הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 468
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, א' באלול התשע"ז (23 באוגוסט 2017), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 23/08/2017
היערכות לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ח - בהשתתפות שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך
פרוטוקול
סדר היום
היערכות לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ח - בהשתתפות שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך
מוזמנים
¶
שר החינוך נפתלי בנט
שמואל אבואב - מנכ"ל משרד החינוך
רחל אברמזון - מנהלת אגף א' חינוך מיוחד, משרד החינוך
אריאל לוי - סמנכ"ל ומנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
דני רוזנר - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך
איל רם - סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך
יהודה גור רוזנבלט - מנהל מינהל רישוי אכיפה ובקרה, משרד החינוך
משה וינשטוק - יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
אריה מור - מנהל אגף הביטחון, משרד החינוך
בני פישר - מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך
עמיחי סיבוני - יועץ שר החינוך, משרד החינוך
שאול קירשנבאום - רפרנט חינוך, משרד האוצר
דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך, משרד האוצר
אהרון ברנשטיין - מפקח מקצועי פדגוגי כולל, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים
פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי
דרור אלוני - ראש מועצת כפר שמריהו, מרכז השלטון המקומי
יפה בן דוד - מזכ"לית הסתדרות המורים
זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועד ראשי היישובים
פז כהן - יו"ר פורום ועדי היישובים
רון סגל - יו״ר הנהגת ההורים רעננה, פורום ועד ההורים היישוביים
גיא יארניצק - יו"ר הנהגת הורים עירונית יבנה, חבר הנהלת פורום ועד ההורים היישוביים
משה אשכנזי - יו"ר נציגות הורים, סגן יו"ר ועדת חינוך עבודה
יובל חלביה - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית
אדר גיציס - דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית
יובל דרוקמן - תלמיד כיתה ו'
עדי שוורץ - תלמיד כיתה ו'
גילי צימד - תלמיד כיתה ו'
שלמה קרפ - סגן יו"ר ומנהל תחום חינוך מיוחד, ארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים
מיטל בסון - ארון ההורים למערכת החינוך בירושלים
לילי הלפרין - יו"ר מרכז אמ"ת לסובלנות
אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי החינוך
עדינה שוורץ - מנהלת תחום חינוך ומחקר, ארגון נפש בנפש
אביבית ברקאי - אהרונוף - עורכת דין, ארגון בזכות
רויטל לן כהן - עורכת דין, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
ענת נחמיה-לביא - מנכ"לית הפורום הציבורי כפרי הנוער והפנימיות בישראל
עמוס שפירא - יו"ר ארגון אלו"ט
ניב קידר - ארגון אלו"ט
תומר אילון - ארגון אלו"ט
שמואל מירון - ועד מנהל, אלו"ט
יעל יוספסברג - הורה, אלו"ט
מוחמד יונס - יו"ר תנועת אופקים, הפורום לקידום החברה הערבית
ג'זמאוי דועאא - מזכ"ל תנועת אופקים-אפאק לשלום ודו קיום
הניה מרמורשטיין - עמותת עלה
פטריק ביתן - עמית מחקר
קובי הלל - הקו לחינוך מיוחד מוכר שאינו רשמי
ולה דוידוב - נציגות מורים לילדים חולים
שרונה נמר - נציגות הורים לילדים חולים
גלית חיים - נציגת הורים לילדים חולים
אביגיל חן - ארטרפיסטית, מטפלת באומנות
עינת דהאן - הורה
טליה בושרי - הורה
מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים
רישום פרלמנטרי
¶
ר.כ., חבר תרגומים
היערכות לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ח - בהשתתפות שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה, תודה. תודה לכל המברכים. בקרוב אצלכם. שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 23 באוגוסט 2017. ישיבה מספר 468 של ועד החינוך. א' באלול. הישיבה עוסקת בסקירה ובהיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ח. ברשותכם, מכובדי השר, מנכ"ל המשרד, חברי כנסת נכבדים, הנהלת המשרד, כולה בנוכחותה המלאה והמכובדת, אורחים יקרים ונציגי ארגונים.
זו הפעם השלישית שאני מנהל ישיבה שהיא היערכות ופתיחה לשנת הלימודים ואני אומר לכם בכנות, כפי שאמרתי בדיונים רבים, נכנסתי לתפקיד בחרדת קודש לא כאיש חינוך ואני עדיין לא איש חינוך, אבל אמרתי אני מתגייס לשליחות הזו ומשקיע את הכישורים הניהוליים שלי, לראות איך זה הולך ביחד. ואני אומר לכם, אני היום פותח את הישיבה בתחושה שהצלחנו לעשות הרבה דברים במערכת בשנתיים האחרונות. יש עוד מה לעשות, אבל התחושה היא תחושה טובה, תחושה שנותנת סיפוק, שדוחפת אותך לקראת מושב חורף פורה, עשיר, תובעני ואנחנו נדגיש ונציין בדברים שלנו לקראת מה אנחנו הולכים.
וזה אודות רק לפרמטר אחד חשוב: רמת שיתופי הפעולה בין הוועדה למשרד החינוך, בין הוועדה למרכז השלטון המקומי, בין הוועדה לארגוני הורים, בין הוועדה לארגוני המורים, בין הוועדה לנציגות התלמידים. לא דילגנו על אף אחד. קידמנו במהלך מושב הקיץ כמה שולחנות עגולים וראינו תוצאות לאן זה הולך. כשיש הידברות ויש נכונות - וכאן השר, אני רוצה ברמה האישית להודות לך על ההנחיה ועל שיתופי הפעולה של המשרד.
אני יודע שלא תמיד אפשר לקיים את כל המסקנות של הוועדה, אבל כשאתה רואה שיש הקשבה, כשיש התייחסות והדברים זזים, אתה מבין שיש במשרד מי שנותן הנחיה, רוח המפקד, צוות מחובר לרוח המפקד והאתגרים הם לא קטנים. מערכת החינוך במדינת ישראל היא מערכת גדולה מאד. משרד החינוך הוא הראשון בגודלו תקציבית אחרי משרד הביטחון.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אז בסדר, את זה אתה תאמר. אני אתן לך. והאתגרים הם רבים וכגודל האתגרים כך גודל השליחות וגודל הנחישות שלנו.
אני רוצה לברך במעמד הזה את תלמידי ישראל. חלק מתלמידי ישראל במגזר החרדי התחילו, בחברה הכללית בכלל תלמידי הממלכתי יתחילו באחד בספטמבר ואני רוצה לברך אותם בברכת הצלחה לקראת הישגי היעדים, חלומות, הגשמת חלומות. ואני אומר לכם בנימה אישית, אנחנו חברה שיודעת לבקר את עצמה וטוב שכך. לעתים אנחנו רואים תופעות או שומעים על תופעות כאלה ואחרות של מספר או דוגמאות כאלה לא רצויות בקרב בני הנוער ואני מוכן לומר לכם בצורה ותאמינו לי בראייה הכי אובייקטיבית שיכולה להיות, אם אתם רוצים הסברים למה אובייקטיבית, אם לא מספיק המראה, אני אומר לכם. יש למדינת ישראל במה להתגאות. יש לנו בני נוער נפלאים, מחוברים, תורמים ורוצים לתרום. רוצים להגיע ליעדים. אני נפגש איתם. נפגש איתם בוועדה, ניפגש איתם בסיורים. יש לנו ארגוני נוער נפלאים. תנועות נוער.
אני מבקש לתת לגברת יפה בן דוד לשבת סביב השולחן.
נכון, לפעמים רואים תופעות כאלה ואחרות, אבל אל לנו להשליך על הכלל. הכלל הוא טוב. אני אומר לכם, אני לא יודע, שמעתי שלאחרונה יש חלוקה של אותיות בלועזיות לדורות – דור ה-X, דור ה-Y, דור זה. אני אומר לכם בביטחון - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
כן. אני אומר לכם, רבותי, יש למי להעביר את הלפיד. יש למי להעביר את הלפיד, וכשאני אומר את זה אני אומר בגלל גודל האחריות והאתגר שמניתי.
מכובדי השר, לאחרונה צץ דיון בסוגית ההדתה במערכת. שוב, לא נוח לי לדבר בגלל התוויות והתגיות, שחור לבן. אתה מדבר על הדתה, אתה נוגע בדבר. הנה אני אומר לכם, אני חלק ממערכת החינוך הממלכתית. אני חלק מאותם דורות שנתנו לי תחושה להצניע את המורשת שלי ואת הזהות שלי. חינכו אותי ללמוד על תרבויות זרות ולא ראיתי בזה רדיפה. ההיפך. עודדו אותי להכיר את האחר. משום מה, כשמגיעים לזהות היהודית, אחרי שהזעקה קמה מתוך הציבור, לא אחת ולא פעם ולא פעמיים אתה שומע נימה כזו של בוגרי מערכת החינוך הממלכתי, שהיום הם אבות לילדים, סבים וסבתות – גזלו ממני. הדירו. לקחו ממני. לא נתנו לי.
אז היום יש שר שמגלה מנהיגות, שם את זה על השולחן. מה הוא מבקש? לא ללמד שולחן ערוך או מותר או אסור, עולם הבא, גיהינום. מותר לי לראות איך איש דת בודהיסטי מתפלל לגשם ואוי ואבוי אם בספר - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, תודה. אני מבקש לא להפריע לי, אני מוגבל ביכולת הדיבור שלי. אני לא רוצה שיקטעו לי את חוט המחשבה. מותר לי לראות בספרי הלימוד שבמדינת ישראל איזה איש דת בודהיסטי מתפלל לגשם. זה לא יהווה איום על כלום. אבל בר-מינן, כשמדברים על משקעים ולהזכיר בדרך אגב שיש תיקון הגשם, תיקון הטל. מושגים. מושגים ביהדות, של הזהות שלך, של המורשת שלך – זה מפר.
אז פלורליזם, רבותי, הנה אני אומר לכם, תלמדו ממני, כל אלה, חסידי הפלורליזם. לא יתכן שהפלורליזם מסתיים כשזה לא מתאים לי ולא תואם את השקפת עולמי.
מכובדי השר, התחלת, הרצת כמה רפורמות בתקופה שאתה נמצא במערכת החינוך ואני רוצה לגזול ממך את הקרדיט ולמנות אותן אני. תחזור עליהן אתה. ואני אומר וחשוב שייאמר, התחלנו את הקדנציה בוועדה הזאת כשהיה שיח על צפיפות בכיתות. טיפלת. סייעת שנייה, היה דיון ציבורי, טיפלת. העצמת המגמה של התקצוב הדיפרנציאלי. זה לא מובן מאליו. זה נעשה תוך כדי ויכוח קשה מאד. יש לחצים מכל הכיוונים בסוגיה הזאת.
הצהרונים, רק לאחרונה, סכום עתק שלא היה בבסיס התקציב. להכניס לפיקוח – משרד לא אוהב לקבל על עצמו מטלות. תוך חודש-חודשיים להטות שכם ולקבל על עצמך פיקוח רציני, מחייב, זה אתגר. התמונה הבית ספרית – כולנו דיברנו, דיברנו שהציונים הם לא תכלית הכל. לקחת, לעשות את זה במידה ובמשורה. חיזוק מקצועות המדעים. האוריינות. בתי ספר של החופש הגדול והרחבתו. עוד נשמע מהשר.
יחד עם זאת, באמת אי אפשר לבטל את זה. מי שמכיר, מבין וניהל מערכות משרדיות ממשלתיות, סדרי גודל כאלה בטווח של שנתיים, זה רכבת הרים שטסה ולא עוצרת בתחנות ביניים. אבל עדיין, אחרי שאני מזכיר את התקצוב הדיפרנציאלי והרפורמות החשובות והשקעת והזרמת המשאבים, עדיין אנחנו מככבים בטבלת הפערים בחינוך בין מדינות העולם. הפערים בחינוך בחברה הישראלית הם גדולים מאד. אתה מצד אחד עושה הכל לצמצם אותם. מצד שני, יש דלת שנפתחת בדמות תשלומי הורים, בדמות התל"נים.
אני מקווה שנכנס ביחד ואני יודע שהכיוון שלכם, אדרבא ואדרבא הוא חיובי, לבטל תשלומי הורים כליל במדינת ישראל, ליישם את חוק חינוך חינם ככתבו וכלשונו; וסוגיית התל"נים חייבת להיכנס לפיקוח אגרסיבי. רק לאחרונה פורסם על ההוצאה הלאומית לחינוך וכמה גדול הנתח של ההורים בקטע הזה. אי אפשר להמשיך ככה. לא נצמצם פערים ככה. ככה לא נצליח לצמצם פערים.
אני רוצה לסכם שוב בדברי התודה והברכה על שיתופי הפעולה כפי שמניתי, של כל הגורמים סביב השולחן הזה. אני מקדם בברכה גם את יושב ראש הסתדרות המורים. זה לא מובן מאליו. זה התחיל בכנס הקיץ, קיבלנו רוח חדשה של שיתופי פעולה, נוכחות בוועדות, לשמוע את הקולות, לראות את הקולות.
אני מודיע חד משמעית: אם הייתה הבנה שוועדת החינוך רוצה להוביל איזה שינוי חד צדדי בסוגית ימי החופשה במערכת החינוך לעומת המשק הישראלי או התאמתו, זו הייתה הבנה לא נכונה. אנחנו רצינו לגרור את כל הנוגעים בדבר למרכז הזירה, לקיים דיון בנפש חפצה, לא בכפייה, כדי להביא את הדבר הטוב ביותר. ככה עשינו בתחום תשלומי הורים. ככה עשינו בתחום הצהרונים. ככה אנחנו באמצע התהליך
מכובדי השר, אני יודע שהמשרד מתמודד עם קושי אמיתי בסוגית הסיעות הצמודות, הסיעות הרפואיות. יש לנו שולחן שהכין נייר עבודה, מכין אלטרנטיבות. אני מקווה שנצליח. זה גם אתגר שלנו במושב הקרוב.
לסיום, אני לא יכול, עם כל שביעות הרצון שיש לי ואני יודע כמה התקנה התקציבית הזו גדלה וגדלה וגדלה וגדלה בסוגית שילוב הילדים המיוחדים שלנו, החינוך המיוחד. אני חושב שהגיע הזמן שזה לא יהיה מדע בלתי צפוי, כפי שהיה פעם מדעי המוח, היו פעם דברים לא ברורים. גם במדעי המוח הגענו כבר לידיעות ברורות ומדויקות. החינוך המיוחד הוא אפילו לא שם, בתחום של מדעי המוח. אנחנו יכולים לתכנן. נכון, יש דברים בלתי צפויים ואם האוצר שומע אותי, כן, צריך לתת את השוליים הרחבים האלה למשרד החינוך, בשונה ממשרדים אחרים, כי לא ניתן לתת תשובה להורה או לילד – התקנה התקציבית מומשה או שיהיה סירוב בגלל סיבה תקציבית.
אנחנו יודעים לקדם, איך אומרים, לא את פני הרעה, לקדם תכניות, לצפות פני עתיד בהרבה תחומים. אין שום סיבה שבתחום הזה לא. והמשרד משקיע ואני יודע, אני מלווה את זה. משקיע ופתוח, אבל עדיין זה חורק. עדיין תחילת שנת לימודים זה כמעט מדע בדיוני לחלק מההורים. וקחו בחשבון, אלה ילדים מיוחדים. אם יש אי ודאות לילד כזה, למשפחה כזאת, זו משקולת כבדה וחבל.
שוב, אני מעביר את רשות הדיבור לשר ואני מודה מראש על כל שיתופי הפעולה בעבר, בהווה, בתקווה שבעתיד ימשיכו ויתעצמו עוד יותר.
תודה רבה לכולם. אני מעביר את רשות הדיבור לכבוד השר.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
צהריים טובים לכולם. אני חושב שהעוצמה שאנחנו רואים סביב השולחן הזה, מבטאת את העניין ואת החשיבות המרכזית באמת לנושא שלפחות לתפיסתי הוא הנושא הכי חשוב במדינת ישראל, וזה נושא החינוך.
אז קודם כל אני רוצה להודות לכל השותפים ובראש ובראשונה לידיד, חבר הכנסת, יושב ראש ועדת החינוך, יעקב מרגי, שליבו כל כך נקשר בחינוך ואין יום ואין שבוע שהוא לא בקשר עמוק ואינטנסיבי איצי, עם לשכתי, עם המערכת, כדי גם לפתור בעיות נקודתיות, גם בעיות מערכתיות. אני מוצא שאנחנו רואים הרבה מאד פעמים עין בעין ואני כמובן פתוח תמיד לשמוע ולהשתכנע. אני חושב שהשותפות שלנו היא מתנה גדולה למערכת החינוך.
אני גם רוצה לומר תודה לכל חברי הכנסת בוועדה, שמגלים עניין ונמרצות, פחות רודפי כותרות ויותר רודפי עשייה ומהות. זה גם לא דבר מובן מאליו, אבל אני חושב שזה מאפיין את מי שבחר להיות בוועדת החינוך.
לחינוך יש הרבה מאד שותפים. קודם כל במערכת החינוך זכינו ואני אומר זכינו בגדול במנהל כללי חדש למשרד, חדש ישן, שמוליק אבואב, שהוא מביא איתו מטען מאד עמוק, גם עשייה, כראש רשות, גם של עשייה חינוכית בעבר, גם רוח מתונה, מאוזנת, אבל יחד עם זאת רוח נמרצת. אני רק טיפה מרחם על המשרד שיש מנכ"ל שכבר מתחיל לעבוד ברבע לשש בבוקר, מתחיל לבקש תשובות ולסיים בשתיים עשרה וחצי בלילה. אז שמוליק, תודה שנאות להצטרף ולעמוד בראש המשרד.
גם שותפים מרכזיים ממש זה הארגונים, ארגוני המורים. יושבת פה יפה, אפשר לומר משהו חדש מתחיל ובהחלט נכנס ברוח של להיטיב עם המורים, להיטיב עם התלמידים וסך הכל פה יש לנו שותפות אינטרסים מלאה. כמובן גם רן ארז, שלא נמצא פה. גם נציגי ההורים ויושבים פה פז, זאב ורון. אני חושב שנכנסנו לעידן של שותפות בונה וקונסטרוקטיבית.
יש לנו פה קשר כמובן עם אבי קמינסקי, מנהלי אגפי החינוך והרשויות וכמובן גם התלמידים עצמם.
אני גם רוצה להודות לצמרת המשרד שאין לה יום ואין לה לילה בשבועות האחרונים ובמהלך הקיץ.
זאת השנה השלישית שאני פותח כשר חינוך ואני אומר לכם זה מלהיב, זה נפלא. מיד אני אציג לכם את היעדים, כפי שסימנו אותם לפני שנתיים – מה עמדנו, מה לא עמדנו, מה להמשך, איפה הבעיות ואיך אנחנו נתמודד. אבל כמה משפטים מקדימים.
מערכת החינוך בזינוק. מערכת החינוך בזינוק בהישגים, ביכולות, במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה באנגלית, בתשתיות. כיתות יותר קטנות בצורה משמעותית. לא עוד 40 ילדים בכיתה, עכשיו 27 ילדים בממוצע בכיתה. סייעות שניות בגני הילדים, צהרונים מוזלים. אלה פרויקטים עצומים, פשוט עצומים. מאד קשים. צריך לבנות כיתות, צריך לגייס מורים, לגייס סייעות, להכשיר אותן, להכניס אותן. לשנות את כל מודל הגן. זה כבר לא גננת וסייעת, זה גננת וצוות. כל דבר שהוא כותרת פה, במציאות זו עבודה קשה.
מערכת החינוך גם בזינוק ערכי. תנועות הנוער וארגוני הנוער והמכינות הקדם צבאיות ושנת שירות, כולם בפריחה חסרת תקדים. כולם בצמיחה מספרית ומהותית.
אחד מאבני היסוד שהתוויתי זה יציבות. אתם לא תשמעו אצלי כמעט את המילה רפורמה. לא כל הזמן אנחנו צריכים לנער את העולם של מנהלי בתי הספר. אנחנו צריכים יציבות. כן להגדיר מדדים, כן להגדיר יעדים אגרסיביים. כן לדרוש מאמץ כביר מהמערכת כולה, ממנכ"ל המשרד ועד התלמידים, שצריכים להתאמץ. כן, כי לעשות 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה זה קשה. אין קיצור דרך ואין יוטיוב שיזרים אותך שם, אבל להחזיר את הערך הזה של מאמץ ועבודה קשה ועקביות ונחישות לקדמת הבמה.
התקופה גם מאופיינת בקשר מאד טוב עם הארגונים. אני מקווה שאנחנו נפתח שנת לימודים בלי דרמות. פשוט שכל המיקוד של כל המערכת יהיה בתלמיד ולא בדרמות. יש עוד הרבה בעיות, אנחנו תיכף נדבר על זה. יש שלל בעיות גם בין עכשיו לבין יום שישי הבא, הרבה מאד בתחום החינוך המיוחד ואנחנו ניגע בזה כמובן בהרחבה, אבל אנחנו צועדים בבטחה.
נקודה נוספת, סוגית השקיפות. תראו, עשינו משהו שהוא נוגד DNA של כל מערכת. אין מערכת שרוצה לשתף ולשים זרקור על הפינות האפלות, על כל הפינות שבה. עשינו בדיוק הפוך. העלינו השבוע באתר משרד החינוך את השקיפות המלאה שמעולם לא הייתה. מקום המדינה לא הראו ככה זרקור על כל יכולותינו ופגמנו פר מוסד, פר בית ספר, פר רשות ופר מערכת החינוך כולה. מה התקציבים. מה ההישגים. מה הזכאות, מה הנשירה, מה רמת האלימות. מה האקלים החינוכי. כמה משקיעים בפיתוח הוראה. כמה מתנדבים. כמה הולכים לצה"ל, לשירות לאומי. הכל פרוש, כל אזרח במדינת ישראל לראשונה יכול לראות את הדברים, ובוודאי זה מעלה אלפי שאלות, אבל אנחנו ערוכים להתמודד. לא לענות על השאלות, אלא להתמודד עם הפגמים.
השבוע היה ליקוי חמה. זה לא יוצר ליקוי או לא מסתיר מאיתנו את התמונה הגדולה, שהיא תמונה מצוינת, אבל בוודאי רחוקה משלמות.
אני מאמין שדרך אותה שקיפות אגרסיבית – אני קורא אגב לכל משרדי הממשלה לגלות את אותה רמת תעוזה של לשים את הכל על השולחן. הכל פתוח. בואו תקראו ותראו.
במשפט אחרון, תראו, אנחנו משקיעים המון בערכים וביכולות ואני אומר את זה. היום ראש הממשלה טס לרוסיה לפגוש את פוטין ואנחנו עוסקים המון בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אני אומר – העוצמה הלאומית של מדינה נקבעת לא רק בטווח המטוסים שלה, אלא בערכים וביכולות של התלמידים שלה. והביטחון הלאומי האמיתי של מדינת ישראל זה פה בחדר הזה. זה ביום שישי אצל 2.2 מיליון תלמידים שייכנסו לשערי בית ספר, מה יקרה כשיסגרו את הדלת.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
ולכן זו העוצמה הלאומית. הבית הזה מכיר כמובן צדדים פוליטיים ולי יש עמדות פוליטיות, אבל אני יוצר הפרדה בין עמדותיי הפוליטיות לבין תפקידי הממלכתי כשר החינוך. אמרתי ואני עומד מאחורי זה, אני שר החינוך של כל ילדי ישראל. דתיים, חילוניים, חרדים, דרוזים, ערבים, צ'רקסים, בדואים, הכל מכל. כל ילד במדינת ישראל אני רואה בו כאילו היה ילד שלי. ואנחנו מתמידים בדבר הזה ואני אמשיך להתמיד בעניין הזה.
מילה לגבי חופשות. תראו, אנחנו יושבים פה הרבה אנשים עם הרבה רצונות ואנחנו רוצים לפתור את הכל מיד. כשנכנסתי לתפקידי, אני אזכיר לכם, היה מצב בלתי אפשרי בגני הילדים, גני ילדים של 35 ילדים, לפעמים בני שנתיים ושמונה חודשים, עוד לא גמולים אפילו חלקם. היה בלתי אפשרי. גני ילדים לא יכלו לתת פדגוגיה אלא היו מעין שמרטפות פלוס. נתנו לזה מענה שעולה הרבה מאד כסף. הבאנו 5,112 סייעות. הקטנו כיתות. ועכשיו הנושא הנוסף שעל הפרק זה החופשות.
אני עומד בקשר רציף עם שר האוצר בעניין הזה. אני מגלה אצל שר האוצר רצון עז לתת פתרון מסוים לקיצור ימי החופשה כדי לתת מזור להורים. אני עדיין לא יכול לבשר שהבאנו את הפיצוח, אבל אני אומר דבר כזה, אני נחוש, שכפי שהקטנו כיתות, כפי שהוספנו סייעת שנייה, אנחנו בחודשים הקרובים נביא פתרון בלי לפגוע במורים. יושבת פה יפה, אני אומר את זה – מבלי לפגוע במורים. נתתי לך את מילתי ואני אעמוד בזה. כן להטיב עם ההורים ועם הציבור הישראלי, אבל מבלי לפגוע במורים.
עכשיו לגבי נושא תשלומי ההורים. אנחנו היינו חייבים ליצר סדר עדיפויות, אז סדר העדיפויות היה הקטנת כיתות, סייעת שנייה, חופשות. לא העלינו השנה את תשלומי ההורים, לא הגברנו, לא הגדלנו, אבל גם לא הורדנו.
ואני אומר כך וחשוב שתשמעו
¶
בכוונתי כבר בדיוני התקציב לשנת 2019 להעלות ולדרוש הקלה בתשלומי ההורים, במשא ומתן התקציבי שלנו עם האוצר ולהעמיד את זה במקום בולט בסדרי העדיפויות שלנו. חשוב לי לומר את הדברים.
ושוב עכשיו אנחנו ניכנס ישר ליעדים. הצבנו לעצמנו ארבעה יעדים. אתם יכולים לעקוב – גיל הרך בראש, שינוי מגמה של עשור בהתדרדרות במתמטיקה, מדעים ואנגלית, שחייבים היינו לתקן את זה. חיזוק ערכי למערכת וצמצום פערים. אלה היו ארבעת היעדים והוספתי עוד קידום אוטונומיה למנהלים. אולי זה מאכזב, אבל כל שנה אתם תראו את אותם יעדים, כי הרעיון ביעדים זה להתמיד.
בואו נראה מה הצלחנו, מה לא הצלחנו ולאן זה הולך. קדימה. היפוך הפירמידה, כל השנים תמיד אמרנו – הגיל הרך הוא הכי חשוב, ילדי הגיל הרך הכי חשובים, אבל את כל הכסף הזרמנו לתקופת הבגרויות כדי לשפר את המיצ"בים ואת הבגרויות. אז לא. הוצאנו את הכסף, השלמנו בצורה מלאה 5,112 סייעות בשנת 2017, הוכשרו, נכנסות לגנים ואנחנו בעולם חדש של פדגוגיה אמיתית ואנחנו ערוכים לחלוטין לפתיחת שנת הלימודים.
צמצום הכיתות – מה שאתם רואים פה בגרפים, אני אנסה לפרש את זה בצורה מאד פשוטה – עד שנת 2015 שני שלישים מהכיתות ביסודי במדינת ישראל היו מעל 30 ילדים בכיתה, זה התהפך. עכשיו שני שלישים מהכיתות – כיתות א' ו-ב' והשנה גם ג' – כל שנה אנחנו מוסיפים כיתה – שני שלישים הם מתחת ל-30 ילדים בכיתה. זה אומר שהמורה יכולה לעשות שיחות אישיות ולהגיע לכולם. זה אומר שהיא יכולה לפצל את הכיתה בצורה יותר נוחה. זה אומר יכולת אבחון בגיל צעיר. עם סייעת שנייה אנחנו גם יכולים לאבחן בגיל הרבה יותר צעיר. אני חוזר ואומר – ממוצע 27 ילדים בכיתה.
תוך 3 שנים מהיום, כעת חיה, כשתפתח שנת לימודים, אנחנו נשלים בכל היסודי את רפורמת הסרדינים או רפורמת הכיתות הקטנות. זה בלתי הפיך. גם אם חלילה מחר תהיינה בחירות, זה במסילה בלתי הפיכה, כמו גם הסייעת השנייה.
גננת מובילה – לא מספיק להוסיף סייעת שנייה. עשינו דבר שמעולם לא היה. בעצם יצרנו חדר מורים לגננות .על כל 15 גננות מינינו גננת מובילה, מנטורית, שחונכת, שעוברת מגן לגן, שלראשונה יכולה לתת הזרקת איכות. הגננות נפגשות פעם בחודש בקבוצה, יש להן קבוצת ווטסאפ. הגננת המובילה עוברת ביניהן. אני ישבתי רק לפני שישה שבועות עם איזה 25 גננות. הן פשוט כמעט בכו מהתרגשות מהמשמעות. הן אמרו – שיניתם לנו את החיים. גם הסייעת השנייה, גם הגננת המובילה. אני יכול להגיד לכם שהיום, בשנת 2017, גני הילדים שלנו הם טובים, הם טובים מאד. הם מעמיקים את הפדגוגיה ואת האיכות.
היעד האחרון – פה אנחנו הולכים על מהלך כביר עם השלכות עצומות של הכנסת פיקוח הרבה יותר הדוק על הצהרונים והכנסת 811 ילדים לתכנית ניצנים, שהמשמעות בסוף חיסכון משמעותי להורים, אבל גם הרבה יותר איכות בתוך הצהרונים. זה לא בייבי סיטר, אלא זה גוף חינוכי על כל ההשלכות ופה צריך גם לומר תודה לשר האוצר, שלא נמצא פה. לכל השותפים. אגב, פה גם מילה טובה לטרכטנברג, שגם לא נמצא פה, לגבי הקמת הרשות לגיל הרך. אנחנו עושים פה צעדים שמעולם לא נעשו. Next.
עד כאן יעד הגיל הרך. היעד הבא זה מדעים ואנגלית. ראו, מה שאתם רואים בטבלה זה מספרים, זה לא נפנופי ידיים. מה שאתם רואים – בשנת 2006 היו כ-13,000 מסיימי 5 יחידות, ב-2007 רק 12,000, בשנת 2009 – רק 11,000 והגענו עד לדרדור של כמעט 8,500. היינו, רבותי, באיום אסטרטגי – לא פחות – על מדינת ישראל. וככה היה בפיזיקה ובכימיה ובביולוגיה ובאנגלית. בכל התחומים. העסק התחיל להשתנות אבל לא בקצב משמעותי. באתי וסימנתי יעד. עמדתי פה לפני שנתיים, אמרתי תוך 4 שנים, מבלי להוריד את רמת המבחנים, אנחנו נכפיל מ-9,000 ל-18,000 את מספר התלמידים שמסיימים בהצלחה 5 יחידות מתמטיקה.
הקו הכחול שאתם רואים היה היעדים שהצבתי, הקו הירוק זה מה שהבאנו בפועל. כלומר הצבתי יעד לשנת 2017 של 15,200 תלמידים, תראו מה זה. וכל ילד זה עולם ומלואו. בפועל הבאנו מעל 16,000 ולכן אני מעדכן פה את התחזית. אני מודיע שהיעד הארבע שנתי של להגיע ל-18,000 ילדים, אני מצמצם את זה ליעד של שלוש שנים. מקדים בשנה ולכן אני מגדיר פה כיעד לצמרת המשרד ולכל השותפים, בסוף השנה הנוכחית יסיימו בי"ב בהצלחה 18,000 תלמידים 5 יחידות מתמטיקה.
מה שאנחנו רואים פה זה לא רק הצלה של ההייטק, של 8200, של הביטחון, זה גם המהלך החברתי ביותר שקיים היום במדינת ישראל. כי עלי לא מקובל שבאופקים ובחצור הגלילית וברהט לא יהיו תלמידים שעושים 5 יחידות מתמטיקה. לא יקום ולא יהיה הדבר הזה. ואנחנו רואים זינוקים דרמטיים דווקא בפריפריה. פתחנו 130 כיתות שלא היו. היו 130 בתי ספר שלא היה בהם 5 יחידות. דבר בלתי נתפס ועכשיו הקמנו ופתחנו. ואני אגיד לכם מה למדתי מזה. למדתי מזה שמותר לנו לדרוש מהנוער שלנו לעבוד קשה, כי אין דרך קלה. אתה לא יכול דרך סרטון או דרך או דרך איך שהוא להריץ את הדבר הזה בקלות, אלא זה ממש דורש עבודה קשה.
רבותי, ברהט אנחנו השלשנו את מספר הילדים. ביבנה עלינו מ-9% ל-21% שהשלימו 5 יחידות. בגדרה מ-13% ל-22%. בעיר אריאל מ-5% ל-19%. בחורפיש מ-8% ל-20%. בירוחם מ-11% ל-20%. תגידו עיר, אתם תראו זינוק. כל ילד כזה הופך להיות גאוות המשפחה. האחים הקטנים. ההורים. פתאום הוא ייכנס ל-8200. מתי בפעם האחרונה ראיתם ב-8200 מישהו מחצור הגלילית או משלומי? כמה חברות הייטק קמו עם מייסד שהגיע מעיירת פיתוח? ואנחנו משנים את העתיד. כמה בדואים אנחנו רואים בהייטק? כמה ערבים?
זה קורם עור וגידים. זאת התכנית החברתית מספר אחת במדינת ישראל. ככה סוגרים פערים במדינת ישראל. Next.
אבל זה לא רק מתמטיקה. אתם רואים זינוק גם בפיזיקה, גם בכימיה ואני אגיד לכם גם מה עוד, אנחנו גם רואים שזה זולג לכל התחומים. גם לספורט, גם לאומנות, גם להיסטוריה. אמר לי מנהל תיכון באורט לוד שהביא מאפס תלמידים לעשרות רבות של תלמידים, ברגע שנפצנו את תקרת הזכוכית של מתמטיקה – כי זה באמת הכי קשה – השמיים הם הגבול. ועכשיו אני מודיע מכאן שאנחנו נכנסים השנה חזק מאד בנושא של אנגלית, באיכות יותר טובה, ברמה דבורה. אנחנו ניתן פירוט בהמשך.
אני רוצה לחדד עוד משהו. יש כאלה שחושבים שאנחנו כביכול אומרים שכל ילד צריך לעשות 5 יחידות מתמטיקה. זה לא נכון. אנחנו חושבים שבערך 18%-20% מהילדים צריכים, אבל כל ילד צריך אנגלית איכותית. לא יכול להיות ילד במאה ה-21, בשנת 2017, שלא יודע לכתוב מייל, שלא יודע לנהל שיחה ואנחנו נטפל בזה.
היעד השלישי זה היעד הערכי. חיזוק החינוך לערכים, למעורבות חברתית בקהילה. תראו מה קורה פה. מירב, את בוודאי תשמחי - - -
שר החינוך נפתלי בנט
¶
פה זה באמת בשותפות גם עם חברי הכנסת. תראו את ארגוני הנוער למשל. תנועה כמו אחריי. אנחנו צמחנו, זינקנו מ-120,000 ילדים ל-177,000 ילדים. לא סתם אני אומר ארגוני נוער, כי הם, איך לומר, פחות אליטיסטיות, הם מגיעים לכל פינה, לכל רחוב, עוד ועוד ילדים. תראו את בבת עיני. יש פה את הסעיף היחיד בכל התקציב שאני אומר לשמוליק בלי הגבלה – מכינות אופק. כולנו יודעים מה זה מכינות קדם צבאיות, דתיות וחילוניות. צריך לומר שזה יחסית אליטיסטי וזה בסדר, אין עם זה בעיה, אבל מכינות אופק זה הפוך.
מכינות אופק זה מכינות קדם צבאיות לילדים מסוציו אקונומי נמוך, אפילו נמוך מאד, שחלקם לא היו מתגייסים בכלל לצה"ל או הולכים לשירות לא משמעותי. אנחנו תופסים את הילדים האלה חצי שנה, או אפילו בלי דחיית שירות ומשנים להם את מסלול חייהם. זה דבר מדהים, משנה חיים וגם אם "לא הצלחנו" בשנים הקודמות, לפחות שם אנחנו עושים את התיקון.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אני רק חייבת לומר שמה שיפה בעניין הזה, זה שהכסף גדל כי הכמות של התלמידים והכמויות של החניכים גדלה. זאת אומרת זה Value for money. כל כסף ששמת באופק – וזה חשוב לומר – או בשנת השירות או במכינות – זה הגדיל את כמות התלמידים והחניכים. זאת אומרת אתה לא סתם שם את הכסף. אתה רואה באמת גידול. אגב, רק לומר שזה מכינות קד"צ אופק.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
נכון. קדם צבאיות. חשוב לי גם בהזדמנות הזאת לומר תודה למירב, כי חלק משמעותי מהגידול התקציבי זה בעזרת מאמץ משותף - - -
שר החינוך נפתלי בנט
¶
והיא ממררת את החיים למי שצריך גם במשרד הביטחון וברוך השם היא עושה את זה.
מסעות משמעותיים - אני מאמין גדול במסע ישראלי. תראו את הזינוק במספרים, מסע השומר החדש שזה תלמידים שיורדים לשטח, הולכים בארץ, מגישים את האדמה. לחזור לערכים הטובים והישנים של ללכת, לטייל בארץ שלנו, מסעות לפולין. בבקשה?
שר החינוך נפתלי בנט
¶
גם שם יש צמיחה, יכול להיות שאין סלייד. אני רוצה לומר מילה על תכנית הלימודים החדשה – יהדות ישראלית. אני גאה בתכנית הזאת. זאת תכנית שהובילה את בנייתה גברת רחל מתוקי, זיכרונה לברכה, מנהלת מחוז חיפה. מדרכים על הדתה. אין הדתה. מה שיש זה מחויבות עזה לתת לכל ילד במדינת ישראל מטען ערכי, שהוא יכיר את המורשת המופלאה של העם שלנו, של האומה שלנו, אלפי שנים אחורה ואת הייעוד שלנו קדימה. שיידע מה זה קידוש, כן. כן יידע מה זה ליל הגשרים, כן יידע מי זה טשרניחובסקי ומי זה הרמב"ם ומי זה משה רבנו ומה זאת הבדלה. זה לא חלילה לפתוח סידור. אנחנו גאים בזה. אני גאה בתכנית הזאת.
אנחנו ממשיכים בשיא הקיטור בהנחלת התכנית הזאת. אני מזמין כל חבר כנסת, כל בן אדם לפתוח את הספרים. עזבו את הספינים בעיתונים, תקראו. זה מקסים. קשה לי להאמין שיהיה בן אדם אחד שלא יאהב את זה. התכנית היא תכנית מובנית שמועברת על ידי המורים במערכת החינוך. המורים במערכת החינוך שלנו, במערכת הציבורית, מעבירים את החומרים האלה. אנחנו לא נירתע גם אם יש קמפיינים, אנחנו ניתן את המענה הערכי, שכל ילד במדינה יידע, גם כשהוא מתגייס לצה"ל, למה הוא נלחם. למה. למה אנחנו צריכים פה בכלל מדינה? אולי נעבור לאוסטרליה.
אנחנו צריכים תשובות לדברים האלה - - -
שר החינוך נפתלי בנט
¶
כן, כן, הכל בסדר, הכל בסדר. בואו נמשיך. נושא המעורבות החברתית, פה אני חייב מילה טובה לקודמי בתפקיד, הרב שי פירון. הוא יזם את סוגית המעורבות החברתית וואו, תראו איזה מספרים. זה מקסים. אנחנו ממשיכים בזה בכל העוצמה. אנחנו מאמינים שילדים שחווים, גם אם זה תחת חובה של מעורבות חברתית, זו חוויה משמעותית ואנחנו נתמיד בעניין הזה.
נושא הפערים שאני מזהה את זה היום אולי כאתגר הכי גדול בתוך החברה הישראלית. ממש כך. אז דבר אחד, לפני שנגיע לסכומים אני אדגיש. בעיני הדרך הכי טובה לצמצם פערים, אדוני יושב הראש, זה לדרוש רף גבוה מכל הילדים שלנו בכל מקום ולצייד אותם בכלים לעמוד ברף הזה. אנחנו לא רוצים לבנות דור של אנשים שזקוקים לעזרה, אלא דור של תלמידים שיוכלו לבנות את עצמם בכוחות את עצמם ולתת להם את הכלים ולכן אני כל כך מתעקש על הנושא הזה של אנגלית, של מדעים, של מתמטיקה, מכיוון שאנחנו יודעים שיש קשר הדוק בין זה לבין יכולת ההשתכרות העתידית. זה לא חזות הכל. חינוך זה הרבה יוצר מאשר רק כלים להשתכרות, אבל זה הרבה.
אני אגיד יותר מזה. אנחנו היום בעידן אולי הכי מורכב אי פעם, כי דעו לכם, השבוע פורסם משהו שעבר ככה בקטנה. יצא אוטו חדש, A משהו של האודי. אבל מה חדש באוטו, זה האוטו האוטונומי הראשון האמיתי, שיכול לנסוע 100 קמ"ש בלי נהג. זה תחילת הסוף של המקצוע שנקרא נהגים. בעוד לא הרבה שנים ייאסר על כולנו לנהוג. זו תהיה עבירה פלילית לתת לבן אדם לגעת בהגה. לא יהיו נהגים, יהיו פחות מוסכים, לא יהיו מנהלי חשבונות או רואי חשבון או עובדי סופר. כל כך הרבה מקצועות ייעלמו ואנחנו היום צריכים להכין את הילדים לאי ודאות לעולם של עוד 18 שנה, כשהם ייצאו את מערכת החינוך – איך עושים את זה.
אז דבר ראשון זה כלים חזקים מאד של שפות – העברית, האנגלית, המתמטיקה. אנחנו נגיע גם לתכנות בעזרת השם. אנחנו נגיע לתת את הכלים האלה. הדבר השני זה הערכים באמת והדבר השלישי זה יכולות יזמיות שאנחנו מכניסים. לכן מעל לכל זה לדרוש ולא לוותר לאף אחד.
אבל הדבר השני זה באמת התקצוב הדיפרנציאלי. מה שאתם רואים בכחול מוחלש, בתכלת, זה העולם שלפני יישום התקצוב הדיפרנציאלי. מה שאתם רואים בעולם החדש, בכחול החזק, זה העולם שאחרי ואתם רואים שאנחנו משקיעים לפי עשירון הטיפוח של בית הספר, לא לפי הרשות, אלא לפי בית הספר. הולכים לרמה בית ספרית, שזו הרזולוציה הכי טובה שאנחנו מסוגלים ועל פי זה אנחנו משקיעים יותר. האם זה נותן את כל הפתרון, ממש לא. החכמה היא מה עושים עם הכסף.
המון שנים הייתה הזרמת כספים שלא תמיד הייתה יעילה. פה אנחנו – ואני חייב פה מילה טובה למנכ"ל וגם לאריאל לוי ראש המינהל הפדגוגי – מאז ששמוליק נכנס, נכנסנו לתכניות חומש לערבים, לבדואים, לערבים, לדרוזים ולמזרח ירושלמים, כי לא חסר כסף. אני אומר לכם. תקשיבו מה שאני אומר – לא חסר כסף לאותם מגזרים. הבעיה היא אצלנו, במערכת, השימוש הלא מושכל בכסף. ולכן אנחנו עובדים בשיטה האבואבית הקלאסית, שזה מדדים מדויקים, תכנית חומש, מה בדיוק צריך להגיע, תוך כמה זמן. איך יש לכם את הכלים, מה החסמים ואיך פותרים את החסמים. אנחנו עושים את זה אצל הערבים, אצל הבדואים, אצל הדרוזים במזרח ירושלים.
חייב להגיד שבתוצאות שראינו, בוודאי אצל הדרוזים וגם בקרב הערבים, אנחנו רואים שיפורים דרמטיים במקצועות מדעיים ומתמטיקה. הדרוזים אגב הם בראש כל הטבלאות, גם בזכאות וגם באיכות תעודת הבגרות, אבל גם אצל הערבים אנחנו רואים שיפור. אצל הבדואים, המהלך המשמעותי הוא קודם כל בעיה תשתיתית. חברה, יש עדיין מקומות שאין לך את התשתית הבסיסית לגני ילדים ובתי ספר. המנכ"ל הציב כיעד לתת קודם כל את הפתרון התשתיתי. לתת פיתרון תשתיתי שיהיה לאן לנסוע ואיך להגיע.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
ואיך להוריד את הילדים, נכון. אני חייב להודות שזה אחד המקומות הכי קשים מבחינתנו, אבל אני אגיד לצד זה, גם הכי חשובים מבחינתנו ואנחנו לא נרפה בעניין הבדואים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
- - - התארח אצלי יאיר מעיין, והוא אמר לי בזכותך התחלנו. אני מקווה שהתחלנו קצת בעניין בינוי הגנים.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
שמוליק גם ייגע בזה, כי הוא ממש עמוק בעניין הזה. הלאה. פה נושא קריטי, תהיו בהאזנה, כי זה מהלך שינוי דרמטי. נושא ליקויי למידה והתאמות. אני הולך לדבר בצורה מאד חדה מה היה - - -
שר החינוך נפתלי בנט
¶
רפורמה בהתאמות לילדים לקויי למידה. ראו, מה שהיה עד עכשיו זה פשוט טירוף. זה טירוף, אובדן שליטה בהקשר הזה. כי מה קרה בעצם, כל הורה, בדרך כלל הורה מבוסס שרצה להיטיב עם ילדיו, שיקבלו ציונים גבוהים, הוציא 2,000-2,500 שקלים מהכיס, שלח למאבחן או מאבחנת פרטית. מה המאבחנת הפרטית קבעה תמיד? שהילד יש לו לקויות. למה? כי אם המאבחנת לא תקבע את זה, לא יהיו לה עוד לקוחות. ולכן היה עיוות שוק מובנה. שוק של מאות מיליוני שקלים שעיוות את המערכת והביא אותנו למצב שיש מקומות עם 60%-70% לקויות כביכול, ואנחנו יודעים שזה פשוט לא נכון.
אין ל-70% מהתלמידים לקויות וראינו גם מתאם כמעט מוחלט. ככל שהמקום הוא סוציו אקונומי חזק יותר, היו יותר לקויות. כאילו, אם אתה נולד לבית עם כסף, אז יש לך יותר לקויות. זה כמובן אמור להיות מנותק מהדבר הזה.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
בדיוק, ברור. הלקויות הרי הפכו לפריבילגיות. אז הכל היה מעוות, נוצר פה מצב שכל תלמיד שרוצה מקבל הארכת זמנים למבחן, אבל גם הגענו ללקויות שדרשו התאמות משמעותיות במבחנים – הקראה והכתבה – שזה גם כרוך בהרבה עלויות, ל-70% מהתלמידים. זה לא רציני.
צעד ראשון שעשינו, שמנו קאפ של 10% על ההתאמות הכבדות, אבל זה הרים זעקה גדולה מאד בקרב ההורים. אמרו אתה לא יכול פתאום באמצע לשנות. רק תבינו, ברמה עולמית זה עומד על פחות מ-5%. אבל מה אנחנו עושים, וזה כבר פתרון הקבע מה שנקרא. אני אציג לכם תוך 4 שנים מה יהיה ומה אבני הדרך להגיע לשם.
אנחנו לוקחים את כל סוגית האבחונים וההתאמות עלינו. הקץ להאוט-סורסינג בעניין הזה. קרי: יש ילד שיש חשד שיש לו ליקוי או ספק, שולחים אותו למאבחן של מערכת החינוך. המאבחן הוא נטול אינטרס. האינטרס היחיד שלו זו האמת, כי הוא לא מקבל יותר או פחות כסף לפי מה הוא איבחן – כן יש לקות או לא. על בסיס אותו אבחן אנחנו פועלים ואין קאפים. אנחנו לא נגיד 20% וגם לא נגיד 3%. מי שיש לו לקות יקבל התאמה, מי שאין לו – אין התאמה ואנחנו נעמוד על זה.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
ולא נכבד אבחונים חיצוניים, כי אנחנו יודעים שהם חסרי משמעות. השנה אנחנו עושים את הצעד הראשון ב-75 מיליון שקלים. 77 חטיבות ביניים כבר יעברו ב-15 רשויות ותוך 4 שנים נגיע לכיסוי של 100%. הקץ לטרפת הזאת. אבל איפה הגדולה האמיתית? הרגנו את המנהלים, דרך אגב. שמנו אותם בסיטואציה בלתי אפשרית. לך תגיד לא להורים. לך תגיד לא ושאנחנו בהנהלה אמרנו 10%. כי אנחנו יודעים שזה רק 5%. לקחנו ספייר של 100%, אבל בסוף הם בחזית. אמרנו להם זה כבר לא בעיה שלכם. אנחנו. עלינו.
אבל איפה הדבר הגדול? למה באת אנחנו צריכים אבחונים, בשביל ההתאמות? אנחנו צריכים אבחונים בשביל לתקן את הבעיה. זה מהות האבחון. האבחון נועד שאם יש לקות מסוימת, אז בגיל שעוד אפשר לתקן, להשקיע ולעשות הוראה מתקנת. לא בשביל ההתאמות. ולכן אנחנו מביאים את זה כבר לחטיבות הביניים. אני מודה, הייתי רוצה להתחיל את זה כבר בגני הילדים וביסודי. אנחנו מתחילים במה שאפשר. וזו הדרמה האמיתית. אנחנו נזהה מוקדם, ניתן מענה, נחזיר את השפיות למערכת ומתחילים בצעד משמעותי, מעשי, כבר השנה.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
לא, לא. זה היה מייצג וגם איפה שהיה לנו יותר נוח לפיילוטים. זה מורכב הסיפור הזה. זה וואחד מהלך. אגב, ההורים כן ישתתפו בחלק מהעלויות. זה עולה המון המון כסף, רק בשביל להוציא 2,500 שקלים, הם יוציאו הרבה פחות דרך מערכת החינוך. אנחנו חייבים - - -
שר החינוך נפתלי בנט
¶
לצערי, כמו כל דבר, אנחנו תמיד-. מה אני עושה? אני מסמן את הסוף ואז אבני דרך. כרגע לצעד ארבע שנתי, תאמיני לי, אם נגיע לזה תוך 4 שנים, אנחנו ביקום אחר לגמרי. זו אחת הבעיות הכי גדולות שיש היום בבתי הספר התיכוניים.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
כן, כן. אתה צודק במאה אחוז, דרור. אנחנו כן עושים עכשיו, עם הגננות, בגלל שיש לנו גם את הגננת המובילה וגם את הסייעת השנייה, אנחנו מרחיבים את הערנות שלהן לאבחוני ילדים. אין לנו עדיין, אני מודה, אין לנו את הכסף לעשות אבחון של משרד החינוך על הדבר הזה, אבל כל המודעות לאבחונים מוקדמים הולכת ועולה. זה מה שחשבנו שנכון כשלב א', ואתה יודע מה, אני מקבל את ההערה.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
מה גם שרוב ההורים מוציאים את הכסף על אבחונים בחטיבת ביניים היום. לצערנו, היה עדיף שיעשו את זה בגן, אבל רוב הכסף הגדול של אבחון הוא בחטיבות הביניים.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
בואו נמשיך. נושא החינוך החרדי. ראו, הגישה שלי היא שונה בתכלית ממקודם. אני לא במלחמה עם החרדים. לא רוצה מלחמות. אני רוצה לעבוד על בסיס השיטה. יבואו ויתלו – תקשיבו טוב לשיטה. שיטה אחת אומרת עכשיו אנחנו בכפייה ניצור שורה של חוקים ונכפה עליהם בכוח ללמוד דברים שהם לא מוכנים כרגע ללמוד. יהיו לנו אחלה מלחמות, אחלה כותרות, אפס הישגים. למעשה הפעם היחידה שהייתה ירידה בביקוש להשכלה גבוהה הייתה לפני ארבע שנים, בשיא המשבר עם החרדים. אז זה לא פרודוקטיבי.
אני רוצה לאכול את הענבים, לא לריב עם השומר. האם יש אתגר אסטרטגי למדינת ישראל להביא את החרדים לתוך ההשכלה והכלכלה? חד משמעית. האם אני בעד? חד משמעית. אבל הדרך עובדת. הדרך אומרת בואו ניתן את הכלים. לא ניתן לזה כותרות, לא נקרא לזה ליבה, לא ליבה. לא צריך שמות, לא צריך כלום. צריך לעשות והם באים ולוקחים ואתם תתפלאו. למשל ברשת מעיין החינוך התורני יש רצון עז גם לבנים וגם לבנות, לקבל את הכלים, בלי כותרות. לא שמעתם על זה כותרות ואנחנו נמשיך בדבר הזה.
אני אומר פה גם שאין לי שום רצון לגעת כהוא זה במערכת התרבותית, באמונות, בזהות החרדית. לא רוצה לפגוע. אני מכבד, בדיוק כמו שאני מכבד את הזהות המוסלמית ואת הזהות הדרוזית ואת הזהות הנוצרית. לא רוצה. זו האוטונומיה של כל קבוצת אוכלוסייה, יחד עם זה שיש לנו מכנה משותף ישראלי.
מה בעיקר אני רוצה? עברית, אנגלית, מתמטיקה. ופה הקושי הגדול שלנו זה לא שהם לא רוצים. תתפלאו, זה שאין לנו תכניות לימודים ומורים מספקים בדבר הזה. ולכן אתם רואים פה השקעה ב-13,000 מורים. פותחים שישה מרכזי פסגה חדשים. קידום ופיתוח החינוך הטכנולוגי. מפסיקים להציק להם בתחום הרישוי. אני לא אאריך, אבל בגדול הצקנו להם המון המון סתם. למה? ככה. אז מפסיקים. אנחנו הופכים את זה לפעם בחמש שנים במקום פעם בשנה.
ומשהו שהכי קרוב גם לליבי וגם לליבו של ידידי מרגי, נושא של הרישום. השנה אנחנו השנה הקדמנו את כל תהליכי הרישוי. הרי על כולם מוסכם פה, לא תהיה אפליה של אף תלמיד ואף תלמידה במדינת ישראל על רקע עדתי. רשמו זאת בפניכם.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
כל מקרה שיגיע אלינו יטופל במלוא החומרה. ומנהל שיתעקש להפלות – לא יהיה מנהל במערכת החינוך, כל עוד אני עומד בראש מערכת החינוך.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
הלאה. אז רשמו זאת בפניכם. היו גם בעיות לוגיסטיות, פשוט הכל נעשה מאוחר, אז הקדמנו את הדבר הזה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני השר אפרופו חרדים, התקציב הממוצע אצלם הוא הכי נמוך יחד עם ערבים – 19,700 שקלים, 20,000 שקלים לערבים.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
בדיוק. מוכר שאינו רשמי - בעצם חבר הכנסת טיבי שואל שאלה ראויה, שהם כביכול מופלים תקציבית. זה נכון שבסופו של דבר הם מקבלים פחות כסף, כי הם בוחרים או להיות במוסדות פטור, שממש לא לומדים בכלל ליבה, או במוכר שאינו רשמי, שהם משוחררים מהרבה מאד מרכיבים חשובים בעינינו, ואנחנו כן קובעים כקביעה ערכית במדינת ישראל – והנה אני אומר את זה – דווקא כאיש שוק חופשי מהמובילים – חינוך ציבורי הוא בעיני ערך מאד משמעותי. אנחנו נטיב עם מי שיבחר ללכת לחינוך ציבורי. בית ספר שיעבור ממוכר שאינו רשמי לציבורי, יקבל יותר. כן. כי זאת בהחלט התפיסה העמוקה שלי בעניין הזה.
אם אנחנו רוצים פה בסוף מדינה עם ערבות הדדית, עם סולידריות, עם רמה גבוהה, אנחנו חייבים חינוך ציבורי מעולה. אני לא הולך להפרטת מערכת החינוך.
נושא אחרון ובזה סיימנו, ופה אני לצערי רק יכול לדווח על הצלחה חלקית, זה הנושא של אוטונומיה למנהלים. ראו, אני נורא מאמין בשיטה שלי בכל העולמות שחייתי בהם, תמנה מנהל מעולה, תן לו את הכלים, תגדיר לו את היעדים, סע. ואם הוא לא טוב לאורך זמן, תחליף אותו. אני רוצה לתת להם עוד ועוד גמישות. נתנו להם. עשינו כמה צעדים. נתנו להם הרבה גמישות בשעות, הם יכולים לנייד שעות וחלק מהשעות לעשות בהן כאוות רצונם. אנחנו כן נותנים להם עכשיו יותר גמישות והובלה בפיתוח הצוות המקצועי. זאת אומרת הם יכולים להחליט. יהיה יותר ויותר בנק של שעות שהם יחליטו – אני רוצה לשלוח למתמטיקה, אני רוצה לאומנות, אני רוצה שיבואו אלינו לחניכה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, אדוני, מי שיפריע לא יקבל התייחסות לנושא. עם כל הכבוד, יש לי עוד מושב חורף שלם לעבוד ואני יכול להתייחס גם בלי פופוליזם. אז אל תפריעו לשר.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
מה שלא הצלחנו, עדיין אין מספיק גמישות לקחת ולשחרר מורים וזו בהחלט מורכבות מובנית. אנחנו עובדים יחד עם הארגונים ובדיונים הקרובים אנחנו נעשה ביחד דברים שהם טובים לילדים וטובים למורים.
חינוך מיוחד – רבותי, אני רוצה להציג את הנתונים כפי שהם. קודם כל יש לנו כרגע בעיה שאני במקרו ואז במיקרו ואיך אנחנו מתכנסים. כשאני הגעתי למשרד הייתה בעיה. הייתה נוסחה למשרד האוצר, של צמיחה מסוימת, מה שנקרא טייס אוטומטי והיא לא תאמה את הצמיחה בפועל של מספר הילדים בחינוך המיוחד. הצמיחה בפועל הייתה הרבה הרבה יותר גבוהה, אבל בכסף שקיבלנו, קיבלנו הרבה פחות. הייתה צמיחה מאד מתונה.
עשיתי צעד עם כל הכוח הפוליטי שעומד לרשותי, ויש לי כוח פוליטי. נלחמתי והבאתי רבע מיליארד שקלים בבסיס התקציב, מעבר לטייס האוטומטי. אני אומר את זה עוד פעם - - -
שר החינוך נפתלי בנט
¶
מה שלא נעשה אגב גם לא על ידי קודמי וגם לא על ידי שר האוצר ולא שר החינוך שקדמו לי.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
לא, אדוני השר, אנחנו לא באנו לדון בפוליטיקה. באנו לדון במה קורה עם הילדים האלה.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
ולכן פעלתי ולא נתתי להזנחה הזאת, שהייתה, להימשך. כי הייתה הזנחה, בעיני חמורה מאד בעניין הזה.
טליה בושרי
¶
מה אני עשיתי? אני אמא שדואגת לילד שלה ויש עוד 167 ילדים שאין להם בית ספר. את צודקת, תדחפי אותי, אני פושעת. אתם לא דואגים לו.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
עכשיו לגבי השנה. השנה בעצם אנחנו נמצאים באירוע משברי, של פער של כ-167 ילדים - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אז אל תפריעי לי בבקשה. מי שמנצל את הילדים זה אתם מהארגונים, שמביאים אותם פה למול המצלמות.
רויטל לן כהן
¶
אני הבאתי הנה פעם ילדים? השתמשתי פעם בילדים? למה אתה אומר את זה? אתה מכליל. הארגונים מעולם לא הביאו הנה ילדים.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
שימו לב, החינוך המיוחד-. אם יהיו צעקות אז חבל, לא נגיע לשום דבר. אפשר לצעוק ואפשר גם לנסות לפתור את הבעיה. אז שוב, אם זה לא היה בדם ליבי לא הייתי רץ ומביא רבע מיליארד שקלים, שאף שר חינוך לא עשה את זה קודם. אז זה מאד חשוב לי. אני רוצה להסביר בדיוק איפה הדברים עומדים ואיך תכלס מתקדמים מפה.
היו שתי בעיות השנה. אחת, באופן מפתיע נעדרו 60 מיליון שקלים שהיו צריכים להגיע ממשרד הבריאות ואתם יודעים את זה. מכירים את זה. פשוט התפוגגו לנו, שזה לא כסף של משרד החינוך וזה עיכב, כי אין כסף, אנחנו לא יכולים לייצר את השיבוצים. בסופו של דבר נתתי הנחיה למשוך את זה מהילדים הרגילים ומבחינתי לקחת אוברדרפט על חשבון משהו בתוך משרד החינוך. זה המון כסף 60 מיליון. עד שתיפתר הבעיה מול משרד הבריאות אנחנו חייבים את הכסף הזה. ואני מציע גם לעזור לנו, שאתם תעזרו לנו להביא את הכסף הזה. אני לא קוסם. אני יודע לעבוד עם המשאבים שיש.
הדבר השני, בנינו נוסחאות שמנבאות את הצמיחה של הצרכים. על בסיס מה שהיה בשנים הקודמות, אתה אומר פחות או יותר מה יהיה. היה זינוק דרמטי לא במספר האבסולוטי, אבל בתמהיל. הרבה יותר ילדים עם לקויות מורכבות, עם אוטיזם, ממה שציפינו. העלות בלקויות מורכבות היא הרבה יותר גבוהה. אני מודה, צפינו, בנינו נוסחה, אבל בפועל המציאות הייתה יותר קשה מהנוסחה.
אנחנו מחויבים לתת פתרון לכל ילד, שיהיה פה ברור. Once נתתי את ההוראה תיקחו מבחינתי מכל דבר, לא איכפת לי פשוט מילדים אחרים אבל רגילים, אני רוצה פתרון עד פתיחת שנת הלימודים. החברה של החינוך המיוחד עובדים באמת יומם וליל בקצב של בערך 60 ילדים ביום, יוצרים את השיבוץ. עכשיו, זה לא איזה מחשב. זה נורא מסובך. אתם יודעים את זה יותר טוב ממני. זה ילד, מקום, הסעות, מורים, ילדים אחרים.
הרי אומרים חינוך מיוחד, אבל יש פה ספקטרום אין סופי גם של סוגי הלקויות וגם של חומרת הלקויות. האם אתה שם ילד עם בעיית שמיעה לצד ילד עם בעיית אוטיזם וילד עם אוטיזם קל עם ילד עם אוטיזם חמור. זה אחד הדברים הכי מורכבים והכי יקרים וזה בסדר.
לכן אנחנו כרגע אומדים, ואריאל, אולי בוא תיתן פירוט מה המספר נכון לרגע זה, אבל אנחנו בקצב של 60 ילדים. אנחנו פותרים ומשבצים 60 ילדים כל יום.
אריאל לוי
¶
כרגע בגלל העיכוב התקציבי אנחנו אפשרנו שעות, זה אומר לפתוח כיתות. ביום ראשון שעבר דיווחתי על זה גם לוועדה לביקורת המדינה. 129 תלמידים כרגע הם בתהליכי שיבוץ. כשאני אומר בתהליכי שיבוץ, זה לא אומר שהילד מחכה ואין איתו דיאלוג. אנחנו מדברים עם כולם, לא לכולם כרגע יש מענה מהיום להיום, בגלל שהפשרת השעות הגיעה באיחור. לכן זה לוקח וייקח לנו אפילו עוד כמה ימים.
יש עוד 53 תלמידים שלא מרוצים מהשיבוץ שלהם, שזו סוגיה נוספת. כי גם כשיש שיבוץ לפעמים הוא רחוק, למשל לצורך העניין האמא הנכבדה שהייתה פה, טליה בושרי, באמת יש לה מורכבות מסוימת. אני לא אכנס לפרטים של הצרכים שלה ושל הילד שלה - --
אריאל לוי
¶
מפאת כבודו ומפאת כבודה, אך הוצעו גם שם הצעות מיום ליום, כולל אגב בעקבות השיחה שגם הייתה עם חברת הכנסת אלהרר. מתוך 129 התלמידים, 28 תלמידים – לפי הנתונים שיש לנו ואני חושב שהם נתונים אמינים – הם על רצף האוטיזם. זאת אומרת לאור המכתב שהנחתם פה, לא מדובר באותם מספרים שאתם שמתם. אני מבטיח, למרות העיכוב, שכל השיבוצים יבוצעו. נכון, זה לא נעים, זה קשה, 10 ימים לפני שנת לימודים, אבל החוסרים של הכספים ממשרד הבריאות, כפי שדיווחתי לא בוועדה אחת ולא בשתיים, הקשו עלינו מאד.
נושא הסייעות והשילוב - - -
אריאל לוי
¶
תן לי לסיים. נושא הסייעות: ביום ראשון בערב, זאת אומרת שני בבוקר, המחוזות קיבלו אישור לתוספת של 300 משרות סייעת נוספות. זה אומר עכשיו שהולכים לתלמידים שזקוקים להיקפים השונים על הפי ההחלטות שנעשו ברשויות ומשבצים. גם זה לוקח זמן. סוגית השילוב היא לא שיבוץ בכיתות, היא סוגיה אחרת.
יש שלוש בעיות יסוד שיכול להיות ששנה הבאה נצטרך להידרש אליהן במהלך השנה. האחת זה היד שמאשרת זה לא היד שמתקצבת. הדבר השני, לא כל הרשויות ולא כל ועדות ההשמה מתנהלות כהלכתן, גם על זה אנחנו צריכים לעבוד.
אריאל לוי
¶
הנקודה השלישית היא נקודה של הקדמת התהליך. לוח הזמנים הוא מורכב. כי מצד אחד ועדות מסתיימות ביוני, יש ערר ביולי, יש - - -
אריאל לוי
¶
דבר שני, להקדים את התהליך פוגע ביכולת להכיר את הילד ולעשות מיצוי יכולות. אנחנו כן מתחייבים לבחון את התהליך כולו, כולל אגב גופים שעוזרים לנו בתוך המשרד ומחוצה לו לחשוב על כל התהליך כולו. יש פה גם כמה בעיות יסוד שלא נוגעות רק לתקציב, אבל כשזה - - -
אריאל לוי
¶
כפי שהשר ציין, בסוף כשצריך לשבץ, זה לקחת בחשבון את המרחק, את המורכבות, את סוג הכיתה, את סוג בית הספר, את התקציב שיש, אז כן, יש מורכבות. יש מקרים שאנחנו דנו בהם רק השבוע, של הורה שאין עוד כיתה על רצף האוטיזם באותו יישוב. שנייה, אני רק אסיים בעוד משפט. אתה יודע שאני - - -
אריאל לוי
¶
באופן כללי אנחנו כרגע כל יום דואגים לשיבוצים, בעשרות המחוזות עובדים. האיחור ניכר, יחד עם זאת אנחנו מתחייבים עד פתיחת שנת הלימודים, שהתהליכים האלה יסתיימו.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני יושב ראש הוועדה, אני מבקשת. אדוני השר, קודם כל אני רוצה לברך אותך על הרפורמות שכן הבאת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אדוני, אני לא מבין, משהו לא ברור בשפה שלי? יש פה נוהלי דיון. אתה לא יכול לדבר ככה באמצע הדיון.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני השר, אני באמת רוצה לברך אותך על העשייה. בסוף באמת הצלחתך היא הצלחתנו. אין פה מחלוקת בעניין הזה ותרשה לי להבטיח לך שאין פוליטיקה. יש רק את טובת הילדים. הם הילדים של כולנו. אני כן רוצה לגעת בנושא של החינוך המיוחד.
הנושא הזה עולה מדי שנה. זה לא משהו שקרה רק במשמרת שלך. זה קורה כל שנה ולצערי הדבר הזה הולך ומתעצם. דהיינו, שצריך לשנות משהו בתהליך. ישבנו כאן בוועדה לביקורת המדינה, בוועדת החינוך וניסינו למצוא פתרונות כדי שלא נידרש וכדי שבאמת הישיבה הזאת, שנערכת בעת הזאת בכל שנה, תהיה ישיבה חגיגית עבור כולם. לא יכול להיות, אדוני השר, ואני יודעת שהקצת משאבים לנושא הנגישות לדוגמא, לא יכול להיות שיש ארבעה-חמישה ילדים בבית ספר בבית שמש, שמתניידים באמצעו תכיסאות גלגלים והם נדרשים לעלות ולרדת כל יום 39 מדרגות. אדוני, משבצים אותם לבית ספר שהוא לא נגיש.
הדבר הזה לא יכול להיות וזה לא רק משרד החינוך. זה משרד החינוך בהידברות עם השלטון המקומי. כי בסוף אדוני השר, אתה נותן תקצוב מסוים והרשות המקומית אמורה לתת מצ'ינג. רשות מקומית שאין לה את האמצעים, לא תיתן את המצ'ניג, אדוני, וזה לא יעזור. לא תיתן את המצ'ינג, עדיין נותר הילד בלי המקום שאליו הוא צריך להגיע. זה דבר אחד.
הדבר השני זה לענייני השיבוץ. אדוני, הנושא של רפורמת דורנר, מדברים עליו באמת מאז יצאו מסקנות הוועדה, משנת 2009 וזה לא קורה. ואני אומר לאדוני את הדבר הבא – זה לא קורה כי יש חוסרים בתקצוב. אפשר להגיד לילד אנחנו נשלב אותך. אם לא ניתן לו את ארגז הכלים המתאים כדי שהוא באמת ישתלב, זה לא יקרה. ואז אנחנו נידרש לעוד בתי ספר לחינוך מיוחד. ולא בונים בית ספר ביום ולא ביומיים.
לכן אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו זקוקים לעוד בתי ספר לחינוך מיוחד. אנחנו נמצאים במצב שבו הורים מוצאים את עצמם בלי שיבוצים מתאימים. אי אפשר לשים ילד עם לקות על רצף האוטיסטי בבית ספר שלא מתאים לו. והדוגמא שעלתה כאן, של טליה, זה לא שהיא לא רוצה. הלוואי עליה שהילד יוכל לשבת בהסעה בלי לנפץ שמשות של החלון או בלי לפגוע בעצמו או בנהג. היא רוצה שזה יקרה.
אז אני באמת מבקשת ממך אדוני, אני מודעת ליכולות שלך ולעובדה שאתה מחויב לנושא הזה. אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה, אני מוכנה לסייע בכל עניין, לא שאתה זקוק, אבל אם כן, אני מוכנה להושיט יד לדבר הזה כדי שלא נשב כאן בשנה הבאה באותה השיחה. הגיע הזמן לשים סוף לדבר הזה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. אני חושב שהדברים נאמרו על ידי השר. תודה, לא מוחאים כפיים בכנסת. השר הניח זאת מתוך שהכיר את הנושא והנושא לא זר לו והוא הודה באומץ ואמר, רבותי לא צפינו את כובד המשקל של כל לקות ולקות. אני חשוב שגם אריאל לוי וגם השר אמר, הם מחויבים לנושא. האמירה שהשנה, עד האחד בספטמבר כולם ישובצו – ישובצו.
אנחנו נלווה יחד עם המשרד במהלך מושב החורף הזה, את הסוגיה הזו של תכנית ההיערכות כבר לשנה הבאה, כי יש סוגיות שבאמת הגיע הזמן שלא נתמודד איתן כל אחד לספטמבר. אני מכיר את החשש הזה. דיברנו עליו בשנים עברו, אבל אי אפשר לומר שלא נעשה כלום. הדברים מדברים בעד עצמם, אבל אין ספק שברגע שילד אין לו מענה ויש אי ודאות – זו בעיה. במיוחד אצל הילדים האלה.
רבותי, אנחנו עוברים עכשיו למנכ"ל משרד החינוך, יושבת ראש הסתדרות המורים ופותחים את הדיון. בבקשה.
שמואל אבואב
¶
אדוני יושב הראש, במקום שאני אציג את כל מכלול הדברים, אני רוצה לגעת בסוגיה הרגישה שמעסיקה אותנו ובמלוא מובן המילה מדירה שינה מעינינו, וזה הנושא של החינוך המיוחד. אתמול עד שתים עשרה וחצי בלילה עסקנו בשיבוץ של מקום-מקום. השבוע הוספנו כ-3,000 שעות. השבוע הוספנו כ-400 סייעות בכדי לעשות כל שלאל ידינו לעבור מקום-מקום. אנחנו מבינים את הרגישות. אנחנו מבינים את המשמעות שלילד אין מקום ואנחנו נעשה את הכל. נטפל. בעניין של הנגישות השקענו 117 מיליון שקלים.
מה שמועלה פה זה נכון שיש רשויות שאין להן את המצ'ינג, אבל אנחנו לא משחררים את עצמנו מאחריות. לכו לראות כמה בתי ספר כן סידרו את הנגישות. כמה בתי ספר איחדו את הכיתות כהתאמה לאותם ילדים. ואנחנו לא נרפה מהרשויות. יש לנו מפת דרכים ברורה ואנחנו נעבור מקום-מקום.
הדבר השני – אנחנו נראה את התוספת של תוספת של שעות שצריך להוסיף. אנחנו נוסיף את הסייעות שעדיין יש ביכולתנו להוסיף בכדי להגיע ליום שישי הבא עם מינימום בעיות. אנחנו נתעסק עם הרשויות שלא רוצות להקים בתי ספר לחינוך מיוחד. לכן בחלק מהמקומות, לא כפיתרון נכון, לא כפיתרון חברתי, אנחנו נבנה בכפרי הנוער, אנחנו נחזור לרשויות הללו ואנחנו נתבע - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
מכובדי המנכ"ל, אני מצטער שאני מפסיק אותך. השבוע, בכנס שקיים אבי קמינסקי במודיעין, ישב לידי יושב ראש המועצות האזוריות. הוא אמר שהוא פותח בית ספר לחינוך מיוחד, למרות שאין לו צורך במועצה. אני חושב שרשויות כאלה, שלוקחות את המשימה הזאת, את האתגר הזה, צריך לתעדף אותן. למרות ששוב, אני אומר לך, אני חסיד של התקצוב הדיפרנציאלי, במקרים כאלה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רבותי, אני חושב שצריך לעשות הכל, גם וגם וגם. כשאני מדבר אז אני מדבר על הכל. אנחנו לא לומדים עכשיו תורה, חומש עם רש"י ופרשנות. אני מדבר על הכל, על כל הצרכים. אני חושב שצריך לתעדף, צריך לתמרץ ראשי רשויות כאלה.
שמואל אבואב
¶
הדבר הבא, אנחנו נצטרך להתמודד עם הגישה החדשה איך מקדימים את כל ההרשמה. איך מקדימים את כל הפרישה ואת השיבוץ הנכון.
שמואל אבואב
¶
בדיוק ככה. כפי שנקטו בהלכה חדשה בעניין של ההרשמה של החינוך החרדי והתגברו על חלק ניכר מהבעיות, אותו דבר צריך לעשות פה.
והדבר האחרון הוא הנושא של השילוב. יש לנו אתגר חברתי ממדרגה ראשונה עכשיו, להעביר 16,000 ילדים מהמוסדות של החינוך המיוחד לשלב אותם בכיתות הרגילות. זה לא שלוחצים על כפתור וזה לא החלטה אדמיניסטרטיבית. זו החלטה שצריכה להיות מלווה ברגישות ובהרבה מאד משאבים שאנחנו צריכים להקצות לזה. ככל שנצליח לשלב ילדים במרחב הרגיל, במרחב הציבורי, יהיה פה דבר הדדי, כי כל הכיתה כולה תרתם לעובדה שיש שם ילד בחינוך והילד של החינוך המיוחד יהיה בסביבה חזקה, בסביבה נורמטיבית.
לכן זה ברור לנו הרגישות הזאת. מובן מה מצופה מאיתנו ואנחנו נעשה את כל מה שאנחנו רק יכולים. לא נחסוך מעצמנו ולו דקה אחת של עבודה, עד וכאשר נוכל לפתור את הדברים במסגרת שניתנת לנו.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
אני רוצה לומר מילה בעניין הזה. כמו שאמרנו, אנחנו נגיע לכל ילד. באמת עובדים סביב השעון על הנושא של שיבוץ הילדים בחינוך המיוחד. אני גם רוצה לבשר, אנחנו אישרנו ארבעה בתי ספר מכילים בפעם הראשונה.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
לא היה דבר כזה. אולי היה קצת דבר כזה, אחד בגוש עציון, אבל בית ספר מכיל, אגב לא רעיון שלי. מי שבאה אלי והציעה לי זה עדי אלטשולר מכנפיים של קרמבו, אבל עשינו את המהלך. יקומו ארבעה בתי ספר ששליש מהתלמידים הם ילדים עם צרכים מיוחדים, שני שלישים ילדים רגילים. בשונה משילוב רגיל, זה לא בשוליים. מלכתחילה בית הספר יעוצב גם פיזית, גם פדגוגית, גם מבחינת התקנים והמורים לעניין הזה.
אני חייב להגיד שזה אחד הדברים הכי מרגשים שאישרתי מאז שאני בתפקיד. אם זה יצליח – ואני חושב שזה יצליח – יש פה פוטנציאל לשינוי חברתי במדינת ישראל, הרבה מעבר רק למענה לילדים עצמם. משהו שיקרין לטובה על כל החברה הישראלית.
יפה בן דוד
¶
יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. ראשית אני רוצה לפתוח בדברי ולהודות לך, אדוני יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מרגי, על שיתוף הפעולה שיש בין הסתדרות המורים לוועדה. אני חושבת שכל בעיה שאנחנו מביאים בפניך, אתה מטפל בה ומוביל אותה בצורה נכונה וגם דורש פיתרון, שזה הכי חשוב. לא להביא רק את הדברים לידיעה, אלא להגיע למציאת פיתרון.
זו הזדמנות גם לומר לשר החינוך, השר נפתלי בנט, אני חושבת ששיתופי הפעולה וגם השולחן העגול שעשינו בנושא של הפתרון של קיצור החופשות והרחבה של בית הספר של הקיץ של החופש הגדול, הפתרון הזה ועצם העובדה שגם לא תהיה פגיעה בציבור עובדי הוראה, זה רק בדרך – אני חוזרת ואומרת – של שיתוף פעולה, של הבנה, של הקשבה, שאתה מבין את השטח, מסתובב בשטח, לומד את השטח וגם מביא את הפתרונות ופתרונות ביחד, לא בכפייה, ולך התודה והברכה.
אני חושבת ושותפה לדעה שלך, שהמינוי של המנכ"ל שמואל אבואב, אני חושבת שהוא המינוי, אחד המינויים הטובים ביותר. אנחנו מרגישים את זה כבר בשטח. זה מנכ"ל שאלף יש לנו גם ישיבות באופן סדיר ואתה רואה אחד שפועל, מבין, שומע, מקשיב ופותר וזה מה שצריך. לא רק להקשיב. להקשיב – כמעט לכולם יש את יכולת ההקשבה, אבל היכולת לבוא ולמצוא את הפתרון ולהוביל את הפתרון, זה הדבר שלא נמצא בכל אחד ואחד. אני חושבת שבמשרד כל כך מורכב, עם כל הבעיות שיש בו, חייב שיהיו שם אנשים מעשיים.
תראו, הביטחון של מדינת ישראל הוא החינוך וזה לא סיסמה. ואם המדינה הזאת לא תפנים, לא יהיו מנהלים ולא יהיו מורים. כבר היום אנחנו נמצאים במצב – ואנחנו גם דנו על זה – שיש אחריות רבה. ואיך אתה אמרת, אני אשתמש דווקא במינוח שאתה השתמשת – "הרגנו את המנהלים" – זה המינוח.
ההוראה היא מקצוע. היא מקצוע שוחק, היא מקצוע מתיש, היא מקצוע מאד מורכב ואין לך רק מעסיק אחד. אין לך רק אחד, גוף אחד שאתה מתמודד איתו. יש לך הורים, יש לך תלמידים, יש לך משרד החינוך ויש לך את השלטון המקומי והרשויות וכל ראש עיר כזה או אחר. ולכן את עובדי ההוראה צריך לחבק. לחבק את המנהלים. ואני אנצל פה את הבמה שיש פה הרבה הורים. אתם צריכים להבין, אנחנו בעד מעורבות. אנחנו בעד שיתוף, אנחנו נגד התערבות.
הנושא של לתת אוטונומיה למנהלים הוא חשוב מאד, אבל אני שוב חוזרת ואומרת, חייבים לתת דגש ולשים באמת את מעמד המורה, מעמד עובדי ההוראה במרכז. כי אם לא נשים את זה, אנחנו נגיע למקום לא טוב. אנחנו לא רוצים להיות שם. וחלק מהמעמד הוא שכר.
הסתדרות המורים, בתיקון של ההסכם האחרון, שגם כבוד השר היה שותף לו ובאמת נתן שם דחיפה מאד רצינית יחד עם שר האוצר, הסתדרות המורים מימנה, נתנה מהתקציב שלה שהיה מגיע, לשכר של המורה המתחיל. אבל אנחנו עדיין לא נמצאים במקום טוב. אנחנו חייבים לשפר את השכר של המורים, בוודאי גם של המנהלים. להפחית מהעומסים שמוטלים על כתפיהם של המורים ושל המנהלים.
אדוני המנכ"ל, שמואל אבואב, אני רוצה לברך אותך על הפתרון. אתה היחידי – אני חייבת לומר את זה. תמיד הייתה אחריות כבדה מאד על המנהלים בנושא של הבטיחות. הכניסו את הנושא של ניהול עצמי ומנהל אומרים למנהלים אתם אחראים. אמנם המבנים הם של הרשויות, אבל אתם תהיו אחראים על הכל. מנהלת צריכה להתמודד עם בעיות בטיחות מאד קשות, שאומרים לה תשתמשי, אם היא רק תשתמש בחלק מהתקציב, לא יהיה לה כבר תקציב. אני לא רוצה לדבר על זה שמנהלת לא ישנה בלילות בגלל כל הנושא של הבטיחות. הדבר הזה הדיר שינה ממנהלים והרבה מנהלים עזבו את מערכת החינוך, מנהלים מצוינים, כי לא היו מוכנים לקחת את האחריות הכבדה הזאת.
יפה בן דוד
¶
כמובן, כן, אישית. והיו מנהלים ש - - - גם. ולכן ברגע שאנחנו באנו ושמנו את הדברים הללו על שולחנך, אתה לקחת את זה לטיפול. אני ראיתי את החוזר שאתם עושים ואני חושבת שזו פעם ראשונה שביקשו להציג חוזר ומביאים את זה גם לידיעה ולראות אם יש להסתדרות המורים יש השגות או אם יש לה תיקונים כאלה ואחרים. ואני רוצה באמת לברך על כך. אני ראיתי גם את החוזר שאומר לתת והוא חוזר מצוין, כי הוא פשוט מפריד את האחריות שמוטלת בנושא של הבטיחות על הרשויות ומה המנהל צריך להיות. לך באמת תודה.
אני רוצה לגעת בנקודה מאד חשובה. תראו, הדרישה – ואני חושבת שזו לא דרישה, זה דבר שצריך להיות מובן לכולנו – לשלם שכר במלואו במועדו. אנחנו לפני פתיחת שנת הלימודים. אני מאד מקווה ואני מתפללת ואני גם אמרתי את זה למנכ"ל. אני יודעת שהורדת הנחיות ברורות יחד עם השר למחוזות, שלא יהיו תקלות בשכר. קשה לי למחול על הלנת שכר. אני בטח לא אגיד פה מה אני הולכת לעשות אם והיה, אבל אני שוב חוזרת ואומרת – זה זכות של המורים לקבל את השכר במלואו ובמועדו.
הדבר השני, יש עדיין בעיה שהיא עדיין לא פתורה ואנחנו הולכים לדון בה בישיבה הקרובה. לא יעלה על הדעת שעובד הוראה, מורה יצטרך לשלם מכיסו כדי להגיע למקום העבודה, כדי להגיע לבית הספר. אנחנו לא ניתן יד לזה. אנחנו מאד מבקשים לפתור את הבעיה של הקבוצה, שפשוט אנחנו החרגנו קבוצה מסוימת ואמרנו לכם תטפלו, ולא אני לצערי אאלץ להגיד לאותם עובדי הוראה להגיע באוטובוסים.
אני לא רוצה להגיע ולהיות במקום הזה. אנחנו רוצים לפתוח את שנת הלימודים בצורה הטובה ביותר ושתהיה לנו באמת שנה טובה ושנה מבורכת.
אני רוצה להעיר משהו לכיוון של החינוך המיוחד.
יפה בן דוד
¶
תראו, אני סיירתי בהמון בתי ספר ואני הלכתי גם לסייר בבתי ספר של החינוך המיוחד, חלק של הבינוני, חלק של הקשים. אני מלאת הערכה לאותו ציבור עובדי הוראה, שעובד במקומות האלה, על ההשקעה, על המסירות. אני לא חושבת שכל אחד יכול לעבוד במקומות האלה. עם מה הם מתמודדים. אני חושבת שגם צריך לתת להם תגמול נוסף ומעבר לעובד הוראה רגיל.
אני גם מבקשת, אני יודעת שזו פינה מאד חשובה לך, גם כבוד השר. עובדה שאתה כן פתרת את התשלומים שבכלל לא היו אפילו בדיו בנושא של המורים הנודדים, שהמורים הנודדים החל מדצמבר יקבלו רטרואקטיבית וככה לא יצטרכו גם לממן מכיסם להגיע למקום עבודתם. אבל שוב, אני יושבת, אני נפגשת גם לעתים עם הורים. המצוקות של המסגרות של החינוך המיוחד הן קשות.
באמת, אנחנו נמצאים עוד מעט חודש אלול, חודש הסליחות, חודש הרחמים. צריך לפתוח את הלב, להבין עם מה ההורים האלה מתמודדים. אם אנחנו רואים עם מה המורים מתמודדים, אז קל וחומר מה עם ההורים האלה ובאמת לעשות כל שביכולתך.
תראה, אני רוצה לומר לך, רק אתה, אדוני שר החינוך נפתלי בנט ומנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב, שנמצאים פה, רק אתם יכולים להביא את הפתרון לילדים ולמשפחות האלה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. אנחנו פותחים את הדיון לסירוגין כמנהגנו – חבר כנסת ואורח. נתחיל עם ראשון הנוכחים, אבל תשכחו מהפריבילגיה הזו של דיונים ארוכים. כל חבר כנסת יאמר את המסר שלו בין דקה וחצי לשתיים. רבותי, להזכירכם, זו פתיחת שנת לימודים. זו ישיבה מיוחדת לפתיחת שנת הלימודים. לא נפתור את כל הבעיות היום. בסוף לא יהיה לי מה לעשות כל מושב החורף.
בבקשה, מוטי יוגב, בקצרה.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
אני אשתדל לתת דוגמא לחבריי בקיצור הדברים. אז ברשות יושב הראש, השר והמנכ"ל, באמת בהערכה גדולה ומהמעט. המערכת הגדולה בישראל זה חינוך בראש ולכל מי שיושבים פה אין חילוקי דעות בעניין הזה. באמת בישר כוח גדול, אני גם חושב שיש המון המון דברים שמתקדמים ואני חושב שיש עוד דבר שהוא מתקדם וזה שיתופי הפעולה.
גם בוועדה אנחנו רואים את זה, בהובלה של יושב הראש, כפי שהוא אמר גם לגבי ועדת המשנה שהניע חברי, חבר הכנסת עודד פורר שלא פה, כל הכוונה הייתה רק שיתופי פעולה ודאי גם עם המשרד, אבל למשרד יש דברים אחרים, אז לא הייתה כוונה לפגוע באף אחד ולהגיע בסוף לאיזה קונסנסוס שישרת, שיהיה - - - לכולם.
אז תודה על כל מה שנעשה ושהסוגיות מטופלות באכפתיות. כפי שהציעו גם פה, גם אני רשמתי לפני כמה סוגיות, שאחת מהן באמת היא תשלומי ההורים והגיל הרך, במובן הרחב לא של 3-4, אלא של אחריות המדינה מאפס עד בגרות. ומעמד המורה לשכר בסיסי שהוצף פה על ידי הארגונים. וילדים שזקוקים לחינוך מיוחד. אני חושב שגם, כפי מה שראינו בשטח, תוספת תקציבית לנושא השיפוצים/בטיחות, אלא אתגרים.
אנחנו כוועדה ממש לא ועדה לעומתית. הפוך מכך - ברוח יושב הראש – אלא ועדה שבאה לחפש יחד עם כל הגורמים פה איך לעשות את זה יותר טוב ולהגיע בסוף גם לפתרון הפרטני, מהמקרו לפרטני, שכל ילדי ישראל יפתחו את שנת הלימודים בהצלחה.
תודה לכם. שנה טובה. חודש טוב.
פז כהן
¶
קודם כל תודה. פז כהן, יושב ראש פורום ועדי ההורים היישוביים. זה הגוף היציג של ההורים בישראל. כל ההורים בוחרים בכיתה – אני ככה עושה סדר – בוחרים בית ספר, בית ספר בוחר בעיר והעיר בוחרת את ועד ההורים היישובי. המון תודה על הברכות לפתיחת שנה.
הזכרתם כולם את נושא שיתופי הפעולה, באמת הוועדה קודם כל, משרד החינוך כמובן בעבודה משותפת, את המש"מ, אבי קמינסקי וההתאחדות. ארגוני המורים, שאתם השותפים שלנו ואנחנו אומרים את זה בכל ישיבה ואנחנו נשמח גם לממש את זה עוד יותר חזק, את שיתוף הפעולה בין ההורים למורים; וכמובן התלמידים שנמצאים פה לצידי.
השר סקר את ההישגים הרבים של המערכת השנה. אני חייב להגיד שהשנה הזאת ואני חושב שגם השר, נשמח גם להודעתך בנושא הזה, אבל באמת עבדנו כמעט על הכל ביחד – סייעות, צפיפות, התאמות לתלמידים מיוחדים. ידענו לעמוד משני צדי המתרס גם בבית המשפט וגם לבוא פה בוועדה ולהשמיע את קולנו ולהתמודד עם אי הסכמות.
אני אגיד שגם בנושא החינוך המיוחד, שהוא נושא שקרוב מאד לליבנו, יושב פה שלמה קרב, שמרכז את זה בפורום. עד אתמול כל הלילה הוא ישב עם אריאל ועם עוד גורמים למשך הרבה ימים ומשבצים כל הזמן ילדים. אני לא בא להגיד שמה שנעשה עד עכשיו מספק, אבל אני כן בא להגיד שיש ערוץ ישיר של עבודה מול הגורמים, של הגוף הייצוג של ההורים וחשוב שגם ההורים יידעו וישתמשו בגוף הזה.
השנה הייתה גם בזכותך, כבוד השר, הכרה בגוף הייצוגי, על אף שהיו בינינו הרבה מאד אי הסכמות וזה יצר בעצם שיתופי פעולה מאד חזקים. אני מאד מקווה שכולנו נשכיל השנה לממש את שיתופי הפעולה גם ברמה היישובית, להוציא את הפוליטיקה החוצה מהיישובים, שוועדי ההורים באמת יוכלו לעסוק ברמה היישובית; וגם ברמה הלאומית, כמובן להמשיך ולהתמודד יחד גם באי הסכמות ולדעת גם לקבל ביקורת כשאנחנו נמצאים שם.
מבחינתנו כיעדים, הגדרנו שניים גדולים מאד, אתה הזכרת אותם, וההתחייבות שלך בנושא הזה חשובה לנו מאד. נושא של תשלומי הורים ונושא של חופשות. אנחנו נמצאים בשיח, אבל חשוב לנו שזה לא יסתיים בשיח, שזה יסתיים בעשייה.
יש לי שתי הארות לדיון (ב-א').
פז כהן
¶
שתי הערות קטנות. האחת, ועדת החינוך עושה עבודה נפלאה. הרבה פעמים התחושה היא שבאים לפה למסקנות של הוועדה, הן מגיעות למעלה אבל אין הפנמה של המסקנות האלה. החופשות זה דוגמא טובה. לא הצלחנו ליישם את הנושא של הדינאמיקה בימי החופשה של המורים ועוד דברים שהיו פה בוועדה. נעשית פה באמת מלאכת מחשבת חשובה גם בתשלומי ההורים. הרגשנו שנעשתה עבודה ובסוף היא הגיעה לאיזו שהיא תקרת זכוכית שלא הצלחנו לפרוץ אותה.
הזכרת בהתחלה את לימודי היהדות.
פז כהן
¶
אז חשוב לנו שזה יהיה עד הסוף ואנחנו נלך עם זה ביחד עד הסוף, כי הנושאים האלה ממש מבחינתנו - - -
פז כהן
¶
רגע, שני דברים. אמרתם לימודי יהדות. מאד חשוב לימודי יהדות, מאד חשוב גם לימודי דמוקרטיה. מאד חשוב לימודי אנגלית. גם הוועדה פה ביקשה ומאד חשוב לימודי ערבית, כבוד השר. הבטחתם תכנית ואנחנו רוצים לראות שגם הדבר הזה מיושם.
יש פה חברה ישראלית חיה ובועטת. אנחנו מקימים ועד הורים גם במגזר החרדי, גם במגזר הערבי, בונים את הדבר הזה. הנושא הזה של הדמוקרטיה ושל הייצוג של ההורים בתוך המערכת, בכלל הרמה הלאומית והרמה הפרטנית, מאד חשוב לנו. תודה רבה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני השר, נתחיל בדברי שבח. אכן תקציבי החינוך עלו בשנים האחרונות, אבל עדיין, אם אנחנו מסתכלים על תקציבי החינוך בישראל פר ילד, אתה יודע אדוני השר שאנחנו עדיין משתרכים הרבה אחרי מדינות ה-OECD. וכפי שגם אדוני יושב הראש, אמרת בתחילת הדברים, אחת מהתופעות החמורות שאנחנו מזהים זה בעצם העלייה בהוצאה האזרחית לחינוך. זאת אומרת של הורים, רשויות ועוד גורמים כאלה ואחרים.
אני חייב לומר, אדוני השר, אכן אתה הצגת תמונה שהיא חיובית. אתם עושים דברים ויש לומר דברי שבח עליהם, אבל אנחנו צריכים גם לראות נכוחה ולהגיד את הדבר הקשה – קיימת עננה, עננה כבדה שמעיבה על מערכת החינוך. צל כבד. אנחנו רואים את זה בנתונים שמתפרסמים באשר להישגי התלמידים. קיימת הלימה מדאיגה, מטרידה ביותר, בין היכולת הכלכלית של ההורים לבין ההישגים הלימודיים שלהם. יש כאלה שאמרו ואני מסכים איתם, אדוני השר, שאנחנו למעשה פועלים פה במערכת חינוך שהיא מפוצלת לבני עניים ולבני אמידים.
דבר שכזה הוא אחד מהמקורות לתסיסה חברתית, לפלגנות ולאיום על ביטחונה של החברה הישראלית. גם יושבת ראש הסתדרות המורים, יפה, אמרה זאת. אמרת חינוך זה ביטחון. ולכן אדוני השר יש פה סיכון מאד מאד גדול, שאת זה צריך להביא לתשומת ליבך.
אנחנו גם רואים אדוני השר, שקיימת גם הלימה בין בתי הספר שמציגים הישגים מאד גבוהים וגם מערכות מיונים, שהייתי אומר אפילו שהן דווקניות. אני יודע שאתה הצהרת ועשית בתחום הזה, אבל לא די ואני גם רוצה להסב את תשומת ליבך, אדוני השר, שזה קורה המון גם במערכת החינוך הדתי לאומי. אתה יודע, אתה צריך להסתכל גם בחצר האחורית שלך ולתת את דעתך על כך, שגם שם יש מיונים מאד אינטנסיביים, הייתי אומר.
דבר נוסף אדוני השר, זה בעניין של עובדי ההוראה. באמת לטעמי זה אות קין על מצחה של החברה הישראלית, שבמערכת החינוך מועסקים אנשים שלא בהעסקה ישירה. אני בכל אופן הנחתי לפתחה של הכנסת הצעת חוק שאמורה למגר את התופעה הזו אחת ולתמיד ואני מבקש שוב. בעבר התנגדתם ואני לא יודע מדוע, להסיר את הקללה הזו מעל מערכת החינוך.
אני כתבתי לך גם מכתב, אדוני, רק אתמול בעניין של מורי תכנית שלבים, שפועלת במסגרת קדימה מדע, ששם 5,000 חולים לא יתחילו את שנת הלימודים משום שקדימה מדע מסרבת לנהל איתם משא ומתן קיבוצי על הזכויות שלהן. זה תלמידים חולים. 5,000 תלמידים חולים אולי לא יפתחו את שנת הלימודים בגלל, שוב, התופעה המבישה הזו של מורי קבלן - - -
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כן, במערכת החינוך. עוד שני דברים שלטעמי חשובים. יש המון דברים חשובים, אבל מפאת קוצר הזמן אדוני, אנחנו נמנעים מלפתוח את היריעה כולה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
כן. דיברת על צפיפות כיתות ועל פי הנתונים שאנחנו מקבלים, אנחנו רואים שבעיית הצפיפות קיימת בעיקר במרכזי הערים, בערים הגדולות. בהתיישבות הכפרית, גם בהתנחלויות, שם באמת כמעט ולא קיימת בעיה, אבל הבעיה עדיין קיימת במידה מאד מאד גדולה במרכזי הערים ואני חושב שהמון פעמים שמדברים על ממוצע, זה מסווה איזו שהיא תמונה די עגומה במרכזי הערים, ועל כך אני רוצה לשמוע ממך מה הן התכניות האופרטיביות בשנים הקרובות. אני יודע שזה לא תלוי רק בך, אלא זה תלוי גם בשר האוצר.
דבר אחרון באשר למעמדם של המורים. אתמול צפיתי בתכנית של גל גבאי, בערוץ כאן וראינו את התופעה המאד כואבת, שמספר מאד גדול של מורים נוטשים את תחום ההוראה בגלל השחיקה, בגלל האחריות הגדולה המוטלת על הכתפיים שלהם ותנאי העבודה, כולל בוודאי גם שכר.
אני הייתי מבקש ממך אדוני השר וגם ממנכ"ל משרד החינוך, לומר לנו כיצד אתם מתכוונים להתמודד עם התופעה הזאת, כדי באמת ליצור אקלים טוב יותר הן מבחינה חומרית, הן מבחינה רגשית, עבור המורים, שהם, כפי שאנחנו תמיד באים ואומרים – מה זה המורים – המורים הם בעצם המתווך שבסופו של דבר מאפשר לילדי העתיד להשתלב בחברה באופן מיטבי הן מבחינתם כאזרחים עתידיים והן גם מבחינה זאת של שילובים המיטבי בשוק העבודה. אז אנא התייחסותכם, תודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. כל חברי הכנסת רשומים. בוועדת החינוך חברי כנסת לא מבקשים רשות דיבור, הם נרשמים אוטומטית. יש כמה ועדות שצריכות ללמוד את זה.
דרור אלוני, מרכז השלטון המקומי, בבקשה.
דרור אלוני
¶
אז זה מה שאני תיכף רוצה להגיד, אבל לפני זה אני רוצה לברך ולהודות לצמרת המשרד על ההשקעה ועל העבודה. השבוע הזה אני נחשפתי למצגות היפות ולנתונים המרשימים ואני רוצה להודות. אבל אי אפשר להתעלם ונחמץ הלב, לנוכח אותן מספר משפחות שלא נמצא מענה לצרכים שלהן, ואני חושב שכולנו צריכים להזדהות ולמצוא פתרון ואני סומך על מנכ"ל משרד החינוך שימצא מענה הולם לכולם.
מכל המצגות, לצערי הרב, נפקד שיתוף הפעולה של השלטון המקומי עם השלטון המקומי.
דרור אלוני
¶
אני רוצה לומר שהשותף האמיתי, הגדול ביותר, הוא השלטון המקומי. ההישגים שנעשו באותם בתי ספר שהגיעו להישגים גדולים, הם בזכות מעשה נוסף של ראשי רשויות ושל הורים מעורבים וצריך לומר את זה בצורה ברורה. זאת אומרת חלק מאי השוויון נובע מיתר תשומת לב של מנהיגות מקומית ושל הורים מעורבים. ולא הכל של משרד החינוך ואני חושב שבעניין הזה חייב להתעצם שיתוף הפעולה והשיח המשותף, שלצערי הרב בשנים האחרונות לא מתקיים הלכה למעשה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
שולי, תודה. רגע, דרור. אני רוצה לומר לך לגבי יו"ר השלטון המקומי, בכל אופן בשנתיים האחרונות, הוא מוביל קו של שיתוף פעולה הדוק גם עם השר, גם עם הוועדה וכנראה שצריך קורלציה גם בתוך הוועדות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, תנו לי. רבותי, את עיקר הדברים לא אמרתי. שיתוף הפעולה הזה הניב פירות משמעותיים ואני חושב והייתה לי שיחה השבוע בפרוזדור של הועידה. אמרתי למר חיים ביבס והוא הקשיב בקשב רב. אמרתי לו תשמע, הניסיון של שיתופי הפעולה הזה צריך להיות גם בקטע הזה של הפיתוח, של ההנגשה. אתה מתפרץ לדלת פתוחה וטוב שאתה מעיר, אבל זה צריך להיות גם פנימה אליך. לא לחינם גררת תגובות.
דרור אלוני
¶
אדוני יושב הראש, מאחר שאני פניתי אליך וגם כתבתי את המנכ"ל לפנייה, אני מבקש שהנושאים האלה - - -
דרור אלוני
¶
אוקיי. אני רוצה להתייחס לנושא של השר. השר העלה השבוע בדיון הצלחה בזינוק בחמש יחידות מתמטיקה והביא כדוגמה קבוצה קטנה של תלמידות, שלמדו בלימוד מקוון והגיעו ל-5 יחידות מתמטיקה ואני מברך על כך. הנושא של הטעמת הטכנולוגיה בחינוך לא פתור. מאז מחר 98 של פרופסור חיים הררי, לא התקיים דיון עומק אחד משמעותי, עם כל השותפים בעניין הזה. זה עולה המון כסף. זה סיפור מורכב. הוא יכול להקפיץ את המערכת קדימה, גם אנשים בעלי לקויות ומוגבלויות. זה יכול להביא את ההוראה ואת הלמידה לכל מקום בעולם.
דרור אלוני
¶
הנושא של הניהול העצמי. המטלות שמוטלות היום על מנהלות ומנהלי בתי הספר, הולכים וגוברים. הנושא של הגבייה, העיסוק בביטחון, בבינוי וכן הלאה, הולך וגדל. אני מבקש שהוועדה הזאת תמצא לנכון לדון מחדש בהגדרת תפקידיו של מנהל בית הספר, מעמדו והתגמול שמגיע- - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. אני חושב שהשר התייחס בנגיעה וכן גם מזכ"לית הסתדרות המורים. הוועדה קיימה דיונים בנושא הזה. הנושא הזה עדיין פתוח, כל סוגית רפורמת הניהול העצמי. אני מקווה שהמשרד יתכוונן בשנת הלימודים הקרובה.
חבר הכנסת אחמד טיבי. הם אמרו את רוב הדברים שרצית לומר, אז בסדר. מה אתה חושב, רק אתה יודע להיות שנון?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
הסתכמו טענותיי. אדוני יושב הראש, אדוני השר, אדוני המנכ"ל, רבותי חברי הכנסת. א' אני קיבלתי לפחות 5-6 שאלות מי זה האיש שיושב כאן.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
שעתיים הוא יושב פה ואתה לא מברך אותו. אם הוא היה מש"ס היית קופץ ומברך אותו. מדובר בחברנו, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. הוא חבר כנסת חדש. הוא נכנס במקום עבדאללה אבו מערוף. אנחנו מוקירים את חברנו עבדאללה אבו מערוף ומברכים את חברנו סעיד אלחרומי, בהצלחה.
רבותי, אדוני השר, אלף עצם המינוי של שמואל זה כבר אמירה חיובית גם כלפינו, אבל כלפי המערכת כולה. אנחנו מכירים אותו מקודם וזה צעד חיובי.
רשמתי בפייסבוק סטאטוס שאני הולך להשתתף בישיבה איתך על פתיחת שנת הלימודים ותציעו לנו הצעות מה הבעיות. ידעתי מה הבעיה הראשונה שתוצף ואנשים יכתבו – פרוטקציות ומינויים במערכת החינוך. מורים, מנהלים וכדומה. זה בעיה שמלווה את המערכת שלחינוך הערבי דעה מוקצה ואתם חייבים לנתץ את הדעה על ידי מעשים.
בנוסף יש 12,000 מורים ומורות לא מועסקים, ערבים, שהם לא מועסקים. יש מחסור באלפי כיתות לימוד. דנו משך שנים, כל הקדנציות, באפשרות של פתרון. יש כאלה שהציעו הסבה. אנחנו גם דרשנו שמורים ערבים ילמדו בבתי ספר יהודים. לא ילמדו ערבית אלא ילמדו מתמטיקה, אנגלית, ביולוגיה. זה אפשרי. יש מקרים, עשרות מקרים ורובם המוחץ, אדוני השר, רבותי, הם סיפורי הצלחה. הם סיפורי הצלחה, גם מהבחינה הפדגוגית אבל גם מהבחינה של יחסי יהודים ערבים וניתוץ סטריאוטיפים. זה מודל שאפשר ללכת עליו.
הנושא השני שחבר הכנסת ג'בארין ואני פנינו אליך, אני טיפלתי בזה שנים רבות – תעודות בגרות בערבית ולא בעברית. אתה שלחת אלי - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
תפסיק לקפוץ. אתה שלחת אלי תשובה והיה סיכום שכנראה השנה הבאה זה יהיה. אני מקווה, כי זו תשובה שקיבלנו אותה גם בעבר, אם לומר לך את האמת. אני מקווה שזה יתממש.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
נכון, נכון. אדוני, יש נושא שהוא נושא האלימות והנשירה במערכת החינוך הערבית. לפחות בשנתיים שלוש האחרונות, האלימות גאתה. כך גם יש בעיה של נשירה. זה מחייב השקעת מאמץ יתר כדי לטפל בנגע הזה, שהוא תולדה ותמונת ראי של אלימות בכלל החברה הערבית, שאנחנו כולנו מחויבים לטפל בה, גם המשטרה וגם החברה הערבית עצמה ואנחנו עושים, לא תמיד בהצלחה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
יש בעיה ובטוח שחברי יטפלו בה, היערכות המערכת ל-5,200 ילדים בגילאי 3-4 בכפרים או בכפרים הלא מוכרים בנגב. צריך למצוא פתרון ואין.
אדוני, דיברתם על הדתה, אז תרשו לי גם להתערב, כי הזכרת את טשרניחובסקי - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
לא, כי הזכרת את טשרניחובסקי ואמרת שזכות התלמיד היהודי ללמוד על טשרניחובסקי. אז אם יש תלמידים יהודים שלא יודעים על טשרניחובסקי, הם מוזמנים לפנות לתלמידים ערבים, שנאלצים ללמוד על טשרניחובסקי ולא לומדים על מחמוד דרוויש. כך שאנחנו לומדים על חיים נחמן ביאליק, טשרניחובסקי, ביער בחדרה, אל הציפור, צפרירים, הכל, אבל משוררים שלנו – סמיח אל קאסם, מחמוד דרוויש, תאופיק זיאד, איברהים טוקאן, לא כל כך. אז גם שם ללא הדתה, צריך שלא תהיה הדרה, לפחות לא של התרבות.
עוד הערה שקיבלתי מאנשים, אדוני השר, מהדורות של ספרים. באנגלית, ערבית, מתמטיקה, מדפיסים וכל שנה שנתיים מהדורה חדשה ואז משפחות מעוטות יכולות לא - - -
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
בדיוק, אז זו בעיה. נקודה אחרונה. לפי התקנות, מאז 1996, אדוני השר, יש חובה להקים מועצה מייעצת לחינוך הערבי. מתי תוקם מועצה מייעצת לחינוך הערבי, כי יש לנו זכות ואנחנו דורשים את הזכות הזאת, שתהיה לנו השפעה של האקדמאים או אנשי המקצוע שלנו על מנגנון החינוך והתרבות, המנגנון החינוכי של התלמידים שלנו בבתי הספר שלנו וזו דרישה ואני מבקש שהמועצה הזאת תוקם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. יושב ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, שזו גם ההזדמנות לברך אותו על תחילת הקדנציה שלו. תציג את עצמך ובקצרה.
יובל חלביה
¶
טירת הכרמל. קודם כל אני רוצה לברך את כל השותפים, המחנכים, ההורים, עובדי החינוך הבלתי הפורמאלי והתלמידים, בברכת שנת לימודים מוצלחת, מלאה בעשייה, בערכים ואידיאלים להגשמה.
מערך מועצות התלמידים והנוער בחרו השנה, שנת ה-70 למדינת ישראל, להתמקד בנושא ישראליות משותפת, לחיבור בין כל חלקי החברה הישראלית. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, לשר החינוך ולמנכ"ל המשרד על חיזוקן של תנועות וארגוני הנוער. אני מקווה כי בשנה הקרובה אנחנו כולנו נוכל לשלב יחד זרועות ולקדם את החינוך הערכי במדינת ישראל.
אז נכון, מתמטיקה ואנגלית הם דבר חשוב ושלא תחשבו לא נכון, אני לא מטיל בכך ספק, אך על מערכת החינוך להעמיק את העשייה והפעילות לחיזוק זהותם של תלמידי ישראל ושילובם כחלק מהחברה האזרחית כאזרחים מובילים, משפיעים ומעורבים. כחלק מכך על המערכת להעניק כלים ומיומנויות שישמשו את בוגר המערכת, כגון חינוך פיננסי, חינוך ארגוני ויזמות. זאת לצד סולידריות חברתית, קהילתית, ערכית, המכילה את האחר.
התהליך הזה כבר התחיל בשנה שעברה, כאשר אנחנו, במועצת התלמידים והנוער הארצית קידמנו יחד עם משרד החינוך ועם שותפים נוספים בשלטון המקומי את כנס קול החינוך ובו דנו יחד בנושא והגענו למסקנות קריטיות.
אני אסיים ואומר שהלוואי והשנה הקרובה תהיה שנה של עשייה חברתית, לימודית, מלאה יזמות, חדשות ומצוינות. תודה רבה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד יושב הראש, כבוד השר, כבוד המנכ"ל, כשאני שומע שיש תכנית של צמצום פערים זה לא נראה לי ואני אוהב לשמוע את המושג צמצום פערים. אני רוצה לראות תכנית ארוכת טווח של סגירת פערים. אפילו אם תבוא ותגיד לי תשמע, אנחנו תוך 10 שנים, 15 שנים, 20 שנים אפילו סוגרים את הפערים, אבל ללכת לפי תכנית ולא לדבר רק על צמצום, כי הצמצום זה לקבע את המצב הקיים.
לכן יש לי כמה נקודות על הנושא הזה. מדברים על התוצאות של המדעים של מתמטיקה 5 יחידות. אני אומר לך, התלמידים שלנו ואני מדבר מהיכרות קרובה, לומדים במגמה של פיזיקה וכימיה ו-5 יחידות מתמטיקה בצפיפות של 41-42 תלמידים בכיתה וזה לא כיתה אחת, אלא כל הכיתות שאני לפחות מכיר. אז זו נקודה.
כשאנחנו מדברים על צפיפות המשמעות היא בניית בתי ספר, מורים חדשים, אפשרות לקבל גם שירותים בתוך בתי הספר, כי יש הרבה בתי ספר שאין בהם אפשרות לעשות הקבצות ואין ספרייה, אין חדר מחשבים, כי כל המבנה מנוצל לכיתות בגלל הצפיפות עם הסרדינים, לפי מה שתיאר השר. לכן בנושא הזה של הבנייה ביישובים ערביים, אני חושב שצריכה לבוא תכנית ותכנית כוללת לסגור את הפערים ולא לצמצמם ולא ללכת אחרי – פה אפשר להוסיף עוד כמה כיתות ושם עוד פחות.
בעניין של שינויים בספרי לימוד, חברי דיבר על זה. הניהול העצמי – אני חושב שהגיע הזמן וגם דיברתי עם השר ושלחתי לו בזמנו מכתב בעניין של האם אנחנו רואים הצלחה ואני מקבל דיווחים, למרות שמהשלטון המקומי דיברו אחרת, אולי ההורים? אני לא יודע, אני לא זוכר מי דיבר על זה שיש קושי וצריך לתקצב ולשנות, אבל יש הצלחה בבתי הספר היסודיים. אני חושב שיש מקום לשקול גם בחטיבות הביניים והגיע הזמן שזה יהיה בחטיבות הביניים. בתיכונים זה יותר ויותר חברות שמפעילות וצריך לשחרר קצת את חטיבות הביניים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
יש עוד שתי נקודות במהרה. בנושא של הסטאז' של הבוגרים. לא יכול להיות שסטאז', שהמשמעות שלו זה להתאמן, זה מורה או מורה שנכנסים לבד לכיתה ויש להם 10 שעות ובית הספר יכול לקלוט רק עוד אחד ואנחנו מחכים, אלפי בוגרים שלא יכולים להיות מועמדים להיות מורים, כי אין להם מקום בסטאז' וזה נמשך 5 שנים, 6 שנים ו-7 שנים. אני מכיר אנשים שלא מוצאים את הסטאז'. יש לנו הרבה מורים וגם מזכ"לית הסתדרות המורים פה דיברה על עבודה שוחקת. אז יש אנשים שאחרי 25 שנים, 30 שנים מלמדים ואומרים אנחנו שחוקים, תוציאו אותנו לפנסיה. אז אם אתה מוציא אותו לפנסיה, אתה גם פותח לאנשים עם דם חדש, עם עדכון בלימודים, שיכולים לתרום.
בנושא ההנגשה – עד היום נבנים בתי ספר עם בור מעלית בלי תקצוב למעלית עצמה. אז יש לבדוק את זה, כי לא יכול להיות שאנחנו נמשיך לבנות בניינים חדשים, בתי ספר חדשים שהם לא מונגשים.
בעניין תוצאות הבגרות – יש לבדוק אפשרות שהתוצאות תהיינה לפני ספטמבר, וזאת כי יש לנו הרבה סטודנטים שלא נקלטים פה מחמת פסיכומטרי ודברים אחרים והם לומדים בחו"ל וצריכים להעביר את הציונים שלהם ואת תעודות הבגרות והזכאות שלהם לפני ספטמבר, שיוכלו להתחיל ללמוד ולא להפסיד עוד שנה.
נקודה ממש אחרונה, העניין של הליווי והסייעות לעיוורים. יש ליווי מהבית עד בית הספר, אין מי שיקבל אותו. המלווה בתוך בית הספר לא תחזיר אותו לרכב, כי יש לה גם שעות מוגבלות ואז נוצר פער בזמן הזה, שהילד הזה או שהוא נשאר בבית, או אחד מההורים נאלץ ללוות אותו ולוותר על ההסעה או ללוות אותו בהסעה וללכת לאסוף אותו מבית הספר וזה צריך להיפתר.
רויטל לן כהן
¶
אני מקלקלת לכם את החגיגה. שנה אחרי שנה אני מטיחה בפניכם שיש ילדים עם צרכים מיוחדים שנשארים אחרונים בתור.
רויטל לן כהן
¶
ברור. ברור. זה הכי נוח. ככה יש חגיגה פה. העובדה שאנחנו לא שותפים לחגיגה לא שייכת לעניין.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש כאן את המנכ"ל ואת צמרת המשרד שנשארים לשמוע. עם כל הכבוד השר כיבד אותנו וישב, נתן סקירה ארוכה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אדוני, תן לי. אתה לא ברשות דיבור. תקשיב, הדוברים הבאים, אתם גזלתם עכשיו זמן של ארבעה דוברים של החינוך המיוחד. הזמן הזה, 7 דקות סרק - - -
רויטל לן כהן
¶
מהרגע שהמנכ"ל נכנס לתפקיד פנינו וביקשנו פגישה איתו. עד היום לא הייתה פגישה. איך שומעים אותנו?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר לך, אני יעקב מרגי, יושב ראש ועדת החינוך אדאג לכך שגברת רויטל לן-כהן, תצומצם היכולת שלה להופיע כאן בוועדות בגלל סיבות רבות, אחת מהן זו הסיבה הזו. תודה.
רויטל לן כהן
¶
אני לא מפריעה. מה שמפריע לכם זה הקיום של הילדים שלנו והצורך להתייחס אליהם. זה מה שמפריע לכם, לא אנחנו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. להוציא אותה בבקשה. תודה. גברתי, שקט. לשבת. אני מבקש לשבת. את רוצה לצאת איתה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. אתם מפוצצים דיון חשוב. תוציא אותה. גברתי, אני אוציא אותך שוב, אני אומר לך. אני אתן לך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מיד אחרי דברי השר אני אתן המשך רשות לשאר הדוברים שביקשו. זו הייתה התכנית שלי, לתת לכל הדוברים לדבר. הזמן הזה 10 דקות שהלכו סרק על פופוליזם, סליחה. ככה לא שומעים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, אל תחווי דעה עלי. אני לא חוויתי דעה עלייך. אני אתן לך את רשות הדיבור בזמנך. בבקשה אדוני.
היו"ר יעקב מרגי
¶
גברתי, צאי החוצה עוד הפעם לחברה שלך, לזאת שהזמינה אותך לכאן, לפוצץ את הדיון. תוציא אותה בבקשה.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
קודם כל אני צריך להתנצל, אני לא הולך לבילוי, אני הולך לפגוש כ-1,000 מנהלים ממחוז דרום שמחכים לי וגם מחכים למנכ"ל, אבל המנכ"ל יישאר עוד כמה דקות. אני אפתח את השיח הזה שלנו. יש לנו שנת לימודים לפתוח עוד 10 ימים. יש לנו 2.2 מיליון תלמידים שביום שישי הבא צריכים כל ילד למצוא, להיכנס לבית ספר מוכן עם מורה, עם כיסא, עם כל הדברים וזו הרבה מאד עבודה ואנחנו בהחלט נערכים לדבר הזה.
שר החינוך נפתלי בנט
¶
אני רוצה לברך את השותפים. יש פה הרבה מאד שותפים. אחד השותפים המרכזיים שלא ציינו זה גם אגף התקציבים – נעה היימן ויאיר פינס – שהם שותפים אמיתיים ותמיד הכי קל ככה להפוך את אגף התקציבים למעין אויב. ממש לא. אנחנו בשיתוף פעולה בעניין הזה.
עוד מילה לגבי הילדים המיוחדים. האתגר היום, באמת אתגר עצום של מערכת החינוך, זה מצד אחד לתת מענה הולך ומשתפר בכל התחומים במיינסטרים של מדעים, מתמטיקה, אנגלית. של תנועות נוער, של גני ילדים. אני חושב שמערכת החינוך בתנופה שלא הייתה כמותה שנים ויחד עם זה, בכל זאת לתת מענה לכל ילד וילד.
אני מבין את הנקודה שאנחנו נמצאים. אתמול בחרתי לפתוח את הבוקר ברמת הגולן, במחנה קיץ של כנפיים של קרמבו, שזה ארגון שהוא מאד קרוב לליבי. אני מבין את הקושי הבלתי נתפס של משפחה שיש בה ילד עם ליקוי חמור. זה עומס עצום גם על ההורים, הרבה פעמים זה גוזל תשומת לב מהילדים האחרים. זה קושי שאיך נאמר, זר לא יבין את זה. לכן אנחנו כמערכת החינוך באמת הופכים עולם. לא סתם זה היה האייטם הראשי שעליו נלחמתי בתקציב ורבע מיליארד שקלים לא נותנים את כל המענה. אני יודע. אנחנו במערכה כל הזמן מול מעין בור שרק הולך וצומח, אבל דעו, אני אתכם.
אנחנו לא נרפה עד פתיחת שנת הלימודים. שוב, קרה מה שקרה השנה שזה לא משנה לכם, אבל משרד אחר משך את הכסף בדקה ה-90, אז אמרתי אנחנו ניקח על עצמנו ואנחנו לא נרפה עד שיהיה שיבוץ לכל ילד וילד.
האם תהיה מאה אחוז שביעות רצון? אני משוכנע שלא. אני משוכנע שלא. אנחנו אף פעם לא מצליחים להגיע ל-100 אחוז שביעות רצון, כי מטבע הדברים, בגלל הפרישה הגיאוגרפית, אין תמיד את המענה האופטימאלי. אנחנו נהפוך כל אבן ואבן. יש לנו את רחלי, יש לנו את אריאל, יש את שמוליק שמאד קשוב לדבר הזה. החלוקה זה אני יוצא ונלחם בשביל המשאבים והמערכת תהפוך עולם כדי לתת מענה. יש לנו 10 ימים. אני מקווה שלא נגיע והיעד שלנו, אריאל, הוא לא להגיע ליום האחרון עם השיבוצים אלא להשלים את השיבוצים מספר ימים לפני סוף הלימודים.
הדרך לעבוד זה לא דרך עוקפת מערכת, זה לא ב-SMS פה ובווטסאפ. זה לא יעבוד. יש מערכת שבאמת לא רק עובדת בצורה מקצועית, לא מושלמת, אבל מקצועית, אלא גם עם נשמה גדולה.
אני אומר לכם שהנשמה של כולנו אצל הילדים שלכם ואנחנו לא נרפה, גם אני אישית לא ארפה ולכן עשינו מעשה שבכל שנותיי בממשלה מעולם לא עשיתי, פשוט דרסתי תקציב אחר ואמרנו עכשיו אנחנו לוקחים, כי חייבים לתת מענה והוא צודק - - -
שר החינוך נפתלי בנט
¶
לגבי המשפט זה לא רק כסף, אני קשוב ובהחלט, יחד עם שמוליק, בואו, עכשיו צריך לגמור את פתיחת שנת הלימודים. נגמור את פתיחת שנת הלימודים. אם יש פה רעיונות לא כספיים
שר החינוך נפתלי בנט
¶
איך לייעל בצורה שזה לא כרוך בעוד הוצאות ולהגיד עוד זה הכי קל ואני באמת הולך ונלחם, אבל במסגרת התקציב הקיים, אם יש פה רעיונות איך להביא פתרונות הרבה יותר טובים על בסיס התקציב הקיים – מה זה? אהלן וסהלן. אז בואו נקבע שבועיים-שלושה אחרי פתיחת שנת הלימודים. העסק מתייצב, מבחינתי נעשה שולחן עגול, אבל תבואו באמת ערוכים עם רעיונות קונקרטיים.
המונופול על החכמה לא אצלנו. אנחנו לא מושלמים ואתם מכירים ואנחנו נהיה פתוחים לכל רעיון.
אז באמת אני רוצה לומר לכולם ולאחל לכולנו שנה מוצלחת. התמונה הגדולה היא שמערכת החינוך הישראלית היא בזינוק בכל הממדים. אנחנו ניתן גם מענה לחינוך המיוחד ותודה לכולם. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
גברתי, את יכולה לבקש ויש את המנכ"ל ואת צמרת המשרד. תודה רבה. הדיון ממשיך.
הגיעו לכאן במיוחד שלושה ילדים חמודים שכתבו לי מייל ולראות מעורבות זה קסם לי ורגיש אותי, איך שלושה ילדים מתוך מערכת החינוך, אם אני לא טועה כיתות ו', גילו מעורבות, פנו בפנייה – רוצים להביע את דעתם. יש להם רעיונות חשובים. אנחנו נעשה את זה. אני מבקש לא להפריע להם.
הראשון, לאחר מכן השני והשלישי – שלושה ילדים בקצרה, בבקשה. תציג את עצמך, שם, איזה כיתה ומאיפה.
יובל דרוקמן
¶
ועדה נכבד, כבוד יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי, כבוד המנכ"ל. וכפי שכבר הסברנו את עצמנו, אני יובל וזה עדי ואנחנו עולים לכיתה ו' בבית הספר אבני חן במודיעין.
עדי שוורץ
¶
בבית הספר שלנו לימדו אותנו שיש לנו אפשרות השפעה על החלטות בית הספר ב - - - ובנימוקים מתאימים.
גילי צימד
¶
הנהלת בית הספר מקשיבה לנו בפניותינו ומראה לנו שבידינו כוח להשפיע וליצור שינוי משמעותי, אך אנו מרגישים שישנן החלטות שאינן של בית ספר, שכדאי שמשרד החינוך ישקול שוב.
עדי שוורץ
¶
עם מבחני המיצ"ב יש המון לחץ בקרב התלמידים לאורך רוב השנה. השנה סיימנו את כיתה ה' עם תחושה של רבים מאיתנו שמבחני המיצ"ב הופכים למטרה במשך השנה והלמידה כולה מכוונת אליהם. יצא שאי אפשר היה ללמוד בצורה נורמאלית לצורך המיצ"ב בגלל הלחץ. מבחנים אלה בכלל לא רלבנטיים לתלמידים, משום שהם לא מקבלים ציון על המבחן.
יובל דרוקמן
¶
אנו חושבים שממבחנים לא צוברים מידע ומבקשים להגביל מאד את השימוש במבחנים. רק הערה לגבי המושג צוברים מידע. כשמתכוננים הרבה, אז הידע כן נקלט אבל אחרי זה עובר זמן ודי שוכחים.
גילי צימד
¶
אנו יודעים שמותר לבית ספר יסודי ללמד שעה שביעית וחווינו את זה השנה, אך תחושתנו שזו שעה רגישה ומאד לא אפקטיבית. לדעתנו צריך להגביל את שעות הלימוד עד כיתה ו' בשש שעות ביום.
יובל דרוקמן
¶
בחודש זה אני ביקרתי בכנסת ישראל ובבית המשפט העליון. סיורים מרתקים מאד אשר הצליחו להעביר במשך שעה וחצי תכנים המשלבים היסטוריה, אזרחות ואומנות ועשויים להשתלב בשיעורים הפרונטאליים המועברים בכיתות הלימוד ולהשיג ערך לימודי גבוה יותר מזה שמושג בהרבה שעות לימוד.
כולנו חושבים שכדאי שיהיו לנו יותר סיורים לימודיים חווייתיים, יחד עם שיעורי אקטואליה ואזרחות בכיתות.
עדי שוורץ
¶
לפני שנה נהננו מאד מהשימוש בעזרים טכנולוגיים, כמו שעון - - -, אך לצערנו משרד החינוך אסר על שימוש במכשירים סלולאריים במהלך השיעור - - - מידע מסוג זה ו - - - הרבה יותר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה רבה. התלמידים דיברו כאן על מגוון נושאים, סוגיית הבחינות, המיצ"ב, אפשר למחוא כפיים.
יובל דרוקמן
¶
אנחנו שלחנו גם פנייה לשר ולמנכ"ל וזה לא כל כך הסתדר, אז שמח גם אם אתה אדוני המנכ"ל, תוכל להעביר את זה או לשר או למישהו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר לכם רבותי, אחת הסיבות שעודדתי זאת, כי התלמידים נגעו ממש בנקודות ובסוגיות שעולות כאן בוועדה. התחושות האלה הן לא רק שלכם. אני שמח שאתם כבר בשלב הזה זיהינו מה שאנחנו, כפועל יוצא של דיונים ארוכים. אז שוב אלף תודה על התרומה שלכם לדיון.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הדברים לא יפלו על אוזן לא כרויה, אני אומר לכם, הם יפלו על אוזן כרויה. אנחנו נתייחס למייל שלכם, נעביר את זה ואם נצטרך נקיים גם דיון מיוחד בוועדה בסוגיה הזו, גם נקיים. תודה רבה לכם.
חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אני רוצה דווקא בפתיחה לברך אותך בברכת הצלחה בפעם הראשונה שאנחנו שומעים אותך. אחמד כרגיל יודע לגנוב את ההצגה. אני לא הייתי ערני לכך שהוא יעשה לי את זה, אז קודם כל אני מאחל לך הצלחה, ברכת ברוך הבא. אני מקווה שגם הסיעה שלך תמצא לנכון, או שאתה יכול גם לגלות עניין בוועדה הזאת גם בלי להיות חבר בוועדה, כי כמעט באתי להגיד שצריך לשבץ אותך, עוד יחשבו אחרים שהם חברים שאני רוצה שיצאו מכאן. כולכם ברוכים. אני מאחל לך הצלחה, אבל ברשותך, יש לנו חברת כנסת שאין לה חופשת לידה והתינוקת מחכה לה בשער.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
היא פשוט כבר שעתיים וחצי וכבר זהו, נמאס לה, אז אני צריכה לחזור אליך. אני רוצה ממש בדקה להגיד תודה רבה ובהצלחה שיהיה לך.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
להגיד תודה לשר, למנכ"ל וליושב ראש הוועדה ששנתיים וחצי כבר, ורוב מי שנמצא פה גם חבר קבוע, פעיל ויודע כמה הוועדה הזו עובדת.
אני רוצה גם לברך אותך, את יפה, על זה שהגעת. אני רוצה לומר שגם אם בהרבה דברים לא רואים עין בעין עם הוועדה, זה שאת נמצאת כאן זה חשוב מאד. זה מראה על הנכונות שלך. לצערי אנחנו לא רואים את זה בארגון המורים לאורך כל השנתיים וחצי האלה, אז אני מברכת אותך. חשוב, צריך לומר, גם אם אתם לא מסכימים, לפחות להגיע ולדבר על כן או לא בעניין הזה.
אני רוצה לומר שני דברים. כמובן, רגע, גם לברך את ועד ההורים שהם שותפים מלאים לעשייה וחשוב לומר הם נמצאים כאן תמיד וסוף סוף השנה גם הכנסנו את זה לתשלומי ההורים. זה ראוי וזה נכון שלוועד ההורים גם יהיה תקציב; וכמובן את מועצת התלמידים והתלמידים הנפלאים שדיברו כאן, שבעזרת השם יגיע היום וגם אתה בכלל נראה לי תיכף מוצא זמן בלו"ז לשר, אבל בכלל - - -
מירב בן ארי (כולנו)
¶
כל הכבוד לך. ועכשיו בחצי הדקה שנותרה, אני רוצה לומר לך משהו, אדוני המנכ"ל. השר דיבר כאן על העניין של המאבחנים והמאבחנות. עשר שנים אני ניהלתי מרכזים לנוער בסיכון. נכון, צריך להתחיל אבחון מהגן, אבל רוב הכסף של ההורים נשפך בגיל החטיבה, כי אז זה בדיוק מתאים והוא צריך את תוספת הזמן. אני מכירה את זה. 10 שנים ראיתי את הנערים האלה, היה לי רק מרכז של נערים וראיתי את ההתמודדות.
חשוב מאד לא לשפוך את התינוק עם המים, כי יש מאבחנות ומאבחנים מצוינים ומעולים, שכבר עושים עבודת קודש שנים. אז אם אנחנו הולכים ועושים תכנית קיימת, בבקשה ממך, זה ממש בנפשי העניין, אני ראיתי את הנערים שלי מגיעים להצלחות בזכות מאבחנים טובים. חשוב מאד לא לשפוך את התינוק עם המים.
דבר שני, החינוך הבלתי פורמאלי הוא בנפשי. לקחתי על עצמי את ועדת המשנה, חייכתי כאן כשראיתי את המכינות, את שנת השירות, יש פה גם חברי כנסת נהדרים שהם פעילים בעניין הזה. אנחנו נציין ב-31 באוקטובר את יום מכינות ושנת השירות בכנסת וכל מי שזה בנפשו גם מוזמן. הוא יצוין גם במליאה, גם בוועדות, גם אדוני המנכ"ל יקבל הזמנה מסודרת.
חשוב מאד לומר – זה החינוך המשלים לחינוך הפורמאלי. בסוף, ילד שהולך לתנועה וילד שהולך לארגון נוער, מבחינתי הוא זה שמקבל את החינוך הנוסף, החינוך של הערכים ובעיני זה לא פחות חשוב. זה אמנם היה בשקף אחד, אבל זה במהות מערכת החינוך.
דבר אחרון אדוני המנכ"ל. דיברת על המגזר הדרוזי וביקרנו שם, גם איה כאן. ביקרנו שם אני ויושב ראש הוועדה, התשתיות, תשתיות, תשתיות. ראינו את הציונים שלהם, ראינו אותם עובדים, אבל אם אתה מגיע לבית הספר כשהעלייה אליו בצורה כזאת אנכית, זה לא הגיוני. אי אפשר להוריד ככה תלמידים.
ממש לסיום אני רוצה גם להודות לשר האוצר שהוזכר כאן ולנועה, שיושבת שם מאחורה, אני רואה אותך. נועה מאגף תקציבים. שר האוצר שותף גם כמובן בחינוך הבלתי פורמאלי, אבל לכל המיזמים של החינוך הפורמאלי. רואה עין בעין עם שר החינוך את הנושאים מהצהרונים לסייעת השנייה, לרפורמה של ימי החופשה שתגיע והיא תגיע ופז יודע וההורים והתלמידים יודעים שהרפורמה הזאת תגיע עם הרבה סבלנות וכמובן מציאת המקור התקציבי האחראי בשביל העניין.
תודה רבה ובהצלחה לכל 2.2 מיליון התלמידים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מנהל את הדיון וככל שתפריעי לי אני דוחה את הפתק שלך אחורה. יש הורים אחרים שיושבים בשקט. תקבלו את רשות הדיבור. אם תפריעי אני לא אתן לך, אני אומר לך את זה במפורש.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד יושב הראש, חברי, שמואל המנכ"ל, חבריי חברי הכנסת, כל האנשים שנוכחים כאן, הארגונים, ועדי ההורים, תלמידים וגם אנשי החינוך, המורים שאני חלק מהם. אני שמח שהישיבה הראשונה שלי בכנסת היא בוועדת החינוך כי אני מורה ומחנך וגם כראש רשות שעסק המון בנושאי חינוך, גם בעבודה משותפת עם שמוליק בתפקידו הקודם, אני חושב שיש חשיבות רבה לישיבה היום, לזה שאנחנו מתכנסים.
אנחנו בפתיחה של שנת לימודים, אז צריך לברך את כל משפחת החינוך בישראל. צריך לברך את האנשים שעוסקים בחינוך, את האנשים שעובדים יומם ולילה בכדי שנפתח את שנת הלימודים בצורה הכי טובה והכי יעילה. אני גם אעמיד את עצמי לטובת החברים במחוז דרום – אמירה ומנהלת המחוז וכל האנשים הנפלאים שעושים עבודה מצוינת. בפתיחת שנת הלימודים, ב-5 בספטמבר אני אעמוד לרשותם בכל בעיה שתתעורר במגזר הבדואי, שיש שם בעיות.
אני היום לא אתמקד ולא אפרוש את כל הסוגיות. יהיה לנו זמן גם לשבת באופן מסודר, אבל יש לי שלוש הערות שעלו גם בנושא השקיפות, שאני מברך עליה. זה מאד חשוב שכל אזרח בישראל וכל אדם יבין מה קורה שם, ישמע וילמד.
הנושא הראשון זה הנגשת החינוך לכפרים הלא מוכרים, גם בגני הילדים וגם בבתי הספר היסודיים. אני מדבר בעיקר על כמה יישובים שהם מרוחקים. הילדים נאלצים להיות מוסעים עשרות קילומטרים כדי להגיע לבית הספר. זה נושא שחשוב לטפל בו וכמה שיותר מהר.
נושא שני זה צמצום הפערים, וכאן חברים ראינו את התוצאות. כאדם שהגיש תלמידים לבגרות בפיזיקה ומתמטיקה 5 יחידות אני מכיר בדיוק, כשיש אמצעים ובמקומות כולם שיש אמצעים ראינו שהתוצאות הן גבוהות. אבל כבוד המנכ"ל, חברי שמוליק, איפה שיש חולשה ברשות המקומית וגם באוכלוסייה עצמה, המדינה צריכה להיכנס שם, קרי משרד החינוך. ואיך לעשות את זה? אפשר לשבת ולעשות את זה נקודתית באופן מדוד. אני מאמין בזה. לקחת בית ספר, בית ספר. אם יש לנו בעיה בבית ספר בתל שבע, אז לקחת את תל שבע, את מחלקת החינוך, את טומאן אבו רגיג ראש המועצה ועם המחוז אפשר לעשות את זה.
נקודה שלישית ואחרונה זה האלימות בבתי הספר. מאד כאב לי לשמוע על רמה גבוהה מאד בחלק מבתי הספר, בעיקר במחוז הדרומי. ולכן לאחר פתיחת שנת הלימודים, לאחר שניכנס בצורה חלקה והכל יירגע, אנחנו צריכים להכין תכנית נקודתית לכל בית ספר שיופיע ברשימה הזאת. כל בית ספר. אני מוכן לשבת גם עם ראש הרשות, גם חבריי ראשי רשויות אפשר לעשות איתם עבודה מצוינת וגם עם מנהלות המחוז, שנגיע לתוצאות. רק בעניין מדוד, לבדוק את זה אחד לאחד, אנחנו יכולים להצליח.
אני מאחל בהצלחה.
עינת דהאן
¶
רציתי לברך את השר על כך שפגש אותנו ביום שישי ולחץ את ידו של אחד מבני. לצערי הוא לא כאן כדי לשמוע את הברכות.
עינת דהאן
¶
רציתי לברך גם את חברת הכנסת קארין אלהרר, על כך שהם מנסים למצוא פתרון בוועדה בשבוע שעבר ביום שלישי. לצערי אין פתרונות לשלושתם. מדובר בחצר שלכם - - -
עינת דהאן
¶
בציבור הדתי הלאומי, ברמת בית שמש. הציבור הדתי לאומי, ישיבות תכוניות שהוא דיבר עליהן, הערכיות. יש ישיבה תכונית שנבחרה לערכית ביותר באזור שלנו ובני מבקשים להיכנס אליה. מדוע אם אינם מתקבלים? משום שמשרד החינוך אינו נותן את המעטפת הראויה לשילוב, הן בכך שהסייעות לא מוכשרות לתפקיד, הן בכך שאין מספיק שעות סיוע. לאורך כל המערכת, הישיבות התיכוניות, אני לא יודעת אם אתם יודעים, יש להם מערכת שעות מאד מאד ארוכה. הן מבחינת מעטפת הצוות - - -
עינת דהאן
¶
מדוע אין מעטפת לתלמידים שזכאים ללמוד שם? הישיבה התיכונית אומרת לי אנחנו לא מקבלים מענה, אנחנו רוצים, לא מקבלים מענה ממשרד החינוך, קחו אותם מאיתנו. אנחנו לא מבקשים שתבנו לנו כיתות, לא מבקשים שתבנו לנו בניינים, מבקשים להתפלל בבית המדרש כמו כולם. עם אותם תפילין, כמו כולם. עם אותו סידור כמו כולם. קבלו אותנו. מדוע אתם רודפים את בני?
עינת דהאן
¶
גם במכינה הקדם צבאית של הבן הקטן שלי, שמקבלת אותו בזרועות פתוחות, משרד החינוך אומר לא ממני. אני לא מתקצב מכינות קדם צבאיות. מדוע? מדובר בבחור שסיים בישיבה תיכונית בכיתת תקשורת, אוטיסט, שלא האמנו מעולם שיעלה לתורה ולא האמנו מעולם שיבין את משמעות התפילין, ולא האמנו מעולם שירצה לעשות תהליך לעצמאות ומשרד החינוך בולם את הרצון שלו להתקדם ולהיות עצמאי. ועצמאי זה אומר לתרום לחברה. עצמאי זה אומר לתרום למערכת פה, בארץ ישראל.
אם ההורים הגיעו איתם להישגים כל כך גבוהים, משרד החינוך לא עוטף את הצוותים?
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. עינת, את מעלה נקודות חשובות. אני אדרוש ואני אדרוש ספציפית, למרות שהדיון הוא לא פרטני פה לפניות ציבור, הדיון הוא פתיחת שנת הלימודים ובעיות כלליות, אבל הנושאים האלה בנפשי ואני חייב לומר משהו באופן האישי. כל הכבוד. זה לא שהייתי נוקשה עם דוברת כזו או אחרת. אף אחד לא יטיף לי מוסר בסוגית החינוך המיוחד. הוכחתי את זה במספר דיונים בוועדה הזו בשנתיים האחרונות.
לא הייתה ועדת חינוך לאורך כל תקופת כהונתה של הכנסת, כל הכנסות במדינת ישראל, שקיימה מספר דיונים רב של הוועדה בנושא חינוך מיוחד. אף אחד שלא ינסה להתגרות בי ולא לפרוט לי על רגשות או להשתמש ברגשות של - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה, תודה. אל תפריע, אתה מפריע לי. לא רציתי לומר זאת, כי לא הרגשתי שאני עושה טובה, אבל כדי שתהיה תמונה מאוזנת פה ולא כל מי שיודע לצעוק זה אומר שהוא הכי הכי צודק והכי הכי מוביל, כי יש פה בעיות אמיתיות שצריך לטפל בהן מעבר לאיזה גחמה של מישהו או משהו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
עינת, הסוגיה הזו היא סוגיה שהיא משיקה על הכלל בסוגיה הזו של קבלת תלמידים וזו סוגיה של הבררנות. אני לא רוצה לומר מילה אחרת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא רציתי לומר מילה יותר קשה, בסדר? אני חושב שהסוגיה הזו צריכה להיבדק ברמה האישית. אני אומר לך, לא בגלל שריגשת אותי או שצעקת, אני חושב שזה יביא פיתרון גם לעוד הרבה. רשת – ולא משנה איזה רשת. כרגע מדובר על ישיבה תיכונית וטוב שלא אמרת איזה רשת. שלא יצטייר כאילו אני ספציפית על רשת מסוימת.
הייתי מצפה שהם יובילו את השילוב. זאת ביקורת שאני אומר אותה כלפי כל המוסדות הבררניים, כולל במגזר החרדי. איפה איבדנו את הרגש? נהיינו קהי חושים? האם הציונים הם תכלית הכל? צריכים להוביל וצריך לשמש דוגמא. אני חושב, כן, כן, סליחה, זו גם אמירה פטרונית, שדווקא מאלה צריך לצפות. מכל החברה הישראלית אני מצפה, כל שכן למי שמרים זאת בסולם הערכיות שלו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, המשרד יודע לתת מענה. שיקבל אותם ואני מבטיח לו – הנה בשידור – שיקבל אותם, שאחר כך יבוא ויאמר לי שאין מענה ממשרד החינוך. תודה רבה.
חבר הכנסת גנאים, בבקשה.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
תודה אדוני יושב הראש, אורחים, כבוד המנכ"ל. תחילה לרגל פתיחת שנת הלימודים החדשה, אני רוצה לאחל הצלחה וברכה לכל התלמידים ובמיוחד למורים שעושים עבודת קודש.
תחילה אני רוצה להתחיל בשבח ברכות, אחר כך את הביקורת. השבח זה לעניין של השקיפות, לעניין כל הנתונים שנחשפו וראינו אותם אתמול בעיתונים. להיות שקוף זה לא קל. להיחשף זה עניין של אומץ, אבל בלי זה אי אפשר לתקן. אי אפשר בלי לדעת את האמת – מה קורה, מה המצב על אמת – אי אפשר בסוף לדעת איך למצוא את הפתרונות או מה לעשות.
האמת שנחשפה היא שיש התקדמות מסוימת. אני רואה בברכה ולטובה את עניין ההערכה של בתי הספר. מזמן דרשנו שההערכה של בתי הספר או של התלמיד או של מערכת החינוך, לא תהיה רק כמותית. לא העניין של ההישגים, אלא תהיה כוללת. כוללת של ערכים, של עניינים חברתיים, של התנדבות, של יחס בין מורה לבין תלמיד. כל הדברים האלה, משום שאסור לנו לראות בבתי ספר רק בתי חרושת של ציונים ושל הישגים אלא זה מקום שאנחנו בונים בו את האדם, מכינים אותו לחיים וזה הנכון.
בקשר למערכת החינוך הערבית – יש הרבה דברים שהתגלו. אנחנו ידענו אותם, אבל הם נחשפו בנתונים האלה. אחד העניין של הפערים. עדיין הפער, אם זה בתקצוב, אם זה בהישגים בין התלמיד הערבי לבין התלמיד היהודי – הוא עצום, במיוחד בתיכונים בקשר לתקציב. לכן העניין של התקצוב הדיפרנציאלי, לפי דעתי שהמשיך בו כבוד השר וזה נכון, צריך להעצים אותו וצריך גם לשים עוד תקציבים כדי שבאמת נצמצם את הפערים האלה, משום שהם העניין החשוב מאד.
העניין של האלימות – בתי הספר כיכבו לצערי הרב בצמרת בתי הספר שיש בהם אלימות. צריך תכנית כדי לבלום את האלימות הזו.
העניין של אבטלה של אלפי מורות ערביות – צריך לדעת איך לתת להן ולספק להן מקום עבודה. הייתה תכנית של שילוב מורים ומורות ערביות במערכת החינוך העברית והיהודית ואני חושב שזה נכון - - -
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
לא מספיק, לא מספיק בכלל, אבל צריך להעצים את זה, משום ששם יש מחסור, שם יש - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
פז, חבל לי על הזמן, זה לא דיון מיוחד, עם כל הכבוד. תודה. חבר הכנסת גנאים, נא לסכם.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
נכון. עניין אחרון, כפי שאמרתי יש הרבה דברים. יש כאלה שחברי הקדימו, אבל אני רוצה לדבר על העניין של המורה ושל המנהל.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
המורה הוא העניין המרכזי בכל העשייה החינוכית. לכן לבחור את המורה המוכשר והראוי, זה עניי ונכון ולפני זה העניין של המנהל. צריך לבחור רק לפי הכישורים שלו ולא לפי שום דבר אחר. תודה.
עמוס שפירא
¶
אני נותן לך את הכבוד, תן לי את הכבוד לפחות, אתה סב חדש לנכד אחד ולי כבר יש ברוך השם תשעה.
עמוס שפירא
¶
אדוני, אני חושב ובאמת קודם כל אני רוצה לברך כמי שהוא אב לשלושה ילדים, שהם בוגרי מערכת החינוך ולעוד תשעה נכדים, שהם גם נכנסים למערכת החינוך, בוודאי זה אירוע חגיגי. ויחד עם זה, מה שקרה פה היום מעיד יותר מהכל על למה הבעיה של החינוך המיוחד תחזור על עצמה כל שנה מחדש.
אחד, קודם כל תרשה לי יושב ראש הוועדה, נכון שהטפת לנו ואמר לנו אל תטיפו לנו על חינוך מיוחד. אתה ידעת שיהיו פה הורים של חינוך מיוחד ותסתכל מה קרה, רוב הדיון היה על החינוך הרגיל. כמעט ולא היה זמן. כשהגיע הזמן לשמוע את ההורים שמדברים בהמיית ליבם, השר איננו פה וזה לא עניין מהותי. זה נכון ששמואל, ידידי, שהוא איש יקר ועתיר זכויות וניהול נמצא, אבל שר החינוך לא היה פה כדי לשמוע - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, סליחה, אני אפסיק אותך. אני לא אומר לך מה לומר, אבל התייחסות מותר? אתה רוצה שיתייחסו, נכון? או שאתה רוצה לדבר בלי התייחסות?
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה אדוני, לי מותר, לך לא. הישיבה תוכננה עד השעה אחת וצריך לכבד את זה גם כן. בבקשה.
עמוס שפירא
¶
בפעם הבאה תתחיל מהחינוך המיוחד. תתחיל באלה שזקוקים ליותר תשומת לב. עכשיו אני רוצה לומר לגבי זה. ראינו פה מצגת של משרד החינוך עם יעדים של משרד החינוך. לא היה שקף אחד על החינוך המיוחד. סליחה שמואל, שנינו מנהלים, גם אני מנהל וניהלתי ארגונים גדולים. אני אכן מאמין כמו השר בנט, שמה שלא נמדד לא משתפר. ואם פה בשקף הזה, במדדים של משרד החינוך, לא ראיתי מדד אחד על החינוך המיוחד, נורא מצטער, אתם יכולים להגיד כל מה שאתם רוצים – זאת ההתייחסות, זאת התוצאה.
השר יכול להגיד מה שהוא רוצה ואני מאמין שאין רצון רע לחינוך המיוחד, אבל כאשר מתקיים דיון וכאשר השר נאלץ לצאת ולא תואם הדיון בצורה כזאת שהוא ישמע גם את ההורים של אלה שאין להם וצריכים את התמיכה, זה לא משנה מה תאמר אחרי זה.
ועכשיו אני אומר כמה מילים לגבי העניין הקונקרטי. אחד, עד היום ואני אמנם יושב ראש אלו"ט, אבל אני מדבר פה בשם כל ההורים מהחינוך המיוחד עם הצרכים המיוחדים – עד היום למיטב ידיעתי, לפי נתונים של משרד החינוך, יש עדיין 1,400 ילדים בחינוך המיוחד שאין להם פתרון. זה פעם אחת. ואתם תופתעו כל פעם מחדש, בגלל שמנהל, כאשר הוא נתקל באותה תופעה מחדש שהוא מופתע, צריך לשאול את עצמו למה זה קורה.
אדון מנכ"ל משרד החינוך, אין לכם ואתה יודע את זה, שאין לנו תחזית לגבי הצרכים של החינוך המיוחד. אין תחזית אמינה לגבי זה וכל שנה אתה תופתע מחדש, מפני שהצרכים באמת, בייחוד של הילדים עם האוטיזם, בוודאי שיתגלו בשנים הקרובות בכסף הרבה יותר מהיר עוד ממה שהיה וכל שנה נופתע מחדש.
עכשיו לגבי נקודות. אמרתי שאחת קודם כל - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא. אני אזמין אותך לדיונים נוספים בוועדה. אני אראה אותך יותר פעיל, אקטיבי, בדיונים הבאים.
עמוס שפירא
¶
עכשיו אני רוצה לומר. כמובן מעבר לבעיה הבסיסית של חוסר תחזיות במאגר נתונים, הבעיה השנייה זה חוסר בוועדות ההשמה. התאריך השרירותי של ה-31 בדצמבר, שיש אמא עם תאומים – אדוני, יושב ראש הוועדה ומר אבואב – אמא עם תאומים שאחד קיבל את האבחנה לפני ה-31 במרס ואחד לא קיבל את האבחנה עד ה-31 במרס.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, רגע, רגע, אדוני. סליחה. אני רוצה לשמוע על מקרה אחד שתביא לי אותו, תגיד שאמא או הורה כל שהוא, אם נתקל בזה שבגלל התאריך לא יעשו לו ועדת השמה. אני - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, תן לי. אני יכול לומר לך שבעשרות מקרים היו פניות למשרד החינוך והם פתחו ונתנו הנגשה. יש רשויות שאצלן הכמויות גדולות, לא יכולות לעמוד בלוחות הזמנים ופנו אלינו. פנו למשרד, קיבלו מענה. לכן אני רוצה לשמוע על מקרה שאמרו להם - - -
עמוס שפירא
¶
עכשיו דבר נוסף זה חוסר בסייעות וכיתות ומסגרות שיש להם הרבה יותר ממה שהיה צריך להיות, בגלל העומס.
עמוס שפירא
¶
אני רוצה לומר דבר אחד. תראו, תאזינו טוב לרחש ולדבר הזה. היות ואתה יודע, שר החינוך אוהב לדבר במונחים של ביטחון לאומי, במונחים של אסטרטגיה וגם ראש הממשלה שלנו אוהב לדבר עם הדגמה, אז אני אשתמש במה שנקרא ואתלה באילנות גבוהים. רבותי, תראו, זה אולי ישמע קצת - - -
שמואל אבואב
¶
ראשית עמוס, אני רוצה לומר לך, תסתכל עלי רגע, יש לנו יעדים ברורים ומוגדרים. תביט עליהם. מפאת קוצר הזמן לא הצגנו אותם. יעדים מוגדרים - תסתכל עכשיו אלינו – לחמש השנים הבאות.
שמואל אבואב
¶
לחינוך המיוחד. לאוטיסטים ולמוגבלים ולילדים החולים. ומה אתה חושב? שאנחנו יושבים בשוויון נפש בבית ואנחנו רגועים ממה שקורה? אנחנו ישנים 4 שעות בלילה. אתה יודע למה? לא בשביל להתברך בפתיחת השנה, בשביל למצוא פתרון לכל ילד וילד. להתווכח עם קדימה מדע – למה לא סיימו את המשא ומתן ועם העובדים. ארגון שקיבל מאתנו 10 מיליון שקלים והיה צריך להגדיל את מספר הילדים החולים, נתקל במהמורות של משא ומתן. אנחנו מתייחסים בשוויון נפש? אנחנו מזילים דמעות מכל סיפור שיש פה בכדי לפתור את כל הבעיות שיש. בשביל זה באנו לפה. זו השליחות שלנו.
שמנו יעדים מוגדרים וברורים - - -
שמואל אבואב
¶
עמוס, אנחנו נעבור מקום-מקום עד וכאשר נצליח לפתור את מה שיש לנו. אני לא יכול להביא כסף מעבר למה שיש. דבר אחד אני מבטיח לך, זה עומד אצלנו בסדר עדיפות במלוא הרגישות, במלוא הרצינות. לא נוכל להביא מיליארדים. עם מה שיש נעשה את הכל. ולכן הוספנו השבוע 3,000 שעות והוספנו השבוע פתרון לעוד 300 סייעות ו - - -
שמואל אבואב
¶
רגע אחד, אני לא קוסם שיש לי פה איזה שהוא מעשה קוסמות ואני אלחץ על כפתור ואני אפתור את כל הבעיות. אם הגדילו מ-145 מיליון שקלים תוספת ל-360 מיליון שקלים, זה כתוצאה מסדר עדיפות וזה ברור שזה לא מספיק וזה ברור שלא פותרים את כל הבעיות, אבל אנחנו מתאמצים ואנחנו עושים כל מאמץ ולא מתייחסים לזה באדישות. ולכן כל העניין הזה שאנחנו פה ואתם שם, אנחנו פה באותה שליחות. אתנו פה באותה רגישות, אנחנו פה באותה משימה – לפתור לילדים את הבעיות האלה. בשביל זה אנחנו פה.
שמואל אבואב
¶
ולכן רבותי אנחנו מפה הולכים עכשיו לכנס, לפגוש את המנהלים ולשמוע גם מקרוב מה קורה בדרום בחינוך המיוחד. נחזור עד שתים עשרה, עד אחת בלילה, עד כמה שצריך. אנחנו נטפל בדברים בכדי לעשות הכל, שב-1 בספטמבר מרבית הילדים בחינוך המיוחד יהיו כמו כל הילדים האחרים. זה דבר אחד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר לך, סליחה אדוני. אני רשמתי לי נקודת סיכום תוך כדי דיבור, שאנחנו נעשה ישיבה משותפת תוך כדי שנת הלימודים על הלקחים, כפי שעשינו בנושא השכר של המורים. נעשה תוך כדי כנס החורף הקרוב כמה ישיבות מעקב, לראות שהמשרד אכן הולך להתמודד עם האתגר הלא פשוט הזה, כדי שלא נהיה במחזה הזה כל שנה. להזכיר לכם, בשנה שעברה עשיתי דיון מיוחד לפתיחת שנץ הלימודים בחינוך המיוחד. היה דיון מאוחד.
יכול להיות שהייתי צריך לעשות את זה שוב בגלל שנוצר הפקק הזה שלא ציפינו אותו. לכן גם צפיתי ואם אתם חושבים שאני מופתע – צפיתי, ידעתי, אבל לא גם ציפיתי קצת מהאנשים שקצת מנוסים ומכירים את המערכת, מכירים את הוועדה ומכירים את גודל האתגר, קצת להתבגר מעבר למה שהם רגילים בשגרה, אבל לא נורא. אני מקבל, מוחל על הכל.
אבל שוב, אני מבטיח לך שיהיה דיון מעקב. אנחנו נעשה דיוני מעקב בשיתוף ההורים, בשיתוף כל הארגונים כמובן, כדי שלפחות שנדע. ואני רוצה לשמוע את התקלות מהשטח. אני רוצה לשמוע את ההורים, אני רוצה לקדם, כפי שעשינו. רבותי לא לחינם. אני התמודדתי עם תופעת הרישום של התלמידים החרדים. סבלנו מאותם דברים. ב-1 בספטמבר התמודדנו עם 500 בנות שלא משובצות, באי ודאות. הגדרנו, כתבנו תקנות חדשות. לומר לכם בשנה הראשונה אני אהיה שבע רצון מאה אחוז, אני אומר לכם לא, אבל לפחות קידמנו וזה מה שאני הולך לעשות. לאמץ את המודל הזה, לשבת ביחד ולראות איך עושים זאת. תודה.
יוסי יונה (המחנה הציוני)
¶
אדוני יושב הראש רק מילה אחת מהמנכ"ל. אמירה ציבורית בקשר לעניין הזה של תכנית שלבים.
שמואל אבואב
¶
אז אני אומר רבותי, מתנהל בעת הזאת, בשעות האלה, משא ומתן בין קדימה מדע לבין העובדים, מתוך רצון עז ולחץ שלנו לפתור את העניין. הרי זה ויכוח של משא ומתן כספי. העברנו 10 מיליון שקלים תוספת השנה, למה? משום שאנחנו מבינים את החשיבות העצומה שהילדים האלה יהיו במסגרות, מה, זה לא ברור לנו? הורדנו מדברים אחרים בכדי להעדיף את זה ומתנהל משא ומתן גם עם עוד גופים ואנחנו לוחצים בכדי שיימצא פתרון. אם זה היה תלוי בנו, הייתי מחר פותר את זה, אבל אני לא יכול לפתור.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אדוני, לנגד עיני. בסדר, גם אתה נציג משרד ממשלתי כמו אחד ההורים שלא יודע איך משרד עובד? יש פה את ראש המזכירות הפדגוגית. אתה יודע מה, עם כל הכבוד, שלא ייפגע ממני המנכ"ל שהלך, לא מעניין אותי השר, לא מעניין אותי המנכ"ל, איתו אני עובד כל השנה, אז בואו. בבקשה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
טוב, האמת היא שהרושם שלי הוא שאולי צריכים היו לנהל את הדיון הזה בצורה קצת אחרת. רוב הזמן הלך להציג דברים שאולי מוכרים לרוב האנשים נמצאים כאן, ואולי היה צריך להתמקד בבעיות, לרבות הבעיות של החינוך המיוחד, החינוך הערבי בנגב. אז למדנו משהו, אני מקווה, לשנה הבאה, שהישיבה הזאת תהיה יותר עניינית ו - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
ולצורך טיפול בבעיות הקונקרטיות בתחום הזה. אני רוצה להגיד עם כל הכבוד לתכנית הדיפרנציאלית בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים, לפי הנתונים שיש לי ואני מקווה שאם לאנשי משרד החינוך יש נתונים אחרים, אז אולי הם יציגו אותם, גם אחרי יישום מלא של תכנית התקצוב הדיפרנציאלי, בעוד כשנתיים היא תסתיים, לא נגיע למצב של שוויון בהקצאת התקציבים, ככה שתלמידים בשכבה החלשה עדיין יקבלו פחות, לפחות במה שקשור לחברה הערבית. אז לכן זו סוגיה שצריך לשים אליה לב.
אבל הכי חשוב בעניין הזה ואני חושב שכל מי שמעורב בתכנית התקצוב הדיפרנציאלי, יודע שהתכנית עד היום לא חלה על חטיבה עליונה. נכון, אריאל?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
ולכן אחד הדברים הבעייתיים אולי שהיו בהצגה עד היום, שלא הייתה שום התייחסות לחטיבה העליונה ולתיכונים, ואני לתומי חשבתי שאולי השר תכנן איזו שהיא בשורה, שהנה סוף סוף מרחיבים את התכנית לחטיבה העליונה, במיוחד אחרי הכתבה שהייתה בדה-מרקר לפני כמה ימים, לפיה ראינו שתלמיד בחינוך הממלכתי דתי מקבל בממוצע 33,000 שקלים, לעומת כ-20,000-21,000 שקלים שמקבל תלמיד ערבי בחטיבה העליונה.
כבוד יושב ראש הוועדה, יש כמה נושאים, אני לא אפרט אותם, אבל הם בטיפולך ועדייך לא נפתרו. אחד – סוגיית 5,000 התלמידים הערבים בנגב, בגילאי חובה של 3 עד 5, שעדיין בלי מסגרת.
שנית, סוגיית הכיתות החסרות בחברה הערבית. משרד החינוך הודה שמדובר בכ-4,000 כיתות. סוגיה שממשיכה עד היום; ושלוש, אותם אלפי מורים ערבים שפשוט אין להם תעסוקה, אין להם מקום להשתלב במערכת. אלה סוגיות שכנראה נמשיך לטפל בהן גם בשנה הקרובה.
שתי הערות לגבי הדברים המהותיים. אני רואה גם את יושב ראש המזכירות הפדגוגית. אחת, אתה כבר יודע שספר האזרחות החדש נתקבל בכל כך הרבה התנגדות בקרב החברה הערבית. אז יכול להיות שהגיע הזמן להגיד שהספר הזה לא מתאים, הוא לא מתאים גם לחברה היהודית, אבל לפחות בכל מה שקשור לחברה הערבית אי אפשר להכתיב ספר כזה למורים הערבים. אני מקווה שהמספר הזה סוף סוף ייקלט ולא רק שהספר הזה לא יתורגם, אלא פשוט שיהיה צוות מקצועי שיעבוד בעניין הזה.
אחרי העתירה לבג"ץ – וזה הנושא השני והאחרון – משרד החינוך התחייב לאייש את המועצה המייעצת לחינוך הערבי ואני רוצה להיות בטוח שיאוישו שם אנשים בעלי מקצוע, אנשים אקדמאים, אנשים שבאמת יוכלו להשפיע על קבלת ההחלטות בתוך המערכת. עד שתקום אותה מועצה פדגוגית ערבית, שאנחנו מייחלים אליה כמו שיש מועצה בחינוך הממלכתי דתי וכמו שיש את הניהול העצמי בחינוך החרדי. תודה.
אביבית ברקאי-אהרונוף
¶
לא, בסדר, סמנכ"ל משרד החינוך, אריאל, מכיר את הדברים שאני בוודאי אגיד. הוא בקשר יום יומי אתנו, גם עם הארגונים. אני חושבת שהיה חשוב שאם לא השר, לפחות שהמנכ"ל ישמע את הדברים והדברים יגיעו ישירות אליו.
הנושא של השיבוצים, אני לא אחזור על הדברים, ברור לי גם להכיר את הנפשות הפועלות במשרד החינוך וגם מהטיפול היומיומי שיש לנו, שהוא ייפתר ויינתן מענה לכלל התלמידים, אבל אני מסכימה עם מה שנאמר קודם על ידי בחברי, שהבעיה הזאת תחזור על עצמה בשנית גם בשנה הבאה וגם שנה אחר כך, אם הדברים הבעייתיים, שגם אתה אריאל ציינת קודם לא יקבלו מענה.
אני אתייחס ברשותך רק לשתי נקודות. הנקודה הראשונה זה ההתנהלות של ועדות ההשמה. ישנה הסללה בוועדות ההשמה לחינוך המיוחד, בניגוד לרצון של הורים שילדים ישולבו, בניגוד לחוות דעת מקצועיות שמוטב שהילדים יהיו בשילוב, ועדות ההשמה פועלות במין חלל ויש נתק בין כוונות המשרד, בין מה שהמנכ"ל אמר קודם לכן, שיש לו חזון שיהיה שילוב, לבין מה שקורה בשטח. ועדות מסלילות לחינוך המיוחד.
אגב, אני רק אומר שלפעמים זה לא בהכרח מתוך איזה שהוא רצון רע. לפעמים זה גם מתוך ההיכרות של השטח, שבאמת המסגרת החינוכית לא תיתן מענה לילד משולב כמו שצריך, כי המשרד נותן מעטפת דלה מדי, אם לא לומר סל מצומק. ובמקרה כזה, באמת ילד שלא יקבל את המעטפת הנדרשת, השילוב נועד לכישלון. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה זה נושא של הנגישות. נעשתה טעות היסטורית. חוק שוויון חוקק ולמשרד החינוך ניתנה פריבילגיה שמוסדות החינוך לא יונגשו אלא בהתאם לבקשה פרטנית של תלמיד. מה שקרה בשטח וזה כבר מוכח פעם אחת פעם, כפי שציינה חברת הכנסת קארין אלהרר. הפרוצדורה הארוכה שנדרשת עד שבית ספר מונגש, לצד העדר מערכת של פיקוח ובקרה ממשרד החינוך, ילדים מסיימים את שנת הלימודים לפני שבית הספר שלהם הונגש וגם אותה ילדה, שעלתה לכיתה א' וההורים שלה הגישו את הבקשה לרשות המקומית בבית שמש, שבית הספר שלה יונגש כבר כשהיא הייתה בגן חובה. גם אותה ילדה כנראה תסיים את שנת הלימודים, כי היא כבר עולה השנה לכיתה ה' בלי שבית הספר שלה מונגש. זו נקודה אחת.
נקודה נוספת זה שלמרות שיש הנגשה פרטנית, משרד החינוך התבקש לעשות שני דברים. להנגיש בבתי הספר פיר מעלית ושירותי נכים וזה עד לאחד במאי 2019. למרות זאת, לפי מה שהשר אמר, רק כ-1,334 מוסדות חינוך יש בהם פיר מעלית ושירותי נכים, מתוך כ-5000 מוסדות חינוך. זה אומר שרק לרבע - - -
אביבית ברקאי-אהרונוף
¶
נכון, כי זה מה שהחוק מחייב. החוק מחייב להנגיש רק פיר מעלית ושירותי נכים וזה עד מאי 2019 וגם זה לא נעשה.
אביבית ברקאי-אהרונוף
¶
וגם זה לא נעשה. ולכן גם בשנה הבאה, אם משרד החינוך לא יתחיל להנגיש את בתי הספר ולא תהיה מערכת בקרה, שברגע שהם נותנים הרשאה תקציבית גם יש מי שמפקח שההרשאה הזאת באה לידי מימוש, שוב בתי הספר לא יהיו נגישים וילדים לא יוכלו להיכנס לשערי בית הספר באחד בספטמבר וגם הילדים האלה יישארו בבית.
ברשותך אדוני, אם יש עוד דקה, באמת רק כדי להמחיש.
אביבית ברקאי-אהרונוף
¶
נקודה. אמא לילד עם קושי בוויסות חושי, כתבה אתמול בעקבות זה שוועדת ההשמה החליטה שהוא ילד עם הפרעת התנהגות והחליטה שהילד הזה יהיה בחינוך מיוחד, ובדרך לוועדת הערר היא כתבה את השורות הבאות:
"קיבלנו מכתב בזו הלשון
¶
הילד יקבל כיסא גלגלים החל מיום ראשון. למה, שאלתי? זו זכותו הם ענו, לעזור בעניין הצליעה, טענו. אני אמא שלו ויודעת מה טוב, מכירה את הבן שלי מקרוב. יש צורך בקביים, לא בכיסא גלגלים שיהרוס וישבש הרגלים. יהפוך את הילד לנכה ומתוסכל, ינוון לו שרירים. כך ירגיש כה אומלל. כך קבענו – כיסא וזה סוף מעשה. זאת זכותו של הילד וכך נעשה. לא ראיתם את הילד וגם לא את הצליעה. איך אתם מעריכים כך את סוג הפציעה? איך מוציאים פתרון קיצוני וכואב בלי לשאול את הילד מה הוא שונא ומה הוא אוהב. הכיסא אותו יבדיל מכל החברים, כך לא יתאמץ כלל ויצבור פערים.
הילד הולך וצריך קצת עזרה. תסתכלו על הילד. זכרו את המטרה. כיסא הוא צריך, הוא צריך כיסא, כך קבעה הוועדה, זה סוף מעשה. וכיסא גלגלים לשכן זהו כורח, לא הולך בעצמו, להרימו זה טורח. כיסא גלגלים לשכן יעזור, זה ייתן לו סיכוי לחברה לחבור. אין תקן לכיסא לשכן, כך קבענו. קוד 55 אצלו לא מצאנו. הקביים אצלו, הכיסא אצלכם. אל תתערבו בעניין שלא שלכם. כך ילך הכיסא לפי הנהלים ולמי שלא צריך לשבש הרגלים".
אביבית ברקאי-אהרונוף
¶
אני רק אתן את הקרדיט ואחזק את דברי ורדית, אמא ל-א', ששוב, זאת התחושה של הורים שמגיעים לוועדות השמה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רבותי, אנחנו תכננו את הדיון לשעתיים ואנחנו כבר שלוש שעות ואני לא מצר על כך. אני חושב שכל מי שדיבר פה דיבר והציג את הנושא הזה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, את לא יכולה כשאני מדבר, עם כל הכבוד. יש עוד 20 שביקשו משפט ולא יקבלו רשות דיבור, מה לעשות?
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, אני לא יכול, סליחה. אני לא יכול. רבותי, מטרת הדיון היום זה לא למצות את מושב החורף של הוועדה. אנחנו נשב. כל מי שיש לו סוגיה, מצוקה שהיא דורשת פתרון כללי, יכול להתכתב אתנו בוועדה. אנחנו מקיימים דיונים. אנחנו הולכים לעבוד קשה במושב החורף, גם על הילדים המיוחדים. זה אתגר ונתמודד איתו.
לכן אני מבקש סליחה מראש, יהיה עוד דובר אחד שאני החלטתי עליו ואני לא רוצה לשמוע למה ואיך ומה, כי כולם פה מבוגרים. לאחר מכן תהיה התייחסות כללית של אריאל ונסכם את הדיון.
קובי הלל, בבקשה, תציג את עצמך.
קובי הלל
¶
אני קובי הלל, אני מייצג פה את הקואליציה לחינוך מיוחד במוכר שאינו רשמי. קודם כל ליושב הראש שהיה תמיד קשוב אלינו, קיבל אותנו לאורך כל השנה, שנתיים אפילו. אנחנו מייצגים עשרות ארגונים ובתי ספר, שכולם לחינוך מיוחד מוכר שאינו רשמי. לצערנו המצב הוא שהילדים שמופנים על ידי המדינה למוסדות שלנו שווים פחות, הרבה פחות. היינו פה בוועדה בשלושה ביולי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הלל, אני אומר משהו, אתה אומר את זה באיטיות, בדרמטיות ואין לי סבלנות ואני אומר ברשותך. היה כאן דיון - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
היה כאן דיון בוועדה בסוגיה של השוואת החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי לממלכתי. אנחנו מכירים את הסוגיה הכללית בנושא החינוך הרגיל. השר אמר את הדברים בצורה נחרצת. הממלכה מעדיפה את הממלכה. מי שרוצה ליהנות מפריבילגיה של סינון תלמידים וכל מיני תכנים אחרים, משלם, למרות שאני אומר לכם, לי יש השקפת עולם שילד באשר הוא ילד, לא משנה איפה הוא לומד, צריך לקבל את זה. אבל כנראה שאותם מוסדות, אותם זרמים שהחליטו להיות במוכשר, לפחות התחייבו להביא את הדלתא הזו ממקורותיהם הם, כדי שלפחות לא נצא עם הכרה דה פקטו בכך שילד שלומד כאן, לעומת ילד שלומד בממלכתי, מופלה לרעה.
בחינוך המיוחד הרציונל הזה לא קיים. הגענו להכרה. המנכ"ל ישב בוועדה, התחייב שבשנת תשע"ח יושווה החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי לחינוך המיוחד בחינוך הממלכתי. קיבלנו רוח גבית משפטית של דורית מורג שישיבה בדיון, שנשאלה שאלה על ידי יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני, האם זה חוקי להפלות בחינוך המיוחד והיא אמרה – לא.
אני מקווה לא - - - התייחסות, לא של השר ולא של המנכ"ל. אני מבקש לקחת את הדברים איתך. אני מבקש לקבל לא תשובה מה הולך להיות, תשובה שאכן המשרד נערך לכך, שבשנת תשע"ח, שנת הלימודים הקרובה, החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי ישווה לחינוך הממלכתי. תודה רבה.
אמיתי שוחט
¶
אמיתי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. באמת הנושא של ניצול התקציב בנגישות ברמה מאד נמוכה. מדובר על כך שבשבוע שעבר בישיבה דיברו כאן על 50% ניצול בנגישות אקוסטית, פחות מ-60% בנגישות פיזי והנושא של הנגישות הכללית, שבאמת כמו שאביבית הזכירה כאן, באחריות משרד החינוך. לפני כשבועיים משרד החינוך הודיע באופן רשמי שהוא הולך לסיים את ההנגשה הכללית עד שנת 2022.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע שזה אמור להסתיים, כמו שאביבית אמרה, עד האחד במאי 2019. אני אשמח לדעת את ההתייחסות של משרד החינוך, איך הוא בא בטענות אל השלטון המקומי, כשמשרד החינוך מודיע בריש גלי שהוא בעצמו, לכאורה, מתכוון להפר את החוק.
אריאל לוי
¶
טוב, אני אתייחס לכמה נקודות שעלו ואני אעשה את זה בקצרה. לגבי התקצוב הדיפרנציאלי – במהלך השנה הבאה יושלם המהלך של תקצוב דיפרנציאלי ביסודי ובחטיבות הביניים וילד בפריפריה, לא בהכרח רק בהקשר הערבי - - -
אריאל לוי
¶
לא. יסודי וחטיבות ביניים. בית ספר יסודי וחטיבות ביניים. שנייה, שיטת התקצוב בגנים היא אחרת. אני רגע מתייחס לשיטת התקצוב בבתי הספר. במובן הזה, ילד בפריפריה יקבל יותר מילד במרכז הארץ וזה לא משנה אם הוא ערבי או יהודי. אכן, התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה לא קיים. אגב, האוצר ומשרד החינוך כן מובילים תכנית, אז אני מודיע לך שיש תכנית להיערך לדבר הזה. זה מחייב הרבה מאד מקורות, אבל התחלנו לעבוד על זה. זה לא יקרה תוך יום ולא תוך יומיים, אבל יש רצון גם באוצר וגם במשרד החינוך לבצע את זה גם בחטיבה העליונה.
אני אתייחס לגבי נושא המורים. אני לא אכנס לכל ההיבטים שעלו פה, יש פה הרבה מאד היבטים. אני חושב שגם חלק מהנתונים לגבי הנשירה שהוצגו פה הם לא נכונים. אני לא רוצה להתמודד עם איזה מספר הוא יותר נכון או פחות נכון. יושב פה גם אייל רם, מנהל מינהל עובדי הוראה. אני כן אגיד ש-700 מורים ערבים כן מלמדים היום בבתי ספר יהודים. שיטת הניקוד של שיבוץ המורים בבתי ספר היא שיטה שמתמודדת עם סוגיות שצוינו פה על ידי חברי הכנסת, על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי בשאלה של פרוטקציות ואחרות. זה בדיוק בא בשביל זה, בשביל להתמודד עם העניין. עדיין יש חסרים במורים במקצועות מסוימים והמינהל נערך לזה לטווח הארוך.
אני רוצה להתייחס עכשיו לחינוך המיוחד, ברשותך. לי, כאיש משרד החינוך וכפקיד, ואני לא מתבייש במילה הזאת, מתחיל להימאס מכל פעם להביא את אותו מקרה שלא עובד. ויש. ויש. טליה שיושבת פה ואחרים שיושבים פה - - -
אריאל לוי
¶
אני יודע. אני תיכף אתייחס לזה. להגיד עכשיו שכל ועדות ההשמה, ל-210,000 ילדים או לאותם 100,000 ילדים שהם לא עם לקויות למידה, דופקות את הילדים, לא מתמודדות ברצינות עם הצרכים של לקויי הלמידה או של אחרים, זה פשוט לא פייר. זה לא פייר כלפי מי שיושב בוועדות האלה. איך יכול להיות שבירושלים העיר אין בעיות שיבוץ? כי כל ועדות ההשמה שלהם דפוקות? אז אביבית, במקום כל פעם לקחת את הדברים האלה לקצה, בואו קצת נעשה חסד - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר לך, אני אתן לך את הטלפון שלי שהוא מפורסם. באחד בחודש, לא באחד בחודש, יום לפני האחד בחודש – אם לא תקבלי מענה אני נכנס לתמונה. אני רוצה לראות - - -
אריאל לוי
¶
טליה, יש היגיון שאני עכשיו אסביר איזה פתרונות נתתי ל-ל' היום או אתמול על כיתה זו או אחרת?
אריאל לוי
¶
לא, זה לא יהיה ראוי. זה לא פייר כלפייך ולא כלפי הילד. אני רגע אתייחס ברמת העיקרון. אנחנו כאנשי מערכת - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
טליה, סליחה. אני אתן לך. יש לך בעיה עם להקשיב תוך כדי דיבור. תקשיבי טוב טוב. מה לעשות, כמי שקצת נגע בחינוך המיוחד, בילדים המיוחדים, כפי שאני אוהב להגדיר אותם, אין תכנית שתתוכנן בהכי יסודיות - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
והכי דקדקנית שיכולה להיות, שתתאים לכל ילד בכל מקום מגורים, בכל סגנון לימוד. אבל אני לפחות רוצה כמחוקק, כמי שמפקח על עבודת הממשלה, רוצה לחיות בוודאות מוחלטת. להיווכח שהמשרד עשה הכל וכל מה שהוא יכול גם לצפות שזה יקרה.
טליה בושרי
¶
אני מבטיחה לך שיש פתרון לארבעה ילדים. יש לי ארבעה ילדים שרוצים ורוצים ללמוד בכיתת תקשורת בראש העין. ראש העיר שלום בן משה אמר אין בעיה, אני מוכן לבוא לקראתכם, אנחנו נפתח השנה כיתת תקשורת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני לא יודע להגיד לך מה. אני אלמד את זה, אני אתמודד. יש באתר הכנסת, אם תרצי אני אתן לך. אנחנו בשלב הסיכומים, לא יהיו הפרעות יותר.
אריאל לוי
¶
כן, אני רק אגיד, אפרופו התייחסות לוועדות ההשמה, או לוועדות הערר או לכל מיני נושאים שקשורים בחינוך המיוחד, להגיד שבגלל אותה מורכבות ואנחנו לא מושלמים, ו- - - יודעת את זה יותר טוב מכולם. יש טעויות. המערכת שלנו רוויות תקלות. יש הרבה מאד עבודה של הכשרה של לבבות ושל תפיסות עולם וזה נעשה וזה ייעשה. ויחד עם זאת, בגין העובדה שזה תהליך, כל פעם להגיד שמופתעים מהאחד בספטמבר ושהכל לא בסדר ושיש 1,400 ילדים שיש להם בעיות, אני מתקשה לקבל את זה.
אני חושב שמה שקורה פה לא פעם ולא פעמיים, לא משרת את העניין עצמו. אני כן אגיד מה משרת, לסיכום. חבר הכנסת מרגי יודע שהונחה הצעת חוק בנושא השילוב, שצריך לתקן אותה. אנחנו עובדים עליה ביחד, לא עובדים עליה לבד.
לגבי הנגשה, הכי נוח זה לשרטט ולנפנף בזה שאנחנו עוברים על החוק. איזה עוד משרד ממשלתי עושה את מה שאנחנו עושים? לא, אתה תיתן לי רגע לסיים. איזה עוד משרד ממשלתי פועל באופן הזה במיליארד שקלים, בקצב שאנחנו עושים. לא הכל טוב. הרשויות לא תמיד מבצעות - - -
אריאל לוי
¶
לא, זה לא הנקודה. זה הנחיה לכל משרדי הממשלה, סליחה. תלכו לרשויות. מה שאני מנסה להגיד - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רבותי, כמי שהיה בקדנציה הקודמת יו"ר ועדת משנה לתיקון התקלות של ההנגשה במוסדות להשכלה הגבוהה ובמוסדות החינוך, בואו תקשיבו. לומר לכם שהייתי שבע רצון מהקצב? לא. חוקק חוק ההנגשה. כולם צהלו ושמחו. בלחץ, שוב, של כל מי שהיה וזה טוב ומבורך - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה. לא תוקצב, לא תוקנן בתקנות. אתה יודע מה, גם אלה שרצו את החוק לא הכירו. אני אומר לכם, ישבו ארגונים שהובילו ודחפו, שלפעמים הם היו המפריעים הכי גדולים ליישום התקנות. ולא ידעו גם. לומדים את זה תוך כדי הליכה וזה גם דורש משאבים רבים ויש פה התחייבויות. המדינה מחויבת, המשרד מחויב.
אריאל לוי
¶
לא רק שאנחנו מחויבים, אין ספק שיש מורכבות בקשר בינינו לבין השלטון המקומי ביכולת לאכוף חלק מהביצוע. אז אתם, במקום שתפנו אלינו, תלכו לשלטון המקומי ותשאלו אותם למה הם לא מקדמים את החוק, כשאנחנו מקצים תקציב. תן לי לסיים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה יודע מה, אתה מתגרה בי. אני אגיד לך מה שאמרתי לך בדיונים אחרים. אולי שכחם אתם, הנציבות לשוויון. הביקורת היא כל כולה עליכם. כי אתם הגוף הממשלתי, זה שאתם יושבים במשרד המשפטים, היה בזה היגיון מסוים של אכיפה, של הרתעה, אבל שוב, אתה הריבון. אתה הריבון. אם המשרד לא פועל על פי החוק או מפגר בזה, תלך לשרה הממונה עליך, תבקש סמכויות של סנקציות ותתחיל להטיל סנקציות על משרדי הממשלה. השיח הזה שאנחנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אלך איתך. חוק בלי סנקציה הוא לא שווה. חוק שכל כולו אכיפה והוא בלי סנקציה, אז סלח לי, זה אותיות מתות בספר החוקים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. מר שוחט היקר, אני מוכן לסייע. תבואו כל היחידה שלכם אלי, אני מוכן להיות יועץ בחינם בנושא.
אריאל לוי
¶
אגב, אני חושב שהסנקציות יסייעו לנו ולכם, אתה צודק מאד. אתה צריך את זה ואנחנו צריכים את זה.
אני אומר שוב, לא מה שאין לנו מה לשפר, גם במערכת בקרה וגם במערכת האכיפה. אנחנו צריכים פה עבודה הרבה יותר מתוחכמת. הבטחנו גם מערכת שתעקוב אחרי הילד ותקדים את זמנה. היא בעבודה. המנכ"ל נתן הנחיה גם אחרי הישיבה האחרונה לקדם את זה. אפשר לרשום שאנחנו נבצע את המערכת הזאת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אמרתי זאת, סליחה. בוא, אדוני, מכובדי. הנה ראיתם נושא אחד כמה דעות. אז בואו, רבותי. שנה שעברה עשיתי דיון בנפרד, מכובדי, השנה חשבנו, בגלל הדממה של הכנסת ולוחות הזמנים, עשינו דיון אחד כללי. אתה יודע מה, אחת אפס לטובת כל מי שבא לזעוק את הזעקה כי הוא הצליח. הוא הצליח. אני אומר את זה בכנות ואני לא אומר כמפסיד. ההיפך הוא הנכון.
אנחנו באותו צד. הבעיה הוצבה, הושמה במרכז הבמה, על השולחן. אני לא חושב שמישהו פה התעלם ממנה לפני כן, אבל לי אין ספק שהוא יוצא מפה עם תובנה יותר מחוזקת, שצריך להתמודד עם זה אחת ולתמיד. ולסיום.
אריאל לוי
¶
לסיום אני אגיד רק לגבי החינוך המיוחד – שאלו איפה הכסף, איפה אותם 250 מיליון שקלים – אני רוצה שתדעו שהרבה מאד מהפערים נסגרו בעקבות אותו תקציב. הם לא השלימו אבל את כל הצרכים שלנו ואם רוצים להכיל שילוב באופן מלא נצטרך תוספת תקציבית בשביל שנוכל לקיים את רוח חוק דורנר גם בהמשך.
מה שאני רוצה רק להגיד לסיכום, נכון שהחינוך המיוחד הוא באמת, לפחות בזמן שלי, של המינהל שלי, של הצוות במשרד החינוך, לוקח את מירב המשאבים ותשומת הלב בגלל החשיבות והרגישות. אנחנו לא מושלמים, אבל אנחנו כן נשלים את העבודה וצריך לעשות את ההבחנה בין שני הדברים האלה.
אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת מרגי, על הישיבה. הישיבה חשובה. אנחנו נפתח את השנה ואני מקווה שתהיה שנה בטוחה וטובה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה רבה. אני אקריא מספר נקודות לסיכום: הוועדה מודה לשר, למנכ"ל ולצוות משרדו על סקירה מורחבת שניתנה כאן.
הוועדה שמעה על היעדים שהמשרד הציב לעצמו בתחומים שהוצגו לשנים הקרובות. הוועדה תקיים דיון מעקב לגבי אותם יעדים שהמשרד הציב לעצמו.
הוועדה שמעה את מצוקתם של ההורים לילדים המיוחדים על חסרים בשיבוץ, חסרים בסייעות, חסרים בבתי ספר מתאימים ועל הקושי הרב ביישום השילוב בתוך מערכת החינוך הרגילה.
הוועדה שמעה את הודעת השר שניתנה הנחיה לחינוך המיוחד לתת מענה כולל עד תחילת שנת הלימודים. הוועדה תקיים מעקב תוך כדי, עד לפתיחת שנת הלימודים ביחד עם המשרד, כדי לוודא שהתהליך הזה קורה.
אני קורא למשרד החינוך להכין תכנית התמודדות עם אותם קשיים שמתעוררים כל שנה בחינוך המיוחד. הוועדה תקיים דיון מעקב תוך כדי מושב החורף לראות שאכן נעשתה תכנית עבודה כזו.
הוועדה שמעה את הודעתו של השר שהוא מחויב להמשך צמצום הפערים בחינוך.
הוועדה תקיים דיון מיוחד כבר בתחילת מושב החורף, כישיבת מעקב, בבעיות שצצו בדיון המיוחד כפי שאמרתי.
הוועדה קוראת לשר החינוך להאיץ את תהליך השילוב תוך כדי הקצאת המשאבים הנדרשים. אנחנו שומעים על דו"ח דורנר. יש לי ספק, אני לא רוצה להטיל ספק ברמת הזיכרון של השופטת בדימוס דורנר, אבל גם היא כבר, מרוב שעבר הרבה זמן, אני לא יודע אם היא מצויה בכל המסקנות שהיא המליצה עליהן.
לכן הגיע הזמן שסוגית ה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סליחה, תודה. לכן סוגית השילוב צריכה להתקדם. אני שמח שגם ללא חוק המשרד בשנים האחרונות – וזה צריך שייאמר – סוגית השילוב קורית. קורית לא בקצב שאנחנו רוצים, לא בדרך שאנחנו שואפים, האופטימאלית, אבל כפי שאמרנו גם שילוב בלי חליפה מתאימה, היה עדיף שלא יהיה שילוב. לכן צריך לעשות את זה בשום שכל ותוך כדי הקצאת המשאבים והידע והמקצועיות הנדרשת.
כפי שאמרתי, הוועדה מודה לכולם על שיתופי הפעולה. כולם, בלי יוצא מן הכלל: הורים, מורים, שלטון מקומי, משרד החינוך, לארגונים – למרות שלפעמים הם קצת מכעיסים אותנו, אבל אין ספק שגם שיתוף הפעולה, הרי החכמה לא נמצאת אצלנו.
אנחנו מחויבים לדרך. במושב החורף, כפי שאמרתי, ועדת החינוך לא הולכת להתעסק לא עם איכות הסביבה – ולא בגלל שזה לא חשוב ולא עם חקיקה כלכלית – היא הולכת להתעסק אך ורק בסוגיות של חינוך. אנחנו נאיץ את הקצב. כמה שהוא היה מואץ – 468 ישיבות מתחילת הקדנציה הזו זה מספר אסטרונומי. תחשבו ותחשבו כבר – מספר דיונים ליום עבודת כנסת – ואנחנו נמשיך במגמה הזאת ויותר.
אני מחויב כפי שאמרתי להורים, במיוחד להורים של הילדים המיוחדים, מחויב לקיים דיונים שאכן שנת תשע"ט תיפתח לא בצורה כפי שתשע"ח נפתחה בחינוך המיוחד.
תודה רבה לכולם על פתיחת שנת הלימודים כסדרה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:25.