הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 117

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, ד' בסיון התשע"ז (29 במאי 2017), שעה 12:15

1. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

2. יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר בנושא: הצעה להסדרה של עסקים קטנים לפי חוק ניירות ערך

3. מצגת מאת משרד האוצר:-התניית שירות בשירות-סמכויות פיקוח והטלת עיצומים והוראות עונשיות-היבטים שונים למניעת הלבנת הון

4. הקראת סעיפי הצעת החוק ודיון.

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין

עיסאווי פריג'

מרב מיכאלי

יו"ר הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - שמואל האוזר

ממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר - דורית סלנינגר

משנה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר - פרידה ישראלי

היועצת המשפטית, הרשות לניירות ערך, משרד האוצר - שרה קנדלר

עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המיסים, משרד האוצר - יחיאל (רוני) גנוד

עוזר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - יואב גפני

מנהל תחום-מח' פנסיה ושירותים פיננסים-שוק ההון, משרד האוצר - בוריס פבלוב

מרכז בכיר במיסים, משרד האוצר - עאצי קוסא

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט

עו"ד לשכה משפטית, משרד האוצר - אייל בן ישעיה

עו"ד-לשכה משפטית, משרד האוצר - גליה ימין

רפרנט, משרד האוצר - כפיר בטט

מתמחה משפטים, משרד האוצר - אוהד שהרבני

מתמחה, משרד המשפטים - יראת דומנוביץ

משפטנית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון מאוטנר לוגסי

פרקליטה-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לילך וגנר

עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים - מוטי כץ

עוזרת ליועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - תמר ולדמן

פיקוח על הבנקים, בנק ישראל - סימה שפיצר

פיקוח על הבנקים, בנק ישראל - נטע רוט רווה

מנהל פיתוח כלכלי וקרנות רווחה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - אמיר שניידרמן

מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - דוידה לחמן מסר

יועץ בכיר למיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל - יואב להמן

ראש מועצה מקומית מבשרת ציון, ראש מועצה מקומית - יורם שמעון

מנכ"ל משותף, התאחדות המלאכה והתעשייה - ליאת גור

רכז ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה - דור דוידיאן

מנכ"ל, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית - שגיא בלשה

נציגת ארגון להב - לילי לאה בורוכוב

נציגת ארגון לובי 99 - לינור דויטש

סמנכ"ל, חברת "טריא" - ורדה לוסטהויז

מנכ"ל משותף, חברת BTB - שלומי תורג'מן

יו"ר הדירקטוריון, חברת BTB - עדי אייל

יועץ משפטי, חברת BTB - רן בייליס

חברת הוועד המנהל, אופק - אגודה שיתופית לניהול הון - יפעת סולל

מנכ"ל, אופק - אגודה שיתופית לניהול הון - תום דרומי

מנכ"ל, חברת "טריא" - אייל אלחיאני

עוזרת מנכ"ל בנק הדואר, בנק הדואר - רונה גל

מחשוב, בנק הדואר - רוני אבני

PMO, חברת בלנדר - מארק פרי

עו"ד, חברת בלנדר - חני אבירם

מוזמן/ת - דרור גולדשטיין

מוזמן/ת - עודד פריד

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את גמא ניהול וסליקה בע"מ - גל גולן

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בנק לאומי - אורלי בן שמאי

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את חברת ישראכרט - רוני ליטינצקי

שדלן/ית - עופר שפירא

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

רמי בן שמעון

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017, מ/1127

יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר בנושא: הצעה להסדרה של עסקים קטנים לפי חוק ניירות ערך

התניית שירות בשירות-סמכויות פיקוח והטלת עיצומים והוראות עונשיות-היבטים שונים למניעת הלבנת הון

הקראת סעיפי הצעת החוק ודיון

צהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה מספר 5 בנושא הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017.

קודם כל, יש לנו עדכון על ה-MOU, נכון? בנק ישראל - - -

לא. הם אמרו בפירוש שזה עוד לא מוכן לאתר.

יש עדכון.

מי אומר את זה? בוריס?

זה בסדר. יש עדכון. הם עבדו על זה מאוד קשה.

יופי. אמש לא היה.

כן. העדכון מהבוקר, אלו חדשות חמות. אני אבקש שמי שירצה להציג, בנק ישראל או רשות שוק ההון - - -

אני אציג. נתבקשנו על-ידי הוועדה בישיבה הקודמת להפנים את מה שהיה בטיוטת המכתב שפורסמה על-ידי בנק ישראל בתוך ה-MOU, והוועדה גם ביקשה לפקח על התהליך, דובר על אחת לחצי שנה. לא גילינו התנגדות לזה.

עבדנו בשבוע האחרון והכנסנו מרכיב שהיה חסר בתוך ה-MOU שבא לידי ביטוי במכתב. הוא המרכיב שאם אני מסכם אותו במשפט אחד, זו ההתייחסות של ה-MOU לתקופה הזאת שעדיין הפלטפורמות האלה הן לא תחת רישוי.

למעשה, החוק לא נכנס לתוקפו, ואף על פי כן, מזכר ההבנות חל לגבי התקופה עוד לפני שהחוק נכנס לתוקפו. כלומר, לאפשר להם לעבוד בעת הזאת מול כל הקשיים שדווחו בפני הוועדה.

כמה זמן עד שהחוק ייכנס לתוקף?

יוני 2018.

שנה.

אז מזכר ההבנות יהיה תקף ליוני 2018. יסדיר את העניינים.

עד 2018. לא מזכר ההבנות. המכתב - - -

אני אסביר. המזכר חל כללית על שתי התקופות, גם לפני וגם אחרי. אבל מכיוון שהמזכר מפרט שחשוב שיהיה מדובר בגופים מפוקחים או שצפויים להיות מפוקחים, מכיוון שכפי שהוצג בפני הוועדה, יש זוגיות של ניהול סיכונים מצד הבנקים, אז מערכת היחסים של טיפול בסוגיות האלה שנבנית במזכר, נוגעת לתקופה גל של לפני וגם של אחרי.

אבל חידדנו – זה לא היה ברור – שהתקופה של לפני היא תקופה שבאופן מפורש אנחנו מתייחסים אליה. בתקופה הזאת יהיה תהליך שלם שנבנה. אם יש קשיים שנוצרים כתוצאה מכל אותם קשיים שעלו בוועדה, הרי שיש מנגנון שקבוע במזכר בין שתי הרשויות לפתור את הקשיים האלה.

מה מייחד את המזכר לגבי התקופה שעד לכניסת החוק לתוקף?

זה לא כל-כך המזכר, זו המציאות בפועל. המציאות היא כזאת שכאשר החוק יכנס לתוקפו, מדובר בגופים מפוקחים לכל דבר ועניין. כאשר נכנסים צווים שונים על אישור הלבנת הון והוראות אחרות רלוונטיות לניהול הסיכונים של הפלטפורמות, הדבר יקל גם על המערכת הבנקאית. אני חושב שעל זה צריך הפיקוח על הבנקים לפרט יותר, אבל אני מציין את הקושי שהיה.

בתקופה שלפני לא מדובר בגופים מפוקחים. לא מעט הוראות שהפיקוח על הבנקים והבנקים ירצו להניח את דעתם שמתקיימות לגבי גופים כאלה שיהיה אפשר לאפשר להם לפעול באופן יחסית חופשי, לא מתקיימות.

אף על פי כן – וזאת הסיבה – המזכר הזה מטפל בגופים האלה גם בתקופה של עוד לפני שהחוק נכנס לתוקפו. כלומר, אם יש קשיים - - -

אני אחדד, ברשותך רחל, את השאלה. אני רוצה להסתכל על התהליך שאנחנו עוברים ולחלק אותו לשלוש תקופות. תקופה עכשווית, שהיא בעצם שלוש השנים בהן הפלטפורמות יתנהלו; תקופת ביניים עד לכניסת החוק לתוקפו, דהיינו, יוני 2018; והתקופה שלאחר מכן. אלו שלוש התקופות.

יש לי מזכר הבנות. מה שהיה המצב העכשווי, שמענו את הצרות והתלונות של הפלטפורמות עם כל החסמים והעיכובים. הבנו. המזכר, בתקופה של עד כניסת החוק לתוקפו, ישחרר את הפחדים ואת החסמים ואת השאלות של הפלטפורמות?

כן.

זה מה שרציתי לשמוע.

בסדר גמור. תודה רבה. עשיתם עבודה רצינית.

נעבור לפי המשך סדר יום וגם לפי - - -

נשמח לראות את המזכר כדי שאפשר יהיה להתייחס.

לפני שתחתמו, נעביר למשתתפים בדיון להערות. חושב לומר שעל ה-MOU הייתה הרבה מאוד עבודה משותפת ואנחנו מניחים שלא יהיו שינויים דרמטיים.

פרופסור שמואל האוזר, יו"ר הרשות, עשיתם עבודה רצינית בעניין ואני מבקשת שתציגו. עיקר הנושא זה ההסדרה של העסקים הקטנים על פי החוק לניירות ערך בנושא של ה-P2P, הלוואות והשקעות המונים. בבקשה.

תודה רבה לך. בעקבות הבקשה עשינו השוואה. אני רוצה להגיד בפתח הדברים שעל פי החוק היום, כל הצעה של אגרות וחוב על-ידי תאגיד לציבור, היא כפופה לחוק ניירות ערך והיא צריכה לעבור אותנו, לקבל את האישורים.

כיוון שזו הצעת החוק, במהות היא צריכה גם גיוס הון בסכומים קטנים. אם זה תאגיד, הם חייבים לעבור את רשות נירות ערך. לכן, כבר השנת 2015 העברנו תיקון לחוק שמאפשר גיוס של הון בחוב, גם ממימון המונים וגם ל-pir2business, כלומר גם לתאגידים, שהוא במהות שלו פטור מחוק ניירות ערך, אבל בתנאי שחלים כמה פרטים שצריכים להיות מאושרים בתקנות. התקנות האלה לא אושרו. הן צריכות להיות מאושרות על-ידי ועדת הכספים.

אלה הדברים שאני רוצה להתרכז בהם, כי במהות, צריך לזכור, זה פטור מחוק ניירות ערך. אנחנו הולכים לפטור את התאגידים. התאגידים עצמם שיגייסו הון, ואני רוצה לחזור ולומר, כי לפעמים יש איזו טענת סרק כאילו אנחנו מפקחים – לא. הם פטורים לחלוטין. דרך אגב, זה לא משנה מי מפקח על הפלטפורמה, התאגידים עצמם יהיו פטורים תחת כללים שאסביר עוד מעט. זו הנקודה השנייה.

אני רוצה גם להזכיר שאנחנו כבר אישרנו, את כל הכללים של מימון המונים עשינו. זה עבר את ועדת הכספים והסתיים התהליך. עכשיו נשאר רק התהליך, החלק השני, שהוא pir 2 business. לכן אנחנו מקדמים עכשיו, ממש במים האלה, ועל הכול צריך להסתכל במקשה אחת.

עיקרי ההסדרה של pir2business, אנחנו מדברים על הסדרה שתחול על הלווים שהם תאגידים ולא יחדים. הפיקוח, אני חוזר, הוא על הפלטפורמה, לא על התאגידים. התאגידים פטורים, לא משנה מי זה. אין חובות גילוי לגבי התאגידים הלווים, לכן גם יש אנונימיות ויש מגבלות. אבל תהיינה בתקנות מגבלות של הסכומים וכן הלאה.

ולכן, אני רוצה לתת לכם איזה לוח. אבל תזכרו שהלוח הזה הוא לפי הצעת החוק הנוכחית שאומרת: פרטים, ככל שהם נוגעים ל-P2P, ככל שזה נוגע לפרטים, זה מ פוקח על-ידי רשות שוק ההון. וככל שמדובר על תאגידים, זה מפוקח על-ידי רשות ניירות ערך.

ברור לחלוטין שיש הבדלים מסוימים, אבל אני כבר אומר לכם שבמהות אנחנו מדברים בדיוק על אותו סוג של פיקוח: אנונימיות קיימת, הדרישות מהפלטפורמות תהיינה אותן דרישות שקשורות לדרישות כשירות. מגבלות הייעוץ להשקעה קשורות לתאגיד עצמו, ועל זה נעבור הלאה, עוד לא דיברנו בזה, אבל כשמדברים על מגבלות, זה בסכומים שדובר בהם פה מסביב לשולחן, אני חושב שאפילו אנחנו במידה מסוימת יותר נדיבים.

יש גם כבמובן חובות מרכזיות של הפלטפורמות. גם פה, במהות זה דומה, אבל יש הבדלים מסוימים שנובעים מכוח שזה על תאגידים. אנחנו מדברים על תאגידים והם מדברים על יחידים. אני רוצה להדגיש פה שזה נראה לכאורה פיקוח כפול, אבל זה משהו שבמבנה הרגולציה הנוכחי ולכן הצעת החוק, אחרי דיונים רבים, היא זו שמונחת לפנינו.

בדומה לזה, הזכרתי את זה בפעם הקודמת, היום אנחנו מפקחים על הבנקים. גם בנק ישראל מפקח, אבל זה ברור לחלוטין מה אנחנו עושים ומה הם עושים. אותו דבר לגבי חברות ביטוח, מה אנחנו עושים ומה הם עושים. יש הבנה, יש פיקוח שהוא רצוף. אין בעיה, ולכן אני לא צופה שום בעיה מכל סוג שהוא שתהיה לגבי הפלטפורמה.

ככל שזה נוגע לפיקוח, אם ירצו לשנות את החוק הזה ולטעון את הטענה הזאת, שאינני מסכים איתה, לגבי פיקוח כפול, זו טענה שאני לא מקבל אותה, לא משום שזה לא פיקוח כפול, זה פיקוח כפול, אבל הוא מצב יותר טוב מהפיקוח הכפול שיקרה אם ננסה לשנות.

אם נרצה לשנות ולהעניק לתאגידים פטור – אני מזכיר לכם, זה אותו פטור שיהיה ואפילו יותר נדיב שאנחנו ניתן – אז אנחנו מדברים ממילא על רשות ניירות ערך שצריכה להיות שם במקרה שעוברים על החוק וגם אנחנו יכולים להיות במצב בו יהיה פה תאגיד שיתחיל לגייס סכומים דומים לסכומים שמגייסים גם בבורסה על פני שנים ואז מה שיהיה זה שהתאגיד שאיננו מפוקח, פתאום יהיה מפוקח גם על-ידי רשות ההון וגם על-ידי רשות ניירות הערך. זו הסיבה במהות שהחוק מציע הפרדה בין תאגידים לפרטיים.

הנקודה האחרונה. יש הבדל באמת לעניין האגרות. רשות שוק ההון איננה גובה אגרות, אני מניח שגם לא מוצעת שם, אני לפחות לא מכיר את זה, וזה מכוח העובדה שרשות שוק ההון נסמכת בתקציבה על תקציב של ממשלת ישראל.

רשות ניירות ערך איננה נסמכת על תקציב של ממשלת ישראל. וכיוון שאיננה נסמכת על תקציב של ממשלת ישראל, אנחנו גובים מהגופים המפוקחים. כך זה נעשה בכל העולם וכך זה נעשה במשך עשרות שנים ולכן יש לנו את העניין הזה של - - - אם יש הבדל, זה ההבדל המשמעותי שצריך לתת עליו את הדעת. כל השאר אינני רואה.

תודה רבה. תודה גם על ההשוואה מאירת העיניים, אני חושבת שהיא תסייע לדיון.

חבר הכנסת עיסאווי, בבקשה.

שלום. ידידי האוזר, שמעתי אותך גם בדיון הקודם וגם עכשיו. למען הגילוי הנאות, לא חידשת לי. אני רוצה להסתכל על זה מזווית אחרת, חברים: מה תכלית החוק שאנחנו הולכים לחוקק עכשיו? אם אני מדבר על הלוואות להמונים, אז אני צריך להיצמד למושג ולהיות שם.

אני רוצה לפתח את זה ולשאול שאלה מכיוון אחר, ואני מתאר לעצמי שתמצאו את התשובה. היום תאגיד – מה זה תאגיד? חברה בע"מ, יכולה להיות במחזור של 100 אלף או 10,000 שקל או מיליון שקל –חברה בע"מ, זה תאגיד, יכולה לפנות לבנק ולקחת הלוואה והיא לא צריכה להגיש תשקיף ולא צריכה לעשות שום פעולה שעכשיו אני מחייב אותה לעשות מול הפלטפורמות P2B.

אני כאזרח שואל את עצמי, אם תאגיד יכול לפנות לבנק ולקחת הלוואות בלי כל התהליך הזה, למה שאני אחייב את הפלטפורמות לעמוד בסטנדרטים ותחת פיקוח של רשות ניירות ערך בשביל לקחת אשראי?

גברתי היושבת-ראש, אני חושב שאנחנו לא מכוונים למטרה בסוגיה הזו. אין נגיעה לרשות ניירות הערך בחקיקה הזו, לא צריכה להיות לה נגיעה. מר האוזר דיבר על כפל פיקח והודה שזה כפל פיקוח – אין דבר כזה כפל שלא מסרבל מערכת. אין כפל שלא גורם להתנגשויות כי אלה שני ראשים שונים שחושבים אחרת והעלי אינטרסים שונים בחלק מהמקטעים.

לשם כך אני חושב שהדיון בסוגיה הזו, חייבים לחתוך אותו בזה שנשים רף שייכנס לחוק, כמו שראיתי הגדרת לווה יחידי, אנחנו נכניס תאגידים ונגביל את זה בסכומי הלוואה מסוימים, אבל תחת אותו מפקח. צריך למצוא את ההחרגה.

אני שוב מבין אותך לגבי מה שקורה בעולם. גיוס המונים מחייב להיות תחת הפיקוח של רשות ניירות ערך. אבל החוק הזה לא לשם כך נועד. ואם אנחנו סוטים ממנו, הכול נופל.

נשמע עוד תגובות.

קודם כל, אני רוצה להודות בטעות. כשדברת בשבוע שעבר על תאגיד, אני לא ידעתי מה ההגדרה המשפטית של תאגיד. כשהובהר לי שתאגיד יכול להיות גם חברה פשוטה בע"מ ואתה אמרת לעשות הפרדה אלא שהתשתית לא תיתן לתאגידים, אז אני הסכמתי כי אמרתי שאם יש אדם שרוצה – שייקח. אבל העסקים הקטנים של תאגידים לא יוכלו לקחת. גם אמרת שיש שני רגולטורים. בשביל זה אנחנו מחוקקים, כדי לעשות סדר.

אבל אני רוצה להחזיר אתכם למהות, לפני שנה וחצי, כשוועדת הרפורמות הוקמה והגיעו לפה עם המצגת הנפלאה הזאת שהדפיסו לי אותה עוד פעם. אני מזכיר לכם שמשקי הבית בנושא הזה שילמו ריבית של 5.84 ועסקים גדולים שילמו 2.33 – אלה הממוצעים שבנק ישראל הציג לנו.

אמרנו שלא יכול להיות שממשיך להיות פה במדינת ישראל מונופול וצריך לנסות להוריד את העלויות של העסקים הקטנים ושל משקי הבית, והמטרה של כל החקיקה שאנחנו עושים, גם קואליציה וגם אופוזיציה – שימו לב שכל מי שנמצא פה חוץ מרחל, הוא מהאופוזיציה – היא להרים את התחרות כדי שהבנקים יבינו שהם לא היחידים בשוק הזה.

אני מבין מאוד שלבנק ישראל שלא רוצה לקחת סיכונים, יש לו בעיה. אבל תאמינו לי, גם כשהרמטכ"ל בישראל מבקש תקציב לביטחון, הוא לוקח גם סיכויים וגם סיכונים. הוא יודע בדיוק על מה הוא מדבר ומה המשמעות של עוד או פחות מיליארד שקל.

אבל עד היום לא ראיתי, עם כל הכבוד לבנק ישראל, איך רוצים לממן גם את התספורות. ואני אמשיך להגיד את זה כל הזמן. אני לא מוכן בשום פנים ואופן שזה יהיה על חשבון אותם משקי בית ועסקים קטנים שבקושי יכולים לקחת מימון.

אני מתנצל על הטעות שלי ובתוך הטעות הזאת אני אומר: לא. נגדיר את התאגידים ונגדיר את גובה ההלוואה, אבל התשתית הזאת צריכה לתת כסף כי זה גם עניין של שר האוצר בממשלת ישראל להניע את הכלכלה על-ידי זה שהכסף יותר זול.

יהיו פשיטות רגל. גם היום יש. מה לעשות? גם עם פיקוח של הבנקים וכל מה שאתם רוצים. האמינו לי שפשיטת רגל של מיליון או שתיים זה כלום לעומת שתי מיליארד. אתם כולכם מבינים את הלוגיקה שיש בזה.

לכן אני חושב שכל התשתית של החקיקה הזאת שצריכה להביא לתחרות , בסופו של דבר צריכה – מבחינתי שיהיה אצלך או אצל דורית, אני לא רב פה עם אף אחד, לא מכיר אף אחד ואין לי גם אינטרסים – אבל אני חושב שזה צריך להיות תחת רגולטור אחד ושלא יהיו כפילויות.

כל מי שניהל יודע שכשאחריות וסמכות, כל אחת נמצאת במקום אחר – זה כשל ניהולי ממדרגה ראשונה. לכן, הרגולטור צריך להיות אחד, האחריות והסמכות צריכות להיות שם. ואני מאוד מקווה שהחקיקה הזאת בבסיס תשנה את פני האשראי במדינת ישראל. כי אם לא כך, אז זה לא משנה מה אנחנו עושים פה. אנחנו רק מדברים בחינם.

תודה רבה, חבר הכנסת ילין.

מתי תתחילי בהקראה כדי שנרוץ בחוק?

אני רוצה קודם להגיע להסכמות על הנושאים האלה.

לא נוכל להגיע למאה אחוז הסכמות אף פעם.

לא מאה אחוז, אבל כמו שהתקדמנו עם ה-.MOU

בבקשה, התאחדות המלאכה והתעשייה. זה לעניין הזה?

אנחנו מייצגים עסקים זעירים וקטנים שהמחזור הממוצע שהם הוא 6-5 מיליון. אין לי פה נתון מדויק, אבל קרוב ל-80% מהעסקים הקטנים במשק הם עד מחזור של מיליון, והרבה מהם, גם אם זו יצואנית קטנה של תיקים ש-100% מהעבודה שלה לייצוא, הם חברה בע"מ, הרבה פעמים גם כדי לקבל הטבות מס שלייצוא.

נכון.

למנוע ממנה לקבל הלוואות B2P או להיות נתונה לפיקוח של רשות ניירות ערך, זה פספוס של כל תכלית החוק. אני מסכימה עם מה שחבר הכנסת ילין אמר. אנחנו מבקשים שבהגדרה לווה ייכנס גם תאגיד קטן. אנחנו חושבים שאפשר להחריג ולקבוע בחוק הזה שהלוואה של תאגיד קטן, עד סכום של שני מיליון שקלים, לא תיחשב בהצעה לציבור על פי חוק ניירות ערך, ובכך פתרנו את הבעיה.

פשוט הלוואה מהסוג הזה לא תיחשב להצעה לציבור ואנחנו ניתן לפלטפורמות עצמן לתמחר את הסיכון והן יודעות לעשות את זה והן עושות את זה טוב. אני חושבת שזה יפתור את הבעיה. אנחנו מאוד מבקשים שגם תאגיד קטן יוגדר כלווה כדי שהעסקים שלנו יוכלו ליהנות כבר היום.

לא כל-כך הבנתי מהדברים של ראש רשות ניירות ערך אם הכוונה לפלטפורמות ייעודיות שתקומנה בעתיד או לפלטפורמות שיתלבשו על הפלטפורמות הקיימות. בכל מקרה, מדובר בעיכוב של התהליך הזה. כמו שחבר הכנסת ילין אמר, זו צמיחה של העסקים הקטנים שיכולה לקרות כאן ועכשיו.

נשמע את חברת "טריא". איך אתם מתייחסים לזה? האם עסקים קטנים יוכלו ליהנות מהשירות שלכם או להשתמש בפלטפורמה לפי ההצעה המוצעת.

אני חושב שבתכלית של החוק הזה לעניין התחרות, אמורה להוזיל ולייצר תחרות. לא תחרות מול הבורסה אלא מול המלווים המסורתיים כמו הבנקים ונותני האשראי האחרים. כרגע, כשמטילים 2% תוספת במחיר, מגבילים את המלווים. שוכחים שב-P2P 50% לפחות אלה המלווים עצמם.

אם לא יגיע כסף מהציבור, לא משנה אם יגבילו את התאגיד או שיגבילו את גובה ההלוואה, צריך להגיע כסף ממקור מסוים ואנחנו לא רוצים שהוא יגיע מהבנק. אנחנו רוצים שיגיע מהציבור, מהמוסדיים, מגופים שמחזירים את הכסף של הציבור בחזרה לתועלת הציבור.

כאן מבקשים בתזכיר שפרופסור האוזר הציג 4 דברים חשובים מאוד. אחד, 2% תוספת עלות. זו תהיה עלות שתתגלגל על הלקוח הסופי, קרי על הלווה. מכריחים את המלווים להתפשט. כל מי שרוצה להשקיע 100 אלף שקל כדי לתת אשראי, כאן הוא לא יוכל. אם הוא רוצה לשים את זה בלוטו או בבורסה, אין לו בעיה, אבל כאן הוא לא יוכל לעשות את זה ללא תנאים מוקדמים או כל מיני כללים שחלים עליו.

זה לא מאפשר לתת. יכול להיות שהניתוח יהיה טוב מאוד והרופאים יהיו מעולים, לא יהיה כאן אשראי לעסקים קטנים באמצעות הפלטפורמות. אנחנו לא יכולים להגיד למלווה מסוים – אני מדבר על המלווה, לא מדברים עליו כאן – שיש לו 100 אלף שקלים והוא רוצה לחלק את זה בין עסקים קטנים לבין פרטיים, אנחנו נצטרך לדווח עליו בשני אופנים שונים. זה פשוט לא יכול לקרות.

כפל הרגולציה, לגבי התאגיד או לגבי הפלטפורמה, לא מעניין. אבל יש כאן את הלקוחות, עשרות אלפי, ואני מקווה מאות אלפי לקוחות שהם המלווים במערכת, לא יכולים להיות כפופים לחוקים שונים או להיות עבריינים בפוטנציה.

לכן, אנחנו כפלטפורמה לא נוכל לאפשר את זה. אני בכלל לא מדבר על הסכומים. גם כאן אפשר לקבוע רף. אבל במהות, פלטפורמה קיימת לא תוכל לתת הלוואות לעסקים קטנים - - -

כי אתה אומר שלא יהיה מי שישקיע.

אי אפשר. אי אפשר לחלק מלווה – אם את רוצה להשקיע ולחסוך לילדים באמצעות הפלטפורמות, את לא יכולה להיות גם בעסקים קטנים וגם בפרטיים, כי בעסקים קטנים נצטרך ממך חובות גילוי שונות מאשר ליחידים. הגברת הסכומים תהיה שונה. לא תוכלי להשקיע את המיליון שקלים ממכירת הדירה בתקופת הגישור בפועל, מכיוון שאת זה אנחנו כפלטפורמה לא נוכל לאפשר, קל וחומר שלהחיל עוד 2% עלות על הלווים רק בגלל שזה אצל רגולטור אחר, זה סרבול לא נורמלי.

תודה.

לפני שאנחנו ממשיכים, פרופסור האוזר, העניין הזה של ה-2%, אני חושבת שברור שהוא לא באמת יכול לקרות. בעולם של ריבית מאוד נמוכה באופן קבוע ומתמשך בו אנחנו מחפשים את הפתרונות להתמודד עם זה, זה שיעור גבוה מאוד של תשלום רק בשביל ביצוע פעולה. זה לא יוכל לקרות ואני מבקשת שתתייחס לזה.

הדבר השני הוא השאלה מאיפה יהיו משקיעים? אם יש כל כך הרבה כבלים שמושתים על מי שרוצה להשקיע בפלטפורמה בתנאי שהוא רוצה שהכסף יגיע לעסקים קטנים, מי ישקיע בעסקים קטנים אם יש את המסלול הקל יותר להלוואה למשקי בית? אז אנחנו מפספסים את כל הרעיון שיהיה אשראי לא רק למשקי בית אלא גם לעסקים קטנים. אשמח אם תייחס לזה.

לא התייחסתי לדברים היותר מרחיקי לכת של חברי הכנסת.

אני אגיד לחברי הכנסת שאני מסכים לחלוטין. מה שעומד על השולחן זה פתיחת שוק האשראי לאשראי חוץ בנקאי. כל מה שנאמר, גם על ידי חבר הכנסת ילין וגם על ידי חבר הכנסת עיסאווי, כל מה שנאמר זה מה שאנחנו רוצים לעשות.

אין הבדל מהבחינה הזאת בין אם זה יהיה אצל רשות שוק ההון או ברשות ניירות ערך. פה מדובר רק על ההפרדה בין פרטיים לאחרים. כל השאר נמצא שם. כל הפרמטרים שאתם רוצים נמצאים שם. זה לא משנה איפה, אנחנו פותרים אותם.

שני מיליון שקל, אם חברת הכנסת עזריה תרצה לתת הלוואה, היא תוכל לתת. אין מגבלה לפי P2P. היא לא תהיה כפופה בכלל לחוק הזה. היא פטורה.

במצגת שלך רשום חובות גילוי.

אני מדבר על תאגיד, אתה מדבר - - - אם היא רוצה באופן פרטי לתת.

מה יצא נכון, מה שאמרת או משאמרו שם?

מה שאני אומר.

- - -

סליחה. פרופסור האוזר, אתה מדבר אלינו. אחר כך אנחנו ניתן התייחסות שנייה ונתקדם.

אני אשיב בקיצור. ראשית, תאגיד לא צריך להתפשט כי תאגיד פטור יהיה לפי הצעת החוק, פטור לחלוטין. כלום הוא לא צריך - - -

השאלה לגבי המלווה, לא לגבי הלווה. מהשקיע.

גם לגבי יחידים לא יהיו הבדלים חוץ מהסכומים. יהיו מגבלות על הסכומים. לעניין האגרות, זה נכון, יש הבדל אחד והוא העניין של האגרות ואותו צריך לקחת בחשבון. אנחנו נהיה מוכנים לדון גם בעניי האגרות. אני חושב שזו הנקודה היחידה שמבדילה בין הדברים. ככל שזאת הנקודה, שם אפשר - - -

זאת אומרת, פרופסור האוזר, אנחנו מנהלים עכשיו משא ומתן האם יהיה 2%, אחוז או אפס?

היא העלתה את זה. אני מודה שזה ההבדל.

זה לא רק ההבדל. זה שני רגולטורים. עדיין אנחנו אומרים שני רגולטורים, גם אם זה - - -

קודם כל, אנחנו רוצים להבין לגבי המשקיע. אתה אומר שהוא לא יצטרך למסור מידע ויהיה אפשר להשקיע, אם זה בעסקים קטנים או במשקי בית, באותו אופן.

אם מדובר על פלטפורמה מעורבת, הפיקוח יהיה על הפלטפורמה, לא על זה שנותן את הכסף.

הפיקוח של מי?

את זה הסברתי. אני חוזר כי אתם מבלבלים בין מי שנותן את הכסף לבין הפלטפורמה. קודם דובר על זה ונתנה דוגמה: חברת הכנסת עזריה תיתן 2 מיליון שקלים והיא תצטרך לתת גילוי - - -

- - -

אל תבלבלו בין הפיקוח על הפלטפורמה לבין הפיקוח - - -

אין לי שני מיליון שקלים להשקיע בשום דבר.

אמרתי לך - - - עוד מעט זה כבר ייצא ב"טוויטר".

לגבי הפרט אין שום דבר. אנחנו לא מפקחים על מי שנותן את הכסף שם. אנחנו מפקחים על הפלטפורמה. בפלטפורמה עצמה כן. אם זו תהה פלטפורמה שנותנת שירותים גם לפרטי וגם לתאגידים, אז יהיה פה פיקוח של רשות שוק ההון על הפרטיים ויהיה פיקוח של רשות ניירות ערך על התאגידים.

דרישת חובות הגילוי של הרשות, אם רוצים להשקיע בעסקים שזה תחת הפיקוח שלכם לפי - - -

זה לא עסקים. יש שם תאגיד שעובד תחת הפלטפורמה. הפלטפורמה עצמה תבקש מהתאגיד מה שתבקש. אנחנו לא שם. אנחנו לא מול התאגיד. אין לנו שום שיח. הוא לא מפוקח על-ידנו. הוא פטור.

פרופסור האוזר אומר שכמו שבמס הכנסה יש מחלקת חברות ומחלקת עצמאים, זה מה שהולך להיות ב-P2P. מחלקת תאגדים ומחלקת יחידים. אני כאזרח שרוצה לקחת הלוואות אבחר את צורת ההתאגדות שלי, אני אקח את היחיד אם הפיקוח מתאים לי ואם לא מתאים לי, אני אקח אותה כחברה.

אבל גם אם תיקח חברה, לא תבוא אלי. לא אליו ולא אלי.

פרופסור האוזר, אני חוזרת למשקיע. אנחנו מנסים להבין האם אנחנו שואלים חיטים ואתה עונה שעורים. אנחנו שואלים על המשקיע: מה מעמדו או מה הדרישות מהמשקיע, אם הוא משקיע בעסקים קטנים.

או הוא משקיע גם וגם.

בסדר. או אם הוא משקיע גם וגם.

להיפך. יכול להיות שהפלטפורמה, בשביל להקטין סיכון, תשים גם בעסקים וגם בפרטי והתשואה תהיה גם שונה בין פרטיים לבין עסקים. אבל אתה תבקר אותו וגם דורית תבקר אותו. הוא יצא מהכלים. הוא יגיד: למה - - -. אז הפסדת את העסקים הקטנים או את הפרטיים.

זה עניין אחר. חבר הכנסת ילין, זו עוד שאלה. אני רוצה שנעבור - - -

אני רב של שני מיליון השקלים שלך.

הם לא שלי. שיהיו שלך. יש פה כמה שאלות וחושב עכשיו הסדר כי עכשיו חשוב לקבל תשובה לכל אחת מהשאלות. אחת, לגבי המשקיע; שתיים, מה שאתה ציינת שבעצם הפלטפורמה תהיה מפוקחת על ידי שני רגולטורים. אחר כך אנחנו נשמע אותם גם.

- - - התקנות המוצעות אצלנו שיגיעו עוד מעט לוועדת הכספים. אין דרישות מהמשקיע. אני לא יודעת מאיפה זה מגיע. כמו שאין בהצעת החוק הזו, גם בהסדר המוצע על ידי הרשות. הדבר היחיד ששונה, כמו שפרופסור האוזר אמר, זה שיש המגבלות - - -

- - -

- - - הנושא של האגרה. אבל לא בחובות גילוי. אין שום חובות גילוי של המשקיע.

אנחנו מדברים הגודל של הסכום?

זו הייתה השאלה הראשונה. השאלה השנייה?

אני רוצה להסביר את הבעיה שיש לנו. כנראה לא הסברנו את זה טוב. היום אנחנו פלטפורמה שנותנת אשראי ליחידים. היינו מעוניינים לתת גם לעסקים ולא להקים פלטפורמה נפרדת. אנחנו רוצים לחלק את כספי המשקיעים בין עסקי לבין יחידים.

המערכת אצלנו מחלקת את ההשקעות באופן אוטומטי, לפי העדפות השקעה. אני לא יודעת לעשות את מה שברשות מבקשת, למשל, לבדוק אם יש למלווה עושר פיננסי מספיק על מנת להשקיע בעסק קטן או לא. אני בוודאי לא יודעת לספור את כל ההשקעות שלו בכל הפלטפורמות. אין לי יכולת לעשות את זה.

לכן אני לא יכולה לקחת משקיע ולתת את ההלוואה באותה פלטפורמה, גם ליחיד וגם לעסקים. זה לא הולך ביחד. זו לא בעיה של כפל רגולציה, זה פחות מפריע לי. יש לנו המון רגולציה: יש - - - על אבטחת מידע ויש דברים אחרים. אין בעיה בקטע הזה. זה לא הכפל אלא אי היכולת לשלב את הדרישות של רשות ניירות ערך יחד עם החוק באותה פלטפורמה. אם צריך להקים פלטפורמה נפרדת - - -

אחרי דבריה של ורדה אני מבקשת תשובה לשאלה. אנחנו חוזרים למשקיע.

אנחנו מבלבלים בין הדברים. הטעונות שהועלו פה הן טענות לפלטפורמה כי למשקיע אין בעיה.

כן, אבל אם הפלטפורמה נאלצת לבקש מהמשקיע את המידע בגלל הפיקוח שלכם - - -

- - - שם ההבדל.

זה בעצם אותו דבר - - -

אני מקבל - - -

פרופסור האוזר, לא אכפת לי מי בסוף שואל את השאלות, אם זה אתם או הפלטפורמה. אכפת לי שלא ישאלו את המשקיע שאלות שלא צריך לשאול אותו.

רק הפלטפורמה תשאל.

לא אכפת לי אם זה הפלטפורמה או אתם.

לעניין הזה, לא חשוב מי מכתיב את השאלות. אני מקבל את מה שנאמר פה, אבל בואו נסתכל על הדברים כפי שנאמרו. הבעיה היא לא כפל רגולציה. הבעיה היא שיש הבדל בפרטים, אז בואו נדבר על הפרטים.

אם אנחנו רוצים לדבר על הפרטים של מה שתבקש רשות אחת ומה תבקש רשות שנייה, שם אנחנו נראה שאין הבדלים. אבל כשאנחנו מדברים על המהות, ובגלל שיש פלטפורמה ואני מאוד רוצה שתצליחו ואני מאוד בעד, בואו עכשיו נשנה את כל החוקים ונפתח את חוק ניירות ערך שחל על תאגידים.

זה ייצר לכם בעיות הרבה יותר חמורות ממה שנראה לכם. אולי לכם זה יהיה קל, אבל לשוק עצמו זה יהיה רע. כי אם תהיינה שתי חברות, יהיה איקס מסוים ואחרי שנתיים-שלוש זה יהיה כפול שלוש, יהיו לכם שני סוגים של חברות: סוג אחד של חברות שיש להן רגולציה כזאת, וסוג אחר שיש להן רגולציה אחרת. כמו שהייתי אומר שלבנק לאומי יש רגולציה אחת ולבנק הפועלים יש רגולציה אחרת. זה לא יכול להיות.

הפלטפורמה אומרת שאין לה בעיה ברגולציה כפולה. היא יכולה להתמודד עם זה. היא רק אומרת שהם רוצים שלא יהיו תנאים שהם לא יוכלו להתמודד איתם. זה ההבדל. צריך להבין שזה ההבדל. על זה מדובר.

אני לא מבין את מה שאמרת, שאין בעיה של רגולציה. עכשיו הוא ענה לך שאין בעיה של רגולציה. אז או שאת מרימה להנחתה, ואז הוא מנחית - - -

אמרתי שיש הרבה רגולציה. אבל הרגולציה הכפולה, אנחנו לא יודעים לעשות את זה. אי אפשר. אי אפשר גם לעסקים קטנים וגם ליחידים. לא משנות הדרישות, ברגע - - -

תני את זה בסיפור חיים, תמחישי בדוגמה.

אמרתי את זה בסוף.

לדעתי סיבכת יותר ממה שהסברת עוד פעם - - -

- - - פרטים לתאגידים. גם את זה צריך לקחת בחשבון. יש בזה בעיות. אני סומך - - -

כשאני קונה אג"ח ממשלתי או כשאני ושם אפילו בתכנית חיסכון – היום לא, פעם זה היה – מה עושים הבנקים? או שהם משקיעים תמורת זה, הם שמים את זה באיזשהו מקום כדי להניע את הכלכלה של מדינת ישראל. זה חלק מהעניין. עכשיו, אני אומר לך פרופסור האוזר, החלק של משקי הבית הוא 4.2 מיליארד שקל ושל העסקים הקטנים 4.3 מיליארד. שניהם ביחד מהווים את הבסיס העיקרי של מדינת ישראל. תסתכל - - -

מה השאלה?

עכשיו אני שואל אותך למה הם צריכים לשם 3% יותר משמשלמים תשובה ופישמן. תסביר לי את זה עכשיו. אם אני יכול להוזיל את ה-3% האלה, ואתה לא תגבה את ה-2% שלך - - -

חבר הכנסת ילין, תודה.

בבקשה, דידי לחמן מסר. דידי או יואב.

אני בא מטעם הסוכנות על הפלטפורמה החברתית לאשראי לפריפריה. בעברי שמשתי כמפקח על הבנקים. אני מסתכל על הנושא הזה מהצד של תכלית הפיקוח. בשביל מה עושים פיקוח? בשביל שתי מטרות עיקריות: אחת, יציבות הפלטפורמות; שנייה, הגנת הצרכן, מדובר פה על הגנת המלווים והגנת הלווים.

אמר בצדק פרופסור האוזר שמפקחים על הפלטפורמות לשתי המטרות האלה. יציבות, הזכיר פרופסור האוזר בשבוע שעבר את החשש ממעילה או הונאה, שפלטפורמה תיפול, כי הפלטפורמות חשופות לא לסיכון פיננסי אלא רק לסיכונים תפעוליים.

בנושא כזה של פיקוח על יציבות של גוף, אין שני מפקחים שאחד מפקח על חלק מהשימושים והשני מפקח על חלק אחר. אם יש שניים שאחראים על היציבות, אז אין אף שאחראי עליה מהבחינה הזו.

כמו שנאמר, מפקחים על הפלטפורמה, לא על התכולה שלה, לא על ההלוואות שלה בעניין הזה. לגבי הגנת הצרכן, מפקחים על ההלוואות או על אופן מתן ההלוואות. לכן, זה נכון שחייבים שיהיה מפקח אחד וזה לא כל כך חשוב מי זה, אבל כפל – ראו כבר בטבלה פה שכל כפל כזה מחייב את המפוקחים להתאים את המערכות מחשוב שלהם, את הנהלים והכול לפי המחמיר שבין השניים.

תיאום בין מפקחים קיים תמיד. זה נכון שגם בתקופתי היה לנו תיאום נהדר עם שוק ההון ועם רשות ניירות ערך. שוק ההון פיקח על קופות הגמל באותם ימים למרות שהן היו בבעלות הבנקים. ורשות ניירות ערך פיקחה על הבנקים בהיבט של ההנפקות של הבנקים. היא לא פיקחה על יציבות הבנקים. אפילו את הנושא של דוחות כספיים היא העבירה לפיקוח על הבנקים שהיה אחראי על קביעת מתכונת הדוחות הכספיים.

ברור שיש תיאום. זה חייב להיות לפי כל סטנדרט בין לאומי, אבל צריך בנושאים המהותיים שהמפוקח יהיה - - - בכל היבט על ידי אחד. הפלטפורמות צריכות להיות מפוקחות על ידי אחד. מאחר ובלאו הכי הפלטפורמות יעסקו במתן אשראי לאנשים פרטיים, עוסקים מורשים וכולי, אלא אם רשות ניירות ערך תסכים לקבל לחסותה גם פיקוח על פלטפורמה מעורבת כזו ולפקח גם על ההיבט של האשראי והסיכונים הנגזרים מאשראי לאנשים פרטיים. אז זה יהיה אצל הרשות, אבל זה צריך להיות אצל אחד משניהם ולא אצל שניהם ביחד כיוון שכל המישורים האלה יתנגשו והפלטפורמות לא יוכלו לעבוד וכתוצאה מזה תהיה הדרה של העסקים הזעירים מהאשראי ובסופו של דבר, בפרקטיקה, אם נותנים 220 או 300 אלף או חצי מיליון שקל לעוסק מורשה או נותנים את זה לעסק זעיר או קטן, אין הבדל גדול בפרקטיקה מבחינת הפלטפורמה.

לכן, מהבחינה הזו, איך שלא תחליטו, לא נכון לעשות פיקוח כפול על אותם דברים, באותן מטרות, באותם יעודים. לגבי ה-2% זה באמת הרבה. אני חושב שהרשות צריכה לחשוב על זה. כשדובר על לעשות מתווה של פיתוח פיקדונות ודיברו אז על עשירית אחוז, אחוז כולם התפלצו, אמרו שזה מס כפול ושזה המון ושזה לא יעלה על הדעת. להטיל 2% על המחזור זה בהחלט כואב ואין סיבה - - -

זה יהיה נכון אם מאמצים את זה.

בכל מקרה לא נסכים. אמרנו שאחת המטרות היא לגרום לזה לקרות. 2% ובכלל כל העניין של העמלה הזו לא יכולים לעבוד. אני חושבת שיש הסכמה בנושא הזה.

פרופסור עדי אייל, בבקשה.

רוב הדברים נאמרו ואני לא רוצה לחזור עליהם. היום אנחנו נותנים הלוואות לבעלי עסקים כיחידים. כמובן, אם יתאפשר, נשמח לתת גם לתאגידים. יש שני דברים. על הנושא של הפיקוח הכפול כבר נאמר שאם נרצה לתת גם לתאגידים ונהיה כפופים לשני סוגי פיקוח, זה כמובן קשה ובעייתי. אם הכוונה היא להקים פלטפורמות חדשות שיתנו לתאגידים, זה סיפור אחר.

פיקוח של רשות ניירות ערך או של רשות שוק ההון, שתיהן טובות, שתיהן ראויות, אני לא חושב שיש לנו מה להוסיף בנושא. אבל יש דבר אחד שחשוב לשים לב אליו והוא שאם הולכים ומפרידים את עולם התאגידים הקטנים – אני מדבר על העסקים הקטנים והזעירים – בפועל זה יפגע גם בפיזור של ההלוואות.

חלק ממה שאנחנו מנסים לעשות זה להגדיל ככל האפשר את עולם מקבלי ההלוואות. זה מקטין את הסיכון למלווים. אם כאן מפרידים את זה לעולמות שונים, אז חזרנו לעולם של הלוואות פחות מפוזרות שהן גם יותר מסוכנות ואני לא חושב שזה באינטרס של מישהו.

לגבי ה-2%: אני חושב שהפיקוח של הרשות לעניין הגיוס האקטיבי הוא מאוד רלוונטי, גם חובות גילוי וכולי. בעניין הפסיבי צריך להחליט ל מי אנחנו כפופים ונקבל את זה באהדה. הנושא של 2% חוסם מבחינתנו את העניין כי זה פוגע בתשואה, לא שלנו אישית, המלווים לא מקבלים את התשואה שהם צריכים ולכן הם לא יפקידו דרכנו ובפועל זה אומר שלה יהיה לנו כסף לתת לעסקים קטנים.

לינור מ"לובי 99", בבקשה.

אני מקשיבה למה שפרופסור האוזר אומר ואני חשה שבסופו של יום אנחנו יכולים לזרוק פה את התינוק עם המים, כי אם באמת אתה מאמין בפלטפורמות האלה ואתה רוצה לאפשר אותן ויש כוונה טובה של כל הצדדים, אבל בסוף לא ייצא מזה שום דבר, אז עם כל הכבוד למה שנאמר פה זה לא יעזור.

לכן, הפתרון ההגיוני בעיני זה להגביל את הסכום. לקבוע איזשהו סכום שמתחתיו יהיה סעיף מפורש שיגיד שזה לא יהיה מפוקח תחת רשות ניירות ערך. איך שלא תצייר את זה, בסופו של יום הפיקוח של רשות ניירות ערך מסבך את הדברים, גם בגלל הפיקוח הכפול וגם בגלל הדרישות - - -

זה לא נכון.

קראתי את המצגת, סיימתי לקרוא את הכול. הקשבתי למה שאמרת. בסופו של יום זה מה שזה יוצר. לכן אני אומרת שאם אתה רוצה לא ליצור תקדים – למרות שבעיני אין פה תקדים כי יש פה שוני מהותי בין ללכת לגייס מהציבור הרחב. אתה לא צריך לדעת מי הם המלווים. כל התפיסה של ניירות ערך במובן הזה היא שונה.

זה לא נכון. זה אנונימי.

בהקשר הזה אנחנו כנראה חלוקים. אבל נגיד שבתיאוריה אתה צודק, עדיין אין היגיון להקשות כל כך על הפלטפורמות האלה. בסופו של יום כולנו רוצים להיטיב עם העסקים הקטנים. בואו נגביל. נגביל את זה למיליון שקל, אפיל תגביל לפחות, אבל החברות הגדולות לא מזה יעשו את ההון שלהן. תשובה לא ילך לגייס את הכסף שלו ככה, לא ילבינו ככה כספים החברות הגדולות.

אלה סכומים קטנים וזניחים. למה לא לאפשר את זה אם זה יכול להקל על הסיטואציה? אני פשוט לא מצליחה להבין.

מה שמדאיג אותי, פרופסור האוזר - - -

בבקשה, חבר הכנסת פריג'.

אין לי ויכוח עם כל מה ששמעתי. מבחינה חוקית, אנחנו פועלים בניגוד לחוק, לפי תפיסתך? כשאנחנו מאפשרים את יחידים ותאגידים בפיקוח של אגף רשות ההון?

זה סותר את חוק ניירות ערך.

אתה צריך להכניס לחוק הזה - - -

אנחנו פועלים בניגוד לחוק.

בשביל זה אנחנו פה - - -

נשמע את פרופסור האוזר ואז את היועצת המשפטית של הוועדה.

אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת.

הרי אנחנו מחוקקים. אתה יותר ותיק ממני. אנחנו מחוקקים, יכולים לחוקק מה שאנחנו חושבים - - -

זה משליך - - - במקום אחר.

לא משליך כי אתה כותב בסעיף שזה מתקן גם את החוק ההוא - - -

זה מחייב אותנו לשנות את חוק ניירות הערך.

בואו נשמע את פרופסור האוזר ואחר כך נשמע את היועצת המשפטית של הוועדה. בבקשה.

כל מה שמדובר זו בדיוק החקיקה העיקרית. אתם יכולים לקבוע מה שאתם רוצים, ומה שתקבעו – תקבעו. הדיון פה הוא על מה נכון לעשות.

החוק הזה מצריך תיקון בחוק ניירות ערך - - -

יהיה תיקון - - -

אם - - - פה ולא שם, זה סותר - - -

- - - 186 חוקים משרד המשפטים ביטל ותיקן. אז מה זה בשבילנו - - -

אני אסביר רק את הנקודה הזאת - - -

בקיצור, כי אנחנו רוצים להתקדם.

חברי הכנסת יכולים להוסיף פטור בחוק ניירות ערך. אבל תבינו, ברגע שהוספתם פטור, זה פטור. נניח שאני מקבל את הנקודה שעלתה ואתם אומרים עד סכום מסוים – אמרת בשבוע שעבר מיליון וחצי-שניים, לא משנה – נניח שאתה נותן את הפטור הזה, זה עדיין משאיר אותנו בתמונה. שלא יהיה שום צל של ספק.

מדוע?

משום שברגע שהם חורגים - - -

ברור. אבל גם אגודות אשראי ובנקים אותו דבר. קבענו עד מיליארד וחצי. כל מי שמעל מיליארד וחצי - - - אתה עובר - - -

זה לא אותו דבר.

בבקשה, חבר הכנסת פריג'.

אני יכול להחריג את חוק ניירות ערך במפורש עכשיו בחוק?

אנחנו לא עושים פה שום דבר מנוגד לחוק. אנחנו דנים בשינוי של חוק כפועל יוצא מדיון בחוק אחר. זו הסוברניות של הכנסת ושלכם כמחוקקים להחליט. אם מקבלי ההחלטות יחליטו שצריך לעשות תיקון עקיף בחוק ניירות ערך ולהחיל שם פטור זה או אחר, ברוב קולות כמו שתהליכי חקיקה רגילים בכנסת מתקבלים, בהחלט הכנסת יכולה להחליט את זה.

זה אומר שאנחנו דנים בחוק הראשי ובתיקון עקיף נחיל פטור על אותם גופים שתחליטו במסגרת החוק הזה.

במסגרת החוק הזה. אני לא צריך לחזור - - -

ואז נעשה הצבעות וכל הח"כים שלא היו שותפים ירימו יד בגלל שעליזה בראשי אמרה להם איך להרים את היד.

זה תלוי ברמת - - -

זה מה שיקרה.

אני מבקשת מיו"ר רשות ניירות ערך לשקול את העניין של הגדרת סכום. אני רואה שיש לנו עוד הרבה עבודה ויש פה את הנושא שאנחנו צריכים להגיע עליו להסכמה. אנחנו גם נעשה עבודה עד לישיבה הבאה כי כמו שהיה בשלב הראשון של בנק ישראל – שלום, חברת הכנסת מרב מיכאלי.

- - - רשות המיסים.

כמו שהיו חילוקי דעות ונעשתה עבודה, אנחנו נעשה אותו דבר גם בעניין הזה. שמענו פה רבה התייחסויות ונעבור להקראה. יש מספר דברים שעלו בדיון הקודם וגם היו בסיכום, אני רוצה לוודא שהם נכנסים כמו שצריך. יש נושא אחד של החלה על חל"צ.

הייתה בקשה של פונים ושל חברי הכנסת לצוות המשפטי ולמשרדי הממשלה לנסות לבחון אם ניתן להכניס חברה לתועלת הציבור במסגרת זו או אחרת של הצעת החוק. בדקתי את זה. הבקשה הייתה או כשוות ערך לאגודת אשראי, שזה פחות מונח כרגע על שולחן הוועדה, והדרך הנוספת, אולי כפלטפורמה חברתית. צריך לבחון את הנקודה הזאת.

זה חשוב. הדבר השני היה על הקדמת התחולה בחצי שנה. קודם דיברתם עדיין על שנה. אחד הדברים שעלו בעניין הזה היה שהיינו צריכים לקבל חוות דעת לעניין FATCA. בואו נשמע כעת כדי שנוכל להתקדם בעניין החצי שנה.

עלתה השאלה האם על הפלטפורמות חלות הוראות של חקיקת FATCA שיושבות על הסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לארצות הברית, לפיו כל מי שמוגדר כמוסד פיננסי ישראלי, למעט אם הוא הוחרג במפורש, צריך לדווח על חשבונות שמחזיקים אמריקאים אצלו. השאלה הייתה האם הפלטפורמות האלה הן בגדר מוסד פיננסי לעניין FATCA. התשובה היא שלעמדתנו מדובר במוסד פיננסי - -

זה עוד רגולטור.

- - מדובר במוסד פיננסי לעניין FATCA, מדובר במוסד שנכנס לקטגוריה של ישות השקעות. ישות השקעות זה גוף שמנהל כספים עבור אחר. גם לפי הצעת החוק הפלטפורמה – בעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי – מנהלת את כספי המלווים שמועברים אליה במטרה לתת הלוואות.

כמוסד פיננסי היא מחויבת באותן חובות על פי FATCA. מוסד פיננסי צריך להירשם באתר של IRS – רשות המס האמריקאית – ולקבל GIN שזה מספר גלובלי – Global Intermediary Identification Number – וכך הוא מזדהה כמוסד פיננסי והוא מחויב לעשות בדיקות של כל בעלי החשבונות שלו, לזהות את האמריקאים שבהם, בעלי אזרחות או תושבות מס אמריקאית, ולהעביר מידע לגבי אותם בעלי חשבונות והחשבונות שלהם פעם בשנה לרשות המיסים לצורך העברה לשלטונות המס בארצות הברית.

בפועל הבנו שיש כבר פלטפורמות שעושות את זה. כל בנק בישראל מקבל מספרGIN . היום הפלטפורמות נעזרות בשירותים של חברה לנאמנות שפותחת את החשבונות ומציגה מספר GIN אמריקאי. זה פוטר את הבנקים הישראלים מלערוך כל בדיקה לאותו חשבון נאמנות.

נקודה חשובה מאוד.

כן. ברגע שמוצג ה-GIN יש הזדהות כמוסד פיננסי בפני הבנק הישראלי ואז זה אומר שאותו מוסד פיננסי, חובות הזיהוי והגילוי של בעלי החשבונות עוברים אליו והבנק הישראלי צריך להסתפק בכך שהוצג לו משהו שמאשר את הפלטפורמה כמוסד פיננסי. זה מבחינת ההיערכות של הבנקים. ברגע שמוצג להם על ידי חברת הנאמנות או הפלטפורמה מספר GIN הן פטורות מעשייה אחרת. תהיה חובה של גילוי של המלווים לפלטפורמה. יהיה צורך באמצעים מקוונים, מאובטחים, לקבל מכל בעל חשבון את - - -

אבל זה משפיע באיזשהו אופן על תחולת החוק?

זה לא משפיע על תחות החוק. אני רק אומרת שיהיה צורך לקבל תיעוד מהמלווים - - -

מפה זה עלה, כל הנושא של FATCA עלה מהעניין שרצינו לקצר משנה לחצי שנה. אנחנו מבינים שזה בסדר.

אני רוצה לציין שבהמשך הדרך – הסכם FATCA נחתם עם ארצות הברית - - -

אנחנו זוכרים היטב.

- - - CRS עם ה-OECD – זה יהיה דומה.

גם רשות המיסים?

השאלה אם יש התייחסות – זה הדבר המרכזי שהיה חשוב לנו להבין – כאשר אזרח אמריקאי מלווה ללא ריבית בישראל, האם זה גם נחשב לעסקה פיננסית לצורך FATCA?

אם הוא נותן הלוואה ללא ריבית באמצעות פלטפורמה, יש לו חשבון שמנוהל באותה ישות אליה הוא הכניס את כספי ההלוואה וצריך לדווח לגבי אותו חשבון. לא היו לו הכנסות מריבית, אבל יש לו יתרה בחשבון.

את חייבת בכל מקרה - - - מלבינה הון בלי ריבית. מה לעשות? אין לי מה לעשות.

רשות המיסים, אין לך מה להוסיף? יפה, מצוין. עוזרים לנו פה.

הבדיקה של ה-OECD - - -

זה בסדר - - -

יש תקן שפיתח ה-OECD במיוחד - - -

- - - זה מה שפרידה אמרה בסוף.

אנחנו נעבור להקראה.

לפני ההקראה. ביקשתי בפעם הקודמת, ציינת את זה, אבל דיברתי גם על - - -

נכון.

התשתית הפיזית היא אותה תשתית של חשבון נאמנות בבנק ויש להן אותן צרות כמו - - -

שוחחנו על זה קצת. יש פה עוד קצת עבודה שצריך לעשות. אני מבקשת - - -

- - - הכללי - - - מפוקח. כי אם הוא לא מפוקח - - -

חד-משמעית. דורית, אני לא באתי - - - רק על מה שמפוקח, מה שבסופו של דבר צריך את חשבון הנאמנות, חשבון בנק, זו אותה תשתית שצריכה - - -

גם במצב שבו הפלטפורמות האלה לא ייחשבו מוסד פיננסי, הן היו נדרשות לקבל מידע על המלווים שלהן כי ברגע שהן פותחות חשבון נאמנות כפי שהחוק מחייב בבנק, הבנק ידרוש מהן מידע לגבי מי הנהנים בחשבון. ולכן, מבחינת המידע שדורשים מהמלווים, אין הבדל אם אנחנו מחשיבים אותם כמוסד פיננסי או לא. ההבדל היחיד זה אם הן תצטרכנה להירשם - - -

תודה. זה ברור.

נתחיל בהקראה. אם אחר כך יישאר זמן, נמשיך. אם יש הערות, אחרי כל סעיף נעצור. אנחנו נסיים ב-14:00. בבקשה.

"הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017

תיקון סעיף 1

1. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

(1) אחרי ההגדרה "רישיון הנפקה" יבוא:

""רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי" – כהגדרתו בסעיף 25יז;";

(2) בהגדרה "רישיון למתן שירותים פיננסיים", בסופה יבוא:

"(5) רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;";

(3) בהגדרה "שירות פיננסי", בסופה יבוא:

"(5) הפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז;".

תיקון סעיף 5א

2. בסעיף 5א לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא:

"(5) מרשם של בעלי רישיונות להפעלת מערכת לתיווך באשראי.";

(2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), במקום "סעיפים 23, 25ט או 25טז" יבוא "סעיפים 23, 25ט, 25טז או 25כה".

תיקון סעיף 13

3. בסעיף 13(א) לחוק העיקרי, במקום פסקה (16) יבוא:

"(16) יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז – לעניין עיסוקו כאמור, ובלבד שאינו בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי."

למעשה, הסעיפים שהקראתי – אני מזכיר שאנחנו נכנסים לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. לחוק הקיים אנחנו מוסיפים פרק שמדבר על P2P, על מערכות תיווך אשראי. אנחנו למעשה רק בסעיף ההגדרות, מכניסים את ההגדרה של בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

מה זה שירות הפיננסי? זה הפעלת המערכת. אנחנו נראה שבהמשך הסעיפים יש התייחסות גם למרשם. אבל בסופו של דבר בסעיף 4 אנחנו מתחילים לקרוא את הפרק הייחודי שעוסק בהוראות לגבי ה-P2P, גם ההגדרות וגם ההוראות האופרטיביות.

עכשיו אנחנו פותחים לדיון. אם יש התייחסויות, בבקשה.

מה זה 25יז? זה חוזר על עצמו יותר מפעם, 25יז.

בסעיף 3 אתה מתכוון?

כן. כשהגדרת את הרישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי, הסעיף - - -

זה סעיף שאנחנו נקרא. כיוון שאנחנו מפנים למערכת P2P, אנחנו מפנים להגדרה שלה בסעיף 25יז, שהוא סעיף חדש שאנחנו נקרא אותו בהמשך.

לפעמים אתם לא מזכירים את הסעיף. יש הבדל בין המקרים בהם לא מזכירים לעומת, נגיד, הסוגיה הזו?

לא. למעשה בפעם הראשונה - - -

יש משמעויות?

בפעם הראשונה אנחנו מפנים להגדרה. בפעם שאנחנו מגדירים רישיון, אנחנו לא נדרשים להפנות להגדרה. כל פעם שאנחנו מפנים להפעלת מערכת לתיווך באשראי, אנחנו מפנים להגדרה שלה. להבנתי זה עניין טכני.

פיסקה 16 שמתחילה במילים "יחיד שעיסוקו במתן אשראי", האם כאן יש מקום להכניס - - -

- - -

ברוך, תסביר שזה סעיף של החרגות - - -

סעיף 13(א) זה סעיף של החרגות. אנחנו לוקחים יחידים – תמיד הייתה לנו את הדוגמה של אותו פנסיונר שיושב בבית ומתעסק במתן אשראי באמצעות פלטפורמה – ואנחנו אומרים שאותו יחיד, אנחנו רוצים לפטור אותו מרישוי. אנחנו אומרים שהיחיד הזה, מבחינתנו לא דורש רישוי.

אנחנו מעדכנים את הפטור שהיה קיים כבר בפרקים הקודמים לאור ההגדרה החדשה. בסופו של דבר אנחנו חושבים שאם יש אדם שזה העיסוק שלו, אנחנו רוצים לפטור אותו מרישוי. אנחנו לא רוצים להקשות עליו בעיסוק הזה שלו.

אם אפשר להוסיף את המילה "תאגיד" פה. אנחנו חושבים שזה נכון היות ומי שצריך לפטור פה – פה זה סעיף החרגות מרישיון ולכן חושב שתהיה פה הבהרה או הוספה של המילה "תאגיד", גם מהכיוון של תאגידים שמשקיעים באמצעות הפלטפורמות ולא ממש ברור אם הם עצם פטורים מרישיון.

ברור שלא.

זה לא ברור. רשום פה "יחיד שעיסוקו במתן אשראי באמצעות מערכת".

כאשר מדובר בתאגיד שהעיסוק שלו במתן אשראי דרך פלטפורמה, הוא נותן אשראי ולכן צריך רישוי.

אבל הם עושים את זה בדרך פסיבית. אנחנו מדברים על מלווים גופים שנרשמים אצלנו ונותנים הלוואות באמצעות המערכת. אנחנו רוצים לפטור אותם. הם עושים את זה באופן פסיבי, הם לא באמת עוסקים זה, זה לא עיסוקם.

אני לא יודע מה זה פסיבי ומה זה אקטיבי. בסופו של דבר זה עיסוק באשראי והגופים האלו יצטרכו להיבחן ולקבל - - -

אם חברה רוצה לקחת חלק מהנוסטרו שלה - - - ולהלוות על גבי הפלטפורמה, היא צריכה רישיון?

אם זה דרך עיסוק, אז כן.

לא דרך - - -

אבל זה מה שרשום - - -

לגבי ההגדרה "דרך עיסוקו", מהי השאלה? אם באופן קבוע, לכן מתעוררת השאלה - - - אני רק מנסה להסביר – אם זה העיסוק המרכזי שלה, ברור שהיא צריכה רישיון - - -

כתוב "דרך עיסוק", גם אם הוא לא עיקרי. אם זה דרך עיסוק, אז הוא נותן אשראי ונדרש לפיקוח.

- - - אם זה תאגיד שעיסוקו - - - שונה לגמרי מתאגיד שהוא פסיבי, כמו שהוא אומר.

מה זה פסיבי? גם המשקיעים המוסדיים מקבלים משקיעים דרך פלטפורמה או גוף שהוא מומחה. אז יש פה גוף מומחה והכסף מוזרם אליו לצורך מתן אשראי. אבל אם זה מה שהוא עושה כדרך קבע, אז יש לו הגדרה מסוימת.

שמענו את ההערה.

רציתי לשאול לשם ההבהרה. אם אנחנו רוצים להגדיל את השוק, אנחנו רוצים כסף מפרטיים שרוצים להלוות במקום לקבל פיקדון נמוך בבנק, או שיש תאגידים שיש להם אותו מצב. זאת אומרת, חברה, מכולת למשל, שיש לה שני מיליון שקלים בפיקדון והיא רוצה להלוות את זה באותן פלטפורמות - - -

- - - שזה לגיטימי לגמרי. הן עשות השקעות מהנוסטרו שלהן, מהכספים, והן משקיעות בכל מיני השקעות. אז אל תיקח לי את המכולת - - -

אני נותן דוגמה חייה, אני נותן דוגמה קיימת. בוודאי שאם זה יהיה תאגיד שעיסוקו אשראי, זה משהו אחר. יש כאלה - - - אני שואל לגבי תאגידים פשוטים, קטנים, שיש להם איזשהו פיקדון שהיו רוצים להלוות אתו, האם גם הם צריכים רישיון?

אם זה דרך עיסוק אז כן.

זה לא דרך עיסוק. העיסוק שלו הוא מכולת, לצורך הדוגמה, או חנות נעליים.

בסדר. בואו נמשיך בהקראה.

הוספת פרק ג'3 הוא הפרק שמוסיפים להסדרה של רישיון הפלטפורמות.

"4. אחרי סעיף 25טז לחוק העיקרי יבוא:

"פרק ג'3: רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי

הגדרות – פרק ג'3

25יז. בפרק זה –

"היקף פעילות נרחב" – צבר אשראי העולה על 25 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר שקבע השר;

"לווה" – יחיד המקבל אשראי ממלווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי;

"לקוח" – מלווה או לווה;

"מלווה" – מי שנותן אשראי ללווה באמצעות מערכת לתיווך באשראי, וכן מי שמעביר כספים לבעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי במטרה שיינתנו כאשראי ללווה באמצעות המערכת;

"מערכת חברתית לתיווך באשראי" – מערכת לתיווך באשראי הפועלת רק לעניין עסקאות למתן אשראי שאינן נושאות ריבית, ואשר סכום האשראי הניתן באמצעותה, ללווה מסוים, אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים בשנה או סכום אחר שקבע השר; לעניין זה,

"ריבית" – כל תמורה הניתנת בקשר עם אשראי שיש בה משום תוספת לקרן, יהיה כינויה אשר יהיה, למעט –

(1) עמלות לצורך כיסוי הוצאות תפעול, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(2) החזר הוצאות סבירות שהוצאו בשל פיגור בהחזר האשראי, מסוג, בסכום או בשיעור שקבע השר;

(3) כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לאחד מאלה:

(א) שער החליפין למטבע הישראלי או למטבע אחר שאישר המפקח, שמפרסם בנק ישראל;

(ב) מדד המחירים לצרכן, או מדד אחר שאישר המפקח, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מערכת לתיווך באשראי" – מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר בצו, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור;

"צבר אשראי" – סך כל חובות הלווים למלווים, במערכת לתיווך באשראי שמפעיל בעל רישיון, בתוספת סך כל כספי המלווים שהועברו לבעל הרישיון וטרם הוקצו כהלוואות ללווים;

"רישיון בסיסי" – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות שאינו היקף פעילות נרחב;

"רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי", "רישיון" – רישיון לעסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי שניתן לפי פרק זה, בין שהוא רישיון בסיסי ובין שהוא רישיון מורחב;

"רישיון מורחב" – רישיון לעיסוק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, בהיקף פעילות נרחב.".

אלה אותן הגדרות של הפרק הראשון שקבענו שם מה זה רחב? הרישיונות, אלה אותם סכומים או שאתה - - -

זה דומה. לגבי נותני אשראי אלה אותם סכומים. לגבי מערכת חברתית לתיווך באשראי יש פה הגדרה חדשה. לא הייתה בפרקים הקודמים. גם הגדרה של 100 אלף שקלים הסכום ללווה וגם העדר ריבית. יש לנו גם הגדרה מעט שונה מהפרקים הקודמים לצבר אשראי. אנחנו אומרים שזה כל החובות של הלווים למלווים וגם, כמובן, סך הכספים של המלווים שכבר נמצאים בפלטפורמה ועדיין לא הוקצו להלוואות ליחידים, אנחנו רואים בהם צבר אשראי בחישוב הכללי.

תודה. ברוכה הבאה, חברת הכנסת מרב מיכאלי.

תודה לך, גברתי היושבת-ראש, אני מתנצלת שלא הצלחתי לבוא יותר מוקדם, אבל אני מבינה שמסתמנת הסכמה שליחידים ולעסקים קטנים עד סכום מסוים - - -

בואי תחדשי לנו. אנחנו מקווים שנגיע - - -

- - - והלוואות תחת רגולטור אחד, נכון?

מרב, תהיה ממשלת אחדות או לא?

מעולה. זה בערך מה שאנחנו דנים בו שני מפגשים, בואי תצטרפי אלינו.

לכן באתי - -

זה חשוב מאוד.

להביע את תמיכתי בעניין הזה.

יש פה מאמץ. ביקשתי מרשות ניירות ערך שיעשו עוד איזשהו מאמץ. הם עשו מאמץ משמעותי. אנחנו נצטרך לראות מה אפשר לעשות. אין הסכמה בעניין זה, יש דווקא הסכמות אחרות בין בנק ישראל לבין הממונה על שוק ההון. עשינו פה כמה התקדמויות, אבל יש עוד עבודה.

באתי לעזור להסכים בעניין הזה.

אין שום בעיה, רק תסגרי ממשלת אחדות.

בואי נעשה הפוך, בואי נעשה קודם את הרגולטור האחד - - -

אם את מתעקשת, אין בעיה. בבקשה. אני לא יודעת. אנחנו עוד בדיונים.

אני רוצה להתייחס להגדרה של מערכת חברתית לתיווך באשראי והסביר את ההערות שלנו. המערכת הזאת תפעל כחברה לתועלת הציבור. זה החל"צ השני בחוק, אם יהיה, אבל זה החל"צ הראשון שמוזכר. זאת מערכת שתפעל באמצעות חברה לתועלת הציבור שלא למטרת רווח והיא תנגיש הלוואות – זה החלום – שמקור הכסף הוא ממלווים מקרב יהדות התפוצות והלווים הם עסקים קטנים בפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. חשוב לי להדגיש שההלוואות יהיו ללא ריבית למלווים, והלווים ישלמו עמלה קטנה בלבד.

גברתי יושבת-הראש, אנחנו מבקשים להעלות את הסכום הזה. רק עלינו נגזרה מגבלת הסכום של 100 אלף שקל. אנחנו מבקשים להעלות את הסכום ל-300 אלף שקל הלוואות ליחידים ואני מקווה גם לתאגידים, עסקים קטנים, כי באמת המערכת שלנו מכוונת להלוואות רק לעסקים קטנים - - -

מישהו רוצה להסביר את העניין של ה-100 אלף שקל? בבקשה.

מערכת חברתית קיבלה בחוק הזה שתי הקלות עיקריות. הקלה ראשונה היא פטור מאנונימיות, והללה שנייה היא פטור מחובת דירוג. זאת אומרת, מלווה שילווה באמצעות הפלטפורמה, מתוקף זה שההלוואה היא חברתית, אי אפשר לעשות לו הערכת סיכון ולחזות מה הסיכון שהוא לא יחזיר את ההלוואה.

יש לנו שתי סיבות עיקריות להגבלת הסכום. אחת, האנונימיות שמאפשרת סיכון מוגבר בהלבנת הון. שנייה, הצד של הגנת המלווה שאמנם הוא נותן את ההלוואה כהלוואה חברתית אבל עדיין מצפה לקבל לפחות את הקרן בחזרה ועל הריבית הוא מוכן לוותר. זאת התרומה שלו.

זה נכון שמדברים גם על הלוואות לעסקים, ואולי לעסקים נצטרך לחשוב מחדש על התקרה הזאת. כרגע, כשההלוואה היא ליחידים, חשבנו להעמיד אותה על 100 אלף שקל, אבל אנחנו עדיין בוחנים אפשרויות שונות של הגדלת התקרה, אבל הן תלויות במגבלות תפעוליות נוספות.

חברים, דידי, יש היגיון במה שאת אומרת, אבל ההיגיון של האגף יותר מתקבל על הדעת. כשאני מדבר על משהו חברתי, אני רוצה שכמה שיותר אנשים ייהנו מהלוואה ללא ריבית. כשיש לך סכום מוגדר ואת מחלקת את זה ל-300, אז כמות האנשים שתיהנה מההטבה החברתית הזו תהיה מצומצמת. כשאני נוגע במשהו חברתי אני רוצה לפרוס את זה על כמה שיותר אנשים.

אבל אתה רוצה גם שיהיה אפקטיבי.

יש לך סכום כסף - - -

יהיה פחות, לא יותר. הרעיון הוא לא לתת הלוואות לאנשים קשי יום. הרעיון הוא לקדם את הפריפריה באמצעות הלוואות לעסקים זעירים, עסקים קטנים. כשמדברים על פרטיים בהקשר הזה, מדברים על עוסקים מורשים.

בכל מקרה, עיקר ההלוואות מכוונות ליצור מקומות תעסוקה, להוציא את העוסק הזעיר עצמו ממעגל העוני. בטווח הזה יהיו עסקים שנרצה לתת להם גם 150 ו-200 אלף שקל - - -

100 אלף זה מעט כסף.

זה ממש מעט.

- - - לא יכול להתממן בסכומים שמיקרו-פיננס יעשה בעולם. מבחינה זו, כל מי שמלווה שם נכנס - - - והוא יודע שהוא עושה פה פעולה אלטרואיסטית, הוא לא מקבל ריבית, הוא יודע שזה הולך להלוואות בפריפריה, כלומר הלוואות מסוכנות. מבחינה זו המלווים יודעים ויקבלו גם התראה: אל תתייחסו אל זה כאל השקעה שתעשה פה קופה אלא משהו על גבול התרומה. הם ידעו את זה, לא צריך את הדירוג - - -

אני מכיר הלוואות בפריפריה מעוטף עזה. הגיעו ל-60-50 אלף שקל. לא יכלו לעשות שום דבר. אלה סכומים קטנים מדי. זו לא התפיסה החברתית שכולם יקבלו, זה לא עובד ככה. אין שום סיבה בעולם שאתם לא תעלו - - -

אתה דיברת על משקי בית. אמרת שהנחת העבודה היא שמכיוון שמדובר במשקי בית. אבל כל הדיון הזה הוא סביב עסקים קטנים. אם אני זוכרת נכון, אמרת שלגבי עסקים קטנים יש מה לדון על סכום גבוה יותר. אולי נשאיר את זה. נסכים לגבי עסקים קטנים שמדובר על סכום גבוה יותר.

אני רוצה להרחיב.

רגע. אני רוצה לשמוע את הרשות להלבנת הון כי נדמה לי שמכם זה מגיע. אז נשמע אותך. בבקשה.

אני אסביר שמבחינתנו יש סיכון להלבנת הון במיוחד בפלטפורמות האלה בגלל שהסירו את דרישת האנונימיות. מבחינתנו יש סיכון בכך שאנשים ינצלו את הפלטפורמה כדי להעביר כספים מאדם א' לאדם ב', והסיכון הזה פוחת ברגע שיש דרישת אנונימיות המשקיע לא יודע למי הוא מלווה.

ברגע שנפרצת האנונימיות, הסיכון מבחינתנו גובר, ולכן מה שיותר חשוב מהסכום הכללי שניתן ללווה מסוים זה שתהיה איזושהי מגבלת פיזור, אפילו אם זה יהיה בסכום יותר נמוך – הבנו שאין להם בעיה עם זה – לגבי הלוואה מסוימת ממלווה ללווה מסוים.

זה בסדר מבחינתכם?

ככה מורידים את הסיכון. אין להם ברירה.

אני רוצה להסביר לוועדה. היה לנו דין ודברים עם כולם, לא רצינו להטריד אחרי שהגענו להסכמות ולכן מה שאמר בוריס קצת הפתיע אותי. הצענו לעלות עד 300 אלף שקל, כאשר מעל לסכום של 100 אלף שקל, נגיד שאת מבקשת 300 אלף שקל, אני כולה להלוות לך 100 אלף שקל, אם אני ארצה להלוות לך 200 אלף - - -

אני מצטערת. כל הזמן מלווים לי, כל הזמן אני משקיעה.

בסוף עוד תצא כתבה שאת מתעשרת - - -

- - - הוא מבקש עכשיו של 200 אלף שקל. התוצאה תהיה שאני אוכל להלוות לו 100 אלף שקל, אבל אם ארצה להלוות לו 200 אלף, לא אוכל. מעל 100 שקל, זה יוגבל ל-20 שאלף שקל. אני לא רוצה לבלבל אתכם. זה מה שהצענו לרשות ואני מבינה שזה עונה - - -

זאת אומרת, עד 100 אלף שקלים ראשונים זה יכול להיות אדם אחד, מעבר לזה, עד 20 אלף שקל - - - בשיטה של ה-P2P אלה סכומים מאוד גדולים עדיין.

- - - לא יקרה.

נכון. הנושא הוא שאצלנו האנשים עולים על הפלטפורמה, אני שרית הספרית או שרית שמנהלת בית ספר לילדים קשי חינוך עולה על הפלטפורמה ומבקשת הלוואה. אתה בעלים של קרן פילנטרופית, רואה אותי ואתה רוצה לתת לי הלווה של 100 אלף שקל ללא ריבית. אני לא רוצה להגביל אותך עד 100 אלף שקל. מעל 100 אלף שקל אתה תהיה - - -

זו תפיסה אחרת של רמת סיכון וריבית.

בבקשה, חבר הכנסת פריג'.

יש לי שתי הסתייגויות: אני לא חסיד לדחוף אשראי למשק, זה באופן כללי. אני חושב שנשלם ביוקר והשנים הבאות יוכיחו את זה. מכאן יש לי שתי הסתייגות בקטע הזה. כתוב "אינו עולה על 100 אלף שקלים חדשים בשנה". מה, כל שנה אני יכול לקחת 100 אלף שקל?

זה יהיה ברור - - -

אין דבר כזה ברור. אני מדבר על חקיקה.

אתה צודק - - -

כתוב: "אינו עולה על 100 אלף שקל לשנה". דהיינו, כל שנה אני יכול לקחת 100 אלף שקל.

אנחנו נבהיר. הכוונה היא ליתרה - - -

זה לא ברור.

נבהיר את זה בנוסח. מבחינתנו, ככל שזה מקובל עליכם, מעבר לעיקרון שככל שתהיה התייחסות לעסקים, אנחנו כמובן נהיה מוכנים להגדיל את הסך. ככל שזה מקובל על הרשות לאיסור הלבנת הון, אנחנו נהיה מוכנים להגדיל את זה ל-300 אלף שקלים. אבל נבהיר שיהיה פיזור. זה לא יהיה ממלווה אחד.

תחזור בבקשה.

ברוך, מה המשפט האחרון?

קודם כל נבהיר את ההערה של חבר הכנסת פריג' לגבי היתרה, שהכוונה היא לא 100 אלף שקלים כל שנה. מעבר לכך, אנחנו מוכנים להגדיל את הסכום ל-300 אלף שקלים ונקבע שיהיה פיזור בהתאם להערה של הרשות לאיסור הלבנת הון.

ההערה השנייה שלי לגבי ה-300 אלף בהמשך למה שאמרת. שמעתי את החברים כאן כשנגענו בסוגיית התאגיד, דיברו על מחזור של מיליון שקל. תאגיד שיש לו מחזור של מיליון שקל, כמה מימון הוא צריך? חברים, היגיון, כמה?

אני רוצה להרחיב.

- - -

יפה, יפה. אז ה-300, אם זה הרחבה או הקמה ולא מימון שוטף. אתה מבין? אם אני צריך כסף למימון שוטף, מחזור של מיליון שקל - - -

רוצה, נגיד, הלוואת גישור.

אם אני צריך כהלוואת גישור - - -

אנחנו מדברים על מערכת חברתית, חבר הכנסת פריג', המערכת החברתית, התאגיד, מלכ"ר. עולה עמותה ואומרת: אני צריכה הלוואת גישור לשנה. אני יודעת שדיברנו על זה, יכול להיות שיש איזשהו – אדם אחר רואה את זה, אני המשקיעה רואה את זה ואומרת: זאת עמותה שעושה עבודה נפלאה, אני אלווה לה. אסור לי לפי הלבנת הון להלוות את כל ה-300, אני אלווה לה 100 ומישהו אחר ילווה לה את היתר.

הנזק שאנחנו יכולים לגרום למערכת האשראי הישראלית הוא De Minimis של ה-De Minimis. ולכן אני באמת מציעה לדבר על דברים משמעותיים. אף אחת מהפלטפורמות לא הוגבלה כאן לגובה הלוואות שהיא יכולה לתת לאף אחד.

אז עם כל הכבוד, מערכת של הלוואה ללא ריבית, שבעצם מי שמלווה את הכסף צריך להחליט – לא אני מחליטה – זה לא - - -

אבל הוא מחויב להחזיר לך את הכסף.

נכון, אז - - -

לא. שלא יחזיר. את נותנת כסף שהוא צריך להחזיר לך.

אבל הלוואות גישור זה - - -

- - - שני דברים - - -

מה הבעיה?

אני לא רוצה לגרום למצב של דחיפת אשראי ללא חשבון במשק.

אבל דווקא - - -

כתוב בפרוטוקול מה שאמרתי? אני בעד לתת כסף להקמה, להרחבה. אבל לתת כסף, 300 אלף לפעילות שוטפת, למחזור של מיליון שקל, זה אומר דרשני. זה הכול.

חבר הכנסת פריג', אני לא חושבת שתפקידנו להגביל את זה בחוק, בטח לא בחקיקה ראשית. אני מסכימה אתך שזה שיקול שבסוכנות היהודית, בפלטפורמה הזו, יצטרכו לעשות, לא יכול להיות שהם ילוו כל כך הרבה כסף שלא ברור מאיפה יחזור. אבל אני לא פשוט לא חושבת שזה תפקידנו בחקיקה הראשית להגביל את הסכומים ככה.

הסיכון הזה הוא הרבה יותר נכון בבנק, בגופים - - -

כן. ושם אנחנו לא מגבילים ואנחנו גם רואים את התוצאות - - -

אני לא נגדכם. אני בעד. אני רוצה שתהיו - - -

אתה מפריע לנו עכשיו, אני אגיד לך למה - - -

תנסחי מחדש.

לכל ח"כ יש תפקיד. זה התפקיד של עיסאווי.

חבר הכנסת פריג' - - -

הייתי בסדר ועכשיו אני לא בסדר.

חבר הכנסת פריג' הוא חבר כנסת מסור בוועדה, עובד, מגיע ומסייע.

אנחנו רוצים להנגיש אשראי ללא ריבית - - -

חאלס, בסדר. כל מה שתגיד זה בסדר.

עוד הערה אחת לנושא שקבע השר.

- - - תדעי לך. הוא באמת לא מפריע.

לא. הוא לא מפריע. אני צוחקת. זה היה בהומור.

סליחה שהפרעתי לך.

חבר הכנסת פריג', אני מתנצלת, אני אומרת שאתה כאילו חוסם את הפעולה שלנו. לזה התכוונתי. אני רוצה לומר שדווקא פה בהגדרות הכפיפו אותנו לתקנות של השר או לקביעות של השר. אנחנו מבקשים שבמקום השר זה יהיה המפקח.

אני רוצה להסביר במה מדובר. בוא ונקרא את ההגדרה. בניגוד לסעיפים האחרים שבחוק הזה, הפלטפורמה שלנו לא גובה ריבית והיא מבקשת לגבות מהלווה עמלה באישור המפקח. החוק קבע עמלה שקבע השר.

נקודת המוצא הייתה שהשר צריך לקבוע תקנות שבהן תקבע עמלה זהה אם יקומו 3 או 4 פלטפורמות כמונו. לגישתי, כל פלטפורמה תצטרך שיעור עמלה שונה בהתאם להוצאות התפעול שלה.

בסדר, אבל - - -

לכן אנחנו מבקשים שלא שר יקבע את הדבר אלא המפקח. אני אציג בפני המפקח את העלויות של הפלטפורמה, ולפי העלויות של הפלטפורמה הוא יצטרך להגדיר מה גובה העמלה שאנחנו רשאים לבקש מהלווים.

זו לא קביעה בתקנות של השר באישור הוועדה. זה לא שייך. זה דבר אופרטיבי מצומצם ביותר שמכוחו אנחנו יכולים לפעול. פניתי לחברי במשרד האוצר וביקשתי שבמקום שיהיה כבתו בכל מקום שקבע השר, שיהיה כתוב שאישר המפקח. זה כל מה שאני מבקשת.

בסדר גמור. חש התנגדויות?

אני לא מתנגד.

יפה. חשדנו. חששנו.

לגבי מה שאמרה גברת דידי לחמן, בכל מקרה אני רוצה לבדוק את זה אצלנו עם צוות של ועדת כספים ולהוסיף שמאותו מקום מגיעה בקשה להוסיף בהיקף פעילות נרחב את אישור ועדת הכספים של הכנסת לסכום הגבוה יותר שקבע השר, זה גם קבוע במקום אחר בחוק. ולמערכת החברתית לתיווך באשראי, ככל שהסכום יהיה 100 אלף או 30 אלף וייקבע סכום אחר באישור השר, זה יבוא גם לאישור ועדת הכספים של הכנסת. זו הייתה בקשה של צוות כספים שלנו.

שינוי בסכום?

כן.

זה נראה לי - - -

בגלל הבעייתיות - - -

טוב. נדבר על זה. זה נראה לי עומס - - -

לחילופי חילופין, הנושא של התאגידים, העסקים הקטנים - - -

דברי, מקשיבים. דברי.

בבקשה.

לחילופי חילופין, אם לא ייקבע שכלל הפלטפורמות רשאיות לעבוד גם על העסקים שהם תאגידים – מסיבה לא ברורה לי, אבל אם ייקבע – אני מבקשת שתראו את הפלטפורמה שלנו בחילופי חילופין באופן שונה בגלל שהפלטפורמה - - -

חכי, דידי, יש לנו פה עוד עבודה. אנחנו עושים את העבודה, וגם מרב מיכאלי הבטיחה שהכול יסתדר.

באותו סעיף יש לי – בסוכנות אני לא נוגע - - -

לא מתעסק איתה.

לא מתעסק איתם. ברוך, בקטע של ההגדרות של לווה ומלווה, אני רואה לווה יחיד מקבל אשראי, נכון? ומלווה, מי שנותן אשראי ללווה, נכון?

נכון, אבל הוספנו גם את מי שמעביר כספים.

זו השאלה הראשונה: מה השוני בין מעביר לנותן?

זה ההבדל בין המלווה ללווה. הלווה ז רק מי שכבר מקבל את האשראי. לעניין המלווה, יש לנו 2 סיטואציות. בגלל שזו פלטפורמה, יש סיטואציה שאתה תעביר כמלווה כסף לפלטפורמה, אבל עדיין הפלטפורמה עוד לא העבירה את זה לשום לווה, לא איתרה שום לווה שיקבל את הכסף.

אז הנותן זה הפלטפורמה והמעביר זה מלווה?

לא. יש שתי סיטואציות בהן אתה תחשב כמלווה: גם אם נתת כבר אשראי, זאת אומרת שהפלטפורמה כבר לקחה את הכסף שלך ונתנה אותו למישהו, אז אתה מלווה; וגם אם רק נתת את הכסף לפלטפורמה והיא עדיין לא נתנה את זה ללווה, מבחינת החוק אתה תחשב כמלווה כי כבר העברת את הכסף שלך לפלטפורמה.

יש פה שתי סיטואציות שבהן אתה כבר נחשב מלווה: א', אם העברת כסף לפלטפורמה והיא העבירה אותו ללווה. ב', גם אם רק העברת את הכסף לפלטפורמה והיא עדיין לא מצאה - - -

אז המילה "נותן", איפה היא תופסת?

נותן האשראי זה ממש כשכבר יש לווה שקיבל את הכסף שלך. המילה השנייה, "מעביר", או הפעולה של "מעביר" זה רק אם העברת את הכסף לפלטפורמה והיא עדיין לא נתנה את האשראי - - -

השאלה השנייה: בלווה הגדרת במפורש יחיד.

נכון. זו בדיוק הנקודה שעליה דיברנו בתחילת הישיבה, זאת המגבלה. אני מדבר רק על לווים יחידים ולא על תאגידים.

במלווה לא הגדרת יחיד, דהיינו, אני יכול לקחת כסף מוסדי.

אין מגבלה. בדיוק.

מוסדי וגם מכל חברה האחרת. כל תאגיד, כמו שנתנו פה דוגמה - - -

כל נותן מוסדי או כל תאגיד יוכל לתת כסף. לקחת כסף – רק יחיד.

נכון.

את זה הגדרתם. עכשיו אנחנו מסיימים, אין לנו זמן. אני רוצה ככה לעוף אתכם. אפיקי ההשקעה בארץ מוגבלים ליחידים ולמעמד ביניים ולכל מי שמרוויח סכומים. אין אפיקי השקעה, בנקים לא נותנים. אם אפיק ההשקעה הזה ב-B2P הוא טוב, הוא נותן 6-5 אחוזים ריבית שנתית, בשנים האחרונות זה משהו טוב, אז כשאני מלווה ומאפשר למוסדיים להיכנס למשחק, אז בעצם המוסדיים ישתלטו, הם הכול. לא יהיה לי מקום, כשיש לי חצי מיליון – לא שני מיליון – לתת, אין לי מקום. המוסדיים ישתלטו על הכול. אתה מבין?

אני חושב שיש חוסר סימטריה. אני רוצה לפתוח אפיקי השקעה ליחידים, למעמד הביניים, לאנשים שעובדים. אני כאן חוסם אותם במידה מסוימת. מה אתם אומרים?

יש לנו התייחסות. אנחנו לא רואים פה - - - קודם כל, מבחינת מקורות, אנחנו לא רוצים להגביל את המקורות שייכנסו לפלטפורמה מעבר לזה, יש בתוך החוק הוראה שנקרא בהמשך שבאמת בהקצאה של הכספים של המלווים ללווים, לבעל רישיון אסור להעדיף מלווה מסוים על פני מלווה אחר, בוודאי כשמדובר בהלוואות דומות.

כשהמוסדיים משקיעים, קרנות הפנסיה, קופות הגמל והכול, זה כסף שלנו, עמיתים שרוצים לחסוך. אם נוכל למצוא שם אפיק השקעה נוסף שייתן 6-5 אחוזים, אז כולנו ניהנה מזה ואני חושב שיצאנו עם המטרה גם כאן.

מצד שני, אנחנו רוצים להזיז את המחט, להשפיע על התחרות באשראי. ללא ספק אנחנו צריכים מקורות רבים. לפלטפורמות היום יש כ-300-200 מיליון שקל - - -

מה תגיד לאזרח שמחפש אפיקי השקעה? לאזרח שיש לו מזומנים?

א', כשהמוסדיים משקיעים, אז האזרח מרוויח; ב', המטרה העיקרית שלנו בחוק הזה היא להגביר את האלטרנטיבות לאשראי. זאת אומרת, גם יש את המטרה של הגברת אפיקי השקעה. אם נגביל את האפשרות להכניס כסף לתאגידים ובכלל זה למוסדיים, נפגע אנושות במטרה הראשונה שלנו שהיא לייצר אלטרנטיבות אמתיות להוזלת מחירי האשראי בישראל.

כולם יבואו לתשואה גבוהה, אל תדאג, אל תתרגש. האם לא חשבתם להגביל את מקור הכסף בין מוסדיים לשוק פרטי? נגיד חייב להיות 20% מהכסף מיחידים, לא ממוסדיים, כי המוסדיים ישתלטו על זה, זה ברור. תחשבו על זה. אני רוצה שתחשבו על זה.

אתה אומר שאם יהיה פה מסלול השקעה אלטרנטיבי טוב עבור המשקיע המוסדי, עבור העמיתים בקרנות הפנסיה, אז הם ייכנסו לזה בהמוניהם. אם זה באמת מסלול אלטרנטיבי וטוב – מה טוב שייכנסו. אני רוצה לומר לך שהיה קושי אחר. קודם כל, המוסדיים בינתיים לא שם. אבל בלי קשר היה קושי לפני פחות או יותר שנה בכך שההשקעות האלה של המוסדיים הן בעצם הלוואות. והלוואות לא סחירות, אם הן לא מדורגות, המוסדיים מוגבלים מלהשקיע בהן. לכן, גם אם היינו רוצים, אז הם לא יכולים היו להשקיע.

דווקא בגלל הבעיה הזאת והרצון לתת לחוסכי הפנסיה ליהנות מהמסלול הזה אם ירצו ליהנות ממנו, פתחנו את האפשרות - - -

תחשוב על זה ובישיבה הבאה אני אגיד לך את הראייה הרחבה שלי. יש לי ראייה בזה, אבל עכשיו שעה 14:00, סיימנו.

תודה. אנחנו נמשיך. אני רוצה להגיד כמה מילות סיכום. אחד, לגבי ה-Fintech, אני מבקשת שהוא ייכנס ל-MOU. הבנתי שזה מוסכם. התחולה תהיה בעוד חצי שנה. זאת אומרת, חצי שנה מוקדם יותר ממה שהיה. זה גם הוסכם.

אני מציע שניתן חצי שנה מהיום שהחוק יעבור להיערכות. אני לא בטוח שלהקדים - - - כרגע ינואר הוא פחות מחצי שנה, אבל בסדר.

בסדר.

אני רק מזכירה לפרסם את המזכר.

כן. פרסום ה-MOU כשהם יסיימו. אתם תסיימו ואז נשלח את זה לכל הנוכחים.

את נותנת דד-ליין לתגובה שלהם?

חייבת דד-ליין.

כן. בשבוע הבא נדון בתגובות. עד שני הבא.

רק שיהיה זמן סביר לתגובה - - -

כן, שני הבא. יש חג באמצע. זה בסדר לכם? תספיקו?

מכיוון שהתוספת שאנחנו מדברים עליה היא תוספת בנקודה מסוימת וממילא המזכר - - -

אין בעיה, תוציאו את מה שיש. נוציא היום את מה שיש ואז ביום שני הבא - - -

אנחנו בחופש בשלישי, רביעי וחמישי – אז היום נעביר.

מצוין. זה אצלכם, כמדומני.

בסדר, אנחנו נעביר.

לגבי עסקים קטנים, עוד לא הצלחנו להגיע להסכמה. זה נושא חשוב ואני מעריכה מאוד את ההתקדמות בעניין האגרות. האגרות לא יוכלו לחול, בטח לא בעולם הזה של הריבית הנמוכה. זה פשוט יהרוג כל סיכוי או יפגע בסיכויים של כל הפלטפורמות לעסוק בעסקים קטנים.

אני מבקשת שתשקלו גם סכום שמתחתיו לא תעשו את פיקוח. אנחנו מבינים שזה ממש הכרח, אז אני מבקשת שתשקלו את זה, הרשות לניירות ערך.

היא לא שחקן בחוק הזה, הרשות לניירות ערך.

בסדר. אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. עצרנו בסעיף 4. נמשיך ביום שני הבא. תודה רבה וחג שמח. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:06.