הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 522

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ד' בסיון התשע"ז (29 במאי 2017), שעה 9:00

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 18), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יוליה מלינובסקי

טלי פלוסקוב

איציק שמולי

ענת ברקו

חמד עמאר

עודד פורר

סתיו שפיר

תקציבן הקרן, משרד הביטחון וצה"ל - אייל דולב

יועמ"ש של הקרן לקליטת חיימ"ש, משרד הביטחון וצה"ל - בת חן הורוביץ

סגן ראש האגף, משרד הביטחון וצה"ל - חיים ניר

רע"ן ת"ש, משרד הביטחון וצה"ל - קרן זר אביב

רפרנטית בטחון באג"ת, משרד האוצר - ליאור בראון

ע' ראשי בלשכה המשפטית, משרד האוצר - רון מר

רפרנט ביטוח לאומי באג"ת, משרד האוצר - אייל מדן

מפקח ארצי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - נסים בן לולו

יועץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - רועי הראל

ממונה הכשרה מבוגרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - ניקול מור

מנהל אגף בכיר צעירים, משרד הקליטה - יצחק ברוך אוחנה

עו"ד במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור גרנית

עו"ד-לשכה משפטית, ביטוח לאומי - שרית דמרי

מרכזת בכירה אגף אבטלה, המוסד לביטוח לאומי - מי עמיאל

רכזת תחום צעירים וחיילים בודדים, הסוכנות היהודית - אימבל קואס

מרכז בכיר ארגון ופרויקטים, רשות השירות הלאומי אזרחי - שלו וובו

יועץ משפטי-שא"ל, משרד החקלאות - יואב ארבל

קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון מקומי - פנחס קבלו

יו"ר העמותה למען משרתי המילואים - אברהם סיאג

פורום ארגוני חיילים בודדים - הילה סולימני

יו"ר ועדת ביקורת, נכים למען נכים - דן קדרון

רכזת סיעוד, קו לעובד - עידית לבוביץ

עו"ד משרד החינוך, משרד החינוך - מיכל חורין

מוזמן/ת - עמר כהן

מוזמן/ת - יפה וולמן

מוזמן/ת - מרית לביא

שדלן/ית - רות פרמינגר

ענת מימון

אתי שבתאי

יפה קרינצה

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 18), התשע"ז-2017, מ/1122, הצעת ח"כ מרדכי יוגב

בוקר טוב, היום 29 במאי 2017, ד' בסיוון התשע"ז, השעה 9:05. על סדר-היום הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 18), התשע"ז-2017, מ/1122, הצעת חוק שהוגשה על-ידי מספר חברי כנסת: מרדכי יוגב, חמד עמאר, רוברט אילטוב, אורלי לוי אבקסיס, ענת ברקו, עודד פורר – כל הסיעה בבת אחת – יוליה מלינובסקי, איציק שמולי, שולי מועלם-רפאלי, מיקי לוי וסתיו שפיר.

בדיון הקודם ביקשנו מהאוצר להעביר לנו את הדוח על העודפים של הקרן בשנים הקודמות. ביקשנו חמש שנים; קיבלנו ארבע שנים. אני מבקש שתתקנו בשורה האחרונה: ההעברה לא נעשתה ב-2017 אלא בשנת 2014. כפי שאתם רואים הניצול – במקומות שנתנו לנו - הוא 98%, 96% ו-91%, דהיינו כולם מעל 85% וזה מוכיח שהניצול הוא כמעט אופטימלי.

היתרות, כפי שצוין פה, עברו כולן בדצמבר, חוץ מאשר ב-2017 שהועברו כבר במרץ, וזה מה שביקשנו - שתעשו מאמץ להעביר את זה בהקדם. אם זה יהיה כתוב בנוסח אז נדון בזה עכשיו, כי את ההסכמה העקרונית קיבלנו בדיון הקודם, אבל כרגע אמרו לי שהאוצר לא רואה את זה בעין יפה ורוצה לדבר על הנקודה הזאת. אני מבקש שנעשה את זה כשנגיע לסעיפים, ברשותכם.

עוד מישהו רוצה להעיר הערה כללית? לא. אז קודם כול, תודה, ליאור בראון, על זה שהמסמך הגיע בין שתי הישיבות. ברשותכם, נמשיך בקריאה.

הגענו לסעיף 5 להצעת החוק, אבל אני רוצה להציג שינויים שהכנסנו בסעיפים שהכנסנו בסעיפים שכבר קראנו בעקבות הדיון שהיה. הנוסח שמונח בפניכם כולל ב"עקוב אחר שינויים" את השינויים ששולבו. בסעיף 1 להצעת החוק, שמתקן את סעיף ההגדרות, כמו שהוער על-ידי נציגי הרשות לשירות אזרחי, היה את חוק שירות אזרחי שחוקק ב-2017 ובעקבות התיקון שנעשה יש כל מיני שינויי מונחים שצריך לעשות. אתם רואים בסעיף 1 גם את ההגדרה של "שירות לאומי אזרחי" שהתאמנו, גם את ההגדרה של "שירות לאומי אזרחי במסלול ביניים" ו"שירות לאומי אזרחי במסלול מפוצל". בעקבות זה יש גם שינויי מינוח בסעיפים 9 ו-10 ויש עוד כמה שינויים לשוניים, ואנחנו מבקשים מהוועדה להסמיך אותנו, ככל שנגלה עוד שינויים של מונחים, שנכניס את זה. זה בעקבות התיקון של חוק שירות אזרחי. כנ"ל בהגדרה של "חייל משוחרר בודד", שזה כבר לא "הרשות לשירות לאומי אזרחי" אלא קוראים לה "הרשות לשירות אזרחי". ההגדרה של הרשות לשירות אזרחי היא כהגדרתה בחוק שירות אזרחי.

זאת אומרת, יותר לא קוראים לזה "שירות לאומי אזרחי" רק "שירות אזרחי". המילה "לאומי" ירדה מהלקסיקון?

יש עדיין שירות לאומי אזרחי. אבקש יואב יסביר.

אני לא מבינה.

בחוק שעבר לפני חודשיים יש מונח כללי – "שירות אזרחי" – שכולל בתוכו את המסלולים השונים: שירות לאומי רגיל, שירות לאומי אזרחי לחרדים. זה מונח סל שכולל בתוכו את כל המונחים. ככה זה בחוק החדש.

בעבר המונח "שירות לאומי אזרחי", השתמשו בו בשביל לכלול את סוגי השירות. כרגע, בגלל שעשו מונח סל שכולל בתוכו את כל הסוגים שהגדירו – גם סוגים חדשים – אז אנחנו קוראים "שירות אזרחי", שכולל בתוכו גם את השירות הלאומי.

כל הסוגים שהגדירו לא נכללים תחת הקטגוריה של "שירות לאומי"?

לא. זה כולל גם שירות לאומי אזרחי, שירות לאומי וכן הלאה.

זה לא נעשה במקרה.

כן, וזה מאוד מטריד.

זה לא מטריד. ההיפך, זה כולל את הכול מכול כול, כולל את כל אזרחי המדינה.

אבל למה לא לקרוא לזה "שירות לאומי אזרחי" לכל אזרחי המדינה?

כי זה היה הסיכום עם השר.

סעיף 2 להצעת החוק מתקן את סעיף 4, שעוסק בהרכב הקרן. כמו שסוכם בדיון הקודם, הקרן היא עם 12 חברים, כי יש עכשיו גם נציג של השר הממונה על השירות האזרחי. בנוסף, בפסקה (1) שמדברת על חמישה נציגי ציבור, הוועדה ביקשה שיצוין שמתוך חמשת הנציגים יהיה לפחות נציג אחד שעוסק בתחום חיילי המילואים, אז את זה ציינו במפורש ואתם יכולים לראות את זה בסעיף (2) בתיקון.

סעיף 3 הוא הסעיף שמדבר על תשלום למוסד להכשרה מקצועית, שמוסיפים דמי קיום גם למי שלומד במוסד להכשרה מקצועית, כמו שהיה לגבי מכינות.

בסעיף 7, שמדבר גם על תקציב הקרן, הוספנו את הנושא של סיוע לחיילים בודדים בתשלום שכר דירה. זה ייקבע בתקציב נפרד, שיינתן לצורך העניין הזה.

"(א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הקרן תעניק סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים; תנאי הזכאות הנדרשים לצורך קבלת הסיוע לפי סעיף קטן זה וכללים לעניין גובה הסכום שישולם והתקופה לתשלום, ייקבעו בנהלים בידי הנהלת הקרן, בהסכמת נציגי משרד האוצר והביטחון; נהלים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הקרן."

אני מזכירה שבהצעת החוק הממשלתית דובר על תיקון תקנון והוועדה ביקשה, כדי שזה לא יסרבל את ההליך לקביעת הנהלים וכדי שאפשר יהיה לשלם בהקדם לחיילים, להוריד את זה לרמה של הוראות של הקרן. אבל נציגי הממשלה ביקשו שתהיה הסכמה של משרד האוצר ומשרד הביטחון, כמו שנדרשת הסכמתם לתיקון התקנון, ולכן כרגע הוחלט שזה ייקבע בידי הנהלת הקרן, אבל נציגי האוצר ונציג משרד הביטחון בקרן, תידרש ההסכמה המפורשת שלהם לנהלים האלה. זה מופיע בסיפא של סעיף קטן (א1).

פסקה (3) מדברת על התקציב. כרגע הקרן מתוקצבת בסכום של 80 מיליון שקלים לתקציב השוטף שלה, ובנוסף אנחנו מוסיפים את פסקה (2) שמדברת על: "תקציב תוספתי למימון סיוע בשכר דירה לחיילים בודדים כאמור בסעיף קטן (א1)"; כלומר, מדובר על תקציב נוסף שנכנס לבסיס התקציב והוא נוסף על ה-80 מיליון, וזה יינתן כל שנה לצורך התשלום של הסיוע בשכר הדירה.

וההתחשבנות תהיה במסגרת ה-12 מיליון בלבד. נכון?

החלטת הממשלה, כן.

וההתחשבנות על הוצאות שכר הדירה תיעשה בסכום של 12 המיליון בלבד.

נכון. יתר הסכום, 80 המיליון, הוא לטובת המטרות שנקובות בחוק. אנחנו מדברים על תקציב תוספתי, שהוא לטובת המטרה החדשה שנוספה, של סיוע בשכר הדירה.

זה לא אומר שאם יש יתרה ב-80 אפשר יהיה להשתמש בזה לשכר דירה.

80 המיליון נקוב למטרות מוגדרות בחוק, אפשר להשתמש בו רק למטרות הללו. מעבר לכך יש את התקציב שאנחנו מעמידים עכשיו.

זאת אומרת, האפשרות המקסימלית לשכר דירה זה 12 מיליון השקל, גם לא יתרות שהיו בשנים קודמות. אי אפשר להגדיל את הסכום.

כפי שהתייחסתם בהמשך, מעבירים עודפים של סיוע, ככל שנוצרים.

אם יש שנה שיש יותר חיילים שזקוקים לשכר דירה בסכום של יותר מאשר 12 מיליון, האם אפשר לנצל את הסכומים של שנה קודמת למטרה זו של שכר הדירה?

ככל שנוצר עודף, הוא מועבר לשנה העוקבת. כמובן שהוא יכול להיות מנוצל גם לטובת- - -

עודף שהוא לא מ-12 המיליון - אני מדייק.

להבנתי לא. החוק מגדיר מפורשות שאותם 80 מיליון של הקרן לסיוע נוסף הם רק לטובת מטרות מוגדרות, אז להבנתי אפשר לנצל את זה רק לטובת המטרות שבחוק, שזה דברים שהם תומכי הון אנושי - השכלה.

ואין שום אופציה לפנות ולקבל אישור מיוחד לזה?

החוק מגדיר את זה חד וחלק. החוק מגדיר שהקרן לסיוע נוסף, אפשר לממש אותה רק לטובת המטרות שמוגדרות בחוק, והכוונה היא לייצר כסף מוגן למטרות של תמיכה בהון אנושי.

אבל אם יש יותר חיילים שזקוקים לשכר דירה ו-12 המיליון נוצלו באופן מלא, יגידו לחיילים: אין?

זה הרציונל של הנהלים, כלומר כן לייצר - - -

אז למה בביטוח הלאומי, כשיש יותר נזקקים יש תקציב אוטומטי?

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אפשר?

כן, ודאי.

בוקר טוב. ככלל, התפיסה שלנו אומרת שתקציב לא נקבע בחוק פרטני עם סכום מסוים, ואחת הסיבות לזה היא שמדי שנה, כשבונים את התקציב, מסתכלים על הצרכים באותה מטריה וקובעים סכום שמתייחס להיקף הצרכים באותה מטריה. פה עשתה הכנסת צעד שהוא חריג יחסית בנוף החקיקה וקבעה סכום ספציפי למטרות המסוימות, ומאותו רגע הסכום קבוע – 80 מיליון – למטרות שלהן הוא הוגדר. לכן אי אפשר להזיז אותו.

אתם לא רואים את הנולד, כנראה. יותר ויותר חיילים יהיו בודדים ויהיו זכאים ועם צרכים של השתתפות בשכר דירה. כל עוד לא עוברים את התקציב הכולל, למה שלא ייתנו להם תשובה? למה להשאיר אותם באוויר? זה מה שאני אומר – לא תוספת תקציבית, אלא גמישות תקציבית בשני הסעיפים.

אבל זו גריעה מהקרן לסיוע נוסף, שכאמור התקציב שלה מעוגן בחוק לשורת ייעודים ספציפיים.

זה עודף.

בחוק מוגדר מפורשות שהעודף מועבר לקרן לסיוע נוסף. כלומר, זה לא לשיקול דעתנו. החוק הזה כובל את שיקול דעתנו.

אפשר להוסיף הערה.

למה שלא נשנה את זה? הנושא של שכר דירה לא אושר במקרה בממשלה, הוא אושר בגל הדחיפות, החשיבות שלו והמצב שהולך ונעשה יותר חמור. צעירים יגמרו פה שירות צבאי ויהיו ללא שכר דירה.

השאלה היא אם רוצים לגרוע מכסף שגם הוא, כמובן - - -

לא לגרוע, אמרנו רק מהעודפים. אני לא פוגע בשירות הרגיל.

הסיבה שהקרן לסיוע נוסף מוגדרת בחקיקה והמטרות שלה מוגדרות בחקיקה זה בדיוק כדי לייצר את אותו כסף מוגן שמיועד לתמיכה בהון אנושי – לצרכים של השכלה, הכשרה קדם-אקדמית, תעודת גמר תיכון וכו'.

אנחנו רואים שבכל שנה, למרות כל המאמצים, רואים שיש פה יתרות של סכומים לא קטנים. אנחנו אומרים שהיתרות האלה ישמשו בשנה לאחר מכן לאחד הסעיפים שהתווסף עכשיו בהחלטת ממשלה, בגלל שהממשלה ראתה כמה הוא חשוב ואקוטי בשלב זה, וזה ילך ויגדל.

היות שאת לא יכולה לקבל החלטה, אני ממליץ שתעשו התייעצות במשרד ותחזרו לדיון הבא עם תשובה בעניין זה. אנחנו היינו רוצים לנצל את היתרות של התקציב הכללי, לפי הצורך, גם לשכר דירה.

התקציב של סיוע נוסף. כלומר, לשנות את העברת העודפים לסיוע נוסף, שיועבר לבודדים.

גם לזה, לא רק.

אני רוצה לדייק שהעודפים, חלק גדול מהם כבר לא יהיה בגלל הפיקדונות, שעכשיו אנחנו משנים בחוק.

למרות זאת, אני מבקש לגבי שכר דירה, שתהיה גמישות. אין פה גמישות לגבי שכר דירה וזה אחד הדברים הכי אקוטיים לצעירים.

אני גם חייב להגיד, אדוני היושב-ראש, שאמנם אנחנו, כיוזמים של הצעת החוק הפרטית של שכר הדירה, נשענו על ההנחה של 12 מיליון. אבל אין ספק שכאשר לוקחים את כל אסופת החוקים ומאחדים אותם יחד, יש הרבה היגיון בהצעתך לאפשר גמישות לגורמים המתאימים להעביר את היתרות מכאן לכאן. קל וחומר כשמדובר על הצורך הכי דחוף של החיילים המשוחררים הבודדים, וזה הסיוע בשכר דירה.

אני שב ומסביר: בדיני תקציב רגילים, יש את חוק יסודות התקציב ובתוכו גם יש את מנגנוני הגמישות – אפשר להעביר דברים מתוכנית לתוכנית, בין הסעיפים וכדומה. פה הכנסת יצרה מנגנון אחר, שונה, לא דומה לדיני התקציב הרגילים. פה יש סכום אחד קבוע, מיועד למטרות הספציפיות, לא זז.

יש עוד דוגמאות כאלה, אגב.

נכון, לא רבות. היועצת המשפטית צודקת, זה מודל יחסית נדיר. הוא החריג, ויש לו יתרונות מסוימים ויש לו חסרונות מסוימים, אחד החסרונות שלו זה חוסר הגמישות שלו.

אתה מצפה שבממשלה ידונו לפרטי פרטים בכל המורכבות של חוק כזה? אני לא מאמין שבממשלה קיבלו את כל התמונה, ולכן זה בא לוועדה והוועדה יכולה להבהיר גם לממשלה, אם יש צורך. אם אין גמישות במערכת – אז אנחנו מבקשים שתהיה גמישות. אנחנו לא חותמת גומי של אף אחד.

חס וחלילה. בוודאי.

מי שרואה היום את המצב של עלות שכר הדירה ומספר החיילים שזקוקים לעזרה בשכר דירה, אין שום סיבה שלא ניתן להם את הגמישות הנדרשת. זה מה שיש לי להגיד.

סליחה, כתבנו בחוק שהסכום לסיוע בשכר דירה יהיה לא פחות מ-12 מיליון שקל. זה מה שאושר, וזו גם החלטת הממשלה. זאת אומרת, יותר - אפשר.

בהתייחס ל-80 מיליון, נציג משרד המשפטים טוען ש-80 מיליון עוגנו בחקיקה ולכן זה קשיח. מאחר שאנחנו עוסקים במלאכת החקיקה, אנחנו יכולים להגמיש את הקשיחות ולקבוע שכאשר יישארו עודפים מה-80 מיליון ניתן יהיה להסיט אותם בהחלטה של הנהלת הקרן לסיוע בשכר דירה, כדי לא לשפוך את הכסף סתם.

אמרנו לא פחות -12, מיליון; יותר - מותר. זה היה הניסוח של החוק.

אני רוצה לעשות סדר. התקציב של הקרן הוא 80 מיליון. זה כבר קבוע בחוק היום, אנחנו לא נוגעים בהצעת החוק. בנוסף, עכשיו בהצעת החוק מבקשים לקבוע תקציב נוסף לעניין סיוע בשכר דירה. החלטת הממשלה קבעה שזה לא יעלה על 12 מיליון, ואת הסכום הזה לא כתבנו בחוק. זאת אומרת, היום החוק קובע תקציב למימון סיוע בשכר דירה ולא נקבנו בסכום כי בממשלה התנגדו שננקוב בסכום מסוים לעניין התקציב הזה.

בדיוק מהטעם הזה.

למרות שה-80 כן קבוע בחוק.

אני מבקש להדגיש: המנגנון שקוצב סכום ספציפי לסעיף מסוים בחוק מסוים, להבדיל מאשר הסדרה כוללת בחוק התקציב השנתי מדי שנה, הוא מנגנון שבתפיסתנו המשפטית המקצועית הוא מנגנון לא טוב. הוא לא טוב מכל מיני סיבות, אחת הסיבות היא חוסר גמישות וסיבה נוספת היא אובדן ראייה כוללת. מה שקורה בדיני תקציב רגילים זה שבאה הממשלה ומסתכלת קדימה – וכשאני אומר "ממשלה" אני לא מתכוון רק לחברי הממשלה עצמם אלא אני מתכוון לממשלה בתור רשות המבצעת, על כל האורגנים הביורוקרטיים שלה – ובונים תקציב מדי שנה, או מדי שנתיים במקרה הנוכחי, ומסתכלים על סל כל הצרכים ומאזנים. אומרים: אוקיי, יש לנו קצת יותר חיילים בודדים – נקצה יותר כסף לפה; יש לנו פחות במקום אחר – ניקח כסף משם. ככה בונים תקציב, וכך בנויה הגמישות שם. גם בתוך שנת התקציב חוק יסודות התקציב מאפשר מנגנוני גמישות. המנגנון של קביעת סכום נקוב ספציפי ליעד המסוים הזה הוא מנגנון שצודקת היועצת המשפטית, קיים בעוד כמה סעיפים, בעוד כמה חוקים, אבל הוא מנגנון הרבה פחות מוצלח.

אני רוצה לעצור אותך ולהציע משהו אחר. אני חושבת שהמנגנון של קביעת סכום ספציפי הוא לאו דווקא מנגנון נכון, לא בטוח שנסכים על הסיבות. להגדרתך, היום בסיוע בשכר במקומות אחרים – למשל, סיוע בשכר דירה למי שהיו במצב אחר זכאי דיור ציבורי - הממשלה לא באמת בודקת מה הסכום שצריך לתת מדי שנה כדי שהוא יאפשר לאנשים לשכור דירות בישראל. זה לא באמת צמוד לעלייה במחירי השכירות ועוד ועוד. יש פה עניין אחר. העניין של הסכום, יכול להיות שבתוך כמה שנים נגלה שהסכום הזה לא מספק והטענה שאתה מגן עליה, שהממשלה אולי תחשוב שהסכום גבוה מדי, שזה גם עניין שיכול להיות אפשרי.

אני רוצה להציע משהו אחר גם לחבריי פה: למה לא לקבוע תנאי זכאות במקום לקבוע את הסכום? המדינה תהיה מחויבת לסייע בשכר דירה לחיילים בודדים, אבל לפי תנאים. ככה שאנחנו לא מגבילים את סכום הסיוע; אנחנו מייצרים תנאי מינימום, שכל חייל בודד שזכאי לסיוע בשכר דירה יקבל את הסיוע.

היום אנחנו מסמיכים את הקרן לקבוע את התנאים לזה.

הקרן תקבע את התנאים לפי מה? היא תתייחס ל-12 המיליון כסכום מקסימלי?

זו החלטת הממשלה.

כן, זה צמוד להחלטת הממשלה.

כדי שלא תהיה תקרת מקסימום, עדיף שנקבע בתוך החקיקה את התנאים עצמם.

אני חושב שמאחר שיש החלטת ממשלה, אדוני, נעביר את זה בהתאם להחלטת הממשלה, כדי לא לפרוץ את המסגרת. וככל שנידרש, נדע להגיש תיקון בהמשך, שגם תהיה החלטת ממשלה מתקנת, כדי שלא נעשה - - -

אנחנו לא יכולים לסטות מהחלטת הממשלה.

לא נוכל לסטות מהחלטת הממשלה, ואם הממשלה הקציבה לעניין 12 מיליון שקלים - - - החלטת הממשלה מאוד ברורה.

היא הקציבה לפי מה?

היא הקציבה 1,000 שקלים בחודש לחייל למשך 12 חודשים, עד 1,000 חיילים בשנה. זו החלטת הממשלה, וכתוב גם בסעיף מפורש שהסכום לא יעלה על 12 מיליון שקלים. המצב הוא הרבה יותר מהקיים, הוא ב-12 מיליון שקלים יותר טוב מהמצב הקיים. אני מציע להעביר את זה, גם כדי לא לעכב, כדי שכבר יהיו חיילים שיתחילו לקבל את הסיוע הזה. במקביל - - -

הרגת אותנו עכשיו.

אנחנו חיים באותו מקום, איציק. לכולנו יש את אותו אינטרס, יש פה שיתוף פעולה של כל הצדדים. במקביל נפעל יחד גם לשינוי החלטת הממשלה או להעברת החלטת ממשלה מתאימה, שתאפשר לקחת עודפים מה-80 מיליון ולהסיט אותם לפה.

למרות שידוע היום שיש יותר מ-1,000 חיילים.

כפול.

2,000 ויותר.

חברים, מותר גם ליושב-ראש לדבר בלי שיפריעו לו. אני שוב חוזר: אם החלטת הממשלה היא כזאת, איך אתה בוחר את ה-1,000 מתוך ה-2,000?

הקרן תצטרך לתת מבחנים לאותם חיילים.

אני חושב שאני יודע מה מקור הפער, אדוני היושב-ראש. נורמטיבית, אתה כמובן צודק.

אין בינינו מחלוקת.

אני מזכיר שבהצעת החוק הפרטית הביטוי שנקבע היה "עד 1,000 שקל"; בהחלטת הממשלה זה 1,000 שקל. בהצעת החוק הפרטית קבענו "עד" בגלל מה שאתה אומר – שלא יהיו 1,000 שיקבלו ו-1,000 שייוותרו בחוץ, כי ברור שחייל בודד או חייל בודד מובהק זה - - -

יש גם שוני בין - - -

ואז זה אומר שזה 500 שקל לחייל.

זה יכול להגיע בסוף לסכומים מגוחכים לחייל. אני מעדיף שחייל יקבל סיוע כמו שצריך, ואני חושב שאנחנו יכולים לפעול. השנה במחציתה.

לא הייתם כולכם בהתחלה - - -

היו פקקים נוראים בכבישים.

אז אני חוזר: ראינו בדוח שקיבלנו, ושמונח בפניכם, את היתרות שהיו בשנים האחרונות. יש יתרות בין 4 מיליון – שזה הכי נמוך – לכמעט 17 מיליון שקל, וזה אומר שיש יתרות שאפשר יהיה לחזק את הנושא של שכר הדירה, שמראש צפוי להיות בעייתי. אני חושב שבמקום שכל שנה נבוא, אנחנו יכולים לכתוב שהיתרות של שנה קודמת יהיו בשימוש לטובת נושא שכר דירה.

כתוספת ל-12 מיליון.

ודאי, זה מה שהצעתי. היות שאנחנו בשלב חקיקה, כולל ה-12, אז מותר לנו לעשות את זה. אני לא רואה בזה דבר מסובך.

אין שום סיבה, כי ממילא זה כסף של הקרן.

אין פה תוספת תקציב, אין חריגה מהמסגרת.

אין פה תוספת תקציב, ויש פה פתרון לבעיה אמיתית, שמראש כבר - - -

ולא יחזור כסף לאוצר סתם.

נציגת צה"ל אומרת שלצערנו אנחנו צודקים בדאגה לשכר הדירה של החיילים.

קודם כול, להערכתי, המנגנון שאתם מציעים מייצר תמריץ שלילי לביצועים בקרן לסיוע נוסף. כלומר, זה יכול לייצר עיוות, שירצו לבצע פחות.

למה? תסבירי לי.

את ההוצאות אפשר להעביר לסיוע. אתה יכול לבצע פחות בסיוע נוסף, שזה קטע שניסיתם - - -

אז בואו נלך על ה-15%; אתם הקצבתם 85%, אז 15% מתוך ה-80 מיליון שקל יוכלו ללכת לשם. נגביל את זה כך, כדי שלא יהיה תמרוץ שלילי. נתתם תמרוץ חיובי – לפחות 85%.

זה טיעון מעגלי שאין לו סוף.

אז 15% הנותרים – אנחנו מדברים על 12 מיליון שקל נוספים; אם יישארו יתרות מהם, יוכלו להשתמש בהן לטובת החיילים.

אני מתנצלת, אבל אני לא מבחינה בין כסף לכסף. הוחלט להעמיד לטובת הדבר הזה עד 12 מיליון. אם אתם צובעים את זה בעודפים או בכסף - - -

תוספתי. עד 12 מיליון תוספתי.

למה "עד"?

כאמור, גם אם אתם רוצים להעביר יתרת עודפים, בסופו של דבר זה נכלל בחלק מהמקורות. הממשלה העמידה עד 12 מיליון שקלים - - -

הכנסת יכולה לשנות.

הממשלה הקציבה 12 מיליון שינוצלו באופן מלא. אין "עד", זה ברור שינוצלו מלא. הבעיה כמה חיילים, ובאיזו שיטה תשאירי אותם בחוץ. בהגרלה? נזמין לפה מפעל הפיס?

זה בדיוק הנהלים של הקרן.

אז אנחנו אומרים: מותר לקרן להשתמש ביתרות של שנה קודמת. מה רע בזה?

שזה לא יגרע מה-12, כמובן. זו לא היתה הכוונה.

ולא 15%, תשאיר את זה פתוח. בלאו הכי יש ניצול מעל 15%.

אני מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. אדוני, אנחנו חוזרים על מה שאמרנו קודם: שיהיה ברור שההוצאות האלה הן לא מחלל ריק, הן באות על ייעודים של הכספים בקרן הסיוע הנוסף. זה כסף שבמקום שלהיות מיועד ולהיות מועבר בעודפים למטרות שלשמן קבעו בחוק שהקרן תשמש בחוק, זה יבוא למטרה אחרת. צריך להבהיר: זה לא כסף שמגיע משום מקום.

נכון, אבל המחוקק יכול לקבוע שהוא רוצה לצבוע עודף משנה מסוימת ששנה אחרי זה ישמש למטרה אחרת. זה לא משהו לא אפשרי.

אנחנו לא מתווכחים עם סמכותו של המחוקק. זה לא הדיון.

אני בשיח שוטף עם נציגי הקרן, והם מבהירים לי כל הזמן כמה הכסף הזה חשוב כי יש שם תעודת גמר תיכון, השלמה קדם אקדמית וכו'. אני רוצה שהם יערכו ניתוח מקצועי לבדוק מה המשמעות של הפגיעה בשימושים הללו אל מול סיוע בשכר דירה. אני לא יודעת מה יותר חשוב בתמונת הראייה הכוללת.

בבקשה, נציגת הקרן.

אנחנו מתאבדים על כל ילד שילך ללמוד. זה בראש ובראשונה.

לא, לא מתאבדים. רק חיים.

עושים הכול. בעברית פשוטה: עושים הכול – מרכזי חיילים משוחררים, מנציגי הקרן והאגף שיושבים בלשכות שלנו - המטרה היא להסליל את החיילים המשוחררים ללימודים, הכשרה מקצועית – כל דבר שיאפשר להם ללמוד לדוג דגים ולא לקבל את הדגים. אז מבחינתנו, לא יעלה על הדעת – ליאור, את מכירה את האנשים פה - קודם כול ללימודים.

מה שמנסה הכנסת לומר זה שאם נשאר. אף אחד לא מסורב אצלנו, אבל אם נשארת יתרה ועומד לי אחד – ובאמת יש לי כאלה, לצערי הרב – שאומר: אני מתאבד כי אין לי מקום לישון, שלא אוכל להגיד לו: יש לי כסף ואני לא יכולה לתת לך אותו. זה מה שהבנתי ממה שאמרת. רק בסוף השנה אוכל להגיד לו: לא ניצלתי. אין לנו מצב שלא, זו הדירקטיבה החזקה והקיימת ולא מזגזגים אצלנו, במשרד הביטחון מתייצבים היישר לימין. אז מבחינה זו, אין מצב.

מבינים את המצוקה, אבל קודם כול זה לימודים. אין בכלל מצב שמישהו יעשה הקלה והנחה. הלשכות ורכזי חיילים משוחררים שנמצאים ברשויות המקומיות, העיסוק שלהם זה לא בשכר הדירה. שכר הדירה זה המטה שמטפל בזה. זה לא בידיהם להחליט כך או אחרת. הם מקבלים את הכסף כדי להוציא אותו עבור לימודים, נקודה. אם נשאר 2–3 מיליון, לא משנה - נשתדל תמיד לעשות 120% כדי לבצע את ה-100%. אל תשכחי שגם מקצרים את שירות החובה, יש כל מיני תופעות. אנחנו שואבים אותם מתוך צה"ל ולוקחים אותם דקה לפני השחרור, במיוחד עם נקבל עכשיו את השלושה חודשים. אבל תהיי סמוכה ובטוחה שאין צ'אנס שמישהו יעמוד לו שכר דירה מול דבר כזה. זה בכלל לא יעמוד לרשותם, זה נמצא בהנהלת הקרן.

חמדה, אותם עודפים זה כסף שלא יועבר למטרות של לימודים.

אבל ממילא הוא לא עובר, הרי הסברנו את התהליך. הוא עבר בדצמבר - - -

אדוני היושב-ראש, בוא נקבע את זה וזהו. בשביל מה להתווכח.

טוב, שיחליטו. מה שחשוב לי, שחברי הכנסת ידעו שהכול נעשה למען הלימודים קודם כול. אין בכלל תמרוץ לזגזג.

אבל המענה שלך היה - - -

מותר לנו להיות בתמונה בוויכוח הפנימי פה? בינתיים מי שיצביע זה מי שיושב לידי.

רציתי לשאול בהמשך לשאלה של ליאור על עניין הלימודים. התשובה שלך היתה להערה של ליאור לגבי התמרוץ. בהנחה שאתם עושים הכול למען הלימודים, כמו שאמרת, והכספים האלה עוברים, לפי ההצעה הזאת הכספים הנוספים, היתרות האלה, לא יוכלו לשמש ללימודים אלא ישמשו לשכר דירה.

לא לא, לא זה מה שנאמר. אסביר לך - - -

בסדר, אבל רוח הדברים - - -

אני רוצה להסביר. יש פה הצעה מאוד פשוטה. הנתונים שעומדים לפנינו אומרים שהמשבר הוא לא בחוסר כסף ללימודים או לכל מיני תמריצים כדי שיעשו א', ב', ג'; המחסור הצפוי, הכבד והפוגע בכל שאר המערכת זה הדיור של החיילים. תבינו את זה. לא פרצנו את התקציב, אנחנו אומרים שהיתרה של שנה קודמת תבוא לחזק את התחום הזה, שהוא בעייתי היום לאותם חיילים. אנחנו מבקשים - ונחליט, אני בעד אם זה מקובל עליכם - שהיתרות של שנה קודמת אפשר יהיה לנצל גם לשכר דירה.

אפשר יהיה, בהחלטה של הקרן.

אפשר יהיה. לא כל היתרה תלך לשם, אלא אפשר יהיה להשתמש. מצוין.

אני חושב שהצעת היושב-ראש היא הוגנת והגונה.

רק לשם הבהרה: ההחלטה היא של הקרן לסיוע נוסף, אחרי שהיא מקבלת את היתרות? אני חושבת שעל זה המחלוקת פה, חוסר ההבנה.

בלאו הכי כל הניהול הוא של הקרן. את לא סומכת על הקרן לנהל את זה בהיגיון - - -?

כל נושא מגיע להנהלת הקרן.

כלומר, אחרי שמועברים העודפים, כשפה סיכמנו שהעודפים מועברים ברבעון הראשון - - -

לא, לא סיכמנו.

לא סיכמנו. זה את חשבת.

עוד לא סיכמנו.

נגיע לזה עוד מעט, לסעיף.

עוד לא סיכמנו.

בישיבה הקודמת דיברנו - - -

אמרו שיבדקו מול האוצר את האופציות.

יש התלבטויות, עוד לא החלטנו.

אוקיי. בתקווה שזה עובר ברבעון הראשון, כדי שהם יוכלו להשתמש בעודפים שלהם ולתכנן לגביהם בשנה הנוספת – שעל זה היה כל הוויכוח ועל זה היה הדיון בפעם הקודמת - אחרי שהם מקבלים את העודפים האלה אז, להחלטתם, הם יכולים להפנות את זה גם לשכר דירה. זאת הכוונה.

כן. היתרות יוכלו להיות מופנות לשכר דירה לטובת חיילים נוספים. בלי גג אי אפשר לעשות שום דבר. אתם רוצים להגיב, באוצר? כי אנחנו נקבל החלטה.

אנחנו רוצים לבקש שבכל מקרה התיקון שעל סדר-היום יהיה מותנה בהצגה ובחינה מקצועית של הקרן לגבי המשמעות של גריעה של אותם כספים מהייעודים של היום, של תעודת גמר תיכון, הכשרה מקצועית וכו'.

אין לכם מספיק עבודה? עוד ביורוקרטיה?

אני חושבת שמבחינה מקצועית - - -

אבל בכל מקרה זה יהיה בסמכות הנהלת הקרן. הקרן לא תדון בזה?

הנציג שלכם נמצא בקרן נון-סטופ. בשביל מה זה? עוד מנגנון? חסר לכם? אם חסר לכם מנגנון, תפנו כל הזמן למשרד המשפטים והוא ימציא לכם עוד מנגנונים. אני לא בעד.

אני חושבת שזה מאוד חשוב מבחינה מקצועית להבין את המשמעות.

הנהלת הקרן היא זו שמחליטה. מה, הם לא בוחנים את זה מקצועית?

אתם יושבים שם, אתם יושבים בתוך המנגנון הזה.

אין שום בדיקה נוספת. נגמר.

מדובר על תיקון חקיקה. אנחנו סבורים שתיקון החקיקה צריך להיות מבוסס על נתונים ועבודה מקצועית.

אנחנו כבר ארבע שנים מבוססי נתונים בשדולה לחיילים משוחררים, אדוני הנכבד. ארבע שנים. הצורך הדחוף ביותר זה שכר הדירה. אם היינו נותנים פה הוראה קטגורית היה טעם להצעה שלךְ, אבל אנחנו בסך הכול מאפשרים גמישות, ולכן לא צריך להיבהל - או שאתם סומכים על הקרן או שאתם לא סומכים על הקרן. אי אפשר לנהל את הקרן ואת החוק.

אנחנו מסכימים, אדוני היושב-ראש.

יש הסכמה פה אחד.

אז סיכמנו את העיקרון הזה. בבקשה תנסחו.

סיכמנו שיתרות של שנה קודמת יוכלו לשמש גם לצורך סיוע בשכר דירה, לפי החלטה של הנהלת הקרן.

לפי קריטריונים של הנהלת הקרן.

יש לכם נוכחות, יש לכם מה שאתם רוצים.

וזה לא כסף גדול. זה לא מיליארדים, זה כמה מיליונים בסך הכול.

חשוב להדגיש שהעודפים ייחתכו בחצי, מפני שהיום העודפים מורכבים משני חלקים: מהעודפים של ה-85% ומהפיקדונות של השבע שנים. ברגע שהכנסת מקבלת החלטה להעביר את הפיקדונות ישירות לחייל, זה ייחתך לחצי. אז כמה יש – 7 מיליון?

איך תוכל לחיות בעוד שבע שנים כשאין לך גג על הראש?

אם יהיו בעיות – תחזור לכנסת ונתקן חקיקה. כרגע זו ההחלטה. נגמר.

כל מה שהוא אומר זה שזה לא יהיה סכום כל כך גדול כי לא יהיו כל כך הרבה עודפים. בסדר, שלא יהיו. תעשו ניצול של 100%, אין בעיה.

נשמח. ברור.

חברים, בואו נצא מהתפקיד של כל אחד מאתנו ונחשוב על היגיון. ההיגיון אומר שילד לא יכול להיות בחוץ, נקודה. בואו נמשיך, בבקשה.

סעיף (3) פסקה (4). אנחנו נמצאים בסעיף קטן (ג) שעוסק בתקציב ושם כתוב שיתרה שלא נוצלה תועבר לשנה שאחרי זה ותתווסף לסכום שיתוקצב באותה שנה. בדיון הקודם ביקשו חברי הוועדה לקבוע שהיתרות יועברו ברבעון הראשון של השנה בשל קושי שהתעורר וטענה שהכספים מועברים במועד מאוחר, מה שמקשה על הקרן לממש את אותן יתרות. ניסחנו את זה שהיתרות יועברו במועד המוקדם האפשרי באותה שנה, כך שלא נכבול למועד מסוים. זה הנוסח שהוספנו, אבל זה לשיקול דעת חברי הכנסת אם זה יהיה הנוסח. הבנתי שגם לנוסח הזה יש התנגדות.

יש לי שתי שאלות הבהרה, ברשותכם, היות שקיבלתי ראשון את ההערה שהאוצר לא מתלהב מההצעה שלנו. אני רוצה לשאול: מתי אפשר לדעת מה הן היתרות?

מיד כשמושלם הדוח הכספי.

מתי זה בדרך כלל?

בתוך שבועיים מסוף השנה. בתחילת ינואר.

אמרו לי שיש השלכות רוחב מסוכנות ומסובכות; אני מקבל, כי השלכות דורשות באמת שיקול דעת מעמיק. האם אפשר לבקש שבהיוודע מה הן היתרות לאפשר לקרן להתחייב, בלי העברה?

אתה מבקש לבצע להתחייב בלי תקציב, זה משהו שהוא לא - - -

יש יתרה, אתם מקבלים את זה במהלך חודש ינואר.

אנחנו יודעים מה היא, אבל - - -

מה?

אנחנו מכירים את הסוגיה הזאת, הרבה פעמים משרדים רוצים להתחייב לפני שתקציב מועבר. אסור לנו לפעול ככה, זה הופך את ועדת הכספים לחותמת גומי אם אני מאפשרת למשרד להתחייב לפני שהעברתי תקציב.

העברתם תקציב, לא?

מדובר על העודפים.

והעודפים האלה, יקבלו החלטה מיוחדת לעודפים האלה כדי להיכנס לתקציב?

בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב, אדוני, סעיף 13 - העברות תקציביות של עודפי תקציב צריכות לעבור בצורה מסודרת, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

העברה - - -

עד 30 מסיום שנת התקציב. זה ההסדר שקבוע בחוק יסודות התקציב.

אני יכול להציע משהו לפרקטיקה, אדוני? אחד העיכובים הגדולים בנושא העודפים הוא שמשרד מגיש את העודפים לאגף התקציבים, שם זה מונח על שולחנו של הממונה על התקציבים, וכשהממונה על התקציבים יחתום על זה הוא מגיש את זה לוועדת הכספים ואז זה עולה לדיון. אחד העיכובים הגדולים, מניסיון – יסלחו לי חברי באוצר – הוא שהממונה על התקציבים מחכה; הוא יקבל מכל המשרדים ביחד, לא נוח לו. עודפים מתעכבים ככה מכל מיני סיבות. אני מציע שנקבע פה שהעודפים יועברו על-ידי הממונה על התקציבים לאישור ועדת הכספים – יכול להיות שוועדת הכספים לא תאשר - תוך 14 יום מיום שהועברו מהקרן לממונה על התקציבים. הממונה על התקציבים מקבל את העודפים, יש לו 14 יום לחתום ולהעביר לוועדת הכספים. זה נראה לי סביר בהחלט.

הטיעונים שהיושב-ראש ציין אותם מלכתחילה, שהטרידו אותנו באוצר, כמובן חלים גם בהצעה שלך. אנחנו נתנגד לדבר הזה, זה מייצר השלכות רוחב לכל החקיקות ההמשכיות.

אני בהחלט חושב שזה צריך להיות בכל המשרדים. אני לא חושב שהממונה על התקציבים צריך לעכב על שולחנו - - -

אדוני, אם אפשר להוסיף, אלה בדיוק הדברים שדיברנו עליהם בפעם הקודמת. בהרבה מאוד משרדים, עם בהרבה מאוד החלטות ממשלה – ראינו את הדבר הזה ממש לא מזמן עם החלטה 922 ועם ההחלטה לחיזוק יוצאי אתיופיה ועוד ועוד - מתקבלות החלטות, אבל העודפים מועברים על-ידי משרד האוצר לוועדת הכספים רק בנובמבר-דצמבר באופן שיטתי, ממש כל שנה. זה מגיע לסכום כולל של כמעט 30 מיליארד שקלים שמעבירים לקראת סוף השנה, ואז פשוט לא ניתן להשתמש בהם. את זה אנחנו שומעים מכל משרדי הממשלה ומהרבה גופים נתמכים. זה המצב.

אין שום בעיה להגדיר פה בחוק שהאוצר יצטרך להביא את זה לוועדה בתוך שבועיים מיום הגשת הדוחות הכספיים. זה יאפשר לקרן לעשות תכנון כלכלי לאותה שנה על בסיס העודפים האלה. אין שום מניעה ואין שום הצדקה; ההשלכות הרוחביות הן שהממשלה תתנהל יותר טוב ושאולי בעוד משרדי ממשלה – אנחנו מקווים שזה יוביל לתופעה טובה - יוכלו לנצל את העודפים שלהם בצורה חיובית.

כפי שציינתי, וגם היושב-ראש ציין בהתחלה, השנה העודפים הועברו כבר באפריל, ב-2014 הם הועברו במרץ, להערכתי.

אבל זו לא תשובה.

שניה, רק אסיים את דברי. זה לגבי השיטתיות, שזה תמיד מועבר בדצמבר.

נכון, זו פעם ראשונה זה עבר באפריל. כל הכבוד, מצוין; בואו נהפוך את זה לשיטה, שעודפים מועברים בתחילת השנה כדי שניתן יהיה להשתמש בהם.

אנחנו כאן בוויכוח על תקציב המדינה עכשיו.

זה משהו שמייצר כבילה לשיקול הדעת של שר האוצר. אנחנו מתנגדים לכך.

אני רוצה להזכיר, ברשותכם - - -

לא לא, שיקול דעת יש באי העברת עודפים.

אנחנו לא נפתור פה את הבעיות של כל תקציב המדינה, זה שייך לוועדת הכספים. בואו נתמקד בחוק הזה.

אנחנו רוצים שהקרן תוכל להשתמש בכסף שלה.

אני לא רוצה שבגלל הוויכוח הזה החוק הזה יתקע ולא נצביע עליו היום.

החוק, חלילה, לא יתקע. כולנו רוצים להצביע עליו היום.

אני לא רוצה שעכשיו, דרך החוק הזה, נפתור עכשיו את כל הבעיות של כל תקציב המדינה וכל העודפים.

הקרן לא תוכל להשתמש בעודפים - -

בינתיים היושב-ראש זה אני.

בדיוק, נעביר את זה ליושב-ראש.

- - אם זה לא יעבור בתחילת השנה. זה המצב.

הבקשה של מנהלת הקרן לקבל את זה כמה שיותר מוקדם זה על מנת לתכנן את העתיד של אותם חיילים, זה לא מפני שרוצים את הכסף מראש. כדי שההרשמה למוסדות הלימודים תיעשה בזמן ולכל מיני מהלכים שהם זקוקים. לכן זו נקודה מאוד חשובה. היות שהיא מורכבת, ברשותכם אקח על עצמי התדיינות באוצר, ובינתיים אנחנו לא מחליטים.

את הסעיף הזה משאירים כפי שהוא כרגע, לפי הנוסח הזה.

לא קובעים מועד.

"מוקדם ככל האפשר" – לפי הנוסח הקיים.

לא, גם את זה ביקשו ממני ואעשה את זה.

גם רבעון ראשון זה לא מוסכם עליהם?

אם חשוב לכם להעביר את החוק היום – ואני חושב שזה באמת יותר חשוב - את הסעיף הזה אסגור עם האוצר.

אוקיי, אז אנחנו סומכים עליך, אדוני היושב-ראש.

אדוני, אפשר להבין, לפרוטוקול, מה ההצדקה לעניין הזה? כי גם נציגי האוצר מציינים לחיוב שהם הצליחו השנה – בשנת 2017 – להעביר את העודפים באפריל. כולנו מסכימים שזה הרבה יותר טוב, כך הקרן תוכל להשתמש בכסף, ככה זה גם יגיע בעודפים שלו לשכר דירה ולתמריצים ללימודים. כולם מסכימים שזה יותר נכון – גם האוצר הסכים פה לפרוטוקול שזה יותר נכון שזה מועבר באפריל ולא בסוף השנה – אז מה המניע? רק שנבין את הטיעון, כי זה מאוד לא ברור. דברים שאומר האוצר מאחורי הקלעים, אנחנו לא יכולים לשמוע ולהחכים מהם. אז בואו תפרטו לנו כאן לפרוטוקול מה הטיעון בהעברת העודפים בסוף השנה.

אם לא הייתי ברור, אז אהיה יותר ברור. סתיו - - -

אני יכולה להבהיר שוב את עמדת האוצר.

רגע, ליאור. סתיו, אני רוצה שיהיה ברור: הכוונה שלי - וזה גם מה שהתכוונתי מהיום הראשון - היות שהיו התייעצויות אתי כיושב-ראש הוועדה, וזה לא סוד, כדי שאני אוריד את זה, אז כטובה, אחרת נצטרך לא להצביע כדי לחזור עכשיו לאוצר להתייעצות. אני מעדיף להצביע היום, זה יותר חשוב לכולנו, מאשר להשאיר בגלל הסעיף הזה את סימן השאלה שעלה. אני מעדיף לא לתקן את הסעיף – זאת אומרת, לבטל את התיקון האחרון - ונקבע אחרי התייעצות שלי עם האוצר.

אדוני, גם אני רוצה שנצביע על זה היום. הדבר שביקשתי עכשיו, מאחר שאני יודעת שאדוני מסכים עם העמדה שלנו שזה יועבר ברבעון הראשון של השנה, היתה פה גם הצעה של השבועיים הראשונים אחרי הגשת הדוח הכספי, אבל מוקדם ככל האפשר - - -

רגע, את נציגת הסיעה שלך בוועדה היום?

כן.

יש לנו שני נציגים. אני חבר הוועדה, ואני לא יודע אם יש לנו עוד אחד.

מיכל בירן.

יש לנו שניים. בכל מקרה, איציק יצביע. עוד רגע אני יוצאת לוועדה שלי.

מאחר שכולנו מסכימים, הדבר שביקשתי לפני ההצבעה זה להבין מה הטיעון, אם יש איזוהי הצדקה לכך שעודפים לא יועברו בתחילת השנה. כבר למדנו את ההשלכות של זה - ההשלכות הן שהקרן לא תוכל להשתמש בכסף. אלה ההשלכות של עיכוב בעודפים. אם יש הסבר, רק הסבר לפרוטוקול - שנשמע אותו, מעבר לדיונים שנערכו מאחורי הקלעים על מדוע העודפים לא צריכים לעבור בתחילת השנה.

אנחנו מעכבים את הדיון על שאלה שהיא חשובה והיושב-ראש כבר הבהיר שהוא ייקח את זה - - -

אוקיי, אז בואו נקבל את הודעת האוצר.

מה יותר חשוב, - - - שלך או - - - ?

הכי חשוב זה שהחוק יתבצע.

לא לא, חשוב שהחוק הזה יעבור כי אנשים - - -

הכי חשוב שהחוק יתבצע, בדיוק. בשביל זה צריך שהכסף יעבור אליהם, שהחוק לא יהיה כלי ריק.

אם אפשר, שנקבל את הטיעונים לפרוטוקול. בבקשה ליאור, תסבירו לנו.

כשאנחנו מקבלים את הבקשה לעודפים – וזה משהו רוחבי, אני לא מתייחסת כרגע רק לסוגיית הקרן לחיילים משוחררים, כי הדיון הוא רוחבי - מתבצעת בחינה. זו הקצאה תקציבית לכל דבר ועניין. מדובר בסכומים לא מבוטלים של כסף, ועל כן מועד מחייב להעברת העודפים הללו מייצר קביעה לשיקול הדעת של הגורמים המקצועיים שבסוף עושים את אותה העברה תקציבית. כלומר, זה יכול לפגוע בעבודה המקצועית שנעשית בהעברת התקציבים.

כלומר להעביר עודפים בנובמבר–דצמבר זה שיקול מקצועי. זה הרצון של האוצר, להעביר את העודפים במועד שאף אחד לא יכול להשתמש בכסף יותר והוא חוזר לקופת המדינה.

תודה רבה על ההודעה הרשמית שקיבלנו מהאוצר. אני גם רוצה לתקן, היות שנאמר שכאילו זה בשו-שו ההתייעצות, מאחורי הדיונים בוועדה: א. זה חלק אינטגרלי של עבודת יושב-ראש הוועדה; ב.אני רוצה להגיד שזה היה גם בדיון הקודם פה בוועדה, כל מה שאמרת. בואו נמשיך הלאה.

פסקה 4 יורדת מהנוסח.

זה החוק. החוק מאפשר למשרד האוצר להעביר את היתרות האלה עד 30 יום מסוף שנת התקציב. זו לא איזושהי התנהלות חריגה, או כמו שתואר פה שהממונה על התקציבים עושה משהו שהוא לא כשורה. חוק יסודות התקציב, שהוא החוק שמסדיר את כלל ההתנהלות התקציבית של הממשלה לגבי הדרך שבה היא מנהלת את תקציב המדינה, קובע את ההוראה הזאת בצורה מפורשת.

זו פשוט התנהלות לא יעילה, על זה אנחנו חולקים פה.

אבל זו לשון החוק. מעבר לזה, אנחנו חושבים שלא נכון - - -

זו התנהלות שמשאירה 30 מיליארד שקלים חוזרים לקופת המדינה מדי שנה במקום להיות מנוצלים. התנהלות לא יעילה.

תודה רבה. בואו נתקדם.

סתיו, עשית מהוועדה הזאת ועדת כספים, וזה לא זה. שם את צריכה לריב על - - -

אנחנו רוצים שהכסף הזה - - -

פה אנחנו רוצים לסייע לחיילים בודדים ומשוחררים.

יוליה, אם היית קשובה לדברים ולנתונים שהבאתי בדיון הקודם, את בוודאי ראית - - -

שמעתי אותם, אבל יש - - -

סליחה, אבל תני לי לסיים.

לא, תסלחי, אם כבר את רוצה לדייק - -

סליחה, יש פה הערה שהופנתה כלפי.

- - המסמך שהביא אומר ההיפך הגמור ממה שאמרת בישיבה הקודמת. בישיבה הקודמת אמרת דברים שהם לא נכונים לפי הדוח הזה.

אנחנו נתעכב, אנחנו לא נאשר אותו ואנשים לא יקבלו מה שמגיע להם.

יוליה, סליחה. הצעת החוק הזאת היא גם הצעת חוק פרטית שאני הגשתי ולכולם יש אינטרס שהחוק הזה יעבור. מה שאנחנו גילינו – והנתונים האלה הם נתונים חלקיים, הם רק של הקרן לקליטת חיילים משוחררים ולא של הקרן לסיוע נוסף – זה שהכספים מהעודפים לא יגיעו לקרן לסיוע נוסף, כפי שגם אמרה הקרן בעצמה וכפי שאושר גם על-ידי משרד האוצר בדיון הקודם ובדיונים בוועדת השקיפות.

זה צריך לחשוב - - -

תני לי בבקשה לסיים. אם החוק עובר אבל הכסף לא מגיע ליעדו - אין לחוק משמעות, ואנחנו רוצים שהחוק יעבור וגם שהכסף יגיע ליעדו, אל החיילים המשוחררים. זה הרצון המשותף של כולנו. באמת, חבל על ההתרעמות כי יש לנו הזדמנות לתקן את זה, כפי שבדיון הקודם גם היתה על זה הסכמה.

אוקיי. בואו נמשיך בבקשה.

"(5) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) יתרת התקציב לפי סעיף (ב)(2) שלא נוצלה תועבר לשנה שאחריה ותשמש למטרת סיוע בשכר דירה כאמור בסעיף קטן (א1) בלבד."

סעיף קטן (ג) מדבר על היתרות של 80 המיליון, של תקציב הקרן, שכרגע הוועדה הוסיפה את הנושא שהיתרה יכולה לשמש גם לסיוע לשכר דירה בשנה שלאחר מכן. לגבי יתרות התקציב התוספתי של הסיוע בשכר דירה, כמובן גם כותבים שעודפים יועברו לשנה שאחרי וצובעים את העודפים במקרה הזה למטרה של סיוע בשכר דירה, ככל שבאמת יהיו עודפים.

סעיף 7א – הקראנו אותו בישיבה הקודמת. שוב אני מעירה: השר הממונה על ענייני שירות אזרחי לאומי, כבר היה תיקון עקיף בחוק שירות אזרחי ולכן כרגע זה מיותר אצלנו וזה ירד. על פסקאות (1) ו-(2) גם כן עברנו.

אני עוברת לסעיף 5 בהצעת החוק, סעיף שלא היה בדיון הקודם. הסעיף הזה מוסיף את סעיף 7ב.

"הוספת סעיף 7ב 5. אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא: סעיף 7ב. 'חייל לקראת תום שירותו הסדיר – חייל משוחרר'. לעניין סעיפים 7 ו-7א, יראו כחייל משוחרר גם מי שנותרו לו שלושה חודשים או פחות לסיום שירותו הסדיר."

אנחנו אומרים שלעניין הקרן לסיוע נוסף ולעניין הקרן לעידוד השכלה גבוהה – שזה סיוע בלימודים – חייל משוחרר, רואים אותו כמשוחרר גם שלושה חודשים לפני שהוא מסיים את השירות. כמו שהוצג בישיבה הקודמת על-ידי מנהלת הקרן, לפעמים נדרשים שיתופי פעולה לצורך הקדמת הלימודים, התחלה של לימודי תעודה או כל מיני שיתופי פעולה אחרים כבר לפני שהחייל מסיים את השירות, ולכן אומרים שכבר בשלושת החודשים האחרונים לשירות שלו הוא יוכל להיחשב כחייל משוחרר לצורך הסיוע הזה.

זה צריך להיות לעניין סעיפים 7ב - - -

זה לעניין סעיפים 7 ו-7א, שזה הקרן לסיוע נוסף והקרן לעידוד השכלה.

עכשיו אנחנו מכניסים לתוך 7 גם את הסיוע בשכר דירה. זה יחול גם על חייל בשלושת החודשים האלה?

לא לא, מה פתאום.

לכן צריך להחריג את זה, להגיד שזה יהיה - - -

אפשר לדעת על מה אתה מדבר?

לא 7 בכלל, אלא 7(א) קטן.

כלומר, לעניין סיוע לחיילים בודדים - - -

גברת מהפרוטוקול, הבנת? לא. מה קרה לך? חזרת לכיתה א'? כשאתם מדברים ואתם רוצים שנתקן את החוק, תגידו את זה בצורה ברורה שאפשר יהיה לרשום את זה.

מאה אחוז. סליחה, אני מתנצל. היתה לי פה הערה שהיא טכנית בבסיסה. הסעיף הזה, כפי שהסבירה היועצת המשפטית, מכיל את הזכאות לסיוע בשכר לימוד עוד לפני שהחייל השתחרר בפועל - כלומר, כבר בשלושה חודשים האחרונים של שירותו – וזאת כדי לאפשר להכניס אותו לתוך מסלולי לימודים והכשרה בעודו בתוך המסגרת הצבאית ההיררכית המאורגנת, כדי שאחרי זה הוא לא יאבד את המוטיבציה. היות שאנחנו מתקנים פה את סעיף 7 ומוסיפים את אותו תקציב תוספתי, התקציב התוספתי לא אמור לחול על החייל בעודו חייל, כי הוא נהנה שם מהזכאויות שהצבא נותן. לכן היה פה דיוק טכני.

אתה אומר שסיוע בשכר דירה לא יחול בשלושה חודשים האלה אלא רק אחרי השחרור, כי כל עוד הוא בצבא הוא מסודר. אני מסכימה, זה מאוד הגיוני.

נכון, אז נבהיר את זה.

זה תיקון טכני לחלוטין.

נבהיר בנוסח שזה סעיפים 7 ו-7א לעניין הלימודים, למעט הסיוע בשכר דירה לחיילים בודדים.

"6. בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

'(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יורשיו של חייל או משרת שירות לאומי או משרת שירות אזרחי (בסעיף זה – משרת) אשר נפטר במהלך שירותו הסדיר או יורשיו של חייל משוחרר שנפטר, זכאים לקבלת יתרת הפיקדון שלה היה זכאי הנפטר וכן למענק לפי הוראות סעיף 10, בהתאם להוראות חוק זה, אף אם נפטר החייל או המשרת במהלך תקופת שירותו הסדיר בטרם סיים 12 חודשי שירות סדיר."

אסביר. היום החוק כבר כולל סעיף דומה. היום הסעיף בחוק מתייחס רק לחייל במהלך השירות או יורש של חייל משוחרר. הכוונה היא שאם, חלילה, החייל נפטר, היורשים שלו זכאים לקבל את יתרת הפיקדון כאילו הוא שירת שירות מלא. פה אנחנו עושים את התיקון ומתאימים את זה, כך שזה יחול לא רק על חייל אלא גם על משרת בשירות אזרחי ולאומי וכמובן, על חייל משוחרר, שכולל גם משרת בשירות לאומי אזרחי שסיים את השירות.

יש הערות, חברים?

הערה טכנית על הסעיף, שהעליתי במייל: האם נכון לעשות את המענק של סעיף 10 פה.

לפי מה שהבנתי, כדאי שגם המענק יהיה פה, כי הם זכאים גם לפיקדון וגם למענק.

זו לא מחלוקת של מהות, זו מחלוקת על מבנה הסעיפים. אולי בשלב הנוסח נזיז את זה ימינה או שמאלה.

בסדר.

הערה לעניין המילה "יתרה" – שכדאי יהיה לחזור לזה אחרי שנחליט לגבי סעיף 10א.

לא הבנתי את ההערה.

בהתאם למה שהוחלט לגבי עניין החללים, נצטרך לחזור לסעיף הזה ולהתאים את הנוסח מכיוון שעל-פי המילה "יתרה" עלולים להבין שהוא זכאי לקבלת יתרת הפיקדון, ו"יתרה" זה עד יום מותו. אם נחליט שלפי התיקון לחללים הוא יקבל לפי מלוא השירות, זה כבר לא יתרה.

פיקדון באופן מלא.

בסעיף 10.

נכון, אמרתי.

אוקיי, בסעיף 10.

"7. בסעיף 9 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ג), במקום "תודיע בכתב" יבוא "תודיע בדרך שתמצא לנכון";

(2) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) הקרן תודיע לכל חייל משוחרר על מצב הפיקדון בתום כל אחת מחמש השנים שלאחר שחרורו, בדרך שתמצא לנכון."

סעיף 9 עוסק באמת בנושא של הפיקדון, איך מודיעים לחייל.

איך יכול להיות שלא בכתב? אני לא מבין. למה זה לא בכתב? מה, טלפון?

היום נשלחות הודעות בכתב, והמון מכתבים פשוט חוזרים. הכתובות - - -

תעשו במייל.

בדיוק, לכן "כל דרך".

זה מה שאנחנו רוצים לבקש: כל דרך שנמצא לנכון.

יכול להיות במסרון, יכול להיות שנשיג אותו בנייד. זאת אומרת, נשיג אותו בכל דרך אפשרית.

גם אם תשיגו אותו טלפונית, תעבירו לו את זה בצורה של מסמך רשמי.

הרבה פעמים מה שקורה, כשהם רואים משהו שמגיע ממשרד הביטחון הם משליכים את זה לפח. גם דברים כאלה קורים. אנחנו רוצים להימנע, כי אם היית רואה את הערימות שקיבלתי - - -

אני ממש לא מצפה - - -

אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש - ערימות. ביום הראשון שהגעתי לעבודה נכנסתי לממ"ד, שאלתי: מה זה השקים האלה? אמרו לי: זה חוזרים. לא האמנתי, התחלתי לעבור.

לפני כמה זמן זה היה?

זה היה עד לא מזמן. המשכנו לעשות את זה וראינו שהקטע הזה הוא בעייתי; אתה גם משלם מאות אלפי שקלים על זה וגם לא מקבל את התמורה, ועד שזה בא ועד שזה חוזר. תשאירו את זה - - -

מה זה "ככל האפשר"? אני לא מבין את זה. זה מסמך רשמי.

אנחנו נפנה אליו.

בדרך שתמצאו לנכון. מה זה פה?

נשיג אותו. הגענו עכשיו למשרד הפנים לבקש - - -

אז מה, תגידו לו בטלפון? זה מספיק?

אנחנו עושים עכשיו פעילות רחבה בעניין הזה באמצעות SMS וטלפונים, ואנחנו רואים שיפור; אם תראה את נתוני 2016–2017 תראה שיפור. אנחנו עושים מאמצים בכל דרך שייקחו את הכסף. הוא לא שלנו, אנחנו לא צריכים אותו, אנחנו רוצים שזה יעבור.

אז תעשו את זה, כמו שאומרת היועצת המשפטית, גם וגם.

אני רוצה להוסיף משהו. אני תקציבן הקרן. עד עכשיו היתה חשיבות מאוד גדולה שהחייל המשוחרר ידע כמה כסף יש לו. למה? כי הכסף נמחק לו אחרי שבע שנים. ברגע שהכנסת מקבלת את התיקון הזה, שהיתרה חוזרת אליו, החשיבות קצת יורדת כי במקרה הכי גרוע, אם תישאר לו יתרה, הוא לא מפסיד אותה. לכן אני חושב שבמאה ה-21 אפשר להסתפק בדרכים של דואר אלקטרוני, אתר אינטרנט וכו'.

לא אמרתי ההיפך. רק לא בשיחת טלפון אחת וזהו. יגידו לו: דיברתי אתך, חיפשתי אותך טלפונית - - -

עומד לרשותו אתר אינטרנט עם אזור אישי והוא יכול להיכנס 24 שעות ולבדוק את היתרה שלו. כל דבר הוא צריך להיכנס, אז רוב האנשים נכנסים לאתר ויודעים. לכן, לדעתי כתקציבן, חבל על 700,000 שקל בשנה שאנחנו זורקים על המכתבים האלה, שחצי מהם חוזרים. אפשר להשתמש בכסף הזה - - -

אתה נשאר במכתבים, אני מזמן לא שם. בצורה של מייל.

כמה זה היה בשנה?

זה היה 700,000 שקל בשנה לשלוח את המכתבים. הפסקנו עם זה.

אל תשרוף 700,000 שקל, אני מסכים אתך – למרות שזה הולך לדואר ישראל.

שמחזיר אותם, הוא לא מוצא את האיש.

תעשו את זה, אבל לא בשיחת טלפון.

שולחים להם מסרון, שולחים להם הכול.

מסרון, מייל – כל דרך.

אנחנו שנינו אומרים אותו דבר.

אמרת גם וגם, אם הבנתי נכון.

אני לא בעד גם וגם, אבל לא בשיחת טלפון. בצורה טכנית נכונה.

אולי אפשר להציע: בכל דרך אפשרית על מנת להשיגו.

זאת הכוונה.

אוקיי, בואו נתקדם.

אז מה בסוף? בכל דרך אפשרית - - -

בכל דרך נכונה. רק לא שיחת טלפון.

אני לא יודע מה זה "בכל דרך אפשרית". דואר הוא דרך אפשרית.

על מנת לאתר אותו, על מנת שההודעה תעבור אליו. זו הכוונה.

הנוסח המקורי שהוצע אומר: "בדרך שתמצא לנכון", וחזקה על הקרן שזו מטרתה, זו תכליתה, זה ייעודה וזו פעולתה. היא תמצא לנכון לעשות את זה במסרון – תעשה את זה במסרון, בשיחת טלפון - - -

טוב, "שתמצא לנכון".

אז גם סעיף קטן (ד) נשאר אותו דבר.

"תיקון סעיף 10. 8.בסעיף 10 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א)(5), במקום '194' יבוא '277.5';

(2) סעיף קטן (ב) – בטל."

סעיף 10 קובע את סכום המענק. משרת בשירות אזרחי במסלול ביניים, אנחנו מעדכנים את סכום המענק שלו. הוא אמור לקבל 75% מהמענק שמקבל מי שמשרת בשירות אחר. לגבי מי שמשרת בשירות אחר, בשנת 2012 עדכנו את הסכומים, ולגבי מי שמשרת במסלול ביניים לא עדכנו את הסכום ונוצר מצב שהמענק שהם קיבלו היה נמוך מ-75%. לכן צריך להגדיל את גובה המענק לגבי מי שמשרת בשירות אזרחי במסלול ביניים: במקום 194 זה 277.5 שקלים. נראה בהמשך שההצעה היא שזה יחול משנת 2014, שזו השנה שבה נוסף הנושא של משרת שירות אזרחי במסלול ביניים.

סעיף קטן (ב) מדבר על מי ששוחרר כלוחם או תומך לחימה ונותנים לו פה זכאות למענק, אבל בגלל שבסעיף 10, שמגיע מיד עכשיו, אנחנו כבר נוגעים בזה אז אנחנו מבטלים אותו פה ועושים את זה בסעיף 10א לגבי כולם.

"מענק ופיקדון בעקבות פציעה 10א. (א) חייל ששירת כלוחם או כתומך לחימה וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש אגף כוח אדם) קבע כי התקיים בו אחד מאלה, יראו אותו לעניין סעיפים 9(א) ו-10(א)" – שזה המענק והפיקדון – "כמי שהשלים את מלוא תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, כלוחם או כתומך לחימה, לפי העניין:

(1) הוא נפצע תוך כדי אימון או פעילות מבצעית ועקב אימון או פעילות מבצעית וחזר לשרת בשירות אחר;

(2) הוא שוחרר מחמת פציעה שאירעה תוך כדי אימון או פעילות מבצעית ועקב אימון או פעילות מבצעית;

(3) הוא נפטר בשל פציעה שאירעה תוך כדי אימון או פעילות מבצעית ועקב אימון או פעילות מבצעית.

(ב) על החלטת ראש אגף כוח אדם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן להשיג לפני ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל."

הסעיף הזה אומר שכשיש לוחם או תומך לחימה שהשירות שלו כלוחם או תומך לחימה נפסק, בין אם זה מחמת שהוא שוחרר מהצבא, בין אם זה מחמת שהוא עבר לתפקיד אחר והוא כבר לא לוחם או תומך לחימה ובין אם זה מחמת שהוא נפטר, אנחנו נותנים לו את המענק והפיקדון כאילו הוא השלים את השירות כלוחם או תומך לחימה, שזה הרף הכי גבוה של הכסף של הצבירה למענק ולפיקדון.

עלתה בקשה מחברי כנסת שהנושא הזה יחול לא רק על לוחם ותומך לחימה, אלא גם חייל שבמהלך שירות רגיל נפטר, עדיין ייתנו לו את מלוא המענק והפיקדון כאילו הוא השלים את השירות הסדיר שלו. כרגע הסעיף מדבר רק על לוחם ותומך לחימה.

שנפצע או נפטר.

יש עוד שני מצבים. ככל שהוא נפצע ועבר לשירות אחר – זה לא משנה כי ממילא בשירות האחר שלו הוא צובר את היתרה. הוועדה צריכה להחליט מה היא עושה בשני מצבים: 1. כשהוא נפצע ושוחרר מהצבא, ולכן הוא כבר לא צובר פיקדון ומענק כי אין לו חודשים נוספים; 2. הוא נפטר. מה עושים במצב כזה לגבי חיילים רגילים? לגבי לוחמים ותומכי לחימה הסעיף כבר מסדיר את זה.

לא לוקחים בחשבון סיבת הפטירה?

היום הנוסח מדבר על מי שנפצע או נהרג באימון או פעילות מבצעית, כלומר לוחם או תומך לחימה שנפצע או נהרג באימון או בפעילות מבצעית. הוא לא מדבר על חייל רגיל.

אפילו לא כמו עובד רגיל, שהוא בדרך לעבודה? לא לוקחים בחשבון?

למה לא לכלול את כל החיילים?

זאת באמת עמדת צה"ל. צה"ל מבקש לעניין החללים להחיל את זה על כולם.

בהחלט. ככה זה צריך להיות. אני חושבת שהוועדה צריכה לקבל את העמדה הזאת.

אני משווה את זה לביטוח לאומי. אדם בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה נחשב לעובד, אז למה פה לא? חייל זה חייל, אם הוא בדרך אז יתחילו לחפש אם הלך לראות - - - ?

חד-משמעית.

אני חושב שאין שום הצדקה להפריד בין חייל לחייל, במיוחד במצבים חמורים כאלה.

ברשות אדוני, אזכיר שאך לא מזמן, לפני חודשים ספורים, תוקן חוק הנכים וחוק המשפחות בדיוק כדי לחדד ולייצר את האבחנה בין מי שהם נכי צה"ל בעקבות פעילות מבצעית ובין מי שהם נכי צה"ל שלא אגב פעילות מבצעית. הרעיון היה לשמר את הייחודיות של הפגיעה בשל פעילות מבצעית. פה ממשיך אותו קו, שרק לפני חודשים בודדים הוועדה אישרה והלכה אתו מתוך הבנה של הייחודיות של הנושא. אדוני ישב פה בוועדות, אני לא צריך להזכיר לו.

פה אנחנו מדברים על שירות סדיר, לא מדברים על אנשי קבע. אמרנו גם בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון שבשירות סדיר ניתן את מלוא התנאים לחייל, אז אני חושב שגם פה, בנקודה הזאת, היה רצוי שנלך באותה דרך, אם זה מקובל על החברים שלי. מקובל? אוקיי. לא לשכוח שאנחנו מדברים על חיילים בשירות סדיר.

ואז יתחיל הוויכוח, אדוני יושב הראש, באילו נסיבות ויתחילו התביעות איך הוא נהרג, נפטר – היתה תאונה, זה מוכר, זה לא מוכר. צריך לתת לכולם.

זה בדיוק מה שאני אומר.

אני מדברת על הטענה שלא צריך לתת לכולם.

אנחנו מציעים לא להרחיב את זה לעניין פצועים, בעניין פצועים להישאר רק בלוחם או תומך לחימה. לעניין חללים אנחנו, כמובן, מוכנים לקבל את עמדת צה"ל ולהחיל את זה על כולם. אבל לפתוח את זה לכל הפצועים, זאת מטריה שבעיני היא קצת סבוכה כרגע.

תסבירי לי למה הפצועים לא. פצוע שיוצא משירות סדיר מסיבות - - -

זה הזוי, הם במהלך השירות הסדיר שלהם.

בגלל הפציעה הוא יוצא משירות סדיר.

הכול על הגב של החיילים. זה לא יאומן, לאן הגענו.

השאלה היא נסיבות הפציעה. לצורך הדיון, דוגמה מאוד ברורה: חייל נוסע ביום שישי ברכב פרטי בדרך הביתה, נקלע לתאונת דרכים אזרחית ונפצע, חלילה, פציעה דרמטית, כזאת שמונעת ממנו את המשך שירותו.

במהלך שירותו הצבאי, כן. בזמן שהוא תורם למדינה.

במהלך שירותו, כש-50% לא משרתים והם נוסעים למקומות אחרים. זה במהלך שירותו. הצבא יכול לקרוא לו במהלך שירותו 24 שעות ביממה; גם כשהוא באמצע בילוי הצבא רשאי לקרוא לו, נכון?

זה נכון.

אז ברור. אז למה לא? הצבא רשאי לקרוא לו, הוא תחת אחריות צה"ל 24 שעות. אי אפשר להזדכות על האחריות על החיילים האלה. לאן אנחנו מביאים את עצמנו? אם מדובר בהתנהגות רעה וחמורה – מילא, אבל אנחנו הבאנו את עצמנו לפינה שהיא בועטת את חיילי צה"ל מכל הכיוונים, לא לוקחים עליהם אחריות על כלום. אין שום סיבה, באמת אין שום סיבה. אדוני יושב הראש, צריך להחיל את הדבר הזה על כלל חיילי צה"ל – גם פצועים, גם חללים – בלי לעשות אבחנות, בלי להוביל אנשים לכל מיני תביעות משפטיות. גם ככה יש לנו בחברה הישראלית היום חבורה שלא משרתת בצבא, עושה עם הזמן שלה דברים אחרים. אז דורשים מחייל זמינות של 24 שעות, אבל מזדכים על האחריות כלפיו. אנחנו רואים – בדיוק עכשיו התפרסם דוח נקח"ל, אי אפשר לנתק את כל הדברים האלה, רואים גם איך מתנהגים לחיילים האלה בצבא.

מה זה נקח"ל?

נציב קבילות חיילים. תקרא את הדוח שלו. אני אומרת לך, אתה ממש תזדעזע. אז הגיע הזמן שייתנו לחיילים האלה את מה שמגיע להם.

זה גם לא הרבה חיילים.

ועל מה מתחשבנים? על האגורות האלה, זה נראה כל כך מגעיל.

מישהו יכול להגיד כמה חיילים כאלה? על מה מדובר? זה מספר - - -

מה זה משנה? מדובר על זה שהם משרתים, סוחטים את הלימון וזורקים אותו. זה מה שמדובר.

ענת, למה בכעס?

אתה יודע מה, אני רצף של התנהגויות, כולל הדוח הזה של נקח"ל, כלפי חיילי צה"ל, ואני רואה איך מתנהגים לחיילים ומה נותנים להם היום לעומת מה שהיה פעם. עם כל ההעדפות המתקנות לכל האוכלוסיות, בסוף האחרונים בשרשרת המזון זה החיילים, אלה שבאמת מקריבים את השנים הכי יפות שלהם, וזה חבל מאוד.

יש עמדה מאנשי משרד הביטחון?

אנחנו בעד, כל עוד האוצר מסכים אתנו.

זאת גם עמדת צה"ל.

אנשי האוצר רוצים - - -

עמדת צה"ל, הבנתי, דווקא מתנגדת לעניין.

עמדת צה"ל אומרת שחיילים שהם פצועים יקבלו רק אם פצועים מסיבה מבצעית. יש מעט כאלה בשנה.

על המעט האלה צריך לשנות, לעשות את ההפרדה? אנחנו צריכים לפעול בניגוד לעמדת צה"ל, כי צה"ל לא מספק להם הגנה. אנחנו צריכים להבין שיש כאן בעיה.

אני קיבלתי חינוך שמה שצה"ל רוצה צריך לתת.

אתה יודע מה, גם אני קיבלתי חינוך וכל יום שעובר – למרות ש-25 שנה שירתתי בצה"ל, אני אומרת לך: הם לא מקיימים חוקים למחיקת רישום פלילי לחיילים משוחררים, אין אפילו כתובת היום בצה"ל, למרות שהחוק עבר; הם לא נותנים להם תעודות מקצוע, למרות שחוק עבר. הם לא באמת דואגים להם. הם דואגים להם בזמן השירות כדי להפיק מהם את מרב התועלת. לצערי הרב, אני אומרת את זה בשיא הכאב, אני ממש מזועזעת מההתנהלות הזאת.

אני ראש ענף ת"ש. יש מעט מאוד כאלה בשנה. חיילים שנפצעים בתאונות דרכים או שמפאת מחלה משוחררים זו לא אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה.

לשמחתנו.

הבקשה של צה"ל היא שראש אכ"א ידון במקרים האלה באופן פרטני, כל מקרה לגופו. אם תימצא הצדקה – יאשרו להם, ואם לא – אז לא. זאת העמדה של צה"ל. חייל שחוזר לשירות אחרי פציעה ממשיך לצבור את הזכויות שלו במדרג נמוך יותר.

לשמחתנו, זה מספר קטן, ואנחנו מקווים להגיע למספר אפס. אם זה ככה, מה ההתנגדות? למה להוסיף סרבול למערכת? עוד ביורוקרטיה, עוד בדיקה, עוד המתנה לחייל, עוד סבל למשפחה שצריכה לחכות. אם את אומרת שזה מעט, כמה זה יכול להיות? תכפילי את זה בסכום שמגיע, זה ממש גרושים. אז המנגנון המיותר הזה, רק לעשות את הבדיקה, להסביר – גם זה כסף. תקבלו החלטה. לדעתי, פה היה רצוי - - -

אנחנו יכולים להחליט.

ענת, עם כל הכבוד לנו, ויש לנו את הזכות - - -

למה? יש כאן הסכמה שהיא חוצת מפלגות. יש גבול.

יש הסכמה של כל חברי הכנסת. מדובר במספר מאוד קטן של חיילים.

יש פה חברי כנסת שלא רגילים לשמוע דעה הפוכה ואז קופצים באמצע, אז תנו לי לנסות להסביר. אני בעד שתנסי, נציגת צה"ל, להתייעץ עם מי שאת רוצה ברבע השעה או חצי השעה הקרובה. נקבל החלטה בכיוון שחברי הכנסת רוצים, אז כדאי שתתייעצי ותחזרי אלינו בזמן הקרוב. לא לשכוח שאנחנו רוצים להצביע על החוק הזה היום, אבל תתייעצי, ברשותך.

בבקשה.

קיבלנו הערכה תקציבית רק לגבי הרכיב של הנפטרים. ביקשנו ממשרד הביטחון את ההערכות התקציביות לגבי הפצועים וטרם קיבלנו אותן, כך שאנחנו לא יודעים במה מדובר. ככל שיהיה מדובר בעלות תקציבית, כמובן שלא נוכל לתמוך בקריאה השניה והשלישית, בהתאם לחוק יסודות התקציב. כרגע אני ממתינה להתייחסויות לגבי הערכת העלות.

ולגבי הנפטרים?

לגבי הנפטרים, כאמור, קיבלנו ואנחנו לא מתנגדים.

אוקיי. אז אנחנו נקבל החלטה, אחרי התייעצות שצה"ל יעשה עם עצמו ויציג לכם את הנתונים. לנו יש טכניקה – גם אחרי ההצבעה אנחנו יכולים גם לעשות רביזיה. זו הטכניקה שתאפשר לנו לחזור על הדיון. בואו נמשיך.

אז נחזור לסעיף הזה בהמשך. אנחנו עוברים לסעיף 10 להצעת החוק.

"10. בסעיף 19 לחוק העיקרי –

(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: '(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), חייל מילואים פעיל וחייל משוחרר בודד יהיו רשאים לממש את הזכאויות לפי סעיפים 7 ו-7א עד תום 10 שנים מסיום השירות הסדיר.';"

סעיף 19 קובע שככלל, כל הזכאויות לפי החוק ניתנות למימוש חמש שנים מתום השירות. פה אנחנו מוסיפים הוראה שאומרת שלחייל מילואים פעיל ולחייל משוחרר בודד הזכאויות לעניין סיוע בלימודים, שזה 7 ו-7א, אפשר יהיה לממש עשר שנים. יש פה הטבה.

"(2) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (1) יבוא:

'(1) נותרה יתרת פיקדון בתום חמש השנים האמורות בסעיף קטן (א), זכאי החייל המשוחרר לקבלה לידיו. הקרן תעביר את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר שמסר במועד שחרורו, בתוך 60 ימים, ואם לא איתרה הקרן את חשבון הבנק האמור בתוך 60 ימים – תפנה לחייל המשוחרר ותודיע לו בדרך שתמצא לנכון על סכום היתרה העומדת לזכותו ועל זכותו לפדותה בתוך 120 ימים ממועד פניית הקרן.';"

ואז אנחנו מוסיפים את (ג1):"(ג1) ביקש החייל המשוחרר לקבל את יתרת פיקדונו בתוך שלוש שנים מיום העברת יתרת פיקדונו לקרן לסיוע נוסף כאמור בסעיף קטן (ג), תעביר הקרן את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר."

היום ההסדר הוא חמש שנים שחייל יכול לממש את הפיקדון לשש מטרות שקבועות בחוק, ורק לאותן מטרות; אחרי חמש שנים הוא יכול לממש לכל מטרה, ועד תום שבע שנים, אם הוא לא מממש את זה, הכסף עובר לקרן לסיוע נוסף. בהצעת החוק ביקשו לעשות הסדר שונה – לקבוע שיש חמש שנים, ובתום חמש השנים יש שנה וחצי ולא שנתיים שהחייל יכול לבקש את הכסף אליו לכל מטרה, ואחרי שנה וחצי הקרן תעביר אליו – לא לקרן לסיוע נוסף, אלא תעביר את הכסף אליו – ורק אם היא לא תאתר את חשבון הבנק שלו זה יעבור לקרן לסיוע נוסף ויהיו לו שלוש שנים שהוא יוכל לבקש את הכסף מהקרן לסיוע נוסף.

אז למה לא לביטוח לאומי - - -?

רק אסביר את הנוסח שלפניכם. כרגע, בעקבות בקשה שעלתה בדיון הקודם, הצעת החוק נוסחה כך שחמש שנים הוא יוכל לממש את זה למטרות שקבועות בחוק, ואחרי חמש שנים תהיה דחיפה אוטומטית של הכסף לחשבון של החייל; וככל שלא יאתרו את החשבון של החייל זה יעבור לקרן לסיוע נוסף ויהיו לו שלוש שנים לבקש את זה.

רק אעיר שהאוצר ביקש שהתחילה של זה תהיה רק בעוד שנה וחצי, ב-2019.

למה? שירוויחו עוד קצת כספים על חיילים?

אני רק מציגה. כי יש קושי תקציבי. זו תוספת מסוימת לתקציב לעשות את הדחיפה אוטומטית לכל החיילים, ללא דרישה, לכן ההוראה הזו תחול מ-2019 ובתקופת הביניים תהיה הוראת מעבר שבכל זאת תהיה שנה וחצי לחייל לבקש את הכסף.

ענת, בבקשה.

אני חושבת שחמש שנים זה יותר מדי זמן. להערכתי צריך לקצר את התקופה לשלוש שנים ולאפשר להם לאחר שלוש שנים - - -

מה זה נותן לקצר?

למה חמש שנים?

בשביל שיהיה לו זמן לחשוב. זה לטובת החייל.

הגישה הפטרנליסטית שלנו יכולה להספיק לשנה הראשונה, כשהם נוסעים לדרום אמריקה. לאחר מכן, להערכתי, צריך להפקיד להם את הכסף מהר יותר בלי שום הגבלות.

מעבר לזה, אני מניחה שלכספי הביטוח הלאומי שיגבו מהם דקה אחרי שמשתחררים – זה מה שעושים, אני רואה, יש לי קצינה משוחררת בבית – לא תהיה בעיה של חשבון בנק. ידעו למצוא בדיוק איפה הם, ידעו לאתר אותם כדי לגבות מהם את כספי הביטוח הלאומי. אי לכך, דרך הביטוח הלאומי אפשר להזרים להם את הכספים הללו.

מעבר לזה, אני מתקוממת על הגישה של האוצר. הגישה של האוצר לגבי תקופת המעבר היא גישה פוגענית ונצלנית על גבם של חיילי צה"ל. זאת הגישה של האוצר. זו אותה גישה שאני נתקלת בה כשמדובר על עבודה מועדפת לחיילי צה"ל, שכל חייל רשאי לקבל אותה אבל בעצם הם לא ממש רוצים שיקבלו אותה כי זה על התקציב שלהם.

לכן אני מבקשת שלא תהיה שום תקופת מעבר. יתקבל החוק, יכנס לתוקף מידי ונגמור עם הפארסה של כספי הפיקדון והניצול של החיילים הללו, שזו כבשת הרש שלהם אחרי שמסיימים את השירות הסדיר שלהם למען מדינת ישראל, שבגישה הזאת היא כל כך בוגדת בהם ולא מתייחסת אליהם בכבוד. אני מבקשת לעמוד על זה. תודה.

הפיקדון והמענק לא צמודים?

הם צמודי מדד.

אז רק שתבינו: הם לא מפסידים. ההצמדה שיש להם מהאוצר היא טובה.

אבל יש לך תקופת מעבר של שנה וחצי. אתה מבין מה קורה.

זה לא קשור. הפיקדון מקבל את ההצמדה.

על איזה סכום מדובר, שזה יוצר קושי תקציבי?

עשרות מיליונים.

עשרות מיליונים?

כן. הפער בין שבע שנים לשש שנים מייצר פער תקציבי חד-פעמי של כ-30 מיליון.

כל השנים שקיבלתם את הכסף מהקרן והוא עבר אליכם, לאוצר, מבלי שהגיע לחיילי צה"ל – אתם תשלמו את זה עכשיו לחיילי צה"ל. זה מגיע להם, אף אחד לא עושה טובה.

אתייחס באופן מסודר.

רגע, חברת הכנסת סתיו שפיר רצתה להגיד משהו.

גם אני רציתי להעלות את הנושא של הביטוח הלאומי. אני חושבת שאם מדובר בסכום של כ-20–30 מיליון שקלים - הסכומים האלה, מהחישובים שעשינו ושאתם, כאמור, אישרתם הם סכומים שבעבר כבר נלקחו מהקרן, כשהיא היתה צריכה להחזיר את העודפים שלה לקופת המדינה. עדיין מדובר בסכום קטן כדי לעשות את התיקון הזה כבר עכשיו. הוא בהחלט ראוי, אחת ולתמיד. ההיגיון פה מאוד ברור: בדיוק כמו שהביטוח הלאומי יודע לגבות חובות, כך הוא גם יכול לשמש ככלי שדרכו מחזירים את הכסף הזה לחיילים.

אני לא רוצה ביטוח לאומי.

רגע, תאפשרו.

למה את לא רוצה ביטוח לאומי? הם יודעים לגבות אחרי יומיים.

סתיו, בבקשה תשלימי.

אני חייבת להמשיך לוועדה נוספת. אבל כאמירה כוללת גם על הדברים שדנו בהם היום: אסור שיהיה חוק שנכנס לספר החוקים אבל נשאר רק על הנייר. העקרונות של דרכי העברת הכסף והזמנים של העברת הכסף הם שיקבעו האם החיילים המשוחררים אכן יקבלו את הכסף שמגיע להם. לכן הם נורא חשובים ולכן אנחנו צריכים לדקדק בהם ולוודא שהצינורות האלה עובדים כשורה והכסף אכן מגיע לחיילים בסופו של דבר.

אין שום סיבה שנסבך את הביורוקרטיה עוד יותר. להעביר ממקום למקום זה סיבוך; לעומת זאת, לקבל את האינפורמציה החסרה מהביטוח הלאומי – זה אפשרי. אז אפשר לפנות לביטוח הלאומי, זה לא צריך להיות בצורה של העברת כספים - - -

העיקר שיגיע.

היום אתם בדיון לטובת הביטוח הלאומי, אז גם אנחנו רואים בעין יפה את העבודה של הביטוח הלאומי, אבל אנחנו גם יושבים על סעיפים לא נעימים שם. זה עניין של העברת אינפורמציה - - -

אז זה בטוח יגיע אליהם ולא לשום קרן.

סליחה, היושב-ראש. אפשר יהיה לחייב את הביטוח הלאומי שייתן לנו את המידע? צריך יהיה לתת לנו את האפשרות.

הביטוח הלאומי זה רעיון שעולה פה עכשיו, אף אחד מאתנו לא התייעץ עם הביטוח הלאומי.

דרור, התשובה שלך חשובה לי, ולא הבנתי אותה.

בכל הכבוד, הביטוח הלאומי לא היה בלופ - - -

אבל הם לא יכולים להעביר האינפורמציה? במרשם האוכלוסין אי אפשר למצוא את הפרטים האלה?

אדוני, העברת מידע בין גופים ציבוריים מוסדרת בחוק. זה משהו קבוע, יש פרוצדורות קבועות לעשות את זה. לכל גוף ציבורי יש ועדה שאמורה לאשר את הפניות האלה. כמובן שאפשר שהקרן תפנה לביטוח הלאומי במנגנונים הקבועים בחוק לעשות את זה, אבל אי אפשר - - -

הקרן רשאית לפנות? יש לה סמכות כזאת?

לפנות בוודאי שהיא רשאית. כל גוף ציבורי רשאי לפנות לגוף ציבורי אחר כדי לקבל מידע לצורך ביצוע תפקידיו על פי חוק. לפנות בוודאי שהם יכולים.

אז פונים לביטוח הלאומי, ואחרי פרוצדורה חד-פעמית תקבלו את זה קבוע.

עכשיו פנינו למשרד הפנים לקבל הניידים של החיילים המשוחררים, שאין לנו אותם. אנחנו עדיין בתהליך מולם. זה לא דבר שיקרה מחר בבוקר.

צריך להגדיר בחוק שהקרן תהיה רשאית לפנות לכל - - -

גברתי, זה קבוע בחוק. כל גוף ציבורי רשאי לפנות לגוף ציבורי אחר לקבלת מידע לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק. לא צריך לקבוע בחוק הזה שום דבר.

השאלה אם הוא יקבל את המידע או לא היא שאלה שצריכה להתברר בהקשר לטיבו של הגוף, תפקידו, סוג המידע המבוקש. זו לא שאלה שמכריעים בה ככה; יש פה שאלות של פרטיות מידע.

אחרי חוק הביומטריה שעשיתם אל תספרו לנו על פרטיות.

לכן אני אומר, אדוני, בכל הכבוד, היום יש לקרן מנגנון של העברת הכספים לחיילים.

אנחנו מדברים על זה שאין להם מספיק ידע. זה נראה לי מוזר שחייל משרת שלוש שנים, או 32 חודשים, ולא קיבל אף פעם תשלום מצה"ל. איך זה נראה?

הסיטואציה, להבנתי - - -

אוקיי. חוץ מזה, אני לא מזמין את הביטוח הלאומי לקבל כסף.

אני רוצה להתייחס. אמנם חברת הכנסת ברקו יצאה, אבל אני רוצה לציין שהאמירות כאילו האוצר לוקח את הכסף אליו, בעיניי מאוד לא מקובלות.

אני מציע שלא תבקרו את חברי הכנסת כי הם - - -

אוקיי. אז אני אומרת לפרוטוקול שהאוצר לא לוקח אליו כספים של חיילים משוחררים, כמובן. כל הכסף מועבר במסגרת החוק, כנדרש בחוק, ואין על זה שום עוררין.

באשר לסוגיה של הדחיפה לחשבון הבנק – כאמור, גם אנחנו תומכים בזה, אנחנו בעד. אנחנו רוצים לדחוף את זה לחשבון הבנק, אין מחלוקת לגבי זה. הסוגיה היחידה שעלתה, כפי שנדונה בדיון הקודם, זו העובדה שיש כאן פער תקציבי חד-פעמי תזרימי, והצענו שבשנת התקציב 2019 – מאחר שתקציב 2017–2018 כבר אושר בכנסת - זה יקבל מענה מלא. על כן זה מוסדר בהוראת שעה.

אני לא רואה שום בעיה בזה.

אז אנחנו משאירים את הנוסח כמו שהקראתי אותו.

כן.

"11. בסעיף 19א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

'(ח) הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ד), יחולו לעניין מי שמשרת שירות לאומי או שירות אזרחי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל יהיו נתונות למנהל הרשות לשירות לאומי–אזרחי והחלטתו תהיה סופית'."

זה הסעיף שעוסק בשלילת ההטבות. הסמכות ניתנת לראש אכ"א לגבי חיילים, ואנחנו רק מוסיפים ואומרים שלעניין מי שמשרת בשירות לאומי או שירות אזרחי, אנחנו מעניקים את הסמכויות למנהל הרשות לשירות לאומי-אזרחי.

"תחילה, תחולה והוראת מעבר 12. (א) תחילתו של סעיף 10(א)(5) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 8(1) לחוק זה, ביום י"ז באדר ב' התשע"ד (19 במרס 2014), והוא יחול לגבי מי שסיים שירות אזרחי במסלול ביניים במועד האמור או לאחריו; שולם למשרת שירות אזרחי במסלול ביניים כאמור מענק לפי סעיף 10(א)(5) לחוק העיקרי בתקופה שממועד התחילה האמור עד יום פרסומו של חוק זה, יהיה זכאי לקבל את ההפרש שבין הסכום ששולם לו לבין הסכום שלו הוא זכאי לפי הוראות סעיף 10(א)(5) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 8(1) לחוק זה."

הסעיף הזה אומר שהעדכון של הסכום שעשינו – מ-194 שקלים ל-277.5 שקלים - יחול כבר מ-2014 לגבי חיילים, המענק שישולם למי ששירת שירות אזרחי במסלול ביניים. מי שכבר שולם לו - יתנו לו את ההפרש.

סעיף קטן (ב) זה הוראת המעבר של מה שדובר עכשיו על הפיקדון.

"(ב) תחילתו של סעיף 19(ב)(1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 10(2) לחוק זה ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019); ממועד פרסומו של חוק זה ועד ליום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) יקראו את סעיף 19(ב)(1) לחוק העיקרי כך שבמקום "שנתיים" יבוא "שנה וחצי" ובסופו יבוא 'לא הגיש החייל המשוחרר בקשה כאמור ונותרה יתרת פיקדון בתום שש וחצי שנים מיום שחרורו מהשירות הסדיר – תעביר הקרן את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר שמסר במועד שחרורו, בתוך 60 ימים, ואם לא איתרה הקרן את חשבון הבנק האמור בתוך 60 ימים – תפנה לחייל המשוחרר ותודיע לו בדרך שתמצא לנכון על סכום היתרה העומדת לזכותו ועל זכותו לפדותה בתוך 120 ימים ממועד פניית הקרן'."

כלומר, בשנה וחצי הקרובות, עד תחילת 2019, בתום חמש שנים החייל צריך להגיש בקשה, ואם שנה וחצי הוא לא הגיש בקשה – אז יעבירו את הכסף לחשבון. החל מ-2019 יחול ההסדר שביקשה הוועדה, שאחרי חמש שנים אוטומטית החייל יקבל את כסף לחשבון ללא תלות בבקשה או ללא בקשה, ורק אם לא יאתרו את החשבון יחול המנגנון שהסברנו קודם, של הודעה של תוך 121 ימים ואז העברה לקרן לסיוע נוסף, עם אפשרות לבקש בתוך שלוש שנים. זה התחילה והתחולה, זה אומר שכל שאר סעיפי החוק יחולו ביום פרסומו של החוק והתחולה של זה תהיה מידית.

אדוני, אני רק מזכירה שבסעיף 10א לא הכרענו עדיין מה אנחנו רוצים לעשות לגבי מי שנפטר או נפצע במהלך השירות שלו, אם הוא לא לוחם או תומך לחימה. זה העניין היחיד שנשאר פתוח.

יש לי הערה לגבי העמותות שמלוות חיילים משוחררים – זה גם תפקידכם, לעדכן אותם בכל הזכויות. תעשו את זה. בלי לפגוע בעובדי המדינה, אתם תעשו את זה טוב יותר.

אני מפורום ארגוני החיילים הבודדים - זה כל הארגונים שמלווים את החיילים הבודדים. אנחנו אחראים רק על החיילים הבודדים, גם העולים וגם חסרי - - - משפחתית. אחת ההצעות שלנו היא שנקים אתר שיתכלל את כל הזכויות.

תעשו את זה. אבל תדעו שהחיילים שלא יודעים את זכויותיהם, תפקידכם לעזור.

זה תפקידנו ואנחנו עושים.

נציגת צה"ל, יש לך תשובה? בשורה טובה?

לא מלאה. היכולת שלי לקיים התייעצות ולהגיע עכשיו לעמדה שונה במהות ממה שאמרתי קודם היא מוגבלת. כרגע האמירה שלנו היא שלגבי חללים אין דיון; לגבי חיילים שנפצעו, אנחנו רוצים לקיים התייעצות פנימית נוספת. אני לא יכולה עכשיו לתת - - -

כמה זמן זה ייקח לך?

במידי, אבל אני לא יכולה לחזור עם בשורה אחרת עכשיו.

יש לי הצעה: שתי הנקודות שהן במחלוקת – אחת התייעצות עם האוצר ואחת עם צה"ל - נצביע ללא ההסתייגויות שלכם ושל האוצר. זאת אומרת, נצביע, ואם נצליח לשכנע את המערכת - נעשה רביזיה ונדון בשתי הנקודות. בינתיים אנחנו מורידים אותן מסדר-היום. מקובל?

כן, תודה.

לעניין העודפים, אנחנו מוחקים כל התייחסות למועד ההעברה. לעניין חללים, אני מבינה שיש הסכמה ולכן חייל שנפטר במהלך השירות, גם אם זה שירות רגיל וגם אם זה לא עקב פעילות מבצעית זכאי. כל חייל שנפטר במהלך השירות יהיה זכאי ליתרת המענק והפיקדון כאילו הוא השלים את מלוא השירות שלו.

אנחנו שומרים לעצמנו לעשות בדיקה חוזרת במסגרת הרביזיה, שאני לוקח על עצמי להגיש אותה.

אני מהרשות לשירות לאומי. מה שאמרתי ליועצת המשפטית של הוועדה זה שכרגע הסעיף, לפי הנוסח שלו, מאפשר את זה רק למי שנפצע או חלל בגלל פעילות מבצעית, ולכן אנחנו לא נמצאים בפנים. אם הוועדה אכן משנה את זה לכל חייל שנפטר במהלך השירות, כמובן שזה אמור לחול גם על המתנדבים שלנו, אם חס וחלילה נפטרים במהלך השירות.

לא.

למה לא?

כי זה משהו אחר, זו מהות אחרת.

אם מכילים נפטר לכל הרוחב, אז זה הגיוני. כלומר, אם אומרים שגם נהרג החייל, חלילה, בתאונת דרכים, אני לא רואה סיבה מהותית למה משרת השירות האזרחי, שחלילה נהרג בתאונת דרכים, צריך להיות מוחרג. כל זמן שזה היה כבול לעולם התוכן הצבאי – אימון או פעילות מבצעית – היתה בזה לוגיקה. אבל אם אנחנו אומרים לכל הרוחב - - -

כרגע שלא קשור, היות שלא מצביעים על הנקודה הזאת.

הוא רוצה שגם משרת שירות לאומי או אזרחי שנפטר במהלך השירות שלו, נוסיף אותו.

ודאי שכן, ברור. לגבי הפצועים, היות שלא כלול, לא מצביעים כרגע, ואם יש רביזיה – נתחשב גם בהם.

אז אני מסכמת שסעיף 10א נשאר כנוסחו. פסקאות (1) ו-(2) שעוסקות במי שנפצע תוך כדי אימון ועבר תפקיד או שוחרר מחמת פציעה, זה נשאר עם הקשר הסיבתי שזה עקב פעילות מבצעית, ואז יראו אותו כמי ששירת את השירות שלו כלוחם או תומך לחימה, את מלוא השירות הסדיר. לעניין מי שנפטר, אנחנו קובעים שגם משרת וגם חייל שנפטרים במהלך השירות או השירות הסדיר שלהם יהיו זכאים למענק ופיקדון כאילו הם השלימו את מלוא השירות הסדיר.

מצוין. מי בעד הצעת החוק, כפי שתוקנה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הצעת החוק נתקבלה.

תודה רבה. אנחנו שמים רביזיה בשמי על שתי הנקודות שציינתי.

ברבו לכם, תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:42.