הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 262

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ד' בסיון התשע"ז (29 במאי 2017), שעה 11:30

1. המשך הדיון בנושא ''הוצאת חברי כנסת מישיבת מליאה מיוחדת שבה נואם מוזמן שאינו חבר כנסת'' – הצעה לתיקון תקנון הכנסת.

2. פניית חה''כ עודד פורר בדבר שינוי תקנון הכנסת וסמכויות ועדת האתיקה בנושא ביקור ראשי מדינות.

3. הארכת כהונת סגנית יו"ר הכנסת – חה''כ נאוה בוקר.

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

יואב בן צור – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

חסון יואל

איילת נחמיאס ורבין

אורן אסף חזן

נאוה בוקר

חיים ילין

עודד פורר

רונית חייקין - מנהלת סיעת מרצ, הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אור שושני

הארכת כהונת סגנית יו"ר הכנסת – חה''כ נאוה בוקר

חברים, אנחנו פותחים את הישיבה. יש לנו שלושה נושאים על סדר היום. אחד, המשך דיון בנושא התנהלות חברי הכנסת בישיבות מיוחדות, הצעה לתיקון תקנון הכנסת. בהמשך לעניין הזה פנה אליי חבר הכנסת עודד פורר, ואיחדנו את שני הדברים לדיון משותף. ויש נושא נפרד: הארכת כהונת סגנית יושב-ראש הכנסת, חברת הכנסת נאוה בוקר, שנמצאת פה.

נתחיל עם הנושא השלישי. דוד, אני מבין שהגשת לי בקשה להאריך בחצי שנה סגנית מטעם הליכוד, עד 1 בדצמבר 2017.

לאור העובדה שהפסדנו נציג אחד לישראל ביתנו יש לי כוונה להגיש איזושהי הצעה, דרך ועדת הכנסת או באופן אחר, להגדיל את מספר הסגנים לעשרה, ואז מרצ תקבל אחד, ישראל ביתנו תקבל אחד והליכוד יישאר עם שניים. ביקשתי את זה לחצי שנה, עד שאני אברר את העניין.

זה אומר שגם למחנ"צ יש שניים.

יש לכם שניים, אנחנו ויתרנו לכם.

אז לחצי שנה זה הנוסף שלכם?

לא, זה המינוי של נאוה.

תסביר שזה חצי שנה לנאוה.

אין פה כרגע שינוי בכמות הסגנים, אם זאת הייתה השאלה.

רק הארכה לנאוה.

עד 1 בדצמבר 2017. מישהו רוצה להתייחס? אז אני מעלה להצבעה את הבקשה של הארכת כהונת חברת הכנסת נאוה בוקר כסגנית יושב-ראש הכנסת מטעם סיעת הליכוד, לשישה חודשים, עד 1 בדצמבר 2017. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הבקשה – פה אחד

הבקשה להאריך את כהונתה של חברת הכנסת נאוה בוקר כסגנית יושב-ראש הכנסת נתקבלה.

ההצעה התקבלה פה אחד.

תודה רבה.

פניית חה''כ עודד פורר בדבר שינוי תקנון הכנסת וסמכויות ועדת האתיקה בנושא ביקור ראשי מדינות

יואל ומרב וכולם רצו להיות פה בדיון, אז נחכה להם שנייה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:42 ונתחדשה בשעה 11:44).

צהריים טובים לכל החברים, אנחנו מחדשים את הישיבה, ובה נדון בשני נושאים. הנושא הראשון: המשך דיון בנושא הוצאת חברי הכנסת מישיבת מליאה מיוחדת שבה נואם מוזמן שאינו חבר הכנסת – הצעה לתיקון התקנון. והנושא השני: פנייתו של חבר הכנסת עודד פורר בדבר שינוי התקנון בנושא זה.

אני רוצה להגיד שהנושא קיבל משנה חשיבות לאחר ששמענו את יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין אומר שלמעשה טראמפ ויתר על להגיע ולנאום בכנסת מכיוון שלא ניתן היה להבטיח התנהלות סבירה של הבית. אני לא רוצה להיכנס לנושא של האם הדבר הזה נכון או לא נכון - - -

זהו, כי משרד החוץ אומר שזה לא נכון.

אורן, תירשם אם אתה רוצה.

אני חושב שראינו את זה, זו לא הפעם הראשונה, ולא רק בכנסת הזו. ראינו את זה גם בביקורים אחרים, למשל, קמרון. אני זוכר שהוא אמר שהוא למד את המילה "בלגן".

שכשמגיע דובר שאיננו ח"כ או שר למליאת הכנסת, מדובר בראש ממשלה או בנשיא או ביושב-ראש פרלמנט של מדינות אחרות, ואנחנו כולנו כחברי כנסת צריכים להיות יותר זהירים בכבודה של הכנסת ובכבודו של האורח. ייתכן שהוא יגיד דברים מאתגרים לחלק מחברי הכנסת, פעם מימין ופעם משמאל דרך אגב... אני חושב שזו לא החלטה של קואליציה/אופוזיציה, אלא זו החלטה של חברי כנסת שרוצים לשמור על כבוד הבית הזה ורוצים לאפשר את זה שהדיונים החשובים יתנהלו פה. לכן העניין הזה הוא פתוח ואני בא בגישה פתוחה.

כבר עשינו דיון אחד בנושא ופנה אליי חבר הכנסת יואל חסון בעניין הזה, וגם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין פנתה אליי, אמרו שהנושא נוגע אליהם והם מרגישים שהם צריכים להתייחס אליו.

התיקון הראשון המוצע הוא לאפשר למי שמנהל את הישיבה, יושב-ראש הכנסת או מי מסגניו, להוציא חבר כנסת בהתראה אחת. זאת אומרת שהוא יוכל להפעיל שיקול דעת באותן ישיבות ולהוציא אותו החוצה מהמליאה, ובכך למנוע הפרעה מתמשכת.

יש גם את הצעתו של עודד פורר, שהיא מרחיבה יותר. אנחנו ניתן לחבר הכנסת פורר להציג את דעתו. בבקשה.

אני רק רוצה שאלה קטנה.

לא, לא, אורן, אתה רשום. תן לו להגיד את דברו.

אני רק רוצה לדעת מה היה עד היום כשהיו ראשי ממשלות או נשיאים.

אמרתי. היו הרבה מקרים של הפרעות.

יואב, בכנסת הקודמת, לא בכנסת הזאת.

אני הייתי בכנסת הזאת, והיו פה ראשי ממשלות ונשיאים - - -

אורן, בכנסת הקודמת.

אולי תשמרו על זכות הדיבור של כל אחד, אנחנו לא שומעים מה אתם אומרים.

נכון. עודד פורר, בבקשה.

תודה, אדוני. מיד אחרי דבריו של יושב-ראש הכנסת, שהציג מדוע הנשיא טראמפ בחר שלא לנאום בכנסת - - -

זה לא נכון.

אגב, לדעתי זה צריך להיות חלק מהפרוטוקול.

מיד אחרי האמירה הזאת פניתי אליך בבקשה לשנות את התקנון, ולא רק ברמה של הוצאה מישיבה אחרי קריאה אחת, למרות שגם היא חלק מהפנייה שלי.

לדעתי, כשמישהו מוצא מישיבה כשנואם פה ראש מדינה, כבר הגענו לאיזשהו רף של ביזוי מעמד הכנסת. כי חלק מהעניין הוא שגם כשאומרים דברים שלא נוח לנו לשמוע, עולה אחר כך ראש הממשלה, עולה אחר כך יו"ר האופוזיציה – כלומר, יש אפשרות להשיב באיזושהי רמת דיון, שצריכה להיות אחרת מהדיון היום-יומי שמתקיים בכנסת.

אני נגד איזושהי מגמה שהתחילה להיות בזמן האחרון, של להגביל את סמכויות חברי הכנסת עוד ועוד. אני לא רוצה להגביל את סמכות חבר הכנסת, אבל אני כן רוצה שתהיה אפשרות לקנוס את חבר הכנסת ולהעניש אותו כשההתנהגות היא לא נאותה.

עכשיו, יש לנו ועדת אתיקה שהסמכויות שלה הן כאלה שיש חברי כנסת שאומרים: "אתם יודעים מה? עשיתם לי טובה שהרחקתם אותי לשלושה חודשים, אני אמשיך לקבל משכורת ואעבוד פחות". יש כאלה שאומרים את זה. לכן, בסוף, בשורה התחתונה, צריכה להיות סנקציה כזו שחבר הכנסת יעשה טוב-טוב את השיקול שלו האם הוא הולך להפריע עכשיו לנשיא מדינה זרה שעומד על בימת הכנסת ומדבר, כאשר הוא יודע שעל ההפרעה הזאת הוא עלול לשלם מחיר יקר מאוד. כי הפגיעה שהוא פוגע היא פגיעה במדינת ישראל. זו לא פגיעה רק בנשיא האורח או בממשלת ישראל, הוא פוגע במדינת ישראל ובנראות שלנו.

אני לא קובע קטגורית שזה יהיה עונשו, אני בסך הכול מבקש להרחיב בתקנון את סמכויות ועדת האתיקה כך שתוכל לקנוס את חבר הכנסת אם סברה שהיה מקום לקנוס אותו. אם יש לו טיעונים נכונים, למשל שנאמרו אמירות אנטישמיות, אמירות תומכות טרור או אני לא יודע מה, והוא יצליח לשכנע את ועדת האתיקה בטיעוניו – בסדר. אבל אני חייב לתת סמכויות לוועדת האתיקה לפעול אל מול חברי כנסת סוררים.

היום אין להם את זה?

בואו נבדוק.

יש להם את הסמכות לשלול - - -

שזה דבר שהוא לא - - -

אורן, לא מתפרצים בוועדת הכנסת. אתה לא פה הרבה, אבל אני מבקש ממך לשמור על הדיון.

אתה יודע, יש עוד ועדות - - -

לא באתי אליך בטענה, אתה לא חבר ועדה. אני רק אומר שפה לא מתפרצים. עודד, בבקשה.

יש לה סמכות לשלול עד שבועיים שכר, וכנראה שזה לא מרתיע מספיק. העובדה היא שהתארחו פה ראשי מדינות, והיה פה ראש מדינה שבחר לא להגיע לכנסת, לא לדבר בכנסת, כדי להימנע מהחשש איך יתנהגו - - -

עודד, זה לא יפה, אתם עושים עוול לכנסת ישראל כשאתם אומרים את הדבר הזה, שהוא לא נכון. משרד החוץ הוציא הודעה שהדבר הזה הוא לא נכון, ואני, בשם כל חברי הכנסת, גם בשמך, נפגע - - -

אורן, צריך לקנוס אותך כדי שתיתן לי לדבר?

אורן, פעם ראשונה. תפסיק. נתתי לך להגיד, ועכשיו די, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

קודם כול, חשוב לי לציין שאחרי שהוצאתי את הפנייה שלי הצטרפו אליה גם חבר הכנסת חיים ילין, חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת מנואל טרכטנברג. הבקשה שלי היא אחת: במקרה של ראש מדינה שנואם, יוּצא באופן מידי חבר כנסת, במידה שחשב כך יושב-ראש הישיבה. והדבר השני, שוועדת האתיקה תהיה רשאית לקנוס אותו ולהרחיקו עד שישה חודשים.

נמצאת איתנו ארבל, היועצת המשפטית של הוועדה, שהיא גם שותפה בוועדת האתיקה. תגידי לנו, היום בנושא קנסות על חברי הכנסת - - -

אני אתייחס גם להוצאה וגם לקנסות.

לגבי הוצאה אנחנו יודעים שאי אפשר להוציא אחרי קריאה.

נכון, אבל אני רוצה להגיד מה כן קיים.

בבקשה.

תקנון הכנסת הוא זה שמטפל היום בנושא של התנהגות חברי הכנסת במליאה והאפשרות להוציא אותם. בסעיף 42, שהוא הסעיף שיו"ר הכנסת הציע לתקן, כתוב שיו"ר הישיבה יכול לקרוא את חבר הכנסת לסדר אם הוא הפר את ההוראות שקבועות בתקנון. אם הוא נקרא לסדר שלוש פעמים בישיבה אחת, רשאי היו"ר לשלול ממנו את רשות הדיבור או להוציא אותו. ואז באה הוראה שחשובה לעניינו: אם הפר חבר הכנסת את הסדר הפרה חמורה, רשאי יו"ר הישיבה להוציאו מהישיבה לאלתר, ואם היה צורך בכך, להורות על הוצאתו.

עכשיו, התקנון לא מסביר מהי הפרה חמורה, זה נתון לשיקול דעתו של יו"ר הישיבה. יש דבר אחד שמנוי - - -

הוא לא צריך שלוש קריאות?

אם זו הפרה חמורה, לא צריך שלוש קריאות. אין רשימת נושאים שאומרת מהי הפרה חמורה - - -

כמו שהוא עשה לי עם הטורטית. הוא אמר לי: אחת-שתיים-שלוש, תוציאו אותו החוצה.

אני לא ראיתי את זה, אבל לפי מה שאתה מציג לא היה צריך לעשות "אחת-שתיים-שלוש" - - -

היה אפשר להוציא אותך ישר.

התקנון אומר: יראו כהפרה חמורה התנהגות בניגוד לסעיף 41(ה) – שזה האיסור על הצגת חפץ או כיתוב. כלומר, זאת הפרה חמורה ואפשר להוציא בגינה לאלתר.

מה שמוצע בנוסח שבפניכם זה ש"יראו כהפרה חמורה התנהגות בניגוד ל-41(ה), וכן, בדיון שבו נושא דברים מי שאינו ח"כ, שר או סגן שר" – כי אין לנו הגדרה של ישיבה חגיגית שבה מדבר אורח – "גם בניגוד ליתר הוראות סעיף 41", שאלה כל הוראות של היושב-ראש שחבר הכנסת צריך למלא.

וזה מאפשר הוצאה - - -

הוצאה לאלתר, בלי שלוש קריאות.

עכשיו לעניין ההצעה של חבר הכנסת פורר. קודם כול צריך לומר שזה עניין שלא מתאים לתקנון הכנסת, כי כל הסנקציות, כל הסמכויות של ועדת האתיקה מבחינת עונשים, קבועות בחוק. בוודאי שאלת השכר, שזה דבר שהוא מאוד - - -

אבל זה כן נעשה בקדנציה הקודמת. כי תיקנו שם את החוק?

בוודאי.

בוודאי. זאת אחריות של ועדת הכנסת, שצריכה לקבל החלטה. אני לא רוצה להגיש הצעת חוק פרטית, אני רוצה שאולי תהיה החלטה של הוועדה שתביא לשינוי החקיקה.

אני אגיד מה תוקן. בכנסת הזאת - - -

- - -

החוק תוקן. עד לתיקון החוק היה אפשר לשלול שכר רק לחבר כנסת שנעדר מעבר למכסה או חבר כנסת שהפר את ההוראות על עיסוק נוסף. ואז תוקנו שני עניינים בקשר לזה ונקבעו שתי אפשרויות לשלול שכר. אחת מהן, שלילת שכר לתקופה שלא תעלה על שבועיים אם חבר הכנסת הורחק. זאת אומרת, לצד הרחקה, שאפשרית לעד חצי שנה, אפשר גם לשלול שכר של שבועיים. גם נקבע שוועדת האתיקה לא תחליט על זה בפעם הראשונה לגבי חבר כנסת אלא פה אחד. זה, אגב, לא קרה עדיין. והאפשרות השנייה היא במקרה שחבר הכנסת גרם נזק לרכוש הכנסת.

כמו הח"כ שאמרו עליו שהוא הכי רגוע במשותפת והוא פשוט תלש מיקרופון. זה הכי רגוע שלהם.

התעצבן.

חבר'ה, תנו לה לסיים.

לכן, היות שאלה הוראות חדשות שעוד לא השתמשו בהן עדיין - - -

לא, קנס מישהו כבר קיבל.

יאיר לפיד קיבל קנס על זה שהוא לא היה פה.

נכון.

אבל קנס על הריסה או ענישה לא היה פה.

אז מה שחבר הכנסת בעצם מבקש זה להוסיף לאותו סעיף שאנחנו מדברים עליו - - -

להרחיב את השבועיים.

או להגיד שבמידה שתהיה עבירה חמורה, תינתן לוועדת האתיקה הסמכות - - -

לא, אני ביקשתי במקרה מאוד ספציפי לתת לוועדת האתיקה את הסמכות להרחיק לחצי שנה - -

זה כבר קיים.

ובאותו מעמד, אם הוא הורחק לחצי שנה, היא גם יכולה לקבוע ששוללים ממנו חודש או חודשיים.

אני אומר להפך – אל תרחיק אותו מהמליאה, תעניש אותו שיהיה חייב להיות בתוך המליאה 24 שעות.

הוועדה דנה ושקלה ארוכות את הנושא של - - -

רגע, היום אי אפשר לתת עיצום כספי ללא הרחקה?

לא, רק לצד הרחקה. היו על זה דיונים משמעותיים - - -

אני חושב שזה צריך להיות ביחד.

אני יכול מילה? אני חייב ללכת.

אנחנו נמשיך עם הדוברים. גם אני צריך ללכת, יחליף אותי חבר הכנסת יואב בן צור.

אגב, לגבי העניין הזה, אני לא רוצה שזה יהיה פה אחד. לא קבעתי שזה יהיה פה אחד, אני קבעתי שלוועדת האתיקה תהיה הסמכות... הרי פה אחד לא יהיה אף פעם.

לא, זה לא נכון.

זה כן נכון עם ועדת האתיקה הנוכחית.

אלא אם כן קוראים לך... לא חשוב שמות.

זה גם נכון, אני מסכים איתך.

לא יהיה פה אחד - - -

בצוות הנוכחי של ועדת האתיקה.

סליחה, אבל החוקים הקיימים לעניין ועדת האתיקה הם חוקים שלכאורה נותנים סמכות עם יד ימין, אבל מסרסים את הוועדה ביד שמאל. היכולת של ועדת האתיקה - - -

לא, הם נותנים לסולם לרדת מהעץ, הם לא מסרסים אותם.

היכולת של ועדת האתיקה לקנוס במקרה כזה, לא קיימת כמעט.

תראו, שלילת שכר זה דבר סופר משמעותי, זה דבר מאוד חריג, ובאמת קשה לחשוב איפה עוד - - -

אני חושב שגם להפריע למנהיג מדינה זרה בדיון בכנסת זה דבר סופר משמעותי וסופר חריג.

זה הדבר הכי קשה שחבר כנסת יכול לעשות? הרי יש התנהגויות מאוד קשות של חברי הכנסת, בתוך הכנסת ומחוצה לה.

אז אני מוכן להגיד שזה לא יהיה לשישה חודשים אלא יהיה לחודש - - -

נכון, אז לא צריך לייחד לזה עונש מיוחד, כי כבר יש - - -

אני חושש שנמשיך לקבל את זה שהכנסת תהפוך להיות מקום ריק ושאף מנהיג לא יבוא לדבר. המנהיגים היום כנראה פחות אמיצים ממה שהיה פעם והם לא מוכנים לבוא - - -

(היו"ר יואב בן צור, 12:00)

סליחה, זה ממש לא נכון - - -

זה לא קשור לאומץ, זה קשור לנראות של המליאה.

יש סדר לדיון?

יש סדר לדיון. ארבל, סיימת?

אני רק רוצה לומר שזה תיקון חדש, הוא עוד לא הופעל, בעיניי זה גם ככה די קיצוני, שלילת שכר, ולכן עוד לפני - - -

אני לא בטוח שהוא חוקתי.

חוקתי זה מה שאתה מחליט פה.

ולכן, להרחיב אותו עוד לפני שהוא הופעל – צריך מאוד להיזהר עם זה.

אין עובד בכל מדינת ישראל שבגלל שהוא אמר מילה לא במקום נגעו לו במשכורת.

רק שתדע שאתה לא מוגדר עובד, אלא אתה נבחר ציבור, וגם אין לך את אותן זכויות - - -

אין לך זכויות עובד.

זה לא נכון - - -

רגע, יש סדר דוברים.

נכון. איילת, בבקשה.

אני ראיתי את מה שיושב-ראש הכנסת אמר בעניין הנשיא טראמפ, ואתה יודע מה, חבר הכנסת חזן? אני אפילו לא מתייחסת לשאלה האם זה נכון או לא נכון.

לא, זו שאלה - - -

לא, לא, לא - - -

כשיו"ר הכנסת מוליך שולל את כל הציבור - - -

אורן, תן לה.

הכוונה שלי לא הייתה שתפריע לי, אלא רציתי לכוון שזה שאני לא מתייחסת כרגע לשאלה האם זה נכון או לא נכון עובדתית. אני כן יודעת שהיו כאן שתי חוויות מאוד מטלטלות בכנסת ה-19, אחת עם ראש הממשלה קמרון והשנייה עם שולץ הגרמני. אני מבינה שהחוויה הייתה מאוד קשה והמליאה נראתה קטסטרופה. אני ראיתי קטע אחד קצר וזה נראה מאוד רע.

עכשיו, כשראיתי את מה שאמר יושב-ראש הכנסת בעניין – ושוב, בהתעלם כרגע מהעובדות המדויקות, אף שאני מניחה שיושב-ראש הכנסת לא אמר דברים סתם – אני הייתי נבוכה בצורה בלתי רגילה, ואני מניחה שגם חבר הכנסת יואל חסון וגם חבר הכנסת פורר וגם חבר הכנסת קיש הרגישו נבוכים מהעובדה שנשיא ארצות הברית לא יכול לבוא לכנסת, בשל החשש שאולי ייקראו שם קריאות ביניים שאינן במקום.

אני רוצה להגיד לכם שאני מאוד בעד חופש הביטוי. ונכון שיש דילמה האם בזמן שנמצא כאן נשיא של מדינה כלשהי אתה מגביל את חופש הביטוי הזה. אני מוכרחה להגיד לכם שבעיניי זו הגבלה סבירה של חופש הביטוי. אני לא רואה שום דבר נורא אם אנחנו נשית על עצמנו מגבלות מהסוג הזה, אני לא רואה בזה דרמה גדולה.

אני כבר אומרת שאני בעד התיקון הזה של התקנון, אני בעד הפרה חמורה. השאלה אם לקנוס או לא היא שאלה מורכבת - - -

זה יכול להביא לכך שאנשים לא ידברו בכלל.

אבל צריך שתהיה סנקציה.

חבר הכנסת בן צור, אני רוצה לסיים. האם קונסים אנשים בגין הפרעה בנסיבות כאלה, זו שאלה מורכבת, ואני חושבת שראוי לדון בה. אין ספק שהפרה חמורה זה במקום ומתאים; זו סנקציה שתפורה בדיוק לאירועים מהסוג הזה. ואני אומרת לכם, כולנו היינו צריכים להתכנס לתוך עצמנו ולהגיד לעצמנו שלא יעלה על הדעת שאנחנו ניצבים בפני מצב שיש לנו רגע אחד של היסוס ביחס ליכולת שלנו לא להתנהג כמו גן ילדים, כמו אנשים שלא מבינים את גודל המעמד. גודל המעמד חייב להישמר, ונשיא ארצות הברית ואורחים מכובדים מחוץ לארץ חייבים להיות אירוע מאוד מכובד במליאה. זה הבית שלנו, בואו נזכור את זה, זה הבית של הישראלים.

תודה רבה. אורן חזן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כול, בוא נשים את הדברים על השולחן, שיהיה ברור. אין לי שום ויכוח עם העובדה שמי שמפריע, צריכה להיות סמכות ליושב-ראש להוציא אותו לאלתר מהמליאה. באותו רגע, בלי קריאה ראשונה, שנייה וכו'. ישר החוצה.

שנייה, אורן, אנחנו רוצים - - -

אני מגיע לסנקציות, מה יהיה אחר כך - - -

לא, לא מה יהיה אחר כך. אנחנו רוצים להגיע למצב כזה שחבר כנסת יחשוב עשר פעמים אם הוא בכלל יפריע במקום כזה.

אני חושב שאתם טועים, אני לא חושב שחבר כנסת צריך לחשוב עשר פעמים. חבר'ה, אנחנו לא בצפון קוריאה ואנחנו לא בסין ואנחנו לא במשטר בולשביקי של רוסיה לפני 50 או 70 שנה. תשתחררו - - -

זה לא קשור.

אבל אורן, תזכור את התיקון שעשינו בתחילת הכנסת בעניין של פגיעה ברכוש הכנסת.

זה משהו אחר.

לא, הפגיעה היא כאילו תוך כדי מימוש הזכות הפרלמנטרית שלך.

יש הבדל בין ברבריות וחברי כנסת שלא שולטים בעצמם ושוברים ומרימים ידיים ומקללים, לבין העובדה שאם משהו בוער בבן אדם אז צריך לסתם לו את הפה. חבר'ה, אז בואו פשוט נחלק רגע לפני כל נאום במליאה פלסטרים, נשים לחברי הכנסת על הפה ונסתום לכולם את הפיות. אני רוצה להגיד לך - - -

אורן, אורן, תן לי להכניס משפט. כשראש ממשלת ישראל דיבר בסנאט, בבית הנבחרים, מישהו הפריע לו שם? אף אחד לא הפריע לו שם. לא כולם הסכימו איתו, אבל אף אחד לא הפריע לו.

אל תתבלבל, אני הרי התחלתי בזה שהסכמתי שצריכה להיות אפשרות ליו"ר הישיבה להוציא באותו רגע מישהו החוצה.

אבל יש כמה דברים בסיפור הזה שמפריעים לי. דבר ראשון, מדהים לראות איך אני היחיד שמוצא את עצמי מגן על הכבוד של כולכם. עשו על כל הכנסת הזאת סיבוב, סיפרו לציבור סיפור שכאילו הנשיא האמריקאי לא הגיע לכנסת כי מפחדים שאולי אני או איילת או יואל או חיים או אתה נפריע לו. אבל משרד החוץ אמר שלא היו דברים מעולם, האמריקאים לא תכננו להגיע לכנסת. אז למה אתם משתפים עם זה יד? איך אנחנו נראים?

דבר שני, איזה מסר אנחנו מעבירים לדור הצעיר? בתור חברה שאומרת שמשהו בוער בנו, אנחנו צריכים להשמיע את קולנו. כמה צביעות צריכה להיות כשפעם אחת אנחנו אומרים "כל העולם ידע ושתק", אבל פה בכנסת הזאת רוצים לסתום פיות.

דבר שלישי, אתם רוצים לחנך חברי כנסת? אז אל תענישו אותם בלתת להם פטור מהמליאה. תחייבו אותם להיות במליאה. חבר כנסת שהפריע, אל תיתנו לו חצי שנה הרחקה, שישב בבית, יטייל ויקבל משכורת. תכריחו אותו להישאר במליאה, תכריחו אותו לשבת בוועדות, תכריחו אותו לעבוד. מספיק כבר לרפד את הכיסאות שלנו פה פעם אחר פעם.

עכשיו, יהיה מי שיקפוץ ויגיד שזה פרסונלי, שלחבר הכנסת חזן יש עימות פוליטי עם היושב-ראש. אבל זה לא פרסונלי. כואב לי שיש מי שלא קיבל אפילו מילה או אות של השם שלו בעיתון בביקור טראמפ, אז הוא מחפש דרכים להביא כותרת. ועל הדבר הזה עושים סיבוב.

ועוד דבר אחד ובזה אני אסיים. תראו, זה ידוע, אני לא מסכים עם מרבית חברי הכנסת, אין על זה ויכוח. עם חלקם אני מתווכח אידאולוגית אבל הם גם חברים שלי, ולאחרים אני לא אומר שלום, כי אין בי את הצביעות שקיימת פה, שרבים עם מישהו מול המצלמה אבל דקה אחרי זה מחבקים אותו ב"פרסה". זה לא סוד. אבל אני אומר לכם, גם אנשים שחושבים אחרת ממני – אנשים אחרים שלחו אותם לפה והם מייצגים ציבור, ואם באותו הרגע בער בהם משהו שיביא קצת כבוד לציבור שלהם, אין לאף אחד מאתנו זכות להתנהג אחרת, אין.

עכשיו, השיטה הזאת כאילו אנחנו באים – סליחה על הביטוי – לסרס פה את הדמוקרטיה, את חופש הביטוי, את חברי הכנסת, היא מסוכנת. יש חלק מחברי הכנסת שבכנסת הבאה הם כבר לא יהיו פה. אז הם קיבלו כותרת יפה על איזה חוק שהגביל שכר או שהגדיל פגיעה אחרת בתנאים אחרים של חברי הכנסת... אני אגלה לכם סוד: אבא שלי גם היה חבר כנסת. מה שהיה כשהוא היה חבר כנסת – לא מזמן, סך הכול 11 שנים אחורה – לעומת מה שיש היום, זה שמיים וארץ. הולכים לאט-לאט ומצמצמים. חבר'ה, אנחנו צריכים לעשות הפוך, אנחנו צריכים לגרום לאנשים לרצות להיות כאן, לרצות לעבוד.

אז אני מסכם ואומר דבר אחד. אני בעד לאפשר ליו"ר ישיבה שיהיה לו כוח לנהל את הישיבה. כי לא כולם מוכשרים, לצורך העניין, כמו יואל חסון, שיודע גם בלי להוציא אף אחד מהמליאה לגרום להם להפסיק לדבר. לא כולם מוכשרים, מה לעשות. אז יש כאלה שצריכים באמת כוח. אבל הגבול הדק בין זה לבין סתימת פיות – אסור שנחצה אותו. ובטח ובטח אסור שנעשה פה שימוש כואב וציני בפוליטיקה קטנה של כאלה ואחרים בכנסת בשביל לפגוע בדמוקרטיה של כולנו.

תודה.

אז אם אתה מסכים אז על מה הוויכוח? כי בעצם אתה מסכים למהות של זה.

רבותיי, אני רוצה - - -

הענישה הזאת לא היא לא נורמטיבית - - -

אורן, יש לי הערה אחת. גם - - -

וגם הפגיעה בכנסת, שעושים סיבוב. זה נולד בחטא, הרעיון הזה.

יש לי הערה אחת לדברים של אורן. גם אם לפי דבריך, שמשרד החוץ הודיע שלא היה דבר כזה – בכל מקרה, כל אישיות חיצונית, ראש ממשלה או נשיא של מדינה זרה, שמגיעה לכנסת צריכה לקבל את הכבוד הראוי לה, ואני חושב - - -

אין ויכוח על זה. אתה מנסה להוציא אותי כאילו אני נגד הדבר הזה.

לא, ממש לא - - -

סליחה שאני קוטע אותך שוב, אבל אין ויכוח על הדבר הזה. אבל חבר'ה, תסתכלו אחד על השני, תסתכלו ימינה, תסתכלו שמאלה, תסתכלו על החברים שלכם, תסתכלו גם במראה. זה אתם. זה אנחנו. כשאומרים שיו"ר הכנסת קיבל החלטה לא להביא פה... מה, הוא פוגע בי? הוא פוגע בכולנו.

הוא לא אמר שהוא קיבל החלטה.

הוא אמר: לא הבאנו את ה - - -

הוא אמר משהו אחר.

הוא לא אמר שהוא קיבל החלטה.

אבל זה זעזע אותי כפול שמשרד החוץ וסגנית שר החוץ, שפועלת כשר החוץ בפועל, הוציאה הודעה והתראיינה ואמרה שלא היו דברים מעולם.

טוב, תודה, אורן. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.

תראו, קודם כול צריך להגיד באופן ברור שחלק מפעילות פרלמנטרית זה קריאות ביניים ומחאות פרלמנטריות. זה חלק מהבית, חלק מהאווירה, וזה בסדר גמור, כל עוד נשמרת איזושהי סוג של משמעת וטעם טוב. מה גם שאני חושב שיש קצת בעיה: פעם קריאות ביניים היו קריאות ביניים, היום הן הפכו להיות נאומים מהספסל. אבל אין נאומים מהספסל, צריך ללמוד לעשות קריאת ביניים. קריאת ביניים היא משפט, מילה, שתי מילים, אבל לא לשבת בכיסא ולהתחיל לנאום מהכיסא ולייצר דיאלוג עם הנואם. זו לא המטרה.

אז קודם כול, אף אחד לא מדבר על הגבלה של הדבר הזה. אני כן חושב שצריך להקפיד על קריאות ביניים ולא על נאומים מהספסל, אבל לא על זה מדברים עכשיו.

אז על מה אנחנו מדברים כאן? תראו, אנחנו זוכרים כולנו במערכת הבחירות האחרונה את הנאום של ראש הממשלה בקונגרס האמריקאי. בקונגרס האמריקאי לא היה עולה על דעתו של אף חבר קונגרס אמריקאי – ותאמינו לי, היו שם כמה חברי קונגרס שלא אהבו את הנאום ולא רצו לשמוע אותו וחשבו שזה לא נכון שהוא בא בעת הזו ובזמן הזה – לקום ולהפריע לנתניהו. וטוב שכך. אני הייתי נפגע מאוד אם זה היה קורה. אני הייתי נפגע. היו מחיאות כפיים מנומסות, ומי שלא אהב לא מחא כפיים, וזה בסדר גמור.

יש רגעים שהם רגעים ייחודיים. רגע שבו מנהיג זר, אורח, שאם קיבל כבר מראש את הכבוד לנאום מעל בימת הכנסת אז כנראה הוא מספיק מכובד וחשוב – ברגע הזה כולנו צריכים להבין שזה רגע שלא מתנהגים בו כמו בשגרה, שזה לא רגע שגרתי. כשנשיא ארצות הברית נואם בכנסת, זה לא רגע שגרתי. זה לא עוד איזה דיון שאילתה או הצעה לסדר. זה אירוע היסטורי. ולכן, בעיניי, את יצירת המסגרת ואת ההגדרה של אירועים כאלה, צריך לעשות, נקודה.

תראו, אני אומר לכם, אם אני מסתכל בפרספקטיבה של עשר שנים בכנסת, אני יכול להגיד לכם ככה: תסתכלו על שבע השנים מ-2006 ועד נגיד 2013 ותראו כמה נאומים זרים היו בתקופה הזו, ותראו איך יש ירידה. פשוט יש ירידה. ואני עוד לא מדבר על לפני 2006. לפני 2006, ב-2004, בשנות ה-90, כמעט כל מנהיג זר שהגיע נאם בכנסת. ביקש את זה ולרוב קיבל. מנהיג בסדר גודל של ראש ממשלה, נשיא מדינה, קיבל את זה. ועכשיו יש ירידה דרסטית – אולי גם בבקשות, אולי גם בגלל שאנחנו לא נענים לכל קריאה ובקשה, שזה גם בסדר, כי לא צריך להיענות לכל ראש מדינה. אבל יש בהחלט ירידה.

עכשיו, ממה שאני יודע לגבי המקרה האחרון, כשהיו המגעים הנושא של לנאום בכנסת עלה על השולחן, וכשהסבירו לאמריקאים שאנחנו לא יכולים לערוב להם שלא תהיה איזו זריקת הערה או איזו מחאה פרלמנטרית, אז האמריקאים כנראה נרתעו, אמרו, אוקיי, נחשוב על אופציה אחרת. וזאת זכותם.

אבל זה חבל, אני חושב שהציבור הישראלי הפסיד. לי כאב לראות את הכנסת באותו יום שהוא נאם במוזיאון עם חמישה חברי כנסת. זו בושה, אני התביישתי בזה.

נכון. הכנסת הייתה מחוץ לתמונה.

ויש פה עוד נקודה, שאני ביקשתי מיושב-ראש הוועדה לקיים עליה דיון. תראו, כל נושא סגל א', הטקסיות - -

חברי הכנסת לא שם.

- - בנושא הזה, כל מה שקשור לחברי הכנסת זה ביזיון אחד גדול. אני שם רגע את קבלת הפנים בצד, אני לא יודע מה היה שם ואני לא רוצה להיכנס לזה. אני מדבר על הנאום שלו במוזיאון. כשאתה מסתכל ממעוף הציפור במצלמה, איזה אנשים ישבו שם? ישבו שם עסקנים, ישבו שם פונקציונרים, פקידי ציבור לא בכירים במיוחד. לכולם היה שם מקום, אבל לחברי הכנסת לא היה שם מקום. בסך הכול 90 חברי כנסת יש במדינת ישראל, זה לא איזה מדינה שיש לה 300 חברי פרלמנט ונורא מסובך לתמרן איתם. אם תוריד שרים וסגני שרים אתה נשאר בסך הכול עם 90 חברי כנסת, וכנראה שגם לא כולם היו באים, כנראה שלפחות 20% לא היו באים. אז על מה אתה מדבר פה?

גם בהלוויה של שמעון פרס זה קרה.

כן. עכשיו, אני כבר כתבתי על זה ליושב-ראש הוועדה. אני מתכוון לשים לדבר הזה סוף. באמת שאני לא רואה בזה עניין של כבוד אישי, באמת שלא, היום אני חבר כנסת, מחר מישהו אחר יהיה. זה לא קשור אליי, זה קשור לבית הזה, זה קשור לזה שהגיע הזמן שנפסיק להיות שכונה. זה לא יאה שטקסים פורמליים פה, אנשים נכנסים כי הם מכירים מישהו ויש להם קשרים, בעוד ש-90 חברי כנסת לא מוזמנים בכלל, לא קיימים. זה חלק מסימפטום של תהליך השכונה שנהיה כאן בנושא הטקסיות. וזה נכנס גם למה שקורה כאן במליאה.

אולי זה קרה בגלל שיש התנהגות די חריגה בזמן האחרון של חברי הכנסת, ויכול להיות ש - - -

לא, אני יכול להגיד לך שזה כבר הרבה זמן ככה. תראה, אני יכול לתת לך עוד דוגמה:

הרי לפני כמה שנים, כשהיית חבר כנסת והגעת לטקסים ולאירועים, היית בא עם הרכב שלך. היית מראה תעודת ח"כ והיית עובר כל מחסום והכול היה בסדר. אבל עם השנים הדברים האלה הפסיקו, השוטרים לא הסכימו להעביר, חברי הכנסת לא יכלו להגיע לאירועים. אז הכנסת באה עם רעיון, אמרה, חבר'ה, אתם יודעים מה, קשה לנו עם המשטרה באותו יום וכו', אז בואו נעשה אוטובוס. אז באמת עשו אוטובוס. אלא שגם את האוטובוס לא הכניסו.

לאן?

לַמשואות. אנחנו מגיעים באוטובוס, מחכים איזה רבע שעה-עשרים דקות, שהשוטר בקצה שרשרת הפיקוד יסכים בכלל להכניס אותנו. ואנחנו באים עם אופנועים, זה לא שבא איזה אוטובוס משום מקום. אנחנו יושבים באוטובוס ומחכים, וביציאה החוצה – ויש לי הכול רשום ואני גם צילמתי – אני לא רוצה להגיד לכם איזה רכבים היו ברחבה שם, של מי ושל מה. בעוד שלאוטובוס של הח"כים לא נותנים להיכנס פנימה לרחבה. הוא נמצא למטה. עכשיו, אני לא מאשים את הסדרנים ואת אנשי המשמר - - -

אלה ההוראות שהם קיבלו.

לא, האבטחה לא נתנה לאוטובוס לעלות לאסוף את הח"כים מהאירוע. מצאנו את עצמנו, 30 ח"כים ובני זוגם, בעיקר בנות זוגם, עם עקבים לא קטנים, יורדים וצועדים 2.5 ק"מ, עד האוטובוס.

ולעומת זאת, ראיתי שם אנשים שעלו עם הרכבים שהם בעיניי כנראה קצת פחות מחברי כנסת. טיפה, לא הרבה. וזה חלק מכל הסימפטום.

אז אם לסכם ולחזור לנושא עצמו, אני מציע שכן תהיה הגדרה בתקנון לנושא של אירוע מיוחד, ששם תהיה ליושב-ראש אפשרות ברורה להוציא מיד ובאותו הרגע, וכן לאפשר לוועדת האתיקה סנקציה כספית בנושא זה.

עכשיו, למה סנקציה כספית? מכיוון שאם לא תהיה סנקציה כספית, יהיו חברי כנסת שבדיוק ירצו את ההצגה הזאת.

כן, ברור.

הרי הם ירצו שיוציאו אותם, כי מי יפספס את ההוצאה הזאת, כולם יראו אותה. נשיא ארצות הברית נואם, חבר הכנסת איקס מוּצא אחר כבוד החוצה, כל הזום עליו, הכול סבבה. אבל אם הוא ידע שנכנסת לזה גם אפשרות של פגיעה בשכר, של סנקציה כלכלית, הוא יחשוב פעמיים.

אלא אם מישהו יממן לו את זה כדי שיעשה את זה.

זה לא חוקי עד כמה שאני יודע.

חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני הבנתי מעודד שהוא אמר שאני בעד. אז באמת אני בעד, אבל רק בעד חלק אחד. לחלק השני אני מתנגד.

לגבי איזה חלק אתה בעד?

לצמצם את השלוש קריאות לקריאה אחת.

זה כבר קיים, זו הפרה חמורה.

לא, היום הפרה חמורה זה הצגת חפץ - - -

רגע, אתם מדברים על הרבה דברים ולא לגופו של עניין. יש שני נושאים. הראשון, לגבי מישהו שפותח את הפה ולא מתנהג... אני לא רוצה לקרוא לזה תרבות. אתה יודע, בעברית כולם משתמשים במילה הזאת "תרבות", אבל יש מילה שהיא מעבר לתרבות, קוראים לה "קולטורה". את המילה הזאת אין בעברית. היא מדברת גם על תרבות התנהגותית, לא רק על התרבות. ואת זה אין במיל. מי שגדל בחו"ל, יש לו את זה קצת, לפעמים, אם עדיין נשאר לו קצת מהניחוח הזה.

לכן אני טוען שהראשון שפותח את הפה – להעיף אותו. אבל, זה צריך לבוא יחד עם עוד משהו, וזאת צריכה להיות הוראה חד-משמעית של יושב-ראש הכנסת וצריך להוסיף את זה בתקנון: גם אם מישהו רוצה את הצילום – אין מצלמות. המצלמות רק על הנואם. שלעולם לא תהיה מצלמה על מי שבא ופותח את הפה בטקס כזה.

עשו את זה עכשיו בתיקון של חוק ערוץ הכנסת, לא?

לא, זה לא נעשה.

זה דווקא רעיון מעניין.

שנייה, אני רוצה להסביר. הרי כולנו חיים בתוך עמנו. כשנדלקת הנורית, פתאום מתחילות ה... פעם אמרתי שאני לא יודע אם הכנסת זה המליאה או "הפרסה". אני לא יודע איפה הכנסת האמתית. ולכן, אם תכבה את המצלמה – זהו, הוצאת את העוקץ למי שינסה לעשות את זה.

שתי הערות לגבי הסעיף השני, שהוא קנס כספי, או, כמו שאמר גם חבר הכנסת אורן חזן, להכריח את חבר הכנסת להיות כמה שיותר. אני אגיד לכם שני דברים, אחד שייך לשלטון הקומוניסטי והשני שייך לשלטון הפשיסטי. ככה זה עובד. אחד נכנס לכיס של מישהו בלי שהוא מבין אפילו איך ולמה ובאיזה זכות נכנסים לכיס. והצד השני – שמכריחים אותו לעשות משהו שאולי הוא לא רוצה לעשות, מתוך איזשהו משטר. ככה זה עובד.

אבל תגיד לי, חבר הכנסת חיים ילין, אם אתה רוצה למנוע ממישהו שלא ידבר בכלל, איך אתה עושה את זה? אז הוצאת אותו, יופי, אוקיי. אבל - - -

יש לי שאלה אליך: מי שיש לו חמש יחידות דיור והוא מנסה לקדם את האג'נדה שלו דרך הכנסת, אתה חושב שאכפת לו אם אתה תקנוס אותו במשכורת או לא? אני שואל אותך באמת. המשכורת היא רק איזה משהו מהצד, הוא בכלל לא צריך אותה, הוא צריך את הכוח של חבר כנסת. אז בחייאת, אז - - -

אז תשעה אותו?

אני נגד שייכנסו לכיס של חברי הכנסת. יש הבדל בין זה לבין חוק טיבי, שהוא שפך את המים, שזה נזק, זה סיפור אחר. לא יכול להיות שמישהו גורם לנזק שעולה כסף לכנסת ולמשלם המסים. אבל כאן אנחנו מדברים על נזק עקיף. אל תתחילו עם הדברים האלה, לא צריך.

אני חייב להבהיר למה אני מתנגד לפגיעה בשכר ולמה אני חושב שצריך להוציא אותו מיד, בלי שמצלמות מראות את זה. ואני אומר לכם, הרי תמיד יוכלו לצלם את זה. מי שמתכונן לעשות את זה, תמיד יהיה מלמעלה מישהו שיצלם את זה. אבל אני מודיע לכם חגיגית שאם יש עוזר או צלם שצילם את האירוע הזה והוא מפיץ אותו – מבחינתי תבוא ותעצור גם את זה.

מה זה "תבוא ותעצור"? מה, אם יבוא עכשיו מישהו ביציע ויצלם - - -

ידידי היקר, בואו לא נהיה תמימים, גם שרים כשהם רוצים להתלהם, לפני שהם מתלהמים הם מדליקים את הפלאפון בשביל שיצלמו אותם. אז אל תהיה לי תמים, בחייאת רבאק. לכן, אני אומר לך, אם רוצים לעשות הצגה אז יעשו הצגה, גם עם השכר וגם עם זה וגם עם זה. אבל לפחות אנחנו כמחוקקים וכאנשים שרוצים לשמור על הבית הזה ועל הקולטורה של הבית הזה – בוא נשים גם אנחנו את המעצורים. כי בסוף זה גם עניין של חינוך, לא יעזור כלום. מי שרוצה להופיע, יופיע בכל דרך אחרת. לכן אני אומר, בוא תסגור את הפינה הזאת. אם אי אפשר לצלם ואם אתה תבוא ותעצור את מי שיש לו את הצילומים והוא מפיץ אותם... אני חושב שזה מה שצריך לעשות. קטונתי מעניין התקנון ומכל הדברים האלה - - -

אז באמת חלק מהדברים האלה הם בחוק וחלק הם ב - - -

אני חייב לסכם ולהגיד שמבחינתי זה לא שייך לפוליטיקה. זה ביזיון של ממשלת ישראל ושל כנסת ישראל, זה הסמלים... אתה יודע, כשאתה בא ואתה נלחם על חוק ועל כל מיני דברים, על סמלי מדינת ישראל... חברי כנסת הביאו פה את חוק ההמנון, חוק הדגל וכו', אבל יכולים בשנייה אחת לבזות את מדינת ישראל על ידי כל מיני תרגילים שמופעים אחרי זה בתקשורת. וזו צביעות שאין כמותה, ממש צביעות. ולכן - - -

לצערנו ישנם חברי כנסת שמנצלים את הדמוקרטיה והופכים את הכנסת לקרקס, אנחנו רואים את זה ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו אוכפים את הסדר גם בשגרה ולא רק כשטראמפ או מישהו אחר מגיע.

רגע, הערה אחרונה, מאוד חשובה. בדרך כלל כשמגיע נשיא או ראש ממשלה ממדינה אחרת לנאום, גם ראש הממשלה נואם וגם יו"ר האופוזיציה לפעמים נואם. השאלה אם גם הערות ביניים כלפי ראש הממשלה במעמד הזה וראש האופוזיציה צריכות להיות באותו דין. ולמה אני אומר את זה? - - -

אותו דין. אנחנו מדברים על הדיון.

תרבות הדיון כשאדם נמצא.

אנחנו מדברים על עצם הפרעה לדיון שבו השתתף מנהיג זר. לכן אי אפשר להפריע לא לראש הממשלה ולא לאף אחר.

ככה זה מנוסח כרגע. כל הדיון.

כי היינו בחמישים שנים לאיחוד ירושלים, וכל אחד נאם, והייתה תרבות בלתי רגילה, באמת, אף אחד לא הפריע, שמעו גם את ראש הממשלה וגם את ראש האופוזיציה. אלא שאחרי זה ראש הממשלה קיבל החלטה לעלות, כמו בגנון, כדי לענות; וראש האופוזיציה, כמו במעונות יום, גם בא לענות. אתם מבינים? ברגע שגם ראש הממשלה וראש האופוזיציה מבזים את הכנסת על ידי שטויות - - -

יו"ר האופוזיציה לא ביזה, זה נעשה לפי החוק – הוא עולה אחרי ראש הממשלה.

אני לא מדבר על מה שנאמר, אני מדבר על הקרקס שאחד עולה אחד יורד, אחד עולה אחד יורד.

ביקשו מיושב-ראש האופוזיציה להתעלות על עצמו ולא לענות אחרי שראש הממשלה ענה.

אם ראש הממשלה עולה אז למה שיו"ר האופוזיציה לא יעלה?

חבר'ה, מה שאני מנסה להגיד זה שבסוף הרי צריך קצת בטן קשה בכנסת, צריך לדעת להתאפק ולספוג. הרי אנחנו במעמד הזה ואנחנו כל הזמן חוטפים מכל הכיוונים. אבל אין מה לעשות, מספיק שעשית מעשה טוב וזה מחפה על כל מה שיורדים עליך.

לכן אני בא ואני מבקש שכשאנחנו דנים, לדון על כל הסוגיה של מתי זה מתחיל, מתי זה מסתיים ועל מה בעצם אנחנו מדברים. כי אחרי שראש האופוזיציה עלה, גם ראש הממשלה היה עולה עוד פעם אם הוא היה רוצה - - -

נכון, הם יכלו לעשות את הסבב הזה כל היום.

אבל אי אפשר לעשות מאיתנו ילדים קטנים.

אז אולי צריך לתקן את התקנון כך שבאירועים מיוחדים, כמו לציון משהו, יקבעו שראש הממשלה מדבר, יושב-ראש האופוזיציה מדבר – וזהו. אין להמשיך.

לא, נו באמת - - -

ראש הממשלה יכול תמיד לבוא ולתת הודעה, אתם לא יכולים להגביל אותו. ויו"ר האופוזיציה יכול לבוא באופן אוטומטי אחריו, זה לפי חוק.

אז אני אומר, בואו נתקן את התקנון. אם עכשיו נמצא נשיא כמו טראמפ, שמדבר, וראש הממשלה מדבר, אז מה? אז עכשיו נעשה פינג-פונג שם? נו באמת, איך זה ייראה?

צריך קצת אחריות אישית במקרים כאלה.

בסדר, אבל אם אין אחריות כזאת אז בואו נעשה אותה אנחנו.

אז אתה רוצה להגביל את ראש הממשלה? כי אין לו אחריות אישית?

אנחנו יודעים מי יהיה ראש הממשלה? מה, כל הזמן הוא יהיה?

בכלל לא הבנתם מה שאני אומר. אני אומר שלפעמים כשנכנסים לתגובות כאלה הלוך-חזור הלוך-חזור זה מבזה את הכנסת לא פחות מאשר חברי כנסת שמדברים או צועקים על מישהו.

כן, אבל אתה יודע מה? וסליחה שאני מדברת בעמידה, אני מתנצלת. אני חושבת שההערה שלך בנושא נאום ראש הממשלה ויושב-ראש האופוזיציה במעמד נשיא מדינה – כולנו מסכימים שצריך - - -

לא משנה. גם באירועים מיוחדים, כשיש נשיא המדינה ואנשים אחרים.

רגע, ידידי, אני חושבת שאנחנו צריכים להקדיש את הדיון הזה לנושא של ראשי מדינות, כי ימים מיוחדים זה דיון אחר.

מסכים.

אבל חיים, בהמשך להערתך לגבי הפינג-פונג הזה בין יושב-ראש האופוזיציה לראש הממשלה, אי אפשר להרחיב את המגבלות האלה באופן חסר פרופורציות. וזה לא רק עניין של אחריות אישית, הרי בסוף גם ראש הממשלה ויושב-ראש האופוזיציה - - -

טוב, אנחנו מתמקדים בנושא של מנהיגים מארצות חוץ שנמצאים בבית המחוקקים. אני חושב שתרבות דיון זה לא משהו שיוצרים אותו ביום אחד, אבל צריך ליצור אותו, וצריך לקבוע דברים בתקנון.

אנחנו נסגור את הישיבה ונחזור אליה - - -

רגע, אני רוצה להגיד איזה משפט ליואל. יואל, מי יהיה אחראי על זה - - -

- - -

טוב, תודה. מכיוון שיושב-ראש הוועדה הקבוע מבקש להיות בהצבעה, אנחנו סוגרים את הישיבה, וב-12:45 תתקיים הצבעה. תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 12:50).

(היו"ר יואב קיש)

אני ממשיך את הישיבה. כל חברי הכנסת שהיו פה התבטאו בעד שינוי התקנון כפי שהגשנו אותו ונשמעו הצעות לדברים נוספים, שבהם נעסוק בישיבה אחרת במידה שנחליט לקדם את זה, כי מדובר בתיקוני חקיקה ולא תקנון.

אני בעצם אצביע לבד כנראה, אבל כולם מסכימים. אני רואה פה כל מיני נציגות סיעות כאלה ואחרות, ובגדול לא נשמעו דעות שונות בדיון לגבי ההצעה לתיקון תקנון הכנסת כפי שהקראנו קודם. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד קבלת התקנון?

הצבעה

בעד אישור ההצעה – פה אחד

ההצעה לתיקון תקנון הכנסת אושרה.

ההצעה התקבלה. התיקון יונח בהתאם לנוהל. הישיבה סגורה, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.