הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 427
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, כ"ד בסיון התשע"ז (18 ביוני 2017), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 18/06/2017
סיור למגדל העמק
פרוטוקול
סדר היום
סיור למגדל העמק
מוזמנים
¶
חמוד סיאח - מנהל תחום שלטון מקומי מחוז צפון, משרד הפנים
אלי ברדה - ראש העיר מגדל העמק
שלום זוזוט - מנכ"ל העיריה, מגדל העמק
יוסי מנחם - חבר מועצת מגדל העמק
לימור מגן תלם - יועצת משפטית, עירית מגדל העמק
יוסי מנחם - חבר מועצת העיר, מגדל העמק
דורון אלחרר - חבר מועצת העיר, מגדל העמק
מומי בן סימון - מנהל אגף לשירותים חברתיים
רונן פלג - מהנדס העיר, עירית מגדל העמק
מלי אליגיוב - ראש מינהל החינוך, עירית מגדל העמק
מנחם עוז - גזבר עירית מגדל העמק
אלי בקסיס - סגן ראש העיר מגדל העמק
סרגיי אוקלנדר - מ"מ וסגן ראש העיר
איילה זלצר - עוזרת ראש העיר
שלמה גולדברג - מנכ"ל מש"מ
דוד לוי - רכז פורום ערי פיתוח
אלי ברדה
¶
חברים בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה הבוקר יחד עם חברי וידידי ח"כ אמסלם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת. האמת היא שהביקור היה יכול להסתיים ברגע הזה. למה? עשיתי איתו סיורון קטן והוא אמר לי "תשמע, יש לך עיר יפה" ואני בדרך כלל מוסיף "יש לי פה תושבים טובים", אז זה מתחבר ביחד. העיר המיוחדת שלנו שהיא בעצם מקיימת את הציונות יום יום הלכה למעשה, תיכף נראה את זה בסקירה שניתן לך, אבל זה שאתה גם הגעת לביקור במגדל העמק מאוד מחמם לי את הלב, מאוד מחזק לי את מה שאני יודע ומרגיש איתך וכלפיך, הרבה נסיון מוניציפלי מצד אחד, לוחם חברתי, את כל הנושאים החברתיים שאנחנו רואים בכנסת שוועדת הפנים מעלה וכדומה זה בעצם דודי אמסלם. מה שקשור לאחרונה שעסקנו בו גם אנחנו זה היה המאבק שעשינו בנושא מחירי הקייטנות, מי שהוביל את המאבק הלכה למעשה זה היה דודי, עם כל הרעש התקשורתי והדיונים בכנסת ומשרד הפנים התקפל ופתאום רצה לקחת, אבל זה היה חשוב שהוא הוביל את המאבק וגם מהנסיון שלו הוא הוביל את זה, מהנסיון שלנו אנחנו עושים את זה וראינו שזו הייתה דוגמה מוצלחת למאבק שבסוף הוא גם עובר היום נדמה לי בוועדת שרים, חוק הצהרונים, ובשנה הבאה גם יחול החוק. זו הצלחה אני חושב שמאוד גדולה ומאוד מקלה.
תמיד יש כאלה שרוממות הצדק החברתי בגרונם אבל בהלכה למעשה הם רחוקים משם ויש כאלה שעושים את זה יום יום וכל הזמן וזה באמת מאוד חשוב ואני מאוד מפרגן.
נמצאים איתנו פה לפי סדר הישיבה, אלי בקסי סגן ראש העיר מחזיק תיק הרווחה, שלום מנכ"ל העיריה, מנחם גזבר העיריה, לימור היועצת המשפטית של העיריה, רונן מהנדס העיר שתיכף מסיים את תפקידו וכבר יש מחליף. אריה טויטו, יוסי מנחם חבר מועצת העיר נציג ש"ס במועצה, הם פה ארבעה חברים במועצה עובדים איתנו כל השנים בשיתוף פעולה, דורון אלחרר הוא חבר מועצת העיר. דורון אלחרר הוא ראש סיעה פה אצלנו איש השכונות שרץ לא תחת מסגרת מפלגתית אבל בטיפול היום יומי שהוא עושה באנשים הוא נכנס למועצה, איילה היא עוזרת ראש העיר ומטפלת בפניות הציבור, ערן הוא איש המחשבים והתקשורת שלנו ושם בסוף זה האיש שלך, בפינה שם זה מומי מנהל אגף הרווחה. סייח הוא נציג המחוז שלנו במשרד ה - - -, דוד לוי הוא נציג המקשר בין השלטון המקומי, את החבר'ה של כפיר, רוזה, הכרת וגם את דבורה הכרת.
קודם כל ברוכים הבאים למגדל העמק. וכמובן חברת הכנסת שעוד לא הזכרתי אותה, שרן השכל שהיא מהצעירות שבחברי הכנסת ואולי מהמוכשרות והבולטות שבהן. זה גם קומפלימנט שבדרך כלל לא נותנים אותו לכל אחד, בכל מקרה פוטנציאל גדול.
אלי ברדה
¶
מנת עידוד ומרץ קיבלת היום במגדל העמק. וכמובן סרגיי אוקלנדר ממלא מקום ראש העיר. אז התקלתי בבוקר את דודי טלפונית שאולי בכניסה נלך גם לפארק - - - כי ממילא בביקור שלנו יש אחר כך סיור בעיר והיה חשוב שהוא יתבשם קצת לבד מניחוחות עיניו ממה שהוא רואה. הוא באמת ראה והתרשם, אז ברשותך דודי, אני רוצה לאפשר לך לפתוח את הישיבה ואחר כך להציג לך סקירה על מגדל העמק ולהעלות כמה נושאים. אחר כך אתה מנהל את הדיון כמו שאתה יודע לנהל הכי טוב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
רבותי, בוקר טוב לכולם ושבוע טוב. אני קודם כל מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה כשהנושא שלנו היום זה מגדל העמק. כך הגדרנו אותו. מימיני יושבת חברת הכנסת שרן השכל, באמת תודה רבה על כך שהיא טרחה והגיעה לכאן, זה לא דבר שמובן מאליו. בדרך כלל כשאני עושה סיורים בארץ, יש לי אידיאולוגיה בעניין, אחת לפחות לחודש, חודש וחצי לרדת לשטח, מפני שאני חושב שהכנסת אמורה לתת את השירות בעיקר לשלטון המקומי ולכן אני חושב שהאינטראקציה הזאת חשובה. לרוב אני מוצא את עצמי לבד כמעט בעניין הזה, אני לא בא אליהם בתלונות אבל אני נותן את המצב העובדתי ובאמת שרן גם הגיעה לכאן, הצפינה והגיעה למגדל העמק אז באמת תודה רבה ושאפו.
יש לנו כאן את מנהלת הוועדה שלנו לאה קריכלי, ויש לנו את רבקה שהיא הדוברת של הוועדה והעוזרים שלי נמצאים כאן. אז אני שמח להיות כאן ואני אגיד לכם למה באמת החלטתי לבוא לכאן, בגלל שאני מקבל הרבה פניות מכל הארץ להגיע, ואין לי את הזמן להגיע לכל מקום, אבל בדרך כלל אני מגיע למקומות שאני חושב שראש העיר שם הוא אדם רציני. אני לא בא לעשות פוליטיקה, זה פחות מעניין אותי. אני בדרך כלל איש תכליתי ואני רוצה לקדם את הדברים כפי שאני מבין, ואני מתחבר בדרך כלל לאנשים מהסוג הזה שאני רואה אותם די דומים לי בעניין הזה, ויש פה ראש עיר שהוא בולדוזר תכליתי אמיתי בלי כבוד בלי שטויות, ולכן אני מתחבר גם לאלי. יש לכם עיר מדהימה, אני פעם ראשונה שאני פה. אבל אמרתי לו בדרך, "תשמע, אני מצדיע לך על מה שקורה פה, יש פה עיר מדהימה" וכמובן אני לרשותכם בכל דבר ועניין, אני אעביר אליך את רשות הדיבור.
אני רק אומר לכם בקצרה איך אני רואה את הדברים. אני בא מהשלטון המקומי, עבדתי בעירית ירושלים למעלה מ-20 שנה, אני בליכוד למעלה מ-40 שנה. אף פעם לא רציתי להיות חבר כנסת בגלל שאמרתי לכם, אני פחות מתחבר לדיבורים, יותר למעשים. לא אספר לכם למה אבל נקלענו לכנסת ולכן אני כרגע מביא, איך אני אומר בכנסת תמיד "כל אחד מביא לכנסת את הערכים שהוא הגיע איתם מהבית או ממקום העבודה שלו". כל אחד מביא את המטען שלו לכנסת, ואני בא מהעולם, כמו שאמרתי, המוניציפלי והחברתי. לכן אני בכנסת עוסק רק בנושאים חברתיים, זה מה שמעניין אותי. ואני רק מנסה להסביר גם בתוך הכנסת שהפעילות של הממשלה באופן מוחלט חוץ מבטחון ובריאות זה באמצעות המוניציפלי. חינוך זה באמצעות המוניציפלי, רווחה זה באמצעות המוניציפלי, תרבות וכולי. אנשים לא מבינים את זה, הם לפעמים חושבים שיש משרדי ממשלה שכל היום בבוקר קמים ועובדים וכאילו יש איזו רשות שאוספת רק את הזבל. הציבור לא מבין או לא נכנס לו למודעות עדיין שבעצם כמעט כל הפעילות הממשלתית מתבצעת דרך הרשויות. אין רשויות, אין כמעט פעילות ממשלתית. לכן אני חושב שצריכים לחזק את השלטון המקומי ולתת לו את הכבוד הראוי לו ובזה אני מסיים את דבריי. אדוני ראש העיר, מכאן השרביט שלך, אתה מנהל ומוביל את הדיון הזה.
אלי ברדה
¶
ברשותכם אני אתן מצגת קצרה, אני אעשה אותה מהר. מי שירצה להתעכב ולשאול, יוכל לשאול אני אוכל להרחיב. ננסה לעניין אתכם בלי לגרום לכם לטורח. זה הפרופיל הישובי שלנו, אנחנו היום כ-30,000 תושבים כבר, עשינו את כל ההכנות לגדול ל-50,000 תושבים. אנחנו לקראת הסכם גג עם המדינה לשיווק של 6,000 יחידות דיור תוך שלוש שנים, חלקן צמודי קרקע, חלקן קוטג'ים וחלקן בניה רוויה. אנחנו במדד הכלכלי חברתי באשכול 4, ירדנו לאשכול 4. היינו באשכול 3 עלינו ל-4, מ-4 עלינו ל-5 והשנה ירדנו ל-4. יש לזה הסברים, אני אגע בזה בהמשך.
אני מזכיר את השקף הזה כדי לתת קרדיט לגולני, שגדוד 13 כבש פה את הכפרים כחלק ממבצע דקל, אחד מהם היה הכפר מוג'ידל וראשוני התושבים שהגיעו לפה היו דווקא סינים. עולים סינים. הם לא סינים מלוכסני עיניים, אלא יהודים סינים שברחו מאירופה לסין בגלל המלחמה, וכשהתאפשר לאחר הקמת המדינה לחזור ולעלות לא רץ הם עלו והייתה לנו עליה של סינים שבאו ממנצ'וריה, מחרבין והשמות שאתם רואים פה. זו אנקדוטה, קלטנו מכל העולם אבל הסינים קיבלו את - - -. עיר קולטת עליה, אנחנו 30% עולים חדשים. כל הפארסה של עיר עולים, שבמשך כל שנותיה של מגדל העמק, המועצה השכנה שיש לה עולה אחד, במקרה הטוב 1% עולים, מגדל העמק 30% עולים היא מקבלת 100% ארנונה ממחנה דוד, ממחנה מהלול, מכולם כשמגדל העמק עיר עולים מקבלת גרושים.
לאורך כל השנים העליתי, בעקבות המחקר של ועדת המחקר של הכנסת שדנה בנושא של עיר עולים וראיתי את הנתון הזה הצפתי אותו. אז רמת השרון מקבלת עיר עולים, עמק יזרעאל מקבלת עיר עולים. מגדל העמק שהיא עיר עולים לא מקבלת כלום. זה שלטון מפא"י שעשה סדר והיטיב עם ישוביו אבל עכשיו משנים את זה באמת. נגעתי בזה כי זו נקודה כואבת שסוף סוף גם מסתדרת.
יש לנו קהילה דתית חרדית די משמעותית וטובה, מוביל אותה הרב גרוסמן, הוא הרב האשכנזי. יש לנו שני רבנים, הרב מנחם שהוא אח של יוסי, חבר המועצה שלנו. יש לו מוסדות של - - - הצפון, לרב - - - יש מוסדות מגדלור, ויש כמובן גם את מוסדות חב"ד שקיימים במגדל העמק.
ארצות המוצא, אפשר לראות שאנחנו קולטים מכל העולם. כל מי שהוא בר עליה, חוק השבות אני קולט אותו. לאחרונה קלטנו את בני המנשה, היינו מקבוצת הרשויות הראשונה, חמשת הרשויות הראשונות שקלטו את הגל הראשון של בני המנשה. קלטנו אותם, הם השתלבו די יפה, גם מאתיופיה, מקווקז, מצרפת, בעיקר מחבר העמים. אבל כמעט 30% עולים חדשים.
האתגרים של מגדל העמק, מאז שאני בתפקיד לא עשינו הפגנות, שביתות, לא הבערנו צמיגים, לא נקשרנו לשרשראות לא התבכיינו, לא אמרנו קשה לנו ורע לנו, לקחנו את הנתונים, עיבדנו אותם, קראנו להם אתגרים, פיתחנו מענים לאתגרים ויצאנו לדרך. זה מה שנקרא הדור החדש שהפסיק להתבכיין והתחיל לעשות.
האתגר החיצוני שלנו זה המועצה האזורית שהיא חזקה, היא שכנה שלנו, מטר מאיתנו, היא חזקה. יש לה גם מערכת חינוך ששאבה מפה תושבים ובלמנו את זה בכל מיני דברים שפיתחנו, בלמנו את המגמה הזאת. האתגר הפנימי שלנו זה הדירוג הסוציו אקונומי, חילונים-דתיים, ותיקים-עולים, מערכת החינוך העצמאית שגם היא מושכת, גם לזה אתה צריך להגיב אם אתה רוצה להגיב. וכמובן הגידול במספר התושבים.
התעשייה, שזה אחד העוצמות, החוזקות של מגדל העמק. אנחנו מוקד תעשיה איזורי, יש לנו הרבה מפעלי הייטק פה, 65% מהכנסות העיריה זה הכנסה מתעשייה ומסחר שזה מה שמחזיק את מגדל העמק ותיכף נגיע למשרד הפנים. על זה אנחנו צריכים לשמור, ושומרים.
החזון שלנו בגדול הוא ממוקד בחינוך שהבוגר שלנו יהיה איכותי, שיוכל לעשות שירות משמעותי בצה"ל, שיוכל להתקבל לכל פקולטה, שיהיה מהנדס, שישתלב בתעשיית ההייטק וישתקע בעיר. למהנדסים יש פה עבודה, וכל הזמן שבאתי בטענות לתעשיינים, הם "התריסו", אמרו "תספק לי מהנדסים אני אקלוט אותם" ואז שמנו - - - ואני מחזיק תיק החינוך בעיר, כמעט שנה –שנתיים אחרי שנבחרתי, הבנתי שאסור לתת לפוליטיקאים להתעסק עם זה, ואני מחזיק תיק החינוך בעיר מאז, וכל המוטו, כל המאמצים העיקריים ממוקדים דרך מערכת החינוך. ביום שישי חילקנו מלגות, יש כמעט 600 סטודנטים בעיר. אתה עושה את הפילוח כמה לומדים במוסדות, כמה במכללות, כמה במגמה כזאת וכמה במגמה כזאת אתה מלא נחת מהנתונים ומהתהליכים שאנחנו רואים אותם.
כמובן התעשייה, לשמור על המעמד שלנו בתעשייה, וכמובן איכות סביבה בהקשר של הקיימות, ראית עיר בתור יער. יער בלפור, יערות קק"ל והכל, אנחנו רוצים לפתח את התעשייה ואת המגורים אבל בלי לפגוע ביער, והכל אפשר לעשות את זה, ואנחנו מוכיחים לאורך כל השנים שאנחנו עושים את זה בלי לפגוע. כל זה יביא לאיכות חיים שתגרור את האנשים, אלה שכבר פה להישאר ואלה שרוצים לבוא, יעניין אותם לבוא.
אנחנו יכולים לראות פה את התקציב שלנו, אני לא אכנס איתכם למספרים, בנושאים שאני מדבר עליהם, אבל בגדול אני התחלתי את התפקיד שלי בסוף 1998 תחילת 1999. ב-2003 היו גזרות כלכליות קשות מאוד במדינה, בעקבותיהן יצאנו לדרך חדשה, עשינו תכנית הבראה. היינו רשות מאוזנת 6 או 8 שנים. גם כשהיו לנו פיקים, שנה-שנתיים קשות, לבד יזמנו תכנית התייעלות על עצמנו והתיישרנו עוד פעם, ואנחנו מנהלים את התקציב שלנו בצורה אחראית וזה גם בנושאים לדיון, אנחנו טוענים שמשרד הפנים במבנה שלו, בהתייחסות לרשויות, נותן תמריץ שלילי להתייעלות. זה המושג שאני משתמש בו, לראש הממשלה ולשר הפנים ולכולם. ככל שאתה מתייעל, מורידים לך. ככל שאתה עולה בסוציו אקונומי, מקצצים לך. וזה הכניס אותנו לקשיים. השתפרנו, היינו מאוזנים, עלינו בדירוג הסוציו אקונומי, הורידו לנו 2, 3, 4 מיליון שקל שהם השפיל של המשחק שאנחנו יכולים לעשות איתם משהו למען העיר. אבל נוסחאות, עניינים, סיפורים. נדלג גם על סעיף הוצאות, אותו דבר.
בחינוך, רק הזכרתי שאני עומד בראש פורום ועדת ההיגוי היישובית בכל נושא החינוך, מחזיק תיק החינוך, עובד איתם בצמוד בצוות החשיבה היישובי, בוועדת ההיגוי העירונית, בכל הוועדות שאני מוביל אותן שם, כמו בצבא שאנחנו מלמדים, מיקום המפקד. סייח היה איתי בצבא בקורס קצינים או משהו כזה. מיקום המפקד. אם אתה מחזיק תיק חינוך אתה מעביר מסר לכולם שהחינוך חשוב לך. זה מה שאנחנו מנסים בעצם לומר.
יש תכניות ייחודיות שקיימות, שאני מצליח להביא אותן למגדל העמק. התכנית רק יוצאת מהדפוס כמו שאומרים, היא באה ראשונה למגדל העמק. פיתחתי מנגנון כזה שכל תכנית חדשה שקיימת במדינה היא באה לפיילוט במגדל העמק, כי התשתית מבחינתם להריץ את הפיילוט פה היא תשתית טובה, עיר מחויבת, ראש העיר מחזיק תיק החינוך, רשות יציבה, אין זעזועים והם מעבירים פה את התהליכים שלהם.
פיתחנו גם כמה דברים מאוד יפים כמו תכנית הטייסת שהיא בעיקר התעסקה במנהיגות אצל חבר'ה קצת בעייתיים בגיל היסודי. בסוף התהליך רונה רמון מקרן רמון אימצה את התכנית ועכשיו היא מפיצה אותה בכל הארץ, היא למדה אותה במגדל העמק. התכנית קראנו לה "הטייסת", היה חיבור של טייס ממגדל העמק עם בית ספר שהוא למד בו, עשינו תהליך, עכשיו חיל האויר אימץ את זה כמודל לטייסות שלו. רונה רמון לקחה את זה ומפיצה את זה עכשיו כמודל ארצי.
זכינו בכל פרסי החינוך האפשריים, כולל פרס החינוך היישובי הארצי בתקופתו של גדעון. אנחנו לא שמים פה את כל השקפים, אבל אין בית ספר שלא זכה פה באיזה שהוא פרס, בין אם זה בית הספר, בין אם זה הצוות ובין אם זה המנהל ואם זה פעם רשת אורט, ופעם זה מהמחוז ופעם ממשרד החינוך ואפילו פעם משרד המורים נתנו איזה שהוא פרס. אני לא אלאה אתכם בפרסים, אבל כל הזמן עושים.
אנחנו רואים בהתפלגות, למה אנחנו מראים את השקף של ההתפלגות? אנחנו רואים שיפור, אם היו שנים שהייתי סוגר כל שנה גן, אנחנו עכשיו פותחים כל שנה גן. בשנה שעברה פתחנו ארבעה גנים ובשנה הבאה אנחנו נפתח עוד שני גנים. אנחנו רואים את המגמה הזו שפותחים ולא סוגרים, שהעיר גדלה ובכיוון החיובי. כנ"ל בבתי הספר היסודיים, זה אותו המסר, אותו שקף שאני לא רוצה להתעכב על זה.
אנחנו יכולים לראות פה את אחוזי הזכאות לבגרות, התחלתי את התפקיד שלי במגדל העמק כשהיינו ב-35% זכאות לבגרות. אנחנו היום ב-71%, אבל עלינו גם ל-82%. ההבדל בין הצבעים, הגבוה זה התיכון, יש לי תיכון אחד גדול והוא משקף את רמת החינוך בחינוך הממלכתי. השקף השני הוא השקף היישובי שמראה את כולם, כולל החרדים שלצורך העניין לא ניגשים לבגרות, הם מופיעים בסטטיסטיקה שלנו. לא כולם אגב, הבנות שלהם ניגשות לבגרות ומראות אפילו תוצאות טובות. תראה, ראית את יוסי, גם לכאורה שלא אמרתי משהו 100% מדויק הוא לא הניד עפעף. קיבל את זה. אבל תיקנתי לבד. זה נכון, הבנים לא עושים בגרויות, אבל הבנות כן.
אלי ברדה
¶
ברור. ברור. אותו דבר בגיוס, יש לנו גיוס של מעל 90%, 95% גיוס לצה"ל, ו-92%, 96%. עובדים על זה כל הזמן ואם נראה עוד פעם שקף יישובי ושקף בית ספרי נראה גם את ההבדל כי הם לא מתגייסים לצה"ל. בסדר, אבל זה ארצי, זה כמו בירושלים, אתה מכיר את זה מקרוב. אנחנו מיקרוקוסמוס של ירושלים בחלק מהדברים.
הקמנו פה את מרכז ההון האנושי צעירים, מהראשונים בארץ שהקמנו אותו כמרכז, הוא היה די מפוזר בכל מיני מחלקות. הוא נותן פה מענה בהשכלה גבוהה. יש פה רכזת השכלה גבוהה, רכזת צמיחה דמוגרפית, מישהי שעוסקת בהשמה בתעסוקה, מעין לשכת תעסוקה מקומית, עירונית. מי שרוצה לפתח קריירה, פיתוח קהילה, קשרי קהילה-תעשייה, יש לנו תעשיה גדולה אז מישהו בקשר איתם כדי לראות מה אתם עושים עם הקהילה, איך המהנדסים שלכם באים לתיכון ומעצימים את החבר'ה שלנו.
מצד שני, יש לנו פה אחוז גבוה של תושבי העיר שהם מוכרים או מטופלים ברווחה, שזה אתגר בפני עצמו גם כן. הדילמה האם לפתח שירותי רווחה משופרים וטיובים, היא דילמה בגלל שככל שאתה מפתח יותר, תושבי האזור, מאור עקיבא וחדרה ואפילו נתניה ואפילו אילת, המשפחה, שומעים שפה מקבלים שירותים ושם לא, הם באים לפה. בנתיבות יש מדיניות בדיוק הפוכה, הוא אומר "אני לא קולט רווחה. מי שרוצה שילך לאשקלון, מי שרוצה שילך לבאר שבע", נניח. אבל אני אמרתי לחבר'ה שלי בדיונים פתוחים, אני מדבר גלוי, מי שבא מבית שהכיר את שירותי הרווחה, לא יכול להתכחש כשהוא מתמנה לתפקיד ראש עיר, לאוכלוסייה הזאת. צריך לשמור ולעזור ואנחנו עוזרים, אבל זה אתגר גדול מאוד לטפל בזה כי ככל שאני מפתח ונותן מענים אני מרגיש שמגיעים אלי עוד ועוד.
זה הקצבאות, נדלג על זה. אנחנו מקדמים את כל נושא איכות הסביבה, נגענו מזה קודם. יש לנו ביקורת על זה וישבתי עם השר אלקין. כל התהליך הזה מתחיל להתגלות כפיקציה, אני לא רוצה לעכב אותך בזה כרגע, אבל אם פעם נצטרך לדבר אז נדבר.
מגדל העמק, אחרי הרבה מאוד שנים סיימנו הכנת תכנית כוללנית לעיר, לא הייתה תכנית כזאת. העיר נבנתה טלאי על גבי טלאי, גל עליה על גל עליה. הכנו תכנית מתאר איך אנחנו רואים את מגדל העמק בעוד 30-40 שנה. עוד חזון למועד, אבל יש היום תכנית כזאת שמראה גם, אנחנו אומרים את זה בצחוק, בהתחלה ספק בצחוק אבל בסוף זה יהיה ברצינות, שגם הישובים הקהילתיים שלידנו היום שהם שייכים לעמק יזרעאל כמו תמרת, גבעת אלה וכדומה, למרות שפה הגזבר שלי מגבעת אלה, לא? כאן זו העיר שקיימת היום וכן זו הדמיה למה שאנחנו הולכים לבנות. היינו ביחד פה בפארק רבין ועלינו לראות את "בנה ביתך", נכנסנו פה באמצע של בנה ביתך ואמרתי לך שלצד בנה ביתך פה הולכים לבנות עכשיו 120 יחידות בנה ביתך, פה קוטג'ים כאלה ופה בניה רוויה. כאן מדובר על כ-5,000 יחידות דיור באזור הזה, ובאזורים אחרים של העיר עוד כ-1,000 יחידות דיור. בסך הכל 6,000 יחידות דיור בהסכם גג שאנחנו מקדמים אותו. דימונה, שדרות, מגדל העמק הם בגל הבא של הסכמי הגג, יש שם עניין שהממשלה צריכה עוד לאשר כדי להביא את זה. אבל סוף סוף הרחבנו את גבולות השיפוט של העיר מה שלקח לנו 10 שנים להילחם איתם. קידמנו תכנית, תב"ע מאושרת ועכשיו אנחנו יוצאים לשיווקים, בשנה הזאת נצא לשיווקים.
אלי ברדה
¶
זה יביא לנו כ-20,000 תושבים, כן. החוזקות של מגדל העמק, לא הבכיינות או החולשות, רק החוזקות וההצלחות. החינוך בראש סדר העדיפות, רשות מאוזנת לאורך הרבה מאוד שנים. אני מדלג לשורה הזאת, היינו רשות איתנה ב-2011, זכינו בפרס הניהול הכספי התקין 3 שנים ברציפות וגם כשהיו לנו פה קשיים כלכליים עשינו תכנית התייעלות עצמית שלנו כדי להתיישר. אחוז גביית ארנונה שזה דבר מדהים, 93%. אין את זה בהרבה ישובים בנתונים כמו שלנו, עיר עולים, חרדים, כל מה שהזכרתי, סוציו אקונומי 4, גובים 93% ארנונה. אנחנו מוקד תעסוקה אזורי וכמובן נמצאים בתנופת פיתוח ובניה מה שנגעתי מקודם.
הנושאים שלנו לדיון, לא נתעכב על כולם אבל נפתח את זה לכמה שתרצה: 1. מענק האיזון שלנו. שלחתי לך את זה בהודעת וואטס אפ מקודם, דיברתי עם מרדכי כהן בסוף השבוע, אמרתי לו "אני מזועזע", תשמע טוב מה שאמרתי למרדכי כהן ביום חמישי ולכן אני אומר את זה גם לדודי. אולי אני גם אבקש שדודי יקיים על זה דיון. אנחנו נאנקים תחת הנטל והקשיים הכלכליים. רווחה, קיצוצים, מתייעלים, מקצצים, מתייעלים מקצצים.
בשנה שעברה בסוף השנה חילקו את רזרבת השר. השרים שלנו שהיו שם, כל שנה ברזרבת שר קיבלנו 2.5 מיליון שקל. ב-29 לדצמבר 2016, המועד האחרון של השנה שיחררו את הרזרבת שר, 500,000 שקל, כשאנחנו בגדול בונים כבר על 2.5 מיליון. עשה לנו נזק של 2 מיליון שקל בהוצאות שלנו. לא חשוב. בא עכשיו התקציב 2017, שאגב עוד לא פרסמו את מענקי האיזון, ביוני עוד לא פרסמו את מענקי האיזון שזו גם שערוריה בפני עצמה. מענק המודל שלנו הוא 25 מיליון שקל, בלי טובות של אף אחד. זה מענק המודל שלנו. ההקצאה שלנו היא כ-16 מיליון שקל בלבד, שזה 64% מתוך מענק המודל. התקשרתי למרדכי, אמרתי לו "מרדכי, זה לא יכול להיות. אני הייתי במודל של 87%. זה היה מענק המודל שלי ב-2016, 16 מיליון שקל, קיבלתי 13.8, קיבלתי 87% מהמודל, למה אתה עכשיו מוריד אותי ל-64%, כשהמודל גדל?"
יוסי מנחם
¶
אלי, ברשותך אני יכול להוסיף? הנתונים הרבה יותר קשים, כפי שזה עולה מהנתונים שהורדנו הבוקר מאתר משרד הפנים. עשינו כאן בדיקה לעומת ישובים אחרים שירדו כמונו בסוציו אקונומי, מ-5 ל-4. מסתבר שאחוזי ההקצאה באותם הישובים באופן משמעותי הרבה יותר גבוהים מאשר אצלנו. למשל הר חברון גם ירדו מ-5 ל-4, הם עומדים על 86%.
אלי ברדה
¶
בסדר, אני לא רוצה להלאות אותו בפרטים. אני אגיד לך מה התשובה. הפיצוי על הדירוג בסוציו אקונומי יהיה פיצול מתמשך על פני שלוש שנים, במדורג, כמו שאלה שעלו יקצצו להם במדורג. לא במכה אחת כדי לא ליצור בומים. אמרתי לו, בסדר. אבל זה לא יכול להיות שזה ירד ל-64%, תגיד לי 80%, תקבל את היתרה. אתם הגדלתם את מענק האיזון בבסיס בעוד 400 מיליון שקל. כולם לקחו על זה קרדיט, בסדר? לפי המודל הזה אתה צריך לקבל 100% כמעט, כי זה בדרך כלל גם המענק, כי אתה צריך 2.4 כדי להגיד אני אתן לכם 100% מענק לכולם. כשהתקציב הוא פחות מזה, אז אתה נותן פחות מהמודל.
גם פה, אנחנו מוחים מחאה, זה טרי מהסופשבוע, ודיברתי איתו, זה לא שלא דיברתי איתו. התשובה הראשונה שלו הייתה "הנתון שלך לא נכון", ואני לקחתי את הנתון ממשרד החינוך. אחר כך העוזר שלו שלח לי את אותו נתון שאני אמרתי לו, ושלחתי לך את זה בסמס. רועי העוזר שלו אפילו חתום על זה. אנחנו פה מעלים מחאה גדולה מאוד בנושא הזה, הפער הזה, לנו חסרים בבסיס כל שנה 4-5 מיליון שקל, כדי לסיים מאוזן בלי סטרסים לכאן ולכאן. אני רוצה עכשיו לעשות דברים בתוך העיר, אני לא יכול לעשות, חסרים לי פה 9, 10 מיליון שקל. אנחנו נבקש ממך אם תוכל איזו שהיא שיחה, פגישה, דיון על מענק המודל, למה פגעו במגדל העמק. זה לא יכול להיות.
מקודם נגעתי במושג "תמריץ שלילי להתייעלות", הסברתי אותו גם, ככל שאתה מתייעל מקצצים לך. ככל שאתה מתייעל, אחוז ההשתתפות שלך בכל מיני סעיפים גדל יותר. אני לא ארחיב, אתה שולט בזה. ההשתתפות של הרשות, כל המצ'ינג. בגלל שאני עיר שמשקיעה בחינוך, אני אומר אני לא רוצה שדור הברכה הזה שיש לי במגדל העמק ייכנס, יהיה דור שני ושלישי לבעיות רווחה. אני רוצה לחלץ אותם, החילוץ הוא רק דרך החינוך. אתה לא יכול לחלץ ילד מתוך משפחה או משפחה במילים או בסיסמאות או בחבילות מזון בחג, אתה צריך להשקיע בחינוך שלהם ואז להגיד "הוא כבר יהיה עצמאי, הוא יצא מהמעגל" אז ככל שהמצ'ינג שם ברווחה ובחינוך הם גדולים, אז האפשרויות שלנו נהיות יותר קשות וסוגיית המצ'ינג היא סוגיה פתוחה, ארצית, לא רק מגדל העמק, וכל העניין הדיפרנציאלי שהוא ויכוח גדול מאוד, האם רשות כמו, סתם לדוגמה החבר שלנו ביבס במודיעין, במגדל העמק יהיה אותו אחוז השתתפות. זו סוגיה, שאלה עקרונית, ערכית, חברתית, יש בה הרבה שאלות. אפילו שאלה גם של ערבות הדדית. האם הגדולים מוכנים לתת, הם החזקים מוכנים לעזור לחלשים, או שרק המדינה.
אלי ברדה
¶
בסדר. זו שאלה. היטל הטמנה, תשמע, אתה מכיר את הפרטים האלה. בהיטל הטמנה לוקחים מאיתנו 1.8 מיליון. הכסף הולך לאיזה שהוא קרן, הקרן הזו היא מקור לשימושים של האוצר לכל מיני פערים שיש להם, הכסף הזה לא חוזר לרשויות וזו בעיה, אנחנו מרגישים את זה בכל שנה.
שלום זוזוט
¶
קיבלנו בהתחלה סדר גודל, כשהלכנו עם תכנית הפרדה של שלושה זרמים, קיבלנו בהתחלה, ורק לאחרונה חילקו, חילקו את זה רק לאשכולות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, זה חולק, אתה יודע מה, אני אתייחס לזה בסוף. בגדול זה הסוציו 4, הייתם ב-5, עכשיו הגדלנו את זה ל-5 אז אלה שב-4 שאלו למה. כדי שלא יחלקו ליותר, אבל לא משנה, בוא נתקדם. ואלה שב-6 אמרו בכלל לא צריך לחלק.
אלי ברדה
¶
היה עוד משהו, שלקחו רשויות שמאוגדות באשכולות וקיבלו עדיפות לחלוקה, לקבלת כספים. ואם אני לא הייתי מאוגד באשכול, אז גם לא קיבלתי. זה לפי אלקין, דרך אגב, דיברתי איתו והוא הולך לתת לזה פתרון כי הוא מצא שנצרת עלית לא שם, אני לא שם, ועוד רשויות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן. בגלל שאנחנו הובלנו, אנחנו חוקקנו את חוק האשכולות לפני חצי שנה. הרעיון הוא בגדול לתמרץ. היות ובעצם אני התחברתי עם השלטון המקומי ועשינו את זה כהתחברות וולונטרית, לא כפינו את המהלך, רצינו לייצר גזרים. לכן יש עניין שאנשים ייכנסו לתוך האשכולות האלה, יש להן הרבה יתרונות, אני לא רוצה להלאות אותך בעניין הזה, אבל זה הכיוון.
אלי ברדה
¶
אנחנו צריכים את ההגנה שלך, אנחנו, השלטון המקומי, צריכים את ההגנה שלך ושל הוועדה מפני חקיקה פרטית או חקיקה שמשיתה על השלטון המקומי, על הרשויות הוצאות, אני אתן לך דוגמה, הסכמי השכר. אנחנו בעד שכל מה שאומרים חברתית, אנחנו שם. אבל תשפו אותנו. ואי אפשר מצד אחד אני מתייעל ולא משפים אותי ומצד שני משיתים עלי כל מיני הסכמים כמו שכר, כמו נגישות, ואין לנו איך לממש את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מסכים איתך בעקרון. אני דרך אגב כמעט כל חקיקה פרטית, אני עושה מאבק וזה פעם ראשונה שהמדינה תהיה בתוך האירוע הזה. אם זה בנושא עכשיו של חברי מועצה, אז יש לנו סיכום עם האוצר שהם משתתפים ב-50%. היה עוד נושא קודם שאני אזכור אותו תיכף שגם, אנחנו שברנו את הכללים בעניין הזה בגלל שאמרתי שלא יכול להיות שפה מחוקקים והרשויות משלמות. אבל, הסכמי השכר זה בילד אין לכל הנושא הזה של ההתנהלות של הרשויות, בגלל זה גם יש את ההעלאה בארנונה, וכולי, אני לא רוצה להלאות. נושא נגישות, אתה צודק. המדינה חוקקה את חוק הנגישות לדעתי בלי פרופורציה, השלטון המקומי לא יכול להרים את הנושא של הנגישות, זה מדובר במיליארדים ועשרות מיליארדים בכל המדינה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוודאי. אז כאן ביקשתי, אני אעשה דיון על נושא הנגישות, כבר ביקשתי ממנהלת הועדה בלי קשר לפני חודשיים, אנחנו נדון בעניין הזה בגלל שהמדינה צריכה לשאת ברוב הנטל הזה. אני גם חושב שגם הרשות צריכה להיות חלק מהעניין, בוודאי, אבל בוודאי לא צריך להשית עליה בנושא של הנגישות את הרוב. לדעתי זה צריך להיות בעיקר יותר בנושא של ההשתתפות המדגמית כמעט.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הסיפור השני היה חופים. לא קשור אליך. אבל שם אילצנו את המדינה להביא כסף מהבית בפעם הראשונה להשתתף בתחזוקה. לא יכול להיות שערים, מה שאמרתי, יש חלוקה בין המדינה, הכנסות אצל המדינה הוצאות אצל הערים, זה לא עובד ככה. הרי כל אחד שבא לחוף קונה ארטיק לימון, שוכר איזה כיסא, משלם מע"מ על זה, משלם מס הכנסה. זה לא הגיוני שהארנונה בסופו של דבר תטפל בנושא הזה. בבקשה.
אלי ברדה
¶
אז שיפור תהליכי הקצאת תקציבים מממשלתי לרשויות. אנחנו מוצאים את עצמנו מממנים במימון ביניים את משרדי הממשלה כמעט עד נובמבר-דצמבר. בין ינואר לנובמבר הרשות נושאת את ההוצאות על ההתחייבויות שהממשלה צריכה לשלם מינואר ואני צריך לממן את זה, ובנובמבר-דצמבר לקבל את זה ברגע האחרון. יש לזה שרשרת. אנחנו לא יכולים לשלם לספקים בזמן ולקבלנים בזמן וזה לא רוצה לקדם כי הוא לא קיבל. יש פה מעגל קסמים.
ושני נושאים אחרונים בקצרה, רשויות כמו מגדל העמק והרבה רשויות שיש להן עכשיו תכניות לגדול בהיקף האוכלוסייה שלהן באחוזים גבוהים מאוד, כמו עכשיו במגדל העמק, המדינה צריכה לחשוב על איך היא מפצה או מסייעת לרשויות האלה כי כבר מראים לנו ברשויות שכבר לפנינו שהם הצטערו שהם נכנסו למהלך הזה של לבנות, כי הבניה היא הוצאה גדולה מאוד לרשות. אתה מקבל שקל ארנונה מתושב, אתה מוציא עליו 10 שקלים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה ביי-דפינישן, בהגדרה. אתה יודע. בכל גידול, תושב בעיר מייצר גרעון בין 6,000 ל-10,000 שקל, זה נתון. לעיריה. עכשיו העיריה צריכה להביא את זה ממקורות אחרים. הממשלה לא תיתן את הכסף וגם אני לא חושב שצריך - - - שם, בעיקר בנושא של התעשייה והמסחר. אלה הכיוונים.
אלי ברדה
¶
אני מסכים איתך, אין לי - - - יש נושא של מעמד הסטטוטוריים ברשות והרצון להחליף ביניהם ברוטציות וכדומה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה לא לנבחרי ציבור. אני הגשתי את זה לשלושה תפקידים בעיקר, לתפקיד של גזבר, תפקיד של יועץ משפטי ומבקר העיריה. אני חושב שיש בזה הרבה שכל, אני כרגע שמתי את זה בצד, יש לי צרות אחרות. אבל אני באופן בסיסי מכיר עיריות, לא כמו מגדל העמק, שהגזבר בעצם חוסם את ראש העיר ואי אפשר לטפל בו. הרי אתם מכירים את הסיפור, כדי להדיח גזבר או לשנות תביא שני שליש מחברי מועצה. לפעמים הקונסטלציה הפוליטית לא מאפשרת לך לעשות את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בדיוק, עזוב את זה כאן. לכן אני חושב, כמו שבמדינה, אני חושב שיועץ משפטי בזמנו לא הייתה לו כהונה קצובה וגם מבקר מדינה, אני חושב שאלה אנשים שיושבים בצמתים מאוד דרמטיות, ואם ראש העיר ירצה, גם בחוק שהגשתי בזמנו, אמרתי שאם ראש העיר ירצה להאריך - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
דרך אגב זה נמצא בשיקול דעת, וזה שהרבה פעמים ראש העיר כבר יורש אותם. ואז חלק מהם לפעמים הופכים להיות לאומתים לראש העיר, עכשיו איך הוא יכול להפטר מהם? לכן חשבתי שא. לקצוב את הקדנציה ותהיה אופציה לראש העיר להאריך אם הוא יחשוב ממקום שיש שיתוף פעולה. זה הרעיון בגדול, אבל כרגע אני לא מתעסק עם זה. אני שמתי עם זה בצד בגלל שאין לי זמן לטפל בזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בדיוק. זה דרך אגב מובנה בחוק. גם בחוק שהגשתי אם תעקבו אחריו, אתם תראו ששיקול הדעת של ראש העיר בסופו של דבר להאריך את הקדנציה. תראו, אני בא מהשלטון המקומי, אני יודע איך זה עובד מהצד השני. כשהיה לנו יועץ משפטי בעירית ירושלים שרצה לתקוע את כל העיריה, זה מה שהוא עשה. מה עשינו? ראש העיר נלחם איתו חמש שנים. לא ניהל את העיר, רק נלחם איתו. אתם יודעים, בסוף הסוס משתלט על הרוכב, זה מה שקורה בדברים האלה. וזה דרך אגב גם קורה ברמת המדינה. אני כבר לא יודע מי מנהל את המדינה היום, האם הממשלה או הפקידות. לדעתי הפקידות, אבל לא חשוב.
אז הרבה פעמים בשלטון המוניציפלי זה גם קורה. זה לא קורה ברוב המקומות בגלל שברוב המקומות הרבה פעמים ראש העיר הוא גם מאוד ותיק, והוא גייס אותם והם עובדים בהרמוניה והכל בסדר, אבל הרבה פעמים בקטע של התחלופה זה מתבצע, ואז היועץ המשפטי פתאום יש לו, הוא מחליט שהוא פועל ככה ולפעמים זה מהנדס העיר יש לו מדיניות של עצמו, שלא לדבר על המבקר. לכן אני חושב שבכלל הצמתים האלה, צמתים סטטוטוריים חשובים מאוד, לא ביקשנו להגביל תקופתו של מנכ"ל העיריה, זה לא חשוב. וגם לא מנהלי אגפים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בדיוק. גם מנהלי אגפים רגילים. אלה שלושת הנקודות שאני חושב שקודם כל מי שצריך להיות שם צריך להבין, אדוני, אתה באת לשרת את הציבור תקופה מסוימת ואם ראש העיר החליט להאריך לך את הקדנציה, אהלן וסהלן. אם לא, - - -בתנאים האלה.
אלי ברדה
¶
נכון. אגב, אתמול ראיתי בטלוויזיה בערוץ 2, אני לא יודע כמה זה נכון שלא רק הפקידות מנהלת את העניינים גם ועד העובדים מנהל את כיבוי אש. אז זה סתם - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה יודע מה, זרקת את זה אז אני אתן את התשובה גם לזה. אני מאמין באמונה שלמה באיזונים. אני מכיר ראשי עיר, בסוף בסוף כשאתה שליח ציבור, לא כולם אותו דבר בכל נושא, אבל עובד שמגיע לעבודה, אתה יודע, הוא בא לעבודה, יש לו את ההתחייבויות שלו, בדרך כלל הוא בא צעיר, לוקח משכנתא, יש לו משפחה ילדים וכולי, והוא רוצה את הפרנסה, הוא צריך את היציבות שלו בפרנסה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בדיוק. אני מאמין שבלי ועדי עובדים העסק היה נראה אחרת ואני מכיר ארגונים כאלה, איך זה עובד שם. אבל מצד שני, ועדי העובדים גם שוכחים את התפקיד שלהם, הם חושבים שהם מנהלים. אז לכן צריך את האיזון הזה, האיזון הזה מאוד חשוב.
אלי ברדה
¶
אלה דברינו, אני קודם כל באמת רוצה שוב פעם לומר לך תודה שהבאת את כל הוועדה, לשרן שהגיעה. בסך הכל באמת תודה לך דודי, על כל מה שאתה עושה בכלל בנושאים של, אני רואה אותך עם הפחם ואני רואה אותך עם זה ועם זה, אנחנו עוקבים אחריך. הארנונה, מנגנון אחיד לארנונה, יש דיון אצלך נדמה לי מחר.
אלי ברדה
¶
מענק האיזון וכדומה. אז בסך הכל אתה עושה הרבה דברים טובים, תמשיך לעשות, יש לך יתרון חברתי ויתרון מוניציפלי שהחיבור ביניהם הוא אחלה לשטח ואחלה לרשויות המקומיות. תודה פה לכל החברים שהגיעו. ברשותך, אם מישהו מהחברים רוצה לשאול שאלה, להוסיף משהו, להעיר משהו, הערות זה אלי אבל שאלות - - -
קריאה
¶
אני רוצה לחזק אותו בדבר אחד שהוא אמר על יועצים משפטיים. היה חוק נהרי ובא נהרי ליועץ משפטי אומר לו, אז היועץ המשפטי עונה לי "זה לא כוונת המחוקק" הוא אומר לו "אני המחוקק, אתה אומר לי מה הכוונה שלי". להראות לך כמה שזה מדהים שיועצים משפטיים שולטים בעסק. וחבל שזה כך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מסכים איתך, אבל לדעתי גם במדינת ישראל אנחנו נמצאים בצומת לטעמי שגם הכנסת מבינה את זה ויש שם איזה שהוא מתח מאוד לא פשוט, תקרא כמעט כל יום בעיתון, כמעט בכל גזרה. אבל זה לא הנושא שלנו. אבל בגדול אני חושב שאתה צודק ולשם זה צריך ללכת.
מומי בן סימון
¶
אני רציתי להביע הערכה גדולה לחבר הכנסת אמסלם על פעילותו מול הקרן לידידות והקצאת הכסף של השתתפות המשפחות בגני הילדים, בקייטנות. זה נתן אפשרות גדולה מאוד למשפחות שלא היה להן כסף להשתתף בקייטנות, ההקצאה הזאת מאוד חשובה. אז הערכה על פעילותך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
- - - לאגף הרווחה. הוא מתמודד עם זה יום-יום. טוב, רבותי אני אתייחס בקצרה למספר נקודות של ראש העיר. קודם כל תודה לך אלי על המצגת, מדהים. אני מאמין שהחינוך זה לב העניין בכל עיר, משם מתחיל ונגמר הכל. בעצם העניין שהזכרת, שאתה מחזיק את התיק, ואיך אמרת, אהבתי את המשפט "אני הבנתי שבתיק הזה לא צריכים להיות פוליטיקאים" אז אני חושב שזה המפתח להצלחה עתידית של העיר. בכלל, חינוך גוזר את כל העתיד. אז קודם כל שאפו לך על כל העבודה, ועל כל מה שאתה עושה.
אני אעבור בקצרה. רזרבת שר, בוא נתחיל מזה. אני ישבתי איתם לפני חודשיים, מסתבר במה שקרה בעקבות הסיפור של ישראל ביתנו וכולי, אני לא אלאה אתכם, גם שם היועץ המשפטי בא ואמר "רבותי, ברגע שיש קריטריונים אתה לקחת - - -"
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, דנה זילבר. נכנס אותו יועץ משפטי שדיברת עליו ויש להם הרבה יועצים משפטיים קטנים כאלה, כל אחד כבר נהיה יועץ משפטי של עצמו, ככה זה במדינה, ובאותו רגע הלאימו את שיקול דעת השר, אז אמרתי בשביל מה אתם צריכים את רזרבת השר? תשימו את זה ישר בתקציב המענק ותגמור את העניין. רזרבת שר, כדי לתקן דברים שבשיקול דעת השר, זה כל הרעיון. הרי אם אנחנו מכניסים לתוך הנוסחה של הרזרבה ומוציאים, לא עשינו כלום. לכן זה המצב היום בנושא של הרזרבת שר.
לגבי הנושא של ערי עולים, כבר דיברת, בסופו של דבר באמת האבסורד הזה השתנה עכשיו, אני מקווה, יש שם איזה 500 מיליון שקל לחלוקה שונה, אני מקווה שאתם תקבלו את זה, אני משוכנע לחלוטין שבמסגרת הנתונים האלה בוודאי 30% עליה כאן, זה נולד משנות ה-50, אז אני בטוח שאתם תשופו בעניין, אם לא, תדבר איתי.
לגבי הנושא של היטל ההטמנה, אני לא רוצה להרחיב, דיברנו על זה, אתם אמורים לקבל בגלל שהעלינו את זה גם לסוציו 5, אבל גם אם לא היינו מעלים, אתם כבר ירדתם לסוציו 4, אז אתם אמורים לקבל וזה מיועד – דרך אגב, העברנו את החוק לדעתי לפני שבוע בהוראת שעה – בגדול היטל ההטמנה ברור למה, היטל ההטמנה נולד כתוצאה מזה שמדינת ישראל בעצם רצתה לצמצם את סיפור ההטמנה. אבל מה היא עשתה? היא בעצם קנסה את הערים, אמרה, מי שרוצה להטמין אין בעיה, אתה תשלם 140, 150 שקל לטון ולאט לאט זה עלה. זה התחיל ב-60-70. היא סגרה כמה פתרונות בגלל שהיא החליטה והיא לא יצרה פתרונות באמת. כאילו ראש העיר עכשיו צריך לבוא ולטפל בזבל, אז רבותי, אין בעיה, אבל תגידו לי לאן. וזה בעצם מה שקרה במדינה. בינתיים היו שם הרי כסף, הסיפור הזה התחיל לגדול ולצמוח להרים בלתי סבירים, כבר הביאו שם כמעט 2 מיליארד שקל, אפילו יותר, ואפילו אף אחד לא חשב איך מוציאים את זה. אוקיי, כבר גבית, נניח אין לך פתרונות קצה, לפחות בוא תעשה עם הכסף משהו.
אני עשיתי דיון, אני ישבתי גם עם האוצר וגם המשרד לאיכות הסביבה לפני כמעט שנה, פחות קצת, בגלל שאני חשבתי שהכסף צריך ללכת למתקני הקצה. אני ביקשתי ממינהל התכנון להכין תכנית מתאר ארצית למתקני קצה, אני מאמין שצריכים להיות 5-6 כאלה בארץ, ואז בסופו של דבר אתה מפנה את הבנאדם למתקן הקצה, אומר לו "אדוני, אתה רואה את המפעל שם, לך תפנה שם את האשפה" אני מניח שגם היטל ההטמנה ירד, הטיפול ירד, הכל. כל עיר כבר תקבל את הסיבסוד של עצמה בסיפור הזה של מתקן הקצה. מתקן קצה כזה מבדיקה שעשיתי, גם נסעתי לשוויץ לא מזמן וחזרתי, ראיתי מתקן אחד כזה, זה בערך סדר גודל לדעתי של 1.5 מיליארד. אז אמרתי, מאיפה יביאו הערים את זה? אז זה הקופון. בסופו של דבר לא אלאה אתכם, הסכמתי לאחר לחצים בגלל שבאו ראשי עיר אמרו לי "תשמע, לוקחים לנו, תן לנו לפחים", אמרתי בסדר, בשבוע שעבר העברנו את זה, שזה יהיה בערך כשליש מהכסף, יוכל להיות מוקצה לערים גם בכל נושא של אשפה, כולל הובלה. זה לא רק הפחים. כולל השינוע, כולל הפחים, כולל הדרכות, כולל טיפול באסבסט. יש שם סדרה שלמה, אם אתה רוצה אנחנו נשלח לך את זה, במה בעצם מיועד ה-35% הזה, תשב עם השר, אנחנו העברנו את זה ביום חמישי, לדעתי שבוע שעבר, ביום רביעי האחרון. תשבו איתו על התכנית, אם תהיה בעיה תדבר איתי. אבל בגדול הרמנו את הסוציו ל-5, לא שזה ישנה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה לא רק לאשכולות. תראו, רבותי, אנחנו, דרך אגב אין אשכולות. באופן מעשי המדינה עוד לא ארגנה את סיפור האשכולות, צריך להבין.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן אין אשכולות, הסיפור הזה הוא סוציו 5, גם אם לא הייתם יורדים אז הייתם שם בגלל שהעלינו את זה כדי להכניס עוד אנשים. עכשיו אתם שואלים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך משהו, מנחם. תראה, יש לי קרחת מהשאלות האלה כבר. אני אתן לך דוגמה, אני נלחמתי עם האוצר, חוק השקיות הובלתי אותו בגלל שחשבתי שהוא נכון. בא האוצר אמר "טוב, אוקיי, אנחנו מטילים מע"מ", אמרתי "למה, מה זה קשור לכאן". חודש אני רב איתם ולא מחוקק את החוק עד שבסוף סיכמנו שהכסף של המע"מ ילך לקופה אחרת שתחזור חזרה לטפל בשקיות. אני חושב שאם אני הייתי היום אמור להוביל את נושא ההטמנה, אנחנו היינו גורמים לזה, לאוצר יש בעיה עם המילה מע"מ, לבטל אותו. תשמע, הכל ישראבלוף. אם תגיד לי עכשיו תוריד את המע"מ מפה, יבוא מחר המשקפיים יגידו לך משם, וכולי. זה קרה לי איתם בסיפור של התרופות מצילות חיים שעכשיו סגרנו את זה גם, אז לא יכולנו להוריד את המע"מ, מה שעשינו, נתנו עכשיו הנחה בגובה המע"מ. טקטית האוצר לא מוכן להוריד את המע"מ בגלל שאז הוא מפחד מהפריצה. הוא יכול להחזיר לך את הכסף כאילו בגובה המע"מ. אני חושב שאין שום סיבה שהמדינה על הסיפור הזה תגבה מע"מ. תגבה מע"מ וגם תעביר אותו, אני הייתי אומר אין בעיה, זה היטל. לכן אני רואה אותו כסוג של מס, על מס הכנסה אתה לא מוסיף גם מע"מ, אבל היות וזה לא היה בקדנציה שלי, אם זה היה עובר היום אני מבטיח לך, הייתי משכנע אותם שזה לא הגיוני. אבל זה אחרינו לכן אני לא שם.
תראה, לגבי השיפוי דיברנו, הסיפור של הנגישות חשוב לי מאוד, מאוד. דרך אגב, רוב ההנגשה זה לבניינים ציבוריים, בתי ספר וכולי, שהמדינה צריכה בכל מקרה לטפל בזה וזה דבר שאני עושה עליו זום, רק עליו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, בגלל שהמדובר בנושא אסטרטגי, לא מדובר בחצי מיליארד שקל, רבותי. אני מעריך את זה בכמה עשרות מיליארדים טובים. לכן זה לא הגיוני שמי שחוקק חוק, לדעתי הוא לא הבין על מה הוא דיבר אז, הוא לא הבין מה המשמעות. זה בדיוק אותו פרפר שעושה בקוטב איזה תנועת כנפיים ועושה פה הוריקן, זה מה שקורה שם. לכן זה דבר שאני הולך לעשות עליו זום. הוא גם לא יקרה אם הממשלה לא תיכנס, אף עיר לא מסוגלת להתמודד עם זה, אין דבר כזה.
לגבי הנושא של מימון הביניים, לאה תרשום לי את זה, אני אקרא למרדכי, אם תרצה אתה ואני נשב איתו, זה פעם ראשונה שזה עולה, אני לא חושב שהרשויות צריכות - - -
אלי ברדה
¶
ברשותך, אני רוצה להכניס פה עוד ארגומנט, שמקדמים איזה שהוא חוק של תשלום תוך 60 יום לספקים. אין לנו בעיה. תנו לנו ביום החמישים את הכסף, ביום השישים הם יקבלו את זה. אי אפשר לחוקק חוק כזה ומצד שני לא לשלם לנו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מבקש כאן, לאה, בעניין הזה נזמין גם את האוצר, גם את - - - גם את משרד הפנים, כדי - - - מוביל את העניין הזה, ואנחנו נסגור את הסיפור הזה של המימון ביניים. דרך אגב, אין שום בעיה, רק שיתנו להם גם איזו שהיא תקורה לעניין, שישפו אותם גם בנושא של הריביות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אין בעיה. לגבי הנושא של הפרדה במקור וכולי, אני בעמדה, אני לא רוצה להלאות אתכם לגבי כל הסיפור שאמרת פחי אשפה, לא פחי אשפה, אתה צודק. בסך הכל כל הפחים האלה בסופו של דבר, אין לי בעיה עם זה שיחנכו את הציבור, זה בסדר, אבל הם מגיעים לאותה מזבלה רק עם משאיות שונות, אבל אני מאמין במתקן שראיתי, בסופו של דבר - - -
שלום זוזוט
¶
אני גם מאמין. הוא צודק, במקום להתחיל ארבע פחים שמונה פחים, יגיעו למתקן הזה ויפיקו מזה אנרגיה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אפשר להפריד, זה בסדר, אבל בגדול מדובר, אני ראיתי תחנת כח של 600 מגה וואט, תבינו, זה בערך שליש מתחנת הכח בחדרה, עכשיו חזרתי, השוויצרים, לא תגידו חאפרים מחפפים, שהיא יושבת בעיר, צמודה לשכונה הקרובה, ועושה את זה, 70% מזה זה באמצעות שריפה של האשפה. היא גם נפטרת מהאשפה וגם זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, יש שם קטע, אתה יודע זה הדהים אותי, הרי הוא חייב לשרוף את האשפה אז הוא חייב לייצר את זה כל הזמן. יש לו פיקים. בלילה לפעמים בתקופות מסוימות אין צריכת חשמל גדולה אז הוא סיפר לי שהם משכנעים אותם לצרוך חשמל והם משלמים להם. זאת אומרת לא שאתה לא משלם על חשמל, אלא אומרים לך "תשמע, אם אתה צורך חשמל עכשיו אנחנו נשלם לך" יש שם מודלים באמת מדהימים, אני חושב שאנחנו צריכים להגיע לשם, חבל לנו על הזמן, אנחנו גם פותרים את הבעיה של ההטמנה, אנחנו גם מייצרים אנרגיה והכל בסדר. אני לוחץ דרך אגב את המדינה לסיפור הזה, זה פרויקט שאני לוקח אותו, אותו ואת עודפי העפר. אני לא רוצה להלאות אתכם, יש גם אתרים לעודפי עפר שלא קיימים, אם אתם רוצים עוד מעט לבנות כאן 6,000 יחידות דיור, הרי יש לכם להוציא כאן מיליונים של עודפי עפר ואם אתם לא עושים איזונים ויש לכם עודפים, אין לכם לאן לקחת אותם. וזו גם עבירה פלילית, לכאורה. אם אתה לא גורס וכולי, בסוף יש לך חומר שאתה צריך להטמין אותו ואין לך איפה. אז זה גם נושא שאני מטפל בו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אמרתי, לא הכל אפשר לעשות איזונים. לגבי הנושא של הרווחה כפי שאמר ראש העיר, אני מאמין בזה. אני אדם שמאמין שצריך לטפל בחלשים. אם לא, אין לנו זכות קיום. אני מאמין בעסק המוסרי, בעמדה המוסרית שלי, אני גדלתי בבית כזה. תמיד אמרתי לנושא של הקייטנות נתתי דוגמה, אני גדלתי בבית של שבעה ילדים בעיירת פיתוח בקרית מלאכי, אמא שלי הייתה קמה בבוקר שוטפת בתי ספר, היא אפילו לא ידעה מה אני עושה. היא הייתה מגיעה הביתה אני זוכר, בלילה, בשמונה הייתה מתמוטטת. את לא שואלת אותי אפילו "דודי, מה עשית היום". הייתי הולך לבית הספר, הייתה לנו קייטנה, שוקו ולחמניה, כדור רגל, פעם בשבוע סרט, פעם בריכה, סיפור בסוף היום, אף אחד לא ביקש ממני שקל, לא שילמתי שקל. ככה אני, האחים שלי, כל השכונה שלי. המדינה הייתה באמת עניה מאוד ובאמת נלחמה על קיומה בשנות השבעים, המדינה העבירה את האחריות לילדים. היום המדינה עשירה כמו קורח, יש הרים של כסף, אבל כל הורה משלם 2,300, 2,400, אמרתי להם "תלכו למגדל העמק", התקשרתי גם לכתב עצמו אמרתי לו "תשמע, תתקשר לאלי ברדה יספר לך איך עושים קייטנה ב-600, 500, 700, 800 שקל" בלי להפסיד. הוגן. בן אדם הוגן, לא בא להרוויח על התושבים, בא לשרת אותם.
לכן אני חושב שנושא הרווחה הוא נושא חשוב מאוד, אני חושב שברמה הערכית והמוסרית, ואני מאמין שבסופו של דבר, איך אמרו כבר "אל תזלזלו כי מבני עניים תצא תורה", בסופו של דבר כשאני מסתובב היום בארץ אני רואה את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן. תדע לך שאני גם בכנסת וגם בכל משרדי הממשלה, הרבה פעמים אני שואל את האנשים "תגיד לי, מאיפה באת" אתם לא תאמינו כמה אנשים בעמדות מפתח היום במדינת ישראל באו מעיירות פיתוח, ממשפחות ברוכות ילדים שההורים שלהם באמת אפילו לא ידעו מה הם עושים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתם לא תאמינו כמה חבר'ה נמצאים גם בכנסת וגם בפקידות הבכירה שבסופו של דבר באו מעיירות פיתוח ואני מניח שאם לא היו מתייחסים אליהם ואל ההורים שלהם כמו שצריך, אני מניח שהם לא היו מגיעים לשם. לכן אני מאמין בזה, אני גם לא מאמין שמישהו בא לעיר בגלל ששם הרווחה, זה משהו שאני לא מאמין בו. אני מאמין בסופו של דבר מי שזקוק לרווחה הוא נתקע בעיר שהוא נמצא בה. הוא פשוט נתקע. אחד שזקוק לרווחה, דרך אגב, הוא לא יודע לאן ללכת. הוא תקוע. אם הוא היה יכול לצאת מהמקום הוא היה יוצא, אבל פשוט הוא תקוע במקום בגלל שאין לו כלים לאן לצאת.
אלי ברדה
¶
יש לנו מקרים, בדוקים. אותה משפחה, אותו ד.נ.א, אותן מחלות, לא משנה. הוא באור עקיבא, אני סתם זורק אור עקיבא כדוגמה, ויש לו משפחה פה. שם הוא בוכה שהוא לא מקבל כלום ופה אומרים לו "אתה לא מקבל את זה, אני מקבל את זה, אני מקבל את זה". מה הוא עושה? הוא בא לפה, משכיר דירה ולמחרת הוא מתייצב ברווחה.
אלי ברדה
¶
פעם אחת המדינה נותנת להם דירה בדיור הציבורי. זה שילוב של כמה דברים כאלה. הגיע פעם, סיפור אמיתי, בלי שמות, אני מקבל בישיבה השבועית של יום ראשון, הגיעה משפחה מקרית ביאליק. אמרתי וואלה, פרצנו גבולות, גם מקרית ביאליק מגיעים. שאלתי את הרווחה "הגיעו אליכם", אמרו "לא". פתאום אחרי שבוע אני מקבל מכתב מעירית קרית ביאליק, "אנחנו שמחים להודיע לך שהמשפחה הזאת עברה לגור אצלך. מרגע זה ואילך כל הוצאות של חמשת ילדיה", הם לומדים ברכסים, במוסדות להשכלה מיוחדים, לבעלי פיגור גדול או נכות גבוהה. מרגע זהו אילך עירית מגדל העמק תשלם את חלקה במצ'ינג של ההשתתפות של הילדים במעונות. אז עברה משפחה מקרית ביאליק, אמרתי למנהל הרווחה "גש לביקור בית" כי זה קרוב אלינו פה, רחוב הורד 1, הוא הגיע לשם, רואה אישה נכה, הבעל מטפל בהם, שבעה ילדים מתוכם חמישה בעלי נכות גבוהה. אגב, אני לא מכיר אותם, אבל עבור חמישה חברה אני משלם מצ'ינג של השתתפות למשרד הרווחה עבור המוסד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לגבי הנושא של המצ'ינג, תראה, אני לא מקבל את זה בשום פנים ואופן. אני חושב שזה כמעט חוצפה. יש במדינת ישראל חוק חינוך חובה אבל זה לא קיים באופן מעשי, הלכה למעשה זה לא קורה. אני חושב שבשני מקומות לא צריך להיות מצ'ינג. לא ברווחה ולא בחינוך. אני גם אעשה על זה דיון, אני גם דיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים בזמנו. תוך כדי הישיבות לפעמים אני מעיר להם על הנושא ה זה. זה נושא מדינתי. אני לא חושב שהמדינה בכלל צריכה לבוא ולהגיד לעיריה "נא להשתתף במסגרת הארנונה גם בזה".
אלי ברדה
¶
לך אני אומר ששמעתי פעם, אני לא יודע כמה זה נכון, שאין חוק כזה, יש פשוט נוהג כזה. ככה נוהגים. לא תמצא בשום מקום שכתוב בחקיקה, שיש לך מצ'ינג. לא כתוב. אבל הנוהג השתרש, אתה משתתף.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן אני מתכוון לעשות דיון בנושא הזה, גם כתבתי לי את זה, רשמתי את זה בפניי. זה לא רק בנושא של החינוך השוטף. גם אם היום אתה בונה בית ספר אז אתה צריך להביא כמעט 30% מהבית. תלוי ברמת הפיתוח של בית הספר, אבל זה לא הגיוני. הרי המדינה צריכה לבנות את בית הספר, זה לא העיריה, עם כל הכבוד. ככל שהעיריה יותר קטנה יש לה פחות מרחב תמרון.
תראו, בעירית ירושלים התקציב שם זה 6 מיליארד שקל. העיר היא עצומה. תמיד אני אומר לאנשים, תבינו, ככל שהמקום יותר קטן יותר קשה לנהל אותו בגלל שאין - - - שום דבר לא יכול לזוז. כל 100,000 שקל פה זה עולם ומלואו.
אלי ברדה
¶
תראה, משרד החינוך נותן הנגשה. קוראים לזה הנגשה פרטנית, אם יש לך ילד נכה הוא יקבל, יסדרו לו הנגשה, אבל יש גם הנגשה כללית. הוא אומר לך "לבית ספר מסוים אתה מקבל 110,000 שקל", אבל אתה אומר לו "ב-110,000 שקל, אני צריך להוציא אבל 300,000" הוא אומר "כן, אני אתן לך 110,000 אתה תשלים".
היו"ר דוד אמסלם
¶
הסיפור של הנגשה נעשה עליו זום, הסיפור של המצ'ינג, רווחה וחינוך אני גם רוצה לעשות עליו זום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לכם מה. אני החלטתי שאני לא עושה את הדיון על תאגידי המים. אתם שמים לב שאני לא מוביל אותו, ולא לחינם. אני לא רוצה. מדוע?
היו"ר דוד אמסלם
¶
בגלל שאני לא רוצה, אני אסביר. תראו, את התאגיד הראשון שהקמנו, הייתי שותף לו. תאגיד הגיחון, הוא היה ראשון בארץ לדעתי, לפני 20 שנה. הרעיון בתאגידים עשה שכל בזמנו, באיזה מובן? אתם זוכרים, מי שלפחות בגיל שלי זוכר שבזמנו היו באים לעיריה, משלמים את החשבון, זה היה נכנס לפול הכללי והעיריה משלמת בזה משכורת, לא משנה, פועלת באופן כללי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בדיוק. עכשיו, בתשתית, זה בסדר, זה החלטות שגם אני הייתי מקבל אותן אז כראש העיר, מה שלא בוער עכשיו, הרי בסופו של דבר כולנו קצרים בכסף. אז אתה שואל את עצמך האם לטפל במשפחה הזאת או להחליף את הצינור. עזבת את הצינור, אני לא רואה בכלל את הצינור, אני בכלל לא רואה שיש לו נזילה, היא נזילה תת קרקעית. לכן בסופו של דבר אף אחד לא נגע בתשתיות, והעסק הלך והידרדר עד כדי כך שהיו ערים שהיה להם כמעט 60%-70% פחת מים, זה משהו לא הגיוני. כל המים זרם לקרקע ואף אחד לא החליף שום דבר. ואז המדינה בגדול, תזכרו תמיד גם שהיה סיפור במקביל, היה סיפור של כל הטיפול במי הקולחים וכולי, ואז הקימו את המט"שים,
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, זה היה במקביל ואז התחילו להקים גם את המט"שים וגם התחילו לטפל בסיפור הזה של המים, ואני חושב שזה הביא אותנו לנקודה אחרת היום במדינת ישראל. מדינת ישראל היום היא המדינה המתקדמת בעולם בנושא של טיפול במים. אתם לא מאמינים עם איזה מדינות אני נפגש, חברי פרלמנט שמציגים לי את בעיית המים, ויש להם מים במדינה, רק יש להם אזורים שמתייבשים להם ורק השינוע של המים זה אנרגיות עצומות והם שואלים מה אנחנו עושים. זה באופן כללי לגבי התאגידים. מה קרה לנו בתאגידים? כל גוף כזה בסופו של דבר הלך והתרחב והוא כבר שכח למה הוא קם, ובסופו של דבר הוסיפו עוד 20 משרות פה, עוד 15, ראש העיר כבר היה מתאים לו, שם שם מנכ"ל וכולי, הכל בסדר. אני אישית חושב שאין - - - גם אנחנו סיימנו את הסיפור של חוק המים, אני, לפני כשלושה חודשים. הורדנו את תעריף המים ב-14.5%, אני מדבר כרגע על התעריף הביתי והתעריף לחקלאות שהוא היה הבעייתי, הוא עיכב אותי כמעט שנה. אני לא רוצה להלאות אתכם, זה לא קשור אליכם, אבל שם עשינו את המאבק הקשה מאוד עם אגודות המים בעיקר של הקיבוצים, שהם מכרו לעצמם מים ב-60 אגורות, זה אני מספר לכם, ולמושבניקים הם מכרו ב-2.5 ולזה לא הסכמתי, ושם היה מדובר באיזה כמעט חצי מיליארד שקל שאנחנו לוקחים להם ומעבירים לפה, ובסופו של דבר חוקקנו את חוק המים.
עכשיו סיפור של התאגידים. בוא נניח שיצמצמו קצת את התאגידים, יהיו 30, יש 56 תאגידים. אז יהיו 30 תאגידים. זה לא יבוא לידי ביטוי בכלל בתעריף המים. תבינו, אני מדבר איתכם על מסגרת של 10 מיליארד שקל. אז אתם יודעים מה, יש שם עוד 60, 70, 100 משרות מיותרות. נקרא לזה ככה. נגיד. זה לא בא לידי ביטוי בעניין. זה כמו שאני אוריד מצה"ל עוד איזה 50 קצינים, אף אחד לא ירגיש את זה. לכן אני חושב שזה לא נכון ללכת לכיוון הזה, אפשר לאחד פה ושם כמו שמנסים לעשות בערים, אתה יודע, רצו עכשיו לאחד את בת ים וכולי, דבר שאני לא אוהב אותו, אני מתנגד לו גם. אבל בסופו של עניין אני לא רואה בזה רווח כלכלי עצום, גדול, ברמת המדינה, לכן אני לא הייתי נכנס לזה. אמרתי להם. אבל מה שהרגיז אותי זה למה נכנסו לזה? בגלל שערוץ 10 החליט, עשה כתבה, הלחיץ אותם. אני לא מקבל החלטות ככה ברמות האלה. אני כשאני לא מאמין במשהו, אני לא נכנס אליו גם אם כל הטלוויזיה תעמוד מהבוקר עד הלילה, ולכן כשבאו אלי אמרתי "חברה, אני לא אפריע, אבל לא אצלי. תקדמו את זה, תעשו עם מי שאתם רוצים, לא איתי. זה לא דבר שאני מאמין בו".
אלי ברדה
¶
מילה ברשותך, לדעתי איפה שאפשר וזה קרוב לאגד, לאגד, אבל לאפשר גם גמישויות. רשות שרוצה לנהל את זה, או תאגיד, אנחנו מורכבים ממגדל העמק, נצרת עלית ועפולה. זה תאגיד אחד שלנו פה. אם יגידו לנו תצרפו את רמת ישי, לא נגיד לא. זה לא הבעיה. אבל מצד שני אם התאגיד לא מתפקד טוב, כלומר הוא גרעוני והוא לא מבצע את תפקידו, אומרים לו "אדוני, איבדת את זכות הקיום שלך, נאגד אותך עם מישהו אחר כי אתה לא מצליח לתמרן לבד. אבל אם אתה תאגיד טוב, אתה מראה קבלות שאתה טוב ורשות המים מאשרת את זה,
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך בנושא הזה. רוב התאגידים בארץ הם תאגידים מצוינים, בהיבט של החזקה שלהם. רק הטענה הייתה, הם לא באו מהזווית הזאת, הם באו מהזווית, אתם יקרים, התחילו לעשות פרופגנדה שהיא לא קשורה לעניין. גם אם עכשיו תעשה את כולם תאגיד אחד, נגיד תחליט עכשיו אין דברים כאלה, תעשה תאגיד אחד ארצי, זה לא ישפיע על תעריף המים בכלל. תראה בסופו של דבר מה קרה, הייתה לך פה מחלקת מים שטיפלה, אז היא עברה לשם, אז הוסיפו עוד בנאדם, אז בסדר, נו. זה הסיפור של המדינה. להיפך, לדעתי זה ייעל את משק המים ברמת הסדר. לכן מה שאתה אומר זה לא קשור, ברגע שיש היום גם בעיה בתאגיד הרגולטור מתערב בו, ישר. זה לא הסיפור.
מנחם עוז
¶
כן אבל כשהמים היו ברשות הם היו 6 שקלים, עכשיו הם בתאגיד עולה 12 שקלים מינימום, כפול. זה שערורייתי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך מנחם, אתה יודע מה קרה. אני אספר לך ובזה נגמור את העניין. גם זה, אתה יודע לפעמים אנשים לא נותנים לעובדות לבלבל אותם והציבור לא מודע למה שקרה פה. מדינת ישראל עד לפני 8 שנים, 7 שנים בערך הייתה מדינה שבעצם כל בוקר הייתה מתפללת לקב"ה שיוריד גשם. חוני המעגל. ומדינת ישראל הייתה מוכרת את המים האלה במחיר מופרז. דרך אגב, אתה הגזמת 6 שקלים. המים נמכרו גם ב-4 שקלים, 3.5 שקלים. ולחקלאות, אני אספר לך גם לערים להשקיה פה היית משלם 1.80 שקלים. למה? בגלל שאף אחד לא השקיע בזה כלום, המחיר מה היה? קידוח, שאיבה, וזה המחיר. מה שקרה, המדינה בעצם באה ולקחה אחריות על נושא המים בגלל שאם היא לא הייתה עושה את זה היום לא היה לנו מים בברזים. היום יש שישה מתקני התפלה, המדינה מתפילה למעלה מ-600 מיליון קוב בשנה, כדי לסבר את האוזן.
אלי ברדה
¶
ברשותך, למה האזרח שצורך מים בבית שלו צריך לממן בשם הממשלה את מתקן ההתפלה? אתה אומר שעשירים כמו קורח.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר. מה שקורה זה שהיום 60% מהמים שמגיע לנו בברז זה מים מותפלים. מה עשתה המדינה? היא בעצם הקימה שישה מתקנים. היום חמישה עובדים, השישי עוד נכנס לפעולה. היום העלות ביציאה מהמפעל היא בין 2.30 ל-2.90. זה העלות של להפיק היום קוב. היום בייצור. עם כל האנרגיה, עם הכל, אתה משלם בבית גם את הטיפול של הביוב. תזכור, זו גם אגרת ביוב בפנים, שהיא גם לבד כמעט 3 שקלים. אז בסופו של דבר במשק הזה אין רווחים. המדינה עשתה את זה משק סגור, אמרה חבר'ה, זה העלות האמיתית של המים. לכן זה לא דומה, אז המדינה מכרה מים של גשם וגם היא הגבילה אותך ובאיזה שהוא שלב מסוים היה לנו גם בצורת, אמרו אסור להשקות, מכוניות אסור לשטוף, תתקלחו ביחד, רפול, הכל. היום אין את זה ברוך השם ואני אומר לך שיש מדינות שבאות לכאן אלינו ללמוד. באו אלי מדרום אפריקה לפני שבועיים משלחת, כדי שאני אחבר אותם עם נושא ההתפלה. אז תבינו, סוגיית המים היום היא כבר משבר עולמי, מדינת ישראל זו מדינה ש, בדרך כלל זה לא מתאים לנו. מה שעולה כסף אנחנו לא אוהבים להיכנס לשם, כמו הזבל. אנחנו לא אוהבים לבזבז איפה שאנחנו לא רואים מיידי משהו. אבל פה במקרה הזה בגלל, הייתה החלטה לדעתי אחת הדרמטיות שהיו במדינת ישראל, הנכונות, והיום אין לנו בעיה עם המים. שימו לב, אתם לא רואים את הילדה מתייבשת בפרסומות, נגמר. בגלל שכשהם המשיכו, תזכור תמיד, המחיר של המים כבר הגיע ל-14 שקלים. אתם זוכרים, לפני מתקני ההתפלה. ואנחנו שילמנו את זה בכיף. אף אחד לא פתח את הפה, למה? שכנעו אותנו שאין מים. אמרתי להם יום אחד 'תורידו כבר את הפרסומת למה יש לנו מספיק מים' מדינת ישראל מספקת היום גם לירדנים מים, בהסכמים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר, בגדול היום אין לנו בעיית מים. ברגע שאתה מביא את זה לנושא הכלכלי, כל מוצר, אתה לא יכול להחזיק אותו בערך לא כלכלי לאורך זמן. אתה יכול לסבסד את המים האלה לתקופה מסוימת, עד שבסוף אתה אומר 'תשמע, יש לזה ערך כלכלי' אם הוא עולה שני שקלים, הבנאדם ישלם שני שקלים. ואז אתה יוצא מהמשחק. ערך המים היום מאזן את עצמו ואני חושב שבסך הכל, אחרי שאנחנו מורידים, למה הורדנו את זה? אני אספר לכם ממה זה נבע. אני רוצה שתבינו למה בעצם הורדנו את המים ב-14.5% סתם? אני אספר לך מה קרה. אני כשנכנסתי לא הבנתי, יש ערים שיש להן בארות של עצמן. לא ידעתי את זה. קחו למשל רעננה, כפר סבא, הן שואבות מים ומוכרות. המדינה באה בזמנו ואמרה להם "תשמעו, המים האלה זה מים שלי. אתם תשלמו לי היטל הפקה", והם שילמו למדינה. בסך הכל זה היה 350 מיליון שקל. מה עשתה המדינה? לקחה את הכסף, קנתה בזה ופלים, מטוסים, מה שאתם לא רוצים, רק לא מים. כשאני עליתי על זה כשנכנסתי לכנסת, מיד, אחרי חודש וחצי הבנתי את הסיפור, קראתי להם אמרתי "חבר'ה למה לקחתם 350?' ואז התחיל המשא ומתן שלי איתם והחזרנו אותם וזה הסיפור של 14.5 אחוז. זה הכסף. אם לא היינו מחזירים את ההיטל חזרה למשק המים לא היינו יכולים להוריד את המחיר. זה כל הסיפור בסיפור של המים.
אם אני מסכם את הכל, הסיפור של המים לדעתי במדינת ישראל הוא בערכים האמיתיים, אם אני מנקה את הביוב, אז זה בסביבות 4.5%. תזכור, הוא יוצא מהמפעל כמעט 3%, 1.5 שקל לוקח כמעט רק אנרגיה להביא אותו, תחשוב כמה עולה להביא.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בשקלים. תחשוב קצת כמה עולה, נניח בירושלים אתה מקבל מהמעיינות של ראש העין. תחשוב כמה אנרגיה אתה צריך להעלות אותו ב-700 מטר גובה, באיזה לחצים, איזה אנרגיה וכמה תחנות בדרך אתה צריך כדי להעלות אותו לירושלים. לכן אני אומר לסיכומו של עניין, משק המים היום לדעתי נמצא בהתייעלות מצויינת. בסך הכל המחיר האמיתי האפקטיבי הוא בסביבות ה-4.5 שקלים לקוב מים, בבית, בממוצע. ואני חושב שזה מחיר נכון וטוב.
דודי ברשותך, אני מחזיר אותך לעניין המצ'ינג. תראה, לבוא ולהגיד שהמדינה, לא יהיה מצ'ינג בכלל, נשמע לי לדעתי - - -
אלי בקסיס
¶
אני מדבר במיוחד רווחה, זה נשמע לי הזוי. כי למה? אני תיכף אתייחס, מדובר על עשרות מיליארדים שהאוצר, איך אומרים, אין את הכסף הזה. אבל אם לא ילך בדרך הזאת מה שאני מבקש בכל אופן אפילו להעלות את זה נושא לדיון, לא ייתכן שעיר כמו מגדל העמק תשלם מצ'ינג כמו רעננה או כפר סבא. לא יכול להיות מבחינה סוציו אקונומית שאני אשלם 25% ובכפר סבא גם ישלמו 25%. לפחות זה, זה המינימום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם התחלת את הדיון, אני אגיד לך משהו. קודם כל כדי להגיע למשהו אז א. אתה מתחיל - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
דבר שני אמיתי, אני לא חושב שאין בעיה, אף אחד לא מבקש שהשנה הבאה זה יהיה אבל גודל ה-- - הוא לדעתי כמה מיליארדים ואפשר לפרוש אותו למשך שנים. אפשר לפתור את הבעיה בעשר שנים, 15 שנים, אבל אנחנו רוצים לראות כיוון. גם תשים לב מה קרה. כשבעצם, אתם עליתם לסוציו 5, ישר הורידו לכם את הכל. אבל כשאתם יורדים לסוציו 4, אומרים לכם בהדרגה.
אלי בקסיס
¶
כן אבל תשמע, כל שר שהיה פה מבחינת הרווחה, מהליכוד לא מהליכוד, לא משנה. תמיד כולם תומכים בזה. אבל תכלס אין כלום. תכלס אני משלם 25% מצ'ינג היום מהתקציב שלנו.
אלי ברדה
¶
ביטון ביבס, אני ושדרות. היינו ארבעתנו בפגישה אצל חיים כץ בנושא המצ'ינג. הוא אמר "אני מתמודד עכשיו עם הנכים, מאיפה אני אביא כסף גם למצ'ינג".
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר לך מה ההבדל. א. אתה צודק, אני יושב ראש ועדת הפנים, לא בממשלה. אני עושה דיונים עם הפקידים. עם הפקידות ואתכם ביחד. אני חושב, אני מאמין בזה, אם אני לא מאמין אני לא מעלה דיון כזה. אני מאמין שברמה הערכית המוסרית, מדינת ישראל לוקחת אחריות על נושא חינוך ורווחה, זה שלה. אתה יודע, איך אני תמיד אומר, יש מצוות שלי, לא רוצה שתהיה שותף איתי. אני חושב שזו אמירה של המדינה. אם המדינה חושבת שתל אביב צריכה לשלם קצת, אין לי בעיה עם זה. אבל אני אומר בגדול, אני מתכוון לעשות דיון כזה, להעלות אותו לשיח הציבורי, אני לא מקבל את ההחלטות. האוצר, אחרי זה נבין את היקף הבעיה ואנחנו נייצר להם פתרונות. דרך אגב, רוב הדברים האלה מתחילים מדיונים כאלה. כשאתה בא עם השר ואומר לו 'תשמע אדוני', זה לא בעיה של השר בכלל. מה הוא יגיד לך, "אני אקח מהנכים אני אעביר את זה לפה?" זה בעיה של מדיניות כללית של הממשלה. בכלל, צריך להכניס את האוצר לאירוע הזה ואני מקווה ש, בואו נתחיל. אם לא, לא יהיה כלום.
אלי, הייתי רוצה לתת את זכות ה דיבור גם לשרן כמה מילים. בבקשה שרן.
שרן השכל (הליכוד)
¶
תודה רבה. קודם כל בוקר טוב לכולם, תענוג גדול בשבילי להגיע לפה. נכון שבדרך כלל חברי כנסת לא תמיד מצטרפים לסיורים למרות שהם אמורים להצטרף, והיו כמה סיבות שהיה לי חשוב גם לבוא ולהצטרף לסיור הזה. הסיבה הראשונה היא כמו שראיתם, דודי מגיע לא רק כיו"ר ועדת הפנים, דודי מגיע גם עם הרבה מאוד נסיון מוניציפלי שאותו קשה מאוד לקרוא בספרים ובכל פעם שאני מצטרפת לסיור יחד עם דודי אני מעשירה גם את הידע ובעצם את ההבנה שלי לגבי סוגיות מאוד מאוד חשובות ומהותיות שנוגעות לחיים של כל האזרחים במדינה בתחום המוניציפלי.
הסיבה השניה היא באמת מגדל העמק, ראש העיר אלי ברדה שבאמת גם ממה שהראית לנו וגם מידע קודם אתם מתמודדים עם הרבה מאוד סוגיות ואתגרים שייחודיים ספציפית אליכם שהם לא פשוטים, וכמו שדודי אמר יותר קשה לעשות את זה במועצות או בעיריות שהן יותר קטנות. מהנתונים שגם הצגתם לנו במצגת, אני באמת נפעמת לראות איזו עבודה נהדרת אתם עושים, שבאמת מהווה מודל לדוגמה אני חושבת גם לרשויות אחרות שצריכות לבוא וללמוד, ואני באמת חושבת שזה מתוך מה שנאמר, שאמרת שחינוך מתחיל הכל והחלטת לקחת את זה לידיים שלך ולהוביל את התחום הזה. אז יישר כח, אני פה גם כדי לומר שאני פועלת בשיתוף פעולה דודי, כל דבר שצריך כמובן שאני גם פה ולך ראש העיר, אני פה לרשותכם גם כן בכל בעיה ובכל סוגיה. תודה רבה לכם.
אלי ברדה
¶
לפני שאתה סוגר את הישיבה אני רוצה כמה מילים. רבותי, אני רוצה לעדכן לפרוטוקול שבסך הכל הנסיון שאנחנו מביאים הוא גדול, גם בתפקידים שלי, אני יושב ראש מועצת הרשות לפיתוח הגליל וגם יו"ר האסיפה הכללית של מרכז השלטון המקומי ובסך הכל העשייה הזאת ובכנסת שא נחנו שומעים ונפגשים, ובמקומות האלה, בסופו של דבר אנחנו מעשירים אחד את השני בידע הרב שיש לנו. נגעתם בתאגיד והקדשנו פרק, אי אפשר לדבר פה על התאגיד ושהאורחים לא ישמעו כמה מסרים חשובים בהקשר של מים. שאתה נדמה לי שמעת לא מזמן.
לכן אם ישאלו אתכם איך היה במגדל העמק, אני מדבר אל האורחים, תגידו דבש. דבש זה במובן של ראשי התיבות "די במה שיש". אנחנו חברים, מסתפקים מצד אחד במה שיש ומודים עליו ומצד שני שואפים ליותר ממה שיש כי זה לגיטימי וזה בסדר. ואז מי שעושה את זה הוא חכם, למה הוא חכם? כי הוא יודע להסתכל על חצי הכוס המלאה. וראשי תיבות של חצי כוס מלאה זה אותיות חכ"ם. לכן מי שיודע להסתכל על חצי הכוס המלאה מוצא בתוכה דבש. הוא מרוצה מהחיים שלו, הוא יודע להודות על מה שיש לו, הוא שואף ליותר ממה שיש לו, הכל טוב הכל לגיטימי, אז תזכרו דבש וחכם. תהיו תמיד חכמים, תמיד יהיה לכם דבש.
דבר אחרון לך אני רוצה לומר אדוני היושב ראש, גם שני מושגים: אחד הוא מושג של מגדל השן והשני של חכמת ההמונים. אנחנו אומרים לפרופסורים באוניברסיטה וגם לשרים וגם לח"כים, צאו ממגדל השן שלכם, תרדו אל השטח שם תמצאו את חכמת ההמונים. תשמעו אנשים מה הם אומרים מבחינת "מכל מלמדיי השכלתי" ומפה אתה תופס מישהו שזרק הערה נכונה והפיל לך אסימון על טיפ שלא ידעת בכלל ולא חשבת, ומישהו אחר אתה שומע משהו ואתה לבד אמרת "הזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה" לא שיצא מהם רבנים, יצא מהם אנשים בעלי השפעה או בעלי מעמד או בעלי כאלה, שאחר כך תצטער שזילזלת בהם, במובן "תיזהרו מהם" לכן פה אנחנו אומרים, זה שבאת, ירדתם מהכנסת, מירושלים, זו ירידה, זה שירדתם לשטח ונפגשתם פה עם אנשים ושמעת כי גם מבחינת הפגישה הזאת עשינו איזו שהיא הכנה וכל אחד העלה נקודות שהוא רצה להעלות וזו הזדמנות גם טובה לראות את הדינמיקה, לפעמים זה לא צד אחד של העניין יש לזה השפעה, פתאום האוצר מביא את ה- - -שלו וזה מביא את זה, ובסוף זה מקבל החלטה. לכן הירידה ממגדל השן של האוניברסיטה, של הכנסת, אל השטח ולהפגש אל ההמונים ולשאוב מהם את חכמת ההמונים, היא מאוד משמעותית ואני אומר לך יישר כח על כל הפעילות שאתה עושה. תודה אחי.
אלי ברדה
¶
אנחנו בשלב הזה רוצים להעניק לך מזכרת קטנה. המזכרות שלנו הן תמיד צנועות והן תמיד בעלות שרידות גבוהה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:30.