הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 424

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 12:13

מצבו של החינוך המוסיקלי בארץ - לציון יום ההוקרה למוסיקה הישראלית

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אילן גילאון

יעקב פרי

מנהלת המחלקה למוזיקה, משרד התרבות והספורט - מריה יריב

מדריכה ארצית, מדריכה ארצית בפיקוח על החינוך המוזיקלי, משרד החינוך - ענת דור

מדריך ארצי בפיקוח על החינוך המוזיקלי, משרד החינוך - רן נחום

מפמ"ר מוזיקה, משרד החינוך - בצלאל קופרווסר

מנהלת תחום תקציב, חינוך לא פורמלי, משרד החינוך - תמי ויצמן

מנהלת תחום לחינוך, משרד העלייה והקליטה - ד"ר שרי פייר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - דוד מעגן

מרכז מחקר ומידע, הכנסת

אסף וינינגר

מרכז מחקר ומידע, הכנסת - אתי וייסבלאי

מנכ"ל הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ - מרדכי אמיתי

מנכ"ל אקו"ם - אריק בן דוד

אקו"ם - לימור דיין

חכ"לית, דירקטורית באקו"ם - מלי פולישוק-בלוך

מנהל קונסרבטוריון - אלכסנדר פיאלקו

מוזמן/ת - רומן סוקולוב

מוזמן/ת - עומרי תורגמן

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אקו"ם - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל - גל גולן

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אקו"ם - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל - מתן אלקלעי

שדלן/ית - מתן צדיק

יהודית גידלי

חבר המתרגמים

מצבו של החינוך המוסיקלי בארץ - לציון יום ההוקרה למוסיקה הישראלית

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-20 ביוני 2017, כ"ו בסיוון התשע"ז. הנושא: מצבו של החינוך המוסיקלי בארץ – לציון יום ההוקרה למוסיקה הישראלית. היום ה-20 ביוני, תלמידי ישראל בחטיבה העליונה ובחטיבת הביניים יצאו ל-70 ימי חופשה שנתית. אני שמח שהיום קראנו שגם שר החינוך וגם שר האוצר קפצו על העגלה של ועדת החינוך ומוכנים לדון בסוגיית ימי החופשה.

את היום הזה מלווה ומוביל מי שמחויב למוזיקה כאן בכנסת ומשגע אותנו בהרבה תחומים, הן בחקיקה, הן בהעלאת נושאים לסדר-היום, ידידי וחברי, יעקב פרי. רציתי לומר דברי פתיחה, אבל איחרתי בגלל אילוץ אחר, אז ישר אני מעביר לך את רשות הדיבור.

גם אני לא אאריך. קודם כול, תודה לך, אדוני היושב-ראש, על הסכמתך. אני מוצא בך גם שותף נאמן לכל נושא שאנחנו רוצים להעלות, לדון ולנסות להתקדם בו.

אני אפטור אתכם מאותן הרצאות עד כמה החינוך המוזיקלי הוא באמת בנפשנו. אני חושב שהוא חייב להמשיך ולהיות חלק אינהרנטי ממערכת החינוך בישראל. כידוע כל המחקרים הוכיחו שלחינוך מוזיקלי ההשפעה החיובית, הערכית והמוסרית, אולי הגדולה ביותר על תלמידים, על שיפור ההישגים שלהם, הכישורים שלהם וכיוצא בזה.

ניסיתי להעביר דרך הוועדה הזאת חוק קונסרבטוריונים. אני חושב שהחוק היה חוק טוב, עם כל הצניעות. מה שקרה שמצאתי את עצמי באופוזיציה, אז החוק הזה לא עבר.

אני באמת שמח ואני רוצה לברך באמצעות ידידי את שר החינוך – אני חושב שהעובדה שהתקציב של התמיכה בקונסרבטוריונים הוגדל, אני חושב שכמעט הכפיל את עצמו, זה עדיין לא הביא אותנו אל המנוחה והנחלה. אנחנו בהתחלת הדרך ואני חושב שהסכום היה יכול להיות גבוה יותר. יהודי אף פעם לא מסתפק במה שהוא מקבל, אז צריך לשאוף לעוד. אני מאוד מקווה שיחד, בכוחות משותפים – בעניין הזה אנחנו לא עומדים כמו בעניין הפוליטי משני עברי המתרס – אני חושב שעצם העובדה שאנחנו מתכנסים פה כולנו ביום הוקרה לזמר העברי, ליצירה העברית, זה אומר שזה מעל לחילוקי הדעות הפוליטיים.

אני חושב שלחינוך מוזיקלי בגיל הרך ועד לבגרות יש חשיבות, והמדינה צריכה לאמץ אותו, לטפח אותו. אני רק רוצה לומר לכם שערכתי לפני כמספר חודשים סיור בעיר חדרה, מצאתי שם קונסרבטוריון שמנה 300 תלמידים והוא הידרדר ל-13 תלמידים, בגלל בעיות שונות ומשונות. חבורה של מתנדבים יחד עם עיריית חדרה לקחו את המעמסה על כתפיהם, מצאו מקום שנתרם על-ידי קניון מסוים – לא ניתן פה את הקרדיטים – והוא מונה מחדש 300 תלמידים. הוא פורח לתפארת היצירה.

אם אנחנו מסתכלים על מוסדות מוזיקליים, כמו למשל על בית הספר הישראלי לשירת מקהלה על-שם גארי ברתיני, לצערנו הוא נסגר בגלל חוסר תמיכה. אני כבר לא מדבר על הפוטנציאל התיירותי שיש לשירת מקהלה, אני מדבר על עצם החינוך המוזיקלי. אז יש דברים טובים, יש דברים פחות טובים.

הייתי גם רוצה שהמפקח על החינוך המוזיקלי יאמר איך אנחנו מתעתדים לפגוש את גל הפרישה, מכיוון שרוב רובם של המורים למוזיקה נמצאים ברף, אני לא רוצה להגיד העליון, אבל הבינוני ומעלה של חייהם הבוגרים, ואנחנו צריכים להכין את העתודה הבאה. אני מאוד מקווה שמשרד החינוך גם נערך לזה. שוב תודה רבה על הדיון.

כבוד הוא לי. אילן גילאון.

קודם כול, תבורך, אדוני היושב-ראש, על כינוס הישיבה, וכמובן חברנו, חבר הכנסת פרי, שמוביל את הנושא הזה. אני בכלל מאלה שמאמינים שאנשים שנוגעים, שעוסקים בצלילים ובתווים, הם תמיד אנשים יותר טובים מאנשים אחרים באופן חד-משמעי, ואין בכלל עוררין על כך.

נדמה לי שמצב הזמר העברי הוא כמצב המרחק של מדינת ישראל מקווי המתאר של עצמה. זאת אומרת, לעשות אתנחתה כל-כך לא צינית בעולם כל-כך ציני לעומת מה שעסקנו בו אתמול באמת אולי מישהו יחשוב שזה לוקסוס מסוים, אבל זה לא כך.

נדמה לי שמה שיכול לענות היום על התקופה הכול-כך צינית והאינסטרומנטלית הזאת זה מהפכת צלילים שלמה, שיכולה לאחד אנשים בשפת לבם בכל הצורות, בכל הסגנונות, בכל הטעמים, בכל הצבעים, בכל הריחות, כי הנכס החשוב ביותר שלנו זה הרב-תרבותיות, כשאנחנו משתמשים בדבר הזה, בנכס הזה, בדיוק בצורה הפוכה ממה שהיינו צריכים להשתמש. תחת זאת שהיינו יכולים לייצר כאן תרבות מקורית מדהימה של כל המגוון הגדול הזה, אנחנו מנגחים אלה את אלה על-פי קרדום מאוד ציני של פוליטיקה שמשתמשת בדבר הזה.

סיפרתי קודם בוועדה הקודמת שחלקנו הם חניכי השיעור לזמרה בבתי הספר. גם אני למדתי. פעם זה היה שם. ונדמה לי שהיום צריך להחזיר את שיעור הזמרה בבית הספר, גם בגלל החינוך המוזיקלי שהוא כל-כך חשוב, אולי גם כדי למצוא מסלול מעבר לאומנים שיצאו מן המסגרת, שאינם עוסקים עוד באומנותם, שהם יהיו המדריכים של הדור המוזיקלי הבא.

כוועדת חינוך אני אומר לך שאני לא בטוח שצריך חקיקה לדבר הזה. אם נצטרך חקיקה, צריך לעשות את זה. יכול להיות שתקנה של משרד החינוך יכולה להחזיר את המוסד הזה.

אני תמיד נוהג לצטט את "שיעור מולדת" של עלי מוהר, שלמדתי אתו בבית הספר, והוא אמר "אז בבית הספר/ על הקיר תמונה/ והאיכר חורש בה/ את האדמה./ - - - האיכר יצמיח לנו לחם/ שנהיה גדולים. אנחנו רגילים היום שאף אחד לא עושה בשבילנו שום דבר סתם כדי שנהיה גדולים. היה דבר כזה במדינה שלנו – הזמר, המוזיקה והצלילים. מי שרוצה לחנך משתמש באותות, בצבעים ובצלילים. אנחנו כנראה כל-כך זקוקים לדבר הזה בצורה משוועת, וזאת המהפכה.

שוב, אני רוצה להגיד תודה ליענקל'ה, כי הוא המורה, הנביא הרוחני והזמר הראשי שלנו.

תודה.

השב"כניק הכי זמר שהיה לנו אי-פעם.

הוא חצוצרן. הוא חצוצרן בפועל.

אני עד כדי כך מעריץ אותו, שאני עושה לו קולות רקע, כמו הבנות של פולישוק.

יעקב בפתיחה שלו מנע מאתנו, ובצדק, לומר כמה זה חשוב ולהשמיע קלישאות, אבל כשהכותרת אומרת "חשיבות החינוך המוזיקלי", היה מן הראוי שבדיון הזה היינו מביאים את כל מי שאמור לתת לנו את כל הערכים המוספים, את כל התועלות וכל מה שהמוזיקה עושה לתלמיד או בכלל לחברה הישראלית. אולי נצליח לשמוע כאן מהסביבה. נמצאת אתנו כאן חברת הכנסת לשעבר, שהיתה גם יושבת-ראש הוועדה, מלי פולישוק-בלוך.

תודה, אדוני היושב-ראש. אם כבר הזכרת שהייתי יושבת-ראש, יהודית בוודאי זוכרת שאחת הישיבות הכי מרגשות שהיו לנו בוועדה, כך אני זוכרת, כשבאו לכאן חבורות זמר של בנות - - -

מטורקיה.

מטורקיה, מאירופה, מהרשות הפלסטינית ומישראל. דיברו ושרו, בעיקר שרו בשפות שונות, והחיבור היה השירה. זו היתה אחת הישיבות הכי מרגשות שאני חוויתי פה, והכול בשירה.

אין כמו המוזיקה לקרב לבבות, וצדק חבר הכנסת אילן גילאון שאמר: אנחנו זקוקים לזה עכשיו כמו אוויר לנשימה, לקרב לבבות, וזה מתחיל מהחינוך, מהחינוך המוזיקלי.

אני רוצה לספר לכם מהמקרה הפרטי שלי. אחד הבנים שלי בוגר מגמת מוזיקה בבית ווסט. הוא התחיל בחטיבה, אחר-כך בתיכון, והיום הוא זמר אופרה. הוא שר באופרה וגם במקומות אחרים. אני מכירה את החבר'ה הצעירים, החברים שלו. בניגוד למה שנאמר, יש לנו קאדר אדיר של מוזיקאים צעירים, שהם יכולים להיכנס לנעליהן הגדולות של מורי המוזיקה הוותיקים יותר. העניין הוא שאף אחד לא נותן להם בכלל קרבה או עידוד כלשהו להיכנס למערכת ולהמשיך להיות מוזיקאים, גם כיוצרים וגם כמבצעים. וזה הדבר שצריכים לחשוב עליו היטב, מה עושים עם הבוגרים של מגמות המוזיקה, איך אנחנו משתמשים בהם כמי שמניע את המוזיקה הישראלית לדור הבא.

היום אני דירקטורית באקו"ם, ואחד הדברים שהעלינו כהצעה באקו"ם אני מביאה לכאן. זה קיום תחרות יוצרים צעירים בתחום המוזיקה, באמצעות כל בתי הספר, המגמות למוזיקה ומורי המוזיקה. יש דבר דומה בנוגע למדענים צעירים, כשהשיא הוא בבית הנשיא. עושים תחרות ארצית שמתחילה מהמקומי ומגיעה לארצי. זה דבר יוצא מן הכלל. הכי מתאים שזה יהיה בתחום המוזיקה. זה גם ייתן דחיפה ומוטיבציה, גם למורים וגם לתלמידים, ישים את החינוך המוזיקאי על השולחן ויעודד אותו. אם אתם מעוניינים, אנחנו נשמח לקדם את זה ביחד עם המשרד.

כרגע תוצג לנו מצגת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בסוגיה הזאת. לקראת הדיון הוכן מסמך. בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אני אציג כאן ממצאים עיקריים מתוך מסמך שנכתב לבקשת חבר הכנסת יעקב פרי, שעוסק בנושא של מורים למוזיקה במערכת החינוך.

הנושא של חינוך מוזיקלי במערכת החינוך הוא נושא רחב, הוא כולל הרבה מאוד דברים, בין היתר נושא הקונסרבטוריונים שאתי תתייחס אליו בהמשך.

המוקד של המסמך שנכתב לבקשת חבר הכנסת פרי היה המורים למוזיקה, ובזה תתמקד גם המצגת.

קצת רקע על לימודי המוזיקה במערכת החינוך. לימודי המוזיקה למעשה לא נכללים במקצועות הליבה המחייבים במערכת החינוך, הם לא חלק ממקצועות החובה. עשינו איזה בדיקה מה קורה בעולם בהקשר הזה, ומה שמצאנו שכמעט בכל מדינות האיחוד האירופי החינוך המוזיקלי כן נכלל במסגרת לימודי החובה בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים, לא בהכרח כמקצוע נפרד, אלא כחלק מלימודי אומנות כלליים, אבל יש התייחסות ללימודי מוזיקה במסגרת לימודי החובה. בנקודה הזאת אני גם אציין שגם גורמי מקצוע בישראל, בין היתר פורום דוסטרובסקי, שאתם דיברנו, גם הם טוענים שצריך לכלול את לימודי המוזיקה בתוכנית הלימודים המחייבת.

נתייחס למה שכן יש לנו במערכת החינוך. בחינוך היסודי הקצאת שעות לימוד בלימודי מוזיקה היא אפשרית, היא לא חובה, במסגרת אשכול אומנויות. אשכול אומנויות כולל בין שעה לשלוש שעות, תלוי בדרגת הכיתה, תלוי באיזה סוג של בית ספר, אם זה ממלכתי או ממלכתי דתי. בחטיבות הביניים אפשרי לתת תוספת שעות לפי החלטת בית הספר למקצוע בחירה בתחום האומנויות. עוד פעם, זה לא חייב להיות מוזיקה, זה יכול להיות כל אחד מתחומי האומנויות, ובחטיבות העליונות לימודי מוזיקה נלמדים במסגרת מקצוע בחירה לבגרות, שלוש או חמש יחידות לימוד.

כמו שאמרתי, במערכת החינוך יש את נושא הקונסרבטוריונים, ואתי, שכאן לצדי, תתייחס לזה בהמשך.

מה שאתם רואים בתרשים הזה זה עיבוד שערכה עבורנו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – דוד שיושב כאן – על בתי הספר שבהם יש לפחות מורה אחד למוזיקה. כמו שאתם רואים, זה יורד ככל שאנחנו עולים בשלבי החינוך - - -

לצורך הדיון אני רוצה לראות מצגת הפוכה. בכמה אחוזים ביסודי אין מורים למוזיקה.

כשאנחנו מדברים על מורים למוזיקה, אנחנו מתכוונים למורים מן המניין, שהם עובדי המשרד או עובדים של בעלויות, וזה לא כולל חינוך חרדי. כמו שאפשר לראות, במחצית מבתי הספר היסודיים יש בהם לפחות מורה אחד למוזיקה, בשליש מחטיבות הביניים ופחות מרבע בחטיבות העליונות.

נתונים שנמסרו בעבר על-ידי משרד החינוך כאן בוועדה, בשנת 2011, הם היו קצת שונים מהנתונים שרואים כאן, לפחות בנוגע לבתי הספר היסודיים. הם הציגו אז נתונים שלפיהם 95% מהתלמידים בכיתות א' ו-ב' לומדים מוזיקה בהיקף של שעה אחת לפחות. אנחנו לא יודעים מה הסיבה לפער הזה. יכול להיות שהנתונים של המשרד כללו גם שיעורים או שעות שהן לא שעות של המשרד ולא מועברות על-ידי מורים של המשרד, אבל אולי משרד החינוך אחר-כך יוכל להתייחס לזה ולהסביר מה מקור הפער הזה.

עוד כמה דברים לגבי המורים למוזיקה, המורים מן המניין. יש במערכת החינוך כ-2,300 מורים מן המניין, 70% מהם מלמדים בחינוך היסודי ו-30% בחינוך העל-יסוד. 90% מהמורים הם אקדמיים, 36% מהם בעלי תואר שני ומעלה, ו-46% אחוזים מהמורים, כמעט מחצית, הם בגילאי 50 ומעלה, וזה גם מה שהתייחס אליו חבר הכנסת פרי, לגבי הצפי העתידי לפרישה. 22% מהמורים בחינוך היסודי ו-57% מהמורים בחינוך העל-יסודי מלמדים בהיקף משרה שלא עולה על עשר שעות שבועיות. סך שעות ההוראה השבועיות של מורים בחינוך היסודי הוא 27,500 שעות. בהינתן מספר הכיתות שיש לנו במערכת החינוך שהוא פחות או יותר דומה לזה, מדובר בממוצע על שעה שבועית אחת שניתנת לכל כיתה.

בטבלה הזאת אפשר לראות את המקומות שבהם אפשר לקבל הכשרה מוזיקלית אקדמית במדינת ישראל. בטבלה הזאת מוצגים מקבלי תואר ראשון בתחום המוזיקה משנת תשע"ו, השנה הקודמת. מה שאפשר לראות שאנחנו מדברים פחות או יותר על 230 בוגרים, מהם 70 בוגרים בתחום החינוך המוזיקלי, זאת אומרת, שליש מכלל הבוגרים. יש מעבר לזה עוד מסלולים שאפשר לקבל בהם הכשרה להוראה בתחום החינוך המוזיקלי, כמו תעודות הוראה באוניברסיטאות, מסלולי הסבה במכללות. אנחנו מדברים על עוד כמה עשרות שמסיימים הכשרות כאלה מדי שנה. מעבר למוסדות שמופיעים כאן, אני רק אציין שהחל משנת הלימודים הנוכחית גם המכללה לחינוך גבעת וושינגטון קיבלה הסמכה להעניק תעודת בוגר במוזיקה, ואנחנו יודעים מנתונים שקיבלנו מהלמ"ס שבשנת הלימודים הנוכחית לומדים שם 65 סטודנטים, זאת אומרת, יש עוד מעבר למה שאנחנו רואים כאן.

נאמר לנו על-ידי הגורמים שנוגעים בדבר שאחת הסוגיות בנושא לתחום החינוך המוזיקלי בישראל זו הסוגיה של מחסור בעיקר במורים למוזיקה, בעיקר משום שבשנים הקרובות צפויים היקפי פרישה גדולים מאוד. כמו שראינו קרוב ל-50% מהמורים הם בני 50 ומעלה. לפי הגורמים המקצועיים – בצלאל העביר לנו את המידע הזה – יש מחסור במורים למוזיקה גם בחינוך היסודי וגם בפריפריה. עוד מידע שנמסר לנו מצביע על זה שיש מחסור גם במורים איכותיים בתחום האינסטרומנטלי, נגינה. משרד החינוך, לפי מה שנמסר לנו, נערך להשלמת המחסור באמצעות פתיחה של תוכניות הסבה להוראת המוזיקה. ראינו שבמכללת לוינסקי מתכוונים לפתוח תוכנית כזאת, ואני מניח שמשרד החינוך יתייחס גם לזה בהמשך. אני אתן לאתי להתייחס לנושא של הקונסרבטוריונים בחינוך המוזיקלי. תודה.

תודה רבה. אסף דיבר על החינוך המוזיקלי בבתי הספר, אבל חלק ניכר מן החינוך המוזיקלי ניתן מחוץ למערכת החינוך הפורמלית במסגרות שונות ומגוונות. אני אתמקד בנושא של הקונסרבטוריונים, על-פי מסמך שנכתב עבור חבר הכנסת פרי בשנה שעברה, שנת 2016.

הקונסרבטוריונים משתפים פעולה עם בתי הספר בכמה דרכים: הנושא של "מודל מוזיקלי יישובי", שפועל בבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים ב-22 רשויות מקומיות; שיעורי נגינה לתלמידים במגמות מוזיקה בחינוך העל-יסודי; הגשת תלמידים לבגרות במוזיקה-רסיטל, ברמת שלוש או חמש יחידות.

על-פי נתוני המשרד בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ו, היו 39 קונסרבטוריונים מוכרים, מתוקצבים ומפוקחים על-ידי משרד החינוך, מתוך 184 קונסרבטוריונים פעילים. בקונסרבטוריונים האלה למדו כ-15,000 תלמידים ולימדו כמעט 1,800 מורים למוזיקה.

דובר פה על מורים, אז המורים בקונסרבטוריונים לא מועסקים על-ידי משרד החינוך או בעלויות, אלא על-ידי הקונסרבטוריונים עצמם, והמשרד לא עוסק בתנאי ההעסקה שלהם ובאופן ההעסקה שלהם.

גם שכר הלימוד בקונסרבטוריונים לא מפוקח על-ידי משרד החינוך, ועל-פי נתונים שנאספו מן הקונסרבטוריונים בשנה הקודמת, ראינו ששכר הלימוד בקונסרבטוריונים הוא בין 300 שקלים לחודש ל-1,100 שקלים בחודש, כלומר, יש טווח רחב מאוד.

לא ברור אם ה-15,000 זה של ה-184 מוסדות או רק של ה-39 מוסדות.

המידע שאני עוסקת בו כאן הוא רק על הקונסרבטוריונים המוכרים והמתוקצבים. לגבי קונסרבטוריונים אחרים, מכיוון שהם לא מפוקחים, אין עליהם מידע.

שכר הלימוד הוא בין 300 שקלים בחודש ל-1,100 שקלים בחודש לשיעור נגינה יחידני של 45 דקות עד שעה, לפעמים ההורים גם צריכים להוסיף לזה תשלום עבור שכירת כלי נגינה או רכישת כלי נגינה. משרד החינוך וגורמים נוספים מממנים מלגות, אבל אין מדיניות אחידה או קריטריונים ברורים בנושא הזה, וכל קונסרבטוריון פועל באופן אחר.

כמו שאנחנו רואים, בשנת 2015 ההורים מימנו כמעט מחצית מהתקציב הכולל של הקונסרבטוריונים, משרד החינוך מימן פחות מ-10%.

הקונסרבטוריונים המוכרים והמפוקחים ממומנים על-ידי משרד החינוך באמצעות - - -

תחזרי לשקף הקודם. קודם תהית לגבי הפערים, בין 300 שקלים ל-1,100 שקלים. הפער הזה מושלם, אין יש מאין. זה יכול להיות מושלם או מההורים או מרשות מקומית. לו יצויר שהיתה מוצגת לנו כאן טבלה של תמיכת רשויות מקומיות בקונסרבטוריונים, היינו רואים גם שם את אותם פערים.

באמת בדקנו את הנושא הזה במסמך וראינו קשר ישיר בין היקף התמיכה של הרשות המקומית, לא של משרד החינוך, לבין שכר הלימוד.

הפער הזה מושלם או מהרשות או מההורים. הם הדומיננטיים.

המסמך מופיע באתר הכנסת אם מישהו מעוניין להעמיק בו יותר.

כמו שאמרתי, הכרה של משרד החינוך בקונסרבטוריונים המוכרים מבוצעת באמצעות מבחני תמיכה שמפרסם המשרד. בסך-הכול התקציב של משרד החינוך בשנה שבדקנו, 2015 – הוא העביר לקונסרבטוריונים בערך 11.5 מיליוני שקלים, כשהתקציב הזה, כמו שאנחנו רואים, הוא נשאר די קבוע בעשור הקודם. כמו שנאמר פה, על-ידי חבר הכנסת פרי, בשנים הבאות התקציב עלה לכמעט 18 מיליוני שקלים. במקביל, פרסם משרד החינוך מבחני תמיכה חדשים שיאפשרו הכרה בקונסרבטוריונים נוספים. תודה רבה.

מנכ"ל אקו"ם.

תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה. אני נזכר בילדות שלי. כשאני הייתי בבית הספר היה רק בית ספר יסודי, לא היתה חלוקה לחטיבות, ובכל בוקר פתחנו את יום הלימודים במסדר בוקר. כל הכיתות עמדו זו לצד זו בטורים ארוכים, והמורה שרה לחצה באקורדיון את "שירה הנוער, שיר עתידנו:/ שיר התחדשות, בניין ועלייה./ - - -" או את "בוקע עולה לו שיר הנוער,/ נפשנו רושפת ולבנו חם/מטללי שחרים נוצץ ראשינו/ - - -", ואחר-כך גם היינו פוגשים את אלה שכתבו את השירים. אני זוכר עד היום כמה היה לי מרגש לפגוש את אמיתי נאמן, שאני יודע שהוא זה שכתב, חיבר והלחין את "שירה הנוער".

עד היום השפה שלי מאוד עשירה בזכות זה שלימדו אותנו שירים. המילה "רושפת" – אני שואל את הנכד שלי היום מה זה רושף, מה זה רשף, מה זה רושפת, הוא לא יידע בחיים. אם שירנו יהדהד כל חי סביבנו, הד הרים יישא קולו – בשבילו זה סינית. אלה מילים עבריות, והאיכות והתכונות היפות האלה שיש ביצירות המקור - - -

היום יש לנו, דודי בו.

טודו בום.

יש לנו טודו בום, שזה - - -

התכוונתי ללהיט - - -

הוא נקרא "טודו בום", שבפורטוגזית זה הכול בסדר, הכול טוב. זה בסדר. לומדים מילים בפורטוגזית, זה גם לא רע. כל פורטוגזי שאתה נפגש אתו, השאלה הראשונה זה "טודו בום".

מה זה בפורטוגזית?

הכול בסדר, או הכול טוב. זו גם שאלה וגם תשובה.

אני חוזר לשפה העברית ולמפגשים המרגשים שאפשר לקיים עם יוצרים שעדיין חיים בקרבנו. אני יודע שהמשרד מתחיל ועושה דברים בכיוון הזה, ואני רוצה לברך. לא הכרתי קודם את העושים במלאכה, אבל נתקלתי בשנתיים האחרונות. בצלאל קופרווסר מוליך ועושה עבודה יפה מאוד בכיוון הזה. אני מאוד מקווה שהם ימשיכו להפגיש את התלמידים עם יוצרי התרבות שלנו. תודה.

סביב השולחן מישהו רוצה להתייחס? בבקשה, אדוני.

בהקשר לנתונים שהוצגו כאן, דיברו כאן על בעיית מחסור. אני חייב לציין שמבדיקה שעשינו מבחינת הבוגרים במוזיקה, השיעור שנכנסים להוראה הוא פחות מחצי. ואני מדבר על כל המקורות: בוגרי המכללות לחינוך, בוגרי אוניברסיטאות וכן הלאה. מה שאומר שמבחינת הפוטנציאל, אם מישהו מדבר על מחסור, ואני לא יודע לדבר על מחסור, הפוטנציאל קיים. שיעורי הכניסה הם כל-כך נמוכים, בחלק מהשנים זה מגיע אפילו ל-30%. זאת אומרת, יש הרבה מאוד בוגרים בתחומים האלה שבכלל לא מגיעים למערכת החינוך. תודה.

בבקשה.

בוקר טוב. אני מודה לך, יושב-ראש הוועדה, ולחבר הכנסת פרי על קידום התחום הזה מבחינה פרלמנטרית. אני מצטרף למטרה הגדולה, כי למוזיקה יש כוחות מאחדים. אני חושב שעצם קיום הכינוס הזה מסמל על איזה איחוד שהוא מעל לחילוקי הדעות שאנחנו רגילים לשמוע במשכן הזה.

ישבתי פה לפני שנה ושלושה חודשים, עת חבר הכנסת פרי ניסה להעלות את חוק הקונסרבטוריונים והבטחנו במשרד החינוך שנקדם כמה רפורמות משמעותיות מאוד. ואני שמח לבשר על קידומן ועל סיום התהליכים, גם ברמת ההבשלה וגם בהוצאתם לפועל. לא השארנו את זה רק בחזקת מלל אלא זה טופל עד הסוף.

כדי לסבר את האוזן נאמר שכפי שדווח פה לפני שנה, עד לפני שנה, במשך 40 שנה, היו בסך-הכול 39 קונסרבטוריונים בפיקוח. הבטחנו שנייצר מבחני תמיכה חדשים שבעזרתם הקול קורא יקרא לקונסרבטוריונים ולרשויות חדשות. אני שמח לבשר שהשנה אחרי מבחני התמיכה יש 68 קונסרבטוריונים בפיקוח. יש עוד ארבעה בהמתנה.

כשאתה שואל יהודי, הוא אומר למה רק 68, למה לא 100?

במשרד החינוך אנחנו עושים דרך. זה בהחלט פריצת דרך אחרי 40 שנה. צריך להגיד פה שגם הנושא של הפריפריה עלה לפני שנה, אז אני רוצה להגיד שנכנסנו 29 קונסרבטוריונים חדשים. מתוך סך-כול הקונסרבטוריונים יש 24 שהם בפריפריה בין אשכול סוציו-אקונומי 2 ל-5. מה שעשו מבחני התמיכה החדשים, הם הסתכלו על השונות ועל הרב-תרבותיות במדינת ישראל, ואפשרו לרשויות מוחלשות לקבל תקצוב.

זה הולך עם הגדלת תקציב התמיכה?

בעניין הזה פתחנו את הקול קורא באחריות רק אחרי שקיבלנו אישור ממשרד החינוך להכפלת התקנה, ונמצאת פה תמי והיא תספר לכם שהתקנה - - -

אם הבסיס ב-2016 היה 10.055 מיליוני שקלים, השנה הוא 17.890 מיליוני שקלים, וזה משמעותי. נכנסו 8 מיליון. עוד דבר, בדרך כלל אנחנו גם נותנים עודפים בסוף השנה, ובשנה שעברה התקציב הסופי היה 12.891 מיליוני שקלים, השנה הוא אמור להיות 22 מיליון.

שמנו לב במצגת שבדרך כלל השינויים יותר גדולים - - -

נכון, כי מאוד חשוב לנו הנושא, וכשיש לנו עודפים אנחנו נותנים אותם. כשאני אומרת לך עכשיו "22 מיליון", לא בטוח שזה הסוף.

אני מאוד מודה לך.

כמו שהיא אמרה, הכפלנו את התקנה התקציבית, שזה גם חשוב. הבנו שאנחנו צריכים לדאוג לא רק לתורה אלא גם לקמח.

עשינו גם פריצת דרך במגזר הערבי. היה קונסרבטוריון אחד, יש היום שלושה קונסרבטוריונים בפיקוח ועוד שניים. זה ערך חשוב לנו מאוד, הקידום הרב-תרבותי. רשויות שיש בהן אוכלוסייה מעורבת, כמו עכו, או כמו חיפה, אישרנו להם תקציב מוגדל כדי לייצר את הרב-תרבותיות ביישובים האלה, מקדם של 40%, כדי שהם יוכלו לעשות פעולות רב-תרבותיות. לא הסתפקנו רק בתקצוב - - -

זה בלא פורמלי. מה בפורמלי?

עשינו הרבה מאוד פריצות דרך גם בתחום הפורמלי. צריך לומר שהוספנו למגמות המוזיקה בעל-יסודי תקציב של 6% לסך השעות שמביא כל תלמיד. גם פה הרגשנו שמגמות המוזיקה שמגישות לבגרות מתוקצבות בחסר וגם הקופה של הרשויות המקומיות, וזה מגיע על חשבון הכסף הפרטי של ההורים. הזרמנו יותר כסף ציבורי למערכת כדי - - -

- - - המגמות של הניגשים?

יש במדינת ישראל כ-140 מגמות מוזיקה בעל-יסודי, כ-4,000 תלמידים שלומדים מוזיקה ברמה של חמש יחידות. יש בכל שנה 900 תלמידים שניגשים לבגרות ברמה של חמש יחידות רסיטל - - -

האם יש עלייה, יציבות או נסיגה?

מגמות המוזיקה הן כל הזמן במגמת עלייה. המגמות של הרסיטלים של הבגרות הן במגמת עלייה כללית, אבל זה פחות או יותר המספר, שזה מספר יפה, 900 תלמידים בשנה שניגשים למבחן בגרות ברמה של חמש יחידות, ברמה אינסטרומנטלית.

תתייחס גם למצוקת המחסור במורים.

אני רק אומר שחוץ מזה, השנה, אתמול זו היתה הפעם הראשונה שמדינת ישראל השקיעה בבגרות מקוונת למקצוע הזה. זו בגרות מאוד-מאוד יקרה, בגלל שמוזיקה זה מקצוע שהוא עתיר מידע וידע אתה לא יכול להיבחן רק בעט ונייר. זה מורכב, אתה צריך לשמוע, אתה צריך להקשיב, אתה צריך להגיב. זה פיתוח מאוד-מאוד יקר, גם הבחינה עצמה. אנחנו יודעים שבחינת בגרות זה קצה של תהליך מאוד משמעותי של כל השלבים שמכינים, לכן הבגרות החיצונית הזאת היא משמעותית. עשינו פריצת דרך גם בבתי הספר המנגנים. השנה הוספו עוד 150 בתי ספר מנגנים בכל הארץ, שזה גם משמעותי. זה במהלך של שנה ושלושה חודשים בסך-הכול של עבודה מאומצת, מאז היותנו בוועדה.

לגבי המחסור במורים אני אומר כך: מדינת ישראל קיבלה מתנות בדמות עולים חדשים בשנות ה-70 ובשנות ה-90, והיה היצע מאוד-מאוד גדול של מורים למוזיקה. מסלול ההכשרה למורים למוזיקה הוא מאוד-מאוד יקר, ומכיוון שהיה היצע גדול מאוד של מורים גם נסגרו מוסדות להכשרת מורים, כמו באורנים, ואם אני לא טועה גם במכללת קיי ובעוד כמה מקומות.

יש עוד מסלולי הכשרה יקרים במוסדות להשכלה גבוהה שמתקיימים. לעומת זאת ראינו מסלולים שהם לא יקרים והם כמעט נכחדים, כמו מדעי הרוח. השאלה איזה תמריץ כמדינה, כמשרד, אנחנו יכולים לתת למורה, כשאנחנו יודעים שהאופק שלו בסוף זה שמונה שעות שבועיות, כשהוא ייסע בין ארבעה בתי ספר, ויכלה את זמנו בדרכים?

אני איש מספרים, סטטיסטיקות וניהול, אין לי ידע אחר. כדי שאני אגרום למורה העתידי לרצות להיות מורה למוזיקה, וזה תחום שהוא אוהב, האם אתה מזיז את הנטיות, את האהבות שלך לצד, כדי ללכת לאפיקים יותר כלכליים ויותר רווחיים? אני חושב שהמשרד צריך להוביל בקטע הזה כיוון מסוים, שיהיה אופק לאנשים. לא תרצה לקבל אותו בהסבה בקריירה שלישית מהייטק או משהו אחר. אל תבנה על הברכה שהיתה לנו בשנות ה-90 עם גלי העלייה. היום האוכלוסייה הזאת מתבגרת, אנחנו מרגישים את זה בהרבה תחומים: תחום התעשייה, התחום הטכנולוגי – בהרבה תחומים. לאור המצב, האם אתם חושבים על רעיון איך אנחנו מושכים לתוך זה?

קודם כול, אני מודה, יש בעיות, ואנחנו לא נשארים אדישים לבעיות האלה, ובמשרד, כפי שאתם רואים, אנחנו מנסים להגיע לדברים האלה באופן מוסדר, גם לעניין הכשרת מורים. אייל רם הוא סמנכ"ל להכשרת מורים. עכשיו נכנסנו לתוכנית מיפוי גדולה מאוד בתחום הכשרת המורים, אנחנו מכינים מיפוי, כשאנחנו רוצים לקבל מכל אוניברסיטה ומכל מוסד להכשרת מורים את פוטנציאל הגדילה שלו וגם סעיף ליד זה מה המדינה צריכה לעשות כדי שמספר הסטודנטים הזה יגדל. אנחנו אמורים להשלים את המיפוי הזה עד סוף חודש יולי, כדי להגיש למשרד תוכנית מסודרת בעניין הכשרת המורים. צריך לומר שאנחנו עובדים פה גם בתנועת מלקחיים, אנחנו גם מנסים בעזרת המיפוי להבין איפה החסמים ולטפל בהם, ומצד שני, גם לטפל במודל ההעסקה של המורים האלה בבתי הספר, כדי שהוא יהיה יותר אטרקטיבי והוא יקרא ליותר מורים להגיע לתחום הזה.

תודה.

אני רק רוצה לענות ליוריק ולהגיד לו - - -

הפרוטוקול יקבל את זה.

הוא שאל על עניין של פתיחת היום בשיר. השקנו לפני שנה תוכנית שנקראת "שיר של יום". בתי הספר יפתחו את היום בשיר, כי אנחנו מבינים שלשיר הזה יש השפעה רבה מאוד גם על העניין של המורשת, ארגון הזיכרון, אוצר מילים, משלב לשוני גבוה, היסטוריה, כשהשיר מקפל בתוכו איזה פסקול של אומה, של מורשת. פיתחנו לזה מודל שנקרא "שיר של יום", ובשנה הבאה יפתחו 800 בתי ספר את הבוקר שלהם בשיר, כשעשינו לזה את כל דגמי ההוראה שעושים את העבודה גם במוזיקה, גם בתרבות יהודית ישראלית, גם בשפ"י וגם כמובן בעניין של שפה. כשניקרא לפה פעם נוספת נשמח ונתכבד לתת דיווח גם בעניין הזה.

עוד שאלה שהתעוררה. בעבר היה, יכול להיות שזה עוד קיים, היו בתי ספר יסודיים שהגדירו את עצמם כבתי ספר מוזיקליים. במה הם חויבו? מה הם נתנו? במה הם שונים מאחרים?

אני יכולה לענות על זה?

מי זו אני?

אני מדריכה ארצית בחינוך המוזיקלי. אני עדיין עובדת בבית הספר כמורה למוזיקה וכרכזת בית ספר מוזיקלי, בית ספר יסודי שקיבל את הייחודיות של המוזיקה, ועדיין, 26 שנה, הוא פועל כבית ספר מוזיקלי.

מה הייחודיות?

אצלנו זה בית ספר דתי, אז כל תלמידה מקבלת שעה של מוזיקה כללית, שעה של מוזיקה יהודית, שעה של נגינה, שעה של מקהלה ושעה שבית הספר שר.

האם המשרד מתקצב את השעות האלה?

כן.

זאת אומרת, אנחנו יודעים איך לעשות את זה אם אנחנו רוצים.

יש כאלה שיודעים. זה בדיוק מה שרציתי לומר, אני באה מהמקום הזה של בתי הספר היסודיים. ראשית, המצוקה של המורים למוזיקה, באמת אנחנו מרגישים אותה, כי מרבית המורות שעלו מחבר העמים היום הן לקראת פרישה. לא מדברים רק על תקציבים, אלא על הכשרת מורים. שם צריך לשים עכשיו את כל יעדינו, הכשרת מורים שיגיעו לבתי הספר היסודיים, לא המורים לחטיבות הביניים, לא המורים לחטיבה העליונה ולא המורים לכלים, קודם כול את הבסיס, כי אחרת אנחנו מאבדים את זה.

אין ספק שילד שעולמו עטוף במוזיקה, בזמר עברי, אני רואה מה זה עושה לו. אני מבין אלה שכתבו את התוכנית "שיר של יום", והגעתי לבתי ספר כאלה שלא היתה להם שום גישה, והם באמת מדברים על "טודו בום" ועל בן אל וסטטיק. אני לחלוטין לא מזלזלת, אבל זה לא מה שאני רוצה שהתלמידים ילמדו.

אני רואה את התהליך שהילדים עוברים מרגע שהם באנטי הגדול עד לרגע זה שהם מסתכלים על המורה למוזיקה והם מסתכלים בכלל על השיר בהתבוננות אחרת לחלוטין, והם משתפים פעולה והם שמחים. אנחנו רואים את המפגשים למשל עם נורית הירש, שהיא עושה בבתי ספר יסודיים, סביב תוכנית שנקראת "מורשת". הילדים בהתחלה לא יודעים מי זו נורית הירש, זה לא מעניין אותם, זה נראה להם משהו שהוא רק כתוב, ואחר-כך הם רק מחכים לרגע שהיא תעלה על הבמה וישירו יחד אתה בשמחה.

כמו שיוריק אמר, השפה הגבוהה, הטקסטים האלה, החיבורים לתרבות יהודית-ישראלית, להיסטוריה, לגיאוגרפיה, אני חושבת שזה המקום לומר שאם לא נתלה את יהבנו בחינוך המוזיקלי בבתי הספר היסודיים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד כמה שנים ללא בסיס.

תודה. בצלאל, לו יצויר בעקבות היום הנפלא שיזם יעקב פרי ידיד,י של הוקרה בכנסת למוזיקה הישראלית, המודעות תגבר ויהיה סחף של מנהלי בתי ספר שיבקשו להיות בסטטוס הזה של בתי ספר מוזיקליים, האם תהיה מגבלה בהקצאת השעות?

בים חמישי הקרוב יהיה הדיון האחרון. יש פה איזה ערב רב של בלבול במושגים.

אנחנו לא מתבלבלים. יש הרבה מושגים.

אנחנו שואלים אם כן או לא.

לימדו אותנו רק לשאול שאלות. לימדו אותי לשאול שאלות, את התשובות מישהו אחר צריך לספק.

אין לנו מונופול על השמות שבתי הספר נותנים. לא נראה לי שנגביל.

לא בשמות, בשעות.

עוד מוקדם מדי להגיד לאן זה יתפתח.

תודה. בבקשה.

צהרים טובים, אני מנהלת תחום בכיר לחינוך במשרד העלייה והקליטה. אני רוצה להתייחס - - -

סליחה. האם עשיתם מחקר מאיזו מדינה אפשר לייבא או לפתח גל עלייה כזה שיתרום למוזיקה?

עדיין לא עשינו מחקר כזה, אבל בלי ספק, כמו שהקודמים לי ציינו, חלק ניכר מהמורים למוזיקה באו מחבר המדינות לשעבר.

קודם כול, לגבי ההכשרה של מורים. יש אצלנו אגף תעסוקה שיש בו קידום העסקה למורים עולים במערכת החינוך. במסגרת הזאת המשרד משתתף בעלות של שליש משרה למורה לשנה הראשונה. כמו כן, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך נפתח מסלול ייחודי להשלמת תעודת הוראה למי שכבר יש לו תואר ראשון - - -

בכל מקצועות ההוראה.

בכלל, כולל מוזיקה. יש חונכות למורים עולים וחיזוק העולים. מורים עולים מקבלים עד שבע שעות תוספתיות למשרתם כדי לסייע בהיקלטות שלהם. בנוסף לזה, דיברתם ובצדק על המוזיקה כמחברת. גם המוזיקה העברית כמחברת לתרבות החדשה וגם המוזיקה מארץ המוצא, כי בסופו של דבר העולים מצמיחים פה ענפים ועלים, אבל יש להם גם שורשים, שגם אותם אנחנו רוצים - - -

הם יוצרים תרבות. התרבות מתהווה.

בלי ספק. המשרד מעניק מדי שנה פרס על שם יורי שטרן לעולים יוצרים, ובמסגרת זו ניתנים פרסים – זה היה לפני כחודש – לעולים יוצרים גם בתחום ההלחנה וגם בתחום הביצוע, כדי לעודד יצירה ויצירה רב-תרבותית. אנחנו רואים עולים גם מחבר המדינות לשעבר, גם מיוצאי אתיופיה ומדינות רבות אחרות.

האם מישהו בדק האם ילדי אותם עולים, מאותו גל שהשביח את הענף הזה, האם הילדים שלהם המשיכו בעקבותיהם או שדיכאנו להם את היצר הזה?

אני חושבת באופן אישי, אבל זה אני לא אומרת במשרד.

יש מושג שנקרא "אוף דה רקורד".

אני חושבת שמוזיקה קשה מאוד לדכא אם היא בנשמתך ואם אתה יונק אותה עם חלב אמך.

יש הבדל אם את לוקחת את זה - - -

אני אתייחס. קודם כול, בואו נתחיל ממה שקיים. אנחנו נותנים תמיכות לרשויות מקומיות עתירות עולים. במסגרת זו יש מקהלות, חלק מהן מקהלות של קשישים, חלק מהן מקהלות של קשישים וטרנים, ששרים גם בשפתם - - -

מה עם מקהלות של נערים וילדים?

שוב, יש אפשרות גם לרשויות מקומיות – פה אנחנו פועלים בשם האינטגרציה, אז המקהלה לא תהיה בדרך כלל, לפחות בתמיכה שלנו, רק של עולים, אם כי קיימות מקהלות כאלה גם במסגרות פרטיות. בנוסף, אנחנו נותנים אפשרויות לרשויות לתת לעולים פנאי איכותי. דובר פה עד כמה יקר לקנות שיעור מוזיקה ואפילו בקונסרבטוריון. אומנם אנחנו לא נותנים בהקשר הזה תמיכה בפרט, אבל אנחנו כן נותנים השתתפות בחוגים שונים, לפי בחירת הרשות ולפי צורכי הילדים.

בזמן הקרוב נצא בקול קורא להקמת מאגר למוסדות שיוצרים תרבות ייחודית, ביניהם תיאטראות ייחודיים וביניהם גם יוצרי מוזיקה ומחול ייחודיים. אני סבורה שגם זה יעלה אל השיח - - -

תודה. כל מה שייעשה, יכול לסייע. בבקשה.

אני מנכ"ל הפדרציה לתקליטים, האיגוד שמאגד את מרבית המפיקים הישראליים הבינלאומיים. חשוב לי מאוד-מאוד דווקא בנוכחות האנשים הנכבדים פה ממשרד החינוך להזכיר שאחד מהדברים החשובים ביותר בנושא של חינוך במוזיקה זה חינוך הדור הצעיר, ואנחנו מוכנים להירתם לעניין הזה, להגנה על זכויות יוצרים, להימנע מגניבת זכויות יוצרים, ללמד את הדור הצעיר שכאשר אתה מוריד שיר או סרט או כל דבר שמוגן בזכויות יוצרים בצורה פירטית זו גניבה לכל דבר ועניין. אנחנו מוכנים לבוא ולהירתם לנושא הזה. אני בטוח שגם אתם, חברי הכנסת הנכבדים, שיושבים פה באולם הזה, אני בטוח שבקרוב – אנחנו יודעים שמשרד המשפטים הולך לצאת בתזכיר חוק או הצעת חוק בעניין – אני בטוח שתתמכו בנושא הזה, כי זה חשוב מאוד.

תודה. בבקשה.

שלום, אני נציגת משרד התרבות, אני מנהלת המחלקה למוזיקה במשרד התרבות. אני רק אוסיף לפעולות שעושים משרדי ממשלה אחרים בהקשר הזה. כמובן גם אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד בחינוך המוזיקלי. במסגרת האפשרויות של התמיכה שלנו אנחנו תומכים בכיתות אומן בכל רחבי הארץ, מהצפון ועד הדרום.

מה זה כיתות אומן?

כיתות אומן מיועדות לתלמידים שכבר החליטו שהם רוצים להשקיע מעבר לשעות מעטות, כאלה שרואים שיש להם גם עתיד להיות מוזיקאים, עם מורים מחוץ-לארץ, שמות בולטים בתחום, אנחנו תומכים במקהלות נוער שעומדות - - -

אם את מאגמת את כל תקציבי התמיכות שקשורים למוזיקה, תחומים, מגמות – האם הם בעלייה, בירידה?

בעלייה וגם השנה תהיה עלייה, כך סוכם במשרד. אנחנו מוציאים לפועל השנה גם מבחני תמיכה חדשים למקהלות, תחרויות למוזיקה.

אני חייב לקצר כי יש לי עוד דיון שכבר גלשנו אליו.

אדוני היושב-ראש, יש לי רק בקשה, אם אפשר היה לשלב ידיים יותר אמיצות בין משרד התרבות והספורט עם משרד החינוך.

נקרא לזה בסיכום. אחרון הדוברים.

אני מנס ציונה. אני אדלג על התודות, גם ליענקל'ה וגם לך, כבוד היושב-ראש. ישבנו גם אצלך במשרד וגם עם יענקל'ה. לצערי עוד לא הסתייע העניין של החוק.

לא התייאשנו. אנחנו חושבים שבסוף יעקב פרי יהיה בקואליציה ויקבל את החוק.

אולי בזכות הוועדה משהו יקרה - - -

או שיהיה מורעל אחר מהקואליציה והוא יהיה מוכן לוותר על הקרדיט לטובת העניין.

אין בעיה.

את העניינים האלה אני אשאיר לכם.

המדינה חייבת להכיר בזכות בסיסית שכל ילד במדינת ישראל זכאי לנגן – זה לא הרבה – ולסדר את העניין הזה. לא ייתכן, זה מגוחך, מדברים על יוקר המחיה, וזה יוקר המחיה, לשלם בין 300 ל-1,100, מה שראיתם במצגת כאן. תבינו ש-300 שקלים זה סופר זול וכמעט זה לא קיים. 1,100 שקלים לחודש זה יותר משכר לימוד אוניברסיטאי, זה מעבר לקנייה של כלי נגינה. זה דבר אחד.

שיעור פרטי בנגינה.

דבר שני. משרד החינוך אומנם מתקצב את הקונסרבטוריונים המפוקחים, ואני שמח על זה שמעגל הקונסרבטוריונים הלך והתרחב, ואפילו על פניו גדל התקציב במעט. עד היום למשל, בשנת 2017, סוף חודש יוני, אף קונסרבטוריון לא יודע מה תקציבו. זאת אומרת, מראש ייתכן שהוא עובד בדפיציט, בגירעון, וייתכן מאוד שבשנת הלימודים בספטמבר, כשהוא יפתח שנת לימודים חדשה, הוא ייאלץ לסגור פעילויות. גם את הנושא הזה צריך לסדר.

או שההורים ישלמו.

תודה. עיינתי ברפרוף על הסיכום הקודם משנה שעברה, ומתוך כלל הסעיפים יוצא שמשרד החינוך קשוב לעתים קרובות לדיוני הוועדה ולסיכומים. בסעיף 3 קראנו למשרד החינוך להגדיל בצורה משמעותית את התקציב ללימודי המוזיקה. הכפלה אני חושב שזה הגדלה משמעותית, אבל אתם מבינים שלא נאמר די.

הוועדה מודה לחבר הכנסת יעקב פרי על יוזמתו לציון יום ההוקרה למוזיקה הישראלית. ועדת החינוך של הכנסת רואה בחינוך המוזיקלי תחום חשוב, התורם רבות להגברת כישורי הלימוד, להישגי התלמידים ולשיפור הכישורים החברתיים.

הוועדה דנה בעבר ותדון גם בעתיד במצבם של בתי הספר למוזיקה וסבורה כי יש להגביר את השתתפות המדינה באמצעות משרד החינוך ותמיכה בהם כדי לאפשר לכל נערה ונער לזכות בחינוך מוזיקלי.

על משרד החינוך להתייחס לעתודת המורים למוזיקה ולקדם את פני המחסור, ולשקול לכלול את לימודי המוזיקה במקצועות הליבה.

הוועדה מודה על הגידול, בתמיכת משרד החינוך, בקונסרבטוריונים.

הוועדה מודה למשרדי הממשלה השונים, משרד החינוך, משרד התרבות והספורט ומשרד הקליטה, על העשייה בתחומי המוזיקה וקוראת למשרדי הממשלה הנ"ל לשלב ידיים ולשתף פעולה ביחד כמכפיל כוח. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:08.