הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 505, 506

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ח באייר התשע"ז (24 במאי 2017), שעה 9:00

תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע"ז-2017

תקנות הנמלים (תיקון), התשע"ז-2017 , בדבר ניהול התעבורה הימית בנמלים, הענקת סמכויות לרב חובל הנמל והניתוב בנמלים

חברי הוועדה: יעקב פרי – מ"מ היו"ר

משפטן במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור וגשל

רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר - אליהו מורגנשטרן

יועצת משפטית, רשות הספנות והנמלים - בילי בירון

ראש מערך מכרזים, חברת נמלי ישראל - שמעון מלכא

ראש אגף ים, נמל חיפה - נפתלי וייס

עוזר היועץ משפטי, נמל חיפה - רונית אדר אזולאי

יועץ משפטי, חברת קצא"א - צבי ניקסון

יועץ משפטי, חברת קצא"א - דינה בראון

רב חובל ומנהל מחלקת ספנות, חברת קצא"א - מישל סולטן

מזכיר חטיבת קצינים, איגוד קציני הים - דוד ראובני

יו"ר האיגוד לקציני ים, איגוד קציני הים - אבי לוי

יועץ משפטי, איגוד קציני הים - אפריים גלסברג

מוזמן/ת - נטליה אהרון

מרב תורג'מן

לאה ורון

הדס צנוירט

תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע"ז-2017

בוקר טוב, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני אומר שלום למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית, לרשמת, לאורחות והאורחים הנכבדים. אני ממלא את מקומו של ידידי היקר איתן כבל, שנבצר ממנו להגיע הבוקר. אנו עוסקים הבוקר בשני דיונים – אחד שנקבע לשעה 09:00, ואחד שנקבע לשעה 10:15. הראשון – בנושא תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע"ז-2017; והשני - תקנות הנמלים (תיקון), התשע"ז-2017, בדבר ניהול התעבורה הימית בנמלים, הענקת סמכויות לרב חובל הנמל והניתוב בנמלים. אני מזכיר את שתי הישיבות, כי נדמה לי שכל המוזמנות והמוזמנים, מוזמנים לשני הדיונים, ובגלל אילוצי לוח זמנים אהיה צריך לעזוב את הישיבה ב-10:30, כלומר מה שנצליח לעשות מעתה עד 10:30, נאשר. מה שלא נצליח, יצטרך לצערי להידחות. לכן נקפוץ ישר למים. אם יש למישהו – למשרד התחבורה, משרד האוצר, אחד ממשרדי הממשלה, לומר משהו בהתחלה, נשמח לשמוע. אם לא, נקרא את התקנות ונאשר אותן. אני רואה שההשתתפות של חברי הכנסת מאוד ערה היום, אז אני אצביע בעד ונגד, אם יצטרכו. משרד התחבורה, בבקשה.

בילי בירון, הממונה על הייעוץ המשפטי במשרד התחבורה. אדוני, בתמצית, שני דברי החקיקה שהזכרת, שהשר הניח על שולחן הוועדה, עוסקים בנושא החשוב והקריטי של בטיחות השיט בנמלים המסחריים בישראל, ונועדו למלא חלל מבחינת החקיקה, שלא קיים. למעשה במהות הם נועדו להתאים את דבר החקיקה למצב שקורה בפועל תוך עריכת התאמות, כפי שמתחייב מהדברים. הם נערכו לאחר שנוכחנו, כתוצאה ממסקנות של ועדות חקירה של כמה תאונות ימיות קשות ביותר שאירעו- - -

אני מבין שהיתה בשנת 2000 ואחר כך מונתה ועדה.

כן. היו כמה ועדות והיו כמה תאונות – גם בשנת 2000, גם לאחר מכן, תאונות קשות מאוד, ולמדנו גם את חוק הים הבריטי לצורך עריכת דברי החקיקה האלה. ערכנו את ההתאמות כפי שאנו סבורים כדי להגדיר את בטיחות השיט בתחום הימי הקטן, שוקק חיים ומאוד מורכב של הנמלים המסחריים בישראל.

כלומר אם אסכם את דבריך הקצרים, מטרת התקנות היא להסדיר את הניהול התקין והבטיחותי של התעבורה הימית בנמלים המסחריים בישראל. מדובר בנמלים – לא מחוצה להם, נכון?

נכון, אדוני.

שאלות או הערות? אתם רוצים להגיד את דבריכם תוך כדי?

לעניין הכללי אין לנו. אנחנו נתייחס ספציפית לתקנות.

כשנגיע לתקנה מסוימת, ותרצו – תרימו את ידכם ותקבלו את רשות הדיבור. בבקשה, כולנו אוזן.

תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע"ז– 2017.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(ג),(ד), (ה) ו- (יח), (2) (ח) ו- (4) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן – הפקודה), לפי הצעת רשות הספנות והנמלים על פי סעיף 32 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת- - -

סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת – בוטל, ומשכך נמחק את ההוראה הזאת, וזה יהיה רק סעיף 2(ב) לחוק העונשין.

סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א' – פרשנות. הגדרות. 1. בתקנות אלה - "אזור המתנה" – "אזור שרב חובל הנמל הורה שהוא אזור המתנה לאניות טרם תחילת ניתובן; "אחראי המשט" – מארגן המשט או האחראי לניהולו בשטח; "הודעות לימאים" – כמשמעותן בפרק השמיני לתקנות בטיחות השיט; "הנחיית אימ"ו" – החלטת מליאת ארגון הספנות הבין-לאומי מיום 27 בנובמבר 1997 שמספרהA.857(20) , בדבר הנחיות לשירותי תעבורת כלי שיט, ו- MSc/Circ1065 לעניין הכשרה של עובדי תצפית, המופקדים לעיון הציבור במשרד מנהל הרשות בחיפה; "הרשות" – רשות הספנות והנמלים שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק; "יומן התצפית" – יומן לתיעוד פעולות תצפית הנמל לפי תקנה 13; "כלי שיט נמלי" – כלי שיט המועסק במתן שירותי נמל לכלי השיט הפוקדים את הנמל או בביצוע עבודות ימיות בתחום הימי; "כלי שיט קטן" – כלי שיט שאורכו אינו עולה על 24 מטרים.

כאן יש הגדרה של מפקח, אולם בעקבות שיחה שקיימנו אתמול אחר הצהריים עם משרד המשפטים, נתקן את ההגדרה ונעביר אותה לתקנה הרלוונטית.

כלומר ההגדרה של מפקח יוצאת מפה.

כן. תירשם הגדרה רלוונטית ספציפית בתוך תקנה 14.

אוקיי.

"משט" – הפלגה מאורגנת של קבוצת כלי שיט ; "נתב" – כהגדרתו בתקנה 37 לתקנות הנמלים; "עיתוק כלי שיט" – העברת כלי שיט ממקום אחד ברציף למקום אחר באותו רציף או ברציף אחר בנמל; "רב חובל נמל" - לגבי נמלי חיפה, אשדוד ואילת הוא עובד התאגיד שהוסמך לפי החוק לנהל את התעבורה הימית בנמל; לגבי נמל אשקלון הוא עובד החברה המפעילה את נמל אשקלון, ולגבי נמל חדרה הוא עובד משרד התחבורה; "רציף" – לרבות מזח, מקשר, כלי שיט, מערכת עגינה בלב ים וכל מיתקן אחר המשמש לריתוק כלי שיט בתחום הימי; "שטחי העגינה" – שטחי התחום הימי שרב חובל הנמל ייעד אותם לעגינת כלי שיט; "תחום ימי" – שטח הים שבתחום נמל לרבות כל שטח כאמור שמוכרז נמל פנימי, נמל חיצוני או שטח עגינה, כמשמעותם בסעיף 4 לצו הנמלים (הכרזת נמל אילת), התשע"ב - 2012, בין פנימה לשוברי הגלים ובין מחוץ להם, ולמעט מעגן "שביט" בנמל חיפה, כמשמעותו בתוספת לתקנות הנמלים (מעגנות), התשע"א - 2010;

"תחנת נתב" – מקום שהורה עליו רב חובל הנמל לפי תקנה 5, המיועד לעליית נתב על כלי שיט לצורך ניתובו; "תצפית נמל" – גוף בנמל שתפקידו ניהול ובקרה של התעבורה הימית בנמל ופיקוח עליה; "תקנות בטיחות השיט" – תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982; "תקנות הימאים" – תקנות הספנות (ימאים), התשס"ב – 2002; "תקנות הנמלים" – תקנות הנמלים, התשל"א –1971.

תודה. בבקשה.

עו"ד צבי ניקסון, אני היועץ המשפטי של קצא"א. ההערה שלנו מתייחסת לכלי שיט קטן. אנחנו הצענו שבהגדרה של כלי שיט קטן, בסוף יתוספו המילים: למעט כלי שיט נמלי. אסביר. יש בנמל אשקלון כלי שיט שמשמשים סירות לאספקת ציוד וכו' לאוניות, ואין לנו נמל כלי שיט קטנים שמסתובבים, כמו שיש בנמלים אחרים בארץ. אצלנו יש רק אוניות גדולות, שפורקות- - -

כלומר אתה מציע שכלי שיט שאורכו אינו עולה על 24- - -

למעט כלי שיט נמלי, שעוסק בתוך הנמל, ואין צורך להכביד על פעילותו כמו כלי שיט אחר.

אבל עדיין הוא מחייב פיקוח.

ודאי שיש פיקוח.

הבנתי. הוא מתכוון להגדרה. כשאתה אומר למעט, זה כאילו אתה מוריד ממנו את הפיקוח.

לא. יש פיקוח נפרד על כלי שיט נמלי בתוך התקנות. אנחנו רוצים שאותו פיקוח שחל על כלי שיט נמלי, זה מה שיחול, ולא כלי שיט קטן.

משרד התחבורה.

אדוני, מדובר בשתי הגדרות נפרדות. כלי שיט שעונה להגדרה שקבענו על כלי שיט נמלי, מתייחסים אליו ככלי שיט נמלי, וכפי שהשבנו לחברי, שהביא בפנינו את ההערה הזאת במסגרת הליך ההיוועצות שקיימנו, יש תקנות נפרדות, שחלקן מתייחסות לכלי שיט קטנים, חלקן לכלי שיט נמלי.

כלומר עמדת משרד התחבורה היא שאין צורך להבהיר, כי למה שעו"ד ניקסון מתכוון, יש תקנה נפרדת.

כן. ככל שהכוונה לכלי שיט שעונה על ההגדרה כלי שיט נמלי, מתייחסים אליו כאל כלי שיט נמלי. זו הגדרה שגוברת על הגודל.

אני מבין שזה לא מספק אותך.

אדוני, אנחנו קוראים את התקנות כמו משרד התחבורה, ולא רואים לצערנו שזה אכן כך.

אתם לא רואים שיש תקנה נפרדת לכלי שיט נמלי?

תפני אותי לתקנה.

תקנה 3(ג), למשל, מתייחסת בנפרד לכלי שיט קטן ולכלי שיט נמלי.

אבל תקנה 4, היא תקנה שלמה שעוסקת בכלי שיט קטן. הוא לא מתאים לכלי שיט נמלי שהוא מתחת ל-24 מטר. לפי ההגדרה , זה כן יחול.

זה לא יחול. מה שחל על כלי שיט נמלי אלה תקנות שמתייחסות לכלי שיט נמלי.

לא הבנתי אותך.

אז עדיין אני מתקשה להבין, אם יש פה שאלה מהותית של עניין הפיקוח, זה עניין אחר, אבל אם זו שאלה של סמנטיקה, למה לא להבהיר את זה, אם ממילא זה מה שחל?

אין לי התנגדות. זה פשוט מיותר.

אז תכניסו את זה, כדי שנסיר ספק. תכניסו את זה כך שלא יובן שכלי שיט נמלי אינו נתון לפיקוח.

יש הגדרות נפרדות לכלי שיט קטן ולכלי שיט נמלי. אם רוצים שסעיף 4 לא יחול על כלי שיט נמלי – השאלה אם זה נכון שבכל מקום בתקנות- - -

זה בדיוק מה שאני שואלת, ולכן ביקשתי הפניה.

יש כמה דוגמאות בתקנות. או נעבור עכשיו אחת-אחת, או נחכה עם ההגדרה. ההגדרות בכל מקרה נכונות. השאלה, אם צריך בתוך הסעיפים, לסייג מה שחל על כלי שיט קטן, לסייג את כלי השיט הנמליים. אלא אם כן זה נכון לגבי כל התקנות.

אני מתקשה להבין, כי אם עו"ד בירון אומרת שההגדרה הזו לא חלה על כלי שיט נמלי, למה אני צריכה להחריג את זה מהתקנות?

אפשר לקרוא את ההגדרה. הגדרת כלי שיט קטן אומר: כלי שיט, זה מגבלת אורך – 24 מטר, זה יכול לכלול הכול. כלי שיט נמלי זו הגדרה מהותית – כלי שיט שעוסק, מועסק במתן שירותי נמל לכלי שיט. לכן יכולים להיות חופפים. יש היגיון שיהיו חופפים. יש כלים שלא עולים על 24 מטר, וגם הם כלי שיט נמליים, כי הם מועסקים בנמל. מה שקצא"א מבקשים זה שבהוראות שחלות על כלי שיט קטנים בנמל, לא יחולו על כלים נמליים. עכשיו צריך לבדוק מהותית בכל התקנות, האם יש הוראה שצריך להחריג אותה.

ואם אנחנו נכניס להגדרות מה זה כלי שיט נמלי?

יש הגדרה כזו, אבל זו שאלה מהותית, האם התכוונתם שהתקנות יחולו עליהם או לא.

אין לנו התנגדות שבהגדרת כלי שיט קטן ייווסף בסיפא ההגדרה: למעט כלי שיט נמלי.

גמרנו. כך זה אושר, ואני שואל את עצמי, אם יש מישהו נגד ואם יש מישהו בעד ואם מישהו נמנע. אני בעד.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 1 אושר.

לכן אישרנו.

אז בהגדרת כלי שיט קטן – כלי שיט שאורכו אינו עולה על 24 מטרים, למעט כלי שיט נמלי.

המחיקות שהיו בהגדרה והתוספת שעכשיו הוספנו, מאושרות.

אם כך אדוני אישר את כל תקנה 1.

נכון. פרק ב'.

גם לנו יש בקשה לתקן, לפרק ב'.

כבר הצבעתי על פרק א'. יש לכם עדיין בפרק א' בקשות לתקן?

חסר משהו.

בבקשה.

רונית אדר אזולאי, עו"ד, מנמל חיפה. לנו חסרה הגדרה של כלי שיט. לא כלי שיט נמלי ספציפי ולא כלי שיט קטן.

תקנות הנמלים – כל ההגדרות שבפקודת הנמלים, חלות. פקודת הנמלים, יש הגדרה לכלי שיט: כלי שיט – אוניה, סירה, ארבה או כלי שיט אחר מכל סוג שהוא.

התשובה הזאת אותי מספקת.

כל ההגדרות שבתקנות מכוח הפקודה, חלות גם על התקנות.

מספק אותך, גברתי?

כן.

פרק ב'.

אדוני, אני מבקשת לפתוח בהתנצלות – נפלה אצלנו תקלה במספור.

נמספר את זה בהתאמה.

בסוף, כשהוועדה תסיים.

את כאילו מתייחסת עכשיו לסעיף 2. כל מה שאנחנו מסתכלים, נלך אחד אחורנית.

פרק ב' - תנועת כלי שיט בנמל. חובת ניתוב. (א) קברניט כלי שיט המגיע לתחום הימי ימתין להפלגתו לרציף בשטחי העגינה או באזור ההמתנה, וישיט את כלי השיט לתחנת הנתב, לפי הוראות תצפית הנמל.

(ב) לא ישיט קברניט כלי שיט מתחום תחנת הנתב אל רציף בנמל, לא יוציא כלי שיט מרציף, לרבות לצורך העברתו לרציף אחר או אל מחוץ לשובר הגלים הראשי בנמל, לא ירתקו לרציף, לא ינתקו מרציף ולא יעתיקו לאורך הרציף אלא אם כן נמצא בכלי השיט נתב שבו הוא נועץ.

אנחנו מבקשים, הייעוץ המשפטי ואני, הסבר לסעיף (ב). מי יכול להסביר לנו? אולי רב החובל? תנסה.

יגאל מאור, מנהל רשות הספנות והנמלים. הסעיף הזה אומר שאסור לקברניט, שנמצא על אוניה, להשיט אותה מהמקום שבו אמור הנתב לעלות אל הרציף לנמל. אסור לו להוציא את האוניה מהרציף, כולל העברה מרציף לרציף, ואסור לו לנתק אותו מהרציף אלא אם כן יש אתו באוניה נתב מוסמך ומורשה.

מה שאומרת התקנה הזאת, שמרגע שהאוניה היא בנמל, כלומר נכנסה למימי הנמל, אסור לרב החובל לעשות שום פעולה ללא נתב.

נכון, למימי מה שנקרא תחום הנמל. מתחנת הנתב ואילך, כי יש הקטע שנכנס לתחום הנמל, ומקבל הנחיה מהתצפית לזרוק את העוגן לאזור המתנה, ואת זה הוא עושה עצמאית.

למעשה יש פה חובת היוועצות עם הנתב.

נוכחות.

לא: ולא יעתיקו לאורך הרציף אלא אם כן נמצא בכלי השיט נתב שבו הוא נועץ. גם קיומו פיזית של נתב וגם חובה להתייעץ אתו על המעבר.

כן.

יש עוד הערות? בבקשה.

מישל סולטן, רב חובל נמל אשקלון. בניגוד לטייסים, שמסלול ההמראה והנחיתה הוא מוגדר מבחינת כיוון, אי-אפשר לדרוש מרב חובל ימי להכיר את כל נמלי העולם. לכן נדרש מימים ימימה, שנתב שהוא רב חובל לשעבר, מצטרף כדי לנתב את האוניה מחוץ לנמל.

אין לנו בעיה, ואם לאף אחד אין בעיה, נמשיך ל-(ג).

תודה. (ג) תקנות משנה (א) ו- (ב) לא יחולו, אלא אם כן הורה רב חובל הנמל אחרת לגבי כלי שיט מסוים, על כל אחד מאלה: (1) כלי שיט קטן ובלבד שאינו מועסק בהובלה בין-לאומית של מטענים או נוסעים; (2) כלי שיט נמלי; (3) באישור מראש ובכתב מאת רב חובל הנמל - כלי שיט המועסק במתן שירותים במימי החופין של ישראל, בלי לפרוק או לטעון מטען ביבוא, יצוא או שטעון, ובלבד שרב חובל הנמל וידא וציין באישור כי קברניט כלי השיט מכיר את מגבלות התמרון של כלי השיט ובקיא בנתיבי השיט בנמל.

כלומר זו החרגה לכלי שיט קטן, שיכול לנוע או לעשות פעולות ללא הימצאות נתב עליו.

נכון, אדוני. לא רק לכלי שיט קטן; לכל כלי שיט, באישור מראש, שרב חובל הנמל מכיר ויודע ולכן הוא לא זקוק לסיוע של הנתב.

מאה אחוז. הלאה.

(ד) הממונה על הנמלים רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופה ובתנאים שיורה, להסמיך את רב חובל הנמל לפטור קברניט כלי שיט מהוראות תקנות משנה (א) ו-(ב).

זה קצת מעורפל לי. הממונה על הנמלים רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופה ובתנאים שיורה, להסמיך את רב חובל הנמל לפטור קברניט כלי שיט מהוראות תקנות משנה (א) ו-(ב). טוב, הלאה.

באילו נסיבות בדרך כלל נדרש פטור גורף?

בבקשה.

אני נפתלי וייס, אני רב חובל נמל חיפה. אני חייב לחזור לסעיף 3. הנושא של מימי החופין – יש גם מים כלכליים ויש ספינות שרצות שם לקידוח, ואני מנוע היום מלאפשר להם את הפטור הזה או את החריגה, מאחר שכתוב פה: מימי החופין, למרות שאלה כלים שמקבלים את כל האישורים הנדרשים לעבוד.

איפה כתוב מימי החופין?

ג(3). האם נרחיב את זה גם למים הכלכליים, במידה שנמל הבית הוא במקרה הזה חיפה?

התשובה למה שרב חובל וייס מזכיר נמצאת בסעיף (ד) המעורפל, שאומר במקרים מיוחדים צריך לעשות פה הבדלות ולהבין.

אתה אומר, רב חובל מאור, שבסעיף (ד) יכול רב חובל וייס לתת אישור לאוניה לנוע במים הכלכליים, למרות שהמים הכלכליים לא מצוינים פה בשמם.

נכון. לה הפרדנו את זה – כי הכלים שמדבר עליהם רב חובל וייס, בחלקם, זה ממש אוניות גדולות, לא דברים סטנדרטים. לכן ביקשנו שם לעשות כל מקרה לגופו ולראות אותו ברגע שמדובר בדברים החריגים מאוד.

האם זה מספק אותך, רב חובל וייס? זה נותן לך אפשרות די מרחיבה.

סעיף (ד) מדבר על (א) ו-(ב) ולא על (ג). אני מדבר על (ג), בדף הבא.

תקנות משנה (א) ו-(ב) אומרות שלא ישיט אדם באוניה בלי נתב. מה שאומרת תקנה (ד), שחוץ מהמקומות של רב חובל הנמל בסעיף (ג) בכלים קטנים, בכלים נמליים ובאישור מראש, כל הפררוגטיבה נמצאת אצל רב חובל הנמל.

זה מכסה, אם אתה מחליט בהחלטה מנומקת שצריך לכתוב אותה. לא?

כן.

הוא פונה אליי בתפקידי כממונה על הנמלים, ואני מאשר לו לפטור את האוניה בחובת ניתוב.

טוב. הלאה.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 2 אושר.

אני מאשר, פה אחד.

אחזור - תקנה 3 תהיה 2, שעניינה חובת ניתוב, היא הועלתה להצבעה, והיושב-ראש אישר אותה.

4 שזה 3.

(א) לא ישיט אדם כלי שיט קטן בתחום הימי אלא אם כן התקיים אחד מאלה: (1) הוא מפליג בנתיב או בתחום המיועד להשטת כלי שיט קטנים שהורה עליו הממונה על הנמלים, ושפורסם בהודעות לימאים, באתר האינטרנט של הרשות ובמפה הימית הנוגעת בדבר; (2) הוא הודיע מראש לתצפית הנמל על הפלגתו בתחום הימי, וקיבל אישורה לכך, וההפלגה מתבצעת לפי הוראות התצפית, לרבות לעניין נתיב, מועד ומהירות ההפלגה.

רק להשכלה הכללית שלי – תצפית זה כאילו מגדל פיקוח?

נכון.

(ב) כלי שיט קטן כאמור בפסקאות (1) ו- (2) כאמור המחויב באמצעי תקשורת על פי דין יקיים את התקשורת עם התצפית באמצעים אלה.

(ג) השטת כלי שיט קטן  בתחום הימי במסגרת משט תעמוד בכל אלה: (1) לא ישיט אדם כלי שיט קטן במסגרת משט אלא בהתקיים כל אלה: (א) טרם עריכת המשט וידא כי אחראי המשט אישר בכתב את עריכתו; (ב) המשיט מכיר את הוראות התצפית לענין עריכת המשט לרבות לענין נתיב, מועד, מהירות ההפלגה ועזרי ניווט ותקשורת נדרשים; (ג) השטת כלי השיט מתבצעת לפי הוראות אחראי המשט ולפי הוראות התצפית, אם ניתנו למשיט כלי השיט.

כשאני שומע משט, תמיד נראות לי 15 סירות מפרש. פה הכוונה היא שהוא משיט את כלי השיט של עצמו.

לא, הכוונה באמת למשט של 15 סירות.

כלומר שזה כמה סירות.

כן.

סליחה. בבקשה.

הערה נוספת. נמל חיפה - קשה מאוד לאכוף דבר כזה. יש לנו מעגן שביט, שהוא מעגן סירות הדיג. 400 מפרשיות שם יחד. הם יוצאים וחוזרים. הם לא מדברים אתנו. אין תצפית אפילו היום. אני גם לא יודע מה הם יודעים ומה הם לא יודעים. לא מבקשים שנדע, יודעים את הנתיבים, יודעים הכול. אני לא רואה דרך. בדרך כלל המעגנות האלה מחוץ לנמלים. דווקא בנמל חיפה זה בתוך הנמל, בתוך נמל קישון, הן יוצאות משם, משתלבות בתוך נתיב השיט הכללי, שגם האוניות הגדולה, אוניות המכולה, מכליות הדלק, אוניות הנוסעים - זה סיפור אדיר של צפיפות של תנועת כלי שיט.

מה הצעתך?

אין לי הצעה. צריך לשבת על זה. היום אין לי מצב לדעת מתי הם יוצאים, מתי הם חוזרים. הם לא באים אלינו. הם עוברים דרכנו וממשיכים.

אתה אומר, אנחנו נעביר את התקנות בסדר מופתי, והמצב יישאר כפי שהוא, שאין עליו פיקוח או הם לא מדווחים. בבקשה.

באופן מעשי אין להם אישור כניסה לנמל בכלל. הם לא יכולים לבקש אישור.

הוא טוען שאין בכלל סמכות אכיפה. רבותיי, מי רוצה להגיב לשתי ההערות?

בדיוק מאותם הטעמים שהזכיר רב חובל וייס, נוצרה התקנה הזאת, וכרגע נקראו רק שלושת הסעיפים הראשונים, שרק מדברים על איך צריך להתנהג אותו אחראי המשט, אבל אם נמשיך ונקרא – אני לא רוצה להקדים את המאוחר, אך כוונת התקנות היא שלא תהיה אותה אנדרלמוסיה שיש כרגע, אלא שאחד כזה שרוצה להיכנס לנמל, יצטרך לפי חוק ועל-פי כל דין להודיע לתצפית שהוא מתכוון להיכנס פנימה. אם הוא לא עושה את זה, הוא עובר עבירה.

אין פה הוראה שאתה יכול אחר כך להעניש אותו, אני חושב.

פסקה (1).

אנחנו לא מדברים רק על משט. אנחנו מדברים אינדיבידואלית. הם באים 24 שעות, חושך. אתה לא יודע מי בא, מי חוזר. אי-אפשר להפיל עלינו אחריות כזו כשמדובר ב-400 כלי שיט.

הבינותי. מה שקורה בוועדת הכלכלה בדרך כלל – שכולם מקבלים זכות דיבור, אבל ברשות. כן.

מעבר לכל הדברים שדיברנו, התקנות האלה הן חלק מפקודת הנמלים, ועבירה על הוראות שלהן זו עבירה פלילית, ככל שחלילה נידרש לשם, ותותקן התקנה ולא יצייתו להוראותיה.

אנחנו מבינים פה בשורה הזאת, שכל מפרשית שרוצה לצאת ב-21:30 בלילה לשיט רומנטי על יד נמל חיפה, אמורה, לפי התקנות, לדווח למגדל התצפית, ולקבל אישור והוראות וכיוצא בזה. אתה אומר שבפועל זה לא נעשה.

לא רק שלא נעשה; התצפית לא בנויה לכזה עומס. הם עובדים עם האוניות הגדולות, עם חיל הים. יש שם עומס אדיר. גם אי-אפשר להתעסק עכשיו עם יאכטות. צריך למצוא פתרון לזה.

בבקשה.

האם התצפית ערוכה לקבל כל כך הרבה בקשות לאישורים וגם לאשר את הדברים אחרי בדיקה?

צריך לומר שלא חייבים לדווח, לפי התקנות; יש שתי אופציות: אם יש נתיב שפורסם בהודעה לימאים, הוא רק צריך להישאר בנתיב – לא צריך לדווח לאף אחד.

בבקשה.

באופן מעשי רוב הסירות שם, במעגן הספורטיבי, הן סירות קטנות, של מתחת ל-7 מטר. אין עליהן שום מרות משמעתית. היה בעבר, וזה בוטל. בית הדין המשמעתי לימאים, היתה החלטה של בית המשפט, שאין להם סמכות על משיטי יאכטות. מדובר בירקן שיוצא בלילה החוצה. אלה לא אנשים מקצועיים. יש פה בעיה. אני לא מכיר נמל אחד בעולם שיאכטונר יוצא לשיט רומנטי, ומבקש אישור.

אני רוצה לחזק את דברי דרור. תסתכלו בתקנה 3(א), החדשה. הוא לא צריך לבקש אישור מהתצפית. מספיק שהוא יוצא בנתיב שפרסמנו ותלו לו במועדון, ואמרו לו: אתה יוצא מהנמל, נוסע בנתיב מסוים – אתה לא צריך לדבר עם התצפית. יש פה שתי אפשרויות: אם נוסע בנתיב שניתן לו, כתוב: מפליג בנתיב ובתחום המיועד... שפורסם בהודעות... באתר האינטרנט - הוא לא צריך לדבר עם אף אחד. אם הוא מחליט שהוא משנה נתיב, אז הוא צריך לבקש אישור ולהודיע לתצפית. למה לבוא לתצפית ולהעמיס עליה? כולם מחויבים לנסוע בכביש.

בבקשה.

רק תיקון קטן – חוק הספנות ימאים תוקן כך שהדין המשמעתי כן חל על כל המשיטים.

כמה תקיים נפתחו?

זה לא משנה. אנחנו לא עושים פה ועדות חקירה. אנחנו בודקים, אם יש הכלים. השתמשו בהם או לא – זה סיפור אחר. בבקשה.

צריך לשבת על זה. זה לא מעשי. מפרשית נסחפת עם הרוח, יוצאת מהמסלול שנקבע, האזור הוא צפוף ביותר היום, בונים את נמל המפרץ. מדובר על המון כלי שיט באזור צר מאוד. פתח הנמל החדש הוא 300 מטר רוחב בסך הכוך. קחו בחשבון אוניה עם גוררות – עניין של כמעט 400 מטר, עם גוררות של כל אחת 30 מטר, שקשורות אליה, שמתמרנת שם. איפה חיל הים, צפוף מאוד. לא יכול להיות מצב לסמוך עליהם שילכו על נתיב שלהם. לפעמים גם אם הם רוצים, הם לא מסוגלים בנתיב שלהם.

אני מבין שאישור התקנות האלה בסופו של דבר מחייב, לפי הצעת רב חובל וייס, לשבת על סוגיה שהן לא מכסות אותה פה, לטעמו לפחות. אני מציע שנאשר את הקיים, אבל נרשום לפרוטוקול, שאתם מתיישבים עם נמל חיפה או עם נמלים שיש בהם בעיה דומה, ומנסים לפתור את הבעיה, אם ניתן לעשות כן. אנחנו בוועדת הכלכלה לא נמציא לכם המצאות פה. זו שאלה מקצועית גרידא. השאלה הגדולה שאני צריך לשאול את עצמי עכשיו, זה אם אישור התקנות האלה, סותר או מפריע. לטעמי, לא. צריך תוספת או הבהרה או הורדה או דברים כאלה. תעשו את זה מבחינה מקצועית. נמשיך, אבל אני מבקש בכל מקרה, שזו לא תהיה רק אמירה של הוועדה, אלא שבאמת תשבו עם הגורמים המתאימים ונסו למצוא פתרון.

יש פה סמכות כללית לגבי התקנה הזו, לפטור מהחובה, כפי שיש סמכות לגבי נתב? כי פה אני לא רואה. אולי סמכות כללית של רב חובל הנמל לפטור?

לא.

אני מבין את החשש של רב חובל חיפה, שמהתקנות האלה מוטלת על המנגנון שלך אחריות שאתה אומר: בפועל אני לא יכול לעמוד בה ולא עומד בה. את זה צריך לפתור, ברור. בבקשה.

(2) לא יאשר אחראי המשט את עריכת המשט אלא אם כן הודיע מראש לתצפית על הכוונה לערוך את המשט וקיבל אישורה לכך בכתב, לרבות לענין נתיב, מועד, מהירות ההפלגה ועזרי ניווט ותקשורת נדרשים; (3) לפני הפלגת המשט יוודא אחראי המשט כי כל משתתפי המשט מכירים את הוראות התצפית כאמור בתקנת משנה (א) ; (4) במהלך המשט ישמור אחראי המשט על ערוץ תקשורת רציפה פתוח בינו לבין התצפית; אין באמור כדי לגרוע מסמכות התצפית ליתן הוראות לכלי שיט מסוים.

בבקשה.

אני מבקש, לסעיף נושא המשט – אני מבקש דיון מוקדם במשרדו של רב חובל הנמל על תכנון המשט. משם זה יזרום בסדר. הכוונה היא לא שאנחנו במשט הולכים ואלה ההוראות, אלא אני מבקש שיבואו למשרד שלי, נשב, יגידו מה הם רוצים לעשות, נעשה את הנוהל כמו שצריך. אני אודיע לשאר הגורמים שלי שיש משט – כך וכך. תכנון מוקדם – לא פתאום בשטח.

כן.

אדוני, אני חושבת שזה יכול להיפתר בנהלים פנימיים שבין רב חובל הנמל לעובדי התצפית, מי שלפי הצעת התקנות, אמורים להיות כפופים לו.

זו תשובה מתאימה לוועדת הכלכלה, אבל בשטח, ברגע שלא תהיה חובה, אני לא רואה את עורכי המשט, מתנדבים לעשות זאת. הבנת את הכוונה שלי?

כן.

לגבי מה שהעלה רב חובל וייס, אני מפנה את כולם לסעיף ג(2).

אתה אומר שרב חובל יקבל בקשה למשט, יגיד: עד שאתם לא יושבים אתי, אני לא מאשר לכם.

זה אומר בסעיף (2), שרב חובל הנמל, שהוא בעצם האחראי על התצפית- - -

הוא צודק – אתה יכול לא לתת להם אישור עד שהם לא יושבים אתך, או לתת להם אישור.

זה לא כך נעשה בשטח. במקום המילה תצפית, צריך להיות רב חובל נמל. תצפית הם ת"פ שלי. אני אומר להם מה עומד לקרות.

יש לך סמכות על התצפית.

אתה רוצה שיהיה כתוב במקום תצפית, רב חובל הנמל.

כן.

יש לכם הערות? לי אין בעיה עם זה. אתה אחראי על התצפית?

רצינו לתת את הכלי הזה. רוצה לקחת? אדרבא.

ברגע שיש מישהו שרוצה לקחת על עצמו סמכות ואחריות, תנו לו. אז נשנה, ברשותכם, במקום תצפית – רב חובל הנמל, בפסקת משנה (2). אין בעיה.

איך זה יתבצע בפועל? אני שמעון מלכא, מחברת נמלי ישראל.

מדובר על משט; לא על יציאה של יאכטה אחת. מדובר על משט שמתכננים אותו בדרך כלל מראש, שזה כמה סירות יחד. מה שקרוי בשפה הימאית פלוטילה.

אני חושב שזה מכסה חלק מהעניין. בבקשה.

יש לי שאלה לגבי המשך תקנה (2) – אלא אם כן הודיע מראש – אמרנו שבמקום התצפית יהיה לרב חובל הנמל, על הכוונה לערוך את המשט, ואת כל האישורים שפירטנו כאן – נתיב, מועד, מהירות ההפלגה ועזרי ניווט, מי ייתן לו – התצפית או רב החובל? אני שואלת לגבי המשך שינוי התקנה.

כל זה יעלה בפגישה במשרד שלי.

וקיבל את אישור רב החובל.

יש לכם פה מקרה נדיר, שלא קורה הרבה בוועדות, שאדם אומר: שימו הכול על הכתפיים שלי. תנו לו. אחר כך הוא יחליט מי עושה את זה, איך עושה את זה. לי זה נראה הגיוני. אם אתם חושבים שצריך תיקון או משהו – לכן אנחנו כאן. אין בעיה.

אם כך, אלא אם כן הודיע מראש לרב חובל הנמל על הכוונה לערוך את המשט, וקיבל את אישורו לכך בכתב, לרבות?

מדברים רק על משט. לא על סירה בודדה שיוצאת ויש לה הנתיב, אינטרנט וכו'. בבקשה.

זה רק לחיפה, נכון?

לא. כל הנמלים.

אדוני, אני מפנה אותך להגדרה משט – מוגדר כהפלגה מאורגנת של קבוצת כלי שיט.

כי זה גם יותר קל לתכנן מראש. זה לא אומר שב-20:30 יצאת עם הגברת לשיט תענוגות, אלא אתה צריך לתכנן את זה – בדרך כלל עם אנשים נוספים, וכמה ימים מראש, לעתים יותר מכך. נמשיך לקרוא.

(ד) רב חובל הנמל יורה על מהירות השיט המרבית לכלי שיט קטן בתחום הימי ורשאי הוא להורות על מהירויות שונות לפי סוגים שונים של כלי שיט; מהירות השיט כאמור תפורסם בלוחות המודעות של הנמל, באתר האינטרנט של התאגיד שהוסמך לנהל את התעבורה הימית, בהודעות לימאים ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה; לא ישיט אדם כלי שיט קטן במהירות העולה על המהירות שהותרה כאמור, ובכל מקרה ישיט את כלי השיט במהירות המאפשרת שליטה מלאה בתמרון כלי השיט ומבלי ליצור גלים.

(ה) בתחום הימי חייב כלי שיט קטן בפינוי דרך לכלי שיט שאינו כלי שיט קטן, בעת הפלגתו.

הערות? בבקשה.

אבי לוי, יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים. המילה מבלי ליצור גלים – זה אמורפי. יש גל עשרה מטרים, שני מטרים, ארבעה מטרים.

הרי כל פעם שנוסעת ספינה, היא מקפיצה את כל כלי השיט. אם נסיר את המילים: מבלי ליצור גלים, תהיה בעיה?

התוספת היתה לא שלנו אלא של בעלי עניין אחרים מהנמלים. רבי חובלים, אנשים שמתעסקים בזה, באו ודיברו על העובדה שיש כלי שיט שבמהלך נסיעתם, במיוחד ליד רציפים, יוצרים גלים ברמה שעשויה אפילו לפגוע בכלי שיט ברציפים.

אבל אם הגבלת את המהירות, ממנה יוצא הגל.

אני ימאי קטן, אבל המילים מבלי ליצור גלים- - -

מבחינתנו, אפשר להוריד.

הורדנו. בבקשה.

אני מבקשת לתקן את תקנת משנה (ה) בעקבות התיקון שאדוני הורה עליו קודם על ההפרדה בין כלי שיט קטן לכלי שיט נמלי, כך שייכתב: בתחום הימי חייבים כלי שיט קטן וכלי שיט נמלי.

אין בעיה. הגיוני לגמרי.

לומר כלי שיט נמלי זה קצת בעייתי פה, כי כלי שיט נמלי יכול להיות בגודל של אוניה. ההגדרה פה לומר שכלי שיט נמלי גדול מאוד שצריך לפנות דרך לכלי שיט קטן- - -

יש לו קייס, כי מה שאת כותבת בתקנה זה שכלי שיט קטן חייב לפנות לכלי שיט גדול, אז אם הנמלי הוא גדול מהקטן, הקטן יפנה לו את הדרך.

אז אולי כדי לדייק את זה נכתוב, שכלי שיט קטן וכלי שיט נמלי שאורכו עד 24 מטר.

בסדר. אין בעיה. מצביעים.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 3 אושר.

התקנה מאושרת לרבות התיקונים. אנחנו יכולים לרוץ ל-5 שזה 4.

תחנת הנתב. רב חובל הנמל, באישור הממונה על הנמלים, יורה על מיקום תחנת הנתב והוא יפורסם בהודעות לימאים, באתר האינטרנט של הרשות, ובמפות הימיות הנוגעת בדבר.

בבקשה.

נמל אשקלון אינו נמל של רשות ספנות הנמלים, וגם לפי חוק התשתיות להולכה ולאחסון של נפט על-ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017, שזה חוק חדש, שדן במעמד חובת קצא"א אחרי תום הזיכיון שלה, גם רציף הנפט באילת אינו כפוף לחוק רשות הנמלים למעט סעיפים ספציפיים שם. לכן כאן ההוראה לפרסם באתר הרשות, נראית לנו לא מתאימה.

תוכלו להוסיף למעט אשקלון? אם זה לא חל עליכם, אתם לא צריכים לפרסם.

תחנת הנתב זה משהו שמפורסם במפות הבין-לאומיות ומופצת בכל העולם. במקרה הזה אתר האינטרנט של הרשות משמש בתור לוח מודעות ולא כלוח סטטוטורי.

כלומר העובדה שנמל אשקלון, לפי דברי עו"ד ניקסון, אינו תחת רשות הנמלים, אינו סותר את העובדה שאפשר להשאיר את זה. אוקיי. אותי זה משכנע. אני יודע שאותך זה קצת פחות, אבל תוכלו לחיות עם זה.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 4 אושר.

אישרנו את סעיף 4, שמצוין פה 5. הלאה.

תיאום תחילת הניתוב וסופו. (א) הניתוב יתחיל לאחר שהנתב עלה על כלי השיט המיועד לניתוב (בתקנה זו – כלי השיט), הגיע לגשר הפיקוד וקיבל את הסכמת הקברניט לביצוע הניתוב, ולאחר החלפת מידע הדדית בין הנתב לקברניט כמפורט להלן: (1) הקברניט ימסור לנתב מידע מלא בדבר מצבו הטכני של כלי השיט ובכלל זה מצב המכונות, מכשירי הניווט ומערכת ההיגוי, בדבר כשירות צוות כלי השיט, וכן ימסור את נתוני התמרון של כלי השיט; (2) הנתב ימסור לקברניט מידע מלא בדבר מזג האוויר, מכשולי ניווט בקרבת כלי השיט או בנתיב הפלגתו בתחום הנמל, בדבר המערך המסייע בניתוב, ובדבר שפת הדיבור בגשר ובתקשורת עם גורמים מחוץ לכלי השיט במהלך הניתוב. (ב) הנתב יתאם את סיום הניתוב עם הקברניט.

יש בעיה?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 5 אושר.

אושר.

7. ניתוב בכניסת כלי שיט לנמל. בהפלגת כלי שיט משטחי העגינה לרציף שהוקצה לו - (1) הנתב יעלה על כלי שיט ויחל בביצוע הניתוב כאשר כלי השיט נמצא במיקום תחנת הנתב, ואולם נתב רשאי לעלות לכלי השיט ולהתחיל את הניתוב עוד בטרם הגיע כלי השיט לתחנת הנתב; (2) הנתב יסיים את הניתוב וירד מכלי השיט לאחר שכלי השיט קשור בבטחה לרציף.

שאלה להשכלה - נתב צריך להיות רב חובל, תמיד?

כן.

7, הערות?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 6 אושר.

אישרנו את 7, ועוברים ל-8, שיהיה 7.

להפנות את תשומת הלב – אמנם אישרת את התקנה הזאת, אבל ברור שאין כאן שיקול דעת לקברניט לא לאפשר את העלייה של הנתב לאוניה. זה סמכות שלו להחליט מתי הוא לא עולה לכלי השיט.

ודאי.

אם הוא לא מאשר את עלייתו, הוא פשוט לא ממשיך בתנועה – נשאר באותו נמל.

כלומר לך כרב חובל של נמל חיפה, אין אפשרות לא לאשר עליית נתב על אוניה שנכנסת לנמל.

זה חלק מהשירותים שצריך לתת לה, אם היא מיועדת להיכנס לנמל לאחד הרציפים.

אבל לא יעלה על הדעת שלא יעלה נתב על אוניה שתיכנס, אלא אם כן- - -

אסור לרב חובל להיכנס אם אין נתב.

אוקיי. 7 שהוא 8. הלאה.

ניתוב בכניסת כלי שיט לנמל. בהפלגת כלי שיט מרציף בנמל אל הים הפתוח - (1) הנתב יעלה על כלי שיט ויחל את הניתוב בעוד כלי השיט קשור בבטחה לרציף; (2) הנתב לא יסיים את הניתוב ולא ירד מכלי השיט אלא אם כן התקיימו כל אלה: (א) כלי השיט נמצא במרחק 1/2 מייל ימי לפחות מעבר לשובר הגלים הראשי של הנמל, ואם לא קיים בנמל שובר גלים ראשי – כאשר חרטום כלי השיט פונה לכיוון הפלגתו; (ב) הנתב שוכנע כי אין כל מכשול לניווט בקרבת כלי השיט.

כן.

נוסיף את נושא מזג האוויר – אם מזג האוויר קשה בחוץ ומסכן את הנתב, הוא רשאי לרדת מתחת לשובר הגלים, שתאפשר לרדת בבטחה, זה מצב בלתי-אפשרי.

זה שיקול הדעת בבטחה.

לא נכניס את זה. יש דברים שקוראים בתקנות שאלות קיטבג. זו הפרוצדורה. אני לא חושב שצריך להכניס פה את זה.

יש התייחסות, זה עלה בהמשך.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 7 אושר.

מאשרים את הסעיף. שמענו את ההערה. היא נרשמה בפרוטוקול, ואני מקווה שהנתבים יירדו במקום ובמועד ובזמן.

הם הטובים בעולם.

אין לי ספק.

9. ניתוב. במעבר כלי שיט מרציף לרציף בתחום הימי יחולו הוראות תקנות 7(2) ו- 8 (1). אני קוראת את מה שכתוב בתקנות, אבל כשעושים התאמה בסוף הדיון, צריך גם את התקנות פה להתאים. זה אמור להיות 7.

אין בעיה. אפשר לאשר את זה, בתיקונים המתחייבים.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 8 אושר.

10. איסור על ביצוע ניתוב בניגוד לתקנות. (א) לא יחל נתב בניתוב ולא יסיים אותו אלא לפי תקנות 6 עד 9. גם פה נתקן, אדוני.

כן.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), נתב רשאי להפעיל שיקול דעת לגבי מקום או מצב תחילת הניתוב או סיומו ולחרוג מהוראות תקנות 7 עד 9 לעניינים אלה ומכל הוראה שנתנה תצפית הנמל, משיקולי בטיחות השיט; חריגה כאמור ותמצית נימוקיה ידווחו לתצפית הנמל בהקדם האפשרי ויתועדו ביומן התצפית.

בסדר גמור. הלאה.

11. סמכות נתב כלפי המשתתפים בניתוב.

מרגע תחילת הניתוב עד סופו, הנתב הוא הסמכות המכרעת כלפי עובדי התאגיד שהוסמך לפי החוק לנהל את התעבורה הימית בנמל, שמשתתפים באופן פעיל בניתוב ולגבי נמל חדרה – כלפי כל המשתתפים באופן פעיל בניתוב גם אם אינם עובדי משרד התחבורה וכן, כלפי כלי שיט אחרים המשתתפים בניתוב או נותנים שירותים לנתב או לכלי השיט שבניתוב, ועליהם להישמע להוראותיו;

אני מבין שנמל חדרה הוא נמל פחם. הוא חריג.

כן. הוא חריג במובן הזה שהיום הוא מנוהל על-ידי משרד התחבורה. יש כלי שיט שנותנים את השירות, שהעובדים שלהם הם לא עובדי- - -

למה אין חריגה, למשל, על נמל אשקלון, שלפי דברי עו"ד ניקסון- - -

בנמל חדרה יש מצב מאוד ספציפי, שיש קבוצת הנתבים והנהלת הנמל, שהם עובדי משרד התחבורה, וכל נושא הגרירה ושאר התפעול נמצא במיקור חוץ. בנמל אשקלון כולם עובדי קצא"א.

ברשותך, הייתי רוצה להוסיף סעיף, בדיוק לגבי הנקודה של נמל חדרה או דברים אחרים, ולהוסיף את המשפט בסעיף 11, אחרי: שמשתתפים באופן פעיל בניתוב, להוסיף: או משתתפים אחרים שיוסמכו לכך. הכונה בהסמכה – הסמכה של מדינת ישראל, שמסמיכה אותם להשתתף בזה.

יש התנגדות?

יש לי הערה. אני חושב שהוא הסמכות הבלעדית לגבי כל המשתתפים בניתוב - אל"ף, ברור שאנחנו מסכימים לזה, אבל הניתוב הוא לא המילה המתאימה. המשתתפים בתמרון צריך להיות, כי הוא על האוניה, ואותה הוא מנתב, אבל כל השאר זה בתמרון.

הניתוב מבחינתנו זו פעולה שכוללת את כל התהליך.

אם אתם מסכימים, נסתפק בכך. בתיקון שהציע רב חובל מאור לסעיף 11, או שיוסמכו לכך: כלפי כלי שיט אחרים, שתי השורות האחרונות: המשתתפים בניתוב או משתתפים אחרים שיוסמכו לכך – מוסיפים.

רק שנבין את התוספת - למה הם צריכים להיות מוסמכים?

לפעול בנמל בתעבורה הימית. לא יכול רב חובל הנמל או בעל הנמל או מפעיל הנמל להחליט שהוא מביא אנשים סתם. אם הם רוצים להכניס גורמים נוספים לעבודה בתעבורה הימית, הם חייבים להיות מוסמכים על-ידי מדינת ישראל.

אבל זאת הוראה אחרת. פה אנחנו מדברים על כך שכל מי שמשתתף באופן פעיל בניתוב, הוסמך לא הוסמך – לא משנה לנו- - -

לא הוסמך בתפקידו; הוסמך להשתתף.

הוא כפוף. לא משנה אם הוסמך או לא הוסמך. ההוראה היא מספיק כללית בשביל לכלול כל מי שמשתתף בניתוב.

אני חושב שזה נותן הגדרה מאוד טובה, כי זה מכסה גם כלי שיט, גם בעלי תפקידים. הייתי מבקש שתשאירו את זה כך.

אני יכולה להבין מה הוא אומר. אין לי בעיה להוסיף את זה, אבל אם זה מיותר – לא יודעת.

עדיף מיותר על שלא יהיה. בתיקון אתם הגעתם לידי הבנה, משרדי המשפטים והתחבורה?

משרד התחבורה נח אחורה; כרגע משרדי האוצר והמשפטים.

אני רוצה לרוץ כדי לנסות לסכם לכם את זה. המסקנה?

או משתתפים אחרים שהוסמכו לכך.

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד

סעיפים 9 ו-10 אושרו.

אז הצבענו על 10 ו-11, 11 בשינוי שהוקרא זה עתה. עוברים לפרק ג' – רב חובל הנמל ותצפית הנמל.

12. תפקידי רב חובל הנמל. (א) רב חובל הנמל אחראי לניהול התעבורה הימית בתחום הימי, באמצעות תצפית הנמל והנתבים, ולהוראה על נוהלי עבודת תצפית הנמל ונוהלי הניתוב.

(ב) רב חובל הנמל מוסמך – (1) להתערב בהוראות שנתנה תצפית הנמל לנתב או לכלי שיט במסגרת תפקידיה כמפורט בתקנה 13; התערבות כאמור תתועד ביומן התצפית; (2) להנחות את הנתבים לגבי החלפת מידע הדדית בין הנתב לקברניט לפני ביצוע הניתוב, כאמור בתקנה 6(א); (3) על אף האמור בתקנה 72 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט) - להתיר, בתנאים או בלעדיהם, פעילויות בתחום הימי כגון צלילה ועבודות ימיות, למעט דיג; לא יצלול אדם בתחום הימי ולא יבצע בו עבודות ימיות ללא היתר מרב חובל הנמל; (4) לערוך תחקיר מקצועי בנוגע לאירוע שהתרחש בתחום הימי, שהיה בו כדי לסכן חיי אדם, את בטיחות השיט או את מתקני הנמל.

(ג) לא ימלא אדם תפקיד של רב חובל נמל אלא אם כן הוא בעל הסמכה של רב חובל לאניית צי סוחר לפי תקנות הימאים ושירת כרב חובל של אניית צי סוחר 24 חודשים לפחות.

כאן אנחנו רוצים לעשות שני תיקונים כלים: לשרת בפועל כרב חובל של אוניית צי סוחר, 24 חודשים מצטברים לפחות.

כלומר אתם מוסיפים בפועל ומצטבר לסעיף קטן (ג). יש בעיה עם זה?

אני חושב שמעלים את הרמה וזה רצוי.

אם אין התנגדויות, אפשר לרוץ.

יש לנו בעיה עם ההערה הזאת – אדון מישל לא עומד בתנאי הזה.

המבנה הארגוני בקצא"א קצת שונה מנמלים אחרים, על כך שרב חובל הנמל לא אחראי על נושא הצלילה. מי שנותן אישור לצלילה הוא מנהל מחלקת ים. זו פוזיציה אחרת.

אני חושב שזה לא סותר. הוא נותן את האישור, ובנוסף לזה, לדעתי, חשוב שרב חובל הנמל יהיה מעורב וידע שזה קורה.

לפי התקנה פה, הוא מוסמך להתיר בתנאים או בלעדיהם גם פעילויות, כולל צלילה, כך זה כתוב, והוא אומר שזה לא סמכותו של רב חובל נתב.

זה כי המבנה הארגוני בקצא"א הטיל את זה על אדם אחר. החוק קובע שהוא זה שצריך לאשר את זה. הוא יכול להיעזר- - -

הבנתי. בבקשה.

מבחינה טכנית, מה שקורה בקצא"א, כל מכלית שמגיעה, יש צוללנים שצריכים לרדת לקרקעית הים, להביא את הצנרת לאוניה. למעשה יש מחלקה שלמה שאין בנמלים אחרים. לכן הפעילות הזאת של מחלקת הים היא משמעותית.

השאלה, אם התקנה הזאת סותרת את מה שאתם עושים היום בפועל. האם כתוצאה מהתקנה הזאת מחר לא תוכלו לעשות את זה?

כפי שהסברתי, המבנה הארגוני אצלנו בקצא"א קצת שונה.

מה ההצעה לשינוי פה?

זה משרד התחבורה יסביר לך. אני שואל, אם מאשרים את התקנה ככתבה וכלשונה, האם מחר קצ"א צריכה התארגנות אחרת או סמכויות אחרות?

לא.

אז אני לא חושב שצריכה להיות בעיה. אמרתם את הדברים לפרוטוקול. תמשיכו לצלול. בבקשה.

אני רוצה להעיר לעו"ד ניקסון, שבדיוק את אותה פעילות שעושים בנמל אשקלון, עושים גם בנמל חיפה וגם במקשרים באשדוד.

וגם בכל אוניה.

במקשרים באשדוד זה גם בכל אוניה, אבל מה שהעיר מישל זה שסך הכול הוא יצטרך לקבל עוד היתר מרב חובל הנמל. אני חושב שחשוב מאוד, שרב חובל הנמל גם יהיה מודע לכך שאצלו צוללים כרגע. יכול להיות שהוא לא אוטוריטה שמאשרת.

אני חושב שאין בזה בעיה, לעניות הבנתי.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 11 אושר.

מאשרים תקנה 12, כולל התיקון מצטברים, בפועל.

13. תפקידי תצפית הנמל. תצפית הנמל תנהל את התעבורה הימית בתחום הימי, בכפוף להוראות רב חובל הנמל, ובכלל זה יהיו תפקידיה: (1) להורות לכלי שיט על מקום העגינה בשטחי העגינה שבו יעגון עד להפלגתו לרציף; (2) להורות לכלי שיט להמתין באזור ההמתנה עד לתחילת ניתובו; (3) להורות לכלי שיט על המועד שעליו להפליג בו לתחנת הנתב; (4) לאשר הפלגתו של כלי שיט קטן וכלי שיט נמלי בתחום הימי בכפוף להוראות תקנה 4, או לתת לו הוראות באשר להפלגתו כאמור; (5) לתאם עם הנתבים את סדר הניתוב של כלי השיט; (6) לקבל מידע שוטף הנוגע לתפקידיה מכל גורם הנוגע בדבר, לרבות מידע הידרוגראפי ומטאורולוגי; ולהעביר לשירות המטאורולוגי מידע כאמור שיתקבל מציוד התצפית כמפורט בפרטים (9) ו- (10) לתוספת. (7) להעביר מידע שוטף לנתבים ולכלי השיט שבתחום הנמל באשר למיקומם ותנועתם של כלי השיט בנמל, מכשולים לניווט בתחום הנמל וכל מידע אחר הנחוץ לשמירת בטיחות השיט וחיי בני אדם בים בתחום הנמל; (8) לדווח לרב חובל הנמל על כל מידע שהתקבל אצלה לפי תקנה 287 א. לתקנות הנמלים.

(ב) לא ישיט אדם כלי שיט ולא יבצע פעילות אחרת בתחום הימי בניגוד להוראה שנתנה תצפית הנמל באותו עניין בכפוף לתקנות 11 ו-12(ב)(1).

בבקשה.

הערה כללית. יש פה עליית מדרגה של הטלת אחריות על תצפית הנמל. צריך לתת את הדעת על ההגנה המשפטית, כאשר הם עושים דבר כזה. הם לא ממליצים על נתיב אלא הם אומרים: סע לשם, בוא לפה. יש תאונה ימית כתוצאה מזה – הם חשופים לתביעה אישית, כל אחד מהם, מבלי שיש להם הגנה משפטית. ברגע שהם נותנים הוראה כהוראה, הם חייבים להיות מכוסים משפטית. חייבים לתת את הדעת על זה.

יכול להיות שזה עניין מאוד נכון וצודק, אבל הוא לא קשור לכאן; הוא קשור לכלל העסקתם, הביטוחים שיש להם, עד כמה הם מכוסים. זה לא בתקנות האלה. עם כל הכבוד, אם זה לא קיים, אוי ואבוי.

משלמים להם על העבודה שהם עושים.

בואו לא נערב מין בשאינו מינו. ההערה שלך צודקת בלי שום קשר ללאם יש או אין תקנות. מי שעובד בתצפית, לצורך העניין, ונותן הנחיות, צריך שיהיה לו ביטוח סיכונים, ואם חלילה קורית תקלה, מישהו צריך לסייע לו, אבל זה לא מעניינן של התקנות האלה, עם כל הכבוד. התקנות האלה הן תקנות הפעלתיות, שגורסות איך משרד התחבורה, רשות הנמלים משפרת את הבטיחות של כלי השיט. איך אחר כך העובדים מבוטחים, לא מבוטחים, מכוסים, לא מכוסים – אופרה אחרת שלא שייכת לתקנות. לכן אנחנו מאשרים את תקנה 13 ישן, 12 חדש.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיף 13 אושר.

14. יומן תצפית. (א) לצורך ביצוע תפקידיה תנהל תצפית הנמל יומן שיירשמו בו רשומות, לפחות לגבי עניינים אלה: (1) כל הוראה שנתנה התצפית לכלי שיט או לנתב; (2) כל תחילה או סיום של עגינה, הפלגה וריתוק של כלי שיט בתחום הנמל; (3) מקום וזמן של כל עליה או ירידה של נתב מכלי שיט; (4) כל הוראה שנתן רב חובל הנמל לתצפית; (5) כל מידע שהתקבל מנתב; (6) כל מידע שניתן או התקבל לפי תקנות 10(ב) ו- 13.

בבקשה.

בתצפית יש עומס. צריך לבוא ולראות. לכן אני מבקש להפחית מהדברים, אלה שמוקלטים במערכות ההקלטה, לא צריך לרשום אותם. הדברים שצריך לרשום אותם, להשאיר אותם. למשל, הוראות התצפית לכלי השיט או לנתב, כל השיחות האלה מוקלטות על ערוצים 12 ו-14 24 שעות ביממה, ונשמרות לשלושה חודשים. סעיף (2) – זה נרשם, אין בעיה עם זה, אבל לא ביומן התצפית. יש יומן מקביל שזה נרשם, הדברים שמתבקשים פה להירשם. זה בסדר. אני רק רוצה שיאשרו את היומן המקביל ליומן התצפית. מספר 3 - נרשם. כל הוראה שאני נותן להם גם נרשם ביומן התצפית – זה בסדר. סעיף (5) –כשהנתב בפועל, זה מוקלט. אין בעיה.

מה שאומר רב חובל וייס, שתשימו בתקנות הקלטה, זה כמו שרשמו. לא חושב שצריכה להיות בעיה עם זה.

הניסון שלנו מתאונות ימיות קודמות היה שחיפשנו את ההקלטות האלה, ולא הצלחנו להגיע אליהן. לכן אנחנו בהחלט מקבלים את הפתרון שמציע רב חובל וייס. לדאבוני, רב חובל וייס ממהר ולא נותן לנו לסיים את התקנה לפני שהוא ישמע את הפתרונות לכך. לסעיף ב בהמשך לשמע שאפשר להכיר במערכת מקליטה אלקטרונית אחרי שהיא מאושרת ונבדקה ותקינה ומתאימה.

אם יש תשובה, מייד תשמע אותה. בבקשה.

הבעיה היא בפועל, אחרי זה את ההקלטות למצוא. יש למצוא לזה פתרון. זו תהיה הפרת חובה חקוקה, אם זה לא נשמר.

השאלה כמה זמן.

בדרך כלל מגיעים חודשיים-שלושה אחרי התאונה לחפש את זה.

כלומר אתה אומר, שלפחות שלושה חודשים. זה מה שאר רב חובל וייס, שזה נשמר בכל מקרה. צריך לוודא את זה.

צריך שבע שנים, לדעתי.

אז צריך ארכיונים לשבע שנים.

גם באוניה, למשל, יש מערכת שמקליטה את זה. היא בנויה ללופים שנסגרים אחרי 24 שעות. מה שקורה שיש הנחיות להפעלה, שברגע תאונה לוחצים על כפתור שעוצר כל הקלטה על הלופ הזה. כרגע זה רישום ידני. ברגע שתהיה מערכת שמאושרת, ואז נחליט בנוהל פנימי אם היא שומרת שלושה ימים או ארבעה ימים – אין טעם לשמור סרטי הקלטה של כל כך הרבה שנים.

מה מסכמים?

אני חושב ששווה לקרוא את (ב).

(ב) רשומה ביומן התצפית, תירשם בעט בלתי מחיק במהלך האירוע שהיא נוגעת אליו או מיד לאחריו, בציון זמן מדויק של האירוע ומיקום כלי השיט הנוגע בדבר, ותיחתם ביד מנהל המשמרת או התצפיתן; כל מחיקה, תיקון או שינוי ברשומות יומן התצפית ינומק בכתב וייחתם ביד מנהל המשמרת; הממונה על הנמלים רשאי להכיר בשימוש במערכת אלקטרונית לצורך ניהול יומן תצפית אם הוכחו להנחת דעתו אמינותה, חסינותה מפני התערבות ושינוי, נגישותה , ושמירת רשומותיה.

פה זה עונה לך על הרישום, כי הקלטה נחשבת כמו רישום ידני, רק אין לנו פה עדיין הזמן שצריך לשמור את ההקלטה. בואו נקרא הלאה ונחזור לזמן עד סעיף 15.

עוד דבר - עשינו צעד קדימה בנושא הזה לאור ההערות שהושמעו כאן. למעשה כאשר יש חלילה תאונה ימית, אנו מוציאים מייד על דיסק את האירוע. זה נשמר כי זה ישנו. זה לקח ממה שפה העירו.

אוקיי. תקראי את סעיפים (ג) ו-(ד).

רב חובל הנמל יפקח על עובדי התצפית כדי למנוע עבירה על תקנה זו.

בסיפא של סעיף קטן (ד), ההשמטה של מפקח כלי שיט, שביקשנו להשמיט מתקנה 1, ואז יהיה כתוב: מפקח רשאי בכל עת לבדוק את יומן התצפית ולקבל כל עותק ממנו; מנהל המשמרת והתצפיתן, כמשמעותם בתקנה 15(ב)(1), יציגו את היומן הרשמי למפקח לפי דרישתו. לעניין תקנה זו – מפקח – עובד הרשות שממונה על הנמלים מינה, ולמפקח לצורך הוראות תקנה זו.

לי אין בעיה עם זה. יש רק דבר אחד שקצת מפריע לי אחרי ששמעתי פה חלק מההערות – האם לא כדאי בכל זאת לכתוב בתקנות שצריך לשמור מינימום, עד שלושה חודשים, או היו פה שבע שנים. לי אין בעיה שזה יהיה שלושה חודשים או חצי שנה.

שלושה חודשים זה סביר.

אולי כדאי גם להוסיף בסיפא, אחרי יציגו את היומן הרשמי למפקח לפי דרישתו – או פלט מהמערכת האלקטרונית.

או זה גם ו. אין לי בעיה אם אתם מסכימים. בבקשה.

רק לברר – כתוב: את היומן הרשמי. מדברים על יומן התצפית. היומן הרשמי יותר קשור לאוניות ולא קשור לתצפית. אנחנו בתור אנשי ים, רואים יומן – בשבילנו הכול יומן רשמי. זה צריך להיות יומן התצפית.

בבקשה.

אדוני, יש לנו בעיה עם ההגדרה של מפקח בסעיף קטן (ד), כי ההגדרה פה – גם לפי מה ששמעתי עכשיו, זה לא מופיע בתקנות – כי בדרך כלל עובד של רשות הספנות והנמלים, כפי שאמרתי, בנמל אשקלון אינו כפוף למפקח של- - -

נתנו לזה תשובה.

זה בדיוק התיקון.

התיקון שהצענו בסיפא של סעיף קטן (ד) הוא כזה: לעניין תקנה זו – מפקח – עובד הרשות שממונה על הנמלים מינה, ולמפקח לצורך הוראות תקנה זו.

הממונה על הנמלים ינהג כמפקח מאצלכם.

אין בעיה, עובד משרד התחבורה.

תקראי בבקשה.

מפקח רשאי בכל עת לבדוק את יומן התצפית ולקבל כל עותק ממנו; מנהל המשמרת והתצפיתן, כמשמעותם בתקנה 15(ב)(1), יציגו את היומן הרשמי למפקח לפי דרישתו. לעניין תקנה זו – מפקח – עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שהממונה על הנמלים מינה, ולמפקח לצורך הוראות תקנות אלה.

מקובל? טוב. בכל זאת אתם מכניסים את העניין של עד שלושה חודשים או משהו כזה.

עוד תיקון קטן, בהתאם להוראתו של רב חובל מאוד – יציגו – במקום יומן רשמי - את יומן התצפית - בתקנה ד.

ואני הייתי מבקש גם לוח זמנים מינימלי, לפחות שלושה חודשים, לעניין השמירה.

שלושה חודשים את כל מה שהיה. אם היה אירוע, לפחות שבע שנים.

שמעתם? הבקשה שלפחות שלושה חודשים הכול בשגרה, ואם היה אירוע – לשמור אותו עד שבע שנים. זו ההצעה. כי אמר פה קודם רב חובל וייס, שכשיש אירוע, זה עולה על דיסק וזה נשמר, כלומר זה יוצא מהמאגר הכללי כביכול.

יש פה שתי שאלות שצריך לשאול. שמירת מסמכים בדרך כלל מחייבת הסמכה בחוק.

נכון, מאגרי מידע, מאגרי רישום.

גם מבחינת החובה על אנשים פרטיים לשמור – צריך לבקש הסמכה בחוק; והדבר השני, זה נשמע נכון ונדרש. צריך להגדיר מהו אירוע בטיחותי שבגינו צריך לשמור את המסמכים, אז כיוון שלא נסיים עכשיו את הדברים, נשב אחרי הישיבה.

תנו לזה תשובה. נמשיך וננסה לגמור מה שאפשר.

אם כך, אדוני משאיר את תקנה 14, והיא כרגע לא מאושרת, יומן תצפית.

כי אתם צריכים לחזור אלינו עם עניין של כמה לשמור בשגרה וכמה לשמור כשיש אירוע שאותו צריך להגדיר. 15.

איוש התצפית. (א) תצפית הנמל תאויש ותופעל 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה.

(ב) בכל משמרת תאויש תצפית הנמל, לכל הפחות, באלה: (1) מנהל משמרת - שיהיה אחראי לביצוע תפקידי התצפית לפי תקנות אלה בעת המשמרת שהוא מנהל; (2) תצפיתן - שימלא את הוראות מנהל המשמרת בכל הנוגע לתפקידיו.

(ג) לא יועסק אדם בתצפית הנמל בתפקיד מנהל משמרת או בתפקיד תצפיתן אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1) הוא בעל שליטה מלאה בשפות העברית והאנגלית; (2) הוא עבר הכשרה לפי הנחיית אימ"ו, שהכיר בה הממונה על הנמלים לגבי שירותי תעבורת כלי שיט (VTS), ובלבד שההכשרה לא תהיה על חשבון האדם כאמור.

מי יכול להסביר את החלק של ההכשרה ב-(2)?

זו דרישה של משרד המשפטים.

ואם הוא רוצה את התעודה?

זו דרישה של משרד המשפטים.

הוא מממן מכיסו. הוא רוצה להיות זמין לעבודה. זה דבר מקובל אצל ימאים. הם יוצרים הכשרה מכיסם, לפעמים בחו"ל.

אנחנו לא מבינים. נודה אם תסבירו לנו.

אני סבור שעושים פה מונופול – אנשים שרק הם יהיו מוסמכים, פול. מונופול עסקי. בא אדם שהיום מפליג בים. אומר: אני רוצה עוד חמש שנים לפרוש, ורוצה להתחיל להכין לעצמי מקום. יגידו לו: מי יממן את זה? המעסיק שלך בעל האוניה לא יממן, משרד התחבורה לא מעוניין. לפחות שתהיה לו האפשרות לממן את זה מכיסו.

מקובל בענף שאנשים עושים הכשרה על חשבונם, אפילו נוסעים לחו"ל, מסמיכים עצמם, באים עם תעודה שהיא רלוונטית.

אנחנו מתקשים בוועדה להבין את ההנחיה, ובלבד שזו לא תהיה על חשבון האדם עצמו.

זו ודאי לא היתה הכוונה.

תסבירו.

זה בא מהמחלקה אצלנו במשרד שבאה לשמור על חופש העיסוק דווקא, פגיעה בחופש העיסוק, שיצטרכו עכשיו להכשיר. ברור שלא זו היתה הכוונה. אם מישהו רוצה לעשות הכשרה בעצמו, ודאי שהוא יכול. נתקן את הנוסח. הרעיון היה שכשכופים את איש התצפית לעבור את ההכשרה, ומכיוון שהם מועסקים כבר ואין לנו הסמכה ברורה בחוק, אמרנו – ככל שזה נכפה עליו, הוא לא יישא בתשלום. המעסיק שלו ישלם את זה.

אני מבין, אבל זה לא מנוסח כפי שצריך להיות מנוסח. צריך תיקון ניסוח כדי שיובן.

אני מבקשת מאדוני, שאם הוועדה לא מאשרת את התקנות היום, גם שהתקנה הזאת לא תעלה להצבעה, ואני ממש ארצה לבחון את הנוסח.

נשמע את התייחסות רב חובל וייס, ונצא לפגרת הקיץ...

זה סעיף בעייתי. נתחיל בהכשרה. בדרך כלל המכון להכשרה ימית בעכו בעכו הוא שמכשיר למקצועות הימאות בשוק. בינתיים אין להם עוד – אני לא יודע שיש קורס כזה במסגרת המכון.

דבר נוסף, תצפיתנים יש לנו שבעה בלבד בנמל חיפה. הם עובדים כל ימות השבוע, במשמרות. הם גם יוצאים לחופשות. הם גם חולים. אני חייב לאייש עם שני אנשים, ואז אני נאלץ לפנות למקורות פנימיים שלנו אבל אחרים, שלא עברו הסמכות שכאלה, לתקופה זמנית עד שהם חוזרים – אחרת אין חופשות. בלתי-אפשרי. אחראי משמרת זה ארבעה, תצפיתנים זה רק שלושה. אז מה, לא ייצאו לחופשה? זה לא הולך.

יש לאפשר לנו לקבל גיבוי בדרגות כאלה ואחרות, לפחות אנשים שעברו, מעבר לקצונה, שראיתי בהמשך שנטען, גם אנשים שהיו בחיל היפ על ספינות, שיודעים מה זה מכ"ם למשל – דברים שיקלו עלינו.

הבינותי. אנחנו בכל מקרה לא נצביע, כי הסעיף לא מבושל, על סעיף 15. גברתי ממשרד התחבורה, רב חובל מאור, אתן לך זכות תגובה, אבל צריך לשבת על זה ולנסח אותו. בבקשה.

התשובה, שהקורס קיים והתקיים ונעשה כבר לנמל אשדוד. רב חובל וייס עוד לא יודע עליו, אבל הוא יידע עליו. הקורס קיים, המתכונת קיימת, המדריכים קיימים, הסימולטורים קיימים. עברו את זה, נדמה לי, כל עובדי תצפית נמל אשדוד ועשו אותו.

לגבי נושא ההכשרה, זה לא שנדרשת מכל האנשים, זה לא קרה סתם אלא בגלל תאונות קטלניות שהיו והתצפית היתה מעורבת בהם. היו גם הרוגים, בעיקר בנמל חיפה. אנו מתייחסים פה להמלצה הבין-לאומית של ארגון IMO. הוא דורש שבמקומות האלה אנשים יעברו את ההכשרה.

לגבי זמן ההכשרה של אנשים, בפירוש נתנו בתקנות, ונגיע לזה בהמשך, גרייס של חצי שנה, אם אני לא טועה, לאפשר לאנשים שאין להם כל הנתונים הבסיסיים האלה, לעבור את ההכשרות האלה בקורס שנמשך עשרה ימים, נדמה לי. אפשר לתמרן בדבר הזה ולאפשר לאנשים את התקופה הזאת בשביל לבוא ושכולם יחושו בטוחים בנמל חיפה.

תודה. בבקשה.

אני חושב שהעבודה של עובדי התצפית היא מאוד קריטית בימים האלה. זה תפקיד עם אחריות. לומר שבנקודת זמן תנו לי לשים אדם שלא מכיר ולא מתאים, והוא יגיד לרב חובל ליסוע ימינה או שמאלה, זה לא נתפס. זה כמו לומר שאם אין מספיק נתבים, נעלה מישהו שלא הוסמך.

עו"ד ניקסון.

לנו יש כמה הערות לגבי תחולת סעיף 15 על נמל אשקלון. זה מופיע בסעיף 20 לתקנות, לכן אני מציע שבדיון הבא נתייחס לזה, אבל שיבינו שיש לנו הערות לגבי התחולה.

אוקיי. רבותיי, אני נאלץ – ב-11:00 מתחילה מליאה, וב-10:45 יש לי ישיבת סיעה, ואני רוצה רבע שעה לסיגריה. אני מודה לכם על ההשתתפות. נסגור את הישיבה. תיקבענה ישיבות נוספות גם לגבי סיום התקנות האלה וגם לגבי תקנות רב החובל. מודה לכם על ההשתתפות. יום טוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.