הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 710

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ז (23 במאי 2017), שעה 10:00

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27) (קרנות סל), התשע"ז-2016 (מ/1103) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

לאה לאורה בנימינוב - מתמחה, ייעוץ וחקיקה חוקתי ציבורי, משרד המשפטים

דודו לביא - מנהל מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך

שרון אופיר - מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות ניירות ערך

איציק זקן - מנהל יחידת תעודות סל, רשות ניירות ערך

שרה קנדלר - עו"ד, מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, רשות ניירות ערך

חגי בן ארזה - עו"ד ביחידת החקיקה, רשות ניירות ערך

דורית גילת - יועצת משפטית, מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך

עדי לוי - עוזרת משפטית ליועמ"ש המחלקה, רשות ניירות ערך

רונן סולומון - מנהל בכיר תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

בועז נגר - יו"ר איגוד תעודות הסל, איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר

אלי בבלי - יו"ר, איגוד מנהלי קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

רויטל מיכלשטיין - רו"ח, איגוד הנאמנים בשוק ההון

איריס שלווין - מנכ"ל, אורורה פידליטי חברה לנאמנות

אלודי דהן - ראש מחלקת תעודות סל, אורורה פידליטי חברה לנאמנות

יוליה מרוז - מנכ"לית, איגוד בתי השקעות

תמר לוי בונה - מחקר, בנק ירושלים

נועה גור אריה
–

מוזמן/ת

אייל לב ארי

שיר שפר

טמיר כהן

אירית שלהבת

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27) (קרנות סל), התשע"ז-2016, מ/1103 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בדיון בהצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27) (קרנות סל), התשע"ז-2016, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מי מציג את הצעת החוק? אני מבקש שלפני ההקראה נקבל הסבר על הצעת החוק בלי להיכנס לפרטים.

אני מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך. אגיד כמה דברי פתיחה וככל שבמהלך הדיון יעלו שאלות נוכל להתייחס.

תסביר לכל חברי הוועדה שנמצאים כאן מה אתם רוצים בהצעת החוק הזאת. יש פה הרבה מאוד חברי ועדה...

אנחנו מבקשים להביא היום לאישור הוועדה את אחת מיוזמות החקיקה החשובות של העת האחרונה בשוק ההון. עיקרה של היוזמה הוא העברה של תחום תעודות הסל, שבו מנוהלים כ-100 מיליארד שקל מכספי הציבור וכ-700 תעודות התחייבות, להסדרה ופיקוח של קרנות נאמנות מסוג קרנות סל, או ETF, במתכונת שמקובלת בכל העולם.

חשוב לציין שהמהלך בוצע בתהליך יסודי ומעמיק שכלל, מעבר לשימוע הציבורי כמקובל, גם שיח נרחב של הרשות עם כל בעלי העניין הרלוונטיים: מנהלי תעודות סל, מנהלי קרנות נאמנות, הבורסה, נאמנים, בנקים מקומיים וזרים ועוד. לשמחתנו הצלחנו בזכות תהליך זה להביא לכך שהמהלך המורכב מובא לאישור הוועדה בתמיכתם של כל הגופים הרלוונטיים. אני בטוח שהמתווה שגובש והובא לאישורכם מהווה איזון נכון וראוי, שמשרת את עניינם של כל הגורמים, ובראשם כמובן הציבור הרחב.

מאחר והצעת החוק שמונחת כיום על שולחן הוועדה מהווה רק מסגרת לפעילות במתכונת החדשה החלטנו, כחלק מן השקיפות שמאפיינת את העבודה שלנו, לגבש, בתיאום ובשיתוף עם בעלי העניין במהלך, מסמך, שכולל את עקרונות הליבה של ההסדרה שניישם במסגרת חקיקת משנה, שתובא בהמשך אף היא לאישור הוועדה.

יושב-ראש הרשות, שנבצר ממנו להגיע לדיון היום, ביקש ממני לומר, שמאחר שרשות ניירות ערך מייחסת חשיבות רבה לקיומה של ודאות רגולטורית- - -

לא ערכנו בשבוע שעבר את הדיון בגלל שהוא לא היה, על-פי בקשתו.

לצערנו הוא לא יכול היה להגיע גם היום.

הוא עדיין בחוץ לארץ?

הייתה לו מחויבות אחרת.

יושב-ראש הרשות ביקש ממני לומר, שמאחר שרשות ניירות ערך מייחסת חשיבות רבה לקיומה של ודאות רגולטורית הוא רואה את עצמו מחויב גם במקרה הזה לשמור בשנים הקרובות על מאפייני ההסדר ולהימנע, ככל הניתן, מביצוע שינויים מהותיים במאפייני היסוד שלו.

הוא מבקש שלא נעשה שינויים בחוק? הוצאתם את ועדת הכספים. מה, אני אשתוק?

כל התקנות יגיעו לוועדת הכספים.

הצעת החוק והתקנות יגיעו לדיון בוועדת הכספים.

בהוראות המעבר ועדת הכספים לא נמצאת. למה הוא מתכוון שהוא רוצה שלא נעשה שינויים?

הוא מתכוון לכך שהמהות של החקיקה הזאת היא לקחת פעילות עסקית קיימת, שמנהלת כ-100 מיליארד שקלים במתכונת של חוב, ולהעביר אותה לסוג חדש של הסדרה ופיקוח כמוצר חדש, כקרן נאמנות. ההסדר הזה בכללותו כולל הרבה רכיבים וחלק לא מבוטל מן הרכיבים האלה הם בבחינת שינוי ביחס לדפוסי הפעילות של השחקנים היום, שמחייב אותם גם לשנות את המודל העסקי שלהם ולהיערך בהתאם.

רשות ניירות ערך לא נוהגת לתקן חקיקה לעתים תכופות מדי והיא מייחסת גם ערך מוסף ליצירת ודאות. אנחנו לא נוהגים לתקן חוקים שלנו לעתים תכופות יותר מדי.

רק פעם בשבוע...

התיקון הגדול לחוק היה תיקון 27 מ-1994, כאשר הרוב זה תיקונים עקיפים.

חוקקנו כאן את שינוי מבנה הבורסה. אנחנו מחוקקים הרבה מאוד חוקים של רשות ניירות ערך, הרבה מאוד. אתם כן נוהגים להביא הרבה הצעות חוק, אבל אנחנו לא מתלוננים על זה.

ההסדר החדש כולל כמה מאפייני ליבה חדשים, וחלקם נועדו לייצר לגופים שפועלים היום כמנהלי תעודות סל סוג של יציבות.

אתם מבקשים שלא נשנה את זה. אין לי שום עניין לשנות את החוק. אם לא יתגלו במהלך הדיון בעיות שצריך לתקן אותן אז לא נתקן. אם יתגלה שצריך לתקן אז זה התפקיד שלנו.

מדובר פה באמירה אישית של יושב-ראש רשות ניירות ערך, שנועדה לייצר אצל מנהלי תעודות הסל תחושה שההסדר שיחול לאחר שהחוק ייכנס לתוקף לא ישונה אחרי שנה או אחרי שנתיים. זה המהות של האמירה הזאת.

זה יותר בהתחייבות שלנו, שניתן להם ודאות רגולטורית, שמבחינתנו לא ניזום תיקונים תכופים וניתן להם זמן להתארגן. זה לא אמירה לוועדה אלא אמירה לעצמנו.

האמירה היא על מנת להניח את דעתם, בעיקר של מנהלי תעודות סל שעומדים לפני שינוי של המודל העסקי.

יכול להיות שלא הבנתי אותך. אתה אומר: אנחנו מביאים את השינוי הזה, אנחנו לא הולכים לשנות את החוק הזה אחרי שיתקבל באופן קבוע. המנהג שלנו, שאם עובר חוק, והוא עובר כמובן בהסכמה אתנו, אנחנו לא מתכוונים לשנות אותו חדשות לבקרים. זו הכוונה.

רוצים לתת ודאות לגופים. זה שינוי גדול מאוד.

זה בסדר. בהתחלה לא הבנתי אותך.

אנחנו לא באים לוועדה. אנחנו באים לעצמנו.

מאחר ויושב-ראש הרשות לא נמצא כאן הקפדתי להגיד את הדברים מפיו.

בסדר גמור. בהתחלה לא הבנתי ועכשיו אני מבין. אתם רוצים שתהיה ודאות לגופים ואומרים שאתם לא הולכים לשנות את זה.

אין לנו עניין במהלך השנה-שנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף לחולל שינויים מהותיים בליבת ההסדרה.

לסיום, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל הגופים שנטלו חלק במהלך הזה, שמבחינתנו מהווה מודל לאופן שבו רגולטור וגופים מפוקחים מתנהלים יחד וחוברים לצורך השגה של מטרה שמשרתת את עניינו של הציבור הרחב. אני מקווה מאוד, לאור החשיבות הגדולה מאוד של החקיקה הזאת, שהוועדה תסייע בידינו להאיץ את תהליך החקיקה, גם של החקיקה הראשית וגם של התקנות שיבואו בהמשך, על מנת לעמוד ביעד שקבענו לעצמנו, להכניס את ההסדר הזה לתוקף כבר בתחילת השנה האזרחית הבאה.

בסדר גמור, מאה אחוז. מי מבין הגופים שקשורים לעניין הזה רוצה להתייחס לפני שאנחנו מתחילים בהקראה? בבקשה.

אני יושב-ראש איגוד תעודות הסל. הרפורמה הזאת מתייחסת בעיקר לתעודות סל. אנחנו מצטרפים לדברים שנאמרו כאן, שזה רפורמה חשובה. אין ספק שהיא רפורמה מצוינת למשקיע, היא תיתן לו מצב בטוח יותר. הגדוּלה של החוק הזה, שהוא לא יפגע בתשואה. הרי קל לתת מצב בטוח אבל להכניס הוראות שבסוף נותנות פחות כסף ללקוח. הרפורמה הזאת תייצר תחרות גבוהה יותר. ללא ספק היא רפורמה חשובה והיא טובה למשקיע. לנו היא קשה, אבל אנחנו תומכים ברפורמה הזאת.

למה קשה?

כי הרפורמה הזאת קובעת עקרונות לטובת המשקיע אבל אנחנו צריכים לעשות שינוי דרמטי בפעילות הקיימת שלנו כדי להתאים את עצמנו לסטנדרטים החדשים.

סבר את אוזנינו.

תחשבי שאת מנהלת חברה אחת ויום אחד משנים את הכללים. את צריכה לגייס יותר עובדים, לשנות את כל תהליכי העבודה בחברה, מרכיב ההוצאות גדל, כל החשיבה שונה. זה שינוי דרמטי במהלך חיי החברה. זה שינוי שנעשה אותו כי אנחנו מכירים בחשיבות של הרפורמה הזאת, אנחנו מכירים בחשיבות שהיא תיעשה.

אתם תרוויחו יותר?

לא, אנחנו ניפגע משמעותית, וזה בסדר.

זה משהו חדש שאני לא רגיל לו כאן.

המשקיע לא רואה כלום, הוא רואה רצף.

זה שאתם ציוֹנים דגולים – זה בסדר. אבל אתה אומר שאתה הולך להפסיד כסף, אתה הולך להביא עוד עובדים, אתה גם לא הולך להרוויח יותר. כלומר, אתה בעצם מפסיד. ואתה מברך על זה?

כן. אסביר למה. החוק קבע עקרונות נכונים, אנחנו לא יכולים להתווכח איתם. אנחנו מקבלים את העקרונות של החוק. עכשיו נשארת הדרך ליישם אותו. אני לא יכול להתנגד למשהו שיקרה בסופו של דבר, כי הוא נכון, העקרונות שהרשות קבעה בחוק נכונים ולכן אני לא יכול להתנגד להם. מה שאני יכול לעשות זה לקבל את הגזרה, אבל חשוב שאוכל לבצע אותה בצורה היעילה ביותר, כלומר שזה לא יוביל למצב שאני מת אחר-כך אלא במצב שאני עדיין חי, אמנם רזה יותר אבל עדיין חי.

במשך שנה בוצע תהליך ארוך מול רשות ניירות ערך, וזה לא דבר טריוויאלי. הצגנו בפני הרשות את כל הדברים שאמרנו. תהינו מה אם יהיה החוק היפה הזה ויישמו אותו אך אנחנו נמות אחר-כך. הם נתנו לנו מענה. היה תהליך ארוך מאוד שנמשך שנה. "סגרנו" לדעתי 90% מהדברים. אנחנו משוכנעים שנחיה אחר-כך. כלומר, המשקיע ימשיך לקבל אותו דבר, המוצר ימשיך לחיות, אנחנו ניפגע אבל נחיה ולא נמות. החוק הזה גם היה יכול להביא למצב שמשהו מת בדרך.

בקיצור, הכניסו להם "עז" ואז הוציאו אותה.

בשורה התחתונה, אנחנו הולכים לכיוון של החוק, אבל בכל זאת במסגרת התקנות יש כמה פינות קטנות שעדיין לא דיברנו עליהן. אני מאמין שנצליח להגיע להסכמה.

מה שחסר כרגע לוועדה זה להסביר את המצב הקיים היום, מה זה תעודת סל, איך היא הוסדרה מבחינת רשות ניירות ערך, ככל שהיא הוסדרה, מה התנאים שלה היום ולאן אתם רוצים להגיע בהצעת החוק הזאת.

אסביר.

בשורה התחתונה, אנחנו תומכים בהצעת החוק. אנחנו ניערך ביחד בהתקנת התקנות כדי לוודא שהחוק יוסדר בצורה מוצלחת ויעילה.

אני שמח על הדברים שלך אבל אני לא מקבל אותם. משהו חסר לי. אתם בחברות הסל לא יושבים פה בתור מתנדבים אלא כי רוצים להרוויח כסף, וזה לגיטימי וכך צריך להיות, שתוכלו לשלם משכורות לעובדים, שתוכלו להרוויח. כאשר באה רשות ניירות ערך ומביאה הצעת חוק, שלפי מה שאתה אומר היא הצעת חוק טובה והכול בסדר. אבל משהו חסר לי.

אנסה אחר-כך להשלים את החוסר הזה.

איך ייתכן שאתם מביאים הצעת חוק, ואני בעד הצעת החוק, כאשר הם מפסידים ומברכים על כך?

הם לא הולכים להפסיד. הם ירוויחו פחות.

לא ננהל את העסק בהפסד. ביחס למצב הקיים – אנחנו עדיין נהיה רווחיים.

רווח לא נאמד רק בתזרים הכספי אלא רווח הוא מול הסיכון. כלומר, יש תחלופה בין תשואה ובין סיכון. המהלך הזה במהותו מגדיל בצורה משמעותית מאוד את הסיכון של מנהלי תעודות הסל וכמובן של הציבור.

תסביר את מה שאייל לב ארי ביקש, מה המצב היום ולאן אתם רוצים להגיע.

כיום תעודות סל – דרך אגב, באופן ייחודי מאוד – הן בעצם תעודות התחייבות שמוסדרות לפי הוראות חוק ניירות ערך. מנהל תעודת סל הוא בעצם תאגיד מדווח, הוא לא שונה מכל מנפיק אחר שמגייס חוב מן הציבור, וגם תעודת הסל במהות שלה היא בעצם הנפקה של אגרות חוב לציבור, שהתמורה שלהן, בשונה מאגרות חוב רגילות שיש להן תנאים, לתת ריביות כאלה ואחרות או להיות מוצמדות או לא מוצמדות, התמורה שלהן היא פועל יוצא של התחייבות של המנפיק לעקוב אחרי המדד, או לתת למשקיע בכל עת ועת את תשואת המדד בהתאם לנוסחה שקבועה בתשקיף אגרת החוב. זה אומר שמנהל תעודת הסל מגייס כסף מהציבור וכנגד הכסף הזה יש התחייבות.

הדבר הזה בעייתי בשני מישורים. ראשית, כי אנחנו שואפים למצב שההתחייבויות תמיד יתמלאו, אבל העולם מלא אי-ודאות, ותיאורטית בתרחישים קיצוניים מאוד יכולים להיות מקרים שבהם יהיה קשה למלא אחר ההתחייבות ומי שיצטרך לספוג את הסיכון במקרה של התממשות סיכון כזה – ויש שלל סיכונים, לא ארחיב כרגע, אפשר לעשות על זה סימפוזיון של יום שלם – באופן טבעי היא החברה המנהלת שגייסה את החוב מן הציבור.

אלא אם יעשו מזה הסדר "תספורת" בסוף ואז רק הציבור יישא בסיכון הזה.

בשוק ההון הכול הוא שאלה של תיאום ציפיות מול המשקיע. כאשר אתה קונה אגרת חוב של חברה אתה מבין שלחברה יש פעילות ריאלית והפעילות יכולה להיות לפעמים מוצלחת יותר ולפעמים מוצלחת פחות. כפי שהניסיון מלמד, כשהיא לא מוצלחת, מה לעשות, לפעמים זה מגיע כדי צורך לְמה שאת קוראת לו "תספורת" ואז המשקיע נפגע, אבל המשקיע גם יכול להלין בצורה מוגבלת כי הוא ידע מה כללי המשחק.

במרוצת השנים, עם ההתפתחות הפנומנלית של התעשייה הזאת של תעודות הסל, אנחנו מדברים על כ-700 מוצרים שעוקבים אחרי כמעט כל דבר. דרך אגב, זה מספר חסר תקדים יחסית לגודל של שוק ההון הישראלי בכל קנה מידה בין-לאומי, אין דבר כזה בעולם, וגם המודל ייחודי, כי בכל העולם מדובר בעקיבה אחרי מדדים באמצעות קרן נאמנות, לא באמצעות תעודת התחייבות.

מה ההשלכה של זה?

ההשלכה של זה, קרן נאמנות היא בעצם תיק השקעות שמנוהל במשותף עבור הציבור.

שאין התחייבות. זה המשמעות הכי גדולה.

אין התחייבות, למרות שבמבחן התוצאה המשקיע סביר להניח שיקבל את אותה תוצאה. אבל העובדה שכיום מדובר במוצר מתחייב, בשים לב לאופן שהמוצר הזה נתפס בידי הציבור כיום, הציבור לא יכול להכיל את האפשרות, שוק ההון לא יכול להכיל. בגלל היבטים של סיכון סיסטמי, השלכות רוחב של אירוע, הוא לא יכול להכיל את האפשרות שמנפיק של תעודת סל לא יוכל לעמוד בהתחייבותו.

כאשר מדובר במוצר כמו קרן, קרן זה ניהול של תיק. דרך אגב, כבר היום יש קרנות נאמנות מחקות שבעצם משרתות את אותה תכלית של תעודות סל. גם הן עוקבות, והן עושות את זה בצורה מוצלחת מאוד. דרך אגב, בכל העולם עושים את זה בצורה מוצלחת מאוד ואין לנו ספק שגם מנהלי תעודות הסל יצליחו לעשות את זה.

מעבר לזה – במרוצת הדיונים ניכנס גם לרזולוציות גבוהות יותר – המודל כולל כמה מאפיינים שנועדו, במסגרת הרציפות של המעבר מעולם מתחייב לעולם של מנהל השקעות, לתת גם למשקיעים את תחושת הוודאות היחסית. במובן הזה, זה כמו ילד שאתה מלמד אותו לרכוב על אופניים אבל בהתחלה אתה משאיר את גלגלי העזר ומעלה את השיפוע שלהם כדי שהוא ירגיש בטוח. המודל החדש כולל רכיב ייחודי, שהוא כמו אותם גלגלי עזר. כלומר, הוא קובע רצועת ביטחון, בגובה שמנהל קרן הסל יודיע לציבור, שהוא מגדיר שוליים מעל תשואת המדד ומתחת לתשואת המדד, באופן שנועד לייצר למשקיע ודאות גבוהה ביחס לסבירות שבסופו של דבר הוא יקבל את תשואת המדד.

לשאלתך, איך קורה הקסם הזה, שבא נציג של התעשייה ואומר: "אני מוכן להרוויח פחות"? גיבשנו מודל שהמטרה שלו לא להביא לכך שהתעשייה, שהיא היום תעשייה מאוד-מאוד רווחית, תפסיק להיות רווחית. היא תמשיך להיות רווחית ולאורך זמן אנחנו מקווים מאוד – אנחנו גם מעריכים – שהעובדה שהיא תיכנס תחת משטר של פיקוח – כי היום אין פיקוח, היום זה בעצם משטר של גילוי. אם היום חברה שמנפיקה אגרת חוב מתנהלת בצורה בעייתית, מתנהלת באופן שחושף את המשקיעים לסיכונים, מבלי להתייחס כרגע ספציפית לתחום תעודות הסל, הכלי היחיד שעומד בידי רשות ניירות ערך הוא כלי הגילוי, לספר לציבור שיש פה סיכון כדי שבמסגרת אותו תיאום ציפיות הוא יוכל להעריך אם כדאי לו להשקיע או לא כדאי לו להשקיע וכן הלאה. כשאנחנו מדברים על עולם של פיקוח, כללי המשחק אחרים. למפקח יש סמכות לתת הוראת עשה. אם הוא רואה שהסיכון גובר, הוא יכול לבוא למפוקח ולהגיד לו: אתה מגדיל את הסיכונים, תתקן; או שהוא יכול לבוא לכנסת ולשנות את כללי ההשקעה. מכאן גם בא הצורך באותה אמירה. העלית תהיות למה יושב-ראש הרשות מצא לנכון לייצר ודאות ביחס לעניין הזה. הם רוצים לדעת שלא ישנו להם שנה או שנתיים לאחר מכן את כללי המשחק, לא יהפכו את הדברים. אין לנו שום כוונה לעשות את זה.

זו הערה חשובה מאוד כי אנחנו חוטפים מכה ואנחנו רוצים לדעת שייתנו לנו זמן להתאושש ממנה לפני המכה הבאה, בגדול.

הם אמרו שהם לא עושים שינויים.

אני מסביר את הרציונל.

אנחנו מעריכים שבטווח הארוך המצב של התעשייה – סך הכול מוצרי השקעה פסיביים זה תחום שמתפתח מאוד וצומח בעולם, וגם בארץ. בסך הכול זו תעשייה צעירה מאוד, של 17-15 שנים, שהגיעה מאפס ל-100 מיליארד שקל, ויכולה להגיע גם ל-200 ול-300 מיליארד שקל. לא מן הנמנע שהעובדה שהתחום הזה יהפוך להיות תחום מפוקח תיתן לו זריקת מרץ, גם באופן שישפר ויעודד את הפעילות בשוק ההון הישראלי. צריך להגיד שתעודות הסל היום מהוות רכיב משמעותי מאוד במסחר בבורסה. מדובר על סדרי גודל שבין רבע לשליש, תלוי איך מודדים את זה.

גיא גולדמן, עמדת משרד האוצר, בבקשה.

אני נמצא פה כנציג רשות המסים, לא כנציג משרד האוצר. אין לנו התייחסות מסוימת לתיקון קרנות הסל.

הייתה איזו הפרדה בין רשות המסים למשרד האוצר?

אין לנו התייחסות לתיקון קרנות הסל. יש לנו התייחסות מקצועית כמשרד האוצר. יש לנו פה הוראת מעבר ספציפית בחוק שבאה ליצור פטור ממס רווחי הון על המעבר מתעודת סל לקרן סל. זה הכול.

אתם תומכים בהצעת החוק הזאת?

כן, בוודאי.

כפי שאמרתי קודם, התמיכה גורפת מקיר אל קיר.

אני מנכ"לית איגוד בתי השקעות. נאמרו פה דברים על הרפורמה ודודו לביא הסביר את עיקריה. אני לא יודעת עד כמה התחדדה הסוגיה, שהרפורמה הזאת מטפלת בתעודות הסל, אבל תעודות הסל הן אחד מתחומי הפעילות המרכזיים של בתי השקעות בישראל. בסופו של דבר הרפורמה, המשמעות שלה היא מעבר לשינוי בתעודות סל. היא משפיעה באופן כללי על כלל הפעילות של בתי ההשקעות. מדובר ברפורמה לא פחות מקולוסלית מבחינת ההשפעה שלה על הפעילות העסקית.

כבר הסבירו ונאמר כאן שאכן כל מה שגובש במסגרת החקיקה והרפורמה נעשה בתהליך של תיאום והידברות עם הגופים, עם בתי ההשקעות ועם החברות לתעודות סל. לכן הדברים מובאים לכאן בצורה מוסכמת.

צריך לציין את מלוא החשיבות של האמירה הנכונה מאוד, הראויה מאוד וחשובה מאוד שהעביר לכאן יושב-ראש רשות ניירות ערך, כפי שהציג דודו לביא, שהיא אמירה על אופק רגולטורי ודאי לגבי רפורמה שהיא כל-כך חשובה ומשפיעה, שעבדו עליה במשך תקופה כל-כך ארוכה. אז גם בהסתכלות קדימה חשובה מאוד מבחינת התעשייה האמירה הזאת על אופק רגולטורי ודאי, שלא ייעשו שינויים משמעותיים בדברים שנקבעו ברפורמה הזאת בטווח הנראה לעין, שהיא נותנת ודאות עסקית.

אני יושב-ראש איגוד מנהלי הקרנות. גם אנחנו בעד מסגרת הצעת החוק כפי שמובאת היום.

חייב להיות מישהו שמתנגד.

הכול כמובן בכפוף לתקנות שיובאו בהמשך לאישור, שטרם ראינו אותן.

יש פה הסמכות לתקנות.

החוק הוא חוק מסגרת, הוא קובע רק את המסגרת לפעילות. לכן במסגרת השיח, שדרך אגב גם מנהלי הקרנות היו צד חשוב מאוד ומרכזי לו, גיבשנו עקרונות ברמת פירוט גבוהה מאוד שאמורה לייצר – כל הזמן אנחנו מדברים על ודאות, אז גם לעניין הזה אמורה לייצר ודאות גבוהה מאוד. התקנות אמורות לשקף, בדרך של המרה של ניסוח בשפת יום-יום לתבנית משפטית, את אותם עקרונות שמופיעים במסמך המפורט מאוד, שמחזיק משהו כמו 15-20 עמודים ומתייחס כמעט לכל היבט ונדבך שרלוונטי למהלך הזה.

נתחיל בהקראת הצעת החוק. אגב, יש משנה שאומרת שאם כולם מחייבים אז הוא יוצא זכאי, בדינים מסוימים. צריך שיהיה מישהו שמתנגד.

מכיוון שכרגע מונח בפני הוועדה רק הנוסח בכחול אז אל תקריאו את השינויים שאתם מבקשים להכניס. בדיון הבא כאשר יהיה נוסח מעודכן יותר אפשר יהיה לקרוא אותם.

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 27) (קרנות סל), התשע"ז–2017

"תיקון סעיף 1

1.

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

(1) אחרי ההגדרה "חברת חוץ" יבוא:

""חברת רישומים" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;";

(2) אחרי ההגדרה "קרן ייחודית" יבוא:

""קרן מחקה" – קרן שלפי מדיניות ההשקעות שלה ייעודה השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה;

"קרן סל" – קרן מחקה, שהיא קרן סגורה, אשר בהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן סל;"."

אלה הגדרות שדרושות לנו להמשך.

"קרן מחקה" היא קרן שעוקבת אחרי מדדים של סחורות או של ניירות ערך. היא אמורה לחקות את התוצאות של המדד.

"קרן סגורה" היא קרן שנסחרת בבורסה, לעומת "קרן פתוחה" שהיא קרן שהיציאה והכניסה לקרן היא באמצעות מנהל הקרן באופן ישיר, בלי אפשרות לסחור ביחידות בבורסה. "קרן סל" תהיה סוג של קרן סגורה שיחולו עליה הוראות ייחודיות.

"תיקון סעיף 2

2.

בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, אחרי "שאינו מוסדר על-פי דין אחר" יבוא "וכן על הסדר מסוג שקבע השר שמטרתו השקעה משותפת במטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם"."

סעיף 2 הוא סעיף התחולה של החוק הראשי. הוא עוסק בהסדרים של השקעה משותפת בניירות ערך. כלומר בתוך תחום תעודות הסל יש תת ענף שנקרא "תעודות פיקדון" או "תעודות על מטבע" שלא נכנסות להגדרה של החוק מכיוון שהם לא ההסדר של השקעה משותפת בניירות ערך. הרציונל של הרפורמה, שהיא אמורה להביא את תעודת הסל אל תוך החוק רלוונטי גם לחלק מן התעודות הללו. לכן אנחנו מציעים להסמיך את השר לקבוע שתעודות פיקדון מסוג מסוים ייכנסו לחוק וחלק מסוים יישאר מחוץ לחוק, בהתאם למידת שיקול הדעת שיש למנפיק בניהול ההשקעות של התעודה. זה ההסמכה שאנחנו מבקשים.

אני מבקש לשאול את שרה קנדלר, לגבי ההסדר שקבע השר, שמטרתו השקעה משותפת, האם לפי פרשנותכם זה נכנס תחת הצורך של אישור הוועדה לפי סעיף 131?

כן. כל החוק צריך אישור ועדה. אפשר לציין את זה פה, אבל אתה יודע שאין אחידות בחוק השקעות בשוק ההון.

אני לא רוצה להוסיף עכשיו סתם הוראה כאשר יש את הסעיף הכללי, לכן שאלתי אם ההסדר יכול להיות הסדר שנקבע לצורך העניין בצו, ואז כאשר מדברים על תקנות השאלה אם יתייחסו רק לתקנות ולא לצו, דבר שאומר לגבי סוג מסוים של תעודה שכן יחול עליה חוק השקעות משותפות, או אם ההסדר יכול להיות יותר כוללני בתוך תקנות ואז הוא נכנס בתוך הסעיף הכללי.

זה ייכנס בסעיף 131.

"תיקון סעיף 5

3.

בסעיף 5(א) לחוק העיקרי –

(1) בפסקה (7), במקום "בסעיפים 42(ג) או 50(ג) ואם היא" יבוא "בסעיף 42(ג) או העמלה כאמור בסעיף 50(ג) ואם ההוספה או העמלה כאמור";

(2) פסקה (11) – תימחק."

סעיף 5 עוסק בהסכם קרן. תיקנו את סעיף 50, כך שמנגנון ההוספה בקרנות סגורות יתבטל, אז אנחנו מתקנים את הסעיף, כך שההתייחסות להוספה תשתנה גם בהתייחסות לעמלה.

תזכיר במילה אחת מה זה "הוספה".

"הוספה" זה מרכיב מסוים בדמי הניהול, בתשלום שישולם למנהל הקרן, שמשולם כהוספה על מחיר היצירה או ניכוי מחיר הפדיון. בקרנות סגורות הרציונל של החלק הזה בשכר קטן ולכן אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 50, שעוסק בקרן סגורה, כך שלא יהיה מנגנון הוספה בקרן סגורה ובמקום זה תהיה אפשרות ליצור עמלה שתשולם לקרן ואמורה לפצות את בעלי היחידות בקרן בשל הפגיעה בתשואה מן היצירה או הפדיון. לכן אנחנו מתקנים את הסעיף. כאשר נגיע לסעיף 50 נתייחס יותר למהות, אבל כאן מדובר על העניינים שייכנסו אל תוך הסכם הקרן.

"תיקון סעיף 23ז

4.

בסעיף 23ז(א) לחוק העיקרי, אחרי "ממנהל קרן אחר" יבוא "למעט מנהל קרן אחר שהוא חברה השולטת במנהל הקרן או חברה שבשליטת חברה כאמור (בסעיף זה – מנהל קרן אחר)"."

סעיף 23ז עוסק באיסור העברת פעילות של ניהול קרנות שתגרום לשינוי בנתח השוק, מעבר למה שנקבע בסעיפים 23 ואילך. כאן אנחנו מחריגים העברה שנעשית בתוך הבית, כלומר לחברה-אם או לחברה-אחות, לחברה שולטת או לחברה שנשלטת על-ידי אותו בעל שליטה, כי אין השפעה על התחרותיות במקרה כזה, זו העברה בתוך הבית אז אין סיבה לאסור אותה. זה גם דבר שכנראה יקרה או יכול לקרות כתוצאה מן הרפורמה.

אתם עוקבים אחר מה שהוא מסביר? אם יש לכם הערות, תגידו.

"תיקון סעיף 25

5.

בסעיף 25 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, אחרי "הצעת יחידות" יבוא "והקצאת יחידות";

(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הקצאת יחידות של קרן סגורה, לקרן, לפי סעיף 57(ב), ויראו הקצאת יחידות כאמור שנעשתה במהלך התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף, כאמור בסעיף 32(א)(3), כהקצאה שנעשתה על-פי תשקיף.""

סעיף 25 עוסק בתשקיף של קרן. אנחנו מבקשים, כדי ליצור סחירות של היחידות של קרן הסל לאפשר מנגנון של עשיית שוק בקרן. גם לזה נתייחס בהמשך. לצורך זה צריך ליצור מחסנית של יחידות, שמנהל הקרן יוכל להחזיק אצלו יחידות רדומות לצורך המסחר, לצורך האפשרות של עשיית שוק. כדי לעשות דבר כזה אנחנו מבקשים לעשות, כפי שקיים היום בתעודות הסל, הקצאה ישירות לקרן. במועד ההקצאה של יחידות הקרן לראשונה, להקצות יחידות לקרן שייחשבו ליחידות רדומות וההקצאה תיעשה לפי התשקיף שמבוסס על הוצאה לציבור. התשקיף יאפשר גם הקצאה של יחידות לציבור וגם הקצאה של יחידות לקרן לצורך יצירת המחסנית.

לשם מה צריך את היחידות האלה?

כדי שיהיה מלאי של יחידות שאפשר יהיה לעשות בו שוק. כלומר יהיה גורם שפועל בהסכם עם מנהל הקרן והוא מציע את היחידות באופן שוטף במהלך המסחר בבורסה. זה דבר שמחזק את הסחירות.

למה קוראים לזה בשמות שונים? אתמול דיברנו על אגף שוק ההון, שצריך שיהיה לאיגוד חברות הביטוח כסף שיכסה את ההוצאות של המבטחים. שם לא קוראים לזה "קרן סגורה". למה השמות שונים?

חלק לא מבוטל מן ההסדרים שתיחשפו אליהם בהמשך בעצם מתרגמים פרקטיקה שנוהגת היום בתחום תעודות הסל.

אני שואל רק על המינוח.

"קרן סגורה" זה מונח לא חדש. הוא מונח שקיים בחוק השקעות משותפות.

יש שני סוגים, יש קרן סגורה וקרן פתוחה.

קרן המו"פ למשל, שאושרה באחד הדיונים לפני מספר חודשים כאן בוועדה, גם היא קרן סגורה.

באגף שוק ההון קוראים לזה בשם אחד ואצלכם קוראים לזה בשם אחר?

זה מוצר אחר, אין להם קרנות, אין קשר בין המוצרים.

גם לקרן השתלמות קוראים קרן אבל היא קרן אחרת לגמרי.

שם יש כסף שצריך לשמור אותו בצד כדי שיהיה כיסוי למבטחים.

עולם הביטוח הוא עולם של יציבות.

תסבירו בדיוק מה ההבדל בין קרן סגורה לקרן פתוחה.

למה לא להשאיר רזרבה?

זה לא רזרבה.

אז בשביל מה צריך את זה?

זה מלאי של יחידות שאפשר לעשות איתן שוק.

בשביל מה צריך לשמור מלאי? תשתמש בהן. למה צריך לשמור אותן?

כרגע בנוסח הקיים אפשר רק להציע יחידות לציבור. מנהל הקרן בעצם נשאר בלי יחידות, אין לו יחידות של הקרן עצמה. אז אם רוצים לעשות שוק כדי להגביר את הסחירות ואת הנזילות של היחידות זה אומר שמישהו צריך להציע יחידות בכל רגע נתון במחיר מסוים וכל מי שרוצה יכול לקנות ממנו.

הוא שומר את היחידות האלה בקרן סגורה?

לא. הקרן נקראת קרן סגורה. חלק מן היחידות של הקרן הסגורה יוחזקו כיחידות רדומות במחסנית שמנהל הקרן מחזיק. זה בעצם מלאי שמשמש להצעה לציבור. מי שמציע צריך שיהיה לו מלאי כדי שהוא יוכל למלא את ההתחייבות שלו להיכנס לשוק. כדי ליצור את המחסנית הזאת, דבר שאינו אפשרי כיום, כלומר הוא אפשרי אבל צריך לקנות אותן- - -

לא מחסנית אלא מחסן. הייתי קובע שם אחר.

זה מונח מקדמת דנא.

אז מה? איך תטביעו חותם?... אם תחשבו על שם אחר אז נשנה.

"תיקון סעיף 32

6.

בסעיף 32(א)(3) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואולם רשאי שר האוצר לקבוע תקופה שונה לעניין קרן סגורה שהיא קרן סל"."

סעיף 32 עוסק בתקופה להזמנת יחידות. שם יש הבדל בין יחידות של קרן פתוחה ליחידות של קרן סגורה. יחידות של קרן פתוחה – התקופה להגשת הזמנות היא כל התקופה שהתשקיף בתוקף, דהיינו שנה; בקרן סגורה – בעיקרון אין יציאה באופן שוטף של יחידות. בעצם מציעים פעם אחת לתקופה מצומצמת, של 30 ימים, ואחר-כך היחידות נסחרות. קרן סל תהיה קרן שונה.

מה זה אומר?

זה אומר שהתקופה של היצירה, התקופה שמציעים בה יחידות וקובעים את המספר שלהן, היא תקופה מוגדרת בזמן. אחר-כך אי אפשר ליצור יחידות חדשות אלא אפשר פשוט לקנות אותן בבורסה.

אז איך הגיע לפה שר האוצר?

זה נכון לגבי קרן סגורה באופן כללי. אבל קרן סל אנחנו מבקשים לעשות קצת יותר דומה לקרן פתוחה, במובן זה שיהיו בה יציאה ופדיון באופן שוטף. כלומר בכל יום, כמו בקרן פתוחה, למנהל הקרן תהיה אפשרות ליצור יחידה חדשה או לפדות מול מנהל הקרן. אולי אני צריך להגיד לפני כן, בחוק קיימת קרן סגורה אך בפועל אין כאלה, זה פשוט לא הצליח. אחת הסיבות לכך שזה לא הצליח היא כי מחיר היחידה בבורסה היה נמוך משמעותית מהשווי הנקי של הנכסים של הקרן ונהיה לא משתלם להחזיק את היחידה בבורסה. כדי למנוע את הפער הזה אנחנו מבקשים לעשות יציאה ופדיון באופן שוטף, שזה דומה יותר לעולם של החברות הפתוחות. כדי לעשות את זה צריך שהתקופה להגשת הזמנות בקרן סל תהיה כמו בקרן פתוחה, למשך כל תקופת חיי התשקיף, שזה בעצם שנה. לאחר מכן אפשר להגיש עוד תשקיף.

אבל איך הגיע לפה שר האוצר?

שר האוצר יכול לקבוע בתקנות, שהתקופה להגשת הזמנות בקרן סל תהיה שונה מאשר בקרן סגורה רגילה. אחרת, ניתקע עם 30 ימים ולא נוכל לעשות את זה באופן שוטף.

זה יהיה חלק מהתקנות שיובאו לפה.

בשביל דבר כזה, להאריך את המועד או לשנות את המועד, צריך שר? הוא עסוק ב"נטו משפחה", אז עכשיו הוא יתפנה לעסוק בזמנים?

זה יהיה משהו באופן קבוע.

הכוונה היא שכמעט כל ההסדר יהיה בסט אחד של תקנות, שיכלול התייחסות לכל הפרטים.

אבל פה מדובר על שינוי. זה לא סט של תקנות. לא קבעת בחוק מה התקופה.

נכון, כי הכול יבוא ביחד במסגרת מרוכזת, במסגרת תקנות ייעודיות לקרן סל.

אתה שואל למה זה לא נקבע כבר עכשיו בחוק?

השאלה שלי פשוטה. אם אתם קובעים זמן – תקבעו את הזמן. לא קבעתם את הזמן. האם שר האוצר יקבע את הזמן?

שר האוצר קובע את כל ההוראות שלנו.

מה זה "כל ההוראות"? זה אחת מן ההוראות. למה צריך את זה?

יש סט אחד של תקנות שיסדיר את ההסדר בכללותו לפרטיו. במסגרת ההסדר הזה תהיה שורה של פרטים שמוסדרים. מאחר והתקנות שואבות את הסמכות שלהן מן החקיקה הראשית צריך למקד בכל מקום, כדי שבתקנות תוכל להגיד שבמקום X ו-Y צריך להביא פחות.

את זה אני יודע. אתה יודע כמה זמן מדובר על זה שיהיה הפער הזה?

מבחינתי אפשר להכניס את התקופה אל תוך החוק. לישיבה הבאה נביא נוסח לגבי התקופה ונכניס את זה לסעיף.

בשביל מה צריך את זה? זה נראה כאילו אתם רוצים להפריע לשר האוצר בתוכנית שלו "נטו משפחה", שהוא יצטרך לעסוק בנושא הזמנים. שימו את זה בחוק. זה לא עקרוני, אם תתעקשו על זה.

גם לנו נראה שזה לא עקרוני.

תצטרכו לכתוב "באישור ועדת הכספים".

יש סעיף כללי, סעיף 131 לחוק השקעות משותפות, שקובע שכל התקנות לפי החוק הזה מגיעות לאישור ועדת הכספים. לכן לא צריך בכל סעיף להגיד "שר האוצר באישור ועדת הכספים".

בסדר, אבל תבדקו. זה לא ייהרג ובל יעבור, אבל זה נראה ניסוח קצת מצחיק. לא קבעתם מועד, ואתם אומרים: שר האוצר יעשה שינוי.

יעשה שינוי של מה שקבוע לעניין קרן סגורה כבר היום בחוק. יש מועד לכל הקרנות הסגורות. פה עשינו מין אנדרוגינוס: היא גם קרן סגורה לעניינים מסוימים וגם קרן פתוחה לעניינים מסוימים. זה קרן הסל החדשה. לגבי קרן הסל אנחנו רוצים אולי לסטות מן הזמן שקבוע בחוק.

טוב. אין לכם הערות?

ישבנו בדיונים במשך שנה שלמה.

שנה שלמה ישבנו בדיונים ודנו בכול. הכול בהסכמה.

זה נוסח "מגוהץ".

"ישבנו ודנו במשך שנה" לא אומר שום דבר. מביאים אלינו הצעות חוק שהממשלה דנה בהן שנתיים. בא אליי מישהו ואמר: "אני לא מבין, אנחנו דנים על זה שנתיים ואתה פה ברבע שעה משנה?" לא חשוב מה עניתי לו.

התיקון הזה הוגש בכנסת השמונה-עשרה ואז הוגשה הצעה ארוכה מאוד ולא הצלחנו להגיע אליה, למרות שהתחלנו. ואז הוחל דין רציפות ועדיין לא הצלחנו להתקדם. לכן אמרנו, הפעם אנחנו רוצים להגיע לפה עם משהו שאפשר לקדם.

בין לבין גם עבר עניין קרן החוץ.

הרבה דברים קרו פה.

אנחנו מברכים מאוד על כך שמשהו מגיע "מבושל", אבל אנחנו פשוט מתפלאים.

אני מתחיל להשתעמם שאף אחד לא מתנגד... זה בסדר, למען האמת היא צודקת.

זאת הצעה ש"מתגלגלת" שנים רבות מאוד.

פעמים רבות אנחנו שולחים אנשים להיפגש שוב, לנסות להגיע להסכמה. זה בסדר גמור.

"תיקון סעיף 50

7.

בסעיף 50 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב), אחרי "מחיר היחידה של הקרן" יבוא "ואת שוויה", ובמקום "מחירה" יבוא "מחיר היחידה ואת שוויה; לעניין זה, "שווי יחידה", של קרן – שווי נקי של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה.";

(2) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם מנהל קרן סגורה יהיה רשאי להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה שתשולם לקרן, אשר שיעורה לא יעלה על שיעורים שיקבע השר, לסוגי קרנות שיקבע; הרשות רשאית להורות על שיוכה של קרן לסוג שנקבע כאמור.""

אסביר. החלק הראשון מדבר על חובה של מנהל הקרן לפרסם גם את שווי היחידה ולא רק את המחיר שלה, כך שמנהל קרן סל יצטרך לפרסם שלושה מחירים: מחיר הקנייה של היחידה, מחיר הפדיון כפי שייקבע בסעיף 56, ושווי נקי, בלי התייחסות להוצאות המכירה או הקנייה של הנכסים. זה נועד כדי שהמסחר בבורסה יוכל להתבצע לפי שווי נכסים נקי, שהוא השווי האמיתי או הכלכלי של הקרן.

התיקון השני הוא החלפה של סעיף קטן (ג). דיברנו על זה קודם בתיקון של סעיף 5. מרכיב ההוספה, שזה חלק מהשכר של מנהל הקרן בקרן סגורה, יתבטל, ובמקום זה תהיה עמלה שנועדה לפצות את בעלי היחידות על פגיעה בתשואה שתיגרם כתוצאה מהזמנה או פדיון של יחידות. כתוצאה מכך יש צורך בעיכוב קטן בהתכסות וזה יכול לגרום לפגיעה בתשואה. העמלה אמורה לכסות על הנזק שנגרם לבעלי היחידות הקיימים.

הכול באישור ועדת הכספים?

כן.

"הוספת סעיף 54ב

8.

אחרי סעיף 54א לחוק העיקרי יבוא:

"הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן

54ב.

הסמכות הנתונה ליושב-ראש הרשות לפי סעיף 48 לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה ופדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הצעת יחידות של קרן סל ופדיונן.""

סעיף 48 לחוק, שנמצא בתוך סימן הקרנות הפתוחות, מעניק סמכות ליושב-ראש הרשות להורות על הפסקה של יצירה או פדיון של יחידות בקרן פתוחה. זה סעיף שלא קיים בחלק של הקרנות הסגורות מכיוון שקרן סגורה לא אמורה להיפדות.

לא הבנתי.

בסעיף 48 יש סמכות ליושב-ראש הרשות להגיד שקרן מסוימת מפסיקה את היצירה או את הפדיון של היחידות. היא בעצם מפסיקה את הפעילות.

למה?

כי התגלו בעיות יציבוּת.

בסעיף לא כתוב למה.

"אם לא נתקיים מסחר או אם תוצאות המסחר שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור ניירות ערך בעד הקרן או לחשב את מחיר הקנייה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן."

אם כך, יכולת הקנייה. כל המקרים: בין ביוזמתו, בין לפי בקשה בקרן פתוחה, או התייעצות עם הממונה בשוק ההון.

היות וזה לא קרן פתוחה אנחנו רוצים להעניק את אותה סמכות שיש פה גם לעניין קרן הסל.

הוא לא צריך להתייעץ עם השר?

לא.

הוא צריך להתייעץ רק עם יושב-ראש הבורסה.

זה החלטה אד-הוק.

מצחיק שהוא יכול לעצור פתאום, לא צריך לשאול את השר, אבל אחרי כן אם הוא רוצה להאריך אז זה צריך להיות באישור שר האוצר.

זה אומר שזה לא מיידי.

שזה משהו שכבר מתמשך. הרי רוצים פה למנוע נזק, שזה דבר מיידי, אז לעצור ניתן מייד. בשביל לתת לזה זמן ארוך יותר אז כבר צריך אישור של שר האוצר.

זה לא בסדר. המשפטנים מסכימים לזה?

זה הסדר שחל שנים רבות. השימוש בו נעשה במשורה. כל אימת שנעשה בו שימוש הוא נעשה בקונצנזוס.

יושב-ראש הרשות יכול, בעקבות סיבות שמנויות בחוק, לעצור את הפעילות, שזה דבר דרסטי וחמור.

לא מדובר בעצירה מוחלטת של הפעילות. אולי אסביר את ההיגיון שעומד מאחורי המהלך הזה. קרן נאמנות היא בעצם תיק שמנוהל במשותף עבור הציבור. יש מקרים שבהם, בעיקר בתקופות משבר או כאשר יש אירועי קיצון בשוק, אם מאפשרים לחלק מן האנשים לצאת מן הקרן הם יכולים לצאת בתמחור או בתנאים שפוגעים במי שנשאר בקרן. המקרים האלה יוצרים עיוותים. בסופו של דבר יושב-ראש הרשות כאשר הוא מפעיל את סמכותו רואה לנגד עיניו את טובת המשקיעים ותקינות המסחר בשוק.

אני מדבר על הסמכות. יש סמכות ליושב-ראש הרשות לעצור את הפעילות.

את ההצעה או הפדיון.

הוא לא עוצר את המסחר.

עוברת תקופה מסוימת. הוא עושה לבד. הוא לא צריך לשאול אף אחד.

במקרה מסוים הוא צריך התייעצות עם יושב-ראש הבורסה, במקרה אחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון.

כלומר, יש לו סמכות לעשות את הפעולה הדרסטית הזאת לבד.

ניקח את זה מכיוון אחר. יחידות מוצעות על-פי תשקיף. אם יושב-ראש הרשות לא נותן היתר לתשקיף התוצאה היא אותה תוצאה.

אתה רוצה לרכך את מה שאני אומר? אני אומר קודם כול את העובדה. עובדה שהוא יכול לעצור את הפעילות הזאת- -

זאת סמכות שמוקנית לו כמפקח.

- -פעם בהתייעצות ופעם ללא התייעצות, אבל אם הוא רוצה להאריך את זה הוא צריך אישור של שר האוצר. למה?

זה מנגנון מרסן.

למה לא נדרש האישור של שר האוצר בהתחלה?

כי זה צריך להיות דבר מיידי.

זמני התגובה פה הם לפעמים של דקות. אתה נוכח באירוע מסוים, אתה חייב "לסגור את השלטר". אם תצטרך להתחיל לייצר תהליכים של היוועצות, והזמינות של הגורמים הרלוונטיים לא רבה, ולהסביר מה קורה ולמה וכן הלאה, זה עלול לפגוע בתהליך, כי השוק מתנהל, אי אפשר לעצור את הדברים. יש פה מנגנון מרסן, שנועד למנוע את השימוש בסמכות הזאת לאורך הזמן מבלי שתהיה עליה ביקורת. כמובן מיותר לציין שכל החלטה של יושב-ראש הרשות נתונה לביקורת ולבקרה שיפוטית. אם מנהלי הקרנות בנסיבות חריגות סבורים שיושב-ראש הרשות או מי מטעמו הפעיל את שיקול דעתו שלא כדין או בחוסר סבירות, עומדים לרשותם הכלים שקבועים בחוק לערער על המהלך הזה. אין ברירה אחרת, השוק לא יכול לעבוד אחרת.

זה גם לא סמכות כל-כך קיצונית. בחוק הבורסה אכן הייתה סמכות קיצונית לסגור את הבורסה. שם קבענו מנגנונים אחרים. פה זה נקודתי יותר.

לכן היה פה מאבק של חברי כנסת.

דרך אגב, אם תשאל את החבר'ה שיושבים ממול הם יגידו לך שהם רוצים את זה.

מה קורה בבורסה עצמה?

אסביר. אתאר אירוע שקרה פעם בפועל. היה אירוע חריג ואז מישהו זרק פקודה, הבורסה נפלה ב-8% והופסק המסחר בבורסה. באותו יום זה הגיע לחדשות ערוץ 2: "מי השלטר שהפיל את הבורסה?" זה סמכות שנועדה בסך הכול לטפל באירועים חריגים כאלה שקורים. יכול להיות מקרה שקרן נאמנות משקיעה בבורסה והיא שחקנית גדולה מאוד. מעבר לאדם הספציפי הזה, יש לזה השפעות רוחב גדולות מאוד על שוק ההון. ואז יש פלסטר ליושב-ראש רשות ניירות ערך לפתור עיוותים חריגים כאלה, גם כדי שלא תגיע כתבה לחדשות ערוץ 2 בסוף היום "מי סגר את הבורסה?".

אין פה בחוק את מה שהוא מדבר עליו, על חדשות ערוץ 2.

בחוק הזה יש כל מיני הוראות, שאם אתה מפשל בהן בסוף תגיע לחדשות ערוץ 2.

טוב, נניח.

הסעיף הזה מעניק את הסמכות, שקיימת כבר היום לגבי קרנות פתוחות, גם לגבי קרנות סל.

"תיקון סעיף 56

9.

בסעיף 56 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א1), במקום הסיפה החל במילים "נקבע בהסכם הקרן" יבוא "שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן סגורה לפדות יחידה בתמורה שאינה במזומנים, או מקרים שבהם חייב הוא לעשות כאמור";

(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "וכן הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר הפדיון של היחידה";

(3) בסעיף קטן (ג), במקום "למספר מרבי של יחידות" יבוא "לשיעור מרבי של יחידות או לסכום מרבי" ובסופו יבוא "השיעור או הסכום כאמור לא יפחת מסכום או משיעור שקבעה הרשות";

(4) סעיף קטן (ה) – בטל;

(5) בסעיף קטן (ז), אחרי "או שאינו חייב לפדותן" יבוא "והוראות נוספות לעניין פדיון יחידות כאמור" ואחרי "קרן טכנולוגיה עילית" יבוא "לעניין קרן סל"."

סעיף 56 עוסק בפדיון יחידות בקרן סגורה ואנחנו מוסיפים לו תיקונים שרלוונטיים לקרן הסל.

התיקון הראשון עוסק ביכולת או באפשרות לפדות יחידה בתמורה שאינה במזומנים. כרגע פדיון יחידות בקרן סגורה הוא רק במזומנים. אנחנו רוצים לאפשר פדיון במקרים מסוימים שהוא לא במזומנים אלא תמורת סל ניירות ערך שמשקף את הנכסים של הקרן. זה נועד לאפשר התחשבנות בין השוק לבין מנהל הקרן, שהוא לא יהיה חייב את זה במזומן.

בתיקון השני, דיברנו קודם על החובה לפרסם גם שווי יחידה מעבר למחיר היחידה, אז כאן זה הוראות לעניין פרסום מחיר הפדיון של היחידה, שזה המחיר שבו מנהל הקרן פודה את היחידה בניכוי הוצאות המכירה.

התיקון השלישי מדבר על האפשרות להגביל את הפדיון, לא רק על-פי מספר מרבי של יחידות אלא גם על-פי שיעור מרבי, כלומר אחוז מסוים מתוך היחידות שקיימות בקרן.

כלומר זו יכולה להיות יחידה אחת עם שווי גבוה? מה ההבדל בין "שיעור מרבי" ל"מספר מרבי"? יכול להיות מספר גדול של יחידות, ויכול להיות גם מספר קטן של יחידות אבל הסכום שלהן גבוה.

נכון, השיעור שלהן מתוך החלק היחסי של מספר היחידות שקיים בקרן יהיה שיעור גבוה יחסית.

כלומר פחות יחידות אבל יותר שווי.

המטרה היא שתהיה אפשרות להגביל את הפדיון גם לשיעור מסוים מתוך הקרן, כדי להימנע מפגיעה בנכסים של הקרן כתוצאה מפדיון סכום גבוה מאוד.

יש לכם משהו להעיר?

אנחנו מהרשות.

לא קורה שום דבר אם מעירים, הכול פה ברוח טובה. מה אתן מעירות?

יש בנוסח כבר כמה תיקונים אבל הם לא הונחו על שולחן הוועדה. נביא את זה בישיבה הבאה.

התיקון הנוסף הוא מחיקה של סעיף קטן (ה), שקובע שבמועד פדיונו לא יתבצע מסחר ביחידות. זה סעיף שהיה רלוונטי בעבר. בקרן סגורה לא חייב להיות פדיון בכלל, אבל אם יש פדיון אז הסעיף אומר שלא יהיה מסחר.

למה אתם מוחקים את זה?

כי בקרן סל יהיה פדיון בכל יום ולכן הסעיף הזה לא רלוונטי. הוא כנראה לא אקטואלי בכלל לגבי קרנות סגורות, אבל לגבי קרן סל זה ממש בלתי אפשרי.

התיקון הנוסף הוא הסמכה לקבוע הוראות נוספות לעניין פדיון גם לגבי קרן סל.

"תיקון סעיף 57

10.

בסעיף 57 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, אחרי "השבת יחידות" יבוא "או הקצאתן בלא תמורה";

(2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב)

(1) על אף האמור בסעיפים 53(א)(2) ו-(3), 56(א1) ו־58, רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה להקצות, לקרן, בלא תמורה, יחידות של הקרן שניתן אישור הבורסה לרישומן למסחר; קבע כאמור, רשאי הוא לקבוע כי יחידה שהוקצתה כאמור, שתיפדה, לא תבוטל בידי מנהל הקרן.

(2) יחידה שהוקצתה לפי הוראות פסקה (1) ויחידה שנפדתה ולא בוטלה לפי הוראות אותה פסקה, לא יקנו זכויות כלשהן ולא יובאו במניין יחידות הקרן כל עוד הן מוחזקות בקרן (בסעיף קטן זה – יחידות רדומות).

(3) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב מחירן של יחידות רדומות בעת הצעתן לציבור בידי מנהל הקרן.";"

הסעיף עוסק במנגנון מחסנית, או מחסן, שדיברנו עליו קודם. זה ביסוס האפשרות ליצירת מחסנית, או מחסן, של יחידות רדומות לצורך עשיית השוק. כאן יש קביעה של הסמכה שתאפשר לשנות הוראות מסוימות בסעיף הזה. לדוגמה, בעיקרון יחידה שנפדית מבוטלת ואילו כאן יש אפשרות שיחידה שנפדתה בידי מנהל הקרן לא תתבטל אלא תעבור למחסנית ותהפוך להיות יחידה רדומה, כדי שאפשר יהיה לנצל גם אותה לצורך עשיית השוק. זה מנגנון שמאפשר להמשיך לקיים את המחסנית בהמשך.

יש כאן עוד שני דברים. האחד הוא הרדמת הזכויות. כלומר יחידה רדומה לא מקנה זכויות, היא בעצם מוחזקת בידי מנהל הקרן עצמו. הנושא השני הוא חישוב מחיר של יחידה רדומה כדי שזה לא יעוות את השווי של נכסי הקרן כתוצאה מהגדלת מספר היחידות.

"(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה, ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן להתקשר עם עושה שוק בהסכם לגבי יחידות הקרן והוראות לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור.""

הסעיף הזה מאפשר לנו סמכות לקבוע שמנהל הקרן יהיה חייב להתקשר עם עושה שוק, וגם הוראות נוספות שיחולו על היחסים שבין מנהל הקרן לבין עושה השוק וגם בעושה השוק עצמו. יהיו לנו כללים שנרצה לקבוע לגבי אופן עשיית השוק ביחידות של הקרן.

"הוספת סעיף 58ב

11.

אחרי סעיף 58א לחוק העיקרי יבוא:

"תקנות לעניין הזמנת יחידות

58ב.

הרשות רשאית, אם סברה כי הדבר נדרש לשם הבטחת עמידתה של הקרן במדיניות ההשקעות שלה ושמירה על תקינות המסחר, לקבוע כי מנהל קרן לא ייענה להזמנה של יחידות הקרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שקבעה.""

כאן מדובר על מתן סמכות לרשות לקבוע שהיצירה של יחידות תהיה מוגבלת בסכום או בשיעור מסוימים. זה דומה למה שאנחנו מבקשים בסעיף 56 לעניין פדיון. גם כאן יצירה בסכום גבוה יכולה לפגוע ביכולת של הקרן לכסות. אנחנו מבקשים לקבוע סמכות להגביל את השיעור.

בטוח שצריך להתערב בזה? מנהל הקרן עושה את החשבון.

מנהל הקרן לא יכול להתנהל באופן סלקטיבי. היתרון של ניהול השקעות באופן משותף הוא שמנקודת המבט של מנהל הקרן כל בעלי היחידות שווים בזכויותיהם.

בא מנהל קרן ועושה חשבון שהוא יכול לרכוש יותר.

לא אמורה להיות התנהלות פרטנית של מנהל קרן מול בעל יחידה. יכולה להיות סיטואציה שבה משקיע מסוים – צריך לזכור, המטרה של הקרן היא לעקוב אחרי מדד. אם יבוא משקיע ויבקש בבת אחת לבצע יציאה בהיקף עצום, בהיקף שיקשה על מנהל הקרן להתכסות- - -

מה זה "עצום"? אתם קבעתם סכום. כמה קבעתם?

לא קבענו.

בסוף תקבעו. כמה? מיליון שקל? 10 מיליון שקל? הוא עשה חשבון שהוא רוצה לקנות ב-15 מיליון שקל.

כאן יש מקום לשיקול דעת כי 15 מיליון שקלים במדד כמו "תל-אביב 35" הוא לא כמו 15 מיליון שקלים במדד שמאופיין בסחירות נמוכה מאוד.

מה אכפת לך שהוא יקנה? הוא עשה את החשבון.

זה עלול לפגוע.

ההוראה הזאת נכנסה לספר החוקים בעקבות בקשה של מנהלי תעודות הסל, שמבוססת על הניסיון שלהם והתובנות שלהם מניהול העסקים שלהם באופן שוטף.

אחת התלונות שאני מקבל כאשר אני מופיע אצל גופים מן הסוג הזה היא על עודף רגולציה.

אין פה עודף רגולציה. הרגולציה היא לא על הגוף המפוקח. אנחנו נותנים למפוקח את שיקול הדעת.

אני משקיע את כספי, אני מנהל הקרן, אני עושה את כל הפעולות, אני שומר חוק ואני שומע את מה שאתם אומרים, הכול בסדר. הגבלתם אותי לא לקנות אלא עד 10 מיליון שקל.

קודם כול צריך להבין, המהות של המוצר הזה, זה מוצר שבו מצופה שהציבור יבצע את העסקאות שלו במהלך המסחר בבורסה. במהלך המסחר בבורסה יש את ספר הפקודות. כאן אנחנו מדברים על משהו שיורי, שהניסיון מלמד שהוא בשולי השוליים, עד כמעט לא קיים, ברוב המוצרים, בו המשקיע אומר: אני לא רוצה לבצע את העסקה במסחר בבורסה אלא אני רוצה לעשות אותה בסוף היום מול מנהל הקרן. מה משמעות הדבר? כאשר הוא בא לבצע את העסקה בסוף היום מול מנהל הקרן הוא בעצם כופה על מנהל הקרן, אם לא היה נקבע מנגנון השסתום הזה, להיענות לבקשה, לקבל מזומנים מתוך הקרן ולהצטייד בסחורה. בשונה מתהליכים שקורים במהלך המסחר, שבמרבית המקרים או במהות שלהם הם העברה של יחידה מצד א' לצד ב', שמנהל הקרן אדיש לה לחלוטין, או בהתנהלות מול עושה השוק, שבמרבית המקרים הצורך של עושה השוק להתכסות מיתרגמת לרכישה של הנייר והתחשבנות בסוף היום מול מנהל הקרן, גם באופן שכמעט הופך אותו לאדיש כי הוא מייצר יחידות תמורת ניירות ערך, כאן מנהל הקרן עשוי למצוא את עצמו בסוף היום מול לקוח שאומר לו: קח 15 מיליון שקל, תביא לי יחידות, תתמודד. לפעמים זה בסדר כשמדובר במדדים שבאופן יחסי קל להתכסות בהם. הפוטנציאל של השפעת העסקה הזאת על בעלי היחידות – אנחנו רואים כאן לנגד עינינו את בעלי היחידות ולא מדובר בעודף רגולציה כי אנחנו נותנים כאן בעצם דרגות חופש למפוקח. אנחנו לא מגבילים את צעדיו של המפוקח אלא אנחנו נותנים לו אופציה להתנהל באירוע מסוים שלדעתי יכול לחשוף אותו לבעיה.

כמה מקרים כאלה יש, שפתאום הפכת את הטיעון ואמרת שאתם מגנים על מנהל הקרן?

מדובר על מקרים בודדים, אבל באותם מקרים אם לא היה את הכלי הזה היה נגרם נזק גדול. כלומר היית פותח את כותרות העיתונים ורואה כותרת: "מפולת בבורסה".

אבל אתה המנהל ואתה עושה את החשבון של הכסף, מה שיש לך ומה אתה צופה שאתה יכול להרוויח, ואתה רוצה למכור ביותר. אלה המקרים.

הוא לא שולל את הזכות שלי למכור ביותר.

הוא מגביל.

הוא לא שולל. הוא בסך הכול אומר: אם יש לך חשש- - -

אז לא הבנתי. "הרשות רשאית, אם סברה כי הדבר נדרש לשם הבטחת עמידתה של הקרן במדיניות ההשקעות שלה ושמירה על תקינות המסחר, לקבוע כי מנהל קרן לא ייענה להזמנה של יחידות הקרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שקבעה".

אנחנו מדברים על דבר שיקרה.

אנחנו מדברים על אותו דבר?

זו טעות שלי. התייחסתי לסעיף אחר.

זה עודף רגולציה.

אסביר. רשות ניירות ערך רואה לנגד עיניה את השמירה על עניינו של המשקיע.

רק שנדבר על אותו דבר. אני מנהל הקרן, עשיתי את החשבון של מה שקורה, זה המקצוע שלי, אני מבין בזה כמוכם לפחות, ואני מבקש היום למכור יותר.

אנחנו צריכים לשמור על תקינות המסחר בבורסה, לא רק לגבי אותו מנהל קרן. אנחנו רואים את התמונה הכללית.

למה אתם מתערבים בזה? במה זה מפריע לתקינות? למה אתם אומרים לקנות רק ב-1,000 שקל? למה לא ב-2,000 שקל? אני רוצה ב-2,000 שקל.

כי זה פוגע, לא בהכרח במנהל הקרן, זה פוגע במנהלי היחידות הקיימים, שיכולים להיפגע מזה כי יש יצירה של כמות גדולה של יחידות ויש פער מסוים עד שמכסים, עד שקונים נכסים שמגבים את מדיניות ההשקעות של הקרן. הפגיעה השנייה היא פגיעה בכל שוק ההון.

בחנתם את זה לפני שכתבתם? כמה מקרים כאלה קיימים שצריך לשמור על מנהל הקרן?

לא מקרים רבים, אבל כשיש מקרה כזה נגרם נזק.

מילא אם הייתם אומרים שזה סכום אדיר, שיש איזה בעל קרן שהיכולות שלו מוגבלות והוא קונה בסכום עצום, אבל אתם קובעים סכום שיכול להיות שיום אחד הוא ירצה לקנות בסכום גבוה ממנו. למה אתם מגבילים אותו?

לא בהכרח נעשה את זה ברגע הראשון. נעשה את זה אם נקבל אינדיקציה, בין השאר ממנהלי הקרנות, שיכולה להיות בעיה, שמגישים להם הוראות והם חייבים להיענות להן בסכומים גדולים.

אפשר להוסיף, אולי זה יניח את דעתך: "בנסיבות מיוחדות".

אתם קובעים סכום. אתם לא קובעים את זה ברגע האחרון אלא קובעים את זה מראש. כך אני מבין את הסעיף הזה.

לא בטוח שנעשה את זה ביום הראשון אחרי שהחוק יעבור.

קבעתם סכום. זה לא שבאים ברגע האחרון או בזמן המסחר.

אנחנו מבקשים את הסמכות לקבוע סכום.

אני מנהל הקרן ואני רוצה לקנות יותר מהסכום שקבעתם ככלל שעד אליו אני יכול לקנות.

לא לקנות אלא להיענות לבקשות. לא בטוח שנעשה את זה ביום הראשון אחרי שהחוק יעבור, לא בטוח שנקבע סכום.

אז אל תקבעו את הסעיף הזה.

מדובר פה בסמכות, שהשימוש בה ואופן השימוש בה יובאו לשולחנכם. לא מדובר במתן סמכות שרירותית לרשות.

איך זה יובא לאישור הוועדה? זה הרשות. זה לא השר.

אני מתקן, אני חוזר בי.

אני מציע, ממילא הם צריכים להוסיף את הסכום בתקנות שיבואו אליכם לאישור. נראה את הסכום.

אבל מה אדע מהסכום? לא אדע כלום. מה הסכום יאמר לי?

לא מתכוונים ברגע הראשון לקבוע.

חשוב שנדבר בשפה אחת. פעמים רבות שואלים אותי על עודף רגולציה, וזו שאלה לגיטימית ונכונה. יש לנו עודף רגולציה, נכון, התערבות של השלטון או התערבות של הרשויות שעוסקות בעניין הזה אצל אנשים שזה עניינם, הפרטי או הציבורי. פתאום אתם קובעים סכום. הרי יש לכם אפשרות על-פי החוק הזה לקבוע שהסכום המרבי הוא 1,000 שקל. אתם לא צריכים אישור להחלטה הזאת. אני גם לא יודע להתערב בזה, אף אחד מחברי הכנסת לא יידע להתערב בזה. לפי דעתי גם שר האוצר לא יידע. ואז אתם קובעים סכום. אני שואל: למה אתם מתערבים בזה? מה קרה? מה, אני אפיל את הבורסה? אני אפיל את השוק? מה אעשה?

אני מציע שנעשה בחינה מחודשת של הסעיף הזה ובדיון הבא נעדכן.

או שתשנו. לפעמים אני שואל שאלות ויש לי עמדה ואני מבקש שתשנו. כאן אני לא מבקש שתשנו. אין לי עמדה בעניין הזה. אני רק מבקש שתהיו פתוחים לעניין. אם אתם מגיעים למסקנה שאין צורך בסעיף הזה, שלא צריך לקבוע הגבלות מסוג כזה או אחר, אז צריך לעשות את זה. לפעמים זה סתם מקשה.

"הוספת סעיף 65א

12.

אחרי סעיף 65 לחוק העיקרי יבוא:

"הוראות זמניות למנהלי קרנות

65א.

(א) על אף האמור בסעיפים 59 ו־63 עד 65, רשאית הרשות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הסדרה מיידית כדי להבטיח את התנהלותם התקינה של מנהלי הקרנות, או כדי להבטיח את השמירה על עניינו של ציבור המשקיעים –

(1) לאסור על מנהלי קרנות לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם נכסים שקבע שר האוצר בתקנות לפי סעיף 59, או להתיר להם קנייה והחזקה של נכסים נוספים על אלה שנקבעו כאמור;"

מה זה? מה שר האוצר קבע?

שר האוצר קובע לפי סעיף 59 נכסים שמותר להחזיק בקרן בשיעורים המרביים. זה סמכות שכוללת את כל כללי ההשקעה.

למה? אתן לך דוגמה של שר אוצר בהיסטוריה של מדינת ישראל שלא מבין בזה.

אתם שואלים למה זה בתקנות?

למה זה מוסדר? אני חובבת רגולציה אבל יש לי פה כמה שאלות.

יש כאן כמה הוראות שאולי יש להן מראית עין של עודף רגולציה אבל תכליתן להשיג את הדבר ההפוך. היום תעשיית קרנות הנאמנות מתנהלת באופן מסוים שמוסדר על-פי החוק ועל-פי התקנות. בין יתר הדברים, הדין מסדיר גם את כללי ההשקעה, במה מותר לקרן להשקיע ובמה אסור לה להשקיע. בגדול, מותר לה להשקיע בניירות ערך שנסחרים בבורסה, או בנגזרים שנסחרים בבורסות.

במה אסור?

אסור לה להשקיע בנדל"ן, בדברי אמנות, ואסור לה להשקיע למשל בנגזרים שאינם מסחריים בבורסה.

כל מה שלא סחיר.

אדייק את זה. מנהלי תעודות הסל, מעצם העובדה שהמהות של המכשיר שלהם או השירות שהם מספקים הוא עקיבה אחרי מדדים מסוימים, נוהגים בחלק מן המקרים לייצר את העקיבה הזאת באמצעים שבמהות שלהם הם אמצעים חוזיים. הם לא נייר ערך שאתה קונה בבורסה אלא לצורך העניין זה הסכם שאתה עושה מול בנק בחוץ לארץ, מה שנקרא הסכם עסקת החלף (swap). היום לקרנות נאמנות אסור להשקיע ב-swap והתקנות שמסדירות את הנושא הזה לא מתירות להם לעשות את הדבר הזה.

כחלק מן התהליך שאנחנו מיישמים בהמשך לשיח שקיימנו עם התעשייה – ופה גם מנהלי הקרנות שאינם תעודות סל צפויים ליהנות ממנו – אנחנו מתכוונים לפתוח את אפשרויות ההשקעה גם למכשירים חדשים. לכן לא מדובר פה על עודף רגולציה אלא מודבר פה בדה-רגולציה. בגדר המכשירים האלה, בין היתר, עסקאות החלף (swapping), עסקאות forward.

איפה זה כתוב?

זה לא כתוב כאן כי החוק לא יורד לרזולוציות של פרטים. אותו מסמך שהתייחסתי אליו בפתח הדיון כן יורד לרזולוציות של פרטים.

בחוק כתוב: לאסור על מנהלי קרנות. אתה אומר שזה להתיר?

כי גם מקום שבו ההיתר ניתן הוא לא יכול להינתן דרך כלל.

אבל פה כתוב "לאסור".

יש גם את פסקה (2) שעוד לא קראנו אותה. בפסקה (2) זה להתיר.

זה לאסור או להתיר. למשל, אם יש מוצר שהתכלית שלו סולידית מאוד, קרן כספית – זה תחליף לפיקדון.

(1) זה לקנות ולהחזיק, (2) זה להשאיל. זה קצת שונה.

יש כאן ניסוח שנועד לתת לנו דרגות חופש, שכמובן עברו גם את הבקרה של- - -

מה שיש בפסקאות (2), (3) ו-(4), היום זה אסור?

פוטנציאלית. כלומר במסגרת ההסדר שייקבע, שבו יקבעו כללי השוק- - -

היום מותר או אסור למנהל קרן להשאיל ניירות ערך? אני שואל.

היום מותר למנהל קרן, בתנאים שקבועים בתקנות, להשאיל ניירות ערך.

מותר לו. אז מה אתם מחדשים עכשיו?

לשנות את התנאים. בתנאים מסוימים הוא יכול לשנות את התנאים, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי אותו סעיף.

במבחן התוצאה ההסדרה אחרי תיקון מספר 27 תרחיב את אפשרויות ההשקעה של מנהלי הקרנות ולא תגביל אותן.

כל כללי ההשקעה של מנהלי הקרנות מוסדרים במסגרת תקנות כללי השקעה, שזה התקנות של שר האוצר והן מגיעות לוועדת הכספים. אנחנו ביקשנו פה סמכות זמנית לשנות את הכללים האלה בנושאים מסוימים אם עולה צורך מיידי, ולכן זה הוראות זמניות. זה גם לגבי הנכסים שמותר להם, גם לגבי אשראי שמותר להם לקחת או אסור. יש פה כמה הוראות ספציפיות שנותנות לנו מין סמכות מיידית לעשות את זה בהוראה שלנו.

מה הם הנכסים שאסור ומותר?

מה שמותר – ימשיך להיות מותר. אם למקד, מדובר פה בשני סוגים של פעילויות שהיום לא מותר לקרנות נאמנות ובכוונתנו, בעיקר על מנת לאפשר לקרנות הסל ולקרנות המחקות להשיג את ייעודן, לאפשר לעשות את זה. מדובר פה בביצוע של עסקאות forward, עסקאות שמאפשרות לבצע גידורים במט"ח וחשיפות במט"ח מול חדרי עסקאות של בנקים ולאו דווקא בדרך של פעילות במסחר בבורסה.

אני מבקש שתסבירו לאט. יש פה 4 פסקאות. בפסקה (1) זה "לאסור על מנהלי קרנות לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם נכסים שקבע שר האוצר בתקנות לפי סעיף 59." זה אסור היום?

גם כשאתה אומר "מותר" וגם כשאתה אומר: "מותר אבל לא יותר מ", או "רק בתנאים כאלה וכאלה", אז לצד המותר יש גם אסור.

"לאסור על מנהלי קרנות". היום אסור?

היום אסור.

סעיף 59 אומר: "מנהל הקרן לא יקנה בעד קרן שבניהולו ולא יחזיק בה אלא ניירות ערך... ששר האוצר קבע בתקנות". יש בתקנות האלה רשימה מה מותר ומה אסור. גם מה שמותר לפעמים מוגבל באחוזים מסוימים, בסוגים מסוימים, יש בו תנאים לנכסים שמותר לו. מה שאסור הוא אסור.

אז למה אתם כותבים את זה פה? אז זה אסור.

אנחנו רוצים שתהיה סמכות זמנית לרשות לאסור גם מה שמותר, או להתיר מה שאסור.

באילו נסיבות?

הנסיבות הן נסיבות מיוחדות, שאנחנו נראה שהשוק השתנה, שיש משהו.

בסדר, אני סומך עליכם.

זה סמכות זמנית. אם אנחנו רואים שזה מתמשך אנחנו צריכים לבוא לפה ולעשות את זה בתקנות.

ואם לא נבוא, הסמכות תפקע.

יש לכם עכשיו בחוק הזה סמכות נוספת לאסור וסמכות נוספת להתיר.

לא נוספת. הסמכות היא רק של שר האוצר. אנחנו מבקשים סמכות. כרגע אין לנו סמכות.

סמכות ישירה לרשות לאסור ולהתיר.

אחת המגבלות שרשות ניירות ערך מתמודדת איתה היא שדה פקטו אין לה rulemaking power, בשונה מרגולטורים אחרים. כאן אנחנו מדברים על כניסה לתחום חדש. אין את האפשרות לקבוע הסדרים מהותיים מבלי לעבור דרך ועדת הכספים של הכנסת.

עזוב את זה. כולנו יחד. יש לך בחוק הזה אפשרויות לאסור דברים נוספים שלא היו לכם קודם.

היום הכלי שמסדיר ביחס לתחום קרנות הנאמנות במה מותר להשקיע ובמה אסור להשקיע הוא תקנות בלבד. כאן אנחנו מבקשים מפאת המאפיינים הייחודיים של הפעילות הזאת, החדשנות שלה, החשיפות שגלומות בה, הדינמיות שמאפיינת את התחום הזה, ההסדרה שלו בעולם שמשתנה בכל 5 דקות, אנחנו מבקשים כלי גמיש.

זה דומה מאוד למה שיש לנו בחוק ניירות ערך לגבי הנחיות זמניות לגבי גילוי. הרי בסעיף 36 נאמר שהרשות יכולה להוציא הנחיות זמניות ואז אפשר להאריך אותן בשנה נוספת ואז או שאנחנו מביאים לפה תקנות או שזה פוקע. כאן זה הסדר דומה למה שקבוע בחוק ניירות ערך. זה נותן הנחיות זמניות שיש בבורסה.

אתם מבקשים יותר סמכות לעומת מה שקיים עכשיו.

גמישות.

אתם מבקשים יותר סמכות לאסור ויותר סמכות להתיר.

אבל דה פקטו זה להתיר. אנחנו מתכוונים לעשות שימוש בכלי הזה כדי לאפשר פעילות שהיום אסור למנהלי הקרנות לעשות, אבל זה צריך להיות כלי גמיש.

למה זה לא גם לאסור?

זה גם.

למה דה פקטו זה להתיר?

בפועל כשאנחנו נייצר את ההסדרים, במבחן התוצאה השימוש בסמכות שלנו יהיה מרחיב. הוא יאפשר למנהלי הקרנות לעשות דברים שהם מנוּעים מלעשות. יחד עם זה, מדובר בדברים שאופן השימוש בהם יחייב מעקב צמוד, גם בגלל שהרגולציה בעולם משתנה, תהליכים של סליקה, מאפיינים של הסדרים חוזיים. אם לצורך העניין יש הסדרה בארצות-הברית שמשנה עניינים כלשהם שאנחנו מסדירים בתחילת התהליך, באופן שמחייב אותנו לבצע את ההתאמה, והצורך הזה מחייב זמן תגובה מהיר, ואנחנו יודעים כמה זמן לוקח לנו להעביר תהליכי חקיקת משנה במדינת ישראל, אנחנו צריכים כלי שיאפשר לנו לבצע את ההתאמות.

כרגע הכוונה להתיר, לשם כך זה נועד.

יש לי שאלה אחרונה בחלק הזה. אז למה אתם מפרטים? בלאו הכי יש לכם סמכות. תבואו לוועדה. בשביל מה הפירוט הזה ב-4 פסקאות?

ה-wishful thinking שלנו היה- - -

אנחנו מגיעים לוועדה אחרי שכבר קיבלנו אישור של משרד המשפטים.

מה שהיינו רוצים זה בדיוק מה שיש לרשות שוק ההון, ששם הכול בהוראות ממונה.

שם יש לנו בעיה.

אנחנו לא באים עם זה כי אנחנו יודעים את הקושי.

אנחנו מדברים על להתיר את אותו מכשיר בעסקאות החלף. הכוונה היא להשתמש בסעיף הזה כדי להתיר?

הכוונה היא שההיתר ייעשה באמצעות כלי שנקרא הוראות, שמאפשר לרשות לתת את ההיתר הזה, שלא לעבור את ועדת הכספים, והכלי הזה יהיה קצוב בזמן ל-3 שנים. במהלך 3 השנים הרשות תצטרך להגיע לוועדת הכספים, אחרי שההסדר יתייצב ויתבסס, כדי להפוך אותו להסדר קבוע.

התכוונתם להעביר אותן במסגרת ההוראות הזמניות האלה ולא במסגרת התקנות?

חלק וחלק.

אגב, פרט למה שיש פה ב-4 הפסקאות הללו, יש עוד אפשרויות? הוא יכול לבקש לקנות, למכור, שאתם תתירו לו, תאסרו עליו. יש עוד דברים פרט למה שכתוב פה או שמיציתם את כל האפשרויות?

מבחינת כללי השקעה, לא. אלה הסעיפים.

אין אפשרות נוספת, למשל שהוא יקנה את המאדים?

לא. אסור לו לקנות נדל"ן.

הכול כתוב כאן?

כן.

ברירת המחדל של קרנות היא שהכול אסור, פרט למה שמותר.

שאלתי למה אתם מפרטים. הרי הכול כתוב פה. אם היה משהו שלא כתוב ואין לכם גם אחרי החוק הזה סמכות, אני מבין.

לא נותנים לנו סמכות כללית, משרד המשפטים, מי שקובע את כללי החקיקה.

מישהו ממשרד המשפטים נמצא כאן?

לא. הם התנצלו על כך שהם לא יכלו להגיע.

הם לא התנצלו בפני הוועדה.

אני חולק על זה, אבל מקבל את עמדת היועץ המשפטי של הוועדה. לא את עמדת משרד המשפטים. זה סתם. אם היו אופציות נוספות – אני מבין. אין אופציות נוספות. היה צריך להיות כתוב, וזה היה מגביל אתכם, בגלל שאם היה כתוב את האמת – כך מי שרואה את זה אומר: הכול מפורט, זה בסדר. אם היה כתוב שיש לכם את מלוא הסמכות להתיר או לאסור הייתם עומדים מול זכוכית מגדלת, היו מסתכלים עליכם. ככה לא יסתכלו. זה מתוחכם.

זה ממש לא בא מהמקום הזה.

את אומרת שזה משרד המשפטים. הם לא מתוחכמים. הם נגד וזהו. אני לא מבין את זה. תכתבו ואז זה יעמוד בביקורת ציבורית.

בהקשר לדיון החשוב שאדוני עורך, זה חידד לי משהו שאולי פספסתי. יש לכם בסעיף אחר בחוק סמכות להתיר את אותן עסקאות בחלופה או שאתם יכולים- - -?

יש שתי אפשרויות, או לעשות את זה בתקנות כללי השקעה, או לעשות את זה בהוראות זמניות ואחר-כך לכוונן את זה בתקנות.

כמו בניירות ערך. מה הבעיה שלך?

לאסור זה לתמיד ולהתיר זה זמני. זה מה שהטריד אותי.

לא, גם לאסור וגם להתיר זה זמני, שניהם זמניים.

אותו סיפור שהוא מקרי מאוד, כי אנחנו יודעים מה זה זמני, שזה לא יהיה היתר זמני אלא שזה יוסדר- - -

אתה צודק. לא רלוונטי אם זה זמני או לא זמני. הרשות רשאית על-פי החוק הזה לאסור ולהתיר, היא רשאית בכל האופציות. אין פרט אחד שהם לא רשאים. הם רשאים. אז יש לזה מגבלות, שזה יהיה באופן זמני וכולי. אתה, או אנשים כמוך שעוסקים בעניין הזה כשהם רואים את הסעיפים האלה לא מוטרדים בגלל שיש דברים מוגדרים שמותר או אסור להם לעשות באופן זמני. אם היה כתוב פה שהכול נמצא בסעיף, שיש סמכות לרשות להתיר או לאסור, היית מסתכל בעין בוחנת על כל מה שהם עושים. זו דעתי, אבל אני לא מתעקש. יש לכם אפשרות עד לישיבה הבאה להגיד שאתם חוזרים בכם. אני לא מסית אתכם. אני רוצה שתדעו. אני לא צודק?

היו"ר משה גפני: זה יכול להיות 3 שנים?

מקסימום 3 שנים.

3 שנים זה הרבה זמן. אתה יודע כמה ממשלות אני יכול להפיל בזמן הזה?

איך מאריכים את זה בעוד שנה? מה התהליך?

אין פה תהליך.

שום דבר, לא צריך אישור מאף אחד, סתם מאריכים את זה בעוד שנה?

כן.

כמה זה בניירות ערך?

שנה, ועוד שנה.

למה לא נקבע גם פה: שנה ועוד שנה?

אצלנו יותר. אם תשים לב, אנחנו עושים שימוש מועט בסמכות כי היא באמת קצרה מאוד.

יכול להיות שזה בגלל שחשבתם שאני אהיה בבחירות להסתדרות ואז לא אשים לב? תחשבו על "שנה ועוד שנה". למה זה צריך להיות שונה מרשות ניירות ערך?

זה ההסכמה שהצלחנו לקבל ממשרד המשפטים.

משרד המשפטים לא מעלה ולא מוריד. הבאתם את הדוגמה של רשות ניירות ערך.

גם כדי שזה יהיה מסונכרן עם זמני התגובה של המחוקק ביכולת שלו להתאים לנסיבות משתנות. הרי בסופו של דבר הסדר הקבע יצטרך להיות מעוגן בתקנות שיגיעו לוועדה. אם אנחנו נקבע פרק זמן קצר מדי- - -

לא קצר. שנה ועוד שנה זה לא קצר.

אתה יודע כמה שנים אנחנו מנסים להעביר את החוק הזה? "שנה ועוד שנה" זה כלום. יש מקרים שבהם אנחנו לא מצליחים להגיע לדיון בוועדה בקצובי זמן של שנה.

אבל אחרי שכבר הגעתם, אתם כבר מחוקקים את החוק, אז למה לא לקבוע "שנה ועוד שנה"?

כי אז ההסדר יפקע. אציג דוגמה. אם ההסדר הוא פוזיטיבי- - -

באותה הזדמנות תביא גם את התיקון בניירות הערך. אני מציע שתחשבו על זה שוב. באותו כלל שאמרתי קודם, לא ייהרג ובל יעבור, אם תתעקשו אז זה יאושר ל"שנתיים ועוד שנה", אם תתעקשו על זה. אני לא מציע להתעקש מכיוון שהמציאות היא שיש לכם פה הרבה מאוד סמכות. אני סומך עליכם, אתם לא תעשו סתם דברים כדי להשתמש בסמכות הזאת ככוח משחית, להיפך, תעשו את מה שלפי דעתכם הוא טובת העניין. אבל לפעמים בהמשך הדרך, כאשר יש לכם עודף סמכות והזמן הוא יותר מאשר במקום מקביל או דומה אחר, זה לא שנתיים אלא 3 שנים, זה יכול לגרום נזק.

אצל רגולטורים אחרים זה נצח. אצל רגולטורים אחרים זה שיטת העבודה: רשות שוק ההון, בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

לא הוספת עכשיו שום דבר בזה שאמרת לי שאצל הרגולטורים זה נצח.

רשות ניירות ערך נמצאת כאן בעמדת נחיתות.

אין סמכות כזאת. זה סמכות משמעותית מאוד.

סמכות שקצובה בזמן.

שנתיים. לא 3 שנים.

אם נקבל הבטחה מן הכנסת- - -

הבטחה של הכנסת אפשר לשים על הקרח. למה? בגלל שלכם יש קדנציה מסוימת אבל בכנסת מתחלפים מהר.

נחזור עם תשובה לדיון הבא. יש לנו עוד כמה שאלות.

יש לכם הרבה כוח, הרבה סמכות. לא צריך את זה. העובדה שמשרד המשפטים מאפשר לכם – זה לא אומר לי שום דבר. משרד המשפטים אומר עוד הרבה דברים שאני חולק עליהם. זה לא המקרה הדרמטי.

דרך אגב, הסיבה היחידה שביקשנו את הסמכות הזאת באופן ייחודי במקרה הזה היא בגלל מאפייני הפעילות, המורכבות והדינמיות, שמחייבים כלי שמאפשר זמני תגובה קצרים.

אבל בגלל זה אפשר להגיד בדיוק להיפך, לא לתת לכם כל-כך הרבה סמכות, בגלל המורכבות, בגלל כל הדברים האלה. יש גם אנשים בצד השני שכפופים לרגולטור. זה כסף שלהם, זה עבודה שלהם. אנחנו רוצים שתהיה עבודה חופשית, שתהיה אפשרות לעשות. יש פה הרבה דברים שלא הייתי משאיר אותם כרגולציה. תחשבו על זה. נמשיך הלאה.

נבחן את זה.

אני אומר למוזמנים, אתם לא יכולים לשבת כל הזמן בשקט. יש גבול עד כמה אגן עליכם. אני אומר את זה מקצועית. אין לי שום עניין לכאן או לכאן. יכול להיות שנאשר את הנוסח כפי שהוא. אני גם לא רואה שאתם מתרגשים כל-כך מהעניין הזה אז כנראה שזה בסדר.

"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חדלו להתקיים הנסיבות המיוחדות לפני תום התקופה שקבעה הרשות לפי אותו סעיף קטן, לרבות תקופה ההארכה, יפקע תוקפה של ההוראה.

(ד) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה טיוטה של ההוראה להערות הציבור, זמן סביר טרם מתן ההוראה, וכן תפרסם כאמור את ההוראה ואת תקופת תוקפה, לרבות הארכתה.""

המציאות תהיה כזאת, שמגיע המועד, לאחר שנתיים או 3 שנים, מה שיוחלט, ולא קרה שום דבר, אז ההוראות פוקעות, כמו בניירות ערך.

כן.

גם אם לא עברה התקופה אבל הנסיבות השתנו אז ההוראה פוקעת.

אם היא תפקע לפני תום התקופה נצטרך להודיע על זה.

לכן אנחנו צריכים מספיק זמן כדי לתקף את ההוראה במסגרת תקנות.

אין ויכוח שאתם צריכים מספיק זמן. יש רק שאלה קטנה אחת, האם הזמן המספיק הוא שנתיים או 3 שנים, זה הכול.

אנחנו חושבים שזה 5 שנים.

אפשר גם להגיד שהרשות לא תשתנה לנצח וההוראות יישארו לנצח. אפשר הרבה דברים לעשות. כפי שהכנסת החליטה שכדור הארץ מרובע היא יכולה גם להחליט כאן.

אלא ככל שההוראות של הרשות יתבררו כבלתי סבירות הרי הן יפקעו ממילא, במקרה הכי גרוע בתוך 3 שנים.

תחזרו עם תשובה בעניין הזה. זה פוקע אחרי שנתיים או 3 שנים, כפי שכתוב פה בסעיף קטן (ג). אתם יכולים לבוא למחרת ולהביא אותן הוראות. מי מונע את זה?

כללי מינהל ציבורי תקין וסבירוּת.

למה זה קשור למינהל ציבורי?

אפשר לתקוף את זה בבית-המשפט.

כמו הסמכות שניתנת בחוק ניירות ערך.

אני שואל גם על מה שקורה שם. תבוא הרשות ותאמר: לא הספקתי לבדוק את העניין הזה, לראות את הסבירות וכולי, וההוראות פקעו, אבל בדקתי את השוק שבוע, שבועיים, חודש, 4 חודשים והתברר לי שאותן סיבות שהיו באותה עת, שבשלן החליטו שצריך לעשות את ההוראות האלה, תקפות גם עכשיו.

אם זה יעמוד בתנאים שהסעיף קובע, "אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הסדרה מיידית", אז גם אם זה יידרש שוב אז כן, תהיה לנו סמכות, אבל נצטרך שוב להראות את זה, שיש נסיבות מיוחדות, ולעמוד בתנאים שקבועים בסעיף.

בהחלט יכולות להיות נסיבות – אציג דוגמה. הדוגמה הכי טריוויאלית, שיש הסדר חיובי, שיש ביחס אליו קונצנזוס מקיר אל קיר, כפי שמתקיים בדיון כרגע, ואנחנו מגיעים לתום 3 השנים ומבקשים לעגן אותו כהסדר של קבע בכנסת, אבל אין כנסת.

לא הבנתי.

לצורך העניין, נניח שבמסגרת ההסדר אנחנו קובעים הוראה חיובית שמתירה. הרי יש פה סימטריה מלאה.

או אוסרת.

לא, אני מדבר כרגע על הצד המתיר, לצורך העניין. אנחנו מתירים משהו. ההיתר הזה, אלא אם כן נעגן אותו בתקנות בחלוף 3 שנים, יפקע. אנחנו מגיעים לקראת תום פרק הזמן של 3 שנים.

או שנתיים.

אנחנו רוצים לייצר רציפות להסדר הזה ואפילו לעגן אותו בהסדר של קבע. אבל לוחות הזמנים של הרשות המחוקקת לא מאפשרים לנו בקצובי הזמנים האלה לאשר תקנות ולהפוך אותן להסדר של קבע. הדבר המתבקש, כפוף כמובן להנמקות הראויות וכן הלאה, זה להגיד: הנסיבות מצריכות להאריך את ההסדר הזה לפרק זמן קבוע עד למועד שידונו בו כהסדר של קבע.

אסכם את מה שאמרת. אם לא אמרת אז אני מוסיף על מה שאמרת. אתה אומר: עובר המועד ואתם לא הפכתם את זה להוראת קבע, ללא סיבה, ואז אתם באים אחרי שבועיים ומבקשים לחדש את ההוראה הזאת. אז ישאלו אתכם ואתם תצטרכו לענות תשובה: אם אכן הנסיבות המיוחדות האלה קיימות למה לא הפכתם את זה להוראת קבע? ואז אתה אומר: לפעמים יש לי תשובה, שאני פניתי, הנה הנייר, ביקשתי להפוך את זה להוראת קבע. הכנסת לא התכנסה, זה היה בתקופת בחירות, או שהיושב-ראש היה עצבני, כמו עכשיו, על דברים אחרים.

אנחנו משתדלים לא לעצבן את היושב-ראש.

ואז אתה אומר: אם פניתי בכתב, טענתי שהנסיבות הן מיוחדות, אותן נסיבות מיוחדות שהיו קיימות, ביקשתי להפוך את זה להוראת קבע, אבל הכנסת לא התכנסה, נניח שזו הייתה תקופת בחירות או לא חשוב מה, ולכן לא נותרה לי ברירה אלא לחדש את ההוראות האלה, שהן הוראות זמניות. אז זה באמת טענה. אם אין את הטענה הזאת ולא ביקשת להפוך את זה להוראת קבע תישאל השאלה למה אתה עכשיו בא עם הוראות זמניות חדשות.

אני מניח שהשאלה תישאל בכל מקרה אבל ההנמקה הזאת, סביר להניח שיהיה לה משקל והיא תהיה הגיונית.

אם תהיה פנייה שלכם בכתב.

אבל אם ההנמקה, כפי שצוין קודם, תבטא שימוש בלתי סביר בסמכות של הרשות אז היא תעמוד למבחנים המקובלים וסביר להניח שהיא לא תתקבל.

הנחתם את דעתי.

אני רוצה לחדד אגב הדיון החשוב הזה, דברים קיימים היום בפעילות, שאנחנו יודעים שהם קיימים, שמותרים לנו ואסורים לקרנות, שסוכם אתנו שיתירו לכולם ושהם לא יוסדרו בהוראות זמניות. ההיתר שלהם מהותי בפעילות. זו הייתה ההבנה שלנו. אין לי בעיה שתוכלו לאסור, שתהיה לכם סמכות לאסור, אבל דברים שקיימים, שאנחנו מכירים אותם כבר שנים- - -

החוק מאפשר להם לעשות את זה זמני. להיפך, הם מציעים לאפשר להם, מכיוון שיש גם היגיון בזה, הם לא רוצים לעשות את זה כקבוע. במה זה מפריע לך?

הרעיון של החוק הזה הוא ליצור רצף פעילות. במסגרת רצף הפעילות יש בתוך תעודות הסל שימוש במכשיר מסוים בהיקפים גדולים מאוד. אם הוא נאסר – תיגרם פגיעה משמעותית מאוד. במסגרת הרצף השימוש במכשיר הזה יימשך כדי למנוע את הפגיעה הדרמטית. מה שהתחדד לי תוך כדי הדיון שהכוונה היא להתיר את השימוש במכשיר לפרק זמן מוגבל. תיאורטית אני יכול למצוא את עצמי אחרי 3 שנים בלעדיו.

אחרי שנתיים.

זה דבר שאני לא לקחתי בחשבון.

החוק מאפשר להם את זה גם היום. אתם לא יכולים לאסור היום באופן זמני?

לא, רק אם זה נעשה בתקנות. זה סמכות חדשה.

למשל לאסור להשתמש בנדל"ן.

אסור לנו. היום כל דבר כזה צריך להיות בתקנות של שר האוצר.

אתם מתחייבים לו שלא תביאו בתקנות? נניח שאין חוק.

לא, אנחנו לא מתחייבים לשום דבר.

החיים דינמיים. אתה לא יכול לבקש להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. זה לא עובד כך, במיוחד לא בתחום שבו אתה עוסק. הם אומרים שהם יעשו כל מאמץ. הם אמרו את זה גם בתחילת הישיבה, שמה שנקבע יהיה קבוע.

אנחנו עושים הסדרה בתום-לב.

תום-לב לא רלוונטי עכשיו. אמר מר לביא: אנחנו לא מתכוונים לעשות שינויים דרמטיים. אנחנו רוצים שתהיה לכם בטוחה שהדברים מתנהלים באופן נורמלי ולא משתנים כל הזמן. יש להם סמכות לשנות. אתה לא יכול למנוע את זה מהם. אבל אתה יכול להיות בטוח שלא משנים את זה כל-כך מהר. נניח שיצטרכו להביא תקנות – הם יצטרכו לבוא לכאן.

אני מתמקד במשהו מהותי מאוד בפעילות, שסוכם שהוא מותר. כאן נאמר שההיתר הוא זמני, לא העיסוק, שנתנו סמכות לאסור את ההיתר.

תענו לו מה אתם עושים במקרה שההיתר זמני.

משהו שהוא בליבת הפעילות לא יכול שיינתן לו היתר זמני.

קודם כול, הצורך לבצע הסדרה של הפעילויות הנוספות במסגרת הכלי הזה ולא בתקנות נובע גם משיקולים פרקטיים מעשיים. מדובר פה בתחום חדש, שלגביו לא נצבר עדיין ניסיון. הוא תחום דינמי שמשתנה באופן רציף. לקחים נלמדים כל הזמן. יש כאן גם עניין של רגישות של כלי. זה לא אפס או אחד, להתיר או לאסור. לפעמים מדובר בהיתר שצריך לעדכן את נסיבותיו ותנאיו. זה חייב להיות כלי גמיש. לכן יושב-ראש הרשות גם הדגיש, ואנחנו מדברים כאן על אופק של 3 שנים- - -

אומר מר נגר: "נכנסתי לפעילות בגלל שהתרתם את זה, נכנסתי לפעילות מול רכישת מוצרים כאלה, שאמרתם שזה מותר. זה עכשיו ליבת הפעילות שלי". הוא אומר: "אני מוטרד מכך שההיתר הזה זמני". אתה צודק, אמרת שזה זמני כי אתה צריך לבחון את הדברים, אבל מה שאמר יושב-ראש הרשות ושאמרת בשמו – הוא לא רגוע עכשיו. הוא אומר: "זו הפעילות שלי ואני לא יודע מה יקרה. יעברו שנה, שנתיים וזה יתבטל". אתם יכולים להגיד לו מילים מרגיעות? הרי זה המטרה, גם יושב-ראש הרשות אמר את זה, אמרת בשמו. אומר מר נגר: "יש לי בעיה, זה ליבת הפעילות שלי, עכשיו אני לא רגוע".

בואו לא נגזים לגבי ליבת הפעילות.

לא אני אמרתי "ליבת הפעילות", כך הוא אמר.

כמה מיליארדים טובים.

מיליארדים זה לא הרבה כסף.

בסופו של דבר הלכנו למהלך שפותח אפשרות להשקיע בתחום הזה, דרך אגב, גם בקרנות שאינן קרנות סל, כי הגענו למסקנה שהדבר כרגע אפשרי. לגבי התנאים, אנחנו זקוקים לאותן דרגות חופש שהכלי הזה מאפשר לנו. אבל נעשה חשיבה, אולי אפשר לעשות כוונון עדין לדברים האלה. מעבר לאמירה של יושב-ראש הרשות- - -

שיהיה לכם ביטחון עצמי בגלל שאני אתכם. אבל צריך באמת לדאוג להם, שלא תיפגע הפעילות, בגלל שזה גם אינטרס שלכם.

"תיקון סעיף 67

13.

בסעיף 67 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לקבוע מקרים ותנאים שבהם יהיה מנהל קרן סל רשאי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, במסגרת הסכם עם עושה שוק כהגדרתו בסעיף 82(א)(6), אף אם עושה השוק הוא חברה שמתקיימים בה שני אלה:

(1) היא נשלטת בידי בעל השליטה במנהל הקרן;

(2) היא אינה שולטת במנהל הקרן ואינה בשליטתו.""

סעיף 67 עוסק בהגבלות על עסקה עם גורם מעורב. אנחנו רוצים להחריג מהתחולה של הסעיף את העסקאות שבין עושה השוק לבין מנהל הקרן. עושה השוק יוכל להיות חברה קשורה שהיא חברה-אחות. בעיקרון, הסעיף חל על עסקאות בין מנהל הקרן לבין חברה-אחות. כאן אנחנו רוצים להתיר להם לערוך התחשבנות שכוללת עסקאות, אבל רק אם מדובר בחברה-אחות ולא בחברה שולטת או חברה נשלטת.

"תיקון סעיף 72

14.

"(א2) הרשות רשאית לקבוע בכללים דוחות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן סל ונאמן של קרן כאמור חייבים להגיש לה, וכן פרטים שיש לכלול בדוחות כאמור, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.""

בעצם יש פה הסמכה נוספת לקבוע חובות דיווח.

למה אתם לא כותבים את זה בחוק?

זה סמכות לדברים יותר מיידיים שעולים כאשר יש צורך דחוף בתיקון בפרטים מסוימים. הרי רוב ההסדרה היא בתקנות. אנחנו רק רוצים פה סמכות לדברים מיידיים.

זה ממש חוק מסגרת. לא בטוח שזה נכון.

רוב הסמכות היא לקבוע תקנות. הוראות הרשות זה החריג.

"תיקון סעיף 73

15.

בסעיף 73 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב)(1), אחרי "קרן פתוחה" יבוא "או קרן סל";

(2) בסעיף קטן (ג2), בסופו יבוא "לעניין זה, "קרן סגורה" – למעט קרן סל"."

סעיף 73 עוסק בפרסום שמותר לקרנות לבצע. כאן מחילים את ההוראות שחלות על קרן סל, למרות שיחולו עליה הוראות של קרן פתוחה ולא הוראות של קרן סגורה, מכיוון שהסיכונים שקיימים בפרסום של קרנות סגורות לא קיימים כאן בקרנות סל, כי זה קרן שיש לה benchmark ברור מאוד, קרן שעוקבת אחרי נכס ייחוס, והאפשרות למניפולציה במסחר קטנה מאוד, אנחנו בעצם מחילים פה הוראות פרסום שחלות על קרן פתוחה גם על קרן סל ומחריגים אותה מן ההוראות שחלות על קרן סגורה.

תחשבו עד הישיבה הבאה על מינוח אחר במקום "קרן סגורה" ו"קרן פתוחה". כפי שאתם רוצים, אבל זה לא מינוח עכשווי.

המונח הזה מופיע אחרי כן גם בעשרות תקנות שיש לנו.

הוא מופיע גם בדינים אחרים, למשל בתקנון הבורסה. זה מינוח שגור.

מתי קבעו את זה? באיזו שנה?

ב-1994.

ב-1994, אבל המונח "קרן סגורה" הופיע בדין עוד לפני כן.

היום לא היו עושים את זה בחוק, המילים משתנות. אתם לא כל-כך מתרגשים מזה אבל זה נשמע לא יפה. אם תמצאו – טוב, אם לא – אז לא.

"תיקון סעיף 82

16.

בסעיף 82(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (6) יבוא:

"(7) תשלום או מתן הטבה אחרת בידי מנהל קרן, בשיעור שאינו עולה על שיעור שכר מנהל הקרן, למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו, הכול בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי קרנות.""

זה בעצם החרגה שמאפשרת לגופים מוסדיים שמחזיקים יחידות של קרן סל.

אמר לי היועץ המשפטי של הוועדה, שבכל מקום פה שכתוב "שר האוצר" זה "באישור ועדת הכספים".

כן, לפי סעיף 131.

"הוספת סעיפים 95א עד 95ג

17.

"החזקה באמצעות חברת רישומים

95א.

יחידות של קרן סגורה יוחזקו באמצעות חברת רישומים, ואולם החברה לא תיחשב לבעלת היחידות המוחזקות באמצעותה והן יהיו בבעלות מי שלזכותו הן רשומות אצל המפיץ.

מרשם יחידות של קרן סגורה

95ב.

(א) מנהל קרן ינהל, לגבי כל קרן סגורה שהוא מנהל, מרשם יחידות.

(ב) במרשם היחידות יירשמו שם חברת הרישומים שבאמצעותה מוחזקות היחידות וכמות היחידות המוחזקות כאמור; נכללו ביחידות כאמור יחידות רדומות כמשמעותן בסעיף 57(ב), יירשם גם מספר היחידות הרדומות.

(ג) שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ב), שייכללו במרשם היחידות.

(ד) מנהל קרן סגורה ישמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם היחידות לפי סעיף זה במשך שבע שנים לפחות, ויעדכן כל שינוי ברישומים כאמור בתום היום שבו נודע לו עליו.

(ה) מרשם היחידות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו.

תעודה לחברת רישומים

95ג.

חברת רישומים זכאית לקבל ממנהל קרן סגורה תעודה המעידה על מספר היחידות הרשומות על שמה במרשם היחידות.""

אלה סעיפים שהם יותר תפעוליים, יותר לצורך המסחר ביחידות של קרן הסל בבורסה. הם דרושים לצורך ניהול המלאי.

יש הערות למישהו? הלאה.

"תיקון סעיף 100

18.

בסעיף 100 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, אחרי "מיזוג" יבוא "קרנות פתוחות או קרנות סל";

(2) בסעיף קטן (א), אחרי "לקרן פתוחה אחת" יבוא "או למזג קרנות סל שבניהולו לקרן סל אחת";

(3) בסעיף קטן (ב), במקום "קרנות פתוחות לקרן אחת" יבוא "קרנות פתוחות או קרנות סל לקרן פתוחה אחת או לקרן סל אחת"."

סעיף 100 עוסק במיזוג של קרנות. הוא חל רק על קרנות פתוחות. אנחנו רוצים לאפשר שהוא יחול גם על קרנות סל, בגלל הדמיון במאפיינים בין המסרים.

"תיקון סעיף 102

19.

בסעיף 102 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), קרן מחקה פתוחה יכול שתהפוך לקרן סל גם אם לא מתקיימים התנאים כאמור באותם סעיפים קטנים, אם החליט על כך מנהל הקרן ומתקיימים כל אלה:

(1) מנהל הקרן פרסם תשקיף לעניין שינוי סוג הקרן, שהרשות התירה את פרסומו; התשקיף יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;

(2) מנהל הקרן הגיש דוח על השינוי לרשות ולבורסה, בדרך ולפי פרטים שקבעה הרשות;

(3) מנהל הקרן והמפיץ שלחו את הדוח כאמור בפסקה (2) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע בסעיף 112א(ב).

(ו) המועד שבו קרן מחקה פתוחה תהיה לקרן סל לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא יקדם לתום 14 ימים מהיום שבו הגיש מנהל הקרן את הדוח כאמור בסעיף קטן (ה)(2).""

סעיף 102 עוסק בהפיכה של קרן פתוחה לקרן סגורה והוא קובע הוראות שמגבילות, מכיוון שקרן סגורה ממילא אין בה אפשרות לפדיון ולכן האפשרות לצאת מהשקעה בקרן היא רק באמצעות המסחר. זו מגבלה מבחינת הקרן. לכן יש חובה לקבל אישור של בית-משפט כדי להפוך קרן פתוחה לקרן סגורה. ההוראות האלה לא רלוונטיות לקרן סל.

לפי זה לא יצטרכו בית-משפט.

ההוראות האלה רלוונטיות לקרן סגורה שהיא לא קרן סל. לקרן סל יש פדיון יומי.

בית-המשפט זה מגבלה ולכן צריך לעשות התאמה בחוק.

צריך לאפשר הקלה כי אנחנו מניחים שיהיו גם קרנות פתוחות שירצו להפוך לקרנות סל בגלל שזה מוצר שמתאים להן יותר.

"תיקון סעיף 103

20.

בסעיף 103 לחוק העיקרי, בפסקה (3), בסופה יבוא "בפסקה זו, "קרן סגורה" – למעט קרן סל."

תיקון סעיף 104א

21.

בסעיף 104א לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "קרן פתוחה" יבוא "הקרן";

(2) בסעיף קטן (ה), המילה "פתוחה" – תימחק ואחרי "הוצעו לראשונה לציבור" יבוא "ולעניין קרן מחקה פתוחה שהפכה לקרן סל לפי סעיף 102(ה) – בחלוף שנה מיום שהפכה לקרן סל כאמור"."

סעיף 104א מדבר על מחיקה של קרן בעלת שווי נכסים נמוך. יש תקופת "גרייס", תקופה שבה ההוראות האלה לא חלות, כדי לאפשר לקרן לצבור גובה. כאן אנחנו רוצים לאפשר גם לקרן שהפכה לקרן סל את התקופה הזאת של שנה מיום השינוי. לא מיום ההצעה הראשונה אלא מיום השינוי.

"הוספת סעיף 107א

22.

אחרי סעיף 107 לחוק העיקרי יבוא:

"תקנות לעניין פירוק קרן מחקה

107א.

שר האוצר רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיפים 106 ו־107(ב) יחולו לעניין קרן מחקה בשינויים שיקבע, וכן לקבוע הוראות נוספות לעניין פירוק קרן כאמור.""

ההוראות שמדברות על פירוק קרן סל יהיו שונות מהוראות שחלות על פירוק של קרן אחרת.

איך אתה יודע?

זו הכוונה שלנו.

למה?

מכיוון שקצובי הזמן שנכללים בסעיפים האלה ארוכים מדי. בקרן סל, מכיוון שהיא קרן מאוד נזילה והנכסים שלה סחירים אז אנחנו מעריכים שקצובי הזמן יהיו קצרים יותר. נצטרך לאפשר שהפירוק יהיה בזמנים קצרים יותר מאשר בקרנות אחרות.

אתם לא אומרים שזה ארוך מדי ואתם רוצים לקצר את זה. אתם אומרים: שינויים שהוא יחליט.

נכון, אבל זאת הכוונה שלנו. גם זה יהיה חלק מן התקנות הייעודיות.

למה אתם לא אומרים שזה יהיה בקצובי זמן קצרים יותר? אני לא מבקש את זה אבל נראה כאילו אתם פה מהאו"ם.

קודם כול, זה יהיה בתקנות.

הכול בתקנות? אנחנו לא אומרים פה את הכוונה. שאל אייל לב ארי למה, למה אתם מבקשים את זה. אמרת: בגלל שזה משך זמן ארוך מדי, אתם רוצים לקצר. אז למה אתם לא כותבים את זה?

כי אנחנו לא יודעים מה עוד יעלה בהמשך הדרך.

מעבר לזה, החוק בנוי בצורה כזאת, שהעקרונות קבועים בחוק והפרטים קבועים בתקנות.

זה בריחה מהחלטה. הרי אם לא הייתם רוצים לקצר את משך הזמן לא הייתם מביאים את הסעיף הזה.

"יקבע הוראות נוספות לעניין פירוק קרן כאמור, לרבות מועדים".

אפשר "לרבות", אבל שלא יהיה "רק".

לא יהיה "רק". אמרתי "לרבות".

בסדר, אבל זה לא עונה על השאלה שלי: למה אתם לא כותבים את ההחלטה הזאת? אחרת, לא מבינים את הסעיף. אבל בסדר, הסתדרתם עם אייל לב ארי אז נעבור הלאה.

"תיקון סעיף 111

23.

בסעיף 111(ה) לחוק העיקרי, במקום "בפנקס בעלי היחידות של מנהל הקרן" יבוא "במרשם היחידות המנוהל בידי מנהל הקרן"."

במקום "פנקס", שהוא מושג שלא מופיע במקום אחר בחוק, יבוא "מרשם".

"תיקון התוספת הראשונה

24.

בתוספת הראשונה לחוק העיקרי – "

התוספת הראשונה מדברת על הפרות שאפשר להטיל עליהן עיצום כספי. כאן אנחנו מכניסים שינויים בהוראות שרלוונטיות לקרן סל.

"(1) בחלק א', אחרי פרט (10) יבוא:

"(10א) הציע יחידות של קרן סגורה או הקצה יחידות שהוצעו כאמור למזמינים, בניגוד להוראות לפי סעיף 54א, נענה להזמנה של יחידות כאמור בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שנקבעו לפי סעיף 58ב, או הפר הוראה מההוראות לפי סעיף 56(ז) לעניין פדיון יחידות בקרן סגורה;";

(2) בחלק ב' –

(א) בפרט (1)(ה), בסופו יבוא "או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי סעיף 54ב";

(ב) אחרי פרט (7) יבוא:

"(7א) מכר או פדה יחידה בקרן פתוחה במחיר שאינו כנדרש לפי סעיף 42(א) עד (ג), או גבה עמלה בשיעור שאינו כנדרש לפי סעיף 42(ד), או מכר או פדה יחידה בקרן סגורה במחיר שאינו כנדרש לפי סעיפים 50(א) או (ג) או 56(ב);";

(ג) אחרי פרט (13) יבוא:

"(13א) הקצה יחידות של קרן סגורה לקרן, בלא תמורה, בניגוד להוראות לפי סעיף 57(ב)(1);

(13ב) הפר הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף 57(ג) לעניין הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה;";

(ד) בפרט (14), במקום "סעיף 59" יבוא "סעיפים 59 או 65א(א)(1)";

(3) בחלק ג' –

(א) בפרט (6), אחרי "מניות של קרן חוץ" יבוא "או הקצה יחידות" ובמקום "סעיף 25(א)" יבוא "סעיף 25(א) או (ג1), לפי העניין";

(ב) פרט (7) – יימחק;

(ג) בפרט (17), במקום "סעיף 57" יבוא "סעיף 57(א)";

(ד) בפרט (30), המילה "פתוחות" – תימחק;

(ה) בפרט (31), המילה "הפתוחה" – תימחק."

מדובר בהכנסה של הוראות שיחולו על קרן סל לתוך התוספת הראשונה, שתאפשר להטיל עיצום כספי על מישהו שהפר אותן. התוספת מכילה את ההוראות שצריך לאכוף אותן והיא מאפשרת להטיל סנקציות.

תסביר מה מחקתם.

את המילה "פתוחות", כדי שזה יחול על כלל הקרנות. את פרט (7) העברנו לחלק א'.

"תיקון חוק ניירות ערך

25.

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏ (להלן – חוק ניירות ערך) –

(1) בסעיף 1, בהגדרה "חברת רישומים", אחרי "החזקת ניירות ערך" יבוא "לרבות יחידות של קרן סגורה כהגדרתן בחוק להשקעות משותפות";

(2) אחרי סעיף 35א יבוא:



"סייג לתחולה

35א1.

תעודת התחייבות שמטרתה השקעה משותפת או הפקת רווחים משותפת (בסעיף זה – תעודה) והיא אחת מאלה, לא יחולו עליה הוראות חוק זה למעט פרקים ז'3, ח', ח'1, ו־ט', ויחולו עליה הוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות:

(1) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מדד ניירות ערך, סחורות או חוזים עתידיים, או ממחירן של סחורות, למעט תעודה מסוג שקבע השר;

(2) היא תעודה המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות והיא הסדר מסוג שקבע שר האוצר לפי סעיף 2(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות.""

הסעיף הזה מחריג את תעודות הסל מתעודות המטבע, שהן סוג של תעודת סל, מחוק ניירות ערך וכך בעצם חוק השקעות משותפות בנאמנות יחול עליהן. זה בעצם הלב של הרפורמה.

"תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

26.

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏ (להלן – חוק הייעוץ), בסעיף 4(ג)(3), ברישה, במקום "יחידות של קרן פתוחה; ואולם" יבוא "יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כהגדרתה בחוק השקעות משותפות; ואולם" ואחרי "רכישת יחידות של קרן פתוחה" יבוא "או קרן סל כאמור"."
הסעיף מאפשר למנהל תיקים להחזיק בעצמו יחידות של קרן סל כמו קרן פתוחה.

"תחילה

27.

תחילתו של חוק זה ביום כניסתן לתוקף של תקנות מכוח סעיף 57(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, או ביום י"א בתשרי התשע"ח (1 באוקטובר 2017), לפי המאוחר (להלן – יום התחילה)."

אתם מסכימים למועדים שנקבעו בתחילה?

כן, אבל יכול להיות שנצטרך לבדוק.

תבדקו. אנחנו עוצרים כאן את הדיון. לישיבה הבאה אבקש לקבל תשובות לכל השאלות ששאלתי.

נרצה גם להביא כמה שינויים.

והשינויים שאתם רוצים לעשות. תהיו ערים לנושאים שהעליתי מכיוון שפעמים רבות יש ביקורת. לא תמיד אתם נמצאים בעין הסערה. זה דבר שאם אפשר צריך למנוע אותו. אבקש שגם אתם תבדקו את הדברים אצלכם, גם לגבי מועד התחילה והוראות המעבר. זה הולך להיות קשה כי הסעיף הזה לא פשוט.

אני מודה לכם על הסבלנות ועל ההקשבה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.