הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 519

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ח באייר התשע"ז (24 במאי 2017), שעה 9:00

תיקון התקנון האחיד (תיקון 10) (שינוי התקנון של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר)

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

הלשכה המשפטית, משרד האוצר - עפרי גופר

מנהלת מחלקת הפנסיה-שוק ההון, משרד האוצר - שלי סבן

עו"ד, ביטוח לאומי - שלמה מור

סמנכ"ל תקצוב ורגולציה, איגוד קרנות הפנסיה הוותיקות - יאיר כוכב

יועץ משפטי ראשי, קרנות הפנסיה הוותיקות בהסדר - רונן הירש

עו"ד באגף הפנסיה בהסתדרות, ההסתדרות החדשה - ענת יהב

יועץ לענייני חקיקה, ארגון נכי צה"ל - שי פרבר

פעיל, המשמר החברתי - מיכאל שיזף

נעה בן שבת

אתי שבתאי

הילה מליחי

תיקון התקנון האחיד (תיקון 10) (שינוי התקנון של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר)

בוקר טוב חברים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היום 24.5.2017, יום איחוד ירושלים, יום ירושלים. כ"ח באייר התשע"ז. השעה 09:02. אנחנו התכנסנו היום כדי לדון ברביזיה שמוצעת על-ידי. כפי שאתם רואים, אני מחליט לבד. אתם יכולים להביע דעות. מי בעד הרביזיה? יש מתנגדים? אין מי שיענה.

הצבעה

בעד אישור הרביזיה – פה אחד

הרביזיה נתקבלה.

אנחנו דנים ברביזיה.

אדוני, הרביזיה התבקשה בגלל הנושא שעלה בדיון הקודם. אני אזכיר שאנחנו מדברים על מנגנון שבו במקום ההסדר הקיים היום שבו כל הכנסה מונעת את קבלת הקצבה מהקרן, קצבת השארים – אנחנו מדברים על אותה קצבת שארים מיוחדת שניתנת ליתום מעל גיל 21, או להורה שלא עומד ברשות עצמו.

סליחה, אני לא אמרתי שזו רביזיה שקשורה לתקנון אחיד, קרנות הפנסיה הוותיקות.

המודל החדש מדבר על כך שלמעט הכנסות מסוימות שמפורטות פה, כל הכנסה מובאת בחשבון עד סכום של 60% משכר המינימום. אם אנחנו מדברים על ההכנסה פלוס הקצבה שעולים על סכום של 60% משכר המינימום, הקצבה מתחילה להיות מופחתת, אותה קצבה מהקרן. בין הסכומים שאינם מובאים בחשבון, הוועדה החליטה להחריג את קצבת הנכות הכללית ואת הקח"מ, שהיא חלק ממנה. גם קצבאות אחרות שמפורטות פה, גם הכנסה שיקומית, זה היה בדיון הקודם. עלתה פה השאלה של קצבאות הנכים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ולפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. אנחנו מדברים על קצבאות שמשולמות לאדם בגלל הנכות שלו, לא קצבה שמשולמת למשל ליתום של נפגע איבה בגלל שהוא יתום, או לאלמנה או לגורם אחר. מה שמוצע כאן במסגרת הדיון מחדש, להחריג את אותן קצבאות. לפי ההצעה של המוסד לביטוח לאומי, כמו שהציע בדיון הקודם עורך דין שלומי מור, שאנחנו נדבר גם על ההחרגה של הקצבאות כדי לא ליצור אי-שוויון. מדובר על קצבאות שבדרך כלל הן גבוהות יותר מקצבת הנכות הכללית. להגיד שהן לא יעלו על הסכום השווה לקצבת הנכות הכללית. זאת אומרת, הסיכון פה הוא מוגבל.

זה תיקון אחד שמוצע. תיקון שני שמוצע מתייחס להבהרה של הנושא של דמי שכירות שמקבל אדם. אנחנו הבהרנו שדירה שאדם שוכר במקום דירת המגורים שלו, שאותה הוא משכיר, דמי השכירות האלה – שההוצאות וההכנסות מקוזזות – ההכנסות האלה לא יובאו בחשבון ככל שהן לא עולות על אותו סכום. עלה פה חידוד שאנחנו מדברים על דירה אחת. לא יכול להיות שאדם משכיר כמה דירות מגורים שהיו יכולות לשמש למגוריו, כמה דירות קטנות, וכנגדן הוא שוכר דירה, אלא מדובר על דירה, בין אם היא שימשה בפועל למגוריו, בין אם היא נועדה לשמש למגוריו. יש אחת כזאת. זו הדגשה נוספת שביקש האוצר להבהיר בנוסח ולכן מוצע דיון מחדש. אני רוצה להעיר לגבי הנושא של הקצבה לפני שמתחילים לדבר עליה. הכוונה הייתה לדבר על אותו סכום חודשי שמדובר בו לפי חוק הנכים. בחוק הנכים יש גם תשלום חודשי, וגם צפויות להצטרף אליו עוד כל מיני הטבות וגמולים נוספים. אנחנו כתבנו קצבה כדי להבהיר את המהות הזאת. קוראים לזה תגמול, או קוראים לזה בשם אחר – המטרה בכתיבת קצבה היא להבהיר שאנחנו מדברים על אותו סכום רצוף, חודשי, ולא על תגמולים מסוג אחר.

שלום אדוני, שי פרבר מארגון נכי צה"ל. אני מודה לך על הרביזיה. נבקש לחדד שהמילה תגמול כן תיכנס, מאחר שתגמול היא המילה בעולם התוכן של נכים. אפשר להגיד תגמול מכוח חוק הנכים בגובה שלא יעלה על כך וכך, אם זה עונה על בקשת הוועדה. חשוב שהמילה תגמול כן תהיה, מאחר שתגמול הוא המושג בעולם התוכן של נכי צה"ל, ומאחר שיש שני סוגים של תגמולים. יש תגמול של נכים שניתן מכוח אחוזי נכות, למשל נכה צה"ל שהוא 5%, הוא מקבל כ-2,000 שקל; ויש נכה שיכול להיות 20% נכה צה"ל, אבל הוא מקבל תגמול שנקרא "תגמול נצרך", הוא לא יכול לעבוד, וגם זה נקרא תגמול. כלומר, שני המצבים נקראים תגמול, ולכן חשוב לנו שהמילה תגמול כן תופיע. בשורה התחתונה, אם אני אסכם את הדברים, חשוב לנו שהמושג תגמול יופיע כאן. אם אדוני ירצה לסייג את זה בגובה של שיעור מסוים, אין לנו עם זה בעיה, אבל שהמושג תגמול יהיה קיים. תודה אדוני.

רות פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה. אנחנו תומכים בנושא הזה, ולו רק בגלל שצריכה להיות אחידות בנושא של תגמולים וקצבה. וזו לא קצבה, ולכן אנחנו היינו רוצים מאוד שיהיה כתוב תגמול.

מה אומרת היועצת המשפטית?

כשדיברנו על המונח קצבה, רצינו להבהיר שזו אותו תשלום חודשי. נכון שבחוק התגמולים משתמשים במילה תגמול, זה חוק הנכים (תגמולים ושיקום), וגם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. עם זאת, אני רוצה שאנחנו נבהיר שזה אותו סכום חודשי. שלא יהיה כל ספק שאנחנו מדברים על אותו תגמול חודשי - - -

אז תכתבו את זה במפורש, גם אם זה תגמול לפי מה שאמרת.

שלי סבן, מנהלת מחלקת ביטוח חיים ברשות שוק ההון. אני רוצה להתייחס. ראשית, אנחנו לא מכירים מה המשמעויות של המונח תגמול, ולכן אנחנו נשמח לא להוסיף אותו לנוסח. עם זאת, הכוונה היא ברורה בקצבה, ואני אתן דוגמה איפה אנחנו גם משתמשים במונח קצבה מכוח חוקי השיקום. בתקנונים של קרנות הפנסיה החדשות אנחנו מקזזים מול קצבאות מכוח חוק השיקום, ואנחנו קוראים לזה שם קצבאות ולא תגמולים, ואין עם זה שום בעיה. מאחר ואנחנו לא מכירים - - -

מה היה אומר אבשלום קור? זה נראה לי סמנטיקה.

המונח הוא קצבה. קרנות הפנסיה מכירות את המונח קצבה, מקזזות מול קצבה חודשית, לצורך העניין. אני לא יודעת לאיזו הרחבה זה יכול להגיע. אנחנו לא חלוקים פה על המהות. אין לי בעיה לומר לפרוטוקול שהכוונה היא כמובן - - -

אם אתם לא חולקים על המהות, אז אני מבקש, תשאירו את שני המושגים. זו ההמלצה שלי.

אדוני, אנחנו משאירים את המונח קצבה כי אנחנו לא יכולים להגיד קצבה או תגמול. אנחנו צריכים להגיד אחת מהם.

קצבה שהיא תוצאה של תגמול. תמצאו את הנוסח, זה עניין טכני, חברים.

החשש שלנו שהמונח תגמול מרחיב.

ואם נגיד תגמול שהוא קצבה לפי חוק הנכים? אם שאלת מה היה אומר אבשלום קור, אבשלום קור היה אומר קצבה במובן הזה שהיא קצובה והיא משולמת בקצב, זאת אומרת, היא חוזרת על עצמה. סכום שחוזר על עצמו.

ולא כל מיני סכומים חד-פעמיים, הטבות כל שהן.

והתגמול?

הוא יכול להיות חד-פעמי.

תגמול יכול להיות חד-פעמי, כל מיני הטבות רכב. דברים כאלה שלא נכנסים.

אם אפשר, אדוני, אני אתן את הרקע ההיסטורי למה – שי פרבר, ארגון נכי צה"ל. כשבן-גוריון ב-59' חוקק את חוק הנכים, הוא אמר תגמול זה עולם תוכן אחר מקצבה. קצבה יכולה להיות בעקבות מצב שקרתה לאדם תאונת דרכים, חס ושלום, קרה לו משהו, והמדינה נותנת לו פיצוי סוציאלי על מה שקרה לו. זה מעולם המערך הסוציאלי. תגמול הוא מושג שבו המדינה שלחה בן אדם, וקרה לו משהו, ולכן המטרה פה היא מטרה שיקומית, שהיא קטגוריה מעל הקטגוריה הסוציאלית. בשורה התחתונה, כולנו מסכימים על הסכום הזה, אבל יש מושג תגמול ויש מושג של קצבה, ואלו שני דברים נפרדים אדוני.

רגע, אולי מצאנו איזו נוסחה.

אפשר להגיד קצבה לפי חוק הנכים, ובסוגריים לקרוא לזה תגמול, או משהו כזה. אנחנו כן רוצים להבהיר שמדובר פה בקצבה. אני מבינה שאתה אומר שבעולם התוכן של נכי צה"ל חשוב להבהיר שזה תגמול, עם כל המשמעויות הגבוהות שבאות עם זה, אבל אנחנו מדברים על התקנון של הקרן, והקרן לא - - -

נעה, אני חושבת שבעצם האמירה, במה שנאמר פה – הרי מדובר פה במשהו מהותי.

נכון, גם בשם החוק, חבר הכנסת אבו מערוף. בשם החוק מופיע תגמולים ושיקום, וגם התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כמו שכתוב.

נעה, ממה שאני שומעת מדבריו, מדובר פה במשהו מהותי. שוב פעם, גם בדיון הקודם לא הכרנו את הנושא, הלכנו, חשבנו ובאנו בנפש חפצה לקראת בתיקון הזה. אנחנו לא מכירים, ואני חוששת – זה נאמר במפורש, יש פה פיצוי שהוא לא קצבתי, הוא פיצוי על נזק, וכאן אנחנו מדברים על משהו שהוא הרבה יותר סוציאלי ובסיסי.

אתם משתכנעים?

אם זה לא מהותי, מה הבעיה? אם זה לא מהותי וזה רק נוסח, זה לא אמור להיות - - -

כמו שאמרתי בהתחלה, לי חשוב שתהיה שורה תחתונה ברורה. יש שני מצבים – יש מצב שבו אדם מקבל מכוח חוק הנכים לפי אחוזי נכות. נניח שהוא 40% נכות, אז הוא מקבל 1,600 שקל. זה המקרה הקל. זו הקצבה הרגילה של מה שמכירים בביטוח הלאומי. יש מצב של אדם שהוא 20% נכה צה"ל, אבל הוא עדיין מקבל 4,000, או 8,000 שקל מכוח חוק הנכים מאחר שהוא לא מסוגל ללכת לעבוד בכלל, כי יש לו פגיעה נפשית למשל והוא לא מסוגל לעבוד. לי חשוב שבשני המצבים האלה – הן במצב הראשון, שהוא המצב הקלאסי, שבו אדם מקבל רק מכוח אחוזי נכות, וגם במצב השני, שבו אחוזי הנכות שלו לכאורה נמוכים, אבל הוא לא מסוגל לעבוד והוא מקבל קצבה גבוהה, שני המצבים האלה נכנסים בקטגוריה.

הם נכנסים בקטגוריה, אבל במגבלת הסכום.

במגבלת הסכום בסדר גמור.

מבחינת הקרן, שניהם נחשבים. גם תגמול נצרך הוא הקצבה החודשית.

שלומי מור, המוסד לביטוח לאומי. אם אני מבין את התמונה נכון, יש הבדל בין קצבאות הנכות לבין תג"מים לבין נכה נצרך. להבנתי, זה לא מופיע היום בנוסח, ולהבנתי, גם לא התכוונו שזה יופיע בנוסח, כי זה דומה יותר להבטחת הכנסה. אם הבטחת הכנסה מובאת בחשבון, גם נכה נצרך צריך להיות מובא בחשבון. יש פה הרחבה שהיא מהותית, היא לא רק נוסחית, שיהיה ברור. קצבה זה בגין הנכות. תג"מים, נכה נצטרך, כל מה שעכשיו מכניסים לחוק – נכון שזה גם בגין הנכות במובנים תפקודיים ויכולתו של האדם להשתכר, אבל היא לא פר-אקסלנס בגין הנכות, והיא חורגת ממה שהתכוונו לו. היא יותר קרובה להבטחת הכנסה, שגם היא מובאת בחשבון, אז יש פה בעיה.

רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה. אני רוצה להגיד שמה שאמר עכשיו עורך דין שלומי דווקא מחדד את מה שאני רוצה להגיד. תזכרו שכל הנושא הזה כולו היה מבחן ההכנסה – האם הבן אדם נצרך, כן או לא? עכשיו אומרים אנחנו רוצים לא לכלול את הקצבה במסגרת מה שאנחנו מחשיבים בהכנסה. אנחנו מורידים אותה, כאילו זו לא הכנסה אצלו. כשאנחנו אומרים תגמול, זו בדיוק הכוונה, כי נכי צה"ל, במהות שלהם, כמו שאמר שי, מקבלים – זו לא ממש קצבה חודשית, זה יכול להיות סכום לסייע לו בחיים מהנכות שלו. הרי לא נותנים לו בגלל הטייטל שלו, אלא בגלל היותו נכה. ולכן החידוד הזה הוא חשוב מאוד כדי להסביר שזו לא קצבה קצובה של כל חודש. אני רוצה להגיד משהו על מה שנאמר פה, כי בתקנון האחיד של קופות הפנסיה הרגילות, שם התחילו בדבר הזה שלא היה נכון. אם שם היו מתחילים בצורה נכונה וכותבים תגמול ולא קצבה – אבל אי-אפשר לקחת ממקום שלא חידדו את זה ולהגיד שם לא חידדו, אז גם לא נחדד פה.

אני רוצה לסכם, ברשותכם. היות ואתם אומרים שמבחינת מהות זה אמור לשנות שום דבר, זו טרמינולוגיה, כדי למנוע ויכוחים בעתיד בבתי משפט ותביעות מיותרות, אני מציע שנשאיר את הנוסח של קצבה. והפרוטוקול אומר את מה שאמרתם, ומי שרוצה, שיחזור. אמרתם שאתם לא מחפשים פה שינוי מהותי. אז אם אין שינוי מהותי, שלא ניתן עבודה מיותרת לבתי משפט. אני חושב שזה יותר ברור ויותר חד ויותר מתאים לכולם.

אדוני, אולי רק שיתייחסו לזה במהות.

אולי בדברי ההסבר.

לא, אין לנו עדיין דברי הסבר.

אז הפרוטוקול זה מספיק טוב.

אני רוצה להסביר שלפני הדיון הקודם דנו אם קצבת הבטחת הכנסה היא קצבה או לא קצבה, והיא לא נכללת פה ברשימת הסכומים המוחרגים. דיברנו על קצבת שארים שהיא לא קצבה תחליפית לזקנה. דיברנו על כל מיני קצבאות אחרות שהן תומכות ועדה ונובעות גם מהמצב החברתי שלו וגם מהמצב הסוציאלי שלו מבחינת הכנסה, והם לא נכנסו לחריגים. לכן אני חושבת שצריך להצטמצם פה, ואם המונח הנכון בחוקי התגמולים הוא תגמולים וזו עדיין קצבה, אז - - -

למעשה, שינוי כזה כפי שמציגים אותו – שוב פעם, אני לא מבינה אותו, אבל אם אני מבינה שזה חלף הבטחת הכנסה כמו ששלומי אמר – זה שם בעדיפות את נכי צה"ל על הנכים הרגילים שמקבלים מביטוח לאומי, וזו לא הייתה התכלית בוודאי.

יאיר כוכב מקרנות הפנסיה הוותיקות. ברשותך, שני נושאים אחרים שקשורים לרביזיה, אבל לא למילים תגמול או קצבה. לא ברורה התוספת של המילה "אחרת" במשפט הראשון. אין לו הכנסה אחרת העולה על 60%.

המילה אחרת נועדה להגיד שזו לא הכנסה – כשאנחנו שואלים אם הוא אדם שעומד ברשות עצמו, אנחנו לא מביאים בחשבון את ההכנסה של הקצבה. כי אחרת היינו אומרים שגם הקצבה עצמה שמשולמת מהקרן היא גם הכנסה. מבחן ה-60% משכר המינימום מופיע לנו פעמיים. מופיע לנו בהגדרה שאינו עומד ברשות עצמו, ואחרי זה הוא מופיע לנו במנגנון ההפחתה. כיוון שבמנגנון ההפחתה מביאים בחשבון גם את הקצבה וגם את ההכנסה האחרת, רצינו להבהיר שאינו עומד ברשות עצמו – שאנחנו מסתכלים רק על ההכנסה האחרת. אחרת היית ממילא מוציא את האדם - - -

יש לי עוד נושא אחד, ברשותכם. בדיון הקודם הוראת התחולה הוארכה לשבע שנים, כשבהמלצה לדיון זה היה שלוש שנים בלבד. אנחנו מתנגדים לזה נחרצות, ברשותך, ואני אסביר למה. ראשית, מדובר בתקדים, אנחנו מדברים על שבע שנים אחורה.

רק שנייה, אני אבין מה אתה אומר. אני צריך דברי הסבר.

השאלה הייתה ממתי מחילים את התיקון הזה, אם הולכים שבע שנים אחורה, כל מי שיכול היום לתבוע ולהגיד גם אני רוצה, או הולכים רק ממועד פסק הדין. דנו בזה בדיון הקודם. היה פה מקרה אחד שאמר שהוא היה מחוץ לפסק הדין. בסופו של דבר עלה הסיכום הזה.

אתם רוצים להחזיר את זה לשלוש?

שלוש שנים. אני אסביר, ברשותך, למה. קודם כל, הקרנות נהגו ברוח התיקון הזה בצורה מלאה. לא ברור אם היה נכון לעשות את זה, אבל בכל מקרה, ברוח התיקון הנוכחי, הקרנות נוהגות כבר הרבה מאוד שנים. מה שמטריד אותנו זה לא ספציפית שלוש שנים או שבע שנים, אלא התקדים שזה יוצר. ללכת שבע שנים אחורה יוצר תקדים לתיקון תקנון בדיעבד. במקרה הנוכחי, מה שמטריד אותנו זה שהתנהגנו כמו שצריך, לכן אין סיבה מהותית ללכת שבע שנים אחורה.

בדרך כלל זה שבע שנים אחורה.

זה מה שרציתי להגיד. ברשותך - - -

אני עונה כי אני רוצה לקצר. יש לי דיון נוסף בעוד תשע דקות ואני רוצה להתחיל בזמן. דבר שני, אני חושב שיש לכם רשת ביטחון של המדינה. זה לא יגרום לכם להוצאה שלא יהיה לכם כיסוי עליה.

אני אגיד את שני הדברים שאמרת. אחד, לא תמיד זה שבע שנים. בחוק חובת ביטוח זה שלוש שנים. אם עושים התיישנות בחוק חובת ביטוח, זה שלוש שנים. זה דבר ראשון. תיקונים בתקנון האחיד – לכל הידוע לי, אין תקדימים של שבע שנים אחורה. זה הדבר השני. הדבר השלישי, לעניין רשת הביטחון, מי כמוך יודע, בענייני גיל פרישה, רשת הביטחון היא לא רשת שאומרת לא משנה מה יקרה לקרן, יהיה לה כסף. זו לא אמירה של אוצר המדינה כלפי הקרן. אני שמח שזו לא אמירה, כי זו אמירה שדי ברור שכנראה אין מאחוריה הרבה. ולכן לו רק בגלל התקדים, אדוני, והסיבה הנוספת – אנחנו נוהגים לפי התיקון הזה כבר הרבה שנים. זה לא שהתיקון הזה משנה סדרי עולם. התיקון הזה נולד בגלל הוראה של בית משפט שמבקשת מהממונה על שוק ההון להסדיר את הכללים האלה. אנחנו נוהגים לפי הכללים האלה.

מה אתם אומרים, אנשי האוצר?

אמרנו את זה גם בדיון הקודם. מבחינתנו מדובר בתקדים שהוא בעייתי. עם זאת, מאחר שמדובר בכך שהתשלומים ישולמו מעתה ולא רטרואקטיבית, זה מה משהו שהסכמנו לו לאור בקשה של - - - עם זאת, חשוב לציין בעניין הזה שאנחנו מזדהים עם החשש מתקדים, ולכן חידדנו את זה לפרוטוקול גם בדיון הקודם, ואנחנו חוזרים ומחדדים את זה.

ברשותך, אדוני, מענה לשלי. שלי כמובן מדייקת, והתשלום יהיה מעכשיו קדימה. אני לא מפחד מהמקרה הספציפי – בטווח של בין שלוש שנים אחורה שאני מבקש לשבע שנים אחורה שהוועדה מציעה, כנראה שיש אדם אחד-שניים-שלושה. זה בטח בעשרות בודדות. אני מפחד מהתקדים שהוועדה יוצרת כלפי תיקונים בדיעבד. אני חושב, עם כל הכבוד, שכנראה אנשים - - -

אני סומך עליכם שבמקרים הבאים תדעו לא לראות בתקדים הזה כדבר מחייב. בבקשה.

עפרי גופר, מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. אני רוצה להגיד שגם בדיון הקודם דיברנו על הנסיבות הספציפיות של המקרה הזה, ושאנחנו הצהרנו לפרוטוקול שאנחנו לא רואים בזה כתקדים למקרים אחרים.

אבל מי כמוך יודעת שאנחנו לא - - -

תודה רבה על התשובה שלך.

אבל יש מקרה ספציפי, אדוני. בשביל בן אדם אחד ספציפי ליצור תקדים – אני חושב, עם כל הכבוד.

אנחנו נסכם. בבקשה.

אדוני, הובהר שאנחנו לא מדברים פה על תחילה רטרואקטיבית, אנחנו מדברים על החלה על מקרים שקרו גם במשך שבע שנים אחורה. התשלום מול כולם יהיה מכאן ואילך. מובהר פה בנוסח שלא יחול שינוי בקצבה של מי ששולם לו עד היום רק בגלל התיקון הזה. זה לא מה שישפיע לטובה או לרעה – לא יגדיל את ההכנסות של מישהו ולא יקטין. מי שקיבל את הקצבה עד היום, ימשיך לקבל באותה צורה. זה בכל זאת מתוחם, והמטרה היא לא לתת מענה למקרה שתהיה תביעה שתבוא, ושאנשים יוכלו להיכנס בגדרי המקרה, ולא להשאיר את זה ליד המקרה מתי הובא לתיקון תיקון התקנון הזה, שהיה צריך להיות מובא לפני הרבה שנים, ובמהלך התקופה הזאת יכול היה אדם לתבוע ולהיכנס לגדר הזכאים באותה צורה. לא להשאיר את זה ליד המקרה. מבחינת התיקונים, אני אקרא את התיקונים המוצעים. בסעיף 1ב(1)א.

"א. קצבת נכות כללית, לרבות קצבה חודשית נוספת של המוסד לביטוח לאומי, או קצבה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב] לרבות מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, המשולמת לאדם בשל נכותו עד לסכום השווה לסכום קצבת נכות כללית שהייתה משולמת לו אילולא היה זכאי לקצבה כאמור לפי החוקים האמורים".

"(3) דמי שכירות שמשולמים בעבור נכס שבבעלותו, למעט דמי שכירות שאדם מקבל בעד השכרתה של דירה אחת שבבעלותו שאינם עולים על דמי השכירות שהוא משלם בעד שכירות של דירה אחרת למגוריו; סברה הקרן כי דמי השכירות שמשולמים לשאיר נמוכים מדמי השכירות הראויים בנסיבות העניין, תהיה רשאית שלא להתחשב בדמי השכירות שמקבל השאיר אלא להתחשב בדמי השכירות הרעיוניים אם מצאה כי הפער בין דמי השכירות בפועל לדמי השכירות הרעיוניים עולה על 25%". וכאן יש הגדרה של דמי שכירות רעיוניים.

התיקונים האלה כולם נשארים כפי שהם. על כולם דובר בדיון הקודם, ולכן אני לא אקרא. שאר התיקונים שמסומנים פה הם תיקונים שדובר עליהם בדיון הקודם.

אדוני, רק עוד דבר אחד. הגיעה הבוקר פנייה לוועדה, ביקשו להתייחס אליה. פנייה של מישהי שאמרה שהיא נדחתה על-ידי הקרן והיא עובדת. כל המטרה של העבודה שלה היא מטרה שיקומית. היא אומרת שבגלל ההכנסה שלה מהעבודה, שהיא צורת השיקום שלה, הורידו לה את גם קצבת הנכות והורידו לה גם את הסכומים בקרן. הבעיה הוצגה, ואנחנו מדברים על השינוי – דיברנו על זה בדיון הקודם – במנגנון הקרן. אם עד היום מה שאמר תקנון הקרן – עכשיו אנחנו שומעים שלא כך נהגו – כל הכנסה הייתה אמורה לשלול את הזכאות לקצבה מהקרן, כאן מוצע מנגנון של אי-התחשבות בהכנסות מסוימות עד לסכום של 60% משכר המינימום. שוב, אני חייבת להגיד, רק שנבין, היום אנחנו שומעים שהקרן נהגה אחרת, אנחנו לא הצלחנו לקבל מהקרן מידע על איך היא נהגה עד היום. אנחנו הסתמכנו בזה על מה שאמרו לנו מהאוצר.

יהיה אפשר לקבל את התגובות שלכם בכתב?

כן, בוודאי.

אבל זה לא קשור לאישור הרביזיה. אני מבקש לקבל בכתב. וכשאתם מתחייבים, תעמדו בהתחייבות. תודה לכם. אנחנו מאשרים את הרביזיה כפי שנקראה פה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור הרביזיה – פה אחד

הרביזיה נתקבלה.

הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.