויקט אחד מרכזי, אבל הנושא הוא מדע אזרחי. הסיפור של מדע אזרחי הוא באמת תחום שהולך ותופס תאוצה מאוד-מאוד מרכזית בעולם בשנים האחרונות עם מאות ואלפי יוזמות ואפילו יותר מזה. בעצם, הוא דורש הפעלה של האזרחים בתור חוקרים והכוונה מקצועית ובניתוח הרבה פעמים גם מקצועי, אבל הוא מערב גם את תחום המדע וגם את תחום המעורבות הציבורית בצורה מאוד-מאוד אפקטיבית. אירנה גם יכולה לספר על זה אחר כך, כי היא ניהלה תחומים כאלה בחוץ-לארץ. זה, בהחלט, תחום שאנחנו עוד חייבים להיכנס אליו. התחום הזה כל כך גדל, שבאמת יש לא מעט ארגונים היום בין-לאומיים ויש הרבה מאוד שותפויות בין גורמי מחקר וגורמי אקדמיה לאזרחים ולקבוצות פעילים. הוא מעודד אקטיביזם והוא מעודד עשייה ושמיעה על-ידי אזרחים. כאמור, התחום הזה באמת מתפרץ וקופץ בעולם.

אצלנו כאן, בארץ, יש הרבה מאוד יוזמות שמופצות ומופעלות על-ידי גורמים שונים ומשונים, מממש גורמים פרטיים דרך ארגונים, רט"ג, החברה להגנת הטבע, מועצות אזוריות. יש לא מעט גורמים שפועלים בנושא הזה. מה שמאפיין אותם הוא שאין שום ארגון-גג, ואין איזו שהיא פלטפורמה שמשותפת לכולם, והיריות פה הן לכל הכיוונים, זאת אומרת הרבה פעמים אנחנו קצת מאבדים את העשייה בגלל הפיזור המאוד-מאוד רחב בגלל חוסר ההכוונה – מה שנדרש, ונדבר על זה גם בהמשך.

בחברה החלטנו שזה באמת נושא מספיק חשוב כדי לנסות לקדם אותו. אל"ף, אנחנו מאמינים שזה יקדם את שמירת הטבע בארץ. זה בטח ישתף את הציבור בנושא הזה ויעלה את המודעות. אחד האמצעים שיכולים לעשות זאת הוא באמת הקמת רשת ארצית בעלת אופק ארוך טווח של ארגונים ואזרחים שפעילים בתחום הזה כחלק מהפעילות בעולם הגדול כולו.

כדי שהמדע האזרחי יעבוד, צריך כמובן, קודם כל, את התשתית המדעית, ומכאן גם החיבור עם גורמי המחקר והמדע. צריך תשתית טכנולוגית שתאפשר את זה, וזו קפיצת המדרגה שגם התחום הזה עבר בשנים האחרונות – האפשרות באמת של הציבור להשתתף באופן מאוד-מאוד יעילה. היום זה אפשרי כמעט לכל אזרח, וזה כבר קיים בטלפונים שלנו לפלטפורמות כאלה ואחרות – לא באותה יעילות, לא באותו דיוק ולא באותה אמינות, אבל המערכות הולכות ומשתכללות. כמובן שצריך גם להפעיל תשתית ציבורית שתשווק את זה, תסביר את זה, תקשר בין הגופים ותנגיש את המידע בסופו של דבר.

יש לנו היום לא מעט פרויקטים שהחברה מריצה. חלקם פרויקטים שבאמת מפעילים ומופעלים על-ידי אזרחים בודדים אפילו בעלי עניין בתחומים מאוד-מאוד ספציפיים. חלקם מקיפים אלפי אנשים מה-sea-watch, שהוא בעצם האפשרות לאפשר לכל אזרח גם לפקח ולהשתתף אפילו בפיקוח על החוק, דרך צפרות שזה תחום שהולך ונעשה יותר ויותר מדויק עם השנים בזכות הרבה מאוד עבודת הכנה שנעשתה וכלה אפילו בסקרים קטנטנים של קיפודי ים לבעלי עניין מאוד ספציפיים.

פרויקטים נוכחיים.)

דרישות בעלי חיים – WAZE.)

מה שאני רוצה להדגים היום זה תחום שאנחנו הכנו אותו בחצי השנה האחרונה – שימוש במערכת ה-WAZE כדי לנטר דריסות של בעלי-חיים. הסיפור כאן הוא סיפור מורכב. מטרתנו היא, בסופו של דבר, להגן על חיות הבר ולקדם את כל הנושא הזה, שכבר דובר עליו קודם, של מעברים אקולוגיים בכל המאפיינים שלהם. האמצעי הוא אמצעי קיים. אנחנו התחברנו לארגון שהקים פלטפורמה מאוד-מאוד אמינה ומאוד מדויקת ובעלת המוני משתמשים, שזו מערכת ה-WAZE שיש לה מיליוני משתמשים בטח בעולם אם לא פה בארץ במאות אלפים.

זה משהו וולונטרי או שמישהו פיתח?

הם פיתחו את המערכת כאחד האמצעים לדווח על סכנה בכביש. אני מאמין שהרעיון שלהם היה: יש גמל – לפני שמישהו ייכנס בו, בואו ונדווח שהגמל נמצא על הכביש כדי למנוע תאונה. הדבר הזה כבר קיים. הדבר היחידי שיצרנו זה הוא פשוט את השיתוף אתם, כדי לקבל את המידע הזה מהם. הפלטפורמה מאוד פשוטה, וכמו שאמרתי היא כבר קיימת. אתה פשוט נכנס לדווח על סכנה.

מיפוי כבישים מסוכנים.

מיד. אני, בדיוק, מוביל לזה. יש אפשרות לדווח האם הסכנה נמצאת בשוליים או על הכביש. זה יכול להיות אוטו, וזה יכול להיות גם בעל-חיים דרוס. כמו שאתם רואים, יש גם את האפשרות של בעל-חיים דרוס, שזה יכול לסכן כמובן את המשתמשים. מבחינתנו, זה גם מידע בעל ערך כדי למפות כבישים אדומים.

השקה 19/12/2017.)

באמצעות הגעה עם אותו מאגר מידע, באמצעות אותו שיתוף פעולה, וקצת הפצה שלו ויחסי ציבור לנושא, הגענו לכך שבחצי השנה האחרונה נאספו למעלה מ-12,000 נתונים על בעלי-חיים דרוסים, שחלקם זה חיות בית בתחומי ערים אבל חלקם הגדול זה גם בעלי-חיים שנמצאים מחוץ לתחומים האורבניים.

אלה נתונים יבשים או נתונים שגם בדקתם אותם?

הנתונים הם: בעל-חיים דרוס.

חקרתם אותם? אתם חקרתם מה בעל-חיים או קצת יותר – אם זה אזור מסוים בדיוק באותה נקודה, ושאולי אפשר לשפר אותה ואולי שם יש איזו שהיא בעיה מסוימת?

זה, בדיוק, מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו בתחילת הדרך, וזה רק חצי שנה, והיקפי הנתונים עצומים ומאוד-מאוד מרשימים.

חצי שנה בעתיד.

סליחה. נכון. זה 2016. התחלנו ב-19/12/2016.

שימושים.)

הנתונים עצומים וזה כמויות, ואפשר כבר למפות כבישים. תכף נראה גם את ההטיות, כי הציבור אוסף נתונים, ומן הסתם יש גם הטיות בנושא הזה. המטרה שלנו היא למפות את אותם כבישים אדומים ואת אותן מקטעים אדומים, ואפשר לראות אזורים שבהם יש יותר דריסות. זה מאפשר לנו לשפר עכשיו את המיקוד המחקרי, כדי להגיע באמת - - -

אני זוכר כאן איש מאוד מכובד במשרד התחבורה שבא ואמר: מעבר חציה הוא מקום מאוד מסוכן, מכיון שמספר הולכי הרגל שנפגעים במעבר חציה מאוד-מאוד גדול. אבל זה תלוי כמה עוברים במעבר החציה. אתה צריך לעבד את זה עם עוד נתונים. אי-אפשר לקחת נתון יבש בלי לראות – למשל: באזור הזה יש יותר פגיעות, אבל יש שם הרבה-הרבה יותר בעלי-חיים שעוברים.

אין ספק. אבל, זה נתון ראשוני, שיאפשר לצלול אחר כך לתוך הפרטים.

זה נתון מאוד יפה, אבל זה כמה עוד אפשר לעבד אותו וכמה צריך לעבד אותו וכמה צריך להרחיב אותו וכמה צריך ללמוד אותו – זה תחילתן של אינדיקציות. יש בזה עוד הרבה...

יש טכנולוגיות שאפשר להשתמש בהן לגבי איפה בעלי-חיים אמורים להיות לפי תנאי הסביבה, ואפשר לשלב את זה עם זה.

יפה מאוד. כלומר, לא צריך ליצור את הדברים, אלא צריך רק לדעת לשלב את הדברים.

זה עדיין הרבה עבודה, אבל כן.

זה קיים.

בסופו של דבר, המטרה היא למצוא פתרונות לצמצום התופעה, להגן על חיות הבר וגם להגן על משתמשי הדרך.

תובנות.)

אם דיברנו תובנות, אז באמת יש פה תובנות ראשוניות. קודם כל, פלטפורמה קיימת שהיא מאוד-מאוד פופולרית עם הרבה מאוד משתמשים יוצרת לנו הרבה מאוד נתונים. מה עושים עם הנתונים האלה? יש כמובן הטיות, בדיוק כמו שדיברת עליהן: איפה משתמשים ב-WAZE, כמה אנשים משתמשים במערכת, האם אנחנו יכולים להפריד בין חיות בר לבית.

זה כמות, והמערכת עצמה היא כבר חכמה, והיא מונעת כפילויות בדיווחים. היא מונעת את הדיווחים הכפולים ויודעת לסנן אותם. לא אנחנו פיתחנו את זה – WAZE פיתחו את זה. יש לנו חסרונות: אנחנו לא יודעים מי הם באמת הנדרסים. צריך לבדוק עכשיו מי הם הנדרסים ומה הן הסיבות לכך בכלל.

כדי להגיע לכל הדברים האלה, אנחנו גם רוצים להגביר את השימוש באופציית הדיווח, להצליב את זה עם נתונים מאומתים, בדיוק כמו המערכות ששמענו עליהן עכשיו, וכן לדעת מה הם מוקדי המשיכה, להצליב את הנתונים האלה ולקבל מהם מידע.

בחזרה לניטור אזרחי.)

אם נחזור לנושא ניטור אזרחי, הפוטנציאל הוא אדיר. אנחנו יכולים לקבל הרבה מאוד מידע מהציבור. אנחנו רוצים גם לרתום את האנשים לעשייה. עצם העובדה שהם בכלל מסתכלים היום על הכביש ומחפשים בעלי-חיים דרוסים, זה כבר רותם אותם.

בעיקר שלא יעשו את זה בצורה מסוכנת.

נכון. זה צריך להיות, כמובן, גם בזהירות. אני מכיר לא מעט אנשים שאמרו: מאז שאנחנו משתמשים במערכת, אנחנו גם מחפשים את זה ורואים. זה מדהים, כשאתה פתאום את העיניים, כמה בעלי-חיים דרוסים נמצאים בשולי הדרך.

אבל כדי לממש את הפוטנציאל הזה, יש עוד הרבה מאוד דרך, ואנחנו צריכים איזו שהיא תמיכה לאומית בנושא הזה, גם כדי לפתח אמצעים טכנולוגיים לאיסוף המידע, גם לקדם ולשווק את זה, גם כדי לנתח את זה מחקרית באמת ולהגיע למטרות, ולא פחות חשוב מזה – הציבור נדרש לפידבק. הוא נדרש לדעת שמה שהוא עושה מקבל אחר כך, בסופו של דבר, גם איזו שהיא תמורה בדמות מעשה. מצאנו שיש בעל-חיים הרוס, דיווחנו ועזרנו לכם, לנו בעצם, ובואו ונראה שבאותו מקום באמת נבנה הפתרון שיישם וייתן את הפתרון למניעת הבעיה הזאת. תודה רבה.

יפה מאד. אני לא הייתי יודע לתאם דבר כזה – לקחת טכנולוגיה מתחדשת, לשים את זה על דבר קיים, כשלא לזה פלטפורמה קיימת. אני מלביש טכנולוגיה על דבר קיים – אני מייעל אותו, מחדש אותו והופך אותו לטכנולוגיות או מגביר אותו. כאן לא היה איזה שהוא מידע עד היום על בעלי-חיים. לא היה איזה מקור מידע. היה איזה מקום שהיה אפשר לדווח על בעלי-חיים?

היה בטפסים שעפר - - -

כן, יכול להיות. בעצם, לקחת דבר חדש ועשית אותו בזכות אותה טכנולוגיה. אנחנו יודעים שאפשר לפתח את זה הרבה. יופי.

אקצר מאוד, ואני מבין שהזמן 'ברח' קצת.

אחרי זה דוקטור אירינה לוינסקי?

כן, מהמארג. הגיעו דוקטור יגאל הורוביץ מבית-החולים לחיות בר כדי לספר איך הם משתמשים בטכנולוגיות להציל חיות, והגיעו מגן-החיות התנ"כי.

וגם מהקרן הקיימת לישראל.

יש לנו עוד המון דוברים.

(מקרין שקף, שכותרתו: ועדת המדע בכנסת – פרופ' יוסי לשם, אוניברסיטת תל-אביב, החברה להגנת הטבע)

בקצרה. אני רוצה להדגיש דבר אחד: אני הייתי מעורב בכמה נושאים מדעיים, כשאנחנו שמנו דגש מאוד לחבר את הציבור ובתי-ספר. לא דיברו עד עכשיו כמעט על בתי-ספר. יש היום 400 בתי-ספר. החבר'ה יושבים שם בשקט, אבל משרד המדע והטכנולוגיה – ונמצא פה דוקטור יוסי קאליפא ואבי ענתי – תמך גם בפרויקט שלנו עם חיל-האוויר וגם בפרויקט שלנו שאנחנו עושים עם המחקר של הקרן הקיימת עם החיוויאים. רציתי לומר שהייתי מעורב בפרויקט שהיה מאוד חדשני בנושא מדע וטכנולוגיה, ופעם ראשונה במזרח-התיכון עשו מחקר עם מכ"מים. המכ"מים ישבו באתר בחברה להגנת הטבע. יש לנו היום 400 בתי-ספר של מדע וטכנולוגיה, שיש להם תכנית חינוכית של שני שלישים שהם לומדים את נושא נדידת הציפורים. התמונות האלה של המכ"מים יושבים באתר – הילדים לומדים ומבינים את ההשפעה של מזג האוויר – ואני מקצר – וזה עובד יפה מאוד. זו פעם ראשונה בעולם שהשתמשו במזל"טים כדי לעקוב אחרי זה, והיה דאון ממונע שטסנו אתו. כל הנתונים האלה יושבים באתר. שוב, כששאלו על השימושים היישומיים, לחיל-האוויר זה הוריד, בצורה דרסטית, את התאונות מהציפורים האלה.

מה שעשינו – רק להראות את הקשרים הבין-לאומיים – הייתה ועדה גדולה של השוק האירופי, ומה שעשינו פה עם מכ"מי מזג האוויר אז שם אני כבר ארבע שנים בוועדה הזאת יחד עם ניר ספיר מאוניבסיטת חיפה, והרעיון הוא ש-239 מכ"מים של מזג אויר באירופה יהפכו למכ"מי ציפורים, עטלפים וחרקים.

(מקרין שקף – תמונה.)

הנושא השני הוא, שוב, נושא הלוויינים. הייתה לי הזכות להתחיל עם ממשלת גרמניה מחקר עם מישדור של חסידות. שמנו את המשדרים על החסידות. זה היה מחקר שעשינו עם גלעד פרידמן, עם קק"ל ועם משרד המדע שהיו התומכים בעניין הזה. אבל, הסיפור הוא שהכול הוא בשידור ישיר לבתי-ספר ולציבור הרחב. אנשים עוקבים, וזה מחבר אותם לעניין.

(מקרין שקף – מפה.)

מ-2,000 ל-30,000 דיות שחורות חורפות באזור תוך שני עשורים.)

קורס פרחי טיס, חצרים.)

ינואר 2016 – דיה שחורה שהתנגשה עם מטוס פרח טיס.)

דוקטורנט דניאל ברקוביץ, מאוניברסיטת תל-אביב.)

הזיזו את חירייה לדודאים בגלל התאונות שהיו עם המנועים. זה פשוט סיפור. זה דוקטורנט של אוניברסיטת תל-אביב, שאני המנחה שלו יחד עם רועי וניר ספיר. העבירו את זה לדודאים, ורפול אמר לי "עוד שנתיים אני מזמין אותך כדי לאכול צהריים בדודאים. זה יהיה כמו בבית-מרקחת". מה שקורה במדינה הוא: עוד פעם ערימת זבל. מפחות מ-2,000 דיות יש היום 30,000 דיות. זה על יד בסיס חיל-האוויר חצרים, וזו עוד פעם בעיה. פרחי הטיס שם וגם מטוסי הקרב. הציפורים פוגעות וזו סכנת נפשות. זה הסטודנט שעכשיו עושה דוקטורט.

(מקרין שקף – מפה.)

(מקרין שקף – מפה.)

כאן, שוב, שמנו משדרי GPS. שמנו השנה על 20 דיות, ובשנה הבאה – עוד 80, ויהיו 100 ציפורים כאלה שמסתובבות. אתם יכולים לראות שכל דיה כזו זה צבע, והיא רצה לעזה וגם לנבטים. זה סיפור - - -

מה עם המכ"ם שפיתחת?

המכ"ם הזה עובד מצוין. שוב, אין לי זמן, אז אני מדלג. הוא עובד מ-97' יפה מאד.

העברת אותו עכשיו לדודאים?

לא, לא, לא. הוא נשאר שם. בדודאים יש כבר מכ"ם חדש.

ספירת דיות שחורות בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים.)

הסיפור הכי נחמד – הראיתי קודם צפרים שעקבו בעין. בגלל שזה עם חיל-האוויר, עכשיו את ספירת הציפורים אנחנו עושים עם הכטב"מים האלה ועם מטוס חיל-האוויר, "סופה", שיש לו מצלמות משוכללות. הוא מצלם את הציפורים, ואז אפשר לספור ולדעת כמה יש שם.

המטוס עובר מעל.

כן, הוא עובר מעל השטח.

הוא לא מבלבל אותם?

לא. הם בגובה של 200-100 מטר, והוא בגובה של שלושה קילומטרים, ואין שום בעיה. יש היום טכנולוגיה שעובדת מצוין.

שילוב של מוח ולב – אמנים למען הטבע –הצילו את ים-המלח.)

דבר אחרון – ואני מסיים – כשמדברים על מדע וטכנולוגיה, לדעתי כשאנחנו מדברים לתלמידים או לציבור הרחב, צריך ללכת למוח עם המדע וגם ללב. עשינו עכשיו גם פרויקט של ציירים שמציירים טבע, וזה עובד.

אני רוצה לסיים בסרטון בן דקה, שבו ריכזנו 20 שנה. אנחנו היינו תשע שנים עם החסידות ואחר כך היו גורמים אחרים עם מכון מקס פלאנק בגרמניה.

התמונה עם המטוס זה היה עם חסידה?

כן. היו כמה.

אתה שומר אצלך במוזיאון בלטרון. אין לך?

כן, כן. הכול עובד.

(מקרין סרטון.)

בגרמניה, ב-20 שנה שמו משדרים על 200 חסידות, וכל נקודה כזו חסידה עם משדר לוויין. אלה שהן במערב גרמניה הולכות לגיברלטר, ומשם מגיעות לאפריקה, אבל רוב המסה ממזרח גרמניה עובר מעל ישראל והמזרח-תיכון וממשיך עד דרום-אפריקה. כל הנתונים האלה נמצאים באתר האינטרנט בטכנולוגיה, שכמו שרן סיפר, היום היא כבר היותר משופרת. זה היה בתחילת הדרך, אבל היום יש לנו עשרות אלפי תלמידים שעקבו און-ליין אחרי הנדידה הזאת. אגב, אלה רק חסידות – 200 חסידות. אתם רואים שכולן חוזרות, בסופו של דבר, באותו נתיב מעל ישראל.

אפשר להדליק את האור – אמרתי שאקצר.

זה מרתק אותנו.

בטח. אתה כמו התלמידים, וזה בסדר. זה חלק מהעסק.

אמרו שתלמיד חכם צריך להיות כל הזמן תלמיד. מי חכם? מי שהוא תלמיד חכם – כל הזמן רק לומד. מי שחושב שהוא חכם הוא לא - - -

יש מושג שנקרא "מוח של ציפור", שאני כל פעם לוקח אותו אישית כי אתה לומד את מה שקורה פה ומבין מה שקורה פה. התחלת עם פסוק מהמקורות – ובזה אני מסיים – אז גם ירמיהו הנביא אומר "גם חסידה בשמיים ידעה מועדיה ותֹר וסִיס ועגור שמרו את עת באנה". מה שהוא ידע כשהוא ישב פה בשפת המדבר, היום רן נתן, אני ואחרים עושים. אבל הוא לא היה צריך משדר בשביל זה. זה על הראש של אמוץ זהבי: אתה יוצא לשטח – אתה רואה מה קורה. תודה רבה.

יוסי, באמת תודה על הדברים והתמצות. זה באמת מרשים.

סליחה, אנחנו צריכים לצאת. יש בחינה של סטודנט שלי.

בסדר. שיהיה לו בהצלחה.

גם אנחנו צריכים לסיים.

כן, גם אנחנו. דוקטור אירינה לוינסקי. לא נעים שאנשים שמדברים בסוף – כאילו מקצרים אותם, אבל תנסו להתחשב.

זה בסדר. אקח את הזמן שאצטרך. אני אירינה לוינסקי מהמארג. אני רוצה לספר קצת על העבודה שלנו. יש מצגת שאנחנו מציגים, ויש את דו"ח מצב הטבע, שיצא לפני כמה חודשים. אנחנו גם עובדים בשיטות – אנחנו משתמשים באמצעים טכנולוגיים שונים גם בחישה מרחוק וגם במצלמות בשביל לעקוב אחרי יונקים. אני חושבת שאנחנו באמת נותנים תמונה קצת יותר רחבה של התשתית לטבע.

מקורות לדו"ח.)

זה הדו"ח שלנו, והוא מתבסס גם על נתונים שלנו, נתוני ניטור – יש לנו תכנית ניטור של המגוון הביולוגי בישראל, וגם על מיפוי, וכמובן שגם על נתונים שאנחנו אוספים ממקורות אחרים.

במה עוסק הדו"ח?)

גם תמונת השטחים הפתוחים, שזה בעצם הבסיס שעליו אפשר אחר כך לראות מה קורה עם הטבע ברזולוציה יותר גבוהה. זה הבסיס.

התמרת שטחים פתוחים.)

אכנס קצת לפרטים.

תחת מי אתם עובדים?

המארג הוא שותפות של החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה והקרן הקיימת לישראל.

רשות הטבע והגנים.

אני מתנצלת.

אנחנו כבר נסגור חשבון...

אין בעיה. אני סוגרת אתך ממקודם...

אנחנו שותפות של הארגונים, שבעצם אמונים על שמירת השטחים הפתוחים בישראל, ואנחנו עובדים מתוך אוניברסיטת תל-אביב.

בעזרת נתוני ממ"ג וחישה מרחוק אנחנו מסתכלים על התמרת שטחים פתוחים. אנחנו רואים שבכל שנה אנחנו בעצם מאבדים בממוצע 11.5 ק"מ בשנה, וזה סדר-גודל של עיר בגודל של נהרייה. אם אנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו יכולים בתוך 10 שנים לאבד הרבה יותר. באחוזים זה לא נשמע הרבה, אבל כשמסתכלים על זה בצורת שטח אז מדובר בשטחים מאוד גדולים.

מה? מאבדים אותם בגלל הבנייה?

כן, בגלל בנייה.

בנייה, תשתיות וכל הדברים האלה.

בדיוק.

התמרת שטחים פתוחים.)

מבחינתנו, חקלאות זה שטחים פתוחים, אבל מדובר על בנייה ועם התכניות העתידיות שאושרו עכשיו המצב כנראה יהיה אפילו יותר גרוע.

11% מהשטח בישראל הוא שטח בנוי, וצפונית לבאר-שבע – מדובר על 18%. צריך להסתכל גם על השינוי מצפון מדרום.

צומח מעוצה.)

מה שאנחנו גם מסתכלים עליו בחישה מרחוק בעזרת נתוני לוויין זה הצומח המעוצה. קצת קשה לראות מפה, אבל מצד ימין בשקף רואים שינויים משמעותיים בצומח המעוצה ב-10 השנים האחרונות. אנחנו רואים את הנקודה האדומה ליד חיפה, וזו כמובן השריפה הגדולה שהייתה בכרמל. אבל, אנחנו כן רואים שוני בעקבות ההתייבשות שאנחנו רואים ב-10 השנים האחרונים, ואנחנו כן רואים שיש וריאציה – יש אזורים שבהם הירוק מסמל בעצם הצטופפות של הצמחייה והאדום מסמל פתיחה של הצמחייה. חלק מזה זה שריפות, אבל חלק מזה באמת דינמיקה שונה של הצמחייה.

שריפות.)

הדבר האחרון שאני רוצה לגעת בו הוא באמת שריפות. כמו שהראו ברט"ג, אפשר למפות שריפות בעזרת חישה מרחוק. מה שעשינו פה הוא שהסתכלנו על תדירות השריפות ב-10 או ב-12 השנים האחרונות. בדומה לרט"ג, מה שאנחנו יכולים לראות פה זה באמת איפה נמצאים האזורים המועדים לפורענות, שבהם יש שריפות חוזרות ונשנות. אנחנו גם מגיעים למסקנה דומה שמדובר על אזורים שהם אזורים של שטחי אימונים של צה"ל, וכן יש עבודה שצריך לעשות מולם. הם לא יושבים פה, אבל אני יודעת שיש גורמים שונים שעובדים אתם, והם אמונים על שטחים גדולים בישראל. צריך לבדוק את זה.

אני ממליצה לכולם לקרוא את הדו"ח.

יופי. בסדר. זו עבודה חשובה. אין לי ספק לגבי שיתוף הפעולה ביחד. כמה זמן קיים המארג?

המארג קיים כ-10 שנים. חמש השנים הראשונות היו מעין בנייה של התשתית, והיום אנחנו עובדים על מחזור שלישי של ניטור המגוון הביולוגי בישראל.

אתם מופיעים גם בפני הוועדות?

עכשיו, עם הדו"ח הזה יש לנו תיאום של פגישה עם ות"ל. אנחנו מנסים לבנות את כל מערך - - -

אני חייב להוסיף משהו.

אני מקווה שלא עולה סמכות של אחד על זו של השני.

אני חייב להשלים את הדברים של אירינה כי היא יחסית חדשה במערכת והיא הגיעה ועושה עבודה מצוינת. אבל, אנחנו עובדים על זה כבר הרבה שנים. המארג קיים כרגע בזכות תרומה מיד נדיבה. אם צריך להוציא מפה משהו, מהעבודה הזאת, באירופה מסתכלים עלינו כאילו אנחנו מטורפים: איך הצלחתם לעשות את שיתוף הפעולה הזה? תקציב אנחנו עדיין צריכים לגרד מן הגורן ומן היקב, וזה פשוט דבר איום ונורא. עד שהצלחנו לעשות משהו כזה נפלא, ולשים מנהלת כזו טובה, וזה עובד, ויש דיווחים והכל טוב – כסף עדיין מקוששים. אירינה, סליחה.

בסדר גמור. אני חושבת שזה בדיוק נקודת המפתח שלנו.

אולי בתחום הזה נחשוב איך אנחנו יכולים להוציא מכתב או לראות את התקציב. בעצם, צריך למסד את זה, וזה לא צריך להיות הומאני. צריך למסד את העניין הזה, וצריך לאשר דבר כזה בתוך בסיס תקציב.

אני רק אסכם: החשיבות הגדולה באמת של העבודה שלנו היא בעבודה לאורך זמן.

ודאי, ודאי. זה גם מתעצם יותר. אין ספק שאי-אפשר גם למדוד את זה רק במערכת. צריך לדעת שכל שנה זו מכפלה הרבה יותר גדולה, - -

בדיוק.

- - וזו לא עוד תוספת של שנה. זה הרבה יותר גדול.

תודה.

אין ספק, וזה מובן מאליו.

דוקטור יגאל הורוביץ, בבקשה. מה יש לבית-חולים לספר על הספארי?

אני כבר חוזר.

(יו"ר הוועדה, חבר-הכנסת אורי מקלב, יוצא מחדר הישיבות.)

(יו"ר הוועדה, חבר-הכנסת אורי מקלב, חוזר לחדר הישיבות.)

דוקטור יגאל הורוביץ, תאמר מילה אחת על בית-החולים לחיות בר בספארי.

(מקרין שקף, שכותרתו: מטרות בית-החולים.)

לפני שאכנס לעניין הטכנולוגי, אקדים ואספר קצת על בית-החולים לחיות בר. למעשה, הוא התחיל את פעילותו בשנת 2006. הוא הוקם על-ידי הספארי ורשות הטבע והגנים. בעצם, הוא קבע ארבע מטרות מרכזיות שלשמן הוא עובד:

המטרה הראשונה היא המטרה שנשמעת הכי הגיונית מעצם הקיום של בית-חולים לחיות בר – טיפול, שיקום והשבה לטבע. נכון להיום, מגיעים אלינו מעל 4,000 בעלי-חיים בשנה מכל קצות הארץ. אנחנו בית-החולים היחיד שמטפל בחיות בר.

המטרה השנייה שלנו היא חינוך. אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר אנשים ולספר להם על גורמי הפגיעה, למה בעלי-החיים נפגעים ואיך כל אחד ואחד יכול להימנע מאותה פגיעה בבעלי-חיים. בית-החולים ממוקם פיזית בספארי ברמת-גן. כמעט כל הפעילויות של הספארי מסתובבות גם סביב בית-החולים. בשנה שעברה ביקרו כ-60,000 איש בבית-החולים, וחשפנו אותם לפעילות. כמו שאמרתי, כמובן דיברנו אתם גם על גורמי הפגיעה בבעלי-חיים.

המטרה הנוספת שלנו, השלישית, היא ניטור. כגוף מרכזי, אנחנו יודעים למפות היום המון גורמי פגיעה שונים בבעלי-חיים: איפה הם קורים? באיזו תקופות הם קורים? כמובן שיש גם את הניטור בזמן אמת. למשל, אם מגיעה אלינו חיה שחשודה כמורעלת, אנחנו יכולים לדווח לרט"ג כדי שיחפשו את מקור ההרעלה ויבדקו אם יש שם בעלי-חיים נוספים שנפגעו.

המטרה האחרונה שלנו היא מחקר, ועליה ארצה קצת להרחיב בנושא ספציפי את הדיון פה. בזמנו, כשהיה מבול, נוח לקח את בעלי-החיים, הכניס אותם לתיבת נוח, ובצורה הזאת הוא שימר גם את החיות הטהורות וגם את החיות שאינן טהורות, וכך הוא שימר את בעלי-החיים אחרי המבול כדי שיוכלו להתרבות ולמלא את הארץ ואת העולם. אנחנו היום נמצאים באיזה שהוא סוג מסוים – אמנם לא כגשם – של מבול של גורמים שגורמים להכחדה של בעלי-חיים. בעצם, החלטנו להקים איזה שהוא פרויקט משותף של תיבת נוח, של שימור רקמות של בעלי-חיים. למשל: אותם נשרים שייכחדו בגלל סיבות כאלה ואחרות, טורבינות ודברים כאלה – בעצם, כל בעל-חיים כזה, שנוכל לשמור את הרקמה שלנו, בעתיד נוכל להפיק אולי את בעל-החיים. תכף ארחיב את הדיבור על העניין הזה. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם מכון מאוד מכובד בגרמניה, IZW. הם גם אנשים שעושים המון פעילות בתחום שמירת הטבע. הם מתעסקים עם בעלי-חיים שנמצאים היום בסופר-הכחדה בעולם. בעצם השימור של בעל-החיים גם פה ואת אותה דגימה, אם נוכל לשמור אותה בגרמניה וההפך, זה יוצר איזה שהוא ביטחון שאם, חלילה וחס, קורה איזה שהוא אסון, כל האיסוף הזה לא הולך לאיבוד. אנחנו משמרים את הרקמות. בסך-הכול, מדובר על דגימה של משהו כמו חצי סנטימטר של רקמת עור שאפשר לשים אותה בתוך חנקן נוזלי במינוס 196 מעלות. בתוך הקונטיינרים האלה אפשר לשמר את זה לסדר-גודל של כ-3,000 שנה.

(מקרין שקף – תמונה.)

יש פה תמונה של הדודו שנכחד באיי מאוריציוס. אם היו לנו היום הרקמות שלו, אולי אפשר היה להחזיר את הדודו לעולם, וכך עוד מינים רבים, שלצערנו הרב, נכחדו.

(מקרין שקף – תמונה.)

אני מעלה פה תמונה של שיניה יאמאנקה.

שומרים את זה באיזו שהיא כספת?

לא. זה בתוך קונטיינרים מיוחדים שמכילים חנקן נוזלי.

היינו בסיור במכון וולקני, וראינו שאת מיני הזרעים שומרים ממש בכספות מתחת לאדמה, כדי שגם פגעי הטבע או כל פגיעה אחת לא יהיו. משמרים את זה, אבל גם השימור צריך להיות מוגן מאוד. זה לא רק שימור טכני וביולוגי. אני אומר גם מעבר לזה. צריך לחשוב על זה. זה תקציב.

כן, אנחנו כמובן נשמר את זה גם בכמה דופליקטים גם בארץ, אבל כמובן גם בגרמניה, במקום אחר, כך שזה יהיה גם איזה שהוא ביטחון נוסף.

גיבוי.

חלילה וחס, אם יקרה משהו בגרמניה, יהיה לנו גם בארץ.

יפה. אתה זהיר בלשון.

[מקרין שקף, שכותרתו: induced pluripotent stem cells (also known as iPS cells or iPSCs).]

הדוקטור הזה, שיניה יאמאנקה, הוא בן-אדם שכנראה הפך את פני הרפואה לעתיד הקרוב. בשנת 2005 הוא לקח תאי עור של עכבר והפך אותם, בעזרת טכנולוגיה שנקראת IPS, להיות כל תא ותא אחר בגוף. זאת אומרת, תא עור יודע לייצר תא עור אחר, וזה מה שאנחנו מכירים. אבל, הוא לקח את אותו תא עור וייצר ממנו גם תאי לב וגם תאי שריר וכל תא אחר. הוא החזיר את התא לתפקיד העוברי שלו שלו. כמו שתא עוברי יודע לייצר רקמות שונות, כך הוא עשה את הדברים האלה מתאי עור. בעצם, זה מראה את ההיתכנות של כל מה שאני אומר. בשנת 2006 הוא גם עשה את אותו הדבר עם בני-אדם. ניתן היום לעשות את הטכנולוגיה הזאת גם עם בני-אדם. בשנת 2012 הוא גם קיבל פרס נובל על הדבר הזה.

מדעני מכון ויצמן הצליחו, לראשונה, להפיק במעבדה תאי גזע מקדימי זרע וביצית (מתוך העיתון של מכון ויצמן).]

נכון להיום, במכון ויצמן, דוקטור בשם יעקוב חנא לקח את אותם תאים וייצר מהם תאים פרימורדיאליים, כלומר תאים ראשוניים שיודעים לייצר תאי זרע ותאי ביצית. כלומר, הטכנולוגיה הזאת היום היא פחות או יותר על המדף.

זה נקרא שיבוט?

זה לא שיבוט. שיבוט הוא תהליך אחר. התהליך הזה הוא לקחת ולהחזיר את התא עור להיסטוריה ולהפוך אותו שוב לתא עוברי. כמו שפעם היו הולכים ואוספים תאים מחבל הטבור ושמים את זה בבנקים, היום אין בזה צורך; לא צריכים לשמר ולא צריכים ללכת לשלב העוברי, ואפשר לעשות את זה גם מחיה מבוגרת, מבן-אדם מבוגר.

לכן, בעצם, ייווצר בנק כזה של כל מיני מינים שהם בסכנת הכחדה, כמובן בראש ובראשונה, וגם מינים שהם היום לא בסכנת הכחדה אבל בעתיד הקרוב יהיו בסכנת הכחדה. היום, סדר-גודל של 30%-20% מכל בעלי החוליות בעולם כבר נמצאים בסכנת הכחדה. אנחנו היום מנסים גם לעשות שיתוף פעולה עם מכון ויצמן בנושא הזה.

CASPER.)

טכנולוגיה נוספת, טכנולוגיית CASPER, יודעת לבוא ולחתוך את ה-DNA ולשלב במקום שרוצים כל מיני גנים, כדי לתקן גנים פגועים או כדי לתקן כל מיני דברים. אני פה אומר משהו אולי טיפה יותר מתקדם, ואולי אפשר, בעזרת שימור הגנים וההבנה של כל המעקובת של גנים של חיות שונות ותכונות מסוימות שיש לחיות ואין לבני-אדם – אולי בעתיד אפילו יהיה אפשר לשלב את זה בתוך ה-DNA של אנשים, כדי לשפר ולעשות איזה שהן תכונות מסוימות שאין לנו אותן היום.

אלה מחקרים שרשומים על שמכם?

המחקרים? – לא. הם קיימים בעולם. אנחנו, בסך-הכול, נשתמש בטכנולוגיות הקיימות.

לא יצאו מחקרים שלכם.

לא. אנחנו עדיין נמצאים בשלב החיתולים שלנו. הייתה לנו פנייה למשרד המדע גם בעניין הזה, ואני מקווה שבאמת נוכל לקבל את התמיכות שאנחנו צריכים כדי לעשות את כל הפעולות האלה.

אנו מאמינים שפרויקט זה יהיה מן המובילים בעולם בתחום שימור הרקמות ופיתוחים גנטיים הקשורים לחיות בר. נשאף לכך שגני חיות נוספים בארץ ובעולם יצורפו לפרויקט, וכך מאגר הרקמות יגדל לכדי מאגר עצום של בעלי חיים בעלי מטען גנטי מגוון.)

אנחנו מאמינים שבאמת הפרויקט הזה יכול להיות פרויקט מוביל בעולם בתחום שימור הרקמות וכל הפיתוחים הגנטיים הקשורים לחיות בר. אנחנו נשאף שכל גני-החיות בארץ ובעולם יצטרפו לזה. גם אנחנו, כבית-חולים, רואים מינים רבים של בעלי-חיים, ומאז ההקמה שלנו ראינו מעל 300 מינים שונים של בעלי-חיים. יש לנו גם מינים רבים אצלנו בגן-החיות. כך נוכל לאסוף ולחבר הרבה מדינות לתוך הסיפור הזה. נוכל להוביל איזה שהוא מהלך כלל-עולמי לנושא שימור תאי עור שיהפכו בעתיד - - -

יש משהו בארץ שנכחד והחזרתם אותו?

אנחנו עוד לא נמצאים שם. הטכנולוגיה כבר קיימת ומראה היתכנות והיא עוד לא קורית ממש. אבל, לדוגמה: יש קרנף לבן רחב-שפה צפוני שנותרו ממנו שלושה פרטים בעולם, והוא הולך להיכחד. יש את המין הדומה לו, שהוא קרנף רחב-שפה לבן דרומי, שלמשל לנו בספארי יש הרבה מהם. נכון להיום, אנחנו כבר חושבים אולי לקחת את התאים מהצפוני ובעצם לייצר עובר קטן, ואותו לשים בתוך רחם של קרנף דרומי, ובעצם היא תלד קרנף רחב-שפה צפוני, וכך בעצם אפשר יהיה - - -

מה ההבדל בין צפוני לדרומי?

אלה כל מיני ניואנסים גנטיים של אזורי מחיה אחרים. בעיקרון, כמו שאמרתי, שיניה יאמנאקה עשה מהפך עולמי, ואני מקווה שאנחנו נוכל - - -

האמת היא שהוועדה מתארכת מאוד, אבל זה מרתק מאוד. בוועדות אחרות אנחנו לא מצליחים לשמר ולהחזיק אותם. אנחנו כאן כבר שעה ב-40 דקות, בגלל שזה באמת מרתק אותי. אני מודה.

כמובן שאני מזמין גם את כבוד הרב ואת חברי הוועדה לבוא ולבקר ולראות את הפעולה.

יגאל הורוביץ היה חבר טוב של קריניצי. היה קשר טוב בין יגאל הורוביץ, שהיו לו המחלבות המאוחדות ברמת-גן, לבין קריניצי.

הוא גם היה שר האוצר.

נכון. אני מדבר על הזמן שהוא עוד היה במחלבות המאוחדות. זה היה אז מול הבורסה. אחרי זה זה הפך ל"טנא נוגה". אני חושב שממנו היה הרעיון של הספארי. אני חושב, עד כמה שלי זכור, שקריניצי הוביל בשטח בהקצאה. יכול להיות שאחרי זה זה נעשה בתקופות אחרות, אבל הספארי היה בתקופת קריניצי.

זה נכון.

יופי. תודה.

אני מבין שלא ראינו הכול.

על קצה המזלג.

דוד ברנד מקק"ל, בבקשה. אחרי זה נשמע נציג של גן-החיות התנ"כי.

כן, נילי, הווטרינרית הראשית.

אני היערן הראשי ומנהל אגף הייעור של הקרן הקיימת לישראל, ואנסה בקצרה, על קצה המזלג, להציג את הטכנולוגיות ואת המחקרים שהקרן הקיימת לישראל מריצה. כל זה, על מנת לנהל ניהול מיטבי וממשק בר-קיימא של היערות והשטחים הפתוחים.

ציינו אתכם כמה פעמים קודם לגבי שותפות שיש לכם, וזה באמת חשוב.

כן.

מודעים שבקרן הקיימת לישראל גם היום עושים דברים ושותפים. לא תמיד כאן, בכנסת, אנחנו נחשפים אולי, נניח, לביקורת, ולא לדברים אחרים של איפה ההשתייכות שלכם ואיפה אתם מחויבים ומה אתם מחויבים ומה לא. יש לנו את הזדמנות עכשיו לתת לקרן הקיימת לישראל להציג את הדברים ואת השותפויות החשובות שאתם פועלים, עושים ותורמים.

תודה.

קרן קיימת לישראל מנהלת בסביבות כ-2 מיליוני דונם יערות, שטחים פתוחים ומערכות אקולוגיות. קק"ל הקימה ומנהלת חמש תחנות ניטור ומחקר אקולוגי ארוך טווח. זה דבר ייחודי. זה לא קיים בגופים אחרים. המערך הזה מאוד-מאוד מסייע לנו לבצע ממשק בר-קיימא. אנחנו משקיעים רק בתחנות האלה מיליון ש"ח בשנה. כללית, קק"ל משקיעה כשבעה מיליוני ש"ח במחקר ופיתוח. חמש התחנות האלה פרושות מיער הקדושים במרכז ועד נחל שיטה בערבה. בנוסף לאותן תחנות LTR שבהן עובדים חוקרים ממיטב מכוני המחקר בארץ, הקמנו גם, בשלוש השנים האחרונות, שלוש חלקות ניטור בכל רחבי הארץ, בכל יערות נטע אדם מהצפון עד הדרום. באותן חלקות ובתחנות אנחנו משתמשים כמובן באמצעי חישה מרחוק ובאמצעות הדמיות לוויין ותצלומי אוויר. תכף אספר כמה טכנולוגיות ייחודיות מתקדמות יש, שמסייעות לנו לנהל בצורה טובה יותר. מה הכוונה? לדוגמה: ביער יתיר, בחלק הדרומי של הארץ, כמות המשקעים היא בממוצע 270 מ"מ גשם לשנה, ובאמצעים מתקדמים, של מכון ויצמן, שמנהל את התחנה, הגענו למצב שבו אנחנו יודעים בדיוק מהו מאזן המים בעצים שנמצאים באותו יער יתיר, ואחרי שאתה יודע מהו מאזן המים או מהי הצריכה המדויקת של העצים אתה יכול, כמובן, לנהל את היער בצורה אופטימלית. אם יש כמות של משקעים וזה מה שיש צורך בפועל, אני צריך להגיע למצב שיהיו לי כך וכך עצים בשטח על מנת שהעצים האלה יאריכו ימים.

בנוסף לכך, באותה תחנת LTR ביתיר, גילה פרופסור דן יקיר, שלמעשה קיבוע פחמן באותו יער ביתיר כמעט שווה ערך או שרמת קיבוע הפחמן היא בדיוק כמו ביערות במרכז אירופה או אפילו בצפון אירופה – דבר שמחזק או יכול לסייע גם למדינות אחרות בחשיבות נטיעת יערות באזורים שהם על ספר המדבר, באזורים שהם חצי צחיחים.

אנחנו גם כל הזמן נערכים לשינויי האקלים. אנחנו יודעים ששינויי האקלים צפויים ויגיעו. אנחנו כולנו רואים את ההתייבשויות שקורות לעתים גם בעצי האורנים וגם בעצי החורש הטבעי.

אני רוצה להביא עוד דוגמה אחת לטכנולוגיה מאוד מתקדמת שפיתחנו, שוב, בעזרת האוניברסיטה העברית בירושלים והפקולטה לחקלאות. בדרך כלל, בשיטות המסורתיות, כאשר אתה רוצה לטפח עצים לעמידות ליובש, אתה מגיע ליער ורואה איזו שהיא קבוצת עצים ששרדה בצורת, לעומת תמותה נרחבת מסביב לה, ואתה לוקח זרעים או ייחורים ועושה מהם שתילים, וצריך עכשיו לעקוב במשך 30-20 שנה כדי לראות האם מה שאתה צפית באמת נכון. בעזרת מערכת ליזימטרים, שזו מערכת מאוד מתוחכמת שלמעשה נותנת לך מעקב רציף אחר מאזן המים בצמח, כאשר מיישמים השקיה או מפסיקים השקיה, שזה מדמה בצורת, אתה, לאחר מספר חודשים, יכול לקבל ביד שלך האם אותם מקורות, זרעים או שתילים, שאתה בודק, באמת עמידים ליובש ואפשר להשתמש אתם – דבר שחוסך מחקר של עשרות שנים.

נושא שריפות – כולנו עדים לשריפות שקרו בשנים האחרונות, וכולנו עדים לאותם קווי חיץ שהקמנו בשנים האחרונות. הקמנו למעלה מ-200 קווי חיץ מסביב ליישובים ברחבי הארץ, אבל ההקמה היא חלק קטן מהנושא הזה. התחזוקה של אותם קווי חיץ היא הבעייתית. אנחנו מנסים כל הזמן איך להכניס את נושא העדרים, של הרעייה, לתחום הזה. דבר נוסף שניסינו פה לראות הוא איך אנחנו עוקבים אחרי אותם עדרים. חוקרים ממכון וולקני ואוניברסיטת באר-שבע פיתחו קולרים מיוחדים, ורק על זה הם עבדו במשך שנה שלמה – איזה קולרים עם GPS להתאים לאותן עזים – ואנחנו מקווים שבעתיד, בעזרת אותם קולרים, באותה מערכת ניטור, נוכל לנהל את הרעיה בצורה יותר טובה.

ברמת השטח, היום, כל היערנים של קק"ל מבצעים, שוב בעזרת אפליקציה, בעזרת יישום כלשהו, ובעזרת ArcGIS online, עושים את הניטור השוטף שלנו. של שטחי השריפות מנוטרים, וישר נמדדים יום למחרת השריפה. לא המפגעים ביער, כל נושא הבטיחות וכל נושא מיפוי מינים פולשים – הכול נעשה היום בעזרת הסמארטפון, ממופה, וישר עובר לשכבות GIS, דבר שעוזר לנו לנהל בצורה הרבה יותר טובה את השטחים שלנו.

נושא נוסף, שאני רוצה לדבר עליו, יותר קשור דווקא לטבע בעיר או לסביבה העירונית. קק"ל נכנסה לפרויקט או לטכנולוגיה חדישה שמנסה לראות איך אפשר לנצל את נגר המים או את השיטפונות שיש בערים בעקבות הגשמים. היום, כל נושא נגר המים בעיר הולך לאבדון. הקמנו שלושה ביו-פילטרים – אני מקצר – בכפר-סבא, ברמלה ובבת-ים. למעשה, הכוונה כאן היא לאסוף את מי הנגר מתוך הערים, להקים מין אגם ירוק, ואותו אגם ירוק מטהר את מי השיטפונות הללו. זו גם פינה ירוקה בלב העיר, וגם את אותם מים אחר כך מחדירים למי תהום.

אני רק רוצה לסיים ולומר: אנחנו לא שוקטים על השמרים וכל הזמן מתקדמים. רק בימים האחרונים אנחנו הולכים בבדיקה לרכוש רחפן קבוע. יש היום שיטת טכנולוגיה של רחפן שמקושר לכבל. המשמעות של הדבר הזה היא שהדבר הזה יכול לעבוד 24/7. הוא עולה לגובה של 100 מטר, ועם מצלמות וחיישנים שונים אתה יכול לקבל טווח ראייה וניטור של 15-10 ק"מ, ואתה יכול לנטר את השריפות - - -

הרחפן הוא ניסיוני, אבל אם הוא לא יצליח - - -

הרחפן לא ניסיוני. הרחפן כבר קיים.

זה לא רחפן אחד. זה ודאי כמה רחפנים.

אנחנו מתחילים.

מתחילים ברחפן אחד.

בדיוק.

לניטור מה?

לניטור שריפות, לניטור נפגעים, לניטור ונדליזם ולניטור מבקרים ביערות.

שוב, זו דוגמה לטכנולוגיה שימושית. אנחנו קיימנו דיון מיוחד בעניין הרחפנים, כדי להקל על הרגולציה. זה באמת מרשים מאוד.

הדוברת האחרונה, לפני שאת מתחילה, תרשי לי לומר: אתמול מאוחר בלילה שמעתי, בצער רב, על פטירתו הפתאומית של מר עוזי וקסלר.

מה?

אני חושב שזה קרה אחרי שהוא היה באירוע המיוחד שלכם של פתיחת האקווריום. מאוד צר לי לשמוע, כאחד שפעל, והייתי אתו לא מעט שנים בכמה ממוקדי העשייה שלו. לפני הכנסת, הייתי בעיריית ירושלים. התרומה שלו לבניית ירושלים היא באמת תרומה מכרעת. אולי לא כולם יודעים את עשייתו ואת פועלו, ובכלל היכולות הגבוהות שהיו בעוזי וקסלר. אני חושב שאפשר להגיד עליו שהוא תרם אם לא את כל חייו הבוגרים אבל ודאי את רוב רובם של חייו לציבור. הוא יכול היה לקבל הרבה דברים השוק הפרטי, וכל כולו היה לשוק הציבורי. אני לא יודע לגבי כולכם, אבל אני רואה שיוסי הכיר אותו.

אגב, מקלב, זה צמוד לכנסת. אנחנו גאים בכך שיש פה שלושה מתקנים: הכנסת, בית-המשפט העליון ומרכז הצפרות. הוא סידר חמישה דונמים לחברה להגנת הטבע שיהיה שם מרכז.

אין הרבה דברים שאולי רשומים על שמו, אבל המעורבות שלו בהרבה-הרבה פרויקטים היא עם תרומה חשובה ויכול להיות שאפילו תרומה מכרעת. אני חושב שהחשיבה האנליטית שלו המבריקה והמהירה והיושרה האישית, שהוא היה מוכן להתעמת עליה עם הרבה אנשים ולעשות את המאבקים, ועם הרגשת השליחות שהייתה לו – חייו היו עם איזו שהיא הרגשה של שליחות שהוא חייב לעשות כתרומה לציבור גם במישור הכלכלי וגם במישור הבנייה והפיתוח. זו באמת הזדמנות להביע הערכה. אני חושב שצריכים, כי גן-החיות התנ"כי – את ודאי יודעת – שהייתה לו תרומה מאוד-מאוד גדולה. אני קצת ידעתי את התכנון בשלב עוד לפני שזה יצא, ואני יודע שהוא הרבה-הרבה תרם ובחלק החשיבה. גן-החיות התנ"כי הגיע למה שהוא הגיע היום זה הרבה בזכותו.

נכון. אתמול באמת חנכנו את האקווריום החדש.

הוא היה שם.

זה היה בבוקר, והוא היה אתנו, והוא חבר דירקטוריון של גן-החיות. תוך כדי האירוע של חנוכת האקווריום, שנמשך עד הלילה, קיבלנו את ההודעה המצערת.

אמסור תנחומים למשפחה.

ויתרתי על המצגת שלי מפאת קוצר הזמן. בדקה אני רק רוצה גם להגיד תודה על ההזמנה של גן-החיות התנ"כי ושלנו לפורום הזה. התחלנו בזה שכאן זו משפחה ושמכירים פה את כולם, ואנחנו באמת, עם הגופים השונים שיושבים כאן, שמחים וגאים בכל התקופה שגן-החיות קיים להוביל ולשתף פעולה ולעשות יחד מיזמים שקשורים לשמירת טבע, לשימור ולריבוי מינים בסכנת הכחדה, יד ביד עם רשות הטבע והגנים.

יש לנו רשימה, שלצערנו היא ארוכה, של מינים שצריכים עזרה והגנה. לשמחתנו, הרשימה שלנו, של גן-החיות, ארוכה, ואנחנו יודעים שגם מרבים ומשמרים אותם בתחומי גן-החיות, ואפילו מגיעים להישג של השבה חזרה לטבע. יש מעט מאוד גני-חיות בעולם כולו שמגיעים לרשימה הארוכה הזאת שהיא יד ביד עם גופים של המדינה שיכולים לעשות את המיזמים האלה. הרשימה, שבטח כולם כאן מכירים, לא אספר לא אפרט על כולה, אבל זה: היחמור הפרסי שהוא למעלה יותר מעשור בשמורת נחל שורק, לא רחוק, בהרי ירושלים, וגן-החיות מוביל את ההשבה שלו אל הטבע – והכול עם קולרי טלמטריה וקולרי GPS כדי לעקוב ולראות מה קורה עם אלה שמושבים לטבע. הנשר המקראי – גן-החיות מהווה את המרכז הארצי לעופות דורסים, ואלה הנשרים, מכל גרעיני הרבייה ברחבי הארץ מגיעים הביצים אלינו, אל המדגרות, והן מודגרות, בוקעות, ובחזרה הגוזלים מושבים לאימוץ על-ידי גרעיני הרבייה השונים או שמגדלים אותם בצורה שתמנע הכתמה כדי לחזור כעבור כשנה חזרה אל החי בר כרמל ואל הטבע. צוללי הביצות – זה ברווז שאנחנו גם שלוש שנים כבר משיבים. גרעין הרבייה הוא בעופות הביצה אצלנו בגן-החיות. כל הצאצאים עם קולרי GPS מושבים חזרה אל הטבע. כמו כן, הבזים האדומים, הראם הלבן, וצב היבשה. עכשיו אנחנו בעסקי בית-הגידול המימי: סומית הגליל, נווית ים-המלח. כל הרשימה הארוכה הזאת – אנחנו מאוד גאים להוביל. אנחנו גאים גם לחשוף את הציבור הרב שבא לבקר אצלנו בכל הנושאים החשובים האלה וגם בשילוט וגם בהדרכה וגם להעלות את המודעות, וגם בפן החינוכי של הנושאים החשובים האלה. אז באמת כל השותפים כאן.

יפה. תודה על הדברים.

אני רוצה להגיד רק משפט: שיתוף הפעולה מגורמים מסחריים לכאורה, כמו הספארי וגן-החיות התנ"כי, הוא פשוט יוצא מן הכלל. גם חברת החשמל התגנבה פנימה, אז גם שיתוף הפעולה שלהם הוא פשוט פנטסטי. יש פרויקטים גדולים שאנחנו עושים אתם. אני חושב ששיתוף הפעולה של כל השולחן – האוניברסיטאות, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה - - -

הציבור מרוויח מזה. הציבור יודע להעריך את זה. רואים שהפכתם למוקד עלייה.

זה פנטסטי.

הציבור מאוד מעריך את זה, וחוזר ועוד פעם ועוד פעם ורואה את החידושים.

קודם כול, צריך להגיע מילה אחת לגיתית על העבודה. אנחנו רואים אותך בפרונט עד היום הזה יחד עם הוועדה.

אני רוצה להגיד לכם שהופתעתי. חשבתי שנדבר על טכנולוגיה – ערכים של שמירת הסביבה. ודאי שאנחנו יודעים את זה ורואים בזה ערך חשוב מאוד, ואנחנו גם לא רואים את זה כסתירה. שלשום הייתי בירושלים בבית-ספר שעשה סיום של פרויקט גדול מאוד באקולוגיה ושמירת הסביבה, וביקשו שאבוא לברך. אמרתי להם: הנה, אני יכול להגיד לכם כאן שאולי יש כאלה שהדימוי שלהם הוא שאיכות הסביבה ושמירת הסביבה – וסליחה שאני אומר את זה – בשביל זה צריכים להיות עם שיער ארוך ועגיל באוזן. זה יכול להיות גם עם חליפה וגם עם כובע. זה לא כמו איזה דימוי שאולי יש שזה לא קשור לכלל הציבור. זה קשור לכלל הציבור. יש חשיבות מאוד-מאוד גדולה. המקורות שלנו מלאים – מי שיודע לקרוא יידע לזהות את זה מהמקורות – בחשיבות של העניין הזה. יש הרבה-הרבה ספרות והרבה דיונים. בוודאי שזה הולך בד בבד.

עצם השימוש באמצעים טכנולוגיים מאוד-מאוד חשוב. אבל, מה שהתברר – ואני רואה שבאמת יש הטמעה שחלקה בתחילת דרכה וחלקה כבר יותר גדולה אבל יש שאיפה בכיוון הזה – ומה שאני רואה הוא שיש הרבה-הרבה מה לעשות, דהיינו יש כאן עולם מלואו שאפשר להשתמש בטכנולוגיה, וצריך להשקיע בו. אני רואה את הטכנולוגיה והמשאבים כחלק מאוד-מאוד חשוב. אני חושב שבעניין הזה צריך חשיבה שבמדינה התקציבים צריכים להיות הרבה יותר, וכן לתת לזה דגש ולהשקיע בזה. אפשר להגיע להרבה-הרבה דברים. אנחנו יכולים להיות גם נחשונים בהרבה דברים בעניין הזה. אנחנו, כמפתחים, כחוקרים וכרצון כל הזמן לא לעמוד במקום אחד, יש לנו את היכולות האלה, ואם זה נמצא במרחב הגדול המסחרי – ובסך הכל אם אנחנו, כמדינה, יודעים להיות נחשונים, גם בדבר הזה אנחנו יכולים להיות נחשונים. אנחנו צריכים שבאמת נייעד את זה, שניקח את זה כיעדים וניתן לדברים האלה את התקציבים ואת ההיבטים והמסר, שאנחנו רוצים להביא גם מהיום הזה, שיש מאוד-מאוד הערכה למה שנעשה, וגם כהסתכלות על העתיד על דברים שצריך לעשות.

אני מודה לכם באופן אישי, וגם הוועדה מודה, לכל מי שהיה שותף ביום הזה. שיהיה לכם המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 14:04.