הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 391

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"א בסיון התשע"ז (05 ביוני 2017), שעה 12:30

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)(תיקון), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב

שולי מועלם-רפאלי

לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

ליאנה בלומנפלד-מגד - עו"ד, משרד המשפטים

תמר בייט שרון - רמ"ד אכיפה כלכלית אח"מ, המשרד לביטחון פנים

מאיה לדרמן - יועצת משפטית, משרד המשפטים

אלחנן הרמור - מנהל היחידה לפיקוח על בעלי רישיון, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך

נטליה קוקוי - מ"מ מפקח בתחום איסור הלבנת הון, רשות לניירות ערך

גיא דביר - יועץ משפטי למחלקת פיקוח על הבורסה וזירות, רשות לניירות ערך

אביטל קרופניק - עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך

אורית שרייבר - עו"ד בכירה ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

איה לינצ'בסקי

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון

ומימון טרור)(תיקון),

התשע"ז-2017

צהרים טובים אני מתנצל על האיחור, הנושא הקודם התארך. מי מציג את הנושא.

שמי אביטל קרופניק מהייעוץ המשפטי של הרשות לניירות ערך. אנחנו כאן בנושא של תיקון צו איסור הלבנת הון של מנהל תיקים. התיקון נובע מהתאמת הצו לסטנדרטים הבין-לאומיים שקבע ארגון ה-FATF ויישום המלצות ביקורת שעשה ארגון ה-moneyval בשנת 2013 בהקשר של עמידת הצו באותם סטנדרטים. בנוסף מוצע בצו להכניס מספר הקלות נוספות בהקשר של פעילותם הייחודית של מנהלי תיקים.

סליחה על ההפרעה. באתי רק להגיד שלום.

אני רק רוצה לומר שברכתי אותך בתחילת היום להצטרפותך כחברה מן המניין לוועדה. ברוכה הבאה.

תודה רבה. לא הייתי כאן כי התחלתי את היום בוועדת העבודה והרווחה בפרויקט גדול שעבדנו כמה שנים על תזונה בריאה ואורח חיים בריא, היום הציג המנכ"ל את תחילת הפרויקט בבתי הספר.

אנחנו עוסקים עכשיו בנושא צו איסור הלבנת הון.

בנוסף ליישום המלצות הסטנדרטים הבין-לאומיים יש בצו גם מספר הקלות שנובעות מאופן הפעילות הייחודית של מנהלי תיקים. מנהלי תיקים בעצם פועלים בחשבון של לקוח שמנוהל בתאגיד בנקאי או בבורסה ומאחר והם בעצם מעגל הגנה שני, עושים בדיקות וביקורות הלבנת הון בנוסף לבדיקות שנעשות על-ידי התאגיד הבנקאי וחבר הבורסה, הוצע לאשר מספר הקלות לצו, שנעבור עליהם בהקשר של זיהוי פרטים של נכים ובהקשר של חשבון שמסווג ברמת סיכון נמוכה.

אני רק רוצה להגיד שטיוטת הנוסח שנשארה לא נמצאת כרגע בפני הוועדה.

אם אלה תיקוני הגהה זה משהו אחר, אבל אם תיקונים אחרים אנחנו לא רוצים לחזור על מה שהיה.

"צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון מס' ), התשע"ז-2017.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו-(ג) ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן החוק), וסעיף 4895(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן - חוק המאבק בטרור), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם שר המשפטים, ולעניין סעיף 15 - בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור":

אני רק מעיר שלילך ביקשה להוריד את המילים "בעניין סעיף 15 - בהסכמת שר המשפטים".

במצבים קודמים גילינו שהנושא של חוק - - - והמאבק בטרור מתייחס למספר סעיפים בצו, זה לא המצב שיגידו לנו שלמשל סעיפים הקשורים לטריטוריות המפורטות בתוספת הראשונה לא ניתנה לגביהם הסכמה של שרת המשפטים, כך שכאמור אנחנו מעדיפים שההסכמה תתייחס לכל.

"אני מצווה לאמור: תיקון סעיף 1.

בסעיף 1 לצו איסור הלבנת הון חובות זיהוי דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים" - - -

אני מציע, כדי שיהיה יותר נוח, לקרוא רק את אותם סעיפים ואותם הגדרות שיש בהם שינוי.

בהגדרת איש ציבור זר: "איש ציבור זר" – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור או שותף עסקי של אחד מאלה".

אני רוצה להעיר פה נקודה, אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותה נקודה ואנחנו שוב בסבב חדש בנקודה הזאת. כל צו חדש שמגיע, יש ניסיון הרחבה נוסף להגדרות שונות, בין היתר ההגדרה של איש ציבור זר. רק בחודש מרץ, בסוף כנס החורף, הוועדה אישרה הרחבה בצו המוסדיים בהגדרה של איש ציבור זר ופה יש הרחבה נוספת שזה לא רק מי שהוסיפו, אלא גם יועץ ומינוי אישי של איש ציבור. אני מעלה את השאלה עד היכן נכון ומוצדק להרחיב הן מבחינת רמת הסיכון, הן מבחינת היכולת של מנהל התיקים לזהות את המעגלים הרחבים הללו.

אני מניח שמה שעומד מאחורי הנושא הזה זה שאנחנו מסתכלים ואומרים שאם נניח איש מרכזי בצרפת בא לישראל ופותח פה חשבון אז אנחנו נאמר שמשהו כאן לא מסתדר ואנחנו רוצים לבדוק אם אין פה משהו. כלומר עצם הפעולה הזאת יוצרת אצלנו את סימן השאלה ואתה רוצה לבדוק. נניח אם מישהו מצרפת יהיה בארצות הברית או בלונדון ויפתח חשבון, אני מניח שזה סביר כי לונדון זה מרכז גדול מאוד, ארצות הברית זה מרכז גדול מאוד וסביר שלמישהו מצרפת יש לו עניין לפתוח שם. זה שהוא בא לישראל זה מה שמעורר סימן שאלה כי מצרפת מה יש לו כאן בישראל, אלא אם כן אולי יש כאן משהו.

גם אם מישהו מצרפת הולך היום לפתוח בלונדון הוא ייחשב כאיש ציבור זר באותה מידה.

אבל החוק הזה לא יחייב אותו.

לפי כללים שחלים באנגליה הוא ייחשב באנגליה כאיש ציבור זר.

השאלה אם גם באנגליה חלים כאלה כללים? נניח מישהו מישראל שפותח באנגליה הכללים האלה חלים עליו?

כן. התשובה היא חיובית, ההגדרה הזאת בכללים האלה חלים מכוח סטנדרטים בין-לאומיים. לכן אותם כללים יחולו בצרפת יחולו באיטליה ויחולו בכל מדינה אחרת שעומדת בכללים הבין-לאומיים וכל המדינות המתוקנות עומדות בכללים הבין-לאומיים. לכן אם איש ציבור מאיטליה יגיע לאנגליה הוא גם יצטרך להזדהות ככזה ויעשו את אותם בדיקות כמו שאנחנו מחייבים כאן.

ההגדרה הזאת היא הגדרה שתואמת, לא במאה אחוז, את הסטנדרט הבין-לאומי. כאן ספציפית בצו הזה אנחנו לא מיישמים במאה אחוזים את ההגדרה, כמו שצו מוסדיים שאלעזר הזכיר שאושר בחודש מרץ, גם שם לא יישמנו את הכללים הבין-לאומיים כלשונם. ההבדלים פה בסופו של דבר נובעים גם מהרגולטור שמגיש את הצו, נובעים מהליך חקיקה, צו המוסדיים הוא צו שתוקן לראשונה במרץ האחרון מאז חקיקתו ב-2002. לכן לא ראו לנכון להכניס את כל מה שצריך, הם אמרו שיעשו את זה בצורה ---

אני מבין את ההיגיון, אבל זה צריך להיות דווקא איש בעל תפקיד ציבורי בכיר? כלומר אם אנחנו חושדים שיש כאן הלבנת הון, אז בדרך-כלל זה לא תפקיד ציבורי, בתפקיד ציבורי לא תמיד יש כסף. אז נניח מגיע אוליגרך ממקום מסוים לישראל, אין לו תפקיד ציבורי ולא כלום, החשד תמיד קיים, אז למה אנחנו דווקא מקבילים את זה - - -

אנחנו מדברים על השלב של הזיהוי.

אמרתי מה עומד מאחורי. למה אתה רוצה דווקא לזהות אותו? נניח מגיעים שניים, אחד פקיד בכיר בעיריית פריז שמרוויח 16,000 שקל בחודש ומגיע מישהו שמרוויח 200,000 או 300,000 בחודש. שניהם מגיעים לישראל, הפקיד הבכיר, בכיר בעירית פריז, אותו יתחילו לשאול והוא ייכנס לרשימה, למרות שהוא בקושי חי. השני, שמגלגל סכומים עצומים, חולף כי הוא לא בתפקיד ציבורי בכיר. השאלה למה דווקא לקחת את הנושא הזה. אני מבין שראיתם לנגד עיניכם את מלך סעודיה או את הנסיך שמגיע לישראל ומשקיע בה. אבל בעיקרון למה הכנסתם דווקא את הנושא של תפקיד ציבורי בכיר?

מדובר על רגישות גבוהה יותר בעניין של ניהול סיכונים. אי-אפשר להחיל את זה באמת על כל אנשי הציבור מהפקיד הזוטר ביותר עד הבכיר.

למה דווקא פקיד? אם החשד הוא להלבנה?

הזכרת אוליגרך. שוב, זה לא נכנס במסגרת ההגדרה, אבל יכול להיות שבמהלך ניהול סיכונים של מנהל התיקים של גוף פיננסי אחר הוא יבוא ויראה תושב זר, שאין לו שום קשר לישראל ויכול להיות שגם אותו הוא יאפיין כגורם לסיכון ויקיים מתוך ניהול הסיכונים הפנימי שלו איזשהם בקרות נוספות שאולי לא כתוב כאן במפורש מה לעשות לגבי האוליגרך, אבל כן אומרים לעשות בקרה מוגברת לגבי סיטואציות שהם בסיכון גבוה. גם אנחנו מנסים לעשות איזון בין הטלת החובות לבין ניהול הסיכונים. אנחנו לא יכולים להטיל את זה בצורה גורפת על כל אנשי הציבור.

על מה מדובר? על איזו השקעה? נניח הפקיד הבכיר הזה פותח לילד שלו פיקדון ומפקיד בו כל חודש 300 שקל. אולי כי הוא יהודי וזה מה שהוא רוצה לעשות. לעומת זאת, אותו אוליגרך פותח כאן עסק של מאות אלפי שקלים. אם הייתם אומרים שהמדד הוא כמות הכסף אז אני מבין, ברגע שאתה רואה כמות כזאת, לא חשוב מי, אם זה פקיד ציבורי או מישהו אחר, מדובר על כסף גדול ומישהו זר שמגיע לפה, זה קצת משונה וצריך לבדוק.

יש בדיקה גם לגבי אלה.

אבל ההגדרה של תפקיד ציבורי בכיר, אני לא יודע מה היא נותנת פה בדיוק.

ההשלכה של ההגדרה פה, המשמעות שלה היא בדיקה נוספת. זה לא אומר שהוא מיד בסיכון הכי גבוה, זה לא אומר שצריך לדווח על זה. זה אומר שצריך לזהות אותו כסיכון.

הסיבה שבחרו בנושא של תפקיד ציבורי זה בגלל שלצערי אנשי ציבור בכירים מועדים לנושא השחיתות שפותחים חשבונות טיפול כדי שלשם יוזרמו כספי השוחד שהם מקבלים. זו הטיפולוגיה. זה לא קשור לכמות החשבון, או להתנהלות שוטפת לגיטימית של אותו איש ציבור, אלא למן טיפולוגיה שידועה בזירות הבין-לאומיות בהקשרים של אנשי ציבור בכירים. מכאן הרצון לבדוק אותו ולראות שבאמת כל הפעולות שהוא מבצע הן פעולות שגרתיות שתואמות את הפרופיל שלו.

השאלה מה ההרחבה הזאת נותנת. בכל פעם זה עוד מעגל ועוד מעגל, הפעם מביאים מעגל נוסף של יועצים ומנויים אישיים של אנשי ציבור. מדובר גם על אחת ההרחבות שהייתה בצו המוסדיים בחמש השנים האחרונות, זאת אומרת זה לא רק למי שעכשיו איש ציבור זה למי שהיה בחמש השנים האחרונות איש ציבור. כל המעגלים הרחבים, בני משפחה, שותף עסקי ועכשיו גם התוספת הזאת.

בחמש השנים האחרונות זה גם מה שבסופו של דבר התקבל במוסדיים. התאמנו.

זה מה שאני אומר, זה לא רק מי שעכשיו, זה גם מי שבחמש השנים האחרונות.

אנחנו רואים שאם יש מישהו שעוסק בזה הרבה פעמים זה נעשה דרך המעגל שסביבו. למה מחקתם את ההגדרה של תפקיד ציבורי?

זה הועבר כהגדרה עצמאית בהמשך.

חבר פרלמנט הכוונה לחבר כנסת.

"אזור" - יהודה והשומרון ורצועת עזה.

"ארגון "FATF ((Financial Action Task Force - ארגון בין-לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.

הגדרת "בעל שליטה" תמחק, שכן היא נכנסה לחוק איסור הלבנת הון ולכן אין צורך בה.

"הליך הכרת הלקוח" - בין השאר, בירור מקור הכספים המופקדים בחשבון המנוהל, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון המנוהל, הפעילות המתוכננת בחשבון; לגבי תושב חוץ - גם בירור זיקתו לישראל. האם הלקוח או הנהנה בחשבון הוא איש ציבור זר. לגבי איש ציבור זר - גם מקור משאביו הפיננסיים. לגבי מי שהוא בעל עסק - גם סוג עסקיו".

הוועדה עמלה קשות על ההגדרה הזאת עוד לפני כמה שנים עד שהגיעו לנוסחה מוסכמת, פה לראשונה יש ניסיון שוב להרחיב אותה. אני רוצה שנשים לב מה כתוב פה ומה מנסים להרחיב. כתוב פה שבעצם חלק מהניסיון להכיר את הלקוח זה לבדוק מנין הוא מביא את הכספים לאותו חשבון, מה הפעילות שלו בחשבון, למה הוא פותח את החשבון. לראשונה יש פה תוספת של מקור משאביו הפיננסיים. אם הולכים על דרך האלימינציה, המשמעות של "משאביו הפיננסיים" זה בהכרח אותם כספים שהם לא קשורים לחשבון. ככל שהכספים האלה קשורים לחשבון אלה דברים שכבר נמצאים לפני כן בתוך ההגדרה.

זה אומר שהמשמעות היא קודם כל שהמעגל של כמה אתה רוצה לדעת על הבן אדם הזה הולך ומתרחב. דבר שני, יש פה מסר קצת בעייתי שאומר שברגע שלבן אדם יש משאבים פיננסיים, כבר צריך לדעת עליו וזה צובע אותו בצבע מסוים שאני צריך לדעת עליו. כמו שאומרים נציגי הממשלה, זה עוזר לי לדעת מיהו ומהו ולסמן פרופיל שלו. כל מידע נוסף שאני אדע על הלקוחות אני אוכל לשרטט טוב יותר את הפרופיל שלו, השאלה עד איזה מעגלים אנחנו מרחיבים את זה?

פה לראשונה יש מעגל שהוא לא קשור בהגדרה. אלה כספים שלא קשורים לחשבון כי אם הם היו קשורים לחשבון אז הם לא נמצאים בהגדרה. השאלה אם מוצדק להמשיך ולהרחיב את זה לעוד ועוד, גם למידע, כי על פניו אפשר למצוא עוד דברים כמו מי האנשים שהוא עושה אתם עסקים, מי הספקים שלו ועוד. ככל שאני אדע יותר ויותר עליו, בוודאי שאוכל לשרטט את הפרופיל שלו בצורה טובה יותר.

אני קורא את זה וחושב שמשוגע מי שירצה לבוא לעשות עסקים בישראל. מצד אחד ישראל רוצה למשוך משקיעים זרים שישקיעו ויפתחו - - -

מדובר כאן רק על אנשי ציבור. ההרחבה מתייחסת רק לאנשי ציבור. רצונה לגבי אנשי ציבור הוא ברור לדעת מה מקור ההון. אנשי ציבור גם נדרשים לתת הצהרות הון.

לא מקור ההון שמגיע לחשבון. זה סתם מאיפה יש לו כסף באופן כללי.

זה לא חייב להיות שיש לו כסף. זה לא שמחפשים את האנשים העשירים, מחפשים איש הציבור שיגיד שההון שלו הוא הון שנצבר מעסקיו.

מה זה רלוונטי? זה לא קשור למה שמנוהל בחשבון.

זה רלוונטי כי כשאתה מבצע הערכת סיכון אתה יכול להבין אם הפעילות סבירה או לא סבירה לפי מי שעומד מולך. אם זה מישהו שבא עם הון וההתנהלות שלו גם כאיש ציבור ממשיכה להיות התנהלות של - - -

אם לוקחים את הכיוון הזה עד הסוף אפשר להוסיף חקירת שתי וערב על אותו בן אדם.

זה לא מה שאנחנו עושים. אנחנו מבקשים לגבי אנשי ציבור, שיצהירו לגבי הונם.

אפשר להכניס עוד הרבה דברים לפה, השאלה אם זה מוצדק.

אבל אנחנו לא מכניסים הרבה דברים, מכניסים רק לגבי אנשי ציבור.

בשלב הזה לא, אולי עוד שנתיים יכול להיות שכן. השאלה אם אנחנו פורצים את המעגל של הדברים מעבר למה שקשור לחשבון.

מה מטרת החוק? אנחנו חתומים על אמנה כדי שלא יבואו - - - אנשי ציבור, יש לך כאן מעקב אחרי - - - שלא יברח למקום אחר. זה מה שהבנתי, שאנחנו חתומים על אמנה כדי לפקח על אנשי ציבור כדי שלא יתנהלו בצורה פלילית וכדי להרחיק את העבירה, שלא יבוא למדינה אחרת, אז אנחנו חתומים על אמנה שתהיה הדדיות.

לכן שאלתי אם זו המטרה. אם זו המטרה ומישהו בא ומפקיד מצרפת 300 שקלים בחודש לטובת חיסכון לבן שלו, הוא צריך לעבור את כל השתי וערב הזה? ניסיתי לומר שצריך להתלות את זה בסכומים אחרת בא יהודי מצרפת רוצה להפקיד לבן שלו, הוא לא עלה אבל הבן אולי יעלה לישראל והוא פקיד בכיר בעיריית פריז, יש לו 300 שקל בכל חודש. אז הוא צריך לעבור את כל הדבר הזה. לעומת האוליגרך שדיברנו עליו, שגלגל מיליונים והוא לא עובר את זה.

אם הוא יהיה פקיד בעיריית פריז הוא לא יבוא. אני שואל עד היום מדוע פקיד ציבור? למה הפקידים יודעים תמיד לגרוע את נושא הפקידות? מה ההבדל בין חבר פרלמנט למנכ"ל משרד ממשלתי או מנכ"ל חברה ממשלתית? למה בכל הנושא של אנשי ציבור גורעים כל הזמן לכל אורך הדרך פקידי ציבור. הם לא נמצאים בכלל לעניין הזה. כולם זה רק אנשי ציבור, הם החשודים, הם הבעייתיים. פקיד ציבור, שבא ומשקיע כאן מיליון פרנק והוא בסך הכול פקיד במחלקת החניה בצרפת, הוא לא צריך שום דבר - - -

אבל למה דווקא פקיד? אם הוא סתם אדם רגיל ומשקיע מיליון? למה לא לבדוק פה? צריך להיות קריטריון של כסף.

זה שלב ראשון. כל אחד שפותח חשבון בכל מדינה זרה צריך להראות מאיפה המקור שלו - - -

גם על 300 שקל בחודש צריך?

העלית נושא של הגבלה. הדבר הזה צריך להיות עם סכומים. זה לא יכול להיות כל סכום. לא כל פתיחת חשבון שמתנהלת לא רק לילד, יש פה נכד סטודנט שלומד ומתנדב פה, למה בחשבון שלו? יכולים להיות הרבה הסברים בעניין. בסופו של דבר זו לא הברחת נכסים ולא התנהלות פלילית, אלה כספים שהגיעו ביושר בסכומים סבירים מאוד גם במסגרת התפקיד שלו. מדוע אנחנו עושים את כל המעקב הזה והתחקיר הזה שגורמים להרגשה מאוד מגבילה והרגשת רדיפה וסטיגמה כשמראש קובעים שיש פה משהו בתהליך.

כדי לשקף את זה ולהציף. למה לכל אורך הדרך זה איש ציבור זר? זה צריך להיות כל התפקידים הציבוריים, עובד ציבור זה באותה מידה מבחינתי. אם הולכים לפתרון שמציע אלעזר, אם אומרים שהמטרה היא לדעת מאיפה הכסף, אז אם מעניין אותי הכסף שמגיע למה צריכה לעניין אותי כל המערכת הפיננסית שלו. הרי אני לא אדע מהמערכת הפיננסית שלו האם זה סביר או לא סביר, יש לנו כלי מדידה בכלל לדברים האלה? אם הוא אומר את מכלול משאביו הפיננסיים, יש לו כך וכך קרקעות או כך וכך אחוזים בחברה, לעומת שהוא מביא לכאן 100,000 פרנק מצרפת או מיליון פרנק, אני רוצה לדעת מה מקור הכסף ומה מטרת הכסף, מה העיסוקים שלך באופן כללי אבל לא משאביו הפיננסיים.

אני מרגיש שיש לחברי הכנסת תחושה שאנחנו מפספסים משהו. נדבקנו להגדרה של תפקיד ציבורי בכיר מחו"ל והמטרה של החוק היא ברורה וזה לא עונה על המטרה. במקרים מסוימים זה יכול לענות על המטרה אבל במקרים אחרים לא. זה יכול להיות באותה מידה גם אם הוא לא בתפקיד ציבורי בכיר. אם הייתם מגדירים סכום, אני יכול להבין שהחל מסכום מסוים שווה לבדוק מה המקורות שלו ולמה הוא בא לעשות את זה בארץ וכו'. מה זה קשור לתפקיד ציבורי? יבוא מישהו ויפקיד 300 שקלים בחודש לבן שלו, אז לחקור אותו כי הוא חשוד?

המשמעות כאן זה לא החקירות. זה אומר שלגביו צריך אישור של אחראי לביצוע פעולה או לפתיחת חשבון.

הוא נכנס לרשימות.

אלה לא רשימות. זו בקרה נוספת.

הוא מוגדר כמישהו בסיכון גבוה יותר.

נכון. בהגדרה הוא בסיכון גבוה יותר לכן הדרישות בצו, מה שקובעים לגבי איש ציבור זר, שצריך אישור של אחראי בגורם הפיננסי שיפתח לו את החשבון או יבצע עבורו את הפעילות ואיזושהי בקרה מוגברת על הפעילות שלו. זה לא אומר שאוטומטית כל דבר שהוא עושה נמצא בחקירה.

הוא שם כולה 300 שקל בחודש, למה הוא כבר צריך להיות ברשימות וצריך אישור מיוחד ובודקים עליו וכו' והשני שבא אתו ביחד פתח חשבון של שלושה מיליון שקלים ואף אחד לא שואל כלום ולא בודק.

זה לא אומר שלא ישאלו. חלק מהכרת הלקוח זה להבין את מקור הכספים.

אז למה שמו לזה דווקא משהו מיוחד? אם את אומרת שלכל אדם - - -

כשנגיע להכרת הלקוח, זה נעשה לפי ניהול סיכונים. אם זה מישהו שאומר שהוא הולך להתנהל בהיקפים גדולים אז הבקרה תהיה מוגברת גם עליו.

כל שאלה שנשאלת כאן צריכה להיות מטרה כדי לדעת אם בסופו של דבר לאשר או לא. לצורך האינדיקציה לא שואלים שאלות סתם. אני יכול להבין שחלק מהשאלות הן על מקור הכסף כדי לוודא שמקור הכסף לא בא ממקורות פיננסיים והוא היה רק חבר פרלמנט או נציג בעירית צרפת במועצה.

אנחנו חוזרים על אותו דבר כל הזמן. אם מדובר על צו איסור הלבנת הון וגם השם של האיש נכנס למעטפה הזאת, האלמנט שצריך להכתיב לנו הוא הסכום שמדובר בו. כמו שלא תתעסקו עם מישהו שמרוויח 5,000 שקל וחי בהתאם לעומת משהו שמרוויח 5,000 וחי ברמה של מישהו שמרוויח 100,000, אתם תבדקו אותו. כלומר הסכום הוא שמשחק פה.

דווקא לגבי אנשי ציבור שבאים לארץ עם סכומים נמוכים, דווקא זאת אינדיקציה לכך שיש מקום לשאול אותם שאלות. כי למה שאיש ציבור ממדינה זרה יבוא ויפתח פה חשבון בסכומים נמוכים כדי לעשות חיסכון פה ולא בארץ מוצאו?

כי הבן שלו פה, או שהוא רוצה שהבן שלו יעבור לפה.

מה שאת אומרת נכון לכסף שהוא מביא לפה. פה אתם רוצים משהו חדש, זה כבר לא הכסף שהוא מביא לפה, זה משהו מעבר. ככל שהדברים נמצאים בתוך החשבון אז בסדר. עכשיו מבקשים להרחיב על המעגלים השונים שמעבר לזה.

הגבתי להערות של חבר הכנסת מקלב ושל יושב-ראש הוועדה שבכלל תוהות למה הסטנדרטים הבין-לאומיים שאנחנו מצייתים להם במידה רבה בחרו את הנושא של עובד ציבור זר ולא של אוליגרכים זרים. עלתה גם השאלה למה אנחנו לא בודקים לפי הסכומים. אני רוצה להסביר שבנושא של שחיתות שלטונית, של עבירות השחיתות בשוחד, אנחנו מחויבים גם באמנות שונות, אמנות השחיתות של האו"ם והאמנה למניעת שוחד של עובד ציבור של ה-OECD. אנחנו אמורים לפעול כדי למנוע את המצבים האלה. בהקשר הזה של אנשי ציבור זרים שבאים לפתוח חשבונות בישראל, הנושא של הסכום הוא לאו דווקא אינדיקציה לסיכון. זה מה שאני מנסה להשיב.

אני שומע מה שאת אומרת ואני לא מצליח להבין את ההיגיון. אדם בא מצרפת לישראל כי הילדים והנכדים שלו פה והוא מדבר על 300 שקל. לעומת השני שפתח חשבון שמגלגל שלושה מיליון אבל הוא לא בתפקיד ציבורי בכיר אלא סתם אוליגרך.

ההגדרה באנגלית זה politically expose persons, אנשים שחשופים מבחינה פוליטית לשחיתויות ולשוחד.

ולמה לא עובד ציבור? מה ההבדל? למה איש ציבור חשוף ועובד ציבור לא?

עובד ציבור זה פקיד, יש לו פחות יכולת השפעה מאשר לבכיר.

מנכ"ל חברה ממשלתית נמצא בתוך ההגדרה.

אבל גם עובד ציבור.

יכול להיות, אבל לא כמו מישהו שהוא בכיר ויש לו יכולת הנעת תהליכים. זה לא אותו דבר. אי-אפשר להשוות בין פקיד לבין ראש הממשלה.

זה כמובן מעלה לי את האגו לדעת כמה יכולת השפעה יש לי, אבל אני חושב שלעובד ציבור במנהל מקרקעי ישראל יש לו הרבה יותר השפעה ממני.

הרשימה שמנויה בצו היא רשימה לא סגורה. המקצועות והתפקידים שמנויים כאן הם רשימה מצומצמת. יש מקום להפעלת שיקול דעת על-ידי מנהל התיקים לבחון האם התפקיד שמי שמבקש להיות לקוח שלו נושא מציב אותו בעמדה כזאת שהוא יכול להיות חשוף לשחיתות ציבורית.

למה אתם לא מקשרים את זה לסכומים?

שמי אלחנן הרמור, מנהל היחידה לפיקוח על בעלי רישיון על מנהלי תיקים ברשות לניירות ערך. הנקודה היא שמנהל תיקים הוא מישהו שמקבל ייפוי כוח בחשבון של מישהו אחר, לנהל לו את הכסף. אז קודם כל הדוגמה של ה-300 שקל בחודש יכול להיות שהיא רלוונטית לבנקים או לגופים אחרים, אצל מנהל תיקים מצב כזה לא קיים. למעשה אתה מעביר סכום, בדרך-כלל סכומים גדולים, רוב מנהלי התיקים במדינת ישראל לא יסכימו לנהל פחות מ-300,000 שקל ואלה בדרך-כלל סכומים חד פעמיים שמופקדים לחשבון, אפשר להוסיף או להוריד כספים משם. מנהל התיקים מחויב, גם על-פי חוק הייעוץ שמחייב אותו לברר צורכי לקוח. הוא מחויב להכיר את הלקוח ברמה שתאפשר לו לנהל ולהתאים את התיק לצרכיו.

לכן אני חושב שצריך לנתק את הדיון הזה ממוסדות פיננסיים אחרים שחובות חלות עליו. גם הדוגמאות שנתתם על סכומים גבוהים, במסגרת ניהול הסיכונים, כשמישהו פותח חשבון הוא שואל אותו שאלות. שם המקום להגדיר באיזה רמת סיכון הוא מסווג את הלקוח. בדוגמה של האוליגרך, סביר להניח שמנהל התיקים יסווג אותו ברמת סיכון גבוהה ואז נשאלת השאלה למה איש ציבור זר? כי זה סוג של ברירת מחדל. ברירת המחדל היא של איש ציבור זר, אתה מתחיל ממקום של סיכון גבוה, יכול להיות שבסוף לא תגדיר אותו בסיכון גבוה, אבל זו ברירת מחדל שנקבעה בסטנדרטים הבין-לאומיים מהסיבות שכבר צוינו כאן. של מלחמה בשחיתות. הסיכוי שמישהו ממדינה אחת יפתח חשבון במדינה אחרת והסטנדרטים האלה חלים בכל מדינות העולם.

אני מבין שזה נוסח שמקובל באמנה הבין-לאומית, זה גם מחייב אתכם?

זה מחייב. אנחנו נמצאים כבר אחרי ביקורת.

אני מציע שנתקדם. נשאיר את זה כך שאנחנו מבינים שזה קורה, אם היה כתוב שמישהו בעל תפקיד ציבורי בכיר הוא כבר חשוד, בלי קשר שהוא תושב חוץ ומגיע לכאן, הוא כבר חשוד כי יש לו אופציות לשחיתות, אם הוא בא מבחוץ אז זה חשוד על גבי חשוד.

אדוני עושה קדימון לשבוע הבא.

- - - הפיננסיים גם נמצא באמנה הבין-לאומית?

כתוב מקור ההון, שזה כמו הצהרת הון.

נמשיך הלאה ועוד נחזור לזה.

"הרשימה" – התיקון פה הוא במקום סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור, סעיף 18 לחוק המאבק בטרור. כך גם ההמשך נמחק, בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור.

יש כמה שינויים במהלך הצו בגלל חוק המאבק בטרור שהוועדה אישרה.

"התכתבות עסקית" – הסכם בכתב כמשמעותו בסעיף 13 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק העיסוק) וכל שינוי בהסכם ודוח רבעוני ללקוח כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"ב-2012".

ההגדרה משמשת אחר-כך לצורך סעיף של שמירת מסמכים, של סוג המסמכים שנדרש לשמור.

אנחנו מדברים על מישהו שבא לארץ בעל תפקיד ציבורי בכיר ומה הוא עושה? הבנתי ממך שלא דווח להם שהוא רוצה לפתוח חשבון בבנק, רק דובר שהוא רוצה לקחת מישהו שינהל לו משהו.

יש את הצו שחל על הבנקים שהוא מתייחס למצב שבו הוא רוצה לפתוח.

אבל הצו של הבנקים מדבר על סכום. כל מי שרוצה מסכום מסוים, לא?

הסכומים שחלים שם הם לחובת הדיווח זה לא על עצם הצורך להכיר.

יש צו שרלוונטי לנושא הזה.

שם אין שום התניה של הסכום?

יש את הצורך לבצע הכרת לקוח מסוימת לגביו.

הכרת לקוח יש על כולם.

יש התייחסות מפורשת לאיש ציבור זר.

"חשבון מנוהל ברמת סיכון נמוכה" - חשבון מנוהל אצל תאגיד בנקאי בישראל או אצל חבר בורסה בישראל, ושמנהל התיקים סיווג אותו ברמת סיכון נמוכה להלבנת הון ולמימון טרור, בהסתמך על הליך הכרת הלקוח".

בהגדרת מספר זהות בפסקה (2), התיקון הוא שבסופו יבוא:

"אם היחיד הוא תושב האזור - מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המנהל האזרחי וליחד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(6)(א) - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך"

בפסקה (4), במקום הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד יבוא:

"מספר הרישום הפנימי אצל מנהל התיקים; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(6א) - מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך".

בהגדרת "מען", גם כאן אלה תיקונים טכניים בלבד. במקום סעיף 5(א)(1) יהיה 4(א)(1) ו-(6א) וכך גם בפסקה (2), בהגדרת תאגיד במקום 5(א)(3)(4) יבוא 4(א)(3) ו-(6א). בהגדרת "נהנה" במקום סעיף 7(א)(1)(א) יבוא סעיף 7(א)(1), בעקבות תיקונים בחוק איסור הלבנת הון ואם הנהנה הוא תאגיד יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים.

תיקון בהגדרת "ניירות ערך" ו"נכסים פיננסיים" - מחיקה של שם חוק הסדרת עיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בעקבות הפניה מוקדמת יותר לחוק.

הוספת הגדרת "עורך-דין" – "בעל רישיון לעריכת-דין בישראל ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם בעל רישיון לעריכת-דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות ב-OECD - גם עורך-דין בעל רישיון באחת המדינות החברות בארגון ה-OECD". זה בדומה לצו הזירות, צו המבטחים שאושר לאחרונה כאן במרץ.

הוספה של הגדרת "תושב אזור" – "מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור". הוספה של אותה הגדרה שנמחקה קודם של "תפקיד ציבורי בכיר" – "לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברות ממשלתיות, בעל תפקיד בכיר בארגונים בין-לאומיים או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה".

אני רק רוצה לדייק שזו לא אותה הגדרה שנמחקה. זו אותה הגדרה עם הרחבות מסוימות של חבר מפלגה בכיר, נושא משרה וכו'.

בהתאם לאותן המלצות וסטנדרטים בין-לאומיים. בסעיף 2 בסעיף קטן (א) נמחקה ההפניה לעניין זה הליך של הכרת הלקוח מאחר והגדרת הליך הכרת הלקוח הועברה לסעיף ההגדרות הכללי. בסעיף קטן (ב) יש הוספה של:

"לא יתקשר מנהל תיקים לשם ניהול חשבון מנוהל שבעליו או הנהנה בו הוא איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה במנהל התיקים, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי. מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של איש הציבור הזר להלבנת הון ולמימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי הלקוח או הנהנה בחשבון הוא איש ציבור זר, לא יבצע מנהל התיקים פעולה בחשבון עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות. בסעיף זה, "נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999".

בסעיף קטן (ג) יש גם תיקון בהתאם לאותם סטנדרטים בין-לאומיים.

אנחנו מדברים על בקרה שוטפת שהיא לפי מידת הסיכון והבקרה השוטפת צריכה להיות לפי אופי הפעילות כי מבחינה לשונית הניסוח הזה לא כל-כך מסתדר. כי הבקרה השוטפת היא לא בקרה שוטפת במקרה ש-, בקרה שוטפת היא בהתאם לאופי מסוים ופעילות מסוימת.

במקרה ומגיע מישהו כזה אנחנו צריכים לדווח לארץ המוצא שלו? שהם יבדקו אותו שם, או שאנחנו עושים את הבדיקות? אם הוא בא מצרפת אז אנחנו מישראל נבדוק מה מקור העושר שלו בצרפת?

אם יש דיווח. לא בהכרח יש דיווח. כאן מדובר רק בזיהוי וניהול סיכונים שמנהל התיקים עושה ללקוחות שלו בין אם זה איש ציבור או לא.

הוא מסתמך על מה שהוא אומר? לא עושה בדיקה.

מסתמך על הצהרת הלקוח.

נשנה את זה "וכן בהתאם לאופי הפעילות הנושא - - - בלתי רגילה בחשבון המנוהל". בסיפא של הסעיף "התעורר ספק ביחס לזהות הלקוח או לאמיתות מסמכי הזיהוי המצויים אצל מנהל התיקים, יבצע מנהל התיקים הליך הכרת לקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של הלקוח ותוך נקיטת אמצעים סבירים".

לגבי הנושא של הסיפא לא ברור מה זה "תוך נקיטת אמצעים סבירים"?

הרעיון פה הוא לסייע למנהלי התיקים כדי להסביר להם שהם צריכים לבצע את אותו הליך מחדש של הכרת לקוח בהתאם למקרה שעומד בפניהם. לא תמיד זה יהיה ביצוע הליך מחודש שלם אלא יכול להיות שזה יהיה ביצוע חלקי בהתאם לחשש. לגבי נקיטת אמצעים סבירים, זה גם אמור לסייע למנהלי התיקים. הרעיון הוא לנקוט את אותם אמצעים שמתבקשים מאותו מקרה ולא כמו שיושב-ראש הוועדה צריך לשכור עכשיו חוקר פרטי או לבצע אמצעים שהם מאוד מחמירים וקשים, אלא לנקוט אמצעים סבירים אם זה לדבר שוב עם הלקוח, לבקש ממנו מענה לשאלות, לעשות חיפוש במאגרי מידע ממוחשבים.

הוא לא צריך לעשות, לפי מידת הסיכון הוא נוקט את האמצעי המתאים. אם הוא חושב שיש פה משהו בעייתי, הוא צריך לנקוט יותר אמצעים. משאירים לכם שיקול דעת לחשוב מה האמצעי הנכון. לדרוש עוד מסמך? לשאול עוד שאלות? לעשות בדיקה נוספת?

תוספת של שני סעיפים (ד) ו-(ה):

"(ד) מנהל תיקים לא ינהל חשבונות בשמות בדויים או חשבונות ממוספרים.

(ה) בירור היותו של אדם איש ציבור זר, יכול שייעשה לפי טופס שיפרסם הממונה".

זה בהתאם למה שהיה כבר המצב וזו מגמה לאפשר להקל במידה מסוימת על מנהלי התיקים שהיכולת לברר - - - שלא לצפות מהתחום הפיננסי לעשות חקירות שתי וערב ולשכור חוקרים פרטיים, שזה יהיה על סמך המידע שהלקוח מוסר.

השאלה אם יהיה יותר מידי בלבול מוח הוא לא ילך למישהו אחר.

גם מישהו אחר יצטרך לעשות את זה.

ימצא מישהו שלא יעשה לו.

חשוב להדגיש שהטופס כאן נועד כדי להקל אבל הוא אופציונאלי בלבד וכן אנחנו מצפים ממנהלי התיקים להפעיל שיקול דעת בהתאם לאותה רמת סיכון שנמצאת בפניהם וככל שהם רואים שיש צורך בשאלת שאלות נוספות או בדיקות נוספות, אז כן מצופה מהם לעשות את אותם בדיקות ובירורים.

בכל מקרה, אחרי שהוא עושה את הבדיקות, בין אם יש לו חשד ובין אם לא הוא צריך להעביר את זה לרשות להלבנת הון?

לא, ממש לא. זה רק כדי להכיר את הלקוח ולסווג את זה בהתאם לרמת הסיכון. הדיווחים בהמשך הצו הם רק בהתאם לפעולות שמתבצעות ולפי תסמינים מסוימים וגודל הפעולה. אז באמת יש קריטריונים אחרים, לא על כל דבר מועבר דיווח.

בסעיף 3 אחרי סעיף קטן (א) יבוא סעיף קטן (א1):

"אם קיים מיופה כוח, יבדוק מנהל תיקים כי הלקוח ייפה את כוחו של מיופה הכוח וישמור העתק של ייפוי הכוח או תיעוד של הבדיקה".

בסעיף קטן (ב)(2) במקום "ראש רשות ניירות ערך" יבוא "הממונה". בסעיף קטן (ג) יש תוספת:

"לא יתקשר מנהל תיקים עם תאגיד לשם ניהול חשבון מנוהל לתאגיד בלא שירשום לגבי בעלי השליטה, המנהל הכללי של התאגיד, או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) ואת תיאור מבנה השליטה בתאגיד. רישום הפרטים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) כאמור ייעשה גם לגבי חברי הנהלה בכירה נוספים בתאגיד לפי רמת הסיכון של התאגיד. רישום הפרטים לגבי בעלי השליטה כאמור ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 5. רישום הפרטים כאמור לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה לגבי חברי הנהלה נוספים בתאגיד ותיאור מבנה השליטה בתאגיד, ייעשה על-פי הפרטים שמסר הלקוח".

גם כאן חשוב להדגיש שהתוספת הזאת מתוך הבנה שאי-אפשר לצפות ממנהל התיקים לעשות את החקירות בעצמו, זה מתבסס על הנתונים והמידע שהלקוח מוסר.

"לא השיג מנהל התיקים מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות".

בסעיף קטן (ד)(1) יבוא בסוף: "ויבדוק כי הלקוח ייפה את כוחו של מיופה הכוח כאמור בסעיף קטן (א1)"

בסעיף 4 (א) (1) יש הקלה ביחס לאימות פרטי זיהוי של יחיד. כאשר הסעיף יתוקן ויקבע כאמור:

"ביחיד שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) - תעודת זהות, או העתק מאושר שלה, העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - ככל הנוגע לפרטי הזיהוי - יישמרו אצל מנהל התיקים. קיים מיופה כוח בחשבון המנוהל, ללא סיבה נראית לעין, ישווה מנהל התיקים את פרטי הזיהוי של מיופה הכוח עם מסמך זיהוי נוסף, הנושא תמונה ושם או מספר זהות, או שיאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין וישווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים. לעניין פסקה זו - יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה וכן דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952 ורישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה (נוסח חדש)."

יש כאן הקלה בהקשר שאין צורך באימות הפרטים בעזרת מסמך נוסף אלא במקרה של מיופה כוח שהוא ללא סיבה נראית לעין. אותו דבר חל בפסקה (2) לאותו סעיף קטן, בהקשר של רישום פרטי זיהוי של יחיד שהוא תושב חוץ. גם כאן יידרש "דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר של מסמך כאמור. העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - לגבי פרטי הזיהוי - יישמרו אצל מנהל התיקים"

יחיד שהוא תושב חוץ שעונה על הקריטריונים הקודמים או שעכשיו אתם מתחילים משהו אחר לגמרי?

זה לא איש ציבור זר אם זו השאלה, פשוט יחיד תושב חוץ.

איך מזהים אותו? מה המסמכים שדרושים כדי לזהות אותו.

"דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר של מסמך כאמור. העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי - לגבי פרטי הזיהוי - יישמרו אצל מנהל התיקים. אם היחיד הוא תושב האזור, רשאי מנהל התיקים לרשום את פרטי הזיהוי לפי כרטיס מגנטי שהנפיק המנהל האזרחי, והעתק מצולם שלו - לגבי פרטי הזיהוי האמורים - יישמר אצל מנהל התיקים. קיים מיופה כוח בחשבון המנוהל, ללא סיבה נראית לעין, ישווה מנהל התיקים את פרטי הזיהוי עם מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה ושם או מספר זהות או שיאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין וישווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים".

(3) לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) של תאגיד הרשום בישראל - לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו, מנהל התיקים יקבל לידיו וישמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם, וכן מסמכים אלה:

העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד להתקשר עם מנהל התיקים לשם ניהול חשבון מנוהל, או אישור של עורך דין שהחלטה כאמור התקבלה כדין.

העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה בחשבון המנוהל, או אישור של עורך דין על מורשי החתימה בחשבון המנוהל".

זה נוסח זהה לצו המבטחים שעבר לאחרונה בצו זירות הסוחר. בפסקה (4) יש תיקון קטן שנובע מאתו תיקון של פסקה (3). באמצע, במקום פסקה (3) (ב) עד (ה), יבוא רק בפסקה (3). אותו דבר בפסקה (5), במקום (3)(ד) ו-(ה), יבוא (3)(א) עד (ב). אחרי פסקה (6) תבוא פסקה (6א):

"(6א). אם נעשו פעולות לפתיחת החשבון מחוץ לישראל, רשאי מנהל התיקים על אף האמור בפסקאות (2) ו-(4), לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בחשבון מן הסוג הזה במדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה האמורה קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות. מנהל התיקים ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי.

בפסקה (7) יש תיקון קטן, במקום "בעל חשבון" יבוא "לקוח". בסעיף קטן (ב) פסקה (2) יבוא רק "עורך-דין". בפסקה (4) אחרי "רשות" יבוא "שצוינה". בסעיף קטן (ד) במקום " יושב-ראש רשות ניירות ערך" יבוא "הממונה". בסעיף 5 סעיף קטן (א) אחרי פסקה (1) תבוא פסקה (1א):

"(1א) התבקש מנהל תיקים לנהל חשבון כאמור בסעיף 3(ב)(2), ישמור העתק מהחלטת בית משפט, בית הדין או ההוצאה לפועל המעידה על המינוי.

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא סעיף קטן (ד):

"(ד) מנהל תיקים יבדוק אם ההצהרה, כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), סבירה על פניה.

בסעיף 6 סעיף קטן (א) בפסקאות (6) ו-(7) יש הורדה של "בחתימת מקור". בסעיף קטן (8) במקום "יושב-ראש רשות לניירות ערך" יבוא "הממונה". בסעיף קטן (ג) אותו תיקון, במקום "יושב-ראש הרשות", יבוא "הממונה".

סעיף 6א הוא סעיף חדש, "הקלות לחשבון מנוהל ברמת סיכון נמוכה.

"(א) בהתקשרות לשם ניהול חשבון מנוהל ברמת סיכון נמוכה לא יחול סעיף 7, ועל אף האמור בסעיפים 4(א), 5(א) ו-(ב) רשאי מנהל התיקים לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4, ולקבל הצהרה על נהנה ובעל שליטה שלא בחתימת מקור, ובלבד שנקט אמצעי נוסף לאימות וזיהוי הלקוח; לעניין זה, "אמצעי נוסף" - כל אחד מאלה:

(1) השוואת פרטי הזיהוי של הלקוח עם העתק מסמך זיהוי נוסף, הנושא תמונה ושם או מספר זהות.

(2) ביצוע זיהוי פנים אל פנים של הלקוח באמצעות טכנולוגיות המאפשרות זיהוי חזותי.

(3) השוואת פרטי הזיהוי של הלקוח עם מרשם האוכלוסין והשוואת תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים.

(4) אמצעי אחר שאישר הממונה.

סעיף זה לא יחול אם הלקוח הוא ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה".

זהו סעיף שמאפשר הקלה משמעותית למנהלי התיקים בכל הקשור לחשבונות מנוהלים המסווגים על ידם בסיכון נמוך. כאשר בחשבונות האמורים האלה הם יוכלו בעצם לקבל פטור מזיהוי פנים אל פנים ואפשרות לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי ולקבל הצהרה שלא בחתימת מקור. הדבר הזה מאוד חשוב בשביל פתיחת חשבונות מקוונים. מנהלי התיקים מחכים לכך כדי שהם יוכלו להשלים תהליך מקוון באופן מלא מה שעד עכשיו התקשו לעשות בעקבות דרישות הצו לכן זו הקלה משמעותית.

בסעיף 7 סעיף קטן (א) בפסקה (1) יש תיקון שבמקום הכתוב יבוא:

"(1) מנהל התיקים או מי מעובדיו או עובד של תאגיד קשור כהגדרתו בחוק העיסוק של מנהל התיקים המנוי בתוספת השלישית לחוק".

אחרי פסקה (4) תבוא פסקה (5):

"(5) זיהוי אחר שאישר הממונה".

בסעיף 8 בהקשר של שמירת מסמכי הזיהוי, במקום "שבע שנים לפחות מיום סיום ההתקשרות, יבוא "חמש שנים לפחות מיום סיום ההתקשורת או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לעשות כן בידי הממונה במקרים מסוימים בהם מסמכי הזיהוי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק. שמירת מסמכי הזיהוי למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969 ובלבד שתאפשר איתור יעיל וזמין שלהם.

8א. לגבי חשבון שבו התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור, ישקול מנהל התיקים, לפי מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, את ביטול הפטורים או ההקלות שניתנו לגביו. לעניין זה, "חשבון" - חשבון שננקטו לגביו הליכי זיהוי חלופיים לפי סעיף 4(ד). חשבון שבו קיים פטור מרישום נהנה כאמור בסעיף 6 או חשבון שניתנו לגביו הקלות כאמור בסעיף 6א".

"8ב. מניעת הפרת החובה בדבר איסור גילוי ועיון.

במקרה של פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה בחשבון מנוהל כאמור בסעיף 2(ג) או התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור בסעיף 8א, ומנהל התיקים סבור כי ביצוע בקרה שוטפת בהתייחס להליך הכרת הלקוח או ביטול פטורים או הקלות, לפי העניין, יובילו להפרת חובתו לפי סעיף 14 לצו, רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור".

הסעיף מיועד לסייע למנהל התיקים בהתמודדות במצב בו הוא חושש שביצוע פעולה מסוימת תביא למצב של - - - שהלקוח יידע שהתגלה לגביו מידע חשוד שבגינו מועבר דיווח לרשות המוסמכת, יכול מנהל התיקים יוכל שלא לעשות את אותם פעולות שהתבקש לעשות בצו ורק לשלוח דיווח לרשות איסור הלבנת הון.

"9. בקרה על פעילויות הלקוח.

"מנהל תיקים יערוך בקרה שוטפת אחר פעולות יזומות של לקוח בחשבון מנוהל, אם הוא יודע עליהן, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק ויבדוק כי הפעולות תואמות את אופי החשבון לפי היכרותו עם הלקוח, וזאת לפי רמת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור. בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים מנהל תיקים בקרה מוגברת -

(1) על פעילות בחשבון הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה.

(2) על פעילות שמתבצעת בחשבון מנוהל של איש ציבור זר.

(3) על לקוחות או על פעילות שיש בהם סיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור".

בסעיף 10 אחרי סעיף קטן (ב) יבוא סעיף קטן (ג):

"(ג) מנהל תיקים ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של הלקוח שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק או לפי סעיפים 33(א) או 34(א) לחוק המאבק בטרור".

סעיף 11 פטור מדיווח יבוטל מאחר והוא נותן כאן פטור מדיווח בצו הזה שמנהלי תיקים קיימים רק דיווחים בלתי רגילים לכן אין סיבה לפטור מדיווחים בלתי רגילים. בעצם בעבר היה דיווחים רגילים ודיווחים בלתי רגילים שהפטור ניתן רק לדיווחים רגילים. כאשר בוטלו הדיווחים הרגילים, שכחו לבטל את הפטור וכאן אנחנו באים לתקן את הטעות. לכן הסעיף מבוטל.

בסעיף 17, ניהול רישומים ושמירתם. במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"מנהל תיקים ישמור כל התכתבות עסקית וכל מסמך בקשר לביצוע פעולה ביוזמת הלקוח וכל מסמך בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו לתקופה של חמש שנים מיום הפעולה, כך שיתאפשר שחזור מלא ויעיל, או לתקופה ארוכה יותר אם הממונה דרש ממנו לעשות כן במקרים מסוימים שבהם מסמך ההוראה לביצוע פעולה או ההתכתבות העסקית נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע החוק. שמירת המסמכים האמורים, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969".

בסעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) מנהל התיקים ישמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף 9 וממצאיה לתקופה של חמש שנים ממועד ביצוע הבדיקה או לתקופה ארוכה יותר אם הממונה דרש ממנו לעשות כן במקרים מסוימים שבהם תיעוד בדיקת פעילות כאמור בסעיף 9 וממצאיה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע החוק".

התיקון הבא הוא בתוספת הראשונה. בכותרת, במקום הכתוב יבוא: "(סעיף 1, 6א(ב) ו-9(1))". בפרט 1 ברשימת המדינות והטריטוריות יבוא:

"מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת, מתוך רשימת המדינות והטריטוריות שארגון ה-FATF ארגון Moneyval או ארגונים בין-לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. הכל כפי שפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת".

פרט 2 יימחק ופרט 3 יבוא:

3. "המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לבנון, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, מרוקו, סודאן, סומליה, סוריה, סעודיה, עירק, פקיסטאן, רצועת עזה, תוניס, תימן".

בתוספת השלישית בפרט 1 במקום "בעל החשבון יבוא "הלקוח". לאחר פרט 1 יבוא פרט 1א:

1א "פעילות של מיופה כוח בחשבון, בלא סיבה נראית לעין".

בפרט 4 יש תיקון בעקבות חוק המאבק בטרור, יבוא:

4. "פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיפים 3(א), 4(א), 6(א) או 11(א) לחוק המאבק בטרור.

5. פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיפים 11(א)(2) או 11(א)(3) לחוק המאבק בטרור".

11א. "פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה".

אני רוצה לשבח אותך על ההקראה. דבר שני, אני מבין שנמצאים פה גם משרד המשפטים, גם הרשות לניירות ערך וגם הרשות להלבנת הון. אתם מסכימים לכל? אם כן, נשארנו רק עם בעיה אחת, חוץ מהבעיה הכללית שקבלה פתרון שמי שלא בעל תפקיד ציבורי בכיר, יש לגביו סט אחר של דרישות. יש לנו כאן את הנושא לגבי מקור משאביו הפיננסיים. כשהוא בא, אני מתחיל לחקור אותו ולשאול אותו על כל המקורות הכספיים שיש לו בצרפת.

אפשר להציע אם מקובל שנצמצם את זה ונקבע שהדרישה כאמור תהיה רק לגבי איש ציבור זר שסווג בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור ורק לגביו בעצם יידרשו לבדוק.

אבל אנחנו בשלב של הליך הכרת הלקוח, אתה עוד לא יודע איך לסווג אותו. זה מעגלי, את כאילו מניחה את המבוקש.

במסגרת הליך הכרת הלקוח הגוף הפיננסי נדרש לעשות רמה שלימה של הגדרת לקוח לפי רמת סיכון מסוימת. במסגרת הליך הכרת הלקוח, כאשר יש סימנים שמעידים על כך שיש סיכון יותר גבוה, אז נדרש לשאול שאלות נוספות, בין היתר את השאלה הזאת.

למשל אם הוא יגיד שיש לו נכד כאן בצבא ולכן הוא מפקיד את הכספים, יש זיקה לישראל ולכן רמת הסיכון תהיה כנראה נמוכה יותר מאשר איש ציבור זר אחר שאין לו שום קשר לישראל.

אז איך זה ינוסח לגבי איש ציבור זר ברמת סיכון גבוהה? גם מקור משאביו הפיננסיים?

שסווג על ידי מנהל תיקים כלקוח בעל סיכון גבוה.

רק לציין שאצל הבנקים כתוב מקור הונו.

זה תרגום מאנגלית של "מקור עושרו".

מאחר ואני מבין שזה עבר את הבקרה המשולשת וזה נמצא ברמה של ארגון ה-FATF שדורש את זה ולמרות שיש לנו מחשבות לתיקון הזה, אנחנו נעלה את זה להצבעה. יש עוד צו?

צו חברי הבורסה בשבוע הבא.

צו בנק הדואר ונותני שירותי אשראי.

רמת הסיכון שונה בפעילות של מנהלי תיקים לבין פעילות של חברי בורסה שאינם בנקים, לכן יש אולי הצדקה גם להוראות שונות.

אם זה מניח את דעתך, הצו הזה קיים מ-2010. כבר עברנו ביקורת אחת מאז וכבר העירו לנו את הדברים האלה. אנחנו מכניסים את זה אחריש כבר אמרו לנו שמה שיש לכם זה לא מספיק טוב. זה לא שאנחנו מיישמים כל דבר, אנחנו באים לתקן משהו שכבר אמרו לנו שהוא לא מספיק טוב.

מי בעד לאשר את צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)(תיקון), התשע"ז-2017?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים –אין

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)(תיקון), התשע"ז-2017, אושר.

אושר פה אחד. שיהיה בהצלחה וכשאתם מכינים היו זהירים כי מצד אחד אנחנו רוצים למנוע הלבנת הון, לפחות לפי מה שאומרים שיש כ-130 מיליארד שקל שמסתובב כהון שחור, הון לבן, אז מדינה לא יכולה לחיות כך, היא צריכה כמה שיותר לנסות לאתר את זה ולמנוע את זה. מצד שני, תמיד תחשבו על זכויות הפרט ואיפה הגבול העדין בין זה לבין זה. תודה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.