הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 99

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום ראשון, כ"ה באייר התשע"ז (21 במאי 2017), שעה 13:00

פניות ציבור בנושא שריפות הענק וזיהום האוויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

ברוך ובר - מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה

גדעון מזור - מנהל מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה

גלעד בן ארי - ראש אגף חירום, המשרד להגנת הסביבה

לבנה קורדובה - ממונה על מערך הארצי לניטור אוויר, המשרד להגנת הסביבה

טפסר בכיר משה סויסה - מפקד מחוז דרום, המשרד לביטחון פנים

צביקה מויאל - מפקד תחנה אזורית אשדוד, המשרד לביטחון פנים

אבינועם בירן - מבקר הרשות כב"ה, המשרד לביטחון פנים

רועי צוקרמן - רמ"ד הערכת סיכונים מחוז דרום, המשרד לביטחון פנים

דפנה זעירא - מהנדסת אזורית לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

ישי לוי - ראש תחום מחצבות, רשות מקרקעי ישראל

ישראל סקופ - מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל

משה ליבר - ראש מועצת חבל יבנה

דורון לוז - מנכ"ל מועצת חבל יבנה

יעקב פלאצי - מנהל אגף רישוי עסקים ואיכות הסביבה, עיריית אשדוד

ד"ר אהוד ויצמן - סגן מ"מ ראש העיר, עיריית יבנה

אליהו מזוז - חבר מועצת העיר יבנה, עיריית יבנה

עדי ינקילביץ - עורך דין, חבר מועצה, עיריית יבנה

ליאור דיין - תושב יבנה

ד"ר ענת רוזן - מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה

בועז רענן - פורום הציבור לאיכות הסביבה באשדוד, תושב אשדוד

יהושע קנטי - פורום הציבור לאיכות הסביבה אשדוד

אבי פוקס - תושב מושב בני דרום

אבי סייג - אזרח, תושב גדרות

יעל גביש-תבור - אזרחית מודאגת, תושבת שדמה

מיכל גלעד - אזרחית, תושבת שדמה

מרינה שטיימן דורון - תושבת העיר יבנה

פרץ שמי - מוזמן לוועדה

שחר דוד - מוזמן לוועדה

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינוח-קואולמן

ר.כ., חבר המתרגמים

פניות ציבור בנושא שריפות הענק וזיהום האויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד

ברוכים הבאים לדיוני הוועדה לפניות הציבור בנושא שהפך ליותר ויותר אקטואלי, בהנחה שאפשר לומר ממש updated, מעודכן ואני לא שמח על כך. חשבנו שהשריפה תכבה או תשקע באשדוד, באזור אשדוד, הרבה יותר מוקדם והנושא הוא שריפות הענק וזיהום האוויר באתרי פסולת סביב העיר אשדוד.

לכאורה זה עניין לא כל כך חשוב, כמו העניין המסוק של טראמפ, איזה צבע יש לו ומבחינת ההתעניינות הציבורית, אבל אני מודה לערוץ הכנסת שהקדיש את הערוץ לדון בנושא הזה, כי לילדים ולקשישים שנושמים את האוויר באזור, זה לא פחות חשוב מאשר באיזה רכב – השני או השלישי – יישב נשיא ארצות הברית בסיור ליד הכותל המערבי.

אני רוצה לומר לכם משהו מניסיון אישי. אני גרתי באשדוד לפני הרבה הרבה שנים, יותר מ-30 שנה. וכל ערב היינו מרגישים איזו שהיא רוח שאינה מצויה שם, שאמרו לנו אז - היינו אז יותר תמימים, פחות מודעים – שזה מאגני החמצון שליד הנמל וזה מפיץ ריח מאד קשה. לפעמים היה קשה לנשום. אני יודע על אנשים שהיו צריכים לעזוב את אשדוד בגלל שהיו להם בעיות של נשימה באותה תקופה.

חשבתי שכבר עברו הזמנים האלה, כי היום, בלי עין רעה, האזור התפתח מאד והנה אנחנו שומעים שכל האזור ומפניות רבות שהגיעו לוועדה, בעקבות ריח חריף שסבלו בעיקר בשבוע האחרון, מה-16 במאי מענני עשן והם פנו למוקדים העירוניים באשדוד ובמקומות נוספים ואמרו שהבעיה ידועה. אבל מי שהרגיש את זה, זה היה קשה מאד.

אני רוצה לנצל את השידור החי, לפנות לתושבים באזור שרוצים לפנות אלינו, שיפנו למייל של הוועדה – זו ועדת ציבור – vz@knesset.go.il, או בפקס, מי שאין לו מייל: 02-6408931. אפשר אפילו בזמן השידור לשלוח לנו עדויות ותלונות.

העיקר, כך כתבו לי פה, אני לא בטוח שזה העיקר, הפחד מאי הוודאות ומהחשש. אני חושב שהעיקר זה באמת קשיי הנשימה, אבל שניהם זה אותו דבר, כי גם כשאדם חושש שהוא מתחיל לפתח קשיי נשימה ואם הוא אדם חולה אסטמה או קשיש או ילד, אז הוא נכנס לקשיי נשימה.

אני אקצר בפתיח. האזרחים קיבלו הוראות סותרות מהמוקדים השונים, כך לפי הדיווחים. חלק מהמוקדים הודיעו שלא לצאת מהבית, לא לפתוח חלונות. היו תושבים שהתקשו לנשום בפנים ובעיקר קשישים, חולי אסטמה ונשים בהיריון.

הדליקה הספציפית פרצה ב-15 במאי 2017, יום שלישי בערב, באמת בבריכות החמצון, שאני זוכר אותן מאז. השריפה בבריכות החלה בגלל שריפת קוצים שגרמה לבעירת מעמרי פסולת בפאתי הבריכות. התלונות על ריח חזק וזיהום אוויר הגיעו למשרד להגנת הסביבה מאשדוד, יבנה, ניר גלים, עד תל אביב ובת ים זה הגיע. המשרד להגנת הסביבה אומר כי גם לאחר כיבוי השריפה קיים קושי לטפל בבריכות עצמן.

אני רוצה לציין שהנושא חשוב, שהרבה תושבים הגיעו מרחוק ואנחנו ניתן להם לדבר. כוננים של המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים אשדוד היו באזור החל מתחילת השריפה לצד כוחות הכיבוי. הם שפכו מי קולחין לנסות לכבות את השריפה. אני לא מבין בזה, כי יכול להיות שלפעמים שאתה שופך מי קולחין – נשמע מהמומחים – זה עוד מעלה יותר את העשן.

השליטה על האש וכיבוי השריפה הסופית ארעה רק אתמול – חמישה ימים לאחר שפרצה. לאחר מאמצים רבים הצליחו הכבאים לכבות את האש. עכשיו האחריות להמשך הטיפול הועברה לעיריית אשדוד ולמשרד לאיכות הסביבה ואנחנו נדון לא רק על מה שהיה, אלא בעיקר על מה שיהיה. אחרת לא היינו מתכנסים.

ממדי הנזק לסביבה וזיהום האוויר שנגרם מהעברה הזאת הם אדירים. אין לנו עדיין נתונים מדויקים, אבל אני יודע שהם נמדדו. אנחנו נבקש לקבל את המדידות. מדובר בחשש אמיתי לבריאות הציבור ויש תחושה שהעניין לא כל כך מטריד את מעצבי המדיניות ומקבלי ההחלטות, שאחראים למחדל. אנחנו רוצים להפריך את התחושה הזאת. מדובר במחדל מתמשך שפוגע במאות אלפי תושבי האזור.

אני רוצה לספר לצופים ואולי אתם יודעים את זה כבר, שיש החלטת ממשלה מלפני שלוש שנים בדיוק – 4 במאי 2014 – החלטה ממשלה מפורטת שקראתי אותה, שמחייבת את רשות מקרקעי ישראל לטפל במפגע ומחייבת הקמת ועדה בין משרדית בהובלת המשרד להגנת הסביבה וטיפול במפגע הזה. עד היום אנחנו לא יודעים על שום דבר משמעותי שנעשה עד כה, בדיוק שלוש שנים.

זאת ישיבה ראשונה בנושא של הוועדה שלנו. אני כבר אומר שזו לא הישיבה האחרונה. היעד שלנו והמטרה, לדווח על סיום המחדל המתמשך שפוגע בבריאותם של מאות אלפי תושבי האזור, כי גם מחר יכולה לפרוץ שריפה כזאת.

אחת הסיבות שאמרו לי – אני צריך לבדוק את זה בדיון הזה – שיש גנבי מתכת שרוצים למכור את המתכת לסחורה, אז הם מדליקים את הערימות שם באזורים, באתרים ששם קבורים הרבה חומרים, כדי שהמתכת תצא. זאת אומרת יש פה גרימת שריפה ולא רק מקרה.

אומרים לי שאין בעיה של מימון ותקציב, אבל יש בעיה של אי ביצוע; וסיפרו לי שהמדינה השקיעה או הקציבה 64 מיליון שקלים. רבותי, אני הייתי יכול לעשות המון דברים ב-64 מיליון שקלים. אני לא יודע איך יכול להיות ש-64 מיליון שקלים, במשך שלוש שנים, עוד לא נעשו.

למה החלטת הממשלה לא יושמה ולא בוצעה. למה האזור לא מוגדר. מה כמות השריפות שהתרחשה באזור בשנים האחרונות. מה הנתונים על מדידת גובה זיהום האוויר והנזק הסביבתי מסביב. אני מבין שעיריית אשדוד הוציאה בשנת 2016 מכרז – האם יש זוכה, קבלן מבצע והאם התחילו את העבודות ואם לא, מה לוח הזמנים שמחייב.

צריך לדבר על אתר רתמים, או שבמשך הדיון זה כבר יהיה? אני לא רוצה להאריך, אבל יש פה נושא שנקרא אתר רתמים, ששימש בעבר כאתר להטמנת פסולת מעורבת ותעשייתית. הוא כבר נסגר בשנת 2003, יותר מ-10 שנים והשריפות מתחוללות באזור – כמו שדיברנו – בגלל חפירה עבריינית של מחפשי מתיכות.

על החלטת הממשלה משנת 2014 כבר שמענו. רשות מקרקעי ישראל – אני מקווה שהם פה – הייתה אמורה להכין תכנית לצורך כיבוי מהיר ודחוף של הבעירות. התכנית הייתה אמורה לכלול אמצעי גידור, פיקוח שוטף וניטור תקופתי. החלטת הממשלה כוללת גם ועדת היגוי וביוני 2016 התפרסם מכרז.

אנחנו רוצים לשמוע מרשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, עיריית אשדוד, מכבי האש, כיצד הם מתכוננים לטפל במפגע החמור הזה, בטרם יקרה אסון גדול וכבד, שברוך השם הפעם זה לא קרה.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור בראש ובראשונה, כאשר בדרך כלל אנחנו נותנים לפונים ראשונים.

יש לנו כאן ראש מועצה.

אבל יש לנו פה את ראש המועצה האזורית חבל יבנה, משה ליבה, אז אתה תפתח את הנושא ואחר כך נפנה לפונים.

טוב, שלום לכם. אנחנו באזור נמצאים ממזרח לאשדוד וסובלים מאתרים שדיברת עליהם, כבר הרבה מאד שנים. זאת אומרת גם רתמים וגם מאזור א'-א'. צריך להבין ואני לא רוצה להיכנס למה שהיה בימים האלה. מכבי האש יעשו את הבדיקות שלהם כמה זמן זה לקח והאם היה צריך להיות יותר מהר, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל קדימה.

גם החלטת הממשלה לגבי רתמים, היא מיושמת היום בצורה חלקית. לאתר רק גורמים לו להיכבות, גורמים לו לא להיות פעיל מקומית. זה ממשיך לבעבע, זה לא שיקום. את האתרים האלה צריך לשקם. את רתמים צריך לשקם ולא משקמים אותם. מכבים אותם. א'-א', שזה אזור צמוד לרתמים, בדיוק באותו מצב, גמר להיות פעיל כאתר אשפה בשנת 2004 והוא בכלל לא מטופל. הוא בוער עד היום. אני הייתי באתרים ביום שישי – גם בבריכות החמצון וגם ברתמים וב-א'-א', שהם סמוכים. האתרים עובדים. האזור, התושבים סובלים.

זה לא בעיה של איכות חיים. זו בעיה של בריאות בסיסית מאד של הציבור. בימים האלה האנשים לא יכלו לצאת מהבתים וגם בבתים לא יכלו להיות. אנחנו דורשים בכל תוקף - אני חושב שזו דרישה מינימאלית, בסיסית - לטפל בתארים האלה. צריך גם להבין שהמושבים, בעיקר ניר גלים ובני דרום, עוד סובלים ממפעלים באזור, מהגן וממפעלים נוספים שהם מפיצים ריח ורעש כבר שנים. כבר הרבה מאד שנים.

יש לכם מדדים כמה זה מרעיל, חוץ מריח ורעש?

הבנתי שבמדידות שעכשיו עשו מדדו חלקיקים, לא בדקו איזה חומרים יש באוויר. אנחנו ביקשנו לדעת איזה חומרים יש, לא קיבלנו תשובה. לא הייתה מערכת מדידה כזו, ככל שאני יודע. אנחנו דרשנו את זה. אנחנו צריכים, אנחנו דורשים בכל תוקף שרמ"י, ביחד עם עיריית אשדוד – שהאתרים בתחומן – ובתחום שלנו דרך אגב זה רתמים, שכרגע מטופל רק ברמה של כיבוי וזו לא פעילות שהמועצה יכולה לעשות. אין לנו מספיק כסף לשקם את האתרים האלה. צריכים לעשות את זה באופן מידי. אנחנו לא יכולים להמתין לזה.

בריכות החמצון, שכרגע בערו, בימים האלה, לא שייכים לשני האתרים האלה. הם סמוכים, כקילומטר מזרחה מהם. הם צריכים להיות מטופלים גם. 15 שנה מאז שנטשו אותם – אשדוד נטשה אותם, העבירה את השטח לרמ"י, ככל שאני יודע – אבל זה בשטח המוניציפאלי של אשדוד והם צריכים להיות מטופלים. אי אפשר להזניח אותם בצורה כזאת.

כשאתה אומר "מטופלים", אנחנו נשאל את אנשי המקצוע מה זה הטיפול הזה. אתה אומר שזה מבעבע.

זה מבעבע. יש ברתמים, באזורי הפסולת, מה שנקרא כיבוי, שזה מה שעושים ברתמים, שזה בערך אקמול לחולה סרטן, שזה יספיק לזמן קצר מאד, זה יבעבע בסופו של דבר; ויש שיקום. שיקום זה פעולה הרבה יותר אגרסיבית, חפירה, בדיקה וניקוז של החומרים. יש מומחים שיסבירו את זה יותר טוב ממני.

רק לטובת הצופים ולטובתי, מה הם היישובים בחבל יבנה.

חבל יבנה, הרלבנטיים, זה ניר גלים, בני דרום, אחר כך יש לנו את קבוצת יבנה מזרחית, יש לנו את בן זכאי קצת צפונה משם. אלה היישובים. גם בית גמליאל, שזה אחרי העיר יבנה.

ואשדוד עצמה?

אשדוד עצמה היא יותר מערבית אלינו. הם סובלים.

אשדוד פחות סובלת?

לא. השבוע זה התחלק באופן שוויוני. הנזקים התחלקו. דרך אגב, עד היום אנחנו סבלנו היום. השבוע הייתה חלוקה קצת יותר הוגנת, אבל זה קטסטרופה. אי אפשר לחיות ככה. ממש אי אפשר לחיות ככה. זה צריך קדימות, יותר מכל דבר אחר.

טוב. אנחנו נפנה עכשיו לתושב בני דרום, אבי פוקס. בבקשה. אם אתה יכול להוסיף על מה שאמר ראש המועצה, לא לחזור על דברים.

אני אשתדל להוסיף על מה שאמר ראש המועצה, מה שנקרא בראות שלנו, בראות האזרחים. קודם כל בוודאי שהיינו ואני חושב שגם זה המקום להגיד, דיברנו על החלטת הממשלה בנושא רתמים. החלטת הממשלה הייתה צריכה וצריך היה להרחיב אותה גם ליתר המקומות, ליתר האתרים הבעייתיים. היא לא יכולה להתמקד ראש בנושא רתמים.

נושא החלקיקים באוויר, שאתה אמרת עוד שזכרת מלפני 30 שנה, בעיות האוויר, זה דבר שגרתי שלא קורה רק בתקופות שיש בהן שריפות, כתוצאה מפליטות שיוצאות מאותם אתרים שעדיין לא מטופלים ולכן צריך להדגיש ולסייע לפעול יותר לצורך הטיפול במקומות האלה.

עוד נקודה שהיא מאד חשובה. כשקורים אירועים כאלה בסדר גודל כזה, שהם גורמים לפגיעה רחבה באוכלוסייה מבחינת יכולת לנשום, להסתובב בחוץ, אני חושב שהיה נכון לטפל בסיטואציה של מתן תשובות לאזרחים – מה ניתן או מה לא ניתן לעשות. אצלנו לא התקבלו שום הנחיות ברורות מה קורה. גני הילדים ממשיכים לפעול, הילדים משחקים בחוץ.

אני מניח שהנושא הזה קיים בכל היישובים ההיקפים, לא רק אצלנו, שבו רמת החיים לא יכולה להישאר באותה צורה, אנשים צריכים להסתגר פנימה ואין שום מוקד, לא במשרד להגנת הסביבה – שידע לתת פתרונות מיידים ולהגיד חברה, תסתובבו, תבטלו חוגים, תעצרו דברים וכלה גם בנושא המוסדות של החינוך של הילדים.

תודה רבה לך. אנחנו נפנה לעוד פונה, הגברת מרינה שטיינמן, תושבת יבנה.

מיבנה יש גם את אהוד ויצמן, אז מי מדבר?

או שהיא תתחיל או שאני אתחיל.

כן, בקצרה, אהוד ויצמן.

אז הפונה זו הגברת, נכון?

אני ברשותך אתחיל.

אתה כסגן, ממלא ראש העיר יבנה, אהוד ויצמן. בבקשה, רשות הדיבור.

נכון. אני לא אחזור על מה שנאמר. זה גם לא מתפקידי לתת פתרונות. אני יכול להביע את המחאה הקשה מאד של תושבי יבנה, לסבל הקשה שהם עוברים ערב-ערב. זה צריבות, קשיי נשימה. אנשים צריכים להיות בבתים ולהסתגר. לא יעלה על הדעת.

כמה שנים אתם סובלים מזה?

שנים ארוכות שהעניין הזה, ויסלח לי ראש מועצת חבל יבנה, פעם מבן זכאי ופעם מאשדוד, התושבים - - -

בן זכאי הסתיים.

עוד לא, אבל זה פתרון שניתן. אגב, זאת דוגמא שבשיתוף פעולה עם חבל יבנה, איך ניתן היה בסיכומו של דבר לפתור את בעיית העשן והזיהום.

תן דוגמא. מה עשו שם?

פשוט כינסנו. ראש העיר צבי גוברין לקח את זה כמשימה. כינס את כיבוי האש, את המשטרה, המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה, הפרקליטות. ויותר מזה, הנה, פה יושבים אנשי כיבוי האש, בכל מקרה שנתפס – השיתו קנסות כבדים מאד על האיש.

זאת אומרת זה מעשי ידי אדם, זה לא איזה רוחות.

לא, לא, מעשי ידי אדם.

חשוב להדגיש את זה, כי אם זה רוחות שמביאות את הריחות - - -

אני לא יודע מי גרם למה. אני התחלתי אמרתי, אתם בטח תבדקו ותאמרו. אני רוצה להביע את הסבל הקשה. זאת שכונה חדשה, שכונה ירוקה ביבנה. לידה גם נאות בגין. מדובר על אלפי תושבים, שהם שבויים של העניין הזה. צריך למצוא פתרון. אולי תיתן לגברת.

רציתי לתת לגברת, אבל אתה לקחת.

לא, אני רק רציתי לומר את עמדת העירייה, ברשותך.

בקצרה. אנחנו רוצים לשמוע תשובות.

טוב, אז תדברי. רציתי לתת ליבנה, לשדמה. אז יבנה תקבל שתי מנות, בבקשה.

אוקיי. תודה רבה.

תודה רבה קודם כל לוועדה. אנחנו אחרי ארבע שנות מאבק. ארבע שנים שאנחנו חיים עם חלונות סגורים, ילדים חולים ואכזבה בעיקר. אנחנו פנינו לכל גורם אפשרי, לכל גוף אוכף, לשרים, למשרדים ממשלתיים, לעירייה ואפילו לתקשורת. חשפנו את עצמנו, מסרנו עדויות, תעדנו אתרים. אני שואלת מה עוד. מה מצופה שקבוצה של תושבים תעשה כדי למגר את התופעה הזאת?

מי לוקח אחריות ונותן תשובה אחת ולתמיד? כל משרד אליו פנינו התנער מאחריות ונתן תשובה שונה ובעיקר אמר שהבעיה לא קיימת. אין שריפות ואין עשן. אני שואלת למה? הפתרון הוא פשוט. אנחנו לא מדברים על מפחמות מחוץ לגבולות ישראל. אנחנו מדברים על אתרים לא חוקיים. אנחנו מדברים על פעילות לא חוקית. כולנו יודעים מאיפה העשן מגיע.

כולנו מכירים את האתרים הלא חוקיים שפועלים מסביב לשעון. אם זה בבן זכאי או בבניה או במתחם רכבת מזרח או בשטחי החול לכיוון - - -. כנראה שבאמת משתלם להיות פושע, כי לא יגעו בך. פחות משתלם להיות אזרח שומר חוק, שסך הכל חיפש מקום לגדל את ילדיו.

אני אשמח לדעת למה לקח ארבע שנים ושריפת ענק אחת, בין עשרות או מאות קטנות, עד לזימון ועדת חירום. כולי תקווה שהחל מהפגישה הזו יימצאו פתרונות למפגע. יהיה ניטור קבוע של האוויר באזורנו. אנחנו לא יודעים מה אנחנו נושמים. נוכל להתנהל בשלווה. לפתוח חלון בבית. אני מתרגשת שסוף סוף מישהו מוכן לשמוע את הקול שלנו. של הסבל, של המחנק, של עשרות הילדים שחלו במחלות ריאה. של מאות ההורים שנשארים לחיות כאן בתקווה לקצת אוויר.

בבקשה תעזרו לנו ומצאו פתרון. אנחנו כבר עייפנו.

המניפסט מאד יפה, אבל את יכולה להוסיף מה מספר הילדים שאת יודעת שהולכים לבתי חולים בעניין קשיי נשימה.

אני יכולה להעיד בפניך מהמכרים שלי. נתונים יותר וודאים אני מניחה שיהיו במשרד הבריאות, אבל לי יש מכרים שחולים במחלות ריאה, ילדים קטנטנים בגילאי שנתיים, שלוש, ארבע, שנמצאים על סטרואידים כל היום ולא יכולים לנשום ולא יכולים לפתוח חלון. אנחנו מתעוררים כל לילה עם שיעול, עם צריבות בעיניים. זה לא יתכן. זה ארבע שנים של פשוט סיוט.

תודה רבה. עכשיו עבור לשדמה. הגברת יעל גביש תבור.

שלום. אז קודם כל אני רוצה להגיד גם כן תודה רבה לוועדה שזומנה. אני לא יודעת דברים. שאלת כאן שאלות שאני יודעת שאני לא אדע לענות את התשובות הנכונות. אני בסך הכל אזרחית שפנתה במהלך השנים האחרונות מספר פעמים למוקד של המשרד להגנת הסביבה וכל פעם נעניתי במין תשובות כאלה ואחרות. פעם נאמר לי שלא ידוע מקור המוקד. פעם אחרת נאמר לי שהבעיה ידועה. אני רק יודעת שביום שלישי התחלנו להרגיש את הריח של השריפה.

ביום רביעי, אחרי שהתחלנו להרגיש צריבה בעיניים, קודם כל וידאתי שהמשאפים של הבן שלי ושלי הם בתוקף, שהם מלאים והכל בסדר. לקחתי אותו מבית הספר מוקדם. מיום רביעי חמישי נוהל השריפה והעשן, שאנחנו לא פעם ולא פעמיים עוברים אותם. הילד הולך לבית הספר, אני מוודאת שהוא נכנס, שולחת מסרון למורה נא לשמור אותו בתוך הכיתה, לא לתת לו לצאת. מחזירה אותו הביתה, הוא לא יוצא מהבית עד שאני לא מרגישה שהכל בטוח. זו לא פעם אחת, לא פעמיים ולא שלוש פעמים.

השריפה אולי כובתה ואתמול שאלו אותי למה את עולה בכלל? למה את נוסעת לירושלים? יום עבודה רגיל שלי. אני הייתי צריכה לבקש אישור משני בתי ספר בהם אני מלמדת, שיוותרו עלי וחשבתי למה באמת. אם השריפה כובתה, למה צריך לעשות את זה? אז אני באתי בגלל שאני לא מאמינה שזאת הפעם האחרונה. אני לא מאמינה שהבעיה נפתרה. אנחנו סובלים. אני לא יודעת מי אחראי, אני לא יודעת מה הנזקים. אני לא יודעת לתת את כל הפרטים האלה. אני לא יודעת מה נשמנו ואני לא יודעת מה הדברים שאנחנו נושמים, כשאנחנו לא מריחים את הסירחון. אבל אני כן יודעת שיש לנו את הזכות לחיות כמו שצריך. יש לי את הזכות לשלוח את הילד שלי מתי שהוא רוצה לתת לו לשחק בחוץ. לתת לו לנשום ולישון בבית עם חלונות פתוחים ואני יודעת שנמאס.

באיזה שהוא מקום תגידו אגני החמצון, תגידו אגן כימיקלים. זה לא משנה לי. אני רוצה לנשום. אני רוצה לישון נקי. אני רוצה לקרוע את המרשם של הרופא, לשים אותו בצד ולהגיד זהו.

אמרת משהו "המשאף שלי", "המשאף של הילד שלי". מה זה? זה ציוד קבוע?

שנינו אסמטים, כן. אני אסמטית מה שנקרא בשליטה.

אבל זה בגלל שאת גרה שם?

כן. לפני כן לא היה לי. אני חייתי שנים באזורים אחרים. אני חיה כ- 16 שנה באזור ומאז שעברנו המצב החמיר.

זאת הנקודה. הרי אם מדובר במישהו שהיה חולה באיזה שהוא מקום אחר, אז זו גם בעיה, אבל אם מישהו בא לשם לגור ומאז הוא צריך איזה ציוד ביתי שנקרא משאף, זה דבר בלתי נסבל.

יושב ראש הוועדה, סליחה. יש לי ארבעה ילדים, אני אמא לארבעה ילדים. שלושה לא נולדו בארץ והרביעי נולד בארץ. הילד היחיד שנולד בארץ וחי בשדמה משחר ילדותו הוא הילד שחולה באסטמה, מתוך ארבעת ילדי. היחיד. באסטמה חמורה, שכוללת הגעה לבית חולים לא רק עם סטרואידים, לפעמים על סף אשפוזים. אנחנו נוהגים לעשות בסוף את הטיפול אחרי 4-5 שעות ואנחנו עוברים לטיפול בבית, כי אנחנו אוהבים להיות בבית. היחיד מארבעת ילדי, הילד החולה זה זה שנולד וחי כל חייו בשדמה.

אני חושב שהדברים מאד מאד קשים וחמורים. אני רוצה עכשיו לסטות מהסדר כדי שהצופים ואנחנו נדע בדיוק מקצועית מה היה שם. אני רוצה לשמוע את מפקד מחוז הדרום, טפסר בכיר משה סוסיה. תן לנו מה היה.

סויסה. כולם רושמים סוסיה, אני לא יודע למה.

כנראה שזה אשכנזי.

אנחנו קיבלנו בעצם קריאה לשריפת קוצים, כאשר התחילה להתפשט לכיוון הבריכות. כמובן שצוותים של כיבוי אש מתחנת אשדוד יצאו והתחילו לכבות את השריפה. כאשר אנחנו מדברים על שריפה, אנחנו מדברים על שריפה גלויה כאשר אנחנו רואים אותה והתחלנו לכבות. מה שקורה, הבריכות האלה – ואני מדבר כרגע על העבר – אלה בריכות, כאשר אנחנו מדברים על 35 מטר מעוקב, אנחנו מדברים על 35 דונם, 40 דונם, כאשר הן בעומק של 2 עד 6 מטרים. אנחנו מדברים על ביצות ענקיות, גדולות, שצמחו שם עצים וברושים וכל מה שאתם רוצים צמח בתוך זה.

אנחנו מדברים על אתרים שנבנו בשנות ה-60, כאשר היום הכל יבש וכל החומציות וכל מה שאתם רוצים, כל הזבל נמצא שם למטה. השריפה התחילה ואנחנו אפילו מספרנו אותן מ-1 עד 9. בריכות אנחנו קוראים להן. ואז התחלנו בעצם לעבוד.

מתי הגיעה הקריאה הראשונה?

ביום רביעי, ב-16 במאי התחילה השריפה. יום שלישי. אחרי ל"ג בעומר, יום שלישי.

כולם חשבו בהתחלה שזה ריח של מדורות.

נכון. גם אנחנו חשבנו שזה עדיין הריח של ל"ג בעומר, אבל בעצם ביום שלישי התחילו השריפות ואז זה התחיל לעבור ולהתפשט תת קרקעי. כשזה התחיל להתפשט תת קרקעית, כי השריפות הן בעצם מתחת לפני הקרקע, זה לא משהו שאנחנו רואים ושאנחנו מכירים, שריפות של גזם או שריפות מתחת לפני הקרקע וזה התחיל להתפשט לבריכות החמצון הגדולות.

עכשיו שימו לב, אנחנו מדברים על יומיים של שריפות, כאשר עיריית אשדוד מביאה את הכלים, כלי הצמ"ה שאין לנו. ביקשנו מהם. עיריית אשדוד עשתה את כל המאמצים להביא את מה שדרשנו בתחילת הדרך ואז פשוט התחלנו לעבוד עבודה איטית, כאשר הדחפורים מרימים, אנחנו מכבים ומעבירים את זה הלאה.

קרה שנתפסה – אנחנו קוראים לה בריכה 5 – זה הבריכה הגדולה, הענקית. אנחנו מדברים על 40 דונם של בריכה. רבותי, תחשבו רגע איזה שטח. 40 דונם, כאשר יש לנו 3-4 מטרים של אותה ביצה וזה הכל מתחיל לעבור תת קרקעי מאחד לשני. זאת אומרת מלמעלה אנחנו לא רואים את זה. אנחנו שפכנו שם כמויות של מים, שאם אני אתן לכם עכשיו כאן את המספרים של כמויות המים, זה לא נותן לנו איזה סיוע. זה רק הוריד.

אם שמתם לב, ביום שישי הגיע לשם נציב הכבאות. בא ואמר רבותי תשמעו, משהו לא מסתדר לי פה. בואו ננסה לתת איזו מכה, זה לקחת חצי מהכנרת ולשפוך את הכל בכדי להרגיע את התושבים. זה מה שעשינו ביום שישי ושבת. אבל כשאנחנו מסתכלים על זה כרגע, זה ממשיך לבעור. כרגע יש שם המשך של בעירה, שהבעירה הזאת תימשך והיא יכולה להימשך עוד מספר ימים. יכול להיות שזה יירגע ואנחנו נמצא את זה בעוד חודש-חודשיים פתאום שוב פעם בוער.

ראש המועצה של חבל יבנה אמר שזה כל הזמן מבעבע. זה לא מפסיק.

לא, לא, לא. זה לא כל הזמן מבעבע. אנחנו מבלבלים שני דברים. יש שני אתרים. אנחנו מדברים על אתר אחד.

אתה דיברת על רתמים והם מדברים על בריכות החמצון.

נכון, יפה. ברתמים - - -

גם שם אני מניח שזה מבעבע.

אנחנו - - -יחד עם עיריית אשדוד והיה לנו סיכום לפני 3-4 שנים שאנחנו נשתתף יחד איתם. אנחנו היינו צריכים בעצם להעביר משם את כל הביצה הזו. זו הייתה הדרך וזה היה קו המחשבה של להעביר את זה לאיזה מקום עם אחסנה.

עשו עם זה משהו? העבירו את זה? לא עשו.

עוד לא. עדיין לא. לא עשו את זה. אנחנו מדברים על בערך לפני שלוש שנים שהתחלנו עם זה.

ברתמים עושים עבודה אחרת.

רגע, אז ברתמים לא עשו, אבל באגני החמצון אתם יכולים להוציא את זה או שאתם צריכים להשאיר את זה? זה עדיין פעיל אגני החמצון?

אפשר להוציא.

אז למה לא - - -

אפשר לפנות את זה. שוב פעם, צריכים להביא לשם את כל הדחפורים ושופלים וכל מה שאתם רוצים, להעמיס את הכל על משאיות ולקחת אותם למקום אחר. להטמין אותם במקום אחר. זה מה שצריך לעשות. סליחה, זו לא עבודה של כיבוי אש. אנחנו כיבוי אש יכולים לתת רק את הסיוע. אנחנו יכולים ללוות אותם, יכולים לעשות את הכל.

אנחנו בסך הכל ביום שישי, כאשר ראינו שכבר העשן מתגבר, אני רוצה להגיד לכם, אני אתן לכם רק מספרים. למעלה ממיליון וחצי קו"ב של מים נשפך על הבריכה בשביל להוריד את הכמות של הענן שהתחיל להתפזר וראינו אותו "רץ" לכיוון יבנה, לכיוון רחובות, לכיוון כל האזור הזה. זו הייתה המכה הרצינית של כמות המים. אבל לפעמים אנחנו גם עושים דברים שאנחנו אומרים הלאה, זה מעין אקמול. זה מה שעשינו ביום שישי כדי להרגיע.

זאת אומרת אתה מצדיק את כל מה שהתושבים אומרים, שזה אקמול.

זה אקמול, אבל אני לא יודע מתי זה ימשיך לבעור. מתי זה ייצא עוד הפעם. האם זה ייצא או לא ייצא.

להערכתך איך זה נוצר? על ידי הצתה או על ידי משהו טבעי?

לפי דעתנו יש שם הצתה. אני רוצה גם לומר לגברת שדיברה, הרי לנו את היישובים שמסביב, שאנחנו יודעים על גניבות של ברזל, פלדה וכל הדברים האלה ועבריינות לשמה וכל מה שאתם רוצים. אנחנו מטפלים בזה גם במסגרת המשטרה ונכנסנו וחדרנו פנימה. יש עבודה שאנחנו עושים מול העירייה כאשר יש לנו מקומות שנקראים בורות מסוימים שאיתם אנחנו עובדים בור-בור יחד עם עיריית כיבוי בארות תת קרקעיות, שאנחנו עובדים יחד עם עיריית אשדוד.

אבל חבריה, הדברים האלה בסך הכל הכללי, כמו שטוענים התושבים, אם הם לא יעברו ותהיה סגירה אחידה לקחת אותם להעביר אותם למקום אחר, אנחנו נמשיך לפגוש את זה. אז לא עכשיו, כבוד יושב הראש? אז עוד חודשיים, עוד חודש יכולה להיות שם שריפה. עוד שנתיים יכולה להיות שם שריפה.

זה יהיה מפרץ חיפה שם. יעלו כאן, עד שיתחילו כל מיני רעשים והכל. לא נעים לי להגיד, תודה שהייתה שריפה. מזל שהייתה שריפה, כי אם לא הייתה שריפה, אנחנו לא היינו יושבים ומתכנסים פה. היינו ממשיכים לסבול. כי אני יודעת שאני הרחתי את הריח הזה ושנים הרדימו אותי. כל פעם התקשרתי למוקד וכל פעם אמרו לי זה זה, זה לא זה. זה עבריינים. תצאי משם. אל תכנסי. כל פעם היו סיפורים. אז סליחה. זה יותר מדי שנים. יותר מדי זמן.

אני רוצה להוסיף על מה שאת אומרת.

סליחה שהתפרצתי.

אני רוצה להוסיף על מה שאת אומרת. את מדברת על בעיה מקומית. אני שואל את עצמי, אם יש פה הצתה, אנחנו במדינת ישראל מתכוננים לכל מיני מעשי איבה. אם במקרה של אגן אחד או כמה אגנים – 40 דונם – ואנחנו לא יודעים לטפל בהרעלת האוויר בישראל, מה צריכים לעשות האויבים, ואנחנו בשידור חי אז צריך להיזהר, כדי להרעיל את כל המדינה ולא יהיה שום דבר ערוך כדי למנוע את הדברים האלה. זו סכנת נפשות לא פחות ממיכל האמוניה, עם כל הכבוד ואולי אפילו מבז"ן, ממתקני הזיקוק בחיפה.

יושב ראש הוועדה, נמצא איתנו צוקרמן, שהוא רע"ן הערכת סיכונים של מחוז דרום. הוא הגיע רכש מאיכות הסביבה, רכש מצוין. הוא מטפל בזה. הוא בעצם המנטר. הוא שנותן ובא למשא ומתן יחד עם כולם. יש לו גם דברים אחרים שהוא אומר שאפשר כן לעשות אותם.

אז בואו נשמע פתרונות.

בבקשה, צוקרמן.

על בעיות שמענו עד עכשיו. תן כמה פתרונות.

שלום לכולם. כמה דברים כדי להרגיע את האזרחים בסביבה. אנחנו בעצם מתחילת האירוע עשינו לכל אורך האירוע, עד ליום שבת, ניטור בכל האזורים שתחת שליטת מחוז דרום. גם מחוז מרכז ביצע ניטור באזור יבנה. השתמשנו בכל אמצעי הניטור, בכל מכשירי הניטור שיכולים לאתר את החומרים שעלולים להיפלט בשריפה, חומרים אורגנים נדיפים, ארסן, תחמוצת חנקן. לא מצאנו שום דבר. כלומר מבחינת חומרים רעילים שיכולים לסכן את האזרח, לא מצאנו שום דבר.

יש ריח, אין ספק וזה לא נעים, אבל אין חומרים רעילים שיכולים לסכן ברמת סיכון גבוהה את האזרח.

דיוקסין זה לא - - -

אז למה היה הסגר? אז למה הייתה צריבה?

אני לא נתתי שום הוראה להסתגר. כיבוי אש לא נתן שום הוראה להסתגר.

לא אנחנו נתנו, בטח לא אני נתתי ואני צריך לתת הוראה.

השריפה הבאה באזורנו.

סליחה, סליחה.

אפשר לקבל את הדו"ח של מה שאותר?

קודם כל יש לנו את הדו"ח. אני בטח ובטח לא עליתי לתקשורת ואני זה שצריך לעלות לתקשורת להודיע אם צריך להסתגר או לא להסתגר. זו פעם ראשונה שאני שומע את זה.

אני רוצה לבקש למען הסדר הטוב, אני נתתי לכם להביע את רגשותיכם, אבל כדי שהדיון יהיה דיון מקצועי, אסור להתפרץ. היחיד שמותר לו פה לשאול שאלות זה אני, כי אני חבר הכנסת היחיד. אם יהיו עוד חברי כנסת, גם להם מותר. כל מי שרוצה לשאול שיצביע. אנחנו צריכים לתת לכמה אנשי מקצוע לענות. אני מבקש לא להפריע.

אתה אומר משהו שמאד חשוב לדעת, שאין חומרים רעילים?

באירוע הזה לא הייתה פליטה של חומרים רעילים שסיכנה את היישובים מסביב. לא מדדנו - - -

שאתם יכולים למדוד. לא כל חומר רעיל אפשר למדוד. דיוקסינים אתה יודע למדוד?

לא כל חומר אפשר למדוד, נכון, אבל אחד מאמצעי הניטור שיש לנו, את האמצעים הטובים ביותר שהמדינה נתנה לנו בעצם - - -

אז תדייק.

לא מדדנו ערכים של חומרים מסוכנים לאזרח.

היות והעלית פה מילה שאני לא יודע אותה בדיוק ואני מניח שעוד כמה צופים לא יודעים, אמרת את המילה דיוקסינים. תן לי את הפירוש של המילה הזאת.

דבר נוסף, ברשותך - - -

מה זה דיוקסין?

דיוקסין? זה חומר רעיל שנפלט בשריפה, עלול להיפלט בשריפה של פסולת אורגאנית, פסולת כימית.

ויש את זה שם?

לא מדדנו את החומרים האלה.

כי אתם לא יכולים.

לא מדדתם, אבל יש שם חומרים שיכולים להיפלט.

זה יכול להיפלט. אנחנו לא מדדנו את זה ברמה שזה יכול לסכן את האזרח.

צריך לדייק.

רציתי שזה יהיה ברור לפרוטוקול, כי מדבריך אפשר להשתמע שזה סתם איזה ריח לא נעים. אתה לא יכול לבדוק את זה?

מדדנו את החומרים האלה.

באתרים האלה קבורים כל מיני חומרים כפי שאתה יודע.

נכון, נכון. אמצעי הניטור שיש לנו לא מדדו את החומר הזה באוויר.

לא מדדו, אז זה לא טוב.

אין. החומר מבחינתנו - - -

הם מספיק רגישים לרמה נמוכה כמו שהיה שם. זה לא סכנת חיים, אבל ברמה שהייתה שם, אני לא בטוח שאתם יודעים למדוד.

אני לא מסתיר את זה שזה יכול לגרום, בחשיפה ארוכה, נזק לאזרח, אבל בסכנה המיידית, האזרח עצמו לא נחשף לחומר מסוכן. צריך להבדיל, אני לא אומר כאן שאם האזרח ייחשף בצורה תדירה, רציפה, יום יום לחומרים האלה, לא יהיה לו איזה שהוא נזק בלתי הפיך בעוד כמה שנים.

יש לך את רשות הדיבור, אני רוצה שתרחיב.

איגוד ערים לקחו בדיקות ורק בעוד כמה ימים יתקבלו תוצאות. תחכו.

אז זה יהיה מצוין.

אנחנו רוצים לראות את התשובות האלה, אבל אני מבקש שוב, למען הסדר, לא להפריע לו. קיבלת את רשות הדיבור והתייחסת לאגני החמצון. אני רוצה לתת לך את רשות הדיבור, ברשותך, גם על האתרים האחרים, ששם יש כן חומרים. מה אתה עושה, או מה אתה יודע שצריך לעשות כדי למנוע התפרצויות שם, מה שנקרא רתמים ועוד כל מיני.

תראה, הפיילוט שמבוצע כרגע באתר רתמים, באתר שמאוחסנת שם גם פסולת יבשה וגם פסולת כימית, בעצם מבצעים פיילוט של קידוח של בורות, הכנסה של חומר כיבוי, שבייצוב של האזור הזה, עד אטימה, כולל הכנסה של סנסורים, שמוודאים שבאמת הטמפרטורה בתוך אתרי הקידוח האלה היא לא משתנה. הפיילוט הזה מתבצע כרגע בהצלחה, למיטב ידיעתי. יושבים פה גם אנשים של איכות הסביבה ואני בטוח שהם יכולים להצהיר על כך.

כמובן, ברור לכולם שבאתר הבוצה של בריכות החמצון, זה לא הפיתרון. שם מדובר על בוצה אורגאנית, שהיא בעצם מכילה הרבה מאד חומרים אורגנים יבשים, שיכולה להתלקח בכל רגע נתון. זה יכול להיות על ידי מצית או על ידי בכלל איזו שהיא תופעה אחרת שגרמה להצתה שלה. שם נדרש לבצע טיפול סיזיפי. זה לא טיפול של כיבוי, כמו שאמר ממ"ז דרום, סויסה. צריך טיפול של שיקום האתר. זה יכול להיות או טיפול בתוך האתר, באמצעות איזה שהוא אינסיטו, כלומר טיפול בתוך האתר באמצעות איזה שהוא מיקרו אורגניזם כזה או אחר; או בעצם טיפול של כרייה של כל הבוצה הזאת והעברה שלה לאתר מורשה.

אלה הם הפתרונות הטובים ביותר, כי בעצם אם אנחנו לא נטפל בזה היום, כמו שהוא אמר, אנחנו נטפל בזה בעוד חודשיים, בעוד שריפה ובעוד שלושה חודשים בעוד שריפה.

אז מהדברים שלך נעבור מיד למשרד להגנת הסביבה.

לא, לא, אין תושבים. אנחנו רוצים לשמוע משרדי ממשלה.

הגנת הסביבה. זכות התשובה שלהם עכשיו, כי את האשמה כבר הטלנו עליהם. מי מכם רוצה לדבר על העניין? מי מנהל מחוז דרום?

ברוך ובר.

בבקשה. זה המחוז שלך?

כן, כן.

יש לי שאלה אחת. אם מדובר בהצתות ואתם המשרד להגנת הסביבה, למה אין לכם שמירה למנוע מהגנבים? אני מניח שלא מגיעים אלפי גנבים. באים שם כמה? למה אתם לא נמצאים שם בשטח למנוע את זה?

באיזו צורה?

יש לכם משטרה ירוקה?

לא. משטרה ירוקה – כל מחוז הדרום מחזיק בערך בחמישה פקחים שעסוקים גם בחקירות פליליות. בסופו של דבר זה שטח שנמצא באחריות מוניציפאלית של רשות מקומית, נמצא באחריות של רשות מקרקעי ישראל. אנחנו בוודאי לא שומרים על אתרים. יש לנו תפקיד אחר, שאותו אני אפרט, אבל שמירה לא כלולה במסגרת הגדרת התפקידים שלנו.

אני רוצה קודם כל לעשות את האבחנה הברורה שכבר נאמרה וכדי לחדד אותה, בין האתרים השונים. יש לנו שם שלושה אתרים. אתר אחד הוא רתמים, ששייך לאחריות מחוז מרכז. האתר השני נקרא א'-א' שנמצא באחריות מחוז דרום. זה ממש קו הגבול בין מחוז דרום לבין מחוז מרכז. ואילו האתר השלישי, שאין לו שום קשר עם אותם אתרי פסולת ומרחקו בערך בין 800 מטר לקילומטר, אולי אני לא מדייק במרחק, אבל אלא הם סדרי הגודל. האתר השלישי זה אותן בריכות חמצון נטושות, בערך משנת 2002 של עיריית אשדוד.

הבריכות האלה מכילות בוצה, שלמיטב ידיעתנו כבר בערה פעם אחת לפני כעשור וכובתה אז. לי, כמנהל חדש יחסית, לא ידוע על הבעירה וזה המידע שקיבלתי. אנחנו מדברים אם כך על שלושה אתרים נפרדים, בלתי קשורים.

איפה שהייתה השריפה זה השטח שלך.

מה שנשרף זה אך ורק בריכות החמצון הישנות וגם שם אפשר להבחין בין שני סוגי בעירה. הבעירה הדרמטית, הקשה לכיבוי שעיריית אשדוד הציעה הצעה ואנחנו תוך שעה המצאנו את האישור לבצע אותה, זו הבריכה הראשונה, שקולטת את השפכים הגולמיים ושם שוקעת רוב הבוצה. יש בריכה נוספת שלשם השפכים גולשים, שם יש מעט בוצה ואחרי זה יש אגני ליטוש. שם כמעט ואין בוצה, יש מעט מאד בוצה.

מה שנשרף שם, בניגוד להנחה הרווחת, זו לא הייתה בוצה. היה מעט מאד בוצה, כ-10 ס"מ. מה שנשרף שם בעיקר זה אשלים וחומר צמחי גדוש ועשֵן.כשאני הודעתי לציבור במהלך השריפה הראשונה, התייחסתי לבריכה שקשה היה לכבות אותה, אותה בריכת בוצה. השריפה אחר כך גלשה והתפשטה לכיוונים אחרים שאותם תיארתי קודם. זה לגבי נושא הבוצה.

רגע, השריפה המרכזית שאנחנו שמענו בשבוע האחרון זה באותה בריכה שלא הייתה שם כמעט בוצה, אתה אומר.

לא. היא התחילה בבוצה, ששם כמעט בלתי אפשרי לכבות, אלא לאחר תהליך שאני אפרט אותה. היא עברה אחר כך לשריפה נורמטיבית, שגרתית, שיש כמעט כל שנה ב - - -

וזאת השריפה שאנשים הרגישו?

את שתיהן הם הרגישו ושתיהן אגב יצרו עקה. שתיהן יצרו עשן סמיך וכבד ולבן, שקשה להבחין בין העשן הזה לבין עשן אחר. אבל במהותה השריפה התחילה בשריפת הבוצה שגם אם כיסו אותה בעפר העשן בעבע כי הבוצה בערה באופן תת קרקעי. היא הייתה מאד עמוקה, עבה והמשיכה לשריפת קוצים רגילה של עצים רטובים, עצים אשלים, עצים שמכילים לחות וגם היא יצרה עשן גדול מאד.

נורא. מה אתה עושה כדי שזה לא יקרה שוב?

הדבר המאד פשוט לעשות את זה, זה להגיד לעיריית אשדוד – ועיריית אשדוד עומדת בקשר ומספרת לי שהיא עומדת לחתום על חוזה עם רשות מקרקעי ישראל כדי להכשיר את המקום לאזור התעשייה הצפוני החדש של העיר. במסגרת זו היא הייתה אמורה לפנות את כל השטח עם האשלים ועם הבוצה ועם הכל, בהתאם לנורמות המקובלות. בערך מה שקורה בתע"ש, בהרצלייה. גם שם המדינה מפתחת והתשלום עבור הפיתוח נועד גם לשקם את מפגעי העבר.

מי קיבל את ה-64 מיליון שקלים למטרה הזאת?

זו סוגיה אחרת. זו סוגיה של אתרי האשפה ואני תיכף אוכל להתייחס אליה. אני מדבר על - - -

לזה אין תקציב?

לזה אין שום תקציב.

כמה צריך לעלות פינוי כזה?

אני רק רוצה לבוא ולומר, אני מדבר מניסיון של 35 שנה בענף הזה של מים לשפכים. הייתי ראש אגף שפכי תעשייה במשרד. זו חוויה חדשה בשבילי, כי מעולם לא ראיתי בוצה מהסוג הזה, בוערת בצורה כזו. זה חדשה במדינת ישראל והטיפולים שנעשים במדינת ישראל בדרך ככל, הם במסגרת איטית של פיתוח. כי אם נראה את אותה תופעה בבאר שבע, שיש מט"שים עצומים, אז מה שהיום מפנה את הבוצה בבאר שבע בימים אלה, זה הקמת פארק. והכסף להקמת הפארק הוא הכסף שמשמש לסילוק הבוצה משם בימים אלה, ברגע זה.

מאחר שחווינו חוויה שהיא בלעדית, ייחודית, אבל היא אפשר לסבול שהיא תחזור פעם שנייה, עד שהדברים יפותחו, פניתי כבר לעיריית אשדוד והודעתי לה שאנחנו נפעיל את בקשתנו ומהר מאד את סמכותנו ונדרוש ממנה על פי חוק, צו ניקוי או במסגרת חוקית אחרת, לפנות את הבוצה.

מה עיריית אשדוד צריכים לעשות?

הם צריכים לעשות שני דברים.

לפנות את זה.

הם צריכים האחד לדגום את זה, כדי שנדע מה האיכות, מה יש שם ועל פי הממצאים לפנות את זה בהתאם לאיכויות או לזיהומים שנמצא בבוצה. יש סיווגים שונים, או לרמת חובב או לאתר פסולת, או לכיוונים אחרים.

זה שטח עירוני או של הרשות - - -

אז פה יש איזה מלכודת, שכבר קיבלתי הבוקר טלפון מעיריית אשדוד. את הדבר הזה צריך לברר משפטית. עיריית אשדוד אומרת שהיא לא כבר לא אחראית על השטח הזה משנת 2002 לערך. מי שהיה אחראי על זה בכלל זה איגוד המשתמשים, דהיינו איגוד החקלאים. החקלאים עצמם הם אלה שקיבלו את השפכים - לטענתה של העירייה - אני לא נכנסתי לעובי הקורה - והם אלה שהיו צריכים להחזיר את המקום נקי מכל פגע. והגורם הממשלתי לטענת עיריית אשדוד, הנושא שאחראי על המקום הזה זה רשות מקרקעי ישראל.

מאחר שעיריית אשדוד אחראית מוניציפאלית, ואני מדבר על טענות העירייה, זה לא טענת המשרד להגנת הסביבה. אני פשוט ציטטתי את טענת העירייה, מבירור שערכתי הבוקר.

המשרד להגנת הסביבה ואני כבר הודעתי לעירייה, עומד להוציא כבר השבוע או בתחילת השבוע הבא, כשנגמור את כל הפרוצדורות המשפטיות, דרישה לעיריית אשדוד לסלק לאלתר, על פי תכנית, את הבוצה. הבנתי מעיריית אשדוד שהדבר הזה לא יהיה כל כך קל ויש פה הסתברויות משפטיות, אבל את המהלך המשפטי הראשון בשרשרת מהלכים שאולי תוביל לתוצאה המקווה. אנחנו נתחיל כבר בימים הקרובים.

מי ששומע את הדברים שלך, ואני אחד הצופים והמאזינים לדברים, אומר לתושבים – עוד נועדו לכם ימים רבים של מאבק. כי ברגע שיש פה ארבעה אבות – הרשות, העירייה ואיכות הסביבה – עד שנצליח לכנס את כולם לתקציב, ואני כבר שומע ואני לא שאלתי אותך, כי אתה לא תקציבן – כמה עולה המציאה הזאת של לפנות כזאת כמות, זה כנראה הרבה כסף, נכון

אני אענה לך במילה אחת: הרבה.

הרבה כסף.

כן, זה מורכב. צריך לדגום אותה, להבין מה האיכויות שלה, לדעת מה - - -

בכמה אתה מעריך? מדובר במיליונים רבים, נכון?

מדובר במיליונים.

ואז זה ייפול על עיריית אשדוד והיא תגיד אני רשות, פה, שם. אבל אני יכול להבטיח לך דבר אחד, אנחנו לא נרפה, עד שכולם יתכנסו ביחד וימצאו פתרון, כי כמו שאמרתם, זה לא ייגמר ככה. זה יימשך. זה לא דבר שהיה.

אני רוצה לאפשר למי שכן ממונה על רתמים ואזורים אחרים, גדעון מזור, מנהל מחוז מרכז. תוסיף על מה שהוא עוד לא אמר, מר ובר.

כן, צהריים טובים. קודם כל צריך, כמו שאמר גם ברוך, להפריד בין האתרים השונים, כי כשאנשים פה מדברים, אז לא כולם מכירים מן הסתם ומבחינת התושבים בוודאי זה לא משנה להם מה הם חושבים ומה המקור. הם מבחינתם רוצים אוויר נקי, אבל יש הבדל בין האתרים השונים.

כשאנחנו מדברים על אתר רתמים ועל אתר א'-א' אשדוד אלה אתרים שנכללו באותה החלטת ממשלה שדיברת עליה, עם 63 מיליון שקלים, שזה היה תקציב גג. זה לא התקציב. זה תקציב לפי הצרכים. אמרו עד 63 מיליון שקלים בהקצאה שניתנה על ידי שלושה משרדי ממשלה.

בעניין הזה אני יכול להגיד ככה: אתר רתמים נמצא עכשיו בשלבים האחרונים אחרונים של הכיבוי שלו, כאשר עברנו כאן לא מעט תהליכים במשותף – רשות מקרקעי ישראל והמשרד – עם צוות שעבד על זה באופן קבוע. השלב הראשון היה בכלל לבדוק איך מכבים כזה אתר, כי זה ניסיון לא פשוט. אין לנו אתרים כאלה ובעירות כאלה שהיו בעבר. נעשו כל מיני ניסיונות, בסוף פיילוט שהצליח ובעקבות הפיילוט יצא מכרז מסודר, מאד מורכב, לקבלן שעושה את העבודות ומשלים אותן בימים האלה.

"הימים האלה" – מה הכוונה שלך?

כובו עד עכשיו 90 בעירות, יש קרוב ל-10 בעירות חדשות, שמכבים אותן בשבוע, עשרה ימים הקרובים.

והכוונה, צריך להבין שבגלל שיש שם לפעמים עוד בעירות חדשות, אז אנחנו כל פעם מגלים איזה משהו חדש, אבל רק שתבינו. מעבר לזה שזה נעשה בשיטת כיבוי שנוסתה ונבדקה, כל אתר כזה, כל נקודה כזאת שמכבים אותה, שמים טרמומטר שנכנס לתוך האדמה כדי לראות גם שבאמת הטמפרטורה יורדת למטה וזה לא יפרוץ מחדש. זאת אומרת זה נעשה עם ליווי מדעי מאד מאד מסודר.

כלומר סנסורים כאלה שמודדים את האפשרות להתפרצות אש.

בדיוק, את החום.

את החום, הוא יודע.

כדי לראות האם הכיבוי שנעשה באותה נקודה באמת היה יעיל.

בשיתוף פעולה עם כב"ה.

בשיתוף פעולה עם כב"ה. רגע, חברה, תקשיבו, אני עוד לא סיימתי.

וגם ההצעה שלך היא לפנות את האתר הזה?

לא, לא, לא, רגע. לגבי אתר רתמים אני אומר ככה: אתר רתמים, רק שתבינו, זה בעצם אתר פסולת גדול מאד ששירת את אוכלוסיית המדינה במשך 40 שנה, באמת עד שנת 2003 והוא נסגר. אמר ראש המועצה של חבל יבנה ובצדק, אנחנו עושים פה את השלב הראשוני של הכיבוי, קודם כל. יש לנו עוד שלב של שיקום שצריך להמשיך אותו הלאה. הכוונה לא לפנות את הפסולת הזאת, כי אין מקום היום ללכת ולהעביר את זה אליו. זה גם כמויות כסף מאד אדירות.

גם כשזו פסולת רעילה?

שנייה, אני אגיד.

תתייחס לזה.

כן, אני אתייחס. כאשר הרעיון הוא לכסות את האתר מלמעלה, כדי למנוע כניסה של תשטיפים ולשאוב את הגז שנמצא בפנים ולטפל בו. בעניין הזה אני אומר שיש לנו פה משהו שבאמת צריך לראות איך מתמודדים איתו במסגרת השיקום, כי זה לא גזים שהם גזים שאנחנו מכירים ממטמנות רגילות. יש כאן גם חומרים נוספים.

צריך להבין, אנחנו מדברים על אתר שבעבר שירת את המדינה לפני שהיה רמת חובב ונכנסו לשם חומרים מסוכנים שלא היה אתר אחר. עשו אז את מה שידעו לעשות הכי טוב.

אז למה לא לפנות את זה לרמת חובב, שיודעת לטפל בפסולת הזו?

אנחנו מדברים על מאות מיליוני שקלים.

כסף. נכון, נכון.

שהשאלה אם זה מצדיק את זה מבחינת - - -

בריאות של אנשים עולה יותר.

כן, אבל אם האתר הוא משוקם כמו שצריך, הוא לא אמור לפלוט את הגזים האלה החוצה. הגזים נשאבים, מטופלים. צריך גם לראות את עלות-תועלת של הדברים.

יש לכם הערכה תקציבית כמה זה עשוי לעלות? מישהו עשה את זה?

אני רוצה להגיד ככה: לגבי הנושא של השיקום, זה בהחלט נושא שעוד לפנינו. אנחנו עשינו את השלב הראשון שהוא שלב הכיבוי והוא היה שלב מאד קשה. הוא מורכב. אתם יודעים, היום אנחנו כבר נמצאים אחרי זה.

אבל גדעון, ב-א'-א' לא נגעו.

סליחה?

באתר א'-א' עוד לא נגעו.

את א'-א' אני פחות מכיר, אז תיכף יתייחסו אליו, אבל לגבי אתר רתמים אני רוצה להגיד, ההחלטה של הממשלה מיושמת. ההחלטה של הממשלה מתייחסת רק לכיבוי, היא לא מתייחסת לשיקום ואנחנו עובדים מאד קשה לראות גם איך מ - - -

נדמה לי שיש לנו פה את החלטת הממשלה. היא מתייחסת רק לכיבוי? נדמה לי גם לשיקום.

אבל אין תקציב לשיקום.

לא, מבחינת השיקום, גם ה-63 מיליון שקלים - - -

גם לשיקום, בטח. קראתי את החלטת הממשלה רק הבוקר.

ה-63 מיליון שקלים הם לא לשיקום, הם אך ורק לכיבוי. תסתכל. בכל מקרה - - -

אני רוצה פשוט להתרכז, לעבור לרשות מקרקעי ישראל.

בלי שום קשר, אני אומר, אנחנו כן מנסים ביחד עם רשות מקרקעי ישראל ועם איגוד ערים דרום יהודה, שבעצם תפעל את האתר, לראות איך מגיעים גם לשלבים של שיקום האתר. זה המשך הפרויקט. מבחינתנו מה שחשוב זה להבין גם שכשאנחנו מדברים על הכיבוי של אתר רתמים, אנחנו מדברים גם על תהליך של שמירה עד שיהיה שיקום וגם המכרז שיש כרגע עם הקבלן, הוא כזה שאם יש עוד פעם מוקדים כאלה ואחרים שחיים ועולים, יש פתרון של מישהו שמגיע ומכבה את זה.

החשש הוא כמובן מאותם כאלה שבאים לגנוב ברזל. כי בעצם כל הסיפור שדיברת על גניבות ברזל היה באתר רתמים. אתר רתמים בשנת 2003 נסגר והיה שקט ורגוע למשך הרבה שנים.

אז אולי אפשר לפחות את זה למנוע? לגדר ולהוסיף שמירה או סיורים?

זה חלק מהשמירה שהם כרגע מתארגנים. אני יכול להגיד לכם, ואתה דיברת גם על ועדה שמלווה את זה, אז מחר ובלי שום קשר נקבעה ישיבה של צוות היגוי - - -

תמיד. מעניין שמתי שוועדת כנסת שמתכנסת, משהו בלי שום קשר, באותו יום עובר תקציב.

מה לעשות.

לא, זה בסדר. אני לא צריך את ה - - -

אבל היא באמת נקבעה לפני - - -

העיקר שזה יהיה. מתי, מחר?

היא באמת נקבעה לפני חודשיים. אחד הנושאים החשובים לדיון מבחינתנו זה באמת הנושא של השמירה ואיך אנחנו מונעים כניסה של - - -

זה מאד חשוב, כי זה הדבר הכי חשוב. קודם כל לגדר ולהציב שמירה, כדי שלא יציתו בעירות חדשות. די לנו עם מה שיש. אנחנו עוברים לרשות מקרקעי ישראל.

כבוד יושב הראש, אפשר שאלה קצרה? למה לא התייחסתם לאתר של בן זכאי ולדברים מהסוג הזה, שגורמים לנזק קשה ליבנה ויושב הראש התייחס לזה.

גם אנחנו מרגישים את זה.

הבנתי שבן זכאי כבר נסגר.

לא, לא, יש עדיין - - -

ביבנה אין אש, לא בוער שם. בבן זכאי לא בוער שום דבר.

לא, זה לא נכון. יש עדיין - - -

למעט אולי בל"ג בעומר.

לא, לא.

לא נכון.

היום בבוקר קיבלנו דיווח.

אני לא קיבלתי ואני יודע שלא בוער.

רגע, בעצם אני מבקש מרשות מקרקעי ישראל את התשובה הראשונה לשאלה שתפתור גם את הבעיה הזאת. האם אתם מוכנים או יש לכם סיורים, סיירים, שיכולים לשמור שלא יבואו גנבי מתכת או כל מי שמעוניין להצית אש בכל המקומות האלה, גם בבן זכאי, גם ברתמים, גם ב-א'-א' וגם באגני החמצון.

ברשותך, אני רוצה אולי עוד קצת סדר, כי נעשה סדר ואני אענה גם לשאלה הזאת.

ישי לוי, ראש תחום מחצבות ברשות מקרקעי ישראל.

לא, אני ישראל סקופ.

ישראל סקופ, מנהל החטיבה לשמירת הקרקע?

כן.

אז תתייחס לשאלתי בבקשה, כי אנחנו מתקדמים לסיום.

כן. אז ראשית יש לנו סיירים, אלא שרוב רובם של גניבות המתכת האלה שפוצעות את האתר, הן מתרחשות בסופי השבוע שבו עובדי מדינה לא עובדים בימי שישי ושבת. יחד עם זאת, אנחנו מחר מקיימים ישיבה יחד עם הגנת הסביבה בוועדה שהוקמה לצורך יישום החלטת הממשלה, כאשר התפקיד כמובן לראות את ההיבטים של השמירה על אתר רתמים. אנחנו כרגע נמצאים באתר רתמים, כי אנחנו הולכים לסיים את עבודת הכיבוי שם ויהיה מאד חשוב למנוע פריצות חדשות לאתר, כי אחרת זה יחדש את הבעירות.

תגיד בוועדה מחר שיש אפשרות בשבת, אם יש לכם בעיה עם יהודים שלא רוצים לעבוד בשבת, אפשר לגייס דרוזים ואנשים שאינם יהודים, שהם יעשו את זה בשמחה וגם בשבתות.

אנחנו יכולים להעסיק רק עובדי מדינה. זה מה שמתאפשר לנו מבחינת הסמכויות.

אפשר גם דרוזים עובדי מדינה.

זה לא כל כך-. עכשיו שני דברים. לגבי החלטת הממשלה שתקצבה 63 מיליון שקלים, אז בינתיים רשום התקציב ועוד לא קיבלנו כסף, אבל אנחנו עושים פעולות מתוך תקציב השמירה לצורך הכיבוי ואנחנו עומדים בזה. הכיבוי ברתמים הוא מצליח. לגבי א'-א' אשדוד, ישנם הליכים משפטיים נגד המפעיל, שהיה המפעיל שם, כתוצאה מכך שהוא הטמין כנראה לא כחוק ויש תביעה משפטית על 27 מיליון שקלים, גם נגד החברה וגם נגד מי שהיה מורשה והבעלים של החברה, כאשר החברה עצמה כבר הורשעה בהעדר הגנה וממשיך להתנהל הליך משפטי נגד מי שהיה המפעיל של החברה.

ללא קשר לכיבוי, אנחנו צריכים להוביל תכנון לשיקום האתרים, כי הכיבוי מכבה את השריפות אבל אחר כך צריך לבצע שיקום. לגבי רתמים אנחנו, ביחד עם איגוד ערים מטה יהודה, שהוא היה המפעיל של רתמים - - -

דרום יהודה.

סליחה, דרום יהודה, שהוא היה המפעיל של רתמים. אנחנו בוחנים יחד איתם את המשך הכנת תכנית השיקום כדי לשקם. יש גם קרן שיקום, שהם אספו כ-17-18 מיליון שקלים בקרן השיקום, שחלק ממנה יצטרך לעבור לתקציב השיקום. איך שיסתיים המשפט ועל פי התוצאה שלו לגבי א'-א' אשדוד, נצטרך לראות איך מכינים תכנית לשיקום של א'-א' אשדוד.

למיטב ידיעתנו א'-א' אשדוד לא בוער. רתמים עדיין - - -

הייתי שם ביום שישי, זה בוער. ביום שישי הייתי והיום יום ראשון.

תראה, לא כולם יודעים. הרי מה שקורה רתמים ו - - -

גם ברוך היה איתי. תשאל אותו.

יכול להיות, אבל רתמים ו-א'-א' אשדוד הם סמוכים אחד לשני וביום רביעי האנשים שלנו עם מפות, עם GPS, והבעירות ביום רביעי, אני לא יודע מה היה ביום שישי, ביום רביעי הבעירות היו ברתמים ואנחנו נתנו הנחיה לכבות גם אותן. כרגע, עד כמה שאני יודע, החברה שזכתה במכרז ממשיכה לכבות את עשר הבעירות האחרות. יעידו על זה אנשי כיבוי אש, שאנחנו משתמשים בציוד שלהם וביכולת שלהם. על כל בעירה שמבצעים חפירה ומכבים אותה עם חומרים שמשרד כיבוי האש והגנת הסביבה אישרו.

אחר כך אנחנו מטמינים כמובן מדידים לבדוק את החום אחרי הכיבוי ואוטמים מחדש את הבעירות. ככה טיפלנו עד עכשיו בקרוב ל-80 בעירות. המכרז כולל 100 בעירות. יש עוד כמה בעירות וצפויים שעם הקיץ יכול להיות שיהיו עוד כמה בעירות. בכל אופן, הקבלן עובד בשטח ומכבה בערה-בערה.

יש לכם לוח זמנים לגבי הגידור והשמירה והדברים שצריך לעשות?

מחר יש ועדה ברשות מנכ"ל הגנת הסביבה, שהוא יושב ראש הוועדה שהחלטת הממשלה קבעה. אנחנו נקבע איזה שיטות שמירה ואבטחה צריכות להיות ובהתאם לזה ניישם את זה, כמו שעשינו את הפיילוט, כמו שעשינו ופרסמנו את המכרז וכמו שבחרנו קבלן זוכה.

אני חייב להגיד שלא היה ידע מוקדם ובוודאי אנחנו לא בעלי המקצוע. אפילו התייעצנו עם מומחי מחו"ל לצורך שיטת הכיבוי. ביצענו פיילוט מסוים, הפיילוט הצליח, בדקנו אותו והשנה הפעלנו החל מינואר בערך, הקבלן עובד לכיבוי הבעירות.

אני רוצה באמת להודיע שהוועדה מבקשת לקבל את לוח הזמנים שתחליטו עליו מחר ואנחנו נפרסם את זה למען הציבור - - -

נעביר את זה.

כדי לחייב את הזירוז של הדברים האלה. כי דברים כאלה, בגלל דחיפותם, הם יכולים להימשך שנים. אז אני רוצה לפחות את הדברים של השמירה ואת הדברים שאתם יכולים לעשות מהיום להיום, שייעשו מיידית, עם מכבי האש ועם - - -

אני רק רוצה להוסיף על בן זכאי.

מה עם הגידור? יש לכם תקציב לגידור המקומות האלה, שאנשים לא ייכנסו? אנשים לא מורשים?

אני לא יודע על איזה אתר מדברים.

שלושת האתרים.

כל אתר שאפשר לגדר. אני לא מכיר את השטח בשביל לדעת. אולי יש שם מקום שאי אפשר. מקום שאפשר לגדר.

אם מגיעים למסקנה שהגידור מונע כניסה, בוודאי שנעשה את זה.

גידור וסיור, כמובן.

ברור. אי אפשר גדר בלי שומר. גדר בלי שומר זה לא עוזר.

למה לא עשו את זה עד עכשיו?

שיעשו מעכשיו לפחות.

גדר בלי שמירה לא עוזרת וככל שנידרש לגדר את זה אחרי שנגמרת פעולת הכיבוי, נגדר את זה.

אז תבדקו מחר בדיוק אם אפשר להקציב מה-63 מיליון שקלים גם לעשות גדרות.

אנחנו אמרנו שנדווח.

בעודנו מדברים בוער עכשיו מגדל בתל אביב.

מגדל בתל אביב? גם שם יש אגני חמצון? לא, בעניין הזה של הבעירות, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהעניין הזה של דליקות והצתות, אנחנו חיים אותן בארץ הזאת הרבה הרבה שנים. הרבה שנים, עוד לפני קום המדינה.

לכן רבותי אתם צריכים להיות ערוכים, גם אתם וגם כל הרשויות, שיהיו גורמים שירצו לגרום הצתות לא רק בשביל לגנוב מתכת, אלא בשביל להצית את הארץ הזאת. זה כל השריפות עם היערות וכל הדברים האלה.

אם המקומות המסוכנים האלה, שיש בהם חומרים שאני לא רוצה לפרט אותם כי אני לא יודע, אבל אני יודע שיש שם חומרים, אם הם יהיו פרוצים ולא יהיו גדורים ולא יהיו סיורים, תהיה סכנת נפשות לא פחות מאשר באזור חיפה. ותחשבו רגע על טילים ועל כל מיני דברים כאלה שיכולים להגיע מדרום.

אדוני, אני מסכים איתך, אבל אתה - - -

אתם צריכים להיות ערוכים לזה. בשביל זה אתם קיימים.

אתה מסתכל על הנציג לא בהכרח הנכון של העניין.

אני חושב שהכי נכון. אתה ממונה על השמירה על הקרקע.

נכון. אנחנו מנהלים את כל מקרקעי ישראל. את מחנות הצבא, את הבנייה, אזורי תעסוקה, שטחים חקלאיים. אנחנו רוצים להתייחס במשהו. אנחנו לא אלה שמזהים ואנחנו לא אלה ששורפים.

ברור.

רק שנייה. אנחנו משתדלים לטפל בנזקים, כאשר מי שמורשה וקיבל אפשרות לשכור את הקרקע, להחכיר את הקרקע, להשתמש בקרקע, פועל לא נכון. בן זכאי לדוגמא. בן זכאי זה משבצת חקלאית, זה אגודה חקלאית שאחד מיחידי האגודה הפעיל שם מטמנות לא חוקיות. יחד עם משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, הגנת הסביבה, ביצענו פעולות אכיפה נגדו. זה לא שאפשר לחשוב שבאו פקחים של המינהל ועובדי המינהל להדליק את הבעירות בבן זכאי.

רגע, רגע. הפעלתם?

כן.

אז למה הוא ממשיך?

קודם כל אנחנו יודעים שזה נפסק.

אני יודע שאם מישהו - - -

כבר שבוע זה בוער.

יכול להיות.

לא בוער בבן זכאי. אני יודע שלא בוער בבן זכאי שום דבר.

נו באמת, אז תבוא לראות.

רגע, סליחה רגע, בן זכאי שייך אליך? הוא באזור שלך?

כן.

אז אנא תשלח את הפקחים שלך ותבדוק את זה.

אנחנו מטפלים בזה. הנה, סקופ אומר בעצמו - - -

אני רוצה לסכם את הדיון, ברשותכם.

עיריית אשדוד עוד לא דיברה.

עיריית אשדוד.

לא קיבלנו דיווחים, אבל נטפל בזה.

שמתם לב שיש לי איזו סימפטיה לעיריית אשדוד ולכן לא הטלתי עליכם את כל זה, כי אני יודע את התקציב שלכם, כמה הוא קשה. כי אם מדובר פה במאות מיליונים, העירייה בעצמה לא תוכל לעשות את זה ואני מבין שזה מה שאתה - - -

אנחנו בהחלט - - -

אבל תן לי את מה שכן אתם יכולים לעשות.

ראשית לגבי העובדות. אנחנו מדברים פה על כמה דברים, כפי שכבר הובהר. השריפה הנוכחית מנותקת ולא קשורה למה שהחברה פה סובלים בדרך כלל מרתמים ו-א'-א' ומהמושבים מסביב.

אבל מה שאנחנו סבלנו באשדוד זה כן מזה. מאגני החמצון.

לא, לא.

כן.

כן. אז הם סבלו מהריח.

אני זוכר. אין החי מכחיש את החי. כבר עברו 30 שנה, אבל אני מכיר את זה טוב.

בבריכות החמצון האלה למעשה הפסיקו את השימוש לפני 15 שנה. הם היו בשימוש של העיר ומי שהפעיל אותן זה למעשה עמותה או חברה שהקימו הקיבוצים והמושבים מסביב, קולחי אשדוד, והשתמשו במים שלהם לצורך השקיה. הם אלה שהיו אמורים לעשות את כל הפעולות הנדרשות, אם וכאשר על פי דרישה. זה לגבי הסוגיה - - -

לא עיריית אשדוד אמורה לפנות את זה?

לא, אלא מי שהפעיל את זה.

אומר המשרד להגנת הסביבה שכן צריכה.

יש לנו ויכוח, דיון עם מנהל המחוז ואנחנו נפתור את העניין הזה. בכל מקרה, לגבי השריפה ה - - -

מתי? מתי?

כולם שאלו מתי? גם אני מצטרף לשאלה. מתי אתם תסגרו את העניין הזה מי צריך?

זה ייסגר. זה חייב להיפתר.

מתי?

אחרי החגים.

תן איזה תאריך מחייב.

מנהל המחוז הוציא עכשיו צו. אנחנו נדרשנו לפעול לפי הצו.

30 יום מספיק לכם כדי לדווח לנו מתי זה יהיה?

אנחנו עושים ישיבת מעקב.

מתי זה יקרה?

כן.

אנחנו נוכל לדווח מה ההליכים שאנחנו עוד צריכים לעשות, כי יש פה הרבה מאד הליכים מקדימים וגם לראות של מי האחריות.

אז אנחנו מחכים לתשובתכם בכתב לוועדה, מתי החלטתם, מה השלבים, מתי אתם מסיימים. עוד משפט, בבקשה.

אבל המלחמה הזו זו מלחמה שכבר עברנו. אנחנו צריכים להסתכל על המלחמות הבאות ובאופן פרדוקסאלי, דווקא השריפה הזו, שלא קשורה, יכולה לעזור לנו לפתור את הדברים הבאים:

רתמים – לצד רתמים מה שהיום אנחנו מבצעים יש שם בריכות של חומרים מסוכנים שנשפכו שם ובזה עדיין לא מטפלים. ואם אלה יבערו - - -

למה?

כי עדיין לא מטפלים וכבר אלה גולשים גם לכיוון אשדוד.

רתמים זה ברשות שלכם?

לא. רתמים זה גובל לנו. זה כבר גולש. יש גלישות מעטות לשטחנו ואם זה יבער כנראה נהיה במקום אחר. דבר נוסף זה א'-א'.

מה אתה מציע לעשות שם?

יש החלטת ממשלה לטפל.

מה זה לטפל? לפנות את המקומות האלה?

אין תקציב.

לטפל. אני לא איש מקצוע בתחום, אבל יש פה הרבה מאד. למעשה כל הפסולת הכימית של ישראל במשך שנים - - -

של מי השטח? מי אחראי על השטח?

רשות מקרקעי ישראל.

של מחוז מרכז, זה לא של אשדוד.

למיטב זיכרוני השטח הוא גבולי, הוא לא בתחום שיפוט, אבל הקרקע היא קרקע מדינה. אנחנו מנהלים אותה – רתמים.

של רשות מקרקעי ישראל.

אבל במסגרת תכנית השיקום, אמורים לטפל גם בשטחים האלה. כרגע הם לא בוערים. אנחנו כרגע מטפלים קודם כל בבעירות.

דבר נוסף א'-א', שזה בשטח אשדוד, כפי שנאמר פה על ידי נציג המינהל, מנהלים עכשיו ודרך אגב החלטת הממשלה החליטה לטפל גם בזה, אבל לא הקצו כספים. הם סמוכים ו-א'-א' אם תבער, יכול להיות שזה עוד פעם יבעיר גם את רתמים שוב. לכן חייבים את עזרת הוועדה.

על מה אתה מדבר, על א'-א'?

על א'-א'.

זה כלול בהחלטת הממשלה.

כן, אבל לא הקצו לזה כספים.

זאת אומרת ה-60 מיליון לא מספיקים?

לא, זה לרתמים וגם זה כנראה לא יספיק. ולכן מה שהציבור סובל בדרך כלל, אמנם נקודתית, השבוע סבלנו מהשריפה הזו והיא תיפתר. מה שלא נפתר זה א'-א' ורתמים שמשם סובלים. משם ויש גם את הדברים האחרים במושבים ואת זה צריך להבין.

טוב, אני ממש מודה לך נציג עיריית אשדוד, יעקב פלאצי, מנהל אגף רישוי עסקים ואיכות הסביבה. מה שמך?

בועז רענן מהפורום הציבורי לאיכות הסביבה, תושב אשדוד.

סוף סוף האשדודים גם יכולים לדבר.

אנחנו יושבים פה גם יהושע וגם אני ומנהלים פורום לאיכות הסביבה באשדוד. מקבלים עשרות פניות טלפוניות מדי יום. אנחנו למעשה נציגי ציבור של הפורום. הפורום זה נבחרי ציבור, עמותה. יש לנו תכתובת עם אותה ועדה, אליכם כבר משנת 2014, שכל האזור הצפוני של אשדוד זה פצצת זמן מתקתקת. אנחנו יודעים את זה.

כיבוי שריפות, כיבוי פה, שם, זה לא עוזר. אנחנו היינו בישיבות האלה ומכירים את זה ויודעים את כל הבעיות. אין גוף אחד, כולל הוועדה הזאת, שפנינו אליהם בזמנו ויש לנו את כל התכתובת, שייקח את האחריות על עצמו. שיטפל בכל המכלול הזה. יש גם את אתר רתמים, גם א'-א', גם בריכות החמצון וגם אתר פסולת רעילה מאד, שאם זה יבער או אם יקרה שם משהו, אנחנו אבודים.

מה אתה אומר על מה שאמר נציג הכבאות, מר - - -

הוא לא אמר שום דבר. הוא לא נתן שום פתרון.

מפעל אגן לא מפריע לכם?

הוא אמר שהם מדדו שם ולא מצאו שום דבר רעיל.

יש שם דברים רעילים. אני שלחתי לכם את הדו"ח.

כן, אבל הוא מדד עכשיו.

לא, אני לא מדבר על זה. אני מדבר על - - -

אתה מדבר על אותם אגנים שבערו עכשיו.

לא אמרתי שיש דברים רעילים על הבעירה של עכשיו. אני מדבר על כל האזור - - -

על המכלול אתה מדבר.

על המכלול. מה שנכון - - -

מישהו אחד צריך לקחת את כל האחריות וזה - - -

יש צריבה.

מישהו צריך לקחת את האחריות על כל האתרים האלה ביחד.

כבוד יושב ראש הוועדה, אנחנו גם מטפלים בנושא איכות סביבה אבל גם באיכות חיים ואי אפשר לחיות בצורה כזאת, כשענן בא אליך ואתה נושם אותו והעיניים מתפוצצות לך. אז אין באמת אולי סכנה לחיים ואני לא יודע, אני לא רופא, אבל אני יודע מה קורה וידעתי אז מה קורה ויש לנו את כל התכתובת אתכם, עם הוועדה הזו.

אבל סליחה, חמש שנים זה לא חשיפה ממושכת? 5 שנים. זה חשיפה מאד ממושכת.

אי אפשר להתכחש לזה. קיימים חומרים מסוכנים וכולם יודעים את זה.

הם קיימים, נכון.

הוא גם אומר שהוא לא יכול לבדוק את כל החומרים. הוא לא יכול לראות איזה חומרים יש. יש לו כמות קטנה של חומרים שהוא יכול לבדוק. זה לא כל החומרים.

בואו נשמע את משרד הבריאות, כי כל הזמן שאלתי על העניין הזה, על הנזק האמיתי, לא רק על התחושה. מי זו נציגת משרד הבריאות?

דפנה זעירא.

הגברת דפנה זעירא, בבקשה. אם יש לכם עובדות על תחלואה, על ילדים במצוקה נשימתית, על קשישים ודברים כאלה, תתני לנו.

היא לא רופאה, היא מהנדסת.

אני לא רופאה, קודם כל.

את משרד הבריאות בשבילי עכשיו.

נכון, בסדר גמור. אין לי הרבה מה לחדש לגבי מה שנטען פה לגבי האזור עצמו, אבל אני יכולה להגיד שכל הנתונים שלנו מסתמכים על נתונים שאנחנו מקבלים מכיבוי אש ומהמשרד להגנת הסביבה.

ידוע שעשן גורם לגירוי בעיניים, לגירוי בריאות. זה הכל לטווח קצר. אם לנו אין נתונים על רעלנים, אז אנחנו לא יכולים לעשות ניתוח, תכלס לתת הנחיות אחרות בזמן אמת של אירוע.

מי צריך לתת לכם את הנתונים?

זה כל ערב, כל ערב.

נכון. אין את הנתונים האלה.

מי צריך לתת אותם?

איכות הסביבה.

מה שאני יודעת נכון לעכשיו שלפי הניטור השוטף שנעשה באזור, אין תחלואת יתר. אין ניטור של תחלואה נשימתית שם. זה מה שאני יכולה לומר.

אין תחלואת יתר? בדקת?

לא.

פשוט - - -

רק שנייה, אל תתווכחו עם נציגי הממשלה, כי הם לא באו בשביל זה. תדברו אלי בבקשה, אין לי בעיה. אני נבחר ציבור, הם לא.

לדעת כמה - - -

יש למשל את בית החולים קפלן באזור, נכון?

כן.

אי אפשר לראות כמה תחלואת ילדים יש מהאזורים האלה לעומת אחרים?

אנחנו בודקים את זה ואין משהו חריג. לפי הנתונים שאני קיבלתי - - -

בדקתם את זה?

אני חושבת שכן. אני שאלתי את השאלה הזאת ואין נתונים חריגים.

חריג לעומת מה?

לעומת ירושלים נניח.

אפשר לקבל את הנתונים האלה?

אולי נוכל לקבל נתונים? הייתי מאד שמח אפילו תוך שבועיים לקבל השוואה למשל לילדי ירושלים לעומת הילדים באזור הזה.

אני אבקש לקבל.

למשל ביבנה.

ילדי תל אביב לעומת ילדי יבנה. משהו שיהיה דומה. אנחנו כבר רוצים לסגור את הישיבה, אבל עוד מילה אחת.

אני רק רוצה לומר על החומרים שמדברים עליהם וכולם יודעים עליהם, שהם חומרים מאד מאד מסוכנים. אם אי אפשר אולי היום לעמוד על הנזקים שנגרמו עד עתה, אי אפשר לדעת גם מה הנזקים.

מה שמך?

אני מיכל גלעד. אני גם משדמה, אנחנו גם מהיישובים הסמוכים. יש שם חומרים מסוכנים. כולם יודעים וכולם כאן היום אמרו בפירוש, החומרים המסוכנים קיימים, הם מסוכנים מאד. אנחנו תושבים תמימים. אנחנו לא יודעים אם האמצעים שאתם מנטרים או בודקים, אם הם באמת מכילים את כל מה שאנחנו צריכים לדעת. אנחנו רוצים לדעת. קודם כל אנחנו רוצים לדעת מה אנחנו נושמים. אחר כך אנחנו נבחן מה הנזק לטווח הארוך. לא רק עכשיו.

וגם למי פונים?

אם הייתי מאמין ברשויות, הייתי אומר לך – לפחות יש מדינות כאלה שאומרים שאם הרשות אומרת, הרשות יודעת. הרשויות אומרות שאין שם עכשיו רעלים. אז לפחות בשביל להירגע, אם את רוצה, את יכולה. לדאבוני אני סקפטי לגבי הודעות של רשויות.

אבי סייג, איפה אתה גר?

אני גם תושב גדרות.

גדרות?

גדרות, זה כל היישובים באזור.

אם אתה יכול להוסיף עוד משהו שלא נאמר זה יהיה גאוני.

יש לי הרגשה שפה מטאטאים את הכל. מינהל מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל, חבל יבנה. על כיבוי אש אין לי מה להגיד, כי הם רק מניעה, הם לא. אין פה שום פתרון. אנחנו באנו הנה. אין שום פיתרון. אף אחד לא אומר מתי יפנו את הגוש הזה. הגוש הזה – כל הבוצה. יש לי מפעל גדול באשדוד, אני משלם הון עתק לכולם. לכבאות, לעירייה, לך, כן. לאיפה הולך כל הכסף הזה? לאיפה הלך כל הכסף כל השנים?

כבוד יושב הראש, אם לא תציב פה לוח זמנים ומי עושה את העבודה – יש כאן נציגים של המשטרה, מפחדים להיכנס לבן זכאי. אני שוטר מתנדב, לא נכנסים לכפר הזה. שבוע שעבר הדליקו שם מדורות. ניצלו את ל"ג בעומר כדי להדליק מדורות שחורות. זה לא ל"ג בעומר המדורות שהיו שם. אז חברה, בואו.

כבוד יושב הראש, באמת כל הכבוד, כינסת אותנו הנה. צריך להציב לוח זמנים ומי מטפל. איפה ראש עיריית אשדוד? עם כל הכבוד לראש רשות - - -

הזמנו אותו. ניסינו להזמין אפילו היום בבוקר.

אנחנו הזמנו גם את שרי איכות הסביבה ושר הפנים. לא הספקנו.

אז צריך לזמן אותם עוד פעם.

אבל היות ואנחנו רוצים ישיבה מקצועית ביותר, אז עדיף לי האנשים המקצועיים מאשר ראשי הערים. כי ראשי ערים ושרים, אני מכיר אותם, הם יגידו לי בדיוק מה שכתוב בפרוטוקול להגיד. אני צריך יותר את אנשי המקצוע.

אבל איפה אנשי המקצוע?

אתה דיברת על לוח הזמנים. אני חושב שאתה צודק. זה הדבר הכי חשוב לנו. לכל הרשויות אני אומר - אנחנו רוצים לוח זמנים. שבוע, שבועיים, חודש, אני רוצה לדעת מתי מתחילים, מה עושים. כבר שמענו מה אתם עשיתם. אנחנו חייבים לפתור את הבעיה הזאת, כי אם לא נפתור את הבעיה הזאת, אני אמרתי כבר, אני רואה בזה בעיה הרבה יותר גדולה מאשר האזור של תושבי אשדוד.

יש עוד אנשים שהגיעו מרחוק. משפט לכל אחד. בבקשה.

תודה. יש גם בעיה ברמה המערכתית.

שמך?

עדי ינקילביץ, אני תושב יבנה. יש בעיה ברמה המערכתית, וכבוד יושב הראש נגע בזה וגם נציג הכבאות נגע בזה. הבעיה זה עניין הסמכויות. יש ארבעה ראשים לפחות, שכל אחד מטפל בקצה קצהו של הבעיה ואף אחד לא מטפל באופן גורף בכול המכלול הזה. המשטרה הירוקה מטפלת רק בעניין של הסנקציות ורשות מקרקעי ישראל היא בכלל בעניין של הפינוי או השמירה על הקרקע. המשרד לאיכות הסביבה, מעבר למשטרה הירוקה, הוא מטפל בזה. הכיבוי זה במניעה. המשטרה לא מטפלת בזה, כי זה לא בסמכותה; והרשויות הן רשויות, עם המוגבלות הידועה של הרשויות.

זאת הבעיה העיקרית לדעתי. אין גוף אחד שמטפל ויכול לטפל בכל הבעיה מ-א' ועד תו ולתת פתרון כולל.

אתה צודק במאה אחוז. תודה רבה. מי יושב לידך?

אלי מזוז מיבנה. שני משפטים. אחד, מה שנורא הטריד אותי, שנאמר שאי אפשר למדוד את כל החומרים, בטח שחומרים מאד מאד בעייתיים. אני מאמין שאפשר למדוד. צריך למצוא את המכשירים הנכונים למדוד. אני גם יכול לומר שביקשו כמה וכמה פעמים לבוא ולמדוד ביבנה ואצלנו לא באו למדוד. אז כשאומרים לי פה מדדו, השאלה היא כמה מדידות במשך חמש שנים ואיפה מדדו. זה דבר ראשון.

דבר שני מה שנורא מטריד, שאני שומע שאומרים פה הנציגים שאישרו להם 63 מיליון שקלים, אבל הכסף לא עבר. אז קודם כל אם אישרו כסף – להעביר אותו ושיתחילו להגביר עבודה עם עוד 63 מיליון שקלים. זה משהו מצחיק. יש כאן עבודה שנעשית, אם לוקחים מתקציב אחר, להתחיל להזיז את הדבר הזה. זה כבר אושר, כבר קיבלתם החלטה בממשלה על הסיפור הזה. שמישהו ידאג שהכסף יעבור לגופים המתאימים שיטפלו בזה.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול שאלה את המשרד להגנת הסביבה. אני מפנה אותה אלייך, לבנה. האם באמת עשיתם איזה שהן מדידות לגבי מה נפלט לאוויר בעת השריפה? אם תוכלו לתת פירוט לוועדה מבחינת חומרים וגם איזה חומרים שאתם מכירים, שנמצאים בקרקע ואתם לא יכולים למדוד אותם; והדבר הנוסף זה באמת לדעת מה נמצא בקרקע באותם מקומות.

אני רק רוצה לציין שהפליטות לאוויר זה דבר אחד. יש תשטיפים, יש פליטות למי תיהום, יש זיהומים; וגם כשהאתרים לא בוערים, עדיין נפלטים גזים ומדובר על חשיפה ארוכה ומתמשכת מאזור שכל כולו יש בו בעיות זיהומים מאד קשות.

שם ותפקיד.

לבנה קורדובה-ביג'ורנר. אני ממונה על מערך ניטור אוויר במשרד להגנת הסביבה.

אז למה שתקת עד עכשיו? זאת הייתה השאלה שריחפה באוויר. אם הייתה פה מכונת ניטור, זה מה ששואלים כולם.

אוקיי. אז קודם כל כונני הסביבה יצאו עם מכשירים ניידים וזה המכשירים של החלקיקים. בזה ניתן בזמן אמת לקבל את הנתונים. לגבי החומרים האחרים, ערכנו מדידות ביום חמישי בלילה. בשתים עשרה בלילה יצא צוות דיגום מיוחד, שערך מספר מדידות. לא עשינו מדידות תקניות לאורך שעה על מנת לראות אם אנחנו מעל התקן או מתחת לתקן. זה היה מין סריקה ראשונה של החומרים, קודם כל על מנת לדעת מה יש לנו באוויר.

אנחנו תוך שבוע – עשרה ימים אמורים לקבל את התוצאות. אנחנו נפרסם אותן, כמובן גם נעביר אותן כאן לוועדה. אחרי שנקבל את התוצאות, ודרך אגב, עשינו את המדידות האלה סמוך מאד למוקד, איפה שניתן היה להתקרב – 500 מטרים מהמוקד ובמורד הרוח, סמוך לכביש של ניר גלים ובעוד נקודה מרוחקת יותר, כ-3-4 קילומטרים מנקודת השריפה.

לפי הנתונים שהתקבלו, כי היה לנו חשוב לעשות את המדידות ממש בזמן השריפה, בדיוק לדעת איזה חומרים נפלטים ולא רק מתוך הדמיון. ברגע שנקבל את הנתונים נעשה איזו שהיא הערכת מצב ואז נחליט איזה דיגום לעשות ומתי, על מנת כן לקבל ריכוזים שהם בעלי משמעות.

אתם תעבירו את הכל אלינו.

כן.

אנחנו נביא את זה לידיעת הציבור. אני רוצה לסכם.

הוועדה מוטרדת מהמחדל המתמשך שפוגע בבריאות מאות אלפי תושבים באזור.

הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחודש ימים או חודשיים, אנחנו נראה.

בעוד חודש. סוף יוני.

חודש ימים. הוועדה מבקשת שמישהו ייקח אחריות כוללת – גם איכות הסביבה ורשות מקרקעי ישראל והעיריות באזור חייבים להקים גוף מאוחד, משותף, שלא יהיה מצב של הטלת אחריות אחד על השני, כולל שירותי כיבוי אש.

הוועדה מבקשת לקבל הערכה תקציבית של עלויות לפינוי אתר רתמים, אתר א'-א' ובריכות החמצון. גם אם המחיר יקר, אנחנו רוצים לדעת.

והפסולת הרעילה שיש שם.

ובן זכאי.

אני מבין שבן זכאי זה משהו - - -

יש גם - - -

סליחה, הוא באמצע דברי הסיכום.

הוועדה מבקשת לקבל דו"ח מדיוני הוועדה הבין משרדית שמתכנסת מחר בעניין רתמים ו-א'-א' ובעיקר על העניין של אפשרויות הגידור של האתרים וסיורי השמירה באתרים האלה.

הוועדה מבקשת לקבל מהמשרד להגנת הסביבה דו"ח מפורט אלה חומרים מזוהמים נפלטו בגלל השריפה. כמו כן לפרט אלה חומרים הוטמנו באתרים האלה בכל השנים שהם פעלו.

הוועדה מבקשת לקבל עדכון לגבי הצו שהוצא לעיריית אשדוד על ידי מחוז דרום, בדרישת סגירת בריכות החמצון ותאריכי ביצוע.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות נתוני תחלואה – מחלת ריאות ומחלות אחרות – של ילדים, קשישים ואנשים חולים באזור – גדרות, יבנה, אשדוד ויישובי המועצה האזורית חבל יבנה.

אני מודה לכם על שבאתם. אנחנו נקיים דיון נוסף. אולי בפעם הבאה נהיה אנשי בשורה חכמים יותר. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.