הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 517

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ו באייר התשע"ז (22 במאי 2017), שעה 10:30

1. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - הארכת תקופת מימוש הזכאות לפיקדון), התשע"ה-2015

2. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - השתתפות בהוצאות שכירות או בניית בית מכספי הפיקדון), התשע"ה-2015

3. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - קרן לתמיכה בחיילים משוחררים בודדים) , התשע"ז-2016

4. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - משיכת כספי הפיקדון לחיילים משוחררים שנקלעו לבעיות כלכליות), התשע"ו-2016

5. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מתן כספי הפקדון לחיילים בודדים), התשע"ו-2016

6. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - סכום מענק שחרור), התשע"ז-2016

7. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - העברת כספי פיקדון שלא נוצלו לחשבון הבנק של הזכאי), התשע"ז-2017

8. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - הבטחת מימוש כספי הפיקדון על ידי חיילים משוחררים), התשע"ז-2017

9. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 18), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יוליה מלינובסקי

אברהם נגוסה

רוברט אילטוב

ענת ברקו

מרדכי יוגב

חמד עמר

עודד פורר

יועצת משפטית, משרד הביטחון וצה"ל - בת חן הורוביץ

ר' אגף חיילים משוחררים ומנהלת הקרן, משרד הביטחון וצה"ל - חמדה מרק

ר' יחידת השכלה, משרד הביטחון וצה"ל - נועה חלד

סגן מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הביטחון וצה"ל - ניר חיים

תקציבן הקרן לחיימ"ש, משרד הביטחון וצה"ל - אייל דולב

מפקח ארצי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - נסים בן לולו

ממונה הכשרה מבוגרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - ניקול מור

מתמחה-מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נועם עוזרד

עו"ד במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור גרנית

רפרנטית בטחון באג"ת, משרד האוצר - ליאור בראון

רכז בכיר פרויקטים ותוכניות עבודה, רשות השירות הלאומי אזרחי - שלו וובו

יועץ משפטי-שא"ל, משרד החקלאות - יואב ארבל

רכזת תחום צעירים וחיילים בודדים, הסוכנות היהודית - אימבל קואס

כנפיים-הסוכנות היהודית(הכוונה לחיילים משוחררים - הילה סולימני

יו"ר ועדת ביקורת, נכים למען נכים - דני קדרון

מוזמן/ת - לאה לאורה בנימינוב

מוזמן/ת - ניצן צבי כהן

נעה בן שבת

אתי שבתאי

אסתר מימון

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - הארכת תקופת מימוש הזכאות לפיקדון), התשע"ה-2015, פ/672/20, הצעת ח"כ מרדכי יוגב

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - השתתפות בהוצאות שכירות או בניית בית מכספי הפיקדון), התשע"ה-2015, פ/1600/20, הצעת ח"כ חמד עמאר

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - קרן לתמיכה בחיילים משוחררים בודדים) , התשע"ז-2016, פ/3489/20, הצעת ח"כ יוליה מלינובסקי

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - משיכת כספי הפיקדון לחיילים משוחררים שנקלעו לבעיות כלכליות), התשע"ו-2016, פ/3289/20, הצעת ח"כ עודד פורר

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מתן כספי הפקדון לחיילים בודדים), התשע"ו-2016, פ/2820/20, הצעת ח"כ ענת ברקו

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - סכום מענק שחרור), התשע"ז-2016, פ/3574/20, הצעת ח"כ שולי מועלם-רפאלי

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - העברת כספי פיקדון שלא נוצלו לחשבון הבנק של הזכאי), התשע"ז-2017, פ/3636/20, הצעת ח"כ מיקי לוי

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - הבטחת מימוש כספי הפיקדון על ידי חיילים משוחררים), התשע"ז-2017, פ/3814/20, הצעת ח"כ סתיו שפיר

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 18), התשע"ז-2017, מ/1122

היום ה-22 במאי 2017, כ"ו באייר התשע"ז, השעה 10:39. אני מתנצל על האיחור, זה נבע מדיון קודם שלא הסתיים.

אנחנו נזכיר בפעם השנייה שאני כל-כך שמח שהיום זה יום איחוד ירושלים. לפני 50 שנה הייתי מרוקאי, עדיין הייתי תושב קזבלנקה ואתם יכולים לתאר איזה שמחה היתה. היום זה יום של חג, לא רק מפני שנשיא ארצות-הברית, שזו המדינה שהיא החברה הטובה ביותר לנו, עומד להגיע בעוד שעה או שעתיים.

אנחנו היום בהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 18), התשע"ז-2017, מ/1122. יש פה הצעת חוק כוללנית שבאה מהממשלה, ויש שמונה הצעות פרטיות של חברי הכנסת. זה רק מראה את החשיבות לעזור לחיילים המשוחררים, ואין פה מחלוקת עקרונית בכלל. יש אפשרות לאחד הכול או לאחד תוך כדי וללכת על הצעת החוק הממשלתית, שהיא הכוללנית ביותר, ולנסות לשלב את ההצעות הפרטיות של כל אחד מחברי הכנסת. יש פה שמונה הצעות, כל ההצעות ראויות, עובדה שהן אושרו.

יש עוד נקודה טכנית. ההצעה הממשלתית היא כבר הכנה לקריאה שנייה ושלישית, דבר שמביא החלטה מהירה יותר או עבודה סופית מהירה יותר. לכן אני מציע שננסה להתכוון לאפשרות הזאת של הצעת חוק ממשלתית, כולל תיקונים שיהיו מפה ומשם.

דבר אחרון, בכל מקרה אני רוצה להעביר את ההחלטה הממשלתית, ואם יש אחר-כך תיקונים נוספים יבואו הצעות או בתיקון או בתקנות, מפני שמי שרוצה לקבל את המענקים ואת הפיקדון זה החיילים, וכדאי לתת להם את זה בהקדם האפשרי, לא לחכות ולא לפגוע בהם בגלל רצון טוב. אני לא חושב שמישהו פה מתכוון לפגוע. קודם כול נחשוב על האינטרס של החיילים המשוחררים, שהוא בעיני בחוק הזה האינטרס העליון.

אם חברים רוצים להתייחס, בבקשה.

אולי נצביע על ההצמדות, ואז תוך כדי הדיון - - -

אם נצביע על ההצמדות, רק תדעו שזה מותנה אחר-כך באישור ועדת הכנסת, אבל אני לא רואה פה שום סיבה שזה לא יתקבל. אתם מוכנים להצמיד את כל ההצעות? האם מקובל על כולם?

כן.

שולי מועלם תגיע עוד מעט וגם ענת ברקו תגיע, היא מאחרת כמה דקות. מי בעד?

אני רק אגיד מה ההצעות.

הטכניקה גוברת.

אנחנו עושים מיזוג לפי סעיף 84(ד) לתקנון, שזה מיזוג של הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה, שזו ההצעה הממשלתית, והצעות חוק פרטיות שעברו קריאה טרומית. המיזוג הזה מותנה בזה שיהיה אישור ועדת כנסת, ובנוסף, הדיון הוא על בסיס הנוסח שעבר בקריאה הראשונה. כלומר, הדיון הוא על בסיס הנוסח שעבר בהצעה הממשלתית, ועליו ננהל את הדיון. אני מקריאה את המספרים של הצעות החוק: פ/672/20, של חבר הכנסת מרדכי יוגב, פ/1600/20, של חבר הכנסת חמד עמר, פ/20/2820, של חברת הכנסת ענת ברקו, פ/20/3289, של חבר הכנסת עודד פורר, פ/20/3489, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, פ/20/3574, של חברת הכנסת שולי מועלם, פ/20/3636, של חבר הכנסת מיקי לוי, ו-פ/20/3814, של חברת הכנסת סתיו שפיר. אפשר להצביע על המיזוג.

מי בעד המיזוג? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

מיזוג הצעות החוק אושרה.

אני לא בודק שמות, אבל אתם יודעים שחלק מכם יושב על חשבון חבר כנסת קבוע של הוועדה.

יש פה מישהו מיש עתיד על הצעת החוק של מיקי לוי?

הוא חייב להיות פה כדי להצמיד את ההצעה שלו?

לא. הוא נתן לנו מראש את ההסכמה.

עשו עבודה יפה מאוד, יש פה הודעות חוץ מאחת שלא הצליחו להשיג אותה.

לא. בסוף כולם הסכימו.

טוב מאוד. אנחנו הולכים רק על הצעת החוק הממשלתית. מישהו רוצה לפתוח במשהו לדיון הזה? בבקשה, לפי הסדר.

התייחסות קונקרטית, ברשותך, יושב-ראש הוועדה, להצעת חוק חיילים משוחררים. בתיקון שביקשתי להביא תקופת המימוש של זכאות לפיקדון נאמדה בחמש שנים בחוק בתנאים מיוחדים, ואם יגיש בתוך שנתיים – בשבע שנים. מצאנו, ובאמת הגיעו אלינו פניות בשעתו, שדווקא חיילים ממעמד יותר נמוך, בעלי פחות מודעות, אלה שהאבא או האימא לא ידעו להזכיר להם, מפני שהמודעות העצמית שלהם לא הזכירה להם, פספסו במידה מסוימת בקהלים מסוימים – קיבלנו מקרה, אני זוכר, זה היה ברמלה, מבני העדה האתיופית – פספסו את זכאותם לפיקדון. לא הצלחנו להגיע אז למה כמות החיילים הזאת, אם זה הרבה או מעט, אבל הרגשנו שיש פה איזה פגיעה, כי זה פיקדון שמגיע לחייל, ולכן ביקשנו להאריך בתיקון לחוק.

פעם אחת שיהיה כלל מחייב, כל עוד החייל הזה הוא במילואים. אם הוא ממשיך לשרת את המדינה, לא יעלה על הדעת שהוא לא יוכל לזכות ולקבל את הפיקדון. פעם שנייה, ביקשנו שהמערכת תזכיר לו, דהיינו, שלא תשכח אותו, שהמערכת תביא למודעותו שיש לו עדיין פיקדון ויכולת. ופעם שלישית, התיקון שביקשנו אמר שאם יש צרכים מיוחדים שמחלקת הרווחה מעידה עליהם – היינו רוצים שהפיקדון ישמש לצרכים ראויים, הצורך הראוי ביותר הוא רכישת דירה, הצורך הכבד ביותר, או לימודים גבוהים, ולא בזבוז של כסף כזה או אחר, אבל אם יש לחייל קשיים שבעטיים הוא זקוק לדברים, גם על סמך המלצה של מחלקת רווחה הוא יוכל לפדות את הפיקדון עוד קודם.

הדברים החשובים הם בעיקר שמשך יכולתו למשוך את הפיקדון לא יסתיים בשבע שנים, ואז יחזור הפיקדון לקרן, אלא שהחובה של המערכת תהיה למצוא את החייל ולהעניק לו את זה כל עוד הוא משרת שירות מילואים, וגם הארכת הזמן, לפחות עד עשר שנים, שזה פחות או יותר הזמן שאנשים גם מתחתנים בחברה זאת או אחרת. מגילאי בוגר צבא, 24-23, ועד גיל 35-34 עדיין הוא יוכל להבין שיש לו פיקדון והוא יכול להשתמש בו למטרות רכישת דירה או לימודים גבוהים, מטרות ראויות. תודה.

תודה. לנו יש הצעות נוספות. יכול להיות שנמליץ שיועבר לו אוטומטית. לא צריך פרוצדורה שמתחילה מזה שהוא נזכר לא נזכר, מודע לא מודע. יש בצבא מערכת שאני בטוח שיכולים לדעת לאיזה בנק ולאיזה חשבון.

החשבון שלו בסדיר. הוא קיבל משכורת. ברירת המחדל היא החשבון שהוא קיבל משכורת.

אין שום סיבה שהוא יפנה אחרי. אין שום סיבה שהוא יפנה אחרי 78 חודשים, עשיתי את החשבון, שיזכור שיש לו משהו שם. אפשר להעביר את זה אוטומטית. לא צריך. במיוחד שהצבא יכול לבדוק דבר אחד חשוב, האם החשבון הזה פעיל או לא פעיל. אם הוא פעיל, שיעביר. זה מה שאני מציע. זה הרבה יותר פשוט מכל האדמיניסטרציה והביורוקרטיה שנלווית למהלכים.

אני אתך לגמרי.

הרצון זה שמי שמגיע לו, שיקבל. אני אלך לפי הסדר. כולכם ביקשתם רשות דיבור. יוליה מלינובסקי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נציגי משרד הביטחון, אני מאוד שמחה שאנחנו התכנסנו היום. אני באמת מאמינה, בטוחה ונעשה הכול להעביר את החוק הזה עד סוף מושב הקיץ. אין שום סיבה למרוח את זה. יש פה דברים ראויים, דברים חשובים לציבור גדול של חיילים, חיילים משוחררים, חיילים בודדים, וכתוצאה מכך גם לכלל הציבור הישראלי, כי בסופו של דבר החיילים הם חלק מאתנו.

אני מברכת את משרד הביטחון על הרצון הטוב, על ההבנה שזה מה שצריך לעשות, על שיתוף הפעולה. אני בטוחה שנסיים את החקיקה הזאת כמה שיותר מהר.

לגבי הצעת החוק שלי, שהתמזגה עכשיו, שלי ושל חבר הכנסת איציק שמולי שעשינו אותה במשותף כי הוא, כיושב-ראש השדולה לחיילים בודדים, לקח חלק מאוד בפעיל – נבצר ממנו היום להגיע לפה מנסיבות כאלה ואחרות, אבל עשינו את זה במשותף – סברנו שיש כמה אוכלוסיות של חיילים שהן מוחלשות מסיבות כאלה ואחרות. חיילים בודדים זו אוכלוסייה שדורשת טיפול נוסף, דורשת התייחסות מיוחדת, כי החבר'ה לבד פה בארץ, אין להם עורף משפחתי, וזה לאו דווקא עולים חדשים, יש הרבה חיילים שמוגדרים כחיילים בודדים שנולדו בארץ, אבל מסיבות כאלה ואחרות יש בעיות במשפחה, הם נפלטו ממנה והם בודדים. זה גם מאוד מאפיין עכשיו ציבור חרדי, ויש הרבה חרדים שמשרתים בצבא, והמשפחה לא מקבלת אותם, ואז הם נפלטים ומוגדרים כבודדים, ולכן מחובתנו לדאוג, לסייע ולעזור.

בלי שאני צריכה להסביר, הדבר הכי חשוב לבן-אדם זה בית. אני זוכרת את עצמי שפעם חיפשתי דירה לשכירות, לא מוצאת, מסתובבת, רואה חלונות פתוחים, אנשים גרים שם – וואו, יש להם בית. זה דבר בסיסי, אבל הכי חשוב. כשאין לך את זה, אתה מרגיש.

כשהם משתחררים מהצבא, הם היו במעטפת שדאגה להם ועזרה להם – קרן, מפקדים. כשהם יוצאים מהצבא זה נגמר. מאוד חשוב לסייע לאנשים בשכר דירה לשתי מטרות, מצד אחד, להחזיר להם חוב מוסרי, שאנחנו כולנו חייבים, כי חלקם בכלל לא היו חייבים להגיע לפה ולשרת, ומצד שני, להשאיר אותם בארץ, לתמוך בהם ולתת להם קצת אופק חדש בחיים. וכפי שאמרתי, זה לא משנה איזה בית, העיקר שיהיו לך ארבעה הקירות שלך. אנחנו, עם חבר הכנסת שמולי, סברנו שזה הדבר הכי חשוב.

חוקקנו הצעת חוק שעברה בטרומית על סיוע לחיילים בודדים בשכר דירה, עד 1,000 שקל בחודש ל-12 חודשים, שזו תקופה קריטית. בן-אדם משתחרר מהצבא, עוד לא מבין איפה הוא נמצא, מה הוא רוצה לעשות, עוד לא הסתדר לו בחיים. אמרנו שזו תקופה מאוד קשה בחיים. 12 חודשים עד 1,000 שקל. כמובן אני בטוחה שבקרן יעשו תקנות. כבר דיברתי עם מנהלת הקרן, ברור שיש רצון טוב. אנחנו ננסח ביחד, ואני פה לרשותכם.

רק לא לשכוח שיש גם מסגרת תקציבית.

אני משבחת פה את משרד האוצר שהתחייב לתקצב את זה ב-12 מיליון שקל בשנה, לא פחות מ-12 מיליון שקל, וכמובן הקרן, כי כל שנה יש צפי לחיילים בודדים. יש לנו כסף, יש לנו קרן, יש לנו רצון, יש לנו חוק, ואני מאמינה שזו תהיה בשורה גדולה מאוד לכל החיילים וכמה שיותר מהר, כי עכשיו הם כבר מתקשרים אלינו ושואלים: אני כבר משתחרר, האם זה יחול עלי? כמה שיותר מהר, יותר אנשים יזכו לזה. תודה רבה.

תודה. בבקשה, סתיו.

תודה רבה. גם אני מברכת על כך שההצעה הזאת מגיעה לכאן ושנעביר במהרה עד כמה שרק ניתן. ההצעה שלי שאוחדה עכשיו נוצרה בעקבות שורה של דיונים בוועדת הכספים ולאחר מכן בוועדת השקיפות, שבהם התבקשה הוועדה להעביר עודפי תקציב מקרן הפיקדונות, ובכל פעם שבדקתי את עודפי התקציב האלה, שהגיעו לסכומים מאוד-מאוד גבוהים, 9 מיליון ב-2016, לפני כן מעל 14 מיליון שקלים של עודפים, שאלתי איך ייתכן שיש עודפים מפיקדונות החיילים.

אני חייבת לומר שלקח הרבה מאוד זמן עד שהצלחנו לקבל תשובות על מה שקורה שם, ולכן גם הבאנו את הדיונים האלה לוועדת השקיפות, ושם הסתבר שמסיבות רבות יש בערך 5% מסך המשוחררים הזכאים שלא מממשים את הפיקדונות שלהם, רובם בסכומים של כ-1,000 שקלים.

כמה אחוזים? סליחה, עוד פעם.

5% של כ-1,000 שקלים, ויש גם חיילים שלא מממשים בכלל את כל הפיקדון. החיילים האלה, ואת זה גם למדנו מהקרן עצמה וממשרד הביטחון בדיון בוועדת השקיפות, רובם שייכים לאוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך. שמענו גם עדויות של חלק מאותם חיילים משוחררים שסיפרו שהם לא היו מודעים או לא הצליחו להגיע דרך הביורוקרטיה ולהשיג את הכסף שמגיע להם.

עלה פה גם דבר נוסף, וזה שיש פה שיטה מעט מוזרה להעברת הכספים. הכסף שמגיע אחר-כך, אם הוא לא מגיע לחלק ומגיע לקרן לסיוע נוסף – ובו התגלו העודפים המאוד-מאוד גדולים האלה משנה לשנה – העודפים האלה לא מצטברים בקרן לסיוע נוסף, והיא לא יכולה להשתמש בהם.

אחד הדברים ששמענו מהקרן זה שהם מקבלים את עודפי התקציב ממש לקראת סוף השנה, כבר לא יכולים להשתמש בהם לפרויקטים המאוד חשובים שהם עורכים בכסף הזה, שנועדו לעבודה עם אוכלוסיות מוחלשות ולעבודה מאוד משמעותית, בגלל שמשרד האוצר מעביר להם את הכסף הזה ברגע האחרון, ואז הכסף חוזר לקופת המדינה.

נוצרת שיטה שעל הגב של החיילים המשוחררים לוקחת המדינה את הכסף הזה. מדובר פה בסכומים מאוד-מאוד קטנים שאנחנו מדברים עליהם. היא לוקחת את הכסף הזה ומחזירה לקופת המדינה במקום שזה ישמש כדי לעזור לאותם חיילים בדרכם לחיים העצמאיים אחרי השירות בצבא, ובדברים האלה אנחנו מוכרחים לטפל.

אני גם לחייבת להגיד שלקרן – מאוד התרשמתי מהעבודה שהם מנסים לעשות כדי להגיע לחיילים – אין לה כל הכלים, אז אני רוצה להציע פה כתוספת לדיון שאנחנו נערוך כאן עכשיו, תוספת שבעיני היא מאוד מאוד משמעותית. כמובן קיבלנו את ההצעה מהעמותה למען משרתי המילואים, שגם ירחיבו כאן בנוסף, וזה שהכסף יגיע להיכן שנמצא אותו חשבון הבנק של החייל, הכסף יועבר ישירות דרך הביטוח הלאומי. כפי שהביטוח הלאומי יודע לאתר מי שחייבים לו כסף, כך הוא גם חייב לדעת לאתר מי שניתן לתת לו כסף שמגיע לו. זה תיקון חשוב שאפשר בקלות מאוד להכניס, ואני בטוחה שחברי הכנסת יסכימו לדבר הזה.

לאן את רוצה להכניס את זה?

איפה שנמצא חשבון הבנק של החייל המשוחרר, הכסף יועבר אליו דרך הביטוח הלאומי. זו הצעה ראשונה.

הדבר השני שאני מקווה שהוועדה תוכל להתייחס אליו ונראה איך פותרים אותו, שאותם כספים שהועברו כעודפים מתגלגלים לטובת הקרן, אבל לא הגיעו אליו בסופו של דבר, יוחזרו לה, כדי שהקרן תוכל להשתמש בהם. מדובר פה בעשרות מיליוני שקלים שהקרן יכולה להשתמש בהם לפרויקטים חשובים.

אי-אפשר ללכת רטרואקטיבית. מעכשיו קדימה אפשר.

הם שייכים לקרן, הם גולגלו בגלל טעויות שנעשו במשרד האוצר ולא בקרן לסיוע נוסף, ולכן אפשר להשתמש בכסף הזה לטובת חיילים מאוכלוסיות מוחלשות ולקדם גם את שירותם בתוך הצבא וגם כמובן את כניסתם לחיים העצמאיים לאחר מכן. תודה.

אני אומרת שאי-אפשר ללכת רטרואקטיבית.

ההתלבטות הכי גדולה בהצעה שלך, סתיו, זה הרטרואקטיביות.

אי-אפשר. את יכולה לקבוע מעכשיו וקדימה.

לא כדאי שנסתבך בזה. השאר בהחלט אפשר להביא בחשבון. בבקשה, חמד.

אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להודות לך שהבאת את הצעת החוק היום. אני מקווה שאנחנו נצליח לקדם את הצעת החוק כמה שיותר מהר - -

זה תלוי בנו. אני בעד לגמור היום.

- - שהחיילים המשוחררים ייהנו מההטבות שאנחנו מנסים לקדם, גם כהצעות פרטיות וגם כהצעה ממשלתית.

אני רוצה גם להודות לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, שתומך בהצעת החוק, ודווקא על הצעת החוק שלי הוא היה חתום שני כשלא היה שר הביטחון, לכן אני רוצה להודות לו. בחוץ שמעתי שהוא שר חברתי, ואני מאמין שהוא שר חברתי. אני אתו הרבה זמן ואנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק הזאת.

הצעת החוק שלי נוגעת בשתי נקודות. נקודה ראשונה זה אחרי הרבה פניות של חיילים משוחררים מהמגזר הדרוזי ומהמגזר הכפרי, שאומרים: אצלנו אין קניית אדמה, אין קניית בתים, אנחנו בונים את הבית שלנו בעצמנו. תסתובב בכל היישובים הדרוזיים, לא תמצא בית אחד לקנייה. כל חייל משוחרר באיזה שלב מתחיל לבנות את הבית שלו, וכשהוא רוצה להשתמש בפיקדון אומרים לו: לא, לבנייה אתה לא יכול להשתמש בזה, אתה יכול להשתמש בזה אם אתה הולך לקנות, ואז הוא אומר להם: אין לי אפשרות לקנות, כי אין לנו קנייה, אין לנו דירות למכירה, ואני לא יכול. וכך יצא שאותם חיילים משוחררים מהמגזר הדרוזי לא נהנו מאותה הטבה.

אני חושב שהתיקון הזה שאנחנו עושים היום יעזור להרבה מאוד חיילים דרוזים משוחררים וגם חיילים אחרים משוחררים שחיים ביישוב הכפרי, ששם יש "בנה ביתך", שגם הם יכולים ליהנות מהצעת החוק וישתמשו בפיקדון.

הנקודה השנייה בהצעת החוק זה שכירות. לא כולם התמזל מזלם ויכולים ללכת ולשכור דירה ויש להם אפשרות כספית לשכור דירה, הם מוצאים עבודה במקום רחוק מהבית שלהם ורוצים לשכור דירה, והפיקדון יכול לתת להם תמיכה ועזרה ראשונה בשכירת בית, בהתחלת חיים חדשים והתחלת עבודה חדשה. אני מקווה שגם את הנושא של השכירות נצליח לקדם כאן ולהעביר את זה. זה יכול לשרת הרבה חיילים משוחררים.

לכן אני שוב מודה לך, ואני מקווה שכל חברי הכנסת שיושבים כאן, שכולנו נגיע לפשרה מתאימה שתעזור לכל החיילים המשוחררים ונקדם את הצעת החוק היום, כדי שכמה שיותר מהר תגיע לקריאה שנייה ושלישית במליאה.

תודה. אברהם נגוסה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, גם אני מצטרף לברכות שאתה מקדם את הצעות החוק. זה חשוב.

קיימנו כמה דיונים בוועדת העלייה והקליטה. הנושא היה מאוד מפוזר והגורמים המטפלים, כל אחד משך לכיוון שלו.

החלטנו בוועדה שיוקם שולחן עגול וכולם, גם משרדי הממשלה וגם ארגונים לא ממשלתיים, יישבו ביחד. אני חושב שלעגן את זה בחוק זה מאוד חיוני וחשוב.

שמענו, כמו שחבר הכנסת חמד אמר, שכל האוכלוסייה, עולים חדשים, אפילו חיילים בודדים שמגיעים לשרת ולאחר סיום השירות מחליטים להישאר בארץ, לעשות עלייה, הם נתקלים בבעיות.

אני מקווה שהצעות החוק האלה יעשו סוף-סוף צדק וייתנו מענה לבעיות הקיימות, לכן אני מברך את כל חברי הכנסת שהגישו את ההצעות האלה.

אני צריך ללכת לעוד ועדה, אבל אני אתכם, אני תומך.

אם אתה הולך, יש לי בקשה. אתמול קיבלתי טלפון – נציגת קרן מיראז' פה?

אני במקום עדי, עדי בחופשת לידה.

קרן מיראז' אמרו לי שהם קיבלו משימה מהוועדה שלך להגיש נייר עמדה. הצטערתי שלא ראיתי וביררתי בייעוץ המשפטי שלנו, שהם גם לא קיבלו, לכן בפעם הבאה תעבירו לנו את החומר. נראה לי שהושקעה עבודה גדולה מסביב לשולחן העגול שהמלצת עליו, ובצדק. תעבירו לנו בזמן, כדי שננצל את זה. תעבירו עכשיו. לא נוכל להתייחס, אבל אני בטוח שנעשתה עבודה.

כמו שאמרתי, אדוני היושב-ראש, קיימנו כמה דיונים. בדיון האחרון לאחר שהצלחנו שכולם יישבו סביב שולחן עגול אמרנו: עכשיו תכינו נייר עמדה ותגישו לנו.

תשתדלו להגיש לוועדה שהולכת לדון בחוק.

אני מסכים, אין לי התנגדות שיגישו את נייר העמדה.

אין ברירה. הם עשו עבודה. אני מאוד מעריך את קרן מיראז', אני באופן אישי מכיר טוב את דוד מיראז', והוא אדם יקר, במיוחד לנגב, הוא עושה הרבה מאוד, אבל בנושא הזה לו היינו מקבלים את החומר, אני בטוח שהיינו לומדים ממנו ואולי היינו כוללים כמה הערות, אבל נראה את זה בהמשך. ענת ברקו, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שזה לא מקרי שיושבים מסביב לשולחן חברי הכנסת מכל המפלגות, אלה שאכפת להן מחיילים.

הצרפתים קוראים לזה "חצי מעגל".

זה לא מקרי שכל-כך הרבה מאתנו הגישו הצעות חוק שנוגעות לחיילים משוחררים, כי אנחנו מרגישים שמשהו לא טוב קורה עם הסיפור של הטיפול בחיילים משוחררים. משהו לא טוב. לא מבדלים חיילים משוחררים מאנשים שלא שירתו לצערי הרב, והפער הזה, שהיה פעם ונשמר בדור שלי לפחות, שהיה בכל מקום, שירתת, לא שירתת, היום הלך ונשחק כתוצאה מהעדפה של כל מיני אוכלוסיות. העובדה היא שזה כן שירת או כן שירתה או לא שירתו, ושלוש השנים או השנתיים האלה או ארבע השנים האלה יכולים לתת בוסט אדיר לחיים, במובן הזה של אנשים שעשו דברים אחרים באותו זמן והם לא שירתו בצה"ל וכמובן גם לחיילים. בראייה שלי זה כלי עזר לחיים.

אני חושבת ששר הביטחון עשה מהלך עצום, גם בטיפול באוכלוסיות מיוחדות וגם בטיפול בחיילים משוחררים, ואני רוצה להודות לו על זה.

כמו שצה"ל יודע לקרוא לחיילים לגיוס, הוא יידע איפה להפקיד להם את הכסף שמגיע להם. הגיע הזמן לעשות סדר עם העניין הזה. אדוני היושב-ראש, אתה צודק, אנחנו צריכים להפקיד להם את זה בחשבון, לדאוג למצוא אותם כמו שיודעים למצוא אותם כשקוראים להם להתגייס, בדיוק באותה צורה. כשמגיע להם משהו, לדאוג לתת להם. היו שנים שלמות שהקרן להכוונת חיילים משוחררים החזירה את התקציבים שלה לאוצר. שנים שלמות של אי-מיצוי תקציב, בזבוז, והכול על הגב של החיילים, וצריך להגיד את זה. שמעתי שיש שיפור, אני מאוד שמחה לשמוע, אני מקווה שאתם בדרך הנכונה.

הדבר המעניין הוא שאנחנו רואים שמצד אחד מדברים גבוהה-גבוהה על כך שרוצים לתת לחיילים משוחררים, ומצד שני לא באמת רוצים. אני יכולה להביא את הדוגמה של עבודה מועדפת, אפרופו שר האוצר. כל חייל יכול לקבל עבודה מועדפת, אבל מעדיפים שחיילים לא ייקחו עבודה מועדפת.

זה לא משרד הביטחון.

אמרתי "האוצר". לא שמעת?

סליחה.

אז הדגשתי.

זה גם רווחה.

צריך נהגים במשק, רוצים לתת להם עבודה מועדפת, אבל לא ייתנו להם עבודה מועדפת – אנחנו ניתן להם את 9,000 השקלים האלה? אובייקטיבית לכל חייל מגיע, מגיע להם, אבל מחפשים את הדרך איך לא לתת להם. זאת הטעות, וזה שינוי חשיבה שאנחנו חייבים לעשות.

אני חושבת שצריך שהקרן תהיה יותר שירותית, יותר תגיע לחיילים שבאמת צריכים. אני לא מדברת רק על הבודדים, אלא אוכלוסיות מיוחדות, עולים, יוצאי אתיופיה. הרבה פעמים אנחנו רואים אנשים שמגיעים, וקיבלתי נתונים על זה – שמגיעים גם לפשיעה, אחרי שהם שירתו במג"ב, אחרי שהם שירתו כלוחמים, ולא מחכה להם שום דבר.

הגישה של הצבא, ואני אומרת את זה כאחת ששירתה הרבה מאוד שנים בצבא, שמפמפמים לחיילים את האגו – אתם הלוחמים, אתם השפיץ, אתם מובילים, אתם מצוינים, ואיך שהם יוצאים מהצבא, כלום לא מחכה להם.

אני קוראת את הטוקבקים ואני רואה איזה אוכלוסיות מקבלות כאן העדפה מתקנת, כל אלה שעובדים נגד המדינה, לא מוכנים לתרום כלום למען המדינה, וחיילים משוחררים מוצאים את עצמם – כלום, שום בונוס, שום דבר, שום הטבה, שום התייחסות מיוחדת. אז מה, נתתם שלוש שנים מהחיים שלכם, לפעמים את החיים שלכם, את החיים עצמם, ולא קרה שום דבר.

אני קושרת את זה, אדוני היושב-ראש, לעוד חוקים. אתה יודע שאני מתמקדת בחקיקה ביטחונית וחקיקה נגד טרור, אבל לעוד חוקים שנוגעים לחיילים, כמו מקבילה אזרחית למקצוע צבאי, שהם ייצאו עם תעודת מקצוע מהצבא, שהצבא לא יזדכה עליהם ולא ייתן להם שום דבר והם ילכו להתחנן למשרדי ממשלה כדי לקבל את מה שמגיע להם, שהדברים יקרו באופן אוטומטי.

החשיבות של מה שאנחנו עושים עכשיו זה שהחיילים והחיילות לא יצטרכו להתחנן על נפשם, לא לקרן, לא לצבא, לא לגופים שעוסקים בחיילים, אלא שמה שמגיע להם יגיע באופן אוטומטי, עם לב פתוח, מתוך הכרה בשירות שלהם, בתרומה שלהם למדינה, כי הם סוחבים על הגב שלהם את המדינה הזאת.

בואו נודה על האמת, היום פחות מ-50% משרתים, אז ל-50% האלה תנו קצת יותר. צריך לתת קצת יותר, אנחנו חייבים לעשות את זה, גם בעבודה מועדפת, גם במקצועות לחיים, גם בלעזור לשים אותם על המדף של האזרחות ושהם לא יחפשו את עצמם.

אני יכולה לספר לכם סיפור מזעזע שקרה לי לפני שנתיים, שישבנו כמה אנשים במסעדה בתל אביב, ומגיע בחור ששירת כמג"ד. המלצר פתאום מחבק אותו ומנשק אותו, מסתבר שהוא היה חייל שלו בצוק איתן, נפצע ברגל, והוא מגיש לו כשהוא צולע ברגל אחת, כדי לממן את הלימודים שלו באוניברסיטת תל אביב. בא לי לבכות כשאני שומעת את הדבר הזה. אי-אפשר לסבול את הדבר הזה.

לכן, עם כל הפסטיבלים של השנאה שאנחנו רואים סביבנו מהרבה מאוד מגזרים, אנחנו צריכים לעשות את הדבר הנכון, האמיתי, לסייע לחיילים המשוחררים, לתת להם אפשרויות למגורים, לבנייה, לקנייה, להסתדר בחיים, להתחיל את החיים שלהם, מבלי להתחנן על נפשם ולהגיד: אבל שירתתי, נתתי למדינה הזאת. צריך לעשות את זה עם כל הלב. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה. עודד פורר, בבקשה.

אני אהיה קצר. חשוב לי שתשמעי, חברת הכנסת ברקו, בהמשך לדברים שלך, אני מסכים לגמרי עם העניין שאנחנו לא עושים מספיק, אנחנו, מדינת ישראל, גם כדי לעודד את אלה שמשרתים.

רק בשבוע שעבר עלתה הצעת חוק שלי לוועדת השרים לענייני חקיקה, שקבעה שבתוך המיעוטים המשרתים, זאת אומרת, אם עכשיו באים מהמגזר הערבי או מהמגזר החרדי, אנשים שמשרתים יקבלו העדפה בתוך העדפה מתקנת. ממה נפשך? יש העדפה מתקנת במגזר הערבי לקבלה לאוניברסיטאות, כי רוצים את המוביליות החברתית הזאת, אבל אם באים שניים מאותו מגזר שזכאים להעדפה מתקנת, תנו עדיפות לזה ששירת, כי כשאני הלכתי לשרת בצה"ל - - -

ברור.

כשאני הלכתי לשרת בצה"ל וחזרתי הביתה, חזרתי גאה עם המדים שלי. אותו בן מיעוטים או אותו מישהו מהמגזר החרדי, כשהוא חוזר לשכונה, הוא פשט את המדים לפני שהוא חוזר לשכונה, כדי שלא ירביצו לו. וראינו את המקרים האלה. ולצערי שר החינוך, שהוא יושב-ראש המל"ג, הוריד את ההצעה הזאת מסדר-היום. אני אומר לך פה: אנחנו נילחם על ההצעה הזאת, זה לא יעזור. העדיפות למשרתים תמשיך להיות ותהיה, כפי שהיתה אגב בשנים הראשונות. פעם מי שלא שירת, לא יכול היה לקבל רישיון נהיגה.

היא לא תמשיך, כי היא לא קיימת עכשיו, ואנחנו צריכים שהיא תהיה.

אני חושב שהחוק הזה, שמביא משרד הביטחון, גם בנושא של החיילים הבודדים, וכמי שעסק בזה קצת, וגם אתה מכיר את הנושא, אדוני היושב-ראש, הוא שינוי כיוון מבורך. לא סתם יושבים פה שורה שלמה של חברי כנסת מכל המפלגות, שהם נכנסים בתוך החוק הזה, כשכל אחד הוביל את החקיקה בצורה כזאת או אחרת, ואנחנו יודעים כמה היא היתה תקועה לאורך זמן.

אני רוצה לברך היכן שצריך לברך. אני רוצה לברך את משרד הביטחון על העובדה שהם מקבלים את העניין הזה.

במילה אחת על הצעת החוק שלי שמוצמדת פה, כשהבנתי שאחר-כך היא אולי תגיע בצו של שר הביטחון לעניין הזה. חייל משוחרר, ששוכב לו הפיקדון ונקלע לחובות, לא יכול היום להשתמש בפיקדון הזה כדי לפרוע את החובות. על איזה חובות אנחנו מדברים? יש חיילים שנפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל, כי הוא דיבר בטלפון. אם הוא חייל בודד, הוא דיבר בטלפון עם המשפחה שלו בקנדה, ופתאום יש לו חוב והוא מתחיל את החיים שלו עם הוצאה לפועל, כששוכב לו פיקדון שם שהוא לא יכול להשתמש בזה כדי לפתוח דף חלק. אנחנו מתקנים פה את העוול הזה אחרי הרבה שנים.

המשמעות של הפיקדון הזה היא באמת לאפשר את הדף החלק הזה. אצל אחד הוא ייצא ללימודים ואצל אחד, מה לעשות, נקלע לחובות במהלך שירותו הצבאי, תנו לו להתחיל מאפס, לא להיות עם הוצאה לפועל מפה לשם.

אני מברך אותך גם על הרצון להביא את זה היום כדי שזה יעלה לקריאה שנייה ושלישית. אין טעם למרוח את העניין הזה.

נכון.

תודה. ברשותכם, אני אגיד כחבר כנסת שניים-שלושה עקרונות בקיצור. דבר אחד, אותם חיילים שצה"ל הטיל עליהם כל-כך הרבה משימות וכל-כך הרבה אחריות, פתאום הופכים ברגע שהם משתחררים לאנשים שאי-אפשר להאמין להם יותר. הפטרנליזם הזה שמכתיב את הטון איך להעביר, למה להעביר, בצורה כל-כך מדויקת, לדעתי הוא לא במקום. צריך להמשיך ולהאמין להם כמו שהצבא מאמין להם במשימות הקשות שהוא מטיל עליהם בתקופת השירות, ולחלק מהם גם הלוא קשות, כי הם באמת זקוקים למענק הזה.

דבר שני, זה באמת הכסף שלהם, שיהיה ברור. ברגע שהפקידות משתלטת על כל העקרונות האלה, כאילו זה כבר לא כסף שלהם, הם באים כקבצנים לבקש מה שמגיע להם, וזה הסגנון שאחר-כך משתרש בהתנהגות שלהם כלפי המדינה, כל ההתנהגות שלהם בהמשך החיים. אם אתה לא צועק, אם אתה לא ממלא, אם אתה לא עושה, אם אתה כך וכך, לא תקבל. אחר-כך מוצאים את זה בתהליך החיים של כל אחד מאתנו, וזה נורא. זה הצעד האזרחי הראשון של חייל משתחרר, לקבל את הפיקדון. הוא צריך לקבל את זה בצורה הכי מכובדת, הכי קלה ולא ביורוקרטית.

דבר שלישי, בהקמת הביורוקרטיה מבזבזים הרבה כסף וזה על חשבון התקציב של הפיקדון. אם תצמצמו את הביורוקרטיה, גם תצמצמו את ההוצאות המיותרות.

זו לא הכוונה.

זו לא הכוונה לעשות ביורוקרטיה. תאמינו לי, אני בטוח, גם השר יגיד את זה, שיש מה לצמצם בכוח-אדם. תתחילו בטוב. ניהלתי קרנות של כמה אלפים, ותאמינו לי, לא הסכמתי שיהיה יותר מ-3% לניהול של זה. עשינו עסקים של מיליארד שקל בשנה – 3%. פה אנחנו הולכים ומנפחים עוד מנגנון רק כדי לעשות את המעקב אחרי חמש שנים, אחרי שנתיים, אחרי מקצוע זה וזה. מה הבעיה? במקום לרשום קניית דירה או שכירות – פתרון דיור. משפט אחד מספיק, ואז לא חייבים - -

שיצהירו.

- - להביא את החיילים למצב שהם צריכים, סליחה על הביטוי, לתחמן את המערכת. מספיק, תנו אמון באותם אנשים שכל-כך האמנו להם כשהם היו חיילים וכל הביטחון שלנו בזכותם.

אני מציע שכל מי שמתכנן להכביד על החוק, פליז, אנחנו לא שם. נקל עליהם, וזה מה שרוח החוק צריכה להיות.

שמתם לב שחברי הכנסת לא האריכו, אני מבקש גם מכל השאר לא להאריך. אמרתי שאני מוכן אפילו להאריך את הישיבה, אבל היום אנחנו יוצאים עם חוק ביד. ברשותכם, חמדה מרק. בבקשה.

תודה רבה. אני ראש אגף חיילים משוחררים, מנהלת הקרן לקליטת חיילים משוחררים. קודם כול, בשנים האחרונות הוכפל הפיקדון של החיילים המשוחררים. עשינו סקר בקרב החיילים. פעמיים עשינו סקר, לפני חמש שנים ולפני שנה וחצי, שאלנו אותם כל מיני שאלות. חברת סקרים חיצונית עשתה עבורנו את זה. הם מרוצים מהעובדה שיש להם פיקדון, שיש להם חיסכון. אם לא דאגו להם בבית, יש מישהו שדואג ושומר להם על הכסף. מבחינת הרעיון שיש להם פיקדון ששמור להם לכל דבר ועניין לאחר תקופה של חמש שנים ובמהלך התקופה של הלימודים, בוודאי ובוודאי זה עוזר, כאשר עכשיו בכלל יש את הנושא של תואר ומקצוע לכל חייל משוחרר, כשהמשימה הוטלה עלינו בקרן, עלי.

לכל חייל?

הרמטכ"ל כתב באיגרת - - -

זה לא לכל חייל.

לכל חייל משוחרר, זאת השאיפה.

שאיפה זה משהו אחר.

קטעת אותי באמצע. בשלב זה לחיילים לוחמים ולאוכלוסיות מיוחדות.

אני רוצה לומר עד כמה אנחנו רזים. רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו מנהלים יותר מ-2.2 מיליארד שקלים. הקרן מוציאה כ-12 מיליון שקל בשנה, שזה פחות מחצי אחוז, כך שמבחינת הניהול שלנו והתקורה אנחנו יכולים להוות דוגמה לכל גוף שמנהל מהלך. כשנפל עלינו בשמחה הרעיון של תואר ומקצוע לכל חייל, ואנחנו נערכים לזה בעתיד, לא ביקשנו תוספת של כוח-אדם. בכל פעם שיש תוספת, אנחנו לא מבקשים. בסך-הכול עובדי הקרן זה 24 עובדים עם ארבעה קצינים מושאלים מצה"ל. זה הכול. יחסית זה עור ועצמות אם אני מסתכלת על ארגונים גדולים.

בזמנו סיפרו לי שרצו לתת את הקרן לניהול הביטוח הלאומי, והביטוח הלאומי ביקשו 80 מיליון שקלים ו-80 תקנים.

- - - הקרן מצליחה להגיע לחיילים ובהרבה מאוד מקרים לא, לצערנו הרב.

קודם כול, אדוני היושב-ראש, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חברי כנסת, נכבדים ומוזמנים, בוקר טוב לכולם, כי באמת זה בוקר מאושר עבורנו, עבורי כמנהלת הקרן ומובילה, ובטח עבור יושבת-ראש הקרן, תא"ל במיל' דבורה חסיד, שהיא היושבת-ראש שלי, אישה מדהימה, שעושה עבורנו המון.

נעשתה עבודה ארוכה על התיקון הזה, חמש שנים, זה ממש תהליך ארוך, כי בכל פעם שמתחלף שר אתה לא יכול להגיש. השר הנוכחי לקח את הנושא הזה ברצינות, והראיה היא שזה עבר החלטת ממשלה, זה יושב פה אחרי הקריאה הראשונה. אני יכולה להגיד רק שאפו לעניין הזה.

זה חוק שראשיתו ב-1994, זאת אומרת, 23 שנה עברו מאז. הוא תוקן תיקונים קלים. ב-2010 היה נושא עידוד השכלה גבוהה, אבל אני חושבת שהיום אנחנו כולנו פה שותפים למהלך היסטורי, ואני רואה זכות גדולה לכולנו שבאמת אפשר לתת לאותו אחד שנתן למדינה ולומר לו: נתת – קיבלת. מבחינתי יום-יום שעה-שעה, כשאני קמה בבוקר אני אומרת לעצמי, נתתי או לא נתתי. למענם צריך לעשות את זה.

מה שקרה פה שכולם הזיזו את טרדות היום, את כל הוויכוחים, ואני רואה את כולם חזית אחת, אפילו אם פה יש הערה כזאת, איזו עקיצה נזרקת באוויר לכאן או לכאן. אני לא מתייחסת לזה, כי אני מסתכלת על המטרה. אם מחר בבוקר אני יכולה להביא בשורה לחיילים המשוחררים – דייני, ולאותם אנשים שיושבים שם בתל השומר ומשרתים ויושבים בכמה נקודות שלנו במרחב הארץ לתת ייעוץ והכוונה, להביא להם את הבשורה שהנה, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות העביר את הצעת החוק הזאת. אני חושבת שזו בשורה ענקית.

מה יש לנו היום בכל החבילה הזאת? קודם כול, מה שנלחמנו במשך הזמן ואי-אפשר היה לעשות. כשאתה עושה הכשרה מקצועית, אתה לא יכול לתת דמי קיום לאותו אחד. אותו צעיר, חסר כול, שהולך ללמוד הכשרה מקצועית זקוק לדמי הקיום כמו אוויר לנשימה, לפעמים הוא לא שורד את הדבר הזה. ניסינו דרך האפוטרופוס ולאחרונה אחרי שביקשנו והתחננו על הברכיים קיבלנו קצת כספים מהם לתת כדמי קיום, אבל עכשיו, משיעבור החוק הזה, ואני יכולה לתת לו דמי קיום, היכולת שלנו שהם יישרדו, תהיה מקפצה. זה צמצום הפערים בחברה.

כל הנושא של שכר הדירה שנכנס. כאן תודה באמת לשר האוצר שנתן את תרומתו, וליאור פה שתרמה לכל העניין הזה, וכל מי שמסביב לשולחן שהיו לו יד ורגל. אנחנו לא תמיד יודעים מי דחף מה, אבל בסופו של דבר זו בשורה ענקית לחיילים הבודדים, וזה נכנס בתיקון החוק.

הסיפור של הפיקדון. יותר מאשר אתם סבלתם לשמוע את הדברים האלה שהפיקדון לא מגיע אליהם, אני סובלת את זה ביום-יום, זה באמת מדיר שינה מעיני, כי מה אני צריכה את הכסף הזה, לכפרות, הוא לא מגיע אלי, הוא לא ניתן אחר-כך לחיילים, אני אפילו לא יכולה למחזר אותו במצב שהתנהל כמו שהסבירה חברת הכנסת סתיו שפיר.

החוק הזה, וזה החוק שקבע לי, החוק אמר לי שאני לא יכולה לתת לו את זה בדחיפה, אני חייבת שהוא יבקש את זה ממני, אז התחלתי לחפש אותם. זה תהליך ארוך, הקציתי אנשים לזה, אנחנו עסוקים בזה באמת יומם ולילה.

זה לא תהליך ארוך אם זה פה על השולחן.

הדבר הכי חשוב שהכנסת תאשר שהקרן תוכל לתת את זה בדחיפה. בדחיפה כמו שאמרתם, כמו הכסף שהוא קיבל לדמי הקיום שלו, מדי חודש בחודשו, אותו חשבון, לשם נדחף את זה, וגמרנו. חסל סדר הדבר הזה, נגמר הסיפור.

אם תיאותו מחר בבוקר להגיד הן להצעת החוק הזאת, אני ממחר בבוקר מתחילה עבודה מסביב לשעון לדבר הזה. זה יהיה 24/7 לסגור את הפינה הזאת.

אם זה בדחיפה, את לא צריכה שנה וחצי נוספות.

זה מה שהגיעו עם האוצר. אם תגיעו למשהו אחר, מה שתגידו. אני מבחינתי קבלן הביצוע של העניין.

מה אומר האוצר בנושא הדחיפה?

היום, לאחר שבע שנים, כספים של פיקדון שלא מומשו מוחזרים לקרן לסיוע נוסף, כדי שלא יהיה כאן - - -

רטרואקטיבית?

זה מועבר בעודפים מכוח חוק. לפי החוק, כספים שלא נמשכו לאחר שבע שנים מועברים בשנה העוקבת לקרן לסיוע נוסף.

אם רוצים את הדחיפה, לדחוף את זה בחמש שנים, צריך לתקן את החוק של העודפים?

לא. אני מתייחסת לנקודה הזאת. ככל שרוצים לבצע דחיפה לאחר חמש שנים ולא שש שנים וחצי, כפי שנרשם כאן, יש כאן סוגיה תזרימית. כרגע בתקציב יש פה פער – בזמנו העבירו לנו הערכות מהקרן, אני לא זוכרת – זה איזה סכום שיש בו איזה משמעות תזרימית, שאנחנו לא יודעים לתת לה מענה.

במקום שזה יחזור לקופת המדינה זה יהיה איפה שזה צריך להיות.

סליחה, זה חד-פעמי ל-18 חודש, כי אחרי שעושים את זה פעם אחת - - -

כבוד היושב-ראש, יש להם עודף של עשרות מיליונים. על מה הם מדברים?

הם לוקחים את הכסף הזה לאוצר.

אם הכנסת תגיד לנו מתי לשים, אנחנו נשים.

רגע, גברת.

אין מחלוקת על כך שזה יועבר בדחיפה, זה מופיע בתזכיר, כולנו שותפים לדבר הזה.

אבל לא אחרי שש שנים וחצי. אנחנו רוצים אחרי חמש שנים.

צריך להבין את המשמעות התזרימית של הדבר הזה. ככל שאתה פורץ את מסגרת התקציב - - -

זה חד-פעמי, אני שוב מסביר לך.

אני יודעת.

פעם אחת אתם לא יכולים על חשבון כל היתרות שהיו בעבר לעשות את התזרים הקצר הזה?

כרגע יש תקציב לשנים 2018-2014 שאושר בכנסת.

נגיע לזה.

אפשר לבדוק על מה מדובר?

אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לקצר את חמש השנים? אולי צריך לקצר את זה. אולי צריך להגיד שאחרי שלוש שנים זה מספיק.

ברשותך, תשלימי ותסיימי.

במסגרת החוק שחוקקו ב-2010 לגבי עידוד השכלה גבוהה, מה שנאמר שם שאם החייל המשוחרר לא סיים את לימודיו בתוך חמש שנים, הוא חייב להחזיר את הכסף.

מה פתאום.

הוא צריך להחזיר את כל הכסף שהמדינה נתנה לו אם הוא לא סיים את לימודיו בתוך חמש שנים, שזו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. זה דבר שישתנה, ושכנענו את האוצר שזה יקרה, ועל כך אני באמת מודה.

עוד דבר חשוב מאוד. חייל ייחשב חייל משוחרר שלושה חודשים לפני סיום השירות, כך אנחנו יכולים בצורה מתכוננת מהצבא להסליל אותו לתהליך של לימודים או כל דבר אחר שהוא ירצה בו. זה דבר מדהים.

חיילי מילואים – כולם מדברים בזכותם, וכולנו יושבים כאן בשקט כשהצבא שומר עלינו בגבולות, ואדם שעוזב את ילדיו, באמת מגיע לו. מה שהוחלט בקרן שנאריך את זה – זה תואם עם האוצר – מחמש שנות זכויות לעשר שנים של זכויות וכנ"ל לבודדים.

עשיתי סקר לגבי הבודדים, הבודדים אמרו לי: עד שאני מצליח לעמוד על רגלי ואני בא ללמוד, כבר נגמרו לי חמש השנים. ברגע האחרון ממש קיבלתי את התוצאות של הסקר, רצתי מהר ללשכה המשפטית, אמרתי: תכניסו חיילי מילואים ובודדים, ואכן זה הוכנס.

במקביל מתקיימת הרחבה בצו, זה מה שהחליט הייעוץ המשפטי. 50% ממחצית הפיקדון לבודדים, יקבלו את זה לכל מטרה, יינתן מענה לחיימ"שים שחלו, לא עלינו, במחלות חשוכות מרפא, ובית לבני המיעוטים. עד כאן. תודה לשר הביטחון - - -

למה רק לבני המיעוטים? מישהו במושב בונה בית - - -

הוא דיבר על בני מיעוטים, אז אמרתי - - -

זה באופן כללי.

זה באופן כללי. החוק מדבר על כולם.

אתם דיברתם על זה, אז התייחסתי גם לזה, אבל זה לכולם.

נגיע גם לנושא השכירות.

תודה ראשית לאדוני היושב-ראש, תודה לשר הביטחון שהביא את זה עד הלום ותודה לכל חברי הכנסת שתומכים בדרך כלשהי.

עוד לא גמרנו לעבוד.

אני כנראה לא אדבר יותר, אז תודה לכולם ולעמותות.

לא תמיד יש בשורות טובות, זו לא זכות שניתנת לכל אחד מהפקידים לבוא ולתת בשורות נפלאות. דן קידרון, דחוף לך משהו?

כן, כבוד היושב-ראש, זכיתי ב-36 שנות השירות שלי, בכל מקום שהגעתי, לאמץ לפחות עשרה חיילים בודדים, בכל יחידה שהייתי במשך 36 שנה, לא משנה עדה, מה-מי-מו. היום אני עדיין בקשר עם החיילים האלה. יש חיילים שהם עדיין במצוקה, אני עדיין עוזר להם. בשבוע שעבר נסעתי לצפון, אני בקשר עם חיילי המילואים, נתתי להם ממשכורתי, מהפנסיה שלי, כספים שיוכלו ללמוד ולעשות קניות. אני חושב שהאנשים האלה הם אנשים יקרים לכולנו. כשאנחנו אומרים "לתפארת מדינת ישראל", אלה תפארת מדינת ישראל, מכובדי, היושב-ראש וכולם, ואני באמת בטוח שהוועדה הזאת עם היושב-ראש ומנהלת הוועדה – אני בטוח שנוכל לעזור להם שגם להם יהיו חיים יפים וורודים ושהם יוכלו לצמוח, כי מגיע להם. תודה רבה לכולכם.

תודה, לך.

כבוד יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, אורחים מכובדים - - -

מאיפה?

אני מהסוכנות היהודית, מתוכנית כנפיים, ואנחנו בפורום של החיילים הבודדים. הפורום מברך על היוזמה להצעת החוק ושמח שהיתה לו תרומה לעניין בצורת המסקנות וההמלצות של חברי הפורום, שמונה 15 ארגונים המטפלים בכל הצרכים של החיילים הבודדים, בין אם עולים ובין אם לא. יש לנו ההמלצות שדיברת עליהם קודם, שהוגשו לוועדת העלייה והקליטה, נשמח מאוד שגם אתה תקבל את ההמלצות האלה, יש לנו פה עותק.

הפורום העביר מסקנות והמלצות רחבות יותר בנושא. הצעת החוק הזאת היא בהחלט בשורה גדולה ממש. גם עבורנו זה יום חג, אז המון-המון תודה.

אנחנו באופן אישי רואים בחבר הכנסת שמולי ובחברת הכנסת מלינובסקי שותפים של אמת לפורום, אז תודה גם לכם. אנחנו מוצאים אצלכם בשיחותינו אוזן קשבת. הפעילות והצעת החוק, יש בהם ממש רוח מרעננת גם לחיילים הבודדים וגם טיפול של אמת.

חשוב לי להזכיר שכל החברים בפורום הזה פועלים ושוקדים בהתנדבות מלאה. זאת אומרת, שהם לא מקבלים שום תוספת תשלום, והמטרה העיקרית היא לתת מענה לחיילים הבודדים. אני רוצה להודות – אומנם הוא כבר הלך – לד"ר נגוסה שבזכותו וביוזמתו הרמנו את הכפפה, בלי זה לא ניתן היה לסייע באופן שנדרש.

האם יש פעילות של הסוכנות היהודית בתחום הזה?

בהחלט, כמו התוכנית "כנפיים".

במה זה מתבטא?

זו תוכנית שנותנת מענה לפני השירות, במהלך השירות ולאחריו, תוכנית שבע-שנתית, לחיילים הבודדים שמגיעים לארץ, מגיעים להתגייס – אנחנו מדברים על חיילים בודדים עולים – עם קרן רש"י כמובן עם ידידנו דיויד היקר.

הפורום שם לעצמו למטרה להמשיך ולשתף פעולה עם כל משרדי הממשלה, להגיע לכל שר, חבר כנסת ואזרח בישראל.

לא צריך, עכשיו יש ועדה.

אנחנו שמחים על כל התמיכה והעזרה שלכם, אז המון-המון תודה.

אני אל"מ במילואים, אני יו"ר העמותה למען משרתי המילואים. ראשית, תודה. אני אקצר בברכות, אבל לכולם פה מגיעה תודה.

אני רוצה לדבר על שני סעיפים בתוך הצעת החוק, אבל רק לפני זה, עם כל הכבוד פה לכולם, אף אחד כאן לא הרים את היוזמה מהצבא, או ממשרד הביטחון, או מהקרן, לעשות את זה בעצמם. כולם חיכו שחברי הכנסת כאן יגישו את הצעות החוק לשנות את זה. עשרות מיליונים של שקלים שוכבים בקרן סמויה, כמו שחברת הכנסת סתיו שפיר אמרה, כשאי-אפשר לעשות עם הקרן הזאת שום דבר, זה מין כספים אבודים. על זה אני מוחה. כולם פה מברכים ומברכים. זו היתה צריכה להיות יוזמה של משרד הביטחון.

זו היתה. זו היתה.

זאת לא יוזמה של משרד הביטחון, חד-משמעית.

אז אתה לא מכיר.

רגע, גברת.

אני מבקש להשלים.

אבי, היחסים שלנו - - -

גברת, את מפריעה.

יושב כאן גם חבר הכנסת מוטי יוגב, הדבר הזה בא למשרד הביטחון אחרי עשרות פעמים שהצגנו את הנושא הזה שכספים הולכים לאיבוד. נכון שהיום זו הצעת חוק ממשלתית על-ידי משרד הביטחון.

הקרן ובכלל כל החיימ"ש הוקם בזמנו, בשנת 1994, על-ידי חבר הכנסת רענן כהן, שהוא היה גם שר. הוא הקים את כל הארגון הזה. וכשהוא הקים את הארגון היתה אז עמותה שנקראת "החיילים המשוחררים", כשהוא יושב-ראש העמותה עד היום. בסעיף 4(א)(1) בחוק היה כתוב שיהיה נציג של העמותה הזאת, והעמותה הזאת לא פעילה. ביקשתי מכולכם להכניס את העמותה למען משרתי המילואים, העמותה עובדת יחד עם פורום מג"דים, מח"טים, טייסים ופורום החיילים הפשוטים מזה 22 שנה. זאת אומרת, כל החוקים הגדולים שנעשו בנושא המילואים באו ביוזמה של חיילי מילואים – חוק הקצבאות, הביטוח לחיילי מילואים, חוק המילואים, החזרת חיילים משוחררים לעבודה. החזרת חיילים משוחררים לעבודה – בכלל כל החוקים שאנחנו מכירים סביב המילואים. פה הייתי מבקש שנציג שלנו ישתתף במועצה, ואם הנציג ישתתף, דברים כאלה לא יקרו בעתיד.

סליחה, אדוני, על איזה סעיף אתה מדבר?

סעיף 4(א)(1).

בהצעת החוק זה סעיף אחר, זה סעיף 2.

לגבי הרכב הוועדה. נמחק שם נציג החיילים המשוחררים, והוכנס נציג - - -

הרשות לשירות לאומי, אבל זה לא במקום, זה בנוסף.

זה לא משנה, זה בסדר גמור, הם יכולים להיות. כמו שאושר פה בוועדה, כבוד היושב-ראש, לפני זמנך בוועדה, שנציג שלנו ישתתף בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, אני נציג במועצה של הביטוח הלאומי. בכל מקום יש לנו נציגים, ואני חושב שאם היו לנו פה נציגים, המקרה הזה לא היה עובר, מראש היינו מתקנים אותו, כך גם אני מבקש לתקן את הנושא של סעיף 10א, יש תת סעיף (2) - - -

סליחה, לגבי הסעיף הזה. אני צריכה לשאול את היועצת המשפטית. האם בכלל נכון להכניס שם ארגון ספציפי? הארגונים מתחלפים.

זה מה שהיה אגב בעבר. היה נציג העמותה, תנועה לקליטת החייל המשוחרר, והעמותה הזאת כבר לא קיימת, ולכן עכשיו מבקשים לתקן ולמחוק את זה.

רשמנו את הדברים. תודה, אדוני.

אדוני היושב-ראש, בואו ניכנס לתיקונים בתוך הסעיפים.

הם מדברים ולא סיימתי.

תקצר.

לגבי סעיף 10א, תת-סעיף (2) - - -

תחכה לסעיפים, אדוני, ברשותך.

נעבור סעיף-סעיף.

אני מציע כשנגיע לסעיפים, נתייחס. נציגת האוצר, האם אפשר לקבל הסבר על כל הנושא של היתרות בעבר? מה נאסף? מה זמין? מה לא זמין?

כן. מכוח חוק חיילים משוחררים, מועברים עודפים בכל שנה לטובת שני שימושים בלבד, והכול כאמור בהתאם לחוק. יש עודפים שנוצרים בגין פיקדונות שלא מומשו לאחר שבע שנים, שזה כאמור הוסדר במסגרת החקיקה הנוכחית, ויש עוד סוג של עודפים, שנוצרים בגלל מימוש חלקי של הקרן לסיוע נוסף. תקציב הקרן לסיוע נוסף הוא תקציב שגם הוא קבוע בחוק - - -

מה זה מימוש חלקי? האם תוכלי להתייחס כמה כסף חוזר?

תקציב הקרן לסיוע נוסף הוא סדר-גודל של 100 מיליון מוצמד, הוא בחוק, וככל שיש ביצוע נמוך יותר, הכול בהינתן שהוא גבוה מ-85%, היתרה מועברת. בשנה החולפת משני המקורות הללו זה היה סדר גודל של 11 מיליון, אם אני זוכרת נכון.

חזר אליכם?

3 מהקרן.

לא, משני המקורות האלה.

זה חזר אליכם?

לא חזר אלינו כלום.

- - - הכסף הועבר. רק התייחסתי כרגע לצד המקורות. הכסף כאמור בחוק יוחזר לקרן לסיוע נוסף, כלומר, זה לא עובר לשימוש אחר, לאוצר המדינה, זה הולך אך ורק לקרן לסיוע נוסף, שהיא כאמור נועדה לתמוך בחיילים משוחררים.

את אומרת שהיא לא ממומשת.

היא ממומשת ב-95% בממוצע בארבע השנים האחרונות, כמעט 100%. בארבע השנים האחרונות כמעט 100%.

למה לא 100%? אין מספיק חיילים שזקוקים לסיוע נוסף?

את מכירה תקציב ממשלתי שמגיע ל-100% בדיוק?

צריך לפעול שיגיע כמה שיותר.

הגענו גם ל-98%. זה תלוי כמה ביקוש - - -

- - -

אף אחד לא נדחה.

- - - איפה יש עוד שימושים שעכשיו נכסים לקרן. נכנסים עכשיו עוד שימושים.

לגבי סוגיית העודפים, אני רק רוצה לציין שבשנה הנוכחית העודפים כבר הועברו במלואם לקרן בחודש מאי. הם הועברו על מנת לאפשר להם לנצל אותם ולפעול, כך שאין פה שום חסם וזה לא הועבר בסוף שנה.

זה אומר שיש יתרות שחוזרות לקרן. ליתרות האלה יש גמישות בשימוש?

הן מועברות לקרן לסיוע נוסף.

יש גמישות בשימוש? אפשר לעשות משהו?

זה מגיע ב-31 בדצמבר וב-1 בחודש בשנה העוקבת זה כבר איננו.

למה איננו? אומרים לך - - -

הם מעבירים להם את העודפים בסוף השנה, ואז הם לא יכולים להשתמש בזה.

חברת הכנסת סתיו שפיר עלתה על הקאץ'. איך קראת לזה? "תקציב על?

עודפים מתגלגלים.

זה עובר לקרן ולא ניתן להשתמש בזה?

לוקחים את זה.

כתוב בחוק שאם השימוש הוא מעל 85%, זה עובר לשנה אחרי.

שמו לי 5 מיליון שקל או 12 מיליון שקל ב-31 בדצמבר ל-2016. ב-1 בינואר 2017 כבר אין לי אותם. זה האבסורד.

מחזירים אותם לקופת המדינה.

זו הונאה.

הם מוחזרים לאוצר.

זו הונאה. בקיצור, לחיילים זה לא מגיע, זה מצג שווא. זו הונאה.

נקשיב לאוצר, בלי להפריע לה. תסבירי.

אני מסבירה את המנגנון.

בבקשה.

בהתאם לחוק – אתם יכולים לפתוח, אני לא זוכרת את הסעיף, חוק חיילים משוחררים – עודפים של הקרן לסיוע נוסף, בהינתן ביצוע של יותר מ-85% מועברים לקרן לסיוע נוסף לשנה העוקבת.

נניח שיש ביצוע נמוך יותר?

רגע. בבקשה, ענת.

זאת המשמעות לביצוע נמוך יותר. כלומר, ככל שהביצוע יותר נמוך מ-100%, היתרה מועברת לקרן לסיוע נוסף בשנה העוקבת. מה שקרה בשנה הקודמת - - -

זה אומר שאתם מעבירים בשנה לאחר מכן פחות כסף?

את הפער.

- - -

אז לא העברתם, אתם עובדים עלינו.

הם שתו את התקציב.

אם מעבירים לקרן, זה לא על חשבון התקציב הבא.

לא, בנוסף.

זה מועבר מעבר למה שמתוקצב.

אם יש יתרה - - -

בואו נעשה תרגיל מספרי. היו 10 שקלים בקרן, ניצלו רק 8, נשארו שני שקלים. האם בשנה הבאה התקציב יהיה 12 שקלים?

כן.

זה לא נכון. זה לא מה שקרה. כשבדקנו את הנתונים האלה היסטורית, הסתבר שהם לא עשו את זה ולא העבירו משנה לשנה ולא הוסיפו את התוספת.

אם יש יתרה - - -

היתרה הזאת עוברת בפנייה תקציבית - - -

רגע. אני רוצה עוד שאלה. יש לי שלוש שאלות בבת-אחת, כך הראש שלי מתפקד.

למה אתם לא שמים תקציב - - -

רגע, עודד. אתה מפריע. כבר הפרעת לי, הפעם אני לא אתן לך, גם אם אתה חבר שלי.

סליחה.

אני רוצה להבין. אם יש יותר כסף בשנה לאחר מכן בזה שיש יתרה, זה אומר שהכסף "המיותר" הזה הוא לשימוש לפי ראות עיניהם של אנשי הקרן?

לטובת השימושים שמוגדרים בחוק.

רק לפי זה. אתם לא מדברים על יתרות כלשהן. זה החלק מהתקציב לפי הפעולות המוגדרות.

ההגדרות של הקרן לסיוע נוסף, מטרותיה מוגדרות בחוק.

אנחנו חייבים להוסיף בפעולות המוגדרות את יוזמות הקרן, אחרת אין שימושים - - -

האם אני יכול להסביר? אני תקציבן הקרן. אם אני אסביר, אתם תקלטו. התקציב בגדול הוא 100 מיליון. נניח שבשנת 2016 ניצלתי 95 מיליון, נשארו 5 מיליון. 5 המיליון האלה מועברים בשנה אחרי זה, ב-2017. ב-2017 התחלתי עם 100 קיבלתי 5, יש לי 105 מיליון. ב-105 מיליון האלה, הקרן יכולה לעשות מה שהיא רוצה במסגרת השימושים בחוק. וכך בארבע השנים האחרונות הניצול היה מעל 85%, והקרן ניצלה יותר.

מה שמנהלת הקרן אומרת שבשנים האחרונות העיתוי של העברת הכספים היה בדצמבר או בסוף השנה, ולכן ההגדלה הזאת מ-100 ל-105 קרתה ברגע האחרון של השנה, ואי-אפשר היה לנצל את זה בזמן.

זה תרגיל.

זה היה כללי לכלל תקציב המדינה. השנה האוצר עשה מהלך לכלל תקציב המדינה, שהוא העביר את זה. ופה המקום להודות לוועדת הכספים שאנחנו התקציב היחיד שוועדת הכספים אישרה בלי שום הסתייגויות של האופוזיציה, וקיבלנו את הכסף הזה כבר לפני חג הפסח. השנה חל שינוי לטובה. זאת אומרת, אותם העודפים - - -

יהיו לכם כל החודשים האלה לנצל.

כן, זו פעם ראשונה.

השנה יש לי שני נתחים: נתח אחד מה שבשנה שעברה לא ניצלתי, משהו כמו 4%, זה יתווסף, ונתח של הפיקדונות של השבע שנים, שזה קיבלנו השנה - - -

אז אתה מסכים עם זה שעד כה, עד השנה, האוצר שתה את התקציב של חיילים משוחררים? זה מה שקרה עד עכשיו.

העיתוי לא אפשר לקרן - - -

- - -

סליחה. ענת, ברשותך.

זה מה שקרה שנים על גבי שנים.

ככל שייווצר פער. לצורך העניין בשנת 2016, מאחר שמועד העברת העודפים היה מאוחר, זה יהיה עודף לשנה העוקבת.

זה אומר שזה אותו עודף. אלי, יש פה בלבול בנתונים שצריך להסביר אותו.

אני לא ועדת הכספים, יש לי ראש מוגבל. תבקשו את רשות הדיבור – תדברו, אין רשות דיבור – לא מדברים. יש לי שאלה ליועצת המשפטית שלנו.

החוק מדבר על מימוש של מעל 85% מתקציבה של הקרן. מה קורה אם המימוש עומד נגיד על 80%? מה קורה עם ה-20% של היתרה במצב כזה?

זה לא קרה.

זה קרה קודם, חמדה.

הם לקחו.

איך זה יכול להיות שקרן לא מממשת יותר מ-80% לטובת חיילים משוחררים כשהם זקוקים לכל שקל?

זה שייך להיסטוריה.

נגיע לסעיף הזה.

- - -

חבר'ה, נציגים, אל תפריעו לנו בבקשה.

מדברים פה כאילו מדובר בעניין טכני שפשוט העיתוי יצא בסוף דצמבר, אז צריך להסביר את זה. קודם כול, העיתוי נקבע על-ידי משרד האוצר - -

בסדר, הבנו את זה.

- - שמעבירים את זה בסוף דצמבר, יודעים במשרד - - -

- - -

הם אמרו בחוק שהיתרות יהיו החל מפסח.

רגע, אני רוצה לסיים את דבריי. המתנתי בסבלנות כשאחרים צעקו. המשמעות היא שמשרד האוצר כשהוא מעביר את זה בדצמבר הוא יודע היטב שבקרן לא יהיה אפשר להשתמש בכסף, פשוט כי זה בלתי אפשרי, ולכן הכסף יחזור לקופת המדינה.

אמרו פה נציגי האוצר שהיתרה הזאת הושלמה. עברתי על הנתונים של השנים האחרונות, של חמש השנים האחרונות, וזה פשוט לא נכון, זה לא מסתדר בנתונים. היתרה לא הושלמה. אותו עודף גולגל משנה לשנה מבלי שמתווסף שם הכסף על זה שהם גלגלו אותו בסוף השנה, כך שלא נוצר שם סכום נוסף שהם יכולים להשתמש בו בעודפים שהם כבר תכננו. הרי הם תכננו להשתמש בהם, אבל לא יכלו להשתמש בהם, בגלל המגבלה שהטיל עליהם האוצר, ולכן מדובר בדיוק באותו סכום. לא היתה פה הגדלה של התקציב, לא היתה פה התווספות של עודף כפי שהיתה אמורה להיות לפי החוק, ובאמת היתה פה תרמית של האוצר כנגד החיילים המשוחררים, ולכן הצעתי את מה שהצעתי בהתחלה, וזה לא רטרואקטיבי.

מי שקובע תרמית זה בתי משפט, חבר'ה.

אפשר ויכולה הוועדה הזאת אם במסגרת החוק ואם לא, להורות למשרד האוצר שהסכום שהקרן כבר תכננה להוציא והוא הולך לפרויקטים מאוד-מאוד חשובים כן יתווסף, ובמסגרת בסיס התקציב ולא במסגרת העברת עודפים. עכשיו זה יצטרך להיות בהעברה, כי עכשיו כבר יש תקציב, אבל להנחות את האוצר שבשנים הבאות זה ייכנס לבסיס התקציב ולא בהעברת עודפים, כי ברגע שאנחנו מכניסים את זה באותה העברת עודפים, אנחנו מאפשרים להם שוב לעשות את התרמית הזאת שלא להעביר את הכסף בזמן ולא לאפשר לקרן להשתמש בו. בכל פעם שלא משתמשים, זה אומר שפרויקטים שמתוכננים, אי-אפשר להוציא אותם לפועל.

אני רוצה לומר משהו שמהפך את העניין. אם בהצעת החוק או בתיקונים להצעת החוק אנחנו הופכים את ברירת המחדל, שברירת המחדל זה לא שזה חוזר לקרן אחרי שבע השנים, אלא ברירת המחדל היא שרודפים אחרי החייל ומעבירים את זה לחשבונו, כפי שפתחת ואמרת, ואם אנחנו עושים עוד דבר, קובעים שהתקציב הזה הוא בגדר תב"ר (תקציב בלתי רגיל), קרי, שהוא ניתן לקרן, כי היתרות שלא ימומשו יהיו האחוזים הקטנים של החייל שלא עלינו נפטר ולא הצליחו לפתור את בעייתו, והמשפחה לא הצליחה להוציא, שזה יהיה 2%-1%, יהיו 98%, כאשר משרד הביטחון ירדוף אחרי החייל ויכניס את זה לחשבונו כעבור חמש שנים או שבע שנים, ולא יותיר את זה לקרן לסיוע נוסף.

כשאתה מהפך את ברירת המחדל, כפי שאתה פתחת בפתיחה הכוללת שלך, אזי צריך להעמיד את התקציב הזה כתב"ר ועל המערכת לרדוף אחרי החייל, וממילא, לא משנה מתי השר יצליח לממש, גם אם תקציב המדינה אושר רק בסוף דצמבר, אזי הקרן מקבלת את הכסף והוא הופך לכסף למימוש ל-99%-98% מהחיילים, ועל האחוז הנוסף עליו יידונו, על האחוז שלא הצליחו לבדוק איפה החייל – ירד לאוגנדה, למדינה באפריקה ולא מוצאים אותו, סגר את חשבונותיו בישראל – אותו אחוזון שקיים אולי במציאות, את האחוזון הזה הקרן תממש אחרי גמר שירות המילואים שלו וכעבור עשר שנים לסיוע נוסף. בפועל ירדפו אחרי החיילים וממילא לא תיוותר בקרן יתרה. זה הסיפור.

אני מבקש מהאוצר לקבל בכתב מה המצב של חמש השנים האחרונות של ניצול התקציב ומה נעשה בסכומים.

תאריכים.

רגע. מה קרה? את באה מהצבא, זה צריך להיות מסודר. אני בא מהברדק, זה פחות מסודר. אני מבקש לקבל מהאוצר בכתב דוח על הקרן לחיילים משוחררים בחמש השנים האחרונות, ניצול ביתרות ומועדי העברה. אלה שלוש הנקודות החשובות. אני מבקש אם אפשר לקבל את זה בשבועיים הקרובים. נראה לי שזה אפשרי.

אין שום בעיה.

על חמש-שש השנים האחרונות.

חמש אמרנו. אמרת שבדקת חמש שנים, אני אביא לך בכתב.

יש לי רק בקשה. רק בית המשפט יקבע לגבי רשויות המדינה אם זה תרמית או לא תרמית, לא אנחנו. בואו נתייחס בצורה הגונה גם כלפי המערכות שלנו. זה משרד האוצר של המדינה שלנו. לקרוא לעבודת הפקידים, שאני מאוד מאמין להם, תרמית, זה נראה לי לא ראוי.

תרשה לי, כי לרוב אני לא חולקת עליך, תרשה לי פעם אחת לחלוק עליך.

תחלקי. יש לנו מספיק סיבות.

אחרי שמשיגים על הרבה מאוד נתונים ומצבים אחרים, משרד האוצר מנסה לצמצם את הקופה הציבורית, כנראה מסיבות אידיאולוגיות, שלא ברורות, ונוצר פה מצב שבהרבה מאוד תוכניות ממשלתיות, הרבה מאוד – פה זו נקודה מאוד-מאוד רגישה, מדובר בחיילים ובחיילים משוחררים, שכולנו פה שותפים לדאגה כלפיהם – בהרבה מאוד מצבים משרד האוצר ממש משתמש בשיטה הזאת כדי לגלגל עודפים, ומדי שנה מתגלגלים עודפים בסך של 30 מיליארד שקלים, 30 מיליארד שקלים שאפשר היה להשתמש בהם לתוכנית לטיפול בעוני, שהוועדה בראשותך עבדה עליה, היה אפשר לממן אותה חמש פעמים עם התקציב שרק מתגלגל בעודפים. הם פשוט החליטו שהם לא רוצים לממן אותה, ופה אנחנו רואים שזה גם נופל על חיילים משוחררים.

למרות שזה כאילו ישתמע פוליטית, יש לנו היום שר אוצר שלא נותן לכסף לשכב יותר מדי, הוא מוציא אותו, גם אם זה לא מוצא חן בעיני אחרים, וזה לא תמיד מוצא חן בעיני אחרים.

ברשותכם, אני רוצה להתחיל בקריאת הצעת החוק.

אנחנו מתחילים בסעיף הראשון, שזה מתקן את סעיף 1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, שזה סעיף ההגדרות.

תיקון סעיף 1

1.

בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

(1) ההגדרה "שירות אזרחי במסלול אזרחי–ביטחוני" – תימחק;

זו הגדרה שהיתה קיימת בחוק והיום כבר לא עושים בה שימוש, ולכן מורידים אותה.

(2) בהגדרה "שירות סדיר", אחרי "[נוסח משולב], התשמ"ו–1986" יבוא "(להלן – חוק שירות ביטחון);

זה קיצור להשתמש בשם החוק בהמשך.

(3) אחרי ההגדרה "חייל משוחרר" יבוא:

""חייל משוחרר בודד" – חייל משוחרר שבמועד שחרורו משירות סדיר היה במעמד של חייל בודד, כהגדרתו בפקודות הצבא או בכללים שקבע מנהל רשות השירות הלאומי-אזרחי, בהסכמת שר הביטחון;

"חייל מילואים פעיל" – מי שהוגדר כחייל מילואים פעיל בהתאם להחלטות הממשלה שניתנו לפי סעיף 21 לחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008‏;

"הרשות לשירות לאומי–אזרחי" – כמשמעותה בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014‏ (להלן – חוק שירות לאומי–אזרחי);";

(4) במקום ההגדרה "מוסד להכשרה מקצועית" יבוא:

""מוסד להכשרה מקצועית" – מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, וכן מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר משרי הממשלה הכיר בו, על פי סמכותו בחיקוק שבתחום אחריותו;".

למעשה ההגדרה של חייל בודד, אנחנו משתמשים בה בהמשך לגבי הטבות שניתנות לחייל בודד. זה מוגדר בפקודות הצבא שהן יותר דינמיות, ולפי מה שביררתי הן מפורסמות וזה משהו שידוע ונגיש לכול.

דבר נוסף, אנחנו מוסיפים את העניין של המוסד להכשרה מקצועית, שזה כבר היה קיים היום, אבל אנחנו מאפשרים לשרים נוספים להכיר במוסדות כאלה, כל אחד בתחומו שלו.

אני חושב שהסעיף האחרון של הכשרה מקצועית מאוד-מאוד מהפכני, כי הוא מאפשר לכל אחד ללמוד לפי רצונו במסגרות מוכרות.

מה אם זה לא פורמלי?

לצערנו יש הרבה מאוד מתחזים היום שכאילו נותנים הכשרה ונותנים ישראבלוף. אני חושב שזאת הערה מרכזית מאוד, ודאי לאלה שבקשר עם החיילים המשוחררים. תסבירו להם את זה. יש יותר מדי כאלה, אני לא אגיד שמות, כדי לא לפגוע באף אחד, אבל יש היום הרבה מאוד מסגרות שכאילו מוכרות, תחת פיקוח משרד זה או אחר, וזה רמייה אחת גדולה לאלה שהולכים ללמוד בהן.

אדוני היושב-ראש, שירות לאומי-אזרחי זוכה לאותן הטבות כמו חייל משוחרר?

חוק חיילים משוחררים נותן שתי זכאויות מרכזיות: מענק ופיקדון. ובשתי הזכאויות גודל הזכאות תלוי בשני פרמטרים, האחד למשך השירות והשני לסוג השירות. חייל קרבי מקבל יותר מאשר חייל עורפי למשל, וחייל קרבי מקבל יותר מאשר משרת שירות לאומי.

וחייל עורפי מקבל יותר מאשר שירות לאומי?

אותו דבר.

בעיני זה לא הוגן. שירות בצבא לא מקביל לשירות לאומי.

זו הדרישה של צה"ל, שתמיד ההטבות לחיילים יהיו הטבות טובות יותר מאשר לשירות האזרחי.

שהטבות לחיילים יהיו יותר מאשר לשירות האזרחי.

נכון.

על זה אני מדברת.

זה מה שהוא אומר.

זה לא נשמר כשמדובר על חייל עורפי. זה לא בסדר. אני לא יכולה להשוות שירות לאומי לשירות בצבא. זו לא אותה מסגרת טוטלית, זו לא אותה תובענות, זו לא אותה רמה של תרומה. סליחה. אני לא מזלזלת, בשירות לאומי עושים דברים מדהימים, אבל זה לא שירות צבאי, נקודה. אנחנו חייבים לשמור על היתרון של השירות הצבאי. חייבים, גם לחיילים עורפיים. בטח שלחיילים קרביים, אבל גם לחיילים עורפיים. אי-אפשר שזה יהיה אותו דבר.

השוויון בסכום הניתן הוא פר חודש. זאת אומרת, שירות לאומי נעשה בדרך כלל לתקופה של 12 חודשים, בדרך כלל זה שנה.

גם שנתיים.

יש גם שנתיים, נכון, יש אפשרות. הכלל הוא שנה בעוד ששירות צבאי לגברים הוא כידוע 32 חודשים ולנשים שנתיים.

אדוני היושב-ראש, זה אומר - - -

ענת, תעצרי בבקשה. כשנגיע לסעיף הזה נמשיך.

אני רוצה להגיד משהו כדי להשלים את הרעיון. אפשר? משפט?

נחכה לסעיף. הסעיף כתוב.

זה מוגדר בהגדרות.

אתם רוצים להתקדם לקבלת החוק?

אדוני היושב-ראש, זה בהגדרות. אני רוצה לתת דוגמה על הנושא של השירות הלאומי.

בהגדרות כרגע זה לא מופיע.

זה מופיע בהגדרות, בגלל זה העליתי את זה. אדוני היושב-ראש, למשל ניקח מדריכה ביחידות השדה, שזה מדריכת שריון, מדריכת הנדסה, מדריכת חי"ר, היא מקבלת אותו הדבר כמו מישהו שעבד בבית חולים, פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע, חמש שעות ביום.

זו דוגמה לא טובה. זה תומך לחימה.

זה תומך לחימה, אבל זה לא לוחם.

תומך לחימה זו גם מדרגה שמקבלת יותר.

יש שלוש מדרגות.

יש מספיק דוגמאות של אנשים שעובדים בחיל המודיעין, זה לא אותו דבר. תשמרו על היתרון היחסי של חיילים.

ענת, נגיע לסעיף ותוכלי להתייחס.

אני מהרשות לשירות לאומי אזרחי, הערה קטנה לגבי המונחים. תזכיר החוק הזה הופץ לפני שעבר חוק השירות האזרחי, שדנו בו פה בוועדה הרבה מאוד שעות, ולכן חלק מהמונחים אנחנו מבקשים בשלב הנוסח להתאים למונחים בחוק החדש.

כשנגיע לסעיף.

זה בסעיף 1. השם של הרשות והשר, דברים השתנו.

אנחנו נתקן בסוף.

בסדר.

סעיף 2 להצעת החוק מתקן את סעיף 4 בחוק, שעוסק בהנהלת הקרן, ואני אציג את התיקונים.

תיקון סעיף 4

2.

בסעיף 4 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) –

(א) ברישה, במקום "אחד עשר" יבוא "שנים עשר";

(ב) בפסקה (1), הסיפה החל במילים "בהם לפחות אחד" – תימחק;

(ג) בפסקה (6), במקום "משרד העבודה והרווחה" יבוא "משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים";

(ד) בפסקה (7), במקום "משרד התעשיה והמסחר" יבוא "משרד הכלכלה והתעשייה";

(ה) אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8) נציג השר הממונה על רשות השירות הלאומי-אזרחי שימנה השר הממונה על הרשות.";

פה אני טיפה משנה את הנוסח.

למה אנשי המילואים לא?

אני רק אסביר מה יוצא לנו עכשיו. הנהלת הקרן כיום היא בת 11 חברים, מציעים להגדיל את זה בחבר אחד נוסף שזה יהיה נציג הרשות לשירות לאומי-אזרחי.

איפה המילואימניקים?

היום החוק קובע שיש חמישה נציגי ציבור ועוד שישה נציגי ממשלה. היום יהיו חמישה ושבעה, כשמחמישה נציגי הציבור היה קבוע במפורש שיהיה לפחות אחד נציג העמותה לקליטת החייל המשוחרר, את זה מבקשים למחוק, כי העמותה הזאת כבר לא קיימת, ולכן אנחנו נשארים עם חמישה נציגי ציבור באופן כללי. שר הביטחון, שהוא השר הממונה, הוא זה שממנה את חברי הקרן, והוא זה שראשי לקבוע בתוך חמישה הנציגים את הנציגים שהוא רואה לנכון שישבו באותה קרן, כשהוספנו את נציג הרשות לשירות לאומי-אזרחי, ובנוסף, בגלל שכרגע יש לנו מספר זוגי, אנחנו קובעים, ואני עוד מעט אקרא, שההחלטות יתקבלו ברוב רגיל, ואם יהיו קולות שקולים, ליושב-ראש יהיה קול נוסף.

שירות לאומי יותר חשוב מהמילואים? מה זה הדבר הזה? איך זה יכול להיות?

יש נציגים למשרד הביטחון, ענת.

לא.

כן.

זה לא קשור.

לשר הביטחון יש סמכות להכניס לשם נציגי ציבור.

את יכולה להגיד את דעתך.

גם את אומרת את דעתך.

אני חושבת שצריך לתת נציגות למילואים.

איזה גוף?

היום זה גוף אחד, מחר זה יהיה גוף אחר.

אולי הגוף הזה כמו הגוף הקודם - - -

עמותת חיילים משוחררים - - -

- - - לכן יש זכות לשר לבוא ולהחליט.

אני לא רוצה להאמין שבצה"ל היו לך דיונים בצורה כזאת. באמת. איזה מין דבר זה? זה התפרצויות כאלה שזה לא מכבד את הוועדה הזאת.

אדוני היושב-ראש, אולי קצין מילואים ראשי כגורם קבוע.

חבר'ה, אתם יכולים להציע מה שתרצו, אבל בצורה מכובדת.

זה מתוך המערכת.

מתוך המערכת, אבל אחריותו על העניין. אם נייחד את המילואים כגורם קבוע, יכול להיות שקצין מילואים ראשי כגורם קבוע, שזו דאגתו המרכזית. הוא גם יוצא למילואים עכשיו. התקן מעכשיו במילואים, הוא בעצמו מילואימניק.

אני חושב שחשוב שיהיה נציג למילואים, אבל אני מבקש - - -

יש נציגי ציבור.

נציגי ציבור זה לא נציגי מילואים.

אפשר לגמור פה משפט?

השר יכול לדון.

יכול, אבל הוא לא ממנה.

אתה גם כמו חברי הכנסת מפריע באמצע? תשמור על המעמד שלך, תאמין לי.

במסגרת נציגי הציבור ששר הביטחון יקבע הוא יכלול נציג של המילואים.

אפשר לכתוב "בהם לפחות אחד שעוסק בתחום" - - -

פחות היינו רוצים לכתוב את זה, היינו רוצים להשאיר לשר הביטחון את שיקול הדעת. אנחנו סמוכים ובטוחים שבבואו למנות, הוא ידע למנות את האנשים הנכונים.

שר הביטחון יקבע נציג שייצג את המילואימניקים, מתוך הצבא, מחוץ לצבא, מה שהוא רוצה. לא נקבע לו, נשאיר לו את החופש המלא כדי לבחור את הנציג.

אנחנו משאירים את הנוסח כמו שהוא - - -

מתוך חמישה נציגי ציבור יהיה לו אחד.

והביטוי יהיה בחוק.

רק מנציגי ציבור או שזה יכול להיות גם נציג משרד הביטחון?

לא - - -

נקבע שזה יהיה חמישה נציגי ציבור, בהם לפחות נציג אחד שעוסק בתחום חיילי המילואים. אנחנו ננסח את זה.

מה העמדה של משרד הביטחון?

שוב, הייתי מעדיפה להשאיר את שיקול הדעת לשר הביטחון, אבל אני מניחה שנוכל לחיות גם עם נוסח כזה.

נציג הרשות כבר הוסף בחוק של השירות האזרחי. אם רוצים עוד נציג להוסיף פה, אין לנו בעיה, אבל נראה לנו שזה מיותר פה.

זה לא נציג נוסף, זה במסגרת נציגי הציבור.

כבר יש לנו נציג בתיקון עקיף של החוק שלנו. אין צורך גם פה, אפשר להוריד את זה פה.

פה אנחנו צריכים לשנות מ-11 ל-12 חברים בקרן, לתקן ולהוריד את הנציג.

הבנתם מה שסיכמתם?

אני רק מסכמת, הנהלת הקרן היא 12 חברים, יש לנו חמישה נציגי ציבור, שבהם לפחות נציג אחד שעוסק בתחום חיילי המילואים. שאר הנציגים נשארים כמו שהם, רק שינינו את שמות המשרדים, ונציג רשות שכבר הוסף בחוק שלהם, אנחנו לא נוסיף פה, אנחנו רק קובעים שאם הקולות שקולים, ליושב-ראש ההנהלה יהיה קול אחד נוסף

פסקה (2) כבר קראנו, זו הוספה של סעיף קטן (ב). אנחנו עוברים לסעיף 3 להצעת החוק, שהוא מתקן את סעיף 7 לחוק העיקרי, שזה חוק קליטת חיילים משוחררים. אני אקרא את הנוסח. סעיף 7 אגב זה הסעיף שעוסק בקרן לסיוע נוסף.

תיקון סעיף 7

3.

בסעיף 7 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "דמי קיום" יבוא "או במוסד להכשרה מקצועית ודמי קיום ללומדים כאמור; בתקנון הקרן ייקבעו מבחנים ותנאים למתן הסיוע הנוסף לפי סעיף קטן זה";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הקרן תעניק סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים, וזאת מתקציב תוספתי שייקבע בחוק התקציב השנתי; תנאי הזכאות הנדרשים לצורך קבלת הסיוע לפי סעיף קטן זה וכללים לעניין גובה הסכום שישולם, ייקבעו בידי הנהלת הקרן בתקנון הקרן."

למעשה יש פה שני תיקונים. תיקון אחד מבקש לקבוע שאפשר יהיה לשלם דמי קיום גם למי שלומד במוסד להכשרה מקצועית. היום דמי קיום שולמו רק למי שלמד במכינה קדם אקדמית, ולגבי מוסד להכשרה מקצועית רק מימנו את הלימודים, כרגע מוסיפים אפשרות של דמי קיום, כמו שזה הוצע קודם, והשינוי הנוסף זה הסיוע בשכר הדירה לחיילים בודדים, וזה תקציב נוסף שניתן לצורך זה. העניין הוא שהתשלום נעשה לפי כללים שייקבעו בתקנון הקרן. לפי מה שהבנתי הפרוצדורה לתיקון תקנון הקרן זה משהו שיכול לקחת גם כמה חודשים, זה גם צריך להגיע לכנסת לאישור.

למה כללים של תקנון הקרן?

היינו שמחים שזה יהיה כללים של הנהלת הקרן, אבל מאחר שאני מניחה שירצו לעגן את זה גם בתקנון, והתקנון צריך להיות באישור - - -

מההיכרות שלי עם משרד הקליטה זה חייב להיות בנהלים משרדיים, כי הדברים משתנים. התנאים שבהם אתה צריך לתת למישהו סיוע - - -

לא בתקנון ולא בחוק.

זה צריך להיות גמיש להנהלת הקרן.

מבחינתנו זה הכי טוב.

השאלה אם זה מפורסם ונגיש.

בוודאי. אפשר לכתוב: כללים של הנהלת הקרן שיפורסמו.

שיפורסמו באתר.

כמו נהלים. גם במשרדים אחרים יש נהלים, הנהלים מחויבים להיות מפורסמים.

למה זה צריך להיות בתקציב נפרד? נציגת האוצר, בבקשה.

זה לפי דרישתכם.

למה זה צריך להיות בתקציב נפרד ולא בבסיס תקציב הקרן?

זה בבסיס התקציב של הקרן.

נרשום בבסיס התקציב של הקרן ולא תקציב של כל שנה.

לא. הם צריכים להוסיף.

הכוונה בתקציב תוספתי שזה מעבר ל-100 מיליון של הקרן לסיוע - - -

נרשום את זה, ולא בכל שנה נבקש.

מבחינתנו זו לא היתה הכוונה. הכוונה כשזה מעבר - - -

אם לא, אז בבקשה. תוספת לשכר דירה תהיה בבסיס התקציב של הקרן.

שזה לא יהיה בבסיס התקציב, כי חלק מהתקציב זה תוספת - - -

תוספת לתקציב שתהפוך לבסיס התקציב. אל תתחילו בכל שנה לרוץ.

אפשר לרשום: תקציב תוספתי שייקבע בחוק התקציב השנתי בבסיס התקציב או משהו כזה, כדי שזה יתווסף לבסיס התקציב. צריך להגיד את זה?

אני לא יודעת, צריך לחשוב על הנוסח. אני רק אומרת שיש פה גם סוגיה שבכפוף לביצוע. הרי מה שעבר בהחלטת הממשלה עד 12 מיליון וזה כמובן קשור לביצוע בפועל, אז זה כן משפיע על איך שזה נמצא בבסיס התקציב.

שיהיה רשום בנפרד אבל בבסיס התקציב.

נמצא ניסוח.

צריך לחשוב על ניסוח.

אבל בבסיס התקציב, שיהיה ברור. לא צריך אישור בכל שנה בנפרד.

לא. בטוח שלא. בתקנות או בנהלים?

נשמח שזה יהיה בנהלים.

יפרסמו באתר.

אני אציג את השינויים. בסעיף הראשון, לגבי דמי קיום, אין לנו שינויים. לגבי העניין של סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים, אנחנו רוצים להבהיר שהתקציב התוספתי הזה הוא נוסף על התקציב הקבוע, אבל כמובן הוא יעוגן בבסיס התקציב של הקרן, וזה לא משהו שבכל שנה ידרשו להוסיף בנפרד. כלומר, מעבר ל-100 מיליון זה יתווסף, וזה פשוט יתווסף על אוטומט כבר בכל שנה. זאת הכוונה.

כן, נסדיר את הנוסח. הכוונה היתה - - -

אני יכול לבקש ממך להגיד את זה במשפט אחד ואף אחד לא יפריע לך?

הכוונה בתוספתי היתה שהסכום הזה הוא מעבר ל-100 מיליון שנמצאים היום בחוק. זו המשמעות של תוספתי, לא שזה בהכרח מועבר במה שנקרא "על שינוייו". לגבי הנתח שיתוקצב בבסיס התקציב, אנחנו צריכים לחשוב על הנוסח, מאחר שכן יש פה סוגיה שהתקצוב צריך להתכתב עם - - -

עם הביצועים.

כשאנחנו מדברים על בסיס התקציב, אם הם לא ביצעו 85%, הבסיס קטן להם?

לא, זו סוגיה אחרת, זה בנפרד.

יש לך בבסיס התקציב בכל שנה 12 מיליון שקל לשכר דירה, אבל יהיה חישוב בסכום הזה. אם ינצלו פחות, זה יישאר, ואם ינצלו מלא, הכול מכוסה. זה טוב מאוד לדעתי.

זה לא חלק מה-85%.

לא. זה ניצול בפועל עד 12 מיליון שקל.

זה ינוהל באופן נפרד.

מה שייוותר ילך לשנה הבאה.

הכסף שיישאר מה-12 מיליון, אם יישאר כסף, איך הוא ילך?

יעבור לשנה הבאה.

הוא יחזור לאוצר בחזרה?

צריך לכתוב.

צריך לכתוב שיחזור לאותה קרן.

שאלה של חבר הכנסת עמר. בבקשה.

אם הכסף של ה-12 מיליון לא ינוצל, ינוצל מזה 80%, מה שיישאר יחזור לאותה קרן או שזה יחזור לאוצר?

מלכתחילה זה יתוקצב בהתאם לצפי ביצוע.

- - -

הסוגיה של איך זה יתוקצב זה משהו שאנחנו נצטרך לסגור בסכום תקציבי.

אבל יש החלטת ממשלה.

זה צריך לחזור לקרן.

זה צריך לחזור לקרן, לפחות אותם 12 מיליון. אם ניצלו 10 מיליון, בשנה אחרי זה יהיה להם 14 מיליון.

אנחנו נסגור את זה כאן.

צריך להכניס את זה לחוק.

יש החלטת ממשלה בעניין?

כן.

מה אומרת החלטת הממשלה?

עד 12 מיליון.

מה זאת אומרת שלא מחזירים להם את זה?

אנחנו מתבססים על החלטת הממשלה. החלטת הממשלה אמרה "עד 12 מיליון שקל לשנה". מה שאנחנו מבקשים שהיתרה שתהיה תחזור לשנה לאחר מכן לטובת אותו סעיף של שכר דירה, כי יכול להיות שיהיה לנו יותר.

יש לנו חיילים בודדים, נוכל להגדיר להם סיוע.

רק עולה ההיקף שלהם.

תעשו את הבדיקה הנדרשת.

מה שהתחייבנו אליו זה עד 12 מיליון.

אין לנו בעיה מעבר ל-12 מיליון, אנחנו מסכימים על זה.

את שמת 12 מיליון בשנת 2017, השתמשו ב-10 - - -

שמתי עד 12 מיליון, בהתאם לצפי ביצוע.

ה-12 מיליון הוקצבו. יש החלטה על 12 מיליון בשנה, צריך לעשות את זה רב-שנתי. תהיה שנה אחת שיצטרכו 14 ושנה אחת - - -

זה לא נוסח החלטת הממשלה. על כן זה נושא שאנחנו צריכים לבחון.

ההוראה אומרת שזה ייקבע בחוק התקציב השנתי. מדי שנה, כאשר תגבש הממשלה את חוק התקציב השנתי, היא תבוא ותגיד כמה כסף אנחנו שמים על הסעיף הזה. השנה שמנו 12, בשנה הבאה בהתאם למה שיבצעו, בהתאם למה שהם יצטרכו, בהתאם לצרכים.

השאלה על עודפים.

אמרת בעצמך שזה 12 מיליון. קבעתם את הסכום - - -

זה היה בהחלטת הממשלה לשנה זו. בשנה הבאה, או לא בשנה הבאה, כי זה תקציב דו-שנתי - - -

אתה רוצה להגיד לי שבכל שנה - - -

כן, כמו שקובעים תקציב שנתי בכל נושא.

השנה למשל אנחנו נמצאים כבר במאי, יכול להיות שאני לא אצליח להוציא 12 מיליון, אני לא רוצה שהכסף הזה ילך לי, אני רוצה שיעמוד לזכות החיילים הבודדים.

יש לך ביד את החלטת הממשלה?

לא.

אתה יכול להשיג לנו? אתה יכול לקרוא אותה?

בסיפור של התקנון, אדוני היושב-ראש, התיקון של התקנון, הפרוצדורה הקבועה היום בסעיף 6 לחוק הקיים מדברת על הסכמה של שר הביטחון, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה. אם אתם רוצים להוציא את ועדת העבודה והרווחה, כדי שזה יהיה גמיש יותר, אנחנו לא נתנגד, אבל אני חושב שלפחות מבחינת תיאום בין שני המשרדים זה כן חשוב.

לא, לא. זה כלי לוועדה לביקורת על הביצוע.

אם כך, אתם צריכים להשאיר לתקנון.

אני משאיר.

מלכתחילה ביקשתם להזיז את זה לכללי.

החלטת הממשלה מדברת שלא יהיה יותר מ-12 מיליון.

בסדר, נתתם לי 12 בשנה אחת, בשנה העוקבת יש לי יתרה. זה נכון בגלגול הזה 12 בכל שנה.

אני מבקש שתשאירו את זה לדיון בין האוצר לבין היועצת המשפטית. הרצון שלנו הוא לראות 12 מיליון בבסיס התקציב ושהיתרות יעברו משנה לשנה.

לזה התכוונו.

אלה שתי ההנחיות שלנו. תנסחו כפי שתמצאו לנכון.

אני רק רוצה להעיר עוד הערה. סעיף 7 זה הסעיף שעוסק בקרן לסיוע נוסף - - -

לפני שעוברים נושא. מבחינתנו מה שכרגע, אדוני היושב-ראש, הנחית, זה סוטה מהנחיית הממשלה.

בשביל זה יש דיון ביניכם.

זה לא לשון התזכיר הממשלתי.

אם לא תגיעו לניסוח, נעשה פעולה נדרשת למעלה כלפי השר. נלך לשר.

נגבש נוסח חלופי.

אלה לא סכומים שתקציב המדינה ייפול מזה. תעשי טלפון רגע, תראו אם זה בסדר, אם מקובלת עליכם הבקשה של היושב-ראש. אני חושב שהיא הגיונית.

אני לא רוצה לתת תשובה חפוזה בלי בדיקה.

הוועדה הזאת תקבל רק החלטות חוקיות, ואם יש החלטת ממשלה, אנחנו נכבד אותה. ואם צריך לשנות אותה, גם מותר לנו, אז אנחנו נטפל בזה.

אוקיי. לגבי סוגיית התקנון, ככלל שאתם רוצים לבטל את זה, נבקש שהכול יהיה בהסכמת משרד האוצר.

אני מסכים אתך.

לגבי הניסוח של התקציב, ננסח לפי העקרונות. דבר נוסף, ייקבעו בידי הנהלת הקרן, בנהלים שיפורסמו והסכמת שר האוצר - - -

למה בהסכמת שר האוצר?

היום זה קיים - - -

התקנון היום הוא בהסכמת שר האוצר.

היום לנציג שר האוצר יש כבר נציג, אמור להיות.

יש תקנון ויש נהלים. חברים, נהלים זה משהו אחר. אי-אפשר ששר האוצר ינהל את כל המדינה.

חבר הכנסת פורר, ברשותך, אני רק אציג את ההיגיון שבדברים. הגיונם של הדברים זה שבסעיף הנוכחי - - -

לא הזכרת, דרור, שאתה ממשרד המשפטים.

סליחה, דרור גרנית ממשרד המשפטים. הסעיף הנוכחי, סעיף 6 לחוק הקיים, מדבר על איך מייצרים את התקנון ואיך מתקנים את התקנון, והפרוצדורה הקבועה בו מדברת על שלושה שחקנים: שר הביטחון, שר האוצר והוועדה הזאת. אם הוועדה רוצה למשוך את ידיה ולהגיד: אני סומכת עליכם, הממשלה, תנהלו את ההצגה, בסדר, אבל עדיין שני השחקנים הראשיים, ביטחון ואוצר, זה הנוסח הממשלתי שהגענו אליו, על זה התבססה ההסכמה הממשלתית.

אתה לא מבין מה אומר לך חבר הכנסת?

להוציא את זה לכללים, שלא יהיה בתקנון, זה - - -

אנחנו מדברים על משהו אחר. אנחנו מדברים באופן ספציפי על נושא מסוים. נושא מסוים ייקבע בנהלים. עכשיו הרחיבו לקרן את הסמכויות לנושאים מסוימים, לאפשר לה לתת לחיילים בודדים סיוע בשכר דירה. את העניין הזה הקרן תסדיר בנהלים, לא כל דבר צריך - - -

יש לנו נציג אוצר בהנהלת הקרן. מה הבעיה?

אנחנו משמרים את המצב הקיים.

באנו לתקן חוק, ואם נתקן את זה בצורה יותר טובה, יותר יעילה, יותר יישומית, זה עדיף.

זה משהו שלא קיים בממשלה, זה קיים בממשלה בדברים אחרים.

למשרד האוצר יש נציג בקרן.

הסכמת שר האוצר זה לא אותו דבר. הסכמה זה מעמד אחר.

אם השר רוצה להתנגד, הוא יכול להתנגד שם ולהביע את דעתו.

זה לא כמו הסכמה. הסכמה זה מעמד אחר וחשוב - - -

אתם רוצים להשאיר את הכסף? זה מה שאתם רוצים?

לא.

נריץ את זה. אם השר יסכים שזה יהיה בנהלים - - -

קיצרו לכם את ההליך בזה שהוציאו לכם את הוועדה. אני רוצה להזכיר שהגענו לפה עם נוסח, בת חן, שמחייב גם אתכם, והנוסח אתם ניסחתם.

- - - זה לוקח המון זמן, אבל אם אתה עושה בנהלים, אתה מייעל את העבודה, אתה מנצל את הכסף.

אין לנו בעיה. חבר הכנסת אמר, אנחנו מסכימים, ובלבד שהשחקנים שצריכים לדון ביניהם ולהסכים להם, כולם נשארים. שני השחקנים הרלוונטיים הם שר הביטחון ושר האוצר. זה המצב הקיים.

אנחנו לא מתווכחים על זה, אנחנו מתווכחים לקדם את הדברים - - -

זה יהיה בכללים, בהסכמת שר האוצר.

אפשר גם להביע עמדה?

כמובן, אדוני היושב-ראש.

אני לא מבין למה אתה כולל את הנהלים במעמד של תקנון? אני לא מבין אותך. תקנון – מי שאתה רוצה, אתה צודק. כרגע בתוך התקנון מותר לנו לקבוע נהלים, נהלים פשוטים עם גמישות, שלא דורשים להטריד שרים, ועדה וכו'.

אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להסביר רגע למה - - -

זו העמדה שלך, זו העמדה שלנו. בינתיים אנחנו קובעים.

אין מחלוקת, אדוני.

זה לא לכל העולם, זה ספציפית לנקודה הזאת.

על 12 מיליון השקלים האלו.

יש פה יושב-ראש ממפלגתו של שר האוצר, יש פה חברי כנסת ממפלגתו של שר הביטחון, כולם מסכימים.

אם זה היה תלוי בו, רק תרוץ. חברים, אנחנו לא רוצים לראות את זה בתקנון, אלא רק - - -

מאה אחוז, בכללים, רק שיהיו בהסכמת שר האוצר.

הנהלים לא בהסכמת שר האוצר.

אתה לא נציג שר האוצר, הגברת, נציגת שר האוצר, יכולה לרשום את ההערה שלה בפרוטוקול, אבל לא בחוק.

זו העמדה של משרד האוצר.

רשמנו את זה בפרוטוקול.

זה כסף תוספתי ששר האוצר העמיד - - -

- - -

למה כסף תוספתי?

זה כסף שהממשלה העמידה, עם כל הכבוד.

סליחה, גברתי.

סליחה, אני חוזרת בי.

אפשר לעבור הלאה, חבר'ה?

אני רק רוצה לציין לפרוטוקול, שמבחינתנו, ככל שמבטלים את התקנון, אנחנו רוצים שזה יהיה בהסכמת שר אוצר.

אנחנו לא מדברים על תקנון, את לא מבינה.

אף אחד לא מדבר על שינוי תקנון.

אנחנו מבינים. היום ההצעה הממשלתית דיברה על קביעת ההוראה בתקנון, כשהמשמעות האופרטיבית של זה היא שיש שלושה שחקנים: שר האוצר, שר הביטחון וועדה. הוצעה פה הצעה להעביר שזה לא יהיה בתקנון, זה יהיה בכללים. אנחנו באים ואומרים שאם הוועדה רוצה לא להיות מעורבת בתהליך, ולכן להעביר, בסדר, אבל עדיין שני השחקנים - - -

לא. שר האוצר לא קשור לנהלים, סליחה, כי היום זה שר אוצר כזה ואחר-כך זה מישהו אחר.

מה שרוצים פה זה לצמצם תהליכים, זה לצמצם ביורוקרטיה.

חברת הכנסת שפיר, אנחנו מבינים היטב מה המטרה. אנחנו רק אומרים שההצעה הממשלתית שאתה באנו לשולחן, נסובה על הסכמה ממשלתית - - -

נכון, אבל פה הזה הכנסת, והכנסת היא הגוף המחוקק, והכנסת רוצה לייעל את התהליכים שהממשלה משום מה רוצה לסאב.

אנחנו לא מצביעים על מה שהממשלה מביאה כאילו זה הלכה למשה מסיני.

חברי הכנסת, עם כל הכבוד שיש לי לעובדי המדינה, לפקידים, וכל חיי הייתי פקיד, אני מכבד פקידים, אז יש לי בקשה, פה יש החלטה שלנו, ההחלטה שלנו שיש דברים מסוימים שעוברים לנהלים. זו החלטה אחת, אחר-כך הם יכולים לרשום בפרוטוקול מה שהם רוצים. אם יביאו אחר-כך בזכות ההערות בפרוטוקול מגבלה על התפקוד שלנו, נתייחס, בינתיים אני מבקש שנמשיך הלאה.

הערה אחרונה. סעיף קטן (ג) בסעיף שאנחנו מתקנים עכשיו זה קרן לסיוע נוסף. זה הסעיף שדיבר על העודפים, על הניצול של ה-85%, ואז העברה של היתרה לשנה שאחרי. יושב-ראש הוועדה ביקש שיהיה כתוב במפורש שהיתרה הזאת תועבר עד לאמצע השנה. זו היתה הבקשה של הוועדה.

באיזה סעיף את?

אני מפנה לסעיף 7 לחוק. תיקנו אותו במסגרת סעיף 3 להצעת החוק, ועכשיו הוועדה מבקשת תיקון נוסף. סעיף קטן (ג) אומר שהסכום, התקציב של הקרן לסיוע נוסף יגדל בכל שנה, וככל שהיא ניצלה מעל 85%, מועברת לה היתרה הזאת לשנה שלאחר מכן. הוועדה בדיון שקדם לקריאת הצעת החוק ביקשה שיהיה כתוב שהיתרה תועבר עד ליום 31 למאי או אפריל בכל שנה, כדי שלא ייווצר מצב שזה יועבר בסוף השנה, ולכן אנחנו מבקשים להוסיף את זה פה בתוך סעיף קטן (ג) שהיתרה שלא נוצלה, תועבר עד ליום כך וכך ותתווסף לסיוע.

סוף מרץ.

אני מבקשת לבצע התייעצות אצלנו לגבי נושא חדש עם לשכת השר. להבנתנו זה שינוי של נוהלי העברת העודפים הכלליים של האוצר, ואני צריכה לבדוק לגבי נושא חדש עם לשכת השר.

האוצר לא יוכל לשתות יותר את התקציבים של חיילים משוחררים.

היות שזו הצעה שלי, ואני החתום על זה, נאמר לנו פה על-ידי מנהלי הקרן שכאשר זה עובר בדקה ה-90, אין שום אפשרות לנצל את זה, ואמרתם, ובצדק והתגאיתם בזה, שהשנה העברתם כבר עכשיו, בפסח – העברתם את היתרה, זה רק שיפר את התפקוד. לכן אני אומר, לא לתת לרצון הטוב של כל אחד מאתנו אלא לפי חוק, שההעברה תיעשה במהלך, אפילו אני מוכן להגיד במהלך הטרימסטר השני של השנה, וזהו.

ברבעון השני של השנה.

זו עברית טובה יותר.

כפי שאמרתי - - -

למה לא ברבעון הראשון?

הראשון. חברים, מה שאני לא עושה בהתחלה, לא יוצא.

אני מכיר את המערכות, עד שמתחילים - - -

ברבעון הראשון הם לא יצליחו.

שילמדו לעבוד בצורה יותר יעילה. ברצינות, אנחנו לא צריכים לתת להם את מרחב המסמוס הזה.

זה סימן שאת לא מכירה את המערכת, המערכת הקיימת. אי-אפשר להקפיץ אותה ככה.

תסלח לי, אדוני היושב-ראש, העברת עודפים של 30 מיליארד שקלים לא מהווים דוגמה לשום יעילות במערכת הזאת.

אני הצעתי.

חסכתי הערות מהאמירות על שר האוצר קודם. במקרה הזה אין שום סיבה שבעולם שהכסף לא ייכנס ככסף בתוך תקציב המדינה כבר בבסיס. אם הם נורא מתעקשים לא להכניס את זה בבסיס, זה לא רק הזוי, זה גם בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, אבל זה כבר נושא אחר שגם נידון עכשיו בבית המשפט העליון.

אם הם לא מכניסים את זה כך, שלפחות יכניסו את זה ברבעון הראשון, ואין שום סיבה לתת להם עוד אפשרויות למסמס את זה. גם ההתייחסות עכשיו של נציגות האוצר, כאילו מדובר בתקציב תוספתי, בדיוק מהווה דוגמה לדברים שאמרנו כאן קודם. זה שהאוצר מתייחס לזה ככסף תוספתי זה לא תוספתי. זה כסף שכבר הובטח והיה צריך להשתמש בו.

כפי שציינתי, אנחנו רוצים לבדוק אפשרות לנושא חדש, אני צריכה להתייעץ עם לשכת השר. להבנתנו זה שינוי של נוהל העברת העודפים, כפי שנעשה בכל המדינה. אני מבקשת לא להצביע.

הבקשה שלנו זה ברבעון השני של השנה שהעודפים יועברו. אם הם יועברו לפני כן, עוד יותר נשמח.

נברך על זה.

אני רוצה שיהיה לכם את כל המידע. להיערך לקורסים, לגייס מתוך הצבא או להיערך לזה לוקח לנו 8-6 חודשים, כך זה עם הצבא. צריך לבוא קודם, לפנות, לעשות להם כנסים ולעודד אותם להיכנס לתוך זה, כדי שאחר-כך תהיה לי הוצאה. אם רק בסוף יוני אני אקבל את זה, אני אהיה ערוכה בינואר העוקב והפסדתי את הכסף הזה. חבל לי שזה יקרה.

את יודעת כמה עודפים נשארו לך, את יכולה להיערך בהתאם.

אני לא יכולה להתחייב למוסד להכשרה מקצועית אם אין לי כסף בתקציב. זו עבירה על התקציב. אי-אפשר להוציא הזמנה, אני מוציאה הזמנות לדברים האלה, לכן בואו תעזרו לי.

אני אחזור בי ואני אצטרף לבקשה של סתיו ונבקש שזה יעבור ברבעון הראשון של השנה.

תיקון סעיף 7א

4.

בסעיף 7א(ג) לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה "השר הממונה על ענייני שירות אזרחי-לאומי" יבוא:

""השר הממונה על ענייני שירות אזרחי-לאומי" – השר שהממשלה הסמיכה אותו לבצע את חוק שירות לאומי-אזרחי.";

שוב, גם פה נעשה את ההתאמות הנדרשות לפי התיקון האחרון.

(2) בסעיף קטן (ג) –

(א) בפסקה (5), הסיפה החל במילים "והגבלת התקופה" – תימחק;

(ב) פסקה (6) – בטלה.

פה למעשה זה הסעיף שעוסק בקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה. היתה הסמכה היום בתקנות להגביל את התקופה למימוש הכסף ללימודים, וגם היתה הסמכה לקבוע נסיבות ותנאים שבהם מי שקיבל את המענק ולא השלים את הלימודים בתוך תקופה יצטרך להשיב את הכסף. כמו שנאמר, מדובר היה במשהו מאוד קשה ליישום, ולכן הוחלט למחוק את שתי ההסמכות האלה, כך שאי-אפשר יהיה לקבוע החזרה של הכסף אם הלימודים לא הסתיימו.

מה שכן, לפי מה שמוצג פה בדברי ההסבר, הכוונה היא שחצי מהסכום יועבר בשנה א', חצי מהסכום יועבר בשנה ב', כך שכן תהיה איזה שליטה לפחות על תקופה מסוימת של הלימודים. זו היתה הבקשה. זה יידרש בתיקון של תקנות שיובא בהמשך, אבל כרגע בחוק אנחנו עושים את התיקון של ההסמכה בהתאמה.

אפשר יהיה ליישם בלי לקבל את התקנה?

בלי התקנות אי-אפשר יהיה ליישם את העניין של התשלום של ה-50%-50%. צריך את תיקון התקנות.

מה עושים היום? אי-אפשר לעכב ילדים מלהירשם.

משלמים להם היום לשנה הראשונה.

למה לא להשאיר את זה ככה?

משלמים להם על השנה הראשונה.

איזו סיבה יש שלא להשאיר את זה ככה שמקבלים בשנה ראשונה?

אם הוא הפסיק בשנה אחת, עד עכשיו הוא היה צריך להחזיר את הכסף.

מה הוא יעשה? אם הוא הפסיק?

אם הוא הפסיק, לא משלמים לו. החליטו לעזור לבן-אדם בשביל ללמוד. אם הוא התחיל שנה, שילמו לו חצי בשנה הראשונה, המשיך ללמוד, ישלמו לו גם בשנה השנייה. בחוק כתוב שאם הוא לא סיים שלוש שנים, הוא צריך להחזיר את כל הכסף - - -

אנחנו נתקן את הסעיף הזה.

לא צריך להחזיר.

מה ההצעה שאתם מציעים, שבשנה השנייה זה יינתן? זאת הכוונה?

השאלה היא למה שזה לא יעבור בראשונה.

המטרה היא לייצר תמריץ. כל המחשבה שעומדת מאחורי חקיקה כלכלית היא מחשבה תמריצית. אנחנו מקצים סכום כסף X לטובת חייל, לעודד אותו ללמוד. אנחנו רוצים לא רק שהוא יתחיל ללמוד, אנחנו רוצים שהוא ידבק בלימודיו וישלים אותם.

אתה יודע מה האחוז של הסטודנטים שמפסיקים בשנה הראשונה? אתה רוצה מהם יותר אחוזים?

אדוני היושב-ראש, אני מסביר את השינוי, מה קרה פה באופן מהותי. המחשבה היא לייצר תמריץ, ולגרום לחייל המשוחרר לא רק להתחיל ללמוד, אלא לדבוק בלימודיו ולהשלים אותם. התמריץ שהיה עד עכשיו, היה תמריץ שאמר: ניתן לך את הכסף, אבל אם לא השלמת את הלימודים, אני אבקש אותו חזרה, ורצו לתמרץ אותו באמצעות מקל לדבוק בלימודיו. אנחנו מבינים שזה, א', לא יעיל, ב', לא הוגן, ולכן המחשבה היא שנבנה את התמריץ בצורה אחרת. נגיד לו שאנחנו נותנים לו חצי מהכסף בתחילת שנה א', כדי שתתחיל ללמוד, וכדי לתמרץ אותך לדבוק בלימודיך ולהמשיך, ניתן לך עוד - - -

חצי כסף על מה? על כל התואר?

על שכר הלימוד של אותה שנה.

של אותה שנה או על שלוש השנים?

לא. זה 50%, 50%, 50%.

פר שנה.

אני לא משלמת לו בתחילת השנה. חשוב לעדכן את חברי הכנסת שידעו בדיוק. הרי הוא לוקח את זה מהפיקדון, ובתום הסמסטר הוא מגיש את האישור, גם לאוניברסיטה שהוא למד, ואז הוא מקבל את זה ישירות לפיקדון, וכך אנחנו סוגרים אתו את המעגל.

50%.

50%, 50%, 50%.

איך 50%, 50%, 50%? זה כבר 150%.

לשנת לימוד.

בשנה הראשונה אתה נותן לו 50%, בשנה השנייה ובשנה השלישית. אנחנו נותנים את זה על הסמסטר הראשון.

בלבלת אותנו.

רגע-רגע. יש כמה הטבות. אתם מדברים על 7א. יש שלושה סוגי הטבות. הטבה אחת זה אלה שלומדים בפריפריה. לומדים בפריפריה, לא משנה מאיפה הם הגיעו בארץ, הם מקבלים פעם אחת, הם מקבלים 100%, זאת אומרת, 10,000 שקל. זאת ההטבה שלהם. יש עוד שתי הטבות שמיועדות לבני פריפריה עם מכינה או בלי מכינה. אלה שהם בני פריפריה עם מכינה, הם מקבלים 50%, 50%, 50%, זאת אומרת 15,000 שקל. חשוב להבין את ההבחנה בין שני הסוגים.

למה הם לא מקבלים את ה-100%?

אלה מתומרצים יותר. מי שהוא גם מהפריפריה וגם עשה מכינה, החוק נותן לו יותר.

היא שואלת למה 50% ולא 100%.

זה קיים היום.

זה החוק.

אנחנו עובדים עכשיו על החוק, אנחנו יכולים לשנות את זה.

הרציונל בפריסת ההטבה זה - - -

היא שואלת למה לא 100%.

אפשר לדעת מה העיקרון?

מי שלומד היום בפריפריה, בלי קשר אם הוא בן פריפריה או לא, הוא מקבל 100%.

שנה אחת. 10,000 שקל.

שנה אחת וזהו?

כן.

מי שהוא מהפריפריה אבל לומד במרכז הארץ מקבל 50%?

50%, 50%, 50%, שלוש שנים. הוא קיבל 5,000 שקל יותר.

15,000 שקל ללימודי אוניברסיטה.

נותנים אותם בשלוש שנים.

בהנחה שהוא עשה מכינה קדם אקדמית. הוא לא עשה מכינה – לא.

למה זה קשור אם הוא עשה מכינה או לא?

הם ככה התנו את זה. הם התנו שהוא יעשה מכינה.

כן, אבל למה?

אלה שקשה להם, שהם לא יכולים לקפוץ ישירות - - -

אני רוצה להסביר בהקשר אחר של לימודים שאנחנו עשינו את זה גם במינהל הסטודנטים. לפעמים כשמישהו נכנס בקלות, והוא לא יודע איך להתמודד עם הלימודים האקדמיים, הוא פורש אחרי שנה או אחרי שנתיים, ואז הרבה מהכסף הזה הלך לפח, כי שילמו לו על שנתיים והוא לא סיים, או שהוא פרש אחרי שנה. זה מה שקורה. מכינה קדם אקדמית באופן סטטיסטי מצליחה הרבה יותר לעזור לך לסיים את התואר. אתה מגיע הרבה יותר מוכן ללימודים, ואז הכסף שמשולם, משולם באמת לתואר. אם בסוף נגיד "אתם לא צריכים מכינה", ונראה אחוזים הרבה יותר גבוהים של אנשים שפורשים אחרי שנה, לקחנו כסף וזרקנו אותו לפח.

כל זה נכון, אבל זה לא נכנס לעובדה - - -

זה אומר שדווקא אלה שהיו זקוקים למכינה, אתה משאיר אותם בשנה השלישית ללא סבסוד.

50%.

אמרתם שלא.

הוא הסביר לך שיש שלושה מסלולים.

רגע. אני רוצה לעשות סדר. יש שלושה מסלולים. המסלול שהוא הגדול ביותר זה אלה שלומדים בפריפריה, הם מקבלים 100%, כלומר 10,000 שקל, לשנה אחת. 10,000 שקל וזהו. בואו נבין מה התיקון.

סליחה, תן לנו. שנה אחת שיכולה להיות, מכינה או לא מכינה.

לא, המכינה זה לא קשור, כי את המכינה הקרן מממנת מהקרן לסיוע נוסף לכל מי שזכאי סוציו-אקונומית.

שנה ראשונה למידה בפריפריה – מקבל 10,000 שקל. שנה שנייה, מה הוא מקבל?

כלום.

ביקשנו בתזכיר לבטל את הגזירה הזאת שאנחנו צריכים לרדוף אחריהם שיחזירו את הכסף אם הם לא סיימו את התואר בתוך חמש שנים. בא האוצר וביחד גיבשנו – עוד אין לנו את כל הפרטים – שמצד אחד מבטלים את הגזירה הזאת, ומצד שני, כדי לתמרץ אותו בכל זאת לסיים את התואר, את ה-100% האלה, את 10,000 השקלים האלה נחלק בשתי פעימות כלשהן.

בכל שנה 5,000 שקל.

עוד לא סגרנו את זה סופית, אבל זה בגדול.

האוצר גם דיבר על לתת את זה בשנה הראשונה והשנה השלישית.

לא, לא, לא.

שנה ראשונה ושנייה. הם יגיעו לשלישית, כבר לא יהיה להם ממילא.

בכל מקרה התיקון הזה יהיה בתקנות.

חבר'ה, המסקנה שלחייל משוחרר יש מלגת לימוד של 10,000 שקל בסך-הכול.

רק בפריפריה.

אם הוא לומד בפריפריה.

אם הוא לא לומד?

אם לא, הוא לא יכול לקבל.

שום דבר.

הוא יכול להיות גם בן הפריפריה וגם לא בן הפריפריה, אבל הוא חייב ללמוד בפריפריה.

אז מה זה כל הפרסום שיש ברדיו: תבוא תלמד אצלנו, חייל משוחרר.

שנה ראשונה חינם.

אם אתה מכללה בפריפריה, אתה אומר לו: תבוא תלמד אצלנו, תקבל שנה ראשונה חינם.

זה אומר שחייל משוחרר. אני עכשיו אקס סטודנט במינהל הסטודנטים, תפסו אותי באיזה טקס שם, אני מקבל שלוש שנים מלגה כעולה חדש וחייל משוחרר מקבל שנה אחת?

עולה חדש מקבל מלא?

- - - מקבל מענק - - -

מה שציינה חברת הכנסת ענת ברקו, צריך להשוות אולי.

הפיקדון בא לכסות על חוסר מלגות בלימודים.

יש פה רכיבים שונים. ברשות, אדוני, נעשה רגע סדר. יש מענק, המענק הוא כסף מזומן כשהחייל משתחרר מהצבא, הוא מקבל סכום כסף, אני לא יודע כמה זה יוצא היום, תלוי כמובן באורך השירות ובסוג השירות.

בערך 19,000 שקל, כאשר זה חייל משוחרר קרבי שעשה 36 חודשים.

זה סדר הגודל. נותנים לו 19,000 שקל, אומרים לו: קח, סע לך לטיול בהודו, בדרום אמריקה, איפה שאתה רוצה, או שתעשה עם זה מה שאתה רוצה. זה שלך, כסף מזומן פתוח. זה המענק.

הרכיב השני זה הפיקדון. הפיקדון זה חשבון חיסכון רשום על שמו של החייל, שסכום הכסף בו הוא בערך 30,000 - - -

29,000 כאשר זה לוחם.

בכסף הזה למשך חמש שנים אומרים לו שזה צבוע לאחת המטרות המנויות בחוק: רכישת דירה, רכישת השכלה, רישיון נהיגה, נישואים ובנייה. אולי אני מפספס משהו.

פתיחת עסק.

בחמש שנים אתה יכול להשתמש רק לאחת מהמטרות המנויות בחוק. כעבור חמש שנים, הכסף משתחרר לך, תיכף נגיע לסעיפים האלה. מעבר לשני הרכיבים האלה, החוק מציב שני רכיבים נוספים: האחד, זה הקרן לסיוע נוסף, זה סעיף 7, והוא מדבר על מכינה קדם-אקדמית, דמי קיום ולימודים במוסד להכשרה מקצועית.

זה תוספתי לפיקדון. זה לא קשור.

נכון. זה ללא קשר. לכסף הזה יש 80 מיליון שקלים צבועים, שמתגלגלים ומוצמדים, לכן מדברים פה על 100 מיליון שקלים פלוס הכסף המתגלגל משנה לשנה, מהעודפים שלא נוצלו, שגם בזה אנחנו מבקשים לפתור את הבעיה מהעודפים שלא נוצלו מהפיקדון, שזה הרכיב השני. הרכיב הנוסף, הרביעי במספר – היה לנו מענק, פיקדון, סיוע נוסף – זה סעיף 7א, שמדבר על עידוד השכלה גבוהה, שזה סכום כסף אקסטרה, שניתן בעבור לימודים בפריפריה. זה עוד 10,000 שקלים. 10,000 השקלים האלה - - -

רק למי שהולך ללמוד בפריפריה.

זה מסלול אחד, ובמכללות, לא באוניברסיטאות.

הרכיב הזה הוא רכיב תמריצי, הרעיון בא לתמרץ את התלמידים להתחיל ללמוד ולדבוק בלימודיהם. עד היום זה ניתן בצורה מסוימת, כשהתמריץ השלילי היה מקל, ראינו שהוא לא עובד, לכן אנחנו מבקשים לתקן את זה, לבנות את זה בצורת שני גזרים. במקום שיהיה גזר אחד גדול ומקל בסוף, יהיו שני גזרים קטנים.

חוץ משכר הלימוד, יש צדדים נוספים לתמריץ הזה?

החזרתי את הדקות של האיחור, אבל יש עוד ועדה.

אנחנו מבקשים להפסיק פה ולהתכנס ביום שני בבוקר, 29 בחודש, מ-09:30 עד 11:30. הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:41.