הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 416

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"א בסיון התשע"ז (05 ביוני 2017), שעה 11:00

1. מפגע סביבתי חמור כתוצאה מפעילות מפחמות בשטחי הרשות הפלשתינית Aו-B

2. זיהום אויר כתוצאה משריפת פסולת בשטחי הרשות הפלשתינית

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

טלב אבו עראר

יעל גרמן

בצלאל סמוטריץ'

תמר זנדברג

יעל כהן-פארן

אורי מנדס - ס' רמ"א, משרד הביטחון

בני אלבז - קמ"ט איכה, משרד הביטחון

נעמה גת - רמ"ד אזרחי כלכלי, משרד הביטחון

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סלאמן אלשיך - סגן מנהל מחוז מרכז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חוני קבלו - ראש תחום אנרגיות מתחדשות - רשות החשמל, משרד התשתיות האנרגיה והמים

ישראל דנציגר - מנכ"ל המשרד, המשרד להגנת הסביבה

אילן צדיקוב - ראש תחום פרויקטים משאבי הטבע, המשרד להגנת הסביבה

נטע דרורי - עו"ד, המשרד להגנת הסביבה

הילה אקרמן - ממונה בכירה ייעוץ וחקיקה בינלאומי, משרד המשפטים

צבי דש - מרכז בכיר השקעות חו"ל, משרד הכלכלה

שימי אליאל - ראש מועצת כוכב יאיר/צור יגאל

נפתלי כהן - מנהל מחוז יו"ש, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יעל מייזל - מנהלת תחום תכנון סביבתי, איגודי ערים לאיכות סביבה

יחזקאל ליפל - ראש תחום פסולת שפכים וקרינה, איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון

גלוריה אפרתי - מנהלת אגף תעשיות ותשתיות, איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל

יצחק קשת - ראש המועצה המקומית חריש, ראשי רשויות ומועצות

נועה ספיר ציטרון - דוברת מ.מ. חריש, ראשי רשויות ומועצות

יוסי דגן - ראש מועצה אזורית שומרון, ראשי רשויות ומועצות

רמי גרינברג - חבר מועצת העיר פתח תקוה, עיריות ומועצות

עומר לובטון - יועץ, מועצת אלפי מנשה, עיריות ומועצות

שי רוזנצוויג - חבר מועצה מקומית אלפי מנשה

חגי פלמר - מנכ"ל מועצה אזורית מנשה

אילן שדה - ראש המועצה אלפי מנשה

צביקה צרפתי - מ"מ וסגן ראש העיר כפר סבא

איתי צחר - המשנה למנכ"לית עיריית כפר סבא

אהוד שטיין - מנהל אגף איכות הסביבה עיריית פתח תקוה, פורום ה-15

תומר ישראל - נציג, ירוק עכשיו

אביבה מנצור - חברת מועצת כוכב יאיר-צור יגאל, פעילה

רון ריטר - אזרח, נציג התושבים

שלום צארום - חבר בוועד פעולה אזרחים למען אויר נקי, נציגי תושבים

קרן יובל - תושבת צור יגאל, נציגי תושבים

נעם ביבי - אגרונום, נציגי תושבים

ארז קנדיוטי - יו״ר ועדת איכות סביבה מושב שער אפרים

יעקביאן מרים - תושבת צופים

יניב בלייכר - נציג "אזרחים למען אוויר נקי"

מתיתיהו רוטנברג - תושב פתח תקווה

לביא יעקביאן - תושב צופים

בני סימן טוב - נציג ועד פעולה "אזרחים למען אוויר נקי", תושב צור יצחק

טל תעסה - מנהלת קהילה, מושב שער אפרים

איילה תמרי - מייצגת תושבי צור יגאל/כוכב יאיר

עדי ליברמן - פרשנית לענייני איראן

רן קאשי - ועד צור יגאל

טארק אבו חאמד - ראש המרכז לאנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה

שמואל ברהר - ראש מרכז הערבה לפיתוח בר קיימא

קובי קול - הועד למלחמה המפחמות פרדס חנה

רם חלפון - יו"ר נתיב לבית ועתיד

אסתר סילם אלוש - לשכת ראש מועצה

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מועצה אזורית מנשה

תומר רוזנר

לאה קריכלי

סיגל גורדון

מפגע סביבתי חמור כתוצאה מפעילות מפחמות בשטחי הרשות הפלשתינית Aו-B

בוקר טוב לכולם, אני מבקש מכולם לשבת. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בשני נושאים. הראשון: מפגע סביבתי חמור כתוצאה מפעילות מפחמות בשטחי הרשות הפלסטינית A ו-B, ישיבת מעקב. הנושא השני: זיהום אוויר כתוצאה משריפות פסולת בשטחי הרשות הפלסטינית ובכל מיני אזורים ששם הם מטמינים את הפסולת שלהם וכחלק מהעניין להיפתר מזה הם שורפים את זה. אין לי בעיה שישרפו את זה רק הבעיה שלנו, שהציבור שלנו נפגע מזה כתוצאה מכל זיהום האוויר.

גם הציבור שלהם.

אני לא נציג הרשות הפלסטינית, אני כאן נציג תושבי מדינת ישראל. נתחיל בנושא הראשון, אאפשר לאילן להתייחס לנושא. לפני כן אני רוצה לומר שני דברים. היום זה ה-5 ביוני, זה יום הסביבה הבינלאומי – לא שכיוונו אבל ככה זה יצא – אז הנושא מתאים ליום הבינלאומי. אנחנו בכנסת נציין את היום הזה ב-27 ביוני.

הנושא של מפגע סביבתי כתוצאה מפעילות מפחמות הוא דיון שישי או שביעי כאן בוועדה. אני רוצה לומר לכם, שבשבועיים האחרונים אני מקבל מבול פניות מאנשים, אזרחים, כולל בשבת, שמתחננים אלי ולכן יזמתי את הדיון הזה. דרך אגב, מהם אני למד מה קורה, אני לא שואל, ברגע שה-ווצאפ שלי מתחיל לקפוץ אז מבין שיש בעיה. היו יומיים שהוא התחיל לקפוץ וכתוצאה מזה ביקשתי לקיים את הדיון הזה.

אני אעביר את רשות הדיבור לאילן וליצחק, שהובילו את העניין מתחילת הדרך.

בוקר טוב, כמוך, גם אני באמצע הלילה ולקראת בוקר מקבל את אותם צפצופים: לא ישנו הלילה, וזה בעדינות כי אחרים אומרים, אם אנחנו לא ישנים אז נעיר גם אותך. מצד שני אני יכול לומר, היינו בסיור עם המינהל וראינו את מה שנעשה, הריסת 410 המפחמות ומחסנים, בהחלט עשייה מרשימה שנעשתה בשטח ועל זה כמובן אנחנו מודים. ראינו גם את המפחמה כביכול אקולוגית שצריכה לעבוד, את הניסיונות שנעשים בנושא הזה, לא שזה הרשים אותנו כי עדיין זה לא נראה טוב אבל הלוואי וזה ייראה טוב. מצד שני, שבוע ימים אחרי זה אני מתחיל לקבל מחדש את הצפצופים, אומרים יש ואין, אחרי זה מאתרים 10 ואתמול אתרו 23 מפחמות. כלומר, הנושא הזה ממשיך להטריד את התושבים באזור בצורה נוראית כאשר מה שהיינו רוצים לשמוע פה היום, אני מבין שזה מגיע לצבא, עושים, בסדר, כל הכבוד, השאלה, חומר הגלם, האם תפסו חומרי גלם של ניסיונות להעביר? האם תוקפים את כל מה שנעשה? האם אנשים נתפסים ומקבלים את העונשים? יכול להיות, שחלק מהמפחמות עובדות על עצים שהסתירו אותם. האם אוכפים את הדברים האלה? אלה הדברים שהיינו רוצים לשמוע בישיבת מעקב. אם זה דמדומים והסוף של מה שהיה, בסדר, נעבור את זה, אבל צריך לראות ולשים לב שזה לא יתחדש. נשמח לשמוע מה נעשה בנושא הזה. נכון להיום, זה בלתי נסבל. בכמה יישובים זה בלתי נסבל ואי אפשר לחיות.

בוקר טוב לכולם. כמו שדיבר יושב ראש הוועדה, זה נושא שנדון מזה כברת דרך ארוכה, בהובלתו של היושב ראש, ואילן שדה באזור שלנו. מה שנעשה לעומת השנה שעברה, שבכלל המינהל האזרחי לא היה בפנים, אז התקדמנו מאוד לעומת מה שהיה בשנה שעברה. יחד עם זאת, השורה התחתונה, אנחנו נמצאים היום בסיטואציה בעייתית, שאנחנו לא יודעים להצביע אם זה נקודה כזאת או אחרת. מדי יום אנחנו חווים את זה בצורה מתגברת ובלתי נסבלת ולא מאפשרת לחיות בסביבה. יש אנשים שמחליטים לא להיות בסביבה. יש אנשים עם ילדים בעלי בעיות נשימה שמחליטים לצאת מהעיר ולא להיות בתוך האזור, או שסוגרים חלונות משעה מסוימת, מה שנקרא שעת עוצר, משעה מסוימת בערב סוגרים חלונות עד למחרת. יש דברים שנסבלים ויש דברים שהם בלתי נסבלים מבחינת אוויר שהוא הדבר הכי בסיסי שלנו.

יושב ראש הוועדה קידם את הנושא בצורה יוצאת מן הכלל, זה לא שאנחנו נמצאים בסיטואציה של השנה שעברה, ממש לא, רק הנקודה היא, שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתקדמים.

נקודה נוספת שזיהינו, שזה קיים גם בתוך שטח ישראל. חשוב מאוד שלא נהיה במצב של פינג-פונג, הציבור מתעורר ומעיר אותנו, צריכה להיות רוטינה סדורה של הצבא, של המינהל האזרחי שעושה את זה באופן שוטף כל הזמן כדי שהדבר הזה לא יחזור על עצמו, כדי שנוכל לבוא עם בשורה לציבור, חבר'ה, הדבר הזה מטופל מאל"ף ועד ת"ו.

תודה רבה. מישהו נוסף רוצה להתבטא? אני מדבר רק על המפחמות, עוד מעט נעבור לנושא השני.

אתם מדברים על החלק הצפוני של אזור השרון. אני מדבר על שטח שריפות פירטיות שמזיקות ופוגעות במאות אלפי אנשים בשטח שבין אזור פתח תקווה אלעד לבין קלנסואה, שריפות פירטיות שפוגעות גם בכפרים ובתושבי איו"ש וגם בתושבי מדינת ישראל.

שימי, עוד מעט אעבור לנושא השני. כרגע אני רוצה לשמוע את התושבים בנושא המפחמות. בבקשה, חבר'ה שגרים באזור חריש, באזור כרכור פרדס חנה, נמצאים פה? חגי, תן לנו דוח מצב, תאר לנו מה אתם עוברים בשבוע שבועיים האחרונים.

אתחיל בשבח, בניגוד לעבר, לשמונה השנים שעברו, התופעה השנה טובה יותר. זה מתבטא בכך כי יש הירתמות גדולה וזמינות של כל הגורמים, החל מהמינהל האזרחי, משרד החקלאות וכולם. כשהריח מופיע, יש למי לפנות ויש גם טיפול. ראינו את זה אתמול, 23 מפחמות, 200 טון גזם.

אולי זו סיטואציה מסובכת יותר כי אם עד לא מזמן לא היה עם מי לדבר, היום מדברים, פועלים אבל דה-פקטו בפסח אי אפשר לשבת, בשבועות אי אפשר ללמוד תיקון ליל שבועות כל הלילה כי אתה לא מסוגל לשבת בבית הכנסת, אתה מקפל את הילדים שלך בשעה אחת בלילה ואומר להם לכו הביתה כי אי אפשר להיות בחוץ.

המציאות היום, כמי שיכול להסתכל בפרספקטיבה של 12 שנה במצפה אילן, שמונה שנים מפגע מפחמות, המציאות היא טובה יותר. כמות העשן מבחינת מצפה אילן, מה שהיה פעם הוא לא מה שקורה היום, אבל עדיין לא פתרנו את הבעיה. מה שהיה פעם הוא לא מה שקורה היום. עדיין לא פתרנו את הבעיה, עובדה שאתמול מצאנו 200 טון גזם, זה אומר שהמטרה של גזם נכנס לא הושג, עדיין יש מפחמות שפועלות בשטח ועדיין יש עשן שמגיע בלילות וכשהוא מגיע בלילות בערב שבת, יוצאים דקה לנער את המפה וחוזרים הביתה כי כולנו מסריחים מריח של עשן.

לכן המעקב הוא חשוב והטיפול און-ליין כל הזמן הוא חשוב. חשוב מאוד לראות איך גומרים את הסיפור של הגזם ודואגים לכך שלא ייכנס יותר גזם וייתן להם את האפשרות היחידה דרך אגב בשטחי איו"ש לעשות מפחמות, כי אם לא נכנסים את הגזם לא תהיה להם יכולת לייצר מפחמות עם פחמים כי אין להם את סוג העצים הזה בשטחי איו"ש.

אז אני מתחיל בשבח, אומר שהמצב ביחס לשנים קודמות הוא טוב יותר, לא פתרנו את הבעיה ואולי זו מציאות קצת סבוכה יותר כי אנחנו יושבים פה ולא מצליחים להבקיע אבל יש לפחות עם מי לעבוד וצריך להמשיך בכל הכוח לטפל בדבר הזה ולא להפסיק לרגע, לא לישון לרגע ולחשוב שהגענו למנוחה ולנחלה כי דה-פקטו יש ריח מסריח ומזוהם.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה לדבר על המפחמות?

אני, אני גם תושבת האזור. אני מקבלת את מה שחגי אומר, שהמצב קצת יותר טוב, אבל עדיין לא טוב. המצב השבוע היה מצב בלתי נתפס ואז גילינו שהיה עוד מפגע והוא טופל, עוד שריפה של גזם בתוך שטחי מדינת ישראל שקרתה של בערה בתלמי אלעזר, לקח שבוע לטפל בה אבל הוא טופל. בתקופה הזאת היו גם מפחמות וגם מתלמי אלעזר, כל כיוון של רוח, אנשים בפרדס חנה כרכור נחנקו ברמות שאני לא יכול לתאר - - -

ושריפה גם בפרדס חנה.

נכון, היתה גם שריפה בפרדס חנה, שריפת קוצים אחרי ל"ג בעומר. בקיצור, מכל הכיוונים אנשים ישבו בבית סגור לגמרי וכאילו הדליקו מדורה בבית, זה היה המצב. התחושה שלי עם המפחמות שזה חתול ועכבר. יושב כאן בני אלבז, שאני נמצאת אתו בקשר, אני מודה על ההיענות המהירה של בני אלבז ושל המינהל האזרחי, אבל זה כאילו לא עשינו כלום, באים סוגרים ותוך כמה ימים זה קורה שוב. השאלה היא, מה עושים? עשינו את הצווים, את כל הרגולציה של ההסדרה שלא להעביר גזם. אבל איכשהו זה כן מגיע, לא מצליחים לעצור את זה.

אני רוצה לשאול את המינהל, מה הנהלים שלהם? איך אתם מתמודדים, האם זה רק כשזועקים, זועקים, זועקים ושולחים SMS מפרדס חנה אז מתחילים לבדוק מה קורה, או שיש נוהל קבוע לצאת, להעמיד תצפיתנים, להעמיד רחפנים ולראות מה המצב? ברגע שיש מפחמה אחת לא צריך לחכות שיהיו 10 ו-20. הבוקר היה בוקר ראשון שיכולתי לפתוח חלונות בבוקר. זה המצב התמידי, שאי אפשר לפתוח חלון בבוקר.

אתה יודע אדוני היושב ראש, אנשים רוצים לעזוב את האזור. אנשים שואלים אותי אם לעבור, אנשים קנו בית ולא עוברים, האזור מתחיל להיתקע מבחינת הפיתוח שלו. אני חשה את זה ממש בפניות שפונים אלי מהציבור וזה מאוד קשה. גם אני באופן אישי שואלת איפה אני מגדלת את הילדים שלי? עזבתי את תל אביב כדי לגדל אותם במקום קצת יותר נקי, אבל מה קורה פה?

אנחנו חייבים לחשוב ואני שואלת את המינהל איפה העבודה היום יומית מול הפלסטינים ומול מה שקורה שם?

אני חושב שהמשרד לאיכות הסביבה מתבקש לעשות כאן סדר. האמת היא, שיש תלונות מכל הצדדים, אפילו מהרשות הפלסטינית. אני חושב, שאין מניעה שיהיה תיאום סביבתי כמו שיש תיאום ביטחוני. זה אפשרי. אבל לפני שנלך רחוק ונגיע לרשות הפלסטינית, בוא נדבר על הקו הירוק. אצלנו, במיוחד בנגב, ביישובים הערביים הבדואים, ברוב היישובים שם אין אתר פסולת.

אני יכול לספר לכם מה קרה אתמול, יש אצלנו מחצבה נטושה, בכביש 25 היתה שריפה ענקית לכן הזעקנו את כיבוי האש, את המשרד לאיכות הסביבה אבל אף אחד לא היה מוכן לענות. היה ויכוח ביניהם מי המוסמך לקבל ועל מי מוטלת האחריות. בקושי הוצאתי כבאית אחת שהגיעה למקום ולא השתלטה על האש שם. מה זה זיהום, זה ממש חנק את האנשים. עד שהתקשרתי לראש מועצת נוה מדבר, בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לו, שהוציא שני שופלים ורצה לטמון את האשפה כדי שזה לא יפריע לאנשים.

לכן מה שאני מבקש, להנגיש נקודות לאשפה וגם לתת הסברה לאנשים איך להשתמש בזה. בנוסף, להפריד אשפה, נייר בצד, בקבוקים בצד. המשרד לאיכות הסביבה צריך לעשות את הדברים עוד לפני שנגיע לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית, טלפון אחד מדוד אמסלם אולי יענו שם. הרי יש תיאום. יש תיאום וכולנו יודעים שיש תיאום.

יש רק תיאום ביטחוני.

צריך לדאוג לכל הציבור בארץ, ערבים כיהודים, זה מה שחשוב לי.

תודה טלב, אנחנו נקיים דיון נוסף במיוחד לגבי הנגב, הבטחתי לך שגם נסייר שם, נעשה זאת.

בוקר טוב, תומר ישראל, עמותת ירוק עכשיו. אני רוצה לומר ולהזכיר, שהתפקיד של המינהל האזרחי הוא יישום מדיניות הממשלה. עד היום כשפנינו בנושאים של המפחמות קיבלנו תשובה שזה בלתי אפשרי, אי אפשר לעשות שום דבר בשטח B. מסתבר, כמו ששמענו פה שזה אפשרי ונכנסים כשצריך. אם כך, אם מדיניות הממשלה היא לטפל בנושא אז הטיפול צריך להיות כמו שצריך כי יש את הגושפנקא החוקית שלכאורה לא היתה עד היום.

אני מסכים עם חבר הכנסת טלב אבו עראר שיש פה צורך בתיאום, אבל אם אין עם מי לתאם, אם יש סירוב לתיאום, זה לא צריך לאפשר את המשך המפגע.

תודה. ברשותכם, הייתי רוצה לשמוע את ישראל דנציגר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. הייתי רוצה להתחבר למה שאמר אילן. בזמנו חילקנו את זה לשני טקטים, אחד זה הגזם שלא יגיע, והנושא השני, אם הגיע, איך מטפלים במפחמות. שני דברים שהפרדנו אותם. אני מניח שאם היו 25 מפחמות או 30, אז חומר גלם הגיע אליהם. אז או שהם עדיין עובדים על המלאים שיש להם ואז זה מנחם אותי. ואם הם מקבלים מישראל אז מה עשינו? הרי בסופו של דבר הפרצה קוראת לגנב וגנב כשקוראים לו הוא בא.

בוקר טוב, אתייחס אחרי זה לכל נושא של השריפות בשטחים פתוחים, גם ביהודה ושומרון וגם בשטחי ישראל, נושא כבד מאוד. אני קודם כל אגע בנושא המפחמות בצורה ממוקדת.

אנחנו אחרי עשר שנים שהתושבים סבלו, לפני שנה לקחנו הובלה בנושא הזה, רתמנו את כל גופי הממשלה ויצאנו למה שאני מגדיר לא פחות ממלחמה. אני חושב שתיארתם את זה פה בצורה מדויקת, השתפרנו מאוד אבל זה עדיין בלתי נסבל. בחודשים הראשונים של העונה אפילו היה נראה שפתרנו את הבעיה, אבל בשבועות האחרונים - - -

כי זה היה בחורף, בחורף הם לא מפעילים את המפחמות.

לא בחורף. בחודשיים הראשונים של העונה היה נראה שהמצב חיובי. לצערי בשבועות האחרונים חזרו עליהם המפגעים ואני אומר שוב, זה בלתי נסבל ואני אישית והמשרד שלי לא נרפה מהמלחמה הזאת עד שננצח. אני בכוונה משתמש במונחים האלה כי זה מה שזה.

עכשיו נעדכן במאמצים. התכנית ששמנו היא תכנית שהיו לה שלושה מאמצים עיקריים, מאמץ ראשוני הוא מאמץ של להסיר את המפחמות על ידי מאמץ צבאי – אני אעדכן עוד רגע. מאמץ שני זה הגבלת כניסה של גדמים לשטחי יהודה ושומרון – נעדכן עוד רגע. והדבר האחרון זה מניעה של ייבוא פחמים לשטחי מדינת ישראל בשביל להוריד את ההיצע והפעילות המסחרית.

בהיבט של הפעילות הצבאית אני חייב לפתוח ולומר פה תודה גדולה לשר הביטחון שנענה לבקשתי. לא היה אז שר להגנת הסביבה אז נאלצתי לעשות זאת לבד והוא נענה לבקשתי. רמ"א - ראש המינהל האזרחי גם כן נרתם בצורה חסרת תקדים, נכנסו לשטחי יהודה ושומרון, הסירו מאות מפחמות, פינו הרבה ערימות של גדמים ובעצם ניקו את השטח בגזרת יעבץ זביידה פעם ראשונה וזה באמת הביא איזשהו ניקיון ראשוני זמני לדברים.

מאז יש קשר - שלא היה לפני כן במדינת ישראל - בין המשרד להגנת הסביבה, התושבים והמינהל האזרחי, עם תגובה מאוד מהירה של המינהל האזרחי לכל דבר שצץ ואני חושב שעל זה מגיעה להם תודה מאוד גדולה, כולל פעילות מניעה סדורה של העלאת רחפנים, סיורים בשטח של פלוגות וכוחות של המינהל האזרחי. אני מקפיד להרים טלפון ולוודא עם רמ"א – ראש המינהל האזרחי - שהם מסיירים בשטח, מאתרים מפגעים ופועלים. חשוב להגיד, שבהיבטים הגאו פוליטיים המשימה לא פשוטה, שר הביטחון כל פעם מתחבט בסוגיות האלה בהיבטים יותר רחבים של היחסים שלנו עם שכנינו וכל פעם מאשר מחדש אבל זה בהחלט דבר לא פשוט ועבודה יום יומית.

אני רוצה להגיד שוב תודה רבה למשרד הביטחון ולמינהל האזרחי. לא נעשתה אכיפה אזרחית בשטחי B מעולם, מאז הסכמי אוסלו, עד שהפעלנו את זה לפני שנה ועל זה צריך להגיד תודה. אני מקווה מאוד שהקשר הזה ימשיך בצד של הפעילות הצבאית. אין לי אלא דברים מחמיאים להגיד לכוחות הביטחון בנושא הזה.

מוביל אותי למאמץ השני והוא מאמץ הגבלת הגדמים. אפתח ואומר שהתחלנו במהלך, יש מערכת שעובדת ואפרט אותה עוד רגע, היא עדיין לא הרמטית, היא עדיין לא פועלת עד תומה ואנחנו בתחילה של מהלך ששמנו את כל היסודות במקום. אני מקווה מאוד שבחודשים הקרובים נגיע לתוצאות יותר טובות.

מה שעשינו פה זה מגוון פעולות מאוד רחב אז אעבור עליהן במהרה בשביל לא להלאות אתכם ולשעמם אתכם אבל כל אחת מאחוריה היה הרבה עבודה, גם של הוועדה הזאת, גם של משרד המשפטים גם של משרד הכלכלה, גם של משרד האוצר, גם של משרד החקלאות, צביקה נתן עבודה מאוד משמעותית וכמובן גם של משרדי. שאף אחד לא ייעלב אם לא ציינתי את שמו כי הרשימה ארוכה.

העברנו פה תקנות האוסרות על חקלאים לכרות מטעים בלי רישיון ובלי רישיון הובלה לאתרים שהם מוסדרים. הדבר הזה כבר קיים ונמצא בשטח. הקמנו מערך מחשוב שקולט את כל בקשות הרישיונות האלה ברחבי מדינת ישראל, עובד היום, קיים, אני אישית הלכתי לבדוק אותו, מורץ על ידי משרד החקלאות. משרד החקלאות מינה פקידי חקלאות ייעודים, שלושה במספר, לכל המחוזות הרלוונטיים, בשביל שיעסקו בכל הרישוי של כריתת מטעים ויוודאו שהגדמים הולכים למקומות מוסדרים. זה קיים ועובד.

בתחום הפיקוח והאכיפה גויסו שלושה פקחים על ידי משרד החקלאות, הוכשרו, מחכים להסמכה של שר החקלאות בבקשת השר להגנת הסביבה כדי שייכנסו לפעולה מידית. אני בטוח שזה יעזור להדק את החגורה על המערך שאנחנו עושים עכשיו וזה ייקרה בימים הקרובים.

במקביל הוצמדו פקחי משטרה ירוקה אל המחוזות של משרד החקלאות בשביל שיוכלו לקבל אינדיקציות מאנשי משרד החקלאות על חקלאים שלא כורתים ברישיון, לא מובילים אל המקומות המוסדרים והדבר הזה כבר קיים ועובד.

במקביל יש מכרז באוויר לעוד שישה פקחים ליחידה ייעודית לאכיפה של אותם רישיונות. אנחנו מעריכים שבחודש הקרוב נוכל להתחיל להפעיל את אותם פקחים. גם זה יוודא שאנחנו לא רק שמים מערכות אלא אנחנו גם מפקחים ואוכפים על אותם חוקים.

בנוסף, אנחנו מגדילים את יחידת דוד במעברים בעוד שישה פקחים – גם זה אושר, באוויר וייקרה בחודש הקרוב.

כל הדברים האלה יביאו לזה שמערך שהקמנו בשנה האחרונה ויושם מבחינה תקציבית ומבחינה תהליכית, יקבל גם בקצה שלו פיקוח ואכיפה טוב יותר ולכן אני מקווה שיחנוק את תנועת הגדמים לשטחי יהודה ושומרון.

במקביל, יצאו תמיכות וכבר בפעולה למרסקות גזם, שנתמכו על ידי משרד החקלאות ועובדות בשטח. לדוגמה, חברת מהדרין היום רק מרסקת את הגדמים שלה בשטח. לפני שנה הם הלכו ליעבץ.

מתחמי קליטת גדמים – זכו ארבעה, יש לי מחסור בצפון, אני עכשיו עושה תיקון להחלטת ממשלה כדי לאפשר להקים מתחם גם בצפון שיהיו אותם מתחמים שאפשר יהיה להביא אליהם את הגדמים.

זכו ב"קול קורא" שישה מפעלים לטיפול בגדמים. אחד התחיל לפעול כבר במהלך החודש הקרוב ועוד חמישה במהלך השנה הקרובה. זאת אומרת, שלכל המערך והתהליך יש היום לאן הגדמים יכולים להגיע בצורה זמנית, ובעתיד יהיו מקומות שיוכלו להפיק אנרגיה מאותם מקומות.

אנחנו בתהליכי הסברה לחקלאים, כולל כנסים, כולל רצף של סרטונים שייצא בקרוב. כל הדברים האלה יחדיו מביאים אותי חזרה למה שתיארתי בהתחלה. שמנו מערכת, היא בתחילת דרכה ובתחילת עבודתה, ככל שתשתכלל יותר, ככל שנמצא בה את הפרצות ונתקן אותם אני מעריך שנוכל להביא תוצאות יותר טוב ויזרמו פחות גדמים לשטחי יהודה ושומרון ונצטרך פחות להסתמך על הפעילות הצבאית והמינהל האזרחי כדי להגיב אלא לעשות מניעה במקור.

חשוב גם לזכור, שיש מצבורים של גדמים ביהודה ושומרון שעדיין קיימים ועדיין מוסתרים מאתנו. מי שעוקב, אני עוקב מקרוב, כולל ביקורים שלי בפעילויות של המינהל האזרחי, מהצד השני, השכנים שלנו נהיו יותר מתוחכמים בעקבות הפעילות שלנו, מסתירים את המפחמות בתוך מטעים, מסתירים את הגדמים בתוך מוסכים, סככות וכו' וכו' אז זה הופך להיות הרבה יותר קשה אבל המינהל האזרחי ממשיך לעבוד. זה מאמץ הגבלת תנועת הגדמים שאני מגדיר אותו כ"יושמו התשתיות", התחיל התהליך, יש עוד דרך עד שהוא ייסגר הרמטית.

אתה יכול להגיד מה מזה כבר קרה?

אני אחזור עוד פעם כי אמרתי.

לא, אתה לא תחזור.

זה אולי עתידי, שיגיד מה כבר קרה.

אני הבנתי הכול, אני אסכם.

אני אמרתי בצורה ברורה.

אדוני, הוא אמר מספר של שישה, שלושה פקחים, השאלה היא מה הסכום הכספי?

הוא מתאר דבר כללי, אדוני היושב ראש, איפה אנחנו עכשיו בתהליך הזה?

הבנו את הכול, אני אסכם.

אני אחזור עוד הפעם.

לא, אתה לא תחזור. חברת הכנסת זנדברג, שמעתי את השאלה, אני אענה לך בסוף. בבקשה.

יש מאמץ שלישי, מאמץ לאסור על ייבוא של פחם לשטחי מדינת ישראל, מאמץ שלא צלח, לא משרד המשפטים ולא משרד הכלכלה מצאו את הדרך המשפטית לאשר את הדבר הזה. נכון לרגע זה הוא מאמץ שלא צלח, אם תרצה חברת הכנסת זנדברג שאחזור ואפרט מה עובד ומה לא, למרות שתיארתי בצורה מדויקת, אשמח.

לא, לא. תודה רבה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בגדול מה שאני מבין, מבחינתנו אני מבין שהנושא של הפיקוח עדיין בתהליך ועוד לא נכנס לביצוע. אנחנו מדברים על כ-15 פקחים. כל עוד זה לא נכנס לביצוע, מבחינתנו אין פיקוח, אנחנו נמצאים בתהליך.

איפה בתהליך?

הוא אמר, תוך חודש בעזרת השם הכול יהיה בסדר.

זה לא רציני, מה זה תוך חודש הכול יהיה בסדר? אדוני היושב ראש, אתה המוביל כאן ישיבות, זאת הישיבה אולי החמישית או שישית בנושא הזה על פני שנה. עברנו חורף, עכשיו מתחיל הקיץ, המצב כבר אנחנו שומעים מהשטח מתחיל להתדרדר מבחינת הריחות. יש פה תהליך, אנחנו מבינים את זה, אבל השאלה היא, איפה אנחנו נמצאים בתהליך? אי אפשר להגיד עד עכשיו לא קרה כלום, תוך חודש הכול יוסדר.

המנכ"ל אמר שתוך חודש בעזרת השם יש איוש של המשרות. זה מה שהוא אמר, אני עכשיו לא מערער. אחרי זה אגיד לך מה אני עושה בהמשך. אני מבין שהפיקוח לא קיים. כרגע, אנחנו נסמכים בעיקר על הפעילות שצה"ל עושה.

המינהל האזרחי.

המינהל האזרחי.

יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי והיחידה לאיכות הסביבה של המינהל האזרחי.

מצוין. אז אני מתחבר אליכם בהיבט הזה שגם פה אחת השאלות שנשאלו, איך אתם פועלים בגדול, אחרי שאתם מקבלים תלונות או שיש לכם משהו בשוטף?

הפעילות שלנו לא ממתינה לתלונות של התושבים. כמי שמבקר לא מעט במצפה אילן ובריחן אני ער לדברים האלה ולתלונות שקיימות והמפגעים אכן ירדו. פעילות של 50-60 שנה שמתקיימת במפחמות האלה, מאות אנשים שהתפרנסו מהדבר הזה וקיבלת כאן סקירות ארוכות על הדבר הזה, אפילו אלפים במעגל שני או שלישי שהתפרנסו מזה. כן, יש סביב הסיפור הזה הרבה מאוד כסף.

הפעילות שהתחילה בשטחי B בנובמבר נשאה פרי, לא מספיק כמו שראינו בשלושה שבועות האחרונים ולקראת יום העצמאות אצלנו עם הצריכה המוגברת והרצון לפחמים. גדמים שהם גדמי הדרים מגיעים משטחי ישראל, הם לא מגיעים משטחי יהודה ושומרון - - -

עדיין מגיעים?

עדיין מגיעים. העץ שממנו עושים פחמים הוא הדרים בעיקר והדרים כמעט ולא קיימים באזור יהודה ושומרון. למרבית התושבים ניתן מענה באמצעות תעסוקה חלופית בישראל או במיון פחמים שמגיעים בייבוא. יש היום ייבוא מוגבר של פחמים מרוסיה, ממצרים ומקומות נוספים. ואותם אלה שעסקו בעבר בהבערה, עוסקים היום הרבה מאוד במיון ואריזה. הפעילות היא רציפה, היא לא תמיד מספקת, היינו שמחים לעשות הרבה יותר, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו.

הפעילות שנעשתה אתמול שעדכנת עליה היא פעילות על בסיס מודיעין שנאסף במשך שבועיים. את אותם רחפנים שתיארתם ושהפעלנו, משהו שנעשה כבר לפני שבועיים עם איתור המקומות. נדרש לעשות עוד, כוחנו במותנינו ונמשיך לעשות, אנחנו במעקב רציף.

מי שיודע, כשהתחלנו את המהלך, היה כאן למעלה מ-400 מפחמות, כמו שראש המועצה אמר, הגענו למצב, שאני עונה 24 שעות ביממה לכל הפונים אלי, כולל חברי כנסת, כולל התושבים, גם אם יש 100 פניות יום ולילה, אני עונה לכולם. אני ער ושותף להרגשה ולדרך שכל אחד מרגיש.

דבר שני, עד לפני שבועיים לא היה ריח של מפחמות, לא היו מפחמות. לקחתי לסיור את כל הגורמים שנמצאים פה, כולל ראש המועצה, כולל נציג התושבים, כולל עיריית חדרה, הם היו אתי בסיור וראינו בשטח שאין מפחמות, המקום נקי. אבל הפלסטינים לא ישנים והם רוצים להרוויח, זה עסק שמרוויח הרבה כסף ותמיד יש ישראלים שרוצים למכור. חלק מהגדמים שהיו פה היו חלק של גדמים חדשים שהגיעו לתחומי ישראל. חלק גדול גם היה מתחומי איו"ש שנשאר שם והוחבא בין השדות. אנחנו פה הורדנו השבוע את כל ה-23 מפחמות. הלילה לא קיבלתי אפילו תלונה אחת מאף אדם, שבדרך כלל אני מקבל 20-30 תלונות, לפעמים גם 50 תלונות. הלילה לא קיבלנו תלונות. 23 מפחמות חוסלו, 200 קוב של עץ הוחרמו וחולטו לכיוון שלנו. במקביל, אני מזכיר לכולם, ש-7,000 אנשים מתפרנסים מהמפחמות האלה, מעגל גדול. המינהל האזרחי הוביל וסידר אישורי כניסה ועבודה לישראל להרבה מהתושבים שם כדי ליצור אלטרנטיבה חלופית לעבודה.

אנחנו מביאים מפחמות לארץ, מפחמה הולנדית, תגיע מפחמה מאוד מיוחדת, אומרים שהיא עומדת בתנאים הכי מחמירים של איכות סביבה.

בגדול זה לא דיון ראשון שאנחנו עושים. הדיון הקודם היה לפני ארבעה חמישה חודשים. חבר'ה, אנחנו צריכים לזוז בקצב יותר טוב.

שמנו שם מפחמה, לקחתי את כולם לראות - - -

אז אמרת לנו אריאל, פיקוח, אללה, עבדאללה, מה שאתה לא רוצה.

היא עובדת.

אבל מה קורה?

עד שלא תהיה ברמת זיהום של נר, עוד לא סיימנו את העבודות.

זאת אומרת, אתם עדיין בפיילוט של ניסויים.

אנחנו עוד לא סיימנו את העבודות, יש עוד איזה תקציב מסוים - - -

חבר'ה, אני מבקש שקט, לא מדברים פה בקהל מתי שרוצים.

דודי, מה שהובלת יישר כוח, בזכותך - - -

אני לא שם, תתקדם. שאלתי, מתי לדעתך - - -

אני מאמין שתוך חודשיים המפחמה הזאת תצא לפועל אבל רק אם היא תעמוד בתנאים שלי, ברמת זיהום של נר - - -

הבנתי. אתה אומר שאתה צריך עוד חודשיים כדי לבדוק אותה ואז תסיק את המסקנות אם היא בסדר או לא בסדר?

נכון מאוד.

הבנתי. כלומר, אם אני מסכם מה שאומרים המינהל האזרחי, אתם אומרים בגדול, אנחנו מתעסקים במפחמות לאחר שהגדם כבר הגיע פנימה ואין מה לעשות, אנחנו מפרקים את מה שאנחנו מאתרים, אני מבין שאתם מאתרים את זה על בסיס - - -

כל שבוע אנחנו עושים סיור במקום, שיהיה ברור, סיור בשטח.

ובמקביל אתם אומרים, שאתם מפתחים את המפחמה שאז דיברתם עליה כדי תהיה להם פרנסה וכו'. ברשותך, צביקה, מאז שהגדלנו את הפיקוח ואת הרישיונות, כמה רישיונות ביקשו?

כמו שאמר ישראל, משרד החקלאות הניח את כל התשתית לרישיונות, הובלה, רישיונות עקירה, כל המחוזות שלנו, בעיקר השלושה שהם סביב קו התפר, מקבלים בקשות, נותנים רישיונות הובלה, נותנים רישיונות כריתה. יותר מזה, אנחנו גם יודעים שחלק מהגדם מפורק בשדה עצמו עם מרסקות גדם שלנו.

לגבי המספרים, יושב כאן סלאמן אלשיך סגן מנהל מחוז מרכז, שייתן את המספרים שביקשת.

במשך חודשיים קלטנו ואישרנו 20 בקשות לכריתה שהן בערך 800 דונם כאשר כ-500 דונם מתוכם רוסקו או הובלו למקום אחר.

עזוב את המספרים, אתם מרגישים שהתהליך מתחיל בשטח - - -

כן.

זה מה שחשוב לי, עזוב עוד חודש או פחות חודש.

דודי אני אגיד משהו, אמרתי את זה כל הדיונים, החקלאים הם אנשים שומרי חוק ואנחנו מדברים אתם ומסבירים להם, רוב החקלאים מבינים את מה שהם עושים והם אנשים שומרי חוק. לכן אני מאמין, שאם הפיקוח יגיע בזמן, לפחות נוכל לעצור את הגדם מישראל, יחד עם הפיקוח.

הם שומרי חוק אבל גם אוהבי כסף, אני מניח, לכן יש פה סתירה בין שני עקרונות. לא אני אמרתי, המינהל האזרחי אמר, שחלק מהגדם מגיע אליהם גם היום, הוא אומר את זה לא אני, הוא הורס את זה, הוא רואה.

הפיתוי רב.

אני שאלתי שאלה אחרת, האם אתם מרגישים שמפנימים את התהליך, שהעסק מתחיל להיות מופנם? זה מעניין אותי כי אם זה ייקח עוד חודשיים, זה לא בסדר אבל אנחנו בכיוון, יותר חשוב לי שאנחנו בכיוון.

לדעתי אנחנו בכיוון והחקלאים מפנימים. התחלנו גם מערכת תשלומים של התמיכות לשנתיים של 1,000 שקל לכל דונם שמרוסק, אנשים הגישו בקשות, ה-500 דונם כבר בקנה. אני לא יכול להבטיח כלום - - -

שאלתי מה התחושה שלך, לא ביקשתי ערבות בנקאית.

התחושה שלי, שהחקלאים מפנימים. אני כבר אומר, אמר את זה ישראל, הפחד שלי יותר בצפון. בצפון אין לנו מענה. אומנם רוב הצפון זה נשירים פחות הדרים, אבל גם שם יש הדרים ואבוקדו, זה מפחיד אותי יותר - - -

מתי יהיה בצפון? ישראל, אתה בצפון, אני רואה את הצפון כחלק מרכזי בכל הבעיה הזאת.

אנחנו אמורים להעלות לממשלה ב-18 לחודש הרחבה של תכנית "מחליטים צפון", כחלק מההרחבה הזאת נאשר יציאה לכל פורש של המתחם. אני מעריך שמאישור ויציאה ל"קול קורא" עד שהמתחם יתחיל לעבוד זה בין שלושה לארבעה חודשים.

יש לכם כיוון?

אנחנו צריכים לצאת ל"קול קורא" אחרת זה - - -

מתחם מתוכנן?

הוא מציע, הוא יוצא ל"קול קורא" כדי שמישהו יציע.

אסור לי להגיד אחד ספציפי.

תודה. משרד המשפטים, לגבי החקיקה שביקשנו לקדם, עד היום הסתבכתם אתה, אין לי מושג מדוע ולמה. מה קורה?

העמדה שלנו היתה כפי שהוצגה אז וגם היום, שהחקיקה הזאת, על אף זה שהיא מעוררת קשיים מסוימים, השאלה שפה חזרה ועלתה, מי יקדם אותה? בנושא הזה העמדה שלנו, שזה עניין של מדיניות. מה שצריך, בין המנכ"לים או השרים הרלוונטיים או להביא את זה לממשלה להכריע, איזה משרד יקדם את החקיקה.

מי לדעתכם צריך לקדם את החקיקה? שאלתי את זה גם אז.

לנו אין לנו עמדה בנושא.

מה זאת אומרת שאין לכם עמדה? בדרך כלל יש לכם עמדה בנושאים שאתם לא צריכים לתת עמדה, אז איפה שאתם צריכים לתת עמדה אין לכם עמדה? דרך אגב, זה בדיוק התפקיד שלכם, להחליט ולא להיכנס איפה שאתם לא צריכים.

בעניין הזה וזה תוקף שוב לקראת הדיון הזה, זאת שאלה של מדיניות איזה משרד יקדם את נושא החקיקה. יש את השרים הרלוונטיים.

את שומעת מה את אומרת לי? את אומרת לי את זה כבר שלושה דיונים. אני לא מצליח להבין ההיגיון שלכם. הרי בסוף צריך לחוקק חוק. בסוף היועץ המשפטי מתערב בכל נושא שאפילו לא צריך להיכנס אליו בכלל, אבל יש לו עמדה. איפה אין לו עמדה? איפה שהוא צריך. הרי אם שני משרדים מתווכחים, זה התפקיד שלו, הוא היועץ והוא צריך להגיד להם מה לעשות. דרך אגב, כל היועצים המשפטיים כפופים אליו. פה פתאום אין לכם עמדה.

ככל שזו שאלה משפטית ויש מחלוקת - - -

זו שאלה של פרוצדורה, לא משפטית. זו שאלה שאתם צריכים לתת עליה מענה. כל יועץ משפטי שיושב אצלו כפוף אליכם אז תחליטו מי עובד. לא יכול להיות שבכל דיון את באה לפה וכל דיון אומרת לי את זה. מה את רוצה, שאגיש הצעת חוק פרטית?

ככל שיש מחלוקת בין משרדים שהיא לא משפטית אלא שאלה של מדיניות אז אפשר להביא את זה לראש הממשלה, לממשלה ולהחליט על זה.

כן, ראש הממשלה יחליט. זאת אומרת, אני עכשיו יבוא לראש הממשלה ואבקש ממנו תעשה דיון על המפחמות, אתה ראש הממשלה, תקיים דיון על המפחמות ואתה תחליט איזה משרד יתחיל להוביל איזה חוק. נשמע לך הגיוני מה שאת אומרת לי? זה נראה לי התפקיד של ראש ממשלה במדינת ישראל?

כשיש מחלוקת שהיא לא משפטית בין משרדים, זאת שאלה של מדיניות ולא משפטית. זאת העמדה שלנו.

מה העמדה שלכם ישראל?

המצב הרבה יותר מורכב ממה שמתואר פה על ידי משרד המשפטים.

שאלתי מה העמדה שלכם?

העמדה שלנו, שאין שום בעיה לקדם את החקיקה ומשרד המשפטים ומשרד הכלכלה לא מצאו כרגע עילה והתרה בחוק לעשות את זה.

ככל שתהיה עבודה שתקדם חקיקה, משרד המשפטים ייתן את כל הסיוע שצריך.

דודי, בוא נגיש הצעה של הוועדה.

זה בדיוק התסכול שלי עם הפקידות הממשלתית. אמרתי, אם הייתי המנהל שלי, לא הייתם נותנים תשובות כאלה. אצלי אין תשובות כאלה, אני גם לא מכיר דברים כאלה. העסקתי עובד אחד או שניים או אפילו אלפים, וזה לא הגיוני מה שאתם עושים. התשובה שלך גם לא אינטליגנטית. אני לא מקבל את זה. התושבים כאן מבקשים פתרון, בשביל זה הם משלמים לך משכורת ומשלמים ליועץ המשפטי משכורת ומשלמים משכורת לכל משרד המשפטים.

אבל מה קשור היועץ המשפטי לממשלה?

חברת הכנסת זנדברג, את מוכנה - - -

למה אתם לא עושים חוק? הם יעזרו לכם לנסח.

זה לא נכון, הם לא יעזרו.

סליחה. ישראל שנייה. חברת הכנסת זנדברג.

רגע, אתה הבאת הצעת חוק ומשרד המשפטים עצר?

חברת הכנסת זנדברג, אל תפריעי לי בדיון. אני מכיר את הסוגיה הזאת ודש בה כמה שעות טובות אז אם אני מפנה את זה אליה, אני יודע מה אני עושה. בכל מקרה אני מבין שאנחנו עומדים במקום. אני מבין שאם אנחנו נמשיך ככה יהיו עוד דיונים והחקיקה הזאת לא תסתיים. בגלל שאני רוצה אותה כדבר חשוב מאוד בסגירת כל המעגל הזה אני כנראה אצטרך לבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לנסח לי הצעת חוק פרטית ואז אגיש אותה כמו שאני עושה הרבה פעמים, בגלל שאתם לא עובדים. זה התפקיד של משרד המשפטים להנחות את היועצים המשפטיים במשרדים, כשיש מחלוקות ביניהם הוא חותך את הנושא משפטי. זה לא שאלה של מדיניות בכלל. כשיש מחלוקת בין משרדים איזה תחום נופל באחריות של איזה משרד, בסוף משרד המשפטים חותך את זה.

אני רוצה להבהיר, יש כאן שאלה של מדיניות האם לקדם חקיקה בתחום מסוים, כן או לא. כשתהיה החלטה על קידום אותה חקיקה, משרד המשפטים ייתן את כל הסיוע שנדרש. אני חוזרת ואומרת, תהיה עבודת מטה, ניתן את כל הסיוע, אבל משרד המשפטים - - -

הם גם אמרו שאין מניעה להביא את החוק הזה.

אני מבקש לא להפריע לי, אני רוצה להתקדם בדיון. בדיון הקודם דיברת אתנו שיש הסכמי אוסלו, הסכמי פריז, לא משנה. בגדול, אנחנו רוצים תוצאה, אני לא הממשלה. לטעמי, משרד המשפטים מרגיש שאם מישהו צריך לחוקק חוק והוא לא מחוקק אותו בגלל שהוא טוען שטכנית יש לו בעיה, אז אתם מנחים את האנשים שלכם שם מה לעשות. הרי היועצים המשפטיים שלהם כפופים אליכם מקצועית. אין שאלה של מדיניות. אנחנו רוצים לקדם את זה. אם היו אומרים לי אנחנו לא רוצים, או את אומרת לא רוצה, הייתי מבין, אבל יש פה איזה פינג פונג. אני מנסה לומר לכם, חבר'ה, שבו ביחד ותסגרו את העניינים. זה הדיון השלישי שאני מדבר על זה, אני מצפה מאנשים רציניים שיישבו על כוס קפה, הצעתי לכם אפילו את החדר הזה, תגמרו את העניין. אבל אתם ממשיכים אותו הדבר, נגמר הדיון, את הולכת לשם, הוא הולך לפה, כל אחד הולך לפינתו וכלום לא קורה עד הדיון הבא, למה?

אני אגיד שני דברים בעניין. דבר ראשון, נכון שאמרתי בדיונים הקודמים שחקיקה כזאת מעלה מורכבות מכל מיני היבטים, בין היתר בגלל הסכמי פריז, בין היתר בגלל שרוצים לאסור או להגביל ייבוא באופן שהוא לא קטגוריאלי. באופן כללי מדינת ישראל רוצה לייבא פחמים אבל להכניס מאיו"ש, יש מורכבויות, אני לא אמרתי באף שלב שלא ניתן. אבל כן אמרתי, שמשרד המשפטים הוא לא זה שמחליט אם כן תקודם חקיקה כזאת או לא. ככל שהמשרד להגנת הסביבה או כל משרד אחר או הממשלה תחליט שהיא מקדמת, אנחנו ניתן את כל הסיוע.

טוען מר דנצינגר מנכ"ל המשרד, שהוא רוצה לקדם את העניין ואתם עוצרים אותו. זה מה שהוא אמר כרגע.

אנחנו מעולם לא עצרנו כזה דבר. מעולם לא קיבלנו שום פנייה מהמשרד להגנת הסביבה.

אני חייבת להבין, זה דיון באוויר או שהוא קונקרטי? יש תזכיר שנכתב, שהמשרד פרסם?

לא, ממש לא.

אנחנו מדברים ואומרים זה וזה, איפה החוק? מה העקרונות?

חברים ברשותכם, אני רוצה להסביר. תחומי החקיקה בתחום המסחר נופלים חלק במשרד המשפטים, חלק במשרד הכלכלה. המשרד להגנת הסביבה אין לו שום בעיה לקדם חקיקה כזאת אבל החוקים שעליהם הם נסמכים לא יושבים בידינו. ולכן ישבנו שלושת המשרדים, כולל שרת המשפטים, לדון בנושא הזה. אחרי שבדקו משרד המשפטים ומשרד הכלכלה, משרד הכלכלה חזר ואמר שהם לא יכולים לקדם כזה חוק בסל החוקים שיש להם להגבלת ייבוא. משרד המשפטים העלה את הבעיות שהגברת ציינה לפני שנייה ולכן לא קודם החוק זה. אפשר לחזור חזרה ולנסות לקדם אבל - - -

יש ניסוח?

אין שום ניסוח, הכול היו דיונים תיאורטיים. בשביל שנוכל לנסח ולהתקדם פה, משרד המשפטים או משרד הכלכלה, שאצלם יש חוקים שנוגעים לאיסורי ייבוא - אצלי אין, אין לי חוקים כאלה – להגיד לי, אין שום בעיה, החוק הזה אתה יכול לקדם אותו, אני אקדם אותו בשמחה - - -

ישראל, אני רוצה לקדם את העניין. כפי שאמרתי, אשב עם היועץ המשפטי של הוועדה ואנחנו נקדם את החוק בהצעת חוק פרטית ואחרי זה אשאל מה אתם עושים. היה כאן גם מנכ"ל משרד הכלכלה - - -

למה משרד הכלכלה לא מוכנים?

לכן הסברתי, אני לא מתחיל את הדיון מלפני שנה, את לא נמצאת כאן בכל הדיונים. אנחנו נקדם את זה בעזרת השם. תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הסיפור של המפחמות. קודם כל אני רוצה להודות למינהל האזרחי, אבל כרגע הוא הגורם היחידי שפועל מהגדר פנימה וזה גם התפקיד שלו. היות ובעצם מערך הבקרה בונה בתהליך, לכן כרגע אנחנו נשענים בעיקר עליכם בהיבט של הפעולה האופרטיבית בשטח. אני מבקש אתכם, תהיו קצת יותר ערניים בתקופה הזאת, בני תעשו קצת יותר בקרות, אולי לא פעם בשבוע אלא פעם בשלושה ימים. כי זו תקופת ייצור הפחמים, בחורף הם פחות רוצים פחמים, ממילא הכול יותר רגוע. אולי עד שנסגור את המערך הזה הייתי מבקש שתעשו יותר פעילות. אני רואה את זה כטרור אקולוגי וסביבתי, זה פשוט הורג אנשים לטעמי יותר מטרור ויותר מכל דבר אחרי.

אני רק ממליץ אדוני היושב ראש שנפעל במשותף, שחלק מהתקנים והעובדים יהיו תוספת במינהל האזרחי.

אם את רוצה את העזרה שלי בתחום הזה, תפנו אלי, אנסה להפעיל את קשריי האישיים בעניין על מנת שייתנו לכם סיוע דווקא בנושא הספציפי הזה מכיוון שאני רואה בזה כדבר חשוב מאוד. אין לך מושג איזה חשיבות אני מייחס לנושא הזה, בגלל שזה פוגע באנשים באופן גורף ולא במידי, זה הורג אותם לאט לאט. אני אומר לך, שזה הורג הרבה יותר אנשים מאשר כל פעולות הטרור במדינת ישראל. לכן אני חושב שאנחנו צריכים להבין את זה ולייחס לזה את החשיבות העליונה. מדובר בילדים קטנים, מדובר בבני נוער, המחלות האלה לא פוסחות על אחד ואנשים מתים מזה בייסורים גדולים. לכן אני מבקש בני וגם אורי - - -

אנחנו אוזן קשבת 24 שעות ביממה, כולל שישי שבת.

אני מבקש מכם, תעשו קצת יותר בקרה, תעלו יותר רחפנים, תראו את המצוקה ביום יום ותפעלו שם בצורה יותר אגרסיבית.

לגבי המשרד להגנת הסביבה, מאז שישראל נכנס הסיפור קיבל תפנית, הוא אדם מיוחד, איש ערכי, רציני, רואה את העסק הזה בדיוק כמו שאני רואה ואפילו קצת יותר, הוא שם את כל כובד משקלו על הנושא הזה. לכן אני מבקש ממנו לזרז את הנושא של הבקרות. אני מאמין שאם יהיו עוד 15 מפקחים זה ייתן לנו קצת יותר הרתעה ובסופו של דבר נראה את זה גם ברמת התוצאה.

לכן כפי שאמר ישראל, ייקח עוד חודש, אולי חודשיים, בתחילת המושב הבא נקיים דיון נוסף על מנת לראות שהסיפור נסגר. ישראל תעדכן אותי ואשמח לשמוע שסגרתם את הסיפור הזה ועוד חודש או חודש וחצי נכנסו לפעילות, שהם מסונכרנים עם משרד החקלאות, בעיקר במעברים - - -

למען הסר ספק, חלק כבר נכנסו.

אני מדבר אתך כרגע מעבר לקטע של הסיירת הירוקה אלא על 15 הפקחים שדיברת עליהם.

לגבי הנושא של משרד המשפטים, אנחנו נוביל את הסיפור של החקיקה, אני אוביל אותו יחד עם הוועדה ובסופו של דבר אני מקווה שאם נסגור את שלושת הדברים יחד, אני מקווה שנתרום משהו לעניין. אני לא בטוח שנצליח לסגור את כל הסיפור שם אבל בוודאי שנביא שיפור. אז אל"ף, אני מודה לך ישראל באופן אישי על כל המאמצים. בני, לך ואורי לצבא, חבל על הזמן על מה שאתם עושים שם, באמת שאפו אני אומר לכם את זה בשם תושבי האזור ותושבי מדינת ישראל. אבל פה רק לא נוריד את הרגל מהגז, אנחנו חייבים ללחוץ שם כל הזמן. כמובן לאילן וליצחק, הם מדברים אתו בנושא הזה על בסיס יומי. וכמובן לחברות הכנסת שנמצאות כאן, בדגש לחברת הכנסת יעל כהן-פארן שהיא תושבת המקום והיא עוקבת אחר העניין ומריחה את זה, עדות מומחה היא מביאה לנו.

אני רוצה לעבור לנושא השני אבל חברת הכנסת יעל כהן-פארן ביקשת לשאול.

יש לי שאלה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לגבי ניטור. האזור שלנו מנוטר בתחנות ניטור בגלל תחנות הכוח הפחמיות ואיגוד ערים פועל בעניין אבל כל מה שמנטרים הוא לא רלוונטי למפחמות, לא את החומרים האלה המפחמות פולטות. אני הבנתי שהיה תקציב לכך, אני לא יודעת אם ירדתם מזה בגלל שנעשו מאמצים להפסיק את המפחמות והמאמצים ממשיכים, אבל עדיין יש לנו עשן. השאלה היא, אם אפשר להוסיף את התקציב הדרוש לתחנות הניטור כדי לבדוק את החומרים הרלוונטיים, כל הדברים שהם מרעין בשין שאנחנו יודעים שיוצאים מהמפחמות. אני חושבת שמגיע לתושבים לדעת מה יש באוויר שהם נושמים.

בגדול אני חושב שסוגית הניטור היא פחות רלוונטית כאן היות והעסק הוא כל כך בעייתי אז אנחנו צריכים לתקוף את הכול ברמה האגרסיבית. לאחר מכן נתחיל לבדוק את הערכים, היום כל הערכים לא טובים. אנשים מנטרים את זה באף, הם לא צריכים מכשירים.

ברור, אבל בוא נדע איפה אנחנו נמצאים. חשוב לדעת איפה אנחנו נמצאים.

אין בעיה.

- - -

התחושה היא, שאין אמון - - -

חבר'ה, פה לא צועקים מהיציע.

זיהום אויר כתוצאת משריפת פסולת בשטחי הרשות הפלשתינית

רבותי, ברשותכם אני רוצה לעבור לנושא השני שהוא לא פחות חשוב. מתפתחת תופעה גם באזור וגם דרומית לאזור בנושא של זיהום אוויר כתוצאה משריפת פסולת בשטחי הרשות הפלסטינית. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור בנושא הזה ליוסי דגן, ראש המועצה, לאחר מכן אליכם כדי שתתארו מה קורה שם.

ראשית, תודה רבה ליושב ראש הוועדה, כל הנושאים שאנחנו מעלים אליך עולים בצורה רצינית ויעילה. הנושא הזה הוא לא נושא פוליטי בכלל, הגיעו לכאן מכל האזורים, זאת בעיה קשה ביותר, היא לא רק בתחומי הרשות הפלסטינית ואיו"ש, יש זליגה לעבריינות, מדובר בתופעה עבריינית באזור אחד מסוים, אזור צפון מערב השומרון, אני מדבר מגזרת צופים ועד לגזרת כפר סבא, משני עברי הקו הירוק, כולל כיון ראש העין. הרוב באזורי הרשות הפלסטינית, אבל גם בתוך הקו הירוק, גם באזור טייבה וגם במושבים, תופעה שגורמת לנפגעים רבים מאוד, יודעים מתי זה מתחיל אבל אין לנו את האמצעים למדוד את זה. כמות החולים בפירוש עלתה. הכי בולט זה באזור קלקיליה, שם יש תעשייה עבריינית של הרשות הפלסטינית, שוב זה לא נושא פוליטי כי כולם סובלים מזה, זה המצבור הכי גדול בהיקפו שנמשך לאורך זמן - - -

של מה, של אשפה ביתית?

במזבלה של קלקיליה שורפים. אני יכול להביא דוגמה, יושבת כאן תושבת היישוב צופים, מרים יעקוביאן, יושבת כאן עם הבן שלה לביא, שהתחיל לסבול מקשיי נשימה. יש לנו מעון גדול ביישוב צופים, כמעט חצי מהילדים עם בעיות נשמה, עם אסתמה, עם משאפים, דברים לא הגיוניים. אני לא מומחה בתחום, אבל מתמטית, אתה רואה מה היה לפני ומה היה אחרי, יש יש תושבים שנמנעים לצאת החוצה בשעת השריפות, גם בצופים, גם בכוכב יאיר, גם בכפר סבא, גם בראש העין, גם במושבים וקיבוצים באזור השרון, נשים בהיריון לא יוצאות.

אני חייב להגיד, יש שיח, יש שיח רציני גם עם בני אלבז, שתמיד עונה וחוזר, זה נכון, תמיד עונה ואף פעם לא מסנן בעניין. המינהל האזרחי מקשיב לנו. ציינת את ישראל דנצינגר מנכ"ל המשרד, אני יכול להגיד, שהוא מטפל. מדי פעם יש פיקים קטנים שמורידים. כמו שאמרתי, יש תושבים שחטפו אסטמה ואני לא יכול כראש רשות להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שזה לא בגלל חוסר אכיפה. אני אומר עוד פעם, יש דברים נקודתיים. ישבתי לא מעט עם האנשים, אני יכול להגיד, במושבים זה תופעות קטנות. אפילו באזור טייבה, זה תופעות נקודתיות, ראשי הערים שם נלחמים גם נגד זה. בקלקיליה זה כאוס מוחלט. זו תעשייה עבריינית של זיהום אוויר, זה פוגע קודם כל בתושבי קלקליה, הם הכי קרובים אבל הם פוחדים לדבר, וזה פוגע גם בתושבי השרון. אני חושב שהדבר הזה צריך להיפסק.

דברי שני, יחד עם חברי שימי אליאל היינו שם וניסינו לעצור את המשאיות בעצמנו. תופעה שלמעלה משנה וחצי, השטח שבין צופים לכוכב יאיר צור יגאל, משהו תמוה ביותר של הטמנה יום יומית, יותר מעשרות משאיות שמטמינות שם פסולת - - -

מעבר לגדר.

אין שם גדר. מגיעים מתוך הקו הירוק, חלקם גורמים עבריינים ממש שאחד מתוכם הורשע בעבר בגין דברים כאלה. כשבאנו לשם הם די נפנפו אותנו, אמרו לנו יש לנו אישור.

זאת אדמה פרטית?

זאת אדמה חקלאית, לפי מה שנמסר לי היא שייכת לבן אדם ערבי אבל אין לו שום היתר להטמין. יש כאן עבריינות בוטה כמעט שנתיים. יש כמות בלתי נתפסת של פסולת, עושים שכבות כדי שלא ייראו אבל התושבים שסובלים מזה רואים. יש כאן סכנה להצפה של כוכב יאיר וצור יגאל. בזמנו היתה הצפה באזור בגלל דברים דומים ויש סכנה מוחשית להצפה. יש כאן פגיעה קשה באקוויפר ההר. אנחנו מבקשים פתרון מלא לדבר הזה.

תודה רבה על הדיון ואני מתחבר מאוד לדברים של יוסי דגן. אני רוצה להיות פחות אופטימי מהדיון הקודם והרבה יותר שחור, תרתי משמע, עשן השריפות. שני היבטים, אחד, העבודה בשטח המצומצם הזה, שזה אלפי משאיות שנכנסות ושופכות פסולת בניין. אני שואל שאלה יותר קשה, איפה הכסף? הם מביאים את זה משטח מדינת ישראל, עבודות של יזמים, של קבלנים, מעבירים את זה ללא מחסום, ללא מעברים, ללא שום פיקוח. תפסו שתי משאיות מתוך אלפי משאיות, טונות אדמה של פסולת. זה פשוט מדהים. אמרו לי בהתחלה פרדס, אמרתי, פרדס, חקלאים, אפשר להבין. חריש קציר בונים שם, זה לא פרדס. זה צד אחד של העניין, אין פיקוח, אין בקרה, שלא יספרו סיפורים. הייתי בשטח, יש פה יועצת מומחית בתחום דוקטור איילה תמרי, תיכף היא תתייחס, יש נזק בלתי הפיך עם פסולת הבניין, אסבסט, דברים חמורים ברמת פגיעה בציבור שנמצא שם ופגיעה במים.

בנושא השריפות, מדובר במאות אלפי תושבים, זה שטח הרבה יותר גדול מאשר יוסי דיבר עליו, מדובר משער אפרים וקלנסואה בצפון, עד אלעד פתח תקווה בדרום שסובלים מעשן של שריפות פירטיות. חבר'ה זה שריפות פירטיות שהן גם בשטחי הרשות וגם במדינת ישראל. זה פוגע גם בתושבי הרשות וגם בתושבי מדינת ישראל. אין ספק, זו פגיעה, הגברת שנמצאת כאן עם הילד, זה המבט שאנחנו צריכים להסתכל, זה פוגע בכולנו, בכל מי שגר שם ותבינו, זה מאות אלפי אנשים. תיכף תראו את המצגת - - -

הייתי מציע שתריץ אותה תוך כדי שאתה מדבר.

מטה המאבק עושים עבודה בהתנדבות, הם משקיעים פה שעות. אנחנו יש לנו את העיסוקים שלנו, הם באים באופן פרטי, הם נותנים את נשמתם, אם מציפים את התסכול מהטיפול בעניין רשות האכיפה, של גורמי האכיפה. אני מרגיש תסכול עמוק, עזרה, ביקורים, סיורים, זמינות בטלפונים, הכול טוב ויפה בסיסמאות, תכלס בשטח העבודה ממשיכה, מאות משאיות. אדוני יושב ראש הוועדה אני אומר לך, זה טונות של אדמה, של פסולת, מישהו עושה קופה על מישהו. יש גם מצגת של חברת המועצה שלנו, אביבה.

אני רוצה להתקדם, אין לנו הרבה זמן, ברשותכם אני רוצה לראות את המצגת שתיים שלוש דקות, בבקשה.

שלום לכולם, שמי בני סימן טוב, חבר מטה המאבק אזרחים למען אוויר נקי, תושב צור יצחק, ליד טייבה וכוכב יאיר. בשתי דקות אעביר את המסרים העיקריים. אנחנו בבעיה גדולה, יש לנו מצגת אבל אני רוצה להגיד לך אדוני יושב ראש הוועדה, קח את הבעיה שלנו שאציג אותה מיד ותספח אותה למאבק ולטיפול שאתה מוביל במפחמות. 90% מהדברים שעלו פה זה בעיות שקשורות אלינו. נכון, יש תיקוני חוק שצריך לעשות. צריך להעיר את משטרת ישראל שזרקה אותנו מכל המדרגות. צריך להעיר את משטרת ישראל שזרקה אותנו מכל המדרגות. צריך לעשות עוד כמה התאמות בתוך הקו הירוק, לתת פתרונות לפסולת. צריך להקים יחידת מתנדבים סביבתית, שאנחנו רוצים להיות בתוך הקו הירוק, בתוך תחומי מדינת ישראל. תנו לנו את הכלים, תנו לנו להיות משמר אזרחי, לתת דוחות, תנו לנו את הכלים. כל הדברים האלה כרגע לא על הפרק.

יש לנו בעיה של פגיעה בריאותית. חלק מחברי מטה המאבק, מומחים לשריפות, חוקרי שריפות שמעידים בבתי משפט כמומחים. הבעיה היא גדולה.

אדוני היושב ראש אתה צדקת, זה טרור אקולוגי. אלפי אנשים מתים במדינת ישראל כתוצאה מהדבר הזה. העשן שאנחנו רואים במצגת מאחורה מגיע עד תל אביב. בואו לא נשלה את עצמנו. היום בבוקר יצאנו לפה לירושלים, שריפת ענק בקלקיליה, העשן כיסא את כפר סבא. אז הבעיה גדולה ורבה וצריך גוף או ועדה מסודרת שתדבר ותטפל כי חלק גדול ממה שהיה פה בדיון הקודם, גופים שלא מדברים אחד עם השנה וזאת הבעיה הגדולה שלנו. משרד החקלאות לא מדבר עם המשטרה. המשטרה הירוקה לא מדברת עם היחידה הסביבתית בטייבה. חברים, תעזרו לנו. יושב כאן ילד קטן וחמוד, גם לי יש בן קטן בן שלוש וחצי, אנחנו נחנקים. אני לא יכול לשבת בשמונה בערב בבית שלי בצור יצחק. אני בחור בריא, אני בן 39, שרתי בגולני, אתמול קיבלתי כאב ראש, היה לי קשה לנשום וכמעט התעלפתי. מה יש לכם? חברים זו בעיה. הבעיות פה מופיעות, יש לעשות התאמות אדוני, לתקן את החוקים ולבצע אכיפה. יש להקים גוף שיוביל את הדבר הזה ויעזור לנו. אני מבקש שהנושא הזה יטופל וגם יהיה במעקב, תודה.

תודה. בבקשה תתארו לנו מה אנחנו רואים במצגת.

אנחנו מתעדים, יש לנו רחפן שלנו של חברי ועד הפעולה, אנחנו מתעדים את השריפות. אנחנו רואים כרגע שריפה מכפר פלמה שהגיעה לאזור תל אביב. אגב, זה מתועד ובדוק.

אדוני יושב ראש הוועדה הערה אחת ששכחתי, יש דבר אחד שלא יעבור בשתיקה, זה דיווחי כזב של חלק מהאנשים שיושבים פה. לא יכול להיות שייצאו מכתבים מגופים רשמיים, אני לא אנקוב בשמם כי אנחנו כרגע מנסים ללכת בדרך הטובה, לא יכול להיות שגוף ציבורי יגיד טיפלתי ואנחנו אחרי חודש נתעד שריפה והר בוער. לא יקום ולא יהיה. אנחנו נהפוך את הכיסאות של כולכם.

תעצור, תעצור, תודה.

זאת מזבלת קלקיליה שבוערת במרץ. אנחנו קיבלנו תשובות מאפריל, שהחל מחודש פברואר לא הוצתה אש במקום כלל. אלה תמונות מחודש מרץ.

רבותי, זו לא פצצה גרעינית, זו שריפה. זה אתר בדרום מערב קלקיליה. כאשר פנינו למשרד הביטחון להבין מה קרה ואיך העניין טופל - קודם כל אסביר, שהריחות הורגשו בכל האזור, כפר סבא, כוכב יאיר, במשך לילה שלם ריח של גומי שרוף באוויר – וזאת התשובה שקיבלנו: לאחר פנייתנו לרשות הפלסטינית כובתה האש במקום.

ראיתי, ראיתי, אתה יכול להמשיך.

אז אני רוצה להראות לכם איך האש כובתה. אתם יכולים לראות את האש למטה ובצד ימין אתם יכולים לראות כבאית של הרשות עוזבת את המקום כשהאש כבויה. האש בערה כל הלילה. אנחנו קיבלנו מוועד הפעולה דיווחים מאנשים בצרען וקדימה, מרחק של עשרות קילומטרים מהמקום, שפתחו חלונות בבוקר והריחו בשמונה בבוקר ריח של גומי שרוף. ככה זה נראה אחרי, אפשר לראות שם באמצע את האתר, ליד עמדת צה"ל, עמדת צה"ל נמצאת שם 50 מטר משם, פילבוקס של צה"ל. אפשר לראות צמידים על הכביש שנועדו לחסום את הכבאיות שלא יוכלו להתניע.

הבנו, תודה.

רגע, אדוני היושב ראש, לא סיימתי, עוד דבר חשוב. הפתרונות: צריך שיהיה גוף מרכזי שאחראי על תיאום. אני רוצה להזכיר פתרונות ניטור.

לא, לא, מספיק, ראיתי, תודה רבה. ניתן לאביבה מנצור, בבקשה.

אנחנו רואים כאן את הרכס העליון של השטח שבין כוכב יאיר לצופים. יושב כאן בני אלבז קמ"ט איכות הסביבה, נהנה מחיבה וחיבוקים, אני מוכרחה לומר לכם כמי שעוקבת יום יום במהלך שנה וחצי, עם תמונות ותיעוד של מה שנעשה בשטח, זו טרגדיה כי מה שקורה בפועל, שטח של 1,000 דונם של חבל ארץ ירוק הפך למטמנת אשפה, חומרים מסוכנים, פסולת בניין, אסבסט, אספלט, כל מה שרק ניתן לזהם את הקרקע. המים שלנו, הקרקע שלנו, החל מדצמבר 2015 אלפי משאיות נכנסות יום יום ושופכות פסולות נוראית. המצב הוא בלתי נסבל, אתם רואים דוגמאות ממאות תמונות.

אני מבקש בקצרה, זה לא נושא הדיון, אל תיכנסו לפרטים, זה פחות חשוב, נקיים דיון אחר עם הפרטים.

בצד ימין אתם רואים שביל, זה שביל עפר, נראה כמו אספלט, נכון? ובכן לא, אלה שמנים שלא נספגים. כל המשאיות שנכנסות שפכו שמנים כדי שלא יהיה אבק. אתמול הייתי בשטח עם עוד כמה אנשים וצילמנו את השטח, כל השטח הפך להיות לכאורה עם חמרה. כל הפסולת כוסתה על ידי חמרה, ערימות של חמרה מובלות לשטח. המצב הוא בלתי נסבל. שימו לב לפסולת שיש שם, אתם רואים דוגמאות ממאות תמונות שצולמו בשטח.

אביבה, הבנתי את הרעיון.

אני רק רוצה שתראה את הטרקטור. השופל הזה שרואים בצד ימין, אתם רואים אותו בקטן, זה השופל שאחרי ששמים את כל המזהמים, הטרקטור עובר ומכסה אותו באדמת חמרה וזה מתחת לבתים שלנו.

דבר מאוד משמעותי, כל המאזן האקולוגי מופר וההפרה של המאזן האקולוגי בשטח, משמעותה, כל בתי הגידול של בעלי החיים בורחים מהמקום. היום אנחנו מותקפים על ידי שפני הסלע, אתם יודעים שהם נושאים את הטפיל שנקרא לישמניה. נחשים עולים אל מסלעות הבתים. מי התהום שלנו מזוהמים לחלוטין ותושבי צור יגאל וצופים שותים ממי התהום.

תודה.

אנסה לסכם בדקה. אנחנו מדברים כאן על פסולת. פסולת יש לה הגדרה בחוק. חוק הניקיון אומר, פסולת בניין או פסולת גושית, שארי חומרים המשמשים לבנייה או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בנייה לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים. כל זה נמצא בתוך המשאיות שמגיעות בשיירות לאורך כל היום, אחת אחרי השנייה, משאיות כפולות משא שהופכות את הערימות של החול, מכסות את זה בחמרה, שופכות, מיישרים את עם הטרקטור שוב ושוב, איך אני קוראת לזה? ופלה.

האזור הזה מוגדר על ידי המשרד לאיכות הסביבה בעל רגישות קיצונית מבחינה הידרולוגית ורגישות גבוהה מבחינות אחרות, כולל המסלע. המסלע הזה הוא גיר קשה, סדוק, מלא מערות. המים שזורמים שם יורדים במהירות בלי להסתנן בדרך וכבר בעומק של 30-40 מטר נמצא האקוויפר. אקוויפר ההר, במקרה הזה אקוויפר הירקון. כמובן השיירות באות ממערב, ממלאות את הוודאיות. בסופו של דבר מי הגשמים ימשיכו לזרום במורד, הם ימשיכו לזרום הלאה, יגיעו לאן שיגיעו ויזהמו הכול בדרך. יש חומרים מסוכנים - - -

הבנתי. תאמיני לי, אני מבין קצת יותר מהר ממה שאת חושבת. הבנתי שיש שם בעיה של מים, הבנתי שיש בעיות אקולוגיות, בעיה של כל עולם החי, בעיה של אסבסט, מי תהום ועוד.

ישנה הכחשה מוחלטת מטעם הרשויות.

אנחנו גרים באזור מוכה אסון מבחינה אקולוגית ובריאותית. הצבא הוא הריבון בשטח, הצבא חייב לקחת אחריות על הבריאות של התושבים. זה לא רק צופים, זה כל האזור. אנחנו מרגישים שטרור אקולוגי לא פחות חמור מטרור מחבלים, אנחנו מתים לאט לאט ואצלנו יש מכת סרטן, השכן שלי חולה, ממש לא בא לי להיות הבאה בתור וגם לא הילדים שלנו.

זה מוכח, שריפות הפסולת ידוע, מוכח בריאותית שזה מזיק לנו. אחד הנזקים המידיים זה אסטמה וקשיי נשימה. בגן של הילד שלי, חצי מילדי הגן עם אסטמה וקשיי נשימה. כשאני לוקחת אותו לגן מריחים את הרעל באוויר. אפשר להגיד הרבה על חירבה ציר שסגורה, אבל בלילות הרוח מזרחית, זה עדיין בוער ובלילות זה מגיע אלינו ואנחנו לא יכולים לפתוח כמעט כל שעות היממה.

אנחנו יוצאים מהיישוב ויוצאים מהעיר לעבוד אבל אנחנו מרגישים שהפקרנו את הילדים שלנו באזור מסוכן כי הם אלה שנשארים ביישוב, אנחנו הולכים לנשום אוויר קצת יותר נקי אבל הם נשארים פה וכל היום סופגים את הרעל הזה, אם ביום מקלקיליה, בלילה מג'יוס, לפעמים מנבי אליאס, לפעמים מכפר פאלמה בצפון.

אדוני היושב ראש, יש מעט מאוד מוקדים, כמה מוקדים בודדים שמזיקים לכל האזורים שלנו.

תודה.

אני רוצה לומר, זה קיים גם בצפון השומרון, ברטעה וצריך לומר שזו תופעה, המשך של גניבה, גונבים כבלים של חשמל ומדליקים כדי לנצל את הברזל ועוד ועוד דברים. יש לזה השלכות נוספות.

בי"ת, יש תופעה נוספת, יעל הסבירה שהיתה אצלנו שריפה גדולה של גזם והזמנו את מכבי האש, את לוחמי האש. הם אמרו, אין סכנת חיי אדם, באו, ראו שאין סכנה, הסתלקו ולא היו מוכנים לכבות את השריפה. לקח לנו זמן, כיבינו את זה עם עפר אבל זה לא יכול להיות שכיבוי האש לא יהיה חלק מהפתרון.

אסכם את הדברים. קודם כל, יש לנו בהרבה מקומות שריפות, בוודאי בתחום הרשות הפלסטינית, בנפת קלקיליה. יש כאן דפוס של עבריינות שיטתית ממוסדת מהרשות הפלסטינית, יש כאן טרור סביבתי מובהק. יש לי למה להשוות לנפות אחרות בגזרה. פה זה דבר חריג מאוד, יש לי תושבים חולים, אני כראש רשות לא יכול להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם שזה לא בגלל הדבר הזה.

לגבי הוויכוח העובדתי שהיה כאן, בני אלבז והמינהל כן באים לטפל אבל הטיפול כרגע הוא טיפול של לתפוס זבוב זבוב, יתוש יתוש. הטיפול לא קיים ברמה של ליבש את הביצה וזו בקשתנו.

אצלנו זו הכחשה מוחלטת.

עבודות בסדרי גודל כאלה שדיברנו דורשות היתר. אני מבקש דיון נפרד.

אני רוצה לדבר על השריפות. אני מודעת לבעיה וגם באתי מקרוב כדי לראות. מה שהתפלאתי, בדיון שהיה במשרד לאיכות הסביבה התברר, שלמעשה קשה לאכוף מכיוון שאין חוק שאוסר הבערת פסולת. אז אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש - - -

יש צו אלוף שאוסר.

סליחה, סליחה.

אנחנו ניסחנו הצעת חוק שמדברת על כך שאסור להבעיר פסולת. יותר מזה, הצעת החוק מטילה אחריות גם על בעל המקום. אלא מה, שמשרד המשפטים לא תומך בזה וזה בלשון המעטה. זאת ההזדמנות לבוא ולומר, שאני מבקשת שמשרד המשפטים יתמוך בהצעת החוק משום שזאת הדרך להביא את העבריינים לדין.

בסיכום אני אגיד מה אנחנו נעשה.

תודה על הדיון, אני בהחלט חושבת שהנושאים קשורים, גם אני הייתי, נפגשתי עם ועד הפעולה של התושבים, ראיתי את האפליקציה שהם פיתחו, באמת, מקרה מדהים שהתושבים מובילים את כולנו, גם את הרשויות המקומיות, גם את הכנסת וכו'.

צביקה פיק כתב שלאהבה אין מדינה. גם לסביבה אין מדינה ואין גבול, אותו מפגע מתפשט בכל האזור ומפריע. מה כן, יש דפוסים לאיפה זורמת העבריינות הזאת למקומות שקל לה. אם זה מחוץ לגבולות מדינת ישראל פעם אחת, וכמו במקרה של המפחמות, גם הפסולת, גם הגזם, הרבה פעמים מקורם בגבולות מדינת ישראל, אבל בגלל שהחקיקה במדינת ישראל יותר מתקדמת אז יותר קל לשרוף. דבר שני, גורמים עבריינים כאן. חברת הכנסת יעל גרמן, הצעת החוק שלך חשובה ומצוינת, אני חושבת שהוועדה צריכה לקדם ומשרד המשפטים צריך לתמוך, אבל צריך גם לומר, ששריפת הפסולת הזאת היא לא חוקית. יש חוקים לטיפול בפסולת חקלאית וכל הדברים האלה, הבעיה שלנו שאנחנו הולכים ומחוקקים – שזה חשוב ונקדם את זה ביחד – אבל - - -

כדי שלא יהיה תירוץ למה לא אוכפים.

זהו, שהתירוץ הזה גם היום לא צריך להיות כי הפער בין איפה שהחקיקה נמצאת היום יש המון המון לאט להתקדם, חד משמעית מדובר בשריפה לא חוקית והמוקדים האלה צריכים להיות מטופלים כבר עכשיו, ואז שיהיה חסר חוק, נחוקק את החוק בהתאם.

יש פה שני נושאים שצריכים לקבל טיפול במקביל. האחד, מה שמעבר לקו הירוק. השני, בתוך הקו הירוק. על השריפות באזור טירה, טייבה, קלנסואה, מדינת ישראל צריכה להשתלט. אנחנו בתוך מדינת ישראל, לא יכול להיות שאין משטרה ואין הגנת הסביבה, אף אחד לא מגיע. ישבתי עם התושבים, שמעתי אותם, אף אחד לא מגיע.

הדבר השני, כמו שטיפלנו במפחמות, למה זה קשור? כשאני שלחתי מכתב למתאם פעולות בשטחים ענו לי גם על זה וגם על זה, הם רואים את זה ביחד. הטיפול מאוחד הוא אצלכם.

אני מזכיר לכולם, היו 22 כפרים פלסטיניים באזור אבו דיס שביצעו שריפות, היו נזקים לכל הסביבה. הגענו לקרן הניקיון, מימנו לשלוש שנים עבור הכפרים הפלסטיניים העברה לאתרים מוסדרים. אני מוזכר כאן לכולם, פלסטיני, התל"ג שלו הוא 2,200 דולר לשנה, והישראלי הוא 39,000 דולר לשנה. יש פה בעיה קשה מבחינת הפלסטינים להשקיע במשאבים.

אתה מציע שהמדינה תממן את זה?

קרן הניקיון לקחה 22 כפרים פלסטיניים ודאגה להעברה לשלוש שנים. אותו הדבר עיריית אל בירה, דאגנו לשלוש שנים ואחרי שלוש שנים עיריית אל בירה מעבירה את הפסולת באופן עצמאי לאתר מוסדר, על חשבונה אחרי שהמערכת הזאת התייצבה. יש לנו ביהודה ושומרון 42 אתרים בוערים. באוזר שלכם, קלקליה ושכם יש 12 אתרים. כל מה שהגברת יעקוביאן אמרה היא צודקת לחלוטין. אנחנו הגשנו בקשה לקרן הניקיון, יש פה 42 אתרים, לממן אותם לשלוש שנים. יש דיון בעוד שבועיים בקרן, אני מקווה שזה יאושר ונוכל להתקדם ונמצא מימון לפלסטינים להעברת הפסולת שלהם לאתר מוסדר.

בקשר לכוכב יאיר, יום חמישי בבוקר בשעה תשע בבוקר אני נמצא שם עם כל הצוות, אני אשמח שמי שירצה להצטרף ולהראות שיש פה מהומה על לא מאומה.

אנחנו נגיע לשם.

חברים ברשותכם, אין לי זמן להיכנס לפרטים רק ממעוף הציפור, אפתח בדברים שהם חריגים בנוף הציבורי. הנושאים שאנחנו מדברים עליהם בשעה האחרונה קשורים אחד לשני ואפתח ואומר בצורה ברורה, ידינו כרגע אינה משגת. הממשלה כרגע לא יכולה לתת את הפתרון המתאים וההולם, לא לשריפות בשטחים פתוחים וזה בכלל מדינת ישראל ובטוח יותר חזק גם ביהודה ושומרון. וגם אנחנו לא נותנים מענה ראוי לזיהום חוצה גבולות. זיהום חוצה גבולות הוא רחב, הוא גם בשריפות, הוא גם בפסולת, גם בשפכים וכו' וכו'.

מכיוון שאנחנו לוקחים אחריות כמנהיגי ציבור, זיהינו את האתגר הזה והמשרד שלי גיבש תכנית לאומית גם לשריפות בשטחים פתוחים וגם לטיפול בזיהום חוצה גבולות. לצערי הפער מאוד גדול ובשביל ליישם את התכנית הזאת ייקח גם זמן ומשאבים. הפערים הם: אחד, בכל התחומים של חקיקה ותקינה, לא ניכנס עכשיו לפרטים, אבל מיפינו אותם. פערים בתחום של פיקוח ואכיפה אחוד. בכוונה אני שם את המילה אחוד כי זה דבר שבלעדיו לא ייקרה. שלוש, כל הנושא של תמיכה וסבסוד בתחום של מתקנים, שינוע פסולות וכו' וכו'.

למה אני מלאה אתכם בכל הפרטים האלה? אני מבקש מהוועדה הזאת לסייע לנו כמו שסייעתם לנו בתחום המפחמות, לקחת נושאים לאומיים, זיהום חוצה גבולות ושריפות בשטחים פתוחים ולעזור לנו להשתפר בתור ממשלה ולהניע תכנית לאומית שאנחנו נוביל. לצורך זה אני מבקש מכם שתעשו מעקב שוטף ושיהיו פה גורמים גם של ביטחון פנים, גם של כב"א, גם של משטרה וגם של האוצר כי אחרת לא אצליח ללא הגורמים האלה כדי שנוכל להתניע את זה מהר.

תעצור את המשאיות.

רבותי, לגבי הנושא הזה, הדיון הזה בוודאי לא דיון שאנחנו יכולים להיכנס אליו ברמה של 20 דקות. מה שאני כן אעשה, אני הבנתי את האירוע, אני גם קושר אותו לאירועים האחרים. אני אקיים דיון אצלי פה בוועדה, אני מבקש לזמן את האוצר, את משרד המשפטים, את מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, את בני אלבז וראש המינהל האזרחי. נזמן את נציב הכבאות, משטרת ישראל, גם את יוסי דגן וגם את שימי אליאל. נקדיש לנושא הזה שעתיים, לפחות נתחיל להבין את העסק ולבנות צירים לאן העסק הזה צריך ללכת. הדיון מבחינתי יהיה על שני נושאים, כל הנושא של זיהום חוצה גבול, כל עודפי עפר ופסולת בניין שעוברת מכאן לשם, מכיוון ששם זה כמעט חינם ופה זה עולה יקר, אולי מישהו מצא רעיון של חצי מחיר. ונושא שני, כל השריפות באזורים החקלאיים שנמצאים אצלנו. אלה שני הנושאים שנקיים דיון לגביהם. תודה רבה.

אני רוצה להודות לכולם, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.