הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 510

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"א בסיון התשע"ז (05 ביוני 2017), שעה 12:30

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016 (מ/1085)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

תמר זנדברג

דרור גנון - סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת מח' כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברוניסלבה חירמן - מנהלת תחום כלכלת תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אוהד מעודי - מרכז בכיר, מח' ביטוח שוק ההון, משרד האוצר

רפ"ק סימונה זילבר - ראש תחום יעוץ וחקיקה אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דנה ימינחה - מ"מ יועמ"ש אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

פקד אורטל בלילטי - עוזר יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים

דרור וגשל - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ורד אורן - מנהלת תקשורת וקשרי חוץ, מכון התקנים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

יהודה בר אור - יו"ר, ארגוני המוניות

שי דיין - מנכ"ל, ארגוני המוניות

מצליח שבתאי - יו"ר המוניות בירושלים

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

מוני שלמה בר - יו"ר, ארגון להשכרת רכב וליסינג, בעלים חב' באדג'ט

דידי רוזנפלד - מנכ"ל, שלמה סיקסט

טל שרם - יועץ משפטי, שלמה סיקסט

שמואל גרבי - מנכ"ל חב' מוניטקס - מונים למוניות

יהושע מזרחי - מנכ"ל חב' אלקטרוניקס - R.M - קופונית

אריאל מונין - נציג, לשכת סוכני הביטוח

יורם סקיאן - נציג, לשכת סוכני הביטוח

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב, איגוד השמאים

אורי גורביץ - יו"ר ועדה מקצועית ארצית רכב, איגוד השמאים

אביב בן אברהם - מזכיר ועד ענף רכב, איגוד השמאים

רפי ונציה - חבר ועד ענף רכב, איגוד השמאים

שוקי שדה - איגוד חברות ההסעה

יער אמיר - מנהל פורום התחבורה הציבורית

ענת אלון - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים, לשכת סוכני ביטוח בישראל

יעל גויסקי אבס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את איגוד המוסכים, לשכת סוכני ביטוח בישראל

רחל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מכון התקנים הישראלי

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את קבוצת שלמה SIXT

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית

איתי עצמון

לאה ורון

מוריה אביגד

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016 (מ/1085)

שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, יועץ משפטי, רשמת פרלמנטרית, דוברת, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-יומנו הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016, הצעת חוק ממשלתית. מי מציג אותה?

אני.

בבקשה.

תודה, אדוני. הצעת החוק כולה היא פועל יוצא של המהלך הרוחבי המשותף לממשלה ולכנסת להחליף הסדרים שקבועים בצווי פיקוח, לפי חוק פיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 – חוק שתוקפו מותנה בשעת חירום – להעביר אותם לחקיקה שאיננה תלויה בשעת חירום. ולא רק זאת, אלא גם מדובר בהסדרת עיסוקים בלי הסמכה מפורשת בחוק – כלומר, שלא עומדת בסטנדרטים של חוק יסוד: חופש העיסוק – להעביר את הסדרת העיסוקים לחקיקה מסודרת.

הפרק הראשון – עניינו הסדר חדש לעניין מונים למוניות והאישור שלהם, אישור המתקינים, השירותים שחובה לתת וסמכויות המפקח על התעבורה בהקשר למתקינים האלה. היום יש צו, שאפילו גם בו כמעט אין תוכן, הוא אומר: נותן שירות מוסמך, או מתקין מוסמך, כשגם שם לא כתוב מה, ובעצם העיסוק הזה מוסדר כולו בנהלים. אנחנו עוברים כאן פאזה משמעותית מאוד להסדרה בחקיקה ראשית לקבוע אמות מידה וחובות.

הנושא השני שאנחנו מבקשים להחליף הוא הסדרת רכב, שהוא גם כן פרק בצו פיקוח לפי חוק הפיקוח מתשי"ח. כאן אנחנו מציעים רישום מינימלי שיתבטא בבקרה חד פעמית בנקודת הכניסה לעיסוק על עמידה בתנאים מסוימים, כאשר אנחנו רואים את התנאים האלה כתנאים צרכניים בעיקרם, ולכן הם תנאים שונים לעניין ענף הליסינג לעומת ההשכרה הפרטית לטווח קצר, לאור העובדה שפערי הכוחות בין המשכיר לשוכר הם שונים לחלוטין בין שני סוגי ההשכרה הזאת.

הפרק השלישי בהצעת החוק הוא פרק של סמכויות פיקוח. חוק הפיקוח כולל סמכויות פיקוח ואכיפה מקיפות, רחבות ואף דרקוניות. יש דברים שהיום לא היינו מעלים על הדעת. כתוב שם, למשל, שאין זכות שתיקה למשל בחוק הפיקוח. ברגע שאנחנו מבטלים את הצווים לא תהיה למאסדר סמכות פיקוח כלפי העוסקים. לכן אנחנו מציעים לפתוח פרק חדש בפקודת התעבורה ובו להוסיף את הפרק של סמכויות פיקוח, ולא רק לעניין שני הצווים האלה אלא גם באותה הזדמנות באופן כללי ורוחבי לעניין עיסוקים אחרים המוסדרים לפי פקודת התעבורה.

אגב, שניים מהם – נושא של מוניות ואוטובוסים – היו מפוקחים לפי חוק פיקוח על מצרכים ושירותים כאשר היה צו פיקוח. הצו הזה בוטל ב-2012 ולמעשה נותרנו – הוא לא אמר כלום מבחינה מהותית, מבחינת הדרישות מעבר למה שכתוב בפקודה ובתקנות, אבל עצם הביטול שלו הותיר אותנו חסרי סמכויות פיקוח על העיסוק הזה. חוץ מהם, זה יאפשר גם פיקוח על עיסוקים של מורי נהיגה וקציני בטיחות בתעבורה, שהם עיסוקים שגם הם מוסדרים לפי פקודת התעבורה, ושיהיה למאסדר את סמכות הפיקוח – לא סמכויות אכיפה, סמכויות אכיפה יישארו במישור הדין הפלילי ברגיל.

אוקיי. את יכולה להגיד בקצרה את נקודות המחלוקת, אם מתקיימות?

בתוך הממשלה אין נקודות מחלוקות.

אף פעם לא היה.

כבר אין.

זה מסמן את ביאת המשיח.

החוק הזה היה בעבודה בתוך הממשלה שנים.

עזבי ממשלה, אני מתכוון מול הגורמים האחרים. כוונתי: האם מדובר במחלוקות קשות, משמעותיות, או כמו תמיד, שכל אחד רוצה לשפר עמדות? זה שני דברים שונים לחלוטין.

מבחינת מתקיני המונים, יש כאן שינוי משמעותי. זה מכניס אותם למשטור הרבה יותר רחב, זה מטיל עליהם הרבה יותר מגבלות ואני מניחה שנשמע מכיוונם התנגדויות לפרטים כאלה ואחרים. שמענו, קיבלנו מהם הערות, שקלנו אותן. בנושא של השכרת רכב, הנושא העיקרי שהיה שנוי במחלוקת – לבד מהעובדה שהיתה טענה שלא צריך בכלל רישוי לנושא הזה, שזו היתה עמדה שלא יכולנו לקבל - - -

רישוי למה?

שזה לא יצטרך להיות עיסוק טעון הסדרה בכלל. בהשכרת רכב היתה טענה שהעיסוק הזה לא טעון הסדרה בכלל. אנחנו חשבנו שהגנה על הצרכן מחייבת הסדרה מסוימת. בתוך פרטי ההסדרה, מרגע שהסכמנו עליה, הנושא העיקרי ששנוי במחלוקת הוא הנושא שאנחנו מבקשים להטיל פה חובת ביטוח. כאן אנחנו לא מדברים על ביטוח חובה, ביטוח נזקי גוף, אלא ביטוח נזקי רכוש.

ביטוח למי?

לחייב את חברות ההשכרה לרכוש בחברת ביטוח ביטוח לכלי הרכב שהן משכירות, ביטוח צד ג', ביטוח רכוש.

מה שאין היום.

מה שאין, הרי זה לא ביטוח חובה. אתה, אני ורוב הציבור רוכשים את הביטוח הזה בחברות ביטוח כי ההשערה שלנו היא שזה כלכלית משתלם לנו. חברות ההשכרה סבורות, ברובן או בחלקן, שזה לא משתלם והן מבטחות ביטוח עצמי. אדוני לא היה פה בדיון על ביטוח החובה והמדינה כמבטח עצמי בהקשר של ביטוח החובה בישיבה הקודמת של הוועדה הבוקר - - -

מה המדינה אמרה – שהיא לא רוצה לבטח, נכון?

כן, אבל המדינה מתנהלת באמצעות חברת ביטוח פנימית.

לא משנה, תיארתי לעצמי, זה היה ניחוש.

אבל כאן אנחנו מדברים על השכרת רכב.

תמיד לאחרים.

אנחנו רוצים לחייב את חברות הביטוח לרכוש ביטוח ממבטח כיוון שהמצב הנוכחי – שבו אין להם ביטוח והכיסוי הביטוחי הוא מכיסן – מעורר תלונות וטענות ציבור בהיקפים אדירים, אדירים, באלפים. יש שני סוגים: סוג אחד הוא נפגעים מרכבי השכרה, צד ג', שגם אם חברת הליסינג איננה כופרת באחריות הנהג שנהג ברכב הליסינג היא לא כפופה לחוק חוזה ביטוח, אין עליה חובה לשלם תוך 30 יום ולא תוך 60, ולא תוך 90 ולא תוך 200.

אם תשלם בכלל.

בדידי הווי עובדה, קרה גם לי. זה סוג אחד של תלונות.

לפי מה שאת אומרת, אם לקחתי רכב בליסינג, היה אירוע ופגעתי במישהו חס וחלילה – האם הביטוח האישי שלי איננו נותן לאיש הזה - - -?

אין ביטוח. אתה כשוכר תשלם לחברת הביטוח אבל עד שהנפגע יקבל את הכסף ייקח הרבה מאוד זמן.

גם כאן יש בעיה כי ההשתתפות העצמית שלך נקבעת על ידי חברות ההשכרה ויכולה להגיע לאלפי שקלים.

לא נכון.

לא נכון, יש נוהל מוסדר.

הלוואי והיינו מקבלים תשובות כאלה מהירות מהביטוח.

מאיפה המצאת את זה?

זה ממש לא נכון.

חבר'ה, עוד לא התחלנו, עוד לא נכנסנו, עוד לא הסתכלנו איזו חברה, עם איזה שלט – מה אתם קופצים? בבקשה, הלאה.

זה סוג אחד של תלונות – שנפגעים מרכב ליסינג, לא רכב הליסינג. הרכב הפרטי שלי, שנהג רכב ליסינג פגע בו בעודו חונה – האחריות ללא ספק של נוהג ברכב הליסינג – לך תרדוף אחריהם לקבל את הכסף כי אין מי שיפקח עליהם, אין חוק שאומר מתי הם צריכים לשלם. כשיש חברת ביטוח כתוב 30 יום.

והם מאוד מקפידים לשמור על החוק.

מי מקפיד?

החוק הזה לא חל עליהם, הם לא צריכים לשמור. אין להם על מה לשמור.

אני אומר את זה בציניות, אם הפרוטוקול לא הבין. אם אתם לא הבנתם אז חס וחלילה גם הפרוטוקול לא הבין – כוונתי היתה שהם כל כך מקפידים ושומרים שהם לא ישלמו אף פעם.

לי פעם לקח ארבעה חודשים.

יפה, יצא לך טוב.

וגם זה כי, מה לעשות, מישהו מחברת ליסינג הגיע אלי לישיבה במשרד, סיפרתי לו את הסיפור העצוב. יש גם את הנושא של שוכרי הרכב, שלא ברור להם בדיוק מה התנאים ויש אינספור תלונות כאשר הם שגורמים נזק, נגרם נזק לרכב השכור, מעמיסים עליהם עלויות קיצוניות שלא ברורות להם, הם לא ידעו אותן והן חורגות מהמקובל לגמרי בשוק.

חוה, אם אני מבין אותך נכון, חברות הליסינג כבר מתכוננות לעמוד על רגליים האחוריות?

שמעת כבר, הספקת כבר לשמוע הקדמה.

וחברות הביטוח הכינו את הארנק, פתחו את הקופות שייכנס הרבה כסף.

איזה חברות ליסינג פה?

"שלמה סיקסט".

אני מייצג את הענף כולו. אני יושב-ראש הארגון אבל אני גם בעלים של חברת "באדג'ט". שמעתי אותך בקשב רב בפגישת הנשיאות של איגוד לשכות המסחר.

אני עוד לא אמרתי שום דבר, אני ממש על תקן מקשיב. גם הדיון הזה הוא על תקן שכל אחד יאמר את דברו. לכן, גם מהניסיון, ביקשתי מחוה להציג את הדברים, פשוט כדי לעזור לכולנו להבין איפה נקודות המחלוקת ונקודות ההשקה וככל שנבין יותר את נקודות המחלוקת יהיה לנו יותר קל לקבל החלטות. חוה, בבקשה.

למעשה את ההצגה הכללית של החוק סיימתי.

אוקיי. תאמרו לי, בבקשה, חוה או מי משיודע כאן לומר ממשרד התחבורה בוודאי, כמה חברות מספקות מונים?

שתיים.

ויש תחרות קשה ביניהן?

כפי שיש כשיש דואופול – 70% פה, 30% שם.

למה? 50%-50%. זה לא נכון. הנה, יושבים פה שניהם, זה 50%-50%.

אני מוכן להגיב לזה, אם אפשר.

אני אאפשר לאדוני.

גם הוא וגם הוא – זה "מוניטקס" וזה "קופונית".

בבקשה.

אני הבעלים של חברת "מוניטקס", אחת מהיצרניות שנותנות את שירות המונים. 37 שנים אנחנו בענף, אנחנו פיתחנו את המונה הראשון בעולם שמספק חשבונית לנוסע, כמונה בשילוב קופה רושמת. אנחנו לא מתנגדים לשום דבר שכתוב פה, סדרו את הענף, זה בסדר גמור.

לגבי מה שקורה בשוק – א', אין חסם בפני אף חברה לפתח מונה, לעמוד בדרישות מכון תקנים, הוראות משרד התחבורה, מס הכנסה, הקמת תחנות שירות, התחייבות למלאים, ניהול מסוים ברמת דיווח למוסדות הממשלתיים, וואלה, כולם יכולים. אין איסור לשום חברה להיכנס לשוק הזה. היינו ארבע חברות בשלב מסוים של החיים של חברות המונים, "אלביט" הגדולה פרשה בזמנו, ב-1983, חברת "א.ב. אלקטרוניקה" פרשה מאוחר יותר ונותרו שתי חברות, אבל אף אחד לא מונע מעוד חברה להיכנס ומעוד חברה להיכנס. היו ניסיונות בעבר, אין לנו שום יד ורגל להיכנס ולצאת מהשוק הזה.

אדוני נראה לי קצת מתגונן, אני לא התכוונתי שאדוני יתגונן.

ממש לא, ההפך.

אם כבר אנחנו עוסקים במונים, בסך הכול ניסיתי שפשוט נקבל את התמונה.

מצוין, אני שמח להבהיר אותה.

איך החלוקה בשוק?

ההערכה שלי היא שהשוק מחולק פחות או יותר חצי-חצי. פחות או יותר. תחרות קיימת, הנהגים יודעים, הנהגים מנצלים את זה. מגיעה אלינו או לחברה השנייה מונית עם מוצר של החברה האחרת, מחליפים את המוצר ללא תשלום, יש תחרות. יש תחרות. התחרות קיימת. הנהגים יאמרו לכם. אם יש פה נהגים הם יאשרו את מה שאנחנו אומרים, הם יגידו.

אני מאשר את התחרות.

בבקשה.

אתה לא נותן הנחות, אין הנחות.

א', אני שמח שאתם חיים בהרמוניה. נקודת המוצא שלי היא אחרת, אנחנו נרחיב עליה בהמשך. ברגע שיש דואופול, נקודת המוצא היא, גם אם יודעים להסתדר – יכול להיות שכן, יכול להיות שלא – שאם היו עוד שתיים-שלוש חברות, התחרות היתה יותר נוחה לצרכן. יש הבדל גדול. אינני בקיא, אני לא יודע להגיד, אין לי מושג בזה.

היקף השוק, מספר המוניות - - -

נכון. לפעמים יש הבדל אם התחרות מתקיימת עם החברה המתחרה שלכם נניח מ-100 שקל, או שהתחרות היתה על כיסו של צרכן על 140 שקל, שזה שני עולמות שונים לחלוטין. לא סתם קוראים לזה דואופול. אני ארצה התייחסות שלכם, לתת לנו מה ההיקף, מה המחירים, כשאומרים תחרות האם הוא מקבל אצלו חמישה שקלים, 10 שקלים או 100 שקל, האם המחיר מפוקח או לא מפוקח – ושוב, אני אומר את זה ממקום שאין לי מושג. שי, בבקשה.

המחירים מפוקחים על ידי משרד התחבורה. נתנו להם מחיר רף, מקסימום, שהם יכולים לגבות עבור השירות - - -

אז על מה התחרות?

יש להם מחיר מקסימום, הם גובים הרבה פחות ממחיר המקסימום אבל המחיר הוא אחיד.

מה זה "אחיד"? אין מחיר אחיד.

כמה אתה גובה לשנה?

המחיר הוא על פי הקבוצה שבאה לרכוש. אם זו תחנת מוניות גדולה שמשלמת דמי שירות מרוכזים הם מקבלים הנחה מאוד משמעותית, אם זה נהג בודד אז הוא משלם את דמי השירות אבל הוא מקבל בונוס בצורה - - -

כמה עולה מונה?

אין מחיר למונה, רבותי.

בין לבין?

לא, אין מחיר.

אה, אתם לא גובים, אוקיי.

אין מחיר. נהג מקבל מונה, הוא משלם על השירות. אנחנו כמו "סודהסטרים" בגדול - - -

בכמה הוא קונה את המונה החדש? קניתי מונית חדשה, מספר חדש הגיע לשוק, כמה אני משלם על מונה חדש?

לא בהחלפה?

לא בהחלפה – חדש.

800 ש"ח.

יפה. 800 שקלים, לא כולל ההתקנה וכל מה שמסביב.

נכון.

יפה. אני בא לעשות שירות אצלך, אני נהג פרטי, כמה אני משלם לשנה עבור שירות, ביטוח שריפה וגניבה?

בסביבות 740 ש"ח.

760, אני אזכיר לך, אני משלם את הסכום הזה.

כולל מע"מ.

כולל מע"מ, לשנה.

זה כולל בפנים את כל התיקונים.

בינינו, אין תיקונים כמעט.

זו ברכה, זה מחמאות לנו.

המכשירים הם די עמידים, התקלות הן לפעמים כפתור פה ושם. אני אומר שנהג שרוצה - - -

יש לנו 23 עובדים.

שי, בסדר, גרמת לי להחכים. אני רוצה לדעת - - -

שתי החברות גובות את אותו מחיר.

תציין את החברה השנייה, שי.

החברה השנייה למשל, יש את המחיר שהוא אותו דבר לכולם אבל אם אנחנו באים כקבוצה, כמו שהוא אמר שתחנות באות, או כארגון, הוא מוכן לתת הנחה מסוימת לאותם נהגים שחברים.

משמעותית מאוד.

משמעותית. אבל מי שאין לו שום חברות בשום ארגון או בשום תחנה, אין לו שום הנחה.

הוא אומר את זה.

אני, כשנכנסתי חדש לשוק, שילמתי מחיר מלא במשך שנים רבות. שום הנחה, שום כלום, לא מכירים בך.

הוא אמר את זה, מר ג'רבי אישר את זה.

זה המחיר. אני נותן לך מתנה סט גלילים ודיו.

אני אומר למשרד התחבורה, הדבר היחיד שאני רוצה שתתנו לי לדיון הבא הוא האם יש חסמים שמונעים ממאן דהוא שרוצה להיכנס. זה המבחן. האם יש חסמים שמונעים כניסה של גורמים שירצו להיכנס, אם בכלל.

יש תקנים במכון תקנים ששם הכול רשום.

הבנתי, שי. תראה, ממה שאני מבין מכם, יש גם מחיר מקסימום - - -

אבל הם מוכרים ביותר נמוך.

ברור כשמש לאור הירח, לפחות זה המינימום. המדינה כן – אני לא יכול להגיד שלא, יש גם מחיר מקסימום, יש גם סוג של תחרות. הם לא שולחים מכתבים אנונימיים מלאים איומים - - -

לא, לא.

אם זה לא, הדבר היחיד שאני צריך לבדוק אותו הוא האם מתקיימים חסמים כאלה בשוק שלא משתלם להיכנס לעניין הזה. כי אין לי ספק שאם היתה עוד חברה או שתיים זה היה מגביר תחרות באופן מאוד משמעותי, באופן טבעי.

פשוט מאוד, המחירון שלהם נקבע על פי מספר המונים שקיימים בשוק והפריסה של השירות לאותם מונים.

בכל מקרה תתנו לי את ההתייחסות כמובן. כן, בבקשה.

אני לא אתייחס רק לתחרות – ברגע שיש יותר ממציע אחד אז גם המכשיר יהיה יותר משוכלל כי גם תהיה תחרות טכנולוגית, יביאו גם חידושים. אני לא אומר כרגע לגבי המצב הקיים אלא בכלל באופן כללי, תמיד זה מושך את הכול למעלה.

דרור, את זה אנחנו יודעים, השאלה שלי האם בכללים שאתם קבעתם יש משום חסימה לכניסת כוחות, את זה אני רוצה שתבדוק לי.

לא, אני לא חושב גם שזה מגביל אותם בנושא של תחרות, הכללים הם יותר הסדרתיים.

דרור, הדבר היחיד שאני רוצה לדעת הוא אם נניח יש חסמים שמונעים ממי שירצה להיכנס, כי אם כן, בדיוק מהמקום שאתה אומר, יכול שתהיה תחרות יותר גדולה, יכול להיות שיהיה אינסנטיב גם לחברות לשכלל את זה ואת השירות – למרות שהם אומרים שבסך הכול המכשירים מאוד אמינים. דרך אגב, איך זה בעולם?

בעולם יש הרבה סוגי מכשירים.

המחירים פחות או יותר דומים, או שיש פערים גדולים בינינו לבין העולם?

לא יודעים, אנחנו לא בדקנו את המחירים בעולם.

אני די בקיא, אם אתם רוצים.

בבקשה.

היינו גם יצואנים במשך מספר שנים – כבר לא, אבל היינו במשך 10 שנים יצואנים – אני אישית חייתי גם באירופה וארצות הברית לפתח את שוק המונים שלנו. אז יש באמת, כפי שדרור אמר, מגוון של התקשרויות, לדוגמה בניו יורק, ב-,yellow cabs בצהובות, לא ביתר סוגי התחבורה הציבורית, יצרן המונים, או המשווק של אותם מונים, יכול להחליט אם הוא מאפשר לאחרים לשווק את המונים שלו או שהוא בעצמו נותן שירות לאותם מונים. מחירים, יש שינוי קל ביחס למה שקורה בארץ. יש הסדרי שירות קבועים ואז הכול כלול, ויש כמובן לשלם פר תיקון. פר תיקון זה משהו שהוא גם דבר קיים במספר מקומות בעולם, הסדרי שירות זה מאוד פופולרי. אירופה יקרה משמעותית מישראל בנושא המונים, אני מדגיש – משמעותית. אגב, גם תעריפי המוניות, כלומר תעריף הנסיעה לנוסע, משמעותית, בעשרות אחוזים, גבוה יותר מאשר בישראל.

אבל גם שם יוקר המחיה הוא אחר.

לגמרי.

אתה לא יכול להשוות.

אני מסכים, זה בא משם, בהחלט כן. אגב, יש ערים מסוימות באירופה שיש תחרות, באותה עיר יש תחרות על תעריף המונה. הוא לא בפיקוח בצורה שזה נעשה בארץ. גם זה קיים. כלומר, תחנה שרוצה להעניק הנחה - - -

בסדר, כי אם היתה פה תחרות על הנוסע אז לא היה צריך פיקוח.

גם בארץ, באילת.

אילת זה פחות מע"מ.

יש הבדל אם אתה מזמין מהתחנה או אם אתה עוצר מונית בדרך.

זה גם בירושלים וגם בתל אביב.

את ההבדלים האלה יש כי משרד התחבורה לא יודע לאכוף את החוקים שלו, כי חייבים להפעיל מונה בכל נסיעה, גם באילת ובכל מקום, ולצערי פה לא אוכפים את החוקים. על זה אני רוצה לדבר, אדוני.

תכף אני אאפשר לך.

משרד התחבורה קבע תקנות - - -

שי, שי.

לדעתי יש חסמים במכון התקנים - - -

אתה לא ברשות דיבור.

תרשה לי.

לא, סיימת.

אבל אני רוצה להגיד לך על החסמים.

כבר לא, אני סיימתי, חבר'ה, הבנתי, הלאה. התייחסויות עכשיו, כל אחד מהמקום שלו לגבי כל אחת משלוש הנקודות שהוצגו. יהודה בר אור, בבקשה.

אני אתייחס בשתי מילים לגבי חברות המונים. אנחנו מקבלים מהן שירות טוב, יש תחרות ביניהן, יש העברות אחת לשנייה. כמובן, שאם עוד היו רוצים להיכנס היו יכולים להיכנס. בזמנו, ב-2004-2003, ניסינו להכניס חברת מונים שלישית ונתקלנו בהרבה בעיות. אז באמת היו בעיות, היום כבר אין בעיות וכל אחד יכול להיכנס, זה לגבי המונים.

בסך הכול אתה אומר שנהגי המוניות מרוצים ממערכת היחסים שמתקיימת בין חברות המונים לנהגי המוניות?

בהחלט, כן.

כולל המחירים, כולל הכול?

המחירים הם בסדר. יש מקום כל פעם להנחות והם עושים את זה. הם באמת הולכים לקראת הנהגים כי הם יודעים שהם חיים מנהג המונית והם חיים את היומיום של נהג המונית, ואם הוא לא יעשה הנחה אז אנחנו נעשה לו מספיק צרות שיהיה כדאי לו לעשות הנחה, אני אומר את זה בצורה ברורה.

אבל מה, אני רוצה לומר לך, אדוני, יש פה בעיה אחרת. אני קורא פה בהסבר הכללי שחובה להפעיל את המונה לכל מקום, אין שיקול דעת לנהג המונית, אין כלום. אני, כמו שאתה יודע וקראת, וכולם קראו פה, קיבלתי על הראש למה אמרתי בצורה ברורה שצריכים לנסוע על פי החוק ורק להפעיל מונה, וגם הנחה דרך המונה או דרך המחירון במונה. מישהו החליט שעשיתי פה עבירה גדולה מאוד, קיבלתי על הראש והוזמנתי לחקירות, שאלוהים ישמור אותי איך אני אצא מכול העניין.

אבל יש חוק. במקום שמשרד התחבורה, שבכל מקום צריך להבהיר את החוקים – הוא יושב מולי – אפילו לא יצא באמירה אחת ואמר מה החוק אומר. כי אם משרד התחבורה היה אומר שמותר לו להגיד 86 שקל בלי להפעיל מונה ובלי כלום – וכך זה נעשה גם באילת, כמו שאמר ידידנו מארגון נהגי המוניות פה, באילת יש אפשרות לנהג המונית להגיד: 10 שקל, במקום 10.80 שמתחיל המונה, אני מדבר אתך לפני ההפחתה, אז כבר הוא עשה פה עבירה כי הוא נתן לו הוראה 10 שקלים והוא לא אמר לו: תפעיל את המונה ובסוף הנסיעה תעשה לו את ההנחה, את 80 האגורות האלה, דרך המונה.

כאן נהפך העניין הזה של המונה, שהם רוצים אחריות עליו, כביכול עכשיו הם רוצים לסדר את החוקים בו – איזה חוקים הם רוצים לסדר, כשהם לא יודעים בעצמם איך לפרש את החוקים שלהם ונותנים לכל ענף המוניות, ל-32,000 בלי משפחות, לא יודעים להסביר להם מה מותר ומה אסור? אני על זה אומר, כבוד היושב-ראש, אני מתכוון גם לפנות לשר התחבורה ולדבר אתו על העניין הזה. פה נעשה עוול ל-32,000 בעלי משפחות, שניסו לקבוע להם מחיר מופחת ב-31% ורצו לקבוע להם מחיר קבוע ולא עברו דרך המונה ודרך המחירון. זה אחד.

שניים, אנחנו אמרנו שאסור לקחת לנו את האחוזים שהורידו לנו כבר, הם הקימו ועדה שהיתה אמורה לסיים, על פי הפרוטוקול של המנכ"לית של משרד התחבורה, טרנר – היא כתבה בצורה ברורה, יש לי את הפרוטוקול – עד סוף מרס, היתה צריכה להיות החלטה אחרי שהוועדה סיימה. אנחנו נמצאים היום בתחילת יוני ועדיין אין פרסום של תוצאות. האם הם מחביאים את התוצאות כי הם יודעים שהם טעו כשהם הורידו לנו 11%? שוב פעם פגעו בנהגי המוניות כשאני הגנתי עליהם בכל מקום ובשביל זה אמרו לי שאני לא בסדר, למה אמרתי לנהגי המוניות לנסוע רק על פי החוק. אדוני, אתה פה, הוועדה הזאת, וכולם פה, צריכים להבין שמדברים על חוק ולא מיישמים אותו והגיע הזמן שיעשו את החוק וגם יישמו אותו. תודה.

תודה, אדוני. מישהו מכם יכול להתייחס לדברים שנאמרו כאן על ידי יהודה?

אחד, אני רוצה לחדד שאין פיקוח על מחיר המכירה של מונה, מונה חדש. מבחינתנו’ אין פיקוח בכלל. אנחנו מפקחים רק על דמי האחזקה של מונים למניות כי אנחנו מחייבים את נהג המונית - - -

זאת אומרת, מה שאמר כאן מר גרבי, שיש מחיר מקסימום - - -

על שירות.

על שירות, אוקיי, חידוד במקומו.

זה לגבי ההיבט הזה.

כמה הפער, דרך אגב, אם יורשה לי, בין מזרחי לגרבי למונה חדש?

אני אמרתי את מחיר המונה החדש.

אני אסביר לך את זה רגע ואתה תבין את ההסבר - - -

בבקשה, שי, תן לנו קודם כל להבין, הרי אני זה שצריך להחליט. אני צריך להבין, אתה חי את זה. מר מזרחי, כמה?

אנחנו גם מגיעים ל-600. אבל אין כמעט מכירת מונים מכיוון שמשרד התחבורה לא מנפיק מספרים.

זה רק לחדש, רישיון חדש.

זה רק לחדש, לרישיון, לנהגים אנחנו מחליפים מונים בחינם. בשנת 2010 היתה לנו זכות להחליף מונים, היום אנחנו מחליפים אותם בחינם.

כן, שי.

בשנת 2016 הצטרפו 1,000 פניות חדשות - - -

אתה מדבר על הנגישות?

תן לי לסיים, בבקשה. 1,000 מספרים חדשים נרכשו על ידי אנשים פרטיים וקנו מספרים רגילים. 1,000 נוספים של נגישות, עלו לכביש קרוב ל-400, עדיין חסרים עוד 600 חדשים לעלות גם כן לכביש. אנחנו קוראים לזה הצפה של מוניות. תמשיך.

אתה יכול למצוא חבר כנסת, לבקש ממנו שיגיש לך בקשה לדיון מהיר על הנושא, זה לא - - -

שאלת אם קונים חדש – יש מעל 1,000 - - -

אני התכוונתי: כמה מונים חדשים נמכרו בשנה האחרונה?

מספר מאות. כפי שאמר, שי, לנגישות – 600. אבל זה לא כל שנה. היינו במדבר של מכירה במשך מספר שנים.

גרבי, נראה לך שאני מס הכנסה? אני בסך הכול מנסה להבין האם בנקודת המוצא מתקיימת בין גרבי למזרחי תחרות אמיתית.

חד משמעית, תבררו עם נהגים.

המציאות מראה שיש בינינו תחרות. רשות ההגבלים העסקיים כל הזמן בדקה ובודקת אותנו, יש תחרות אמיתית.

אם לא היתה תחרות, לא היינו שותקים.

זה ברור לי.

אתה מכיר אותי.

נכון.

זה נכון שהרשות להגבלים עסקיים בדקה גם אותנו מספר שנים, עם חשבוניות, עם דוחות, ולא נמצא דבר.

תודה. העניין ברור. אני רוצה בכל זאת תשובה לגבי מה שנאמר.

לגבי מה שיהודה בר אור אמר – ועדת המחירים, אחרי הפחתת התעריפים, החליטה למנות צוות לבחון את נושא מבנה התעריפים, לבחון את רמת התעריפים. לקחנו יועצים שחפרו לכל אורך הדרך – דרך הארגונים, דרך חברות המונים, דרך כל מידע שיכלו. כרגע הממצאים הם כאלה שאנחנו, כמו שהיינו קודם, מאוד טובים בצד ההוצאות, מאוד חלשים בצד ההכנסות. עם כל שיתוף הפעולה, עדיין - - -

עשית את זה יפה, תאמיני לי, את גדולה מהחיים. תגידי שההוצאות לא עונות להכנסות. תגידי את זה בעברית, שהוא יבין את זה.

אבל, יהודה, אני אגיד את מה שאני חושבת מקצועית, גם אם זה לא נוח לך. אתה אמרת את התשובה שלך, אני אומרת מקצועית את התשובה שלי. התשובה שלי מקצועית היא שמצאנו שמרבית הנסיעות שמבוצעות במונית הן לא בתוצאה של מונה, לא תוצאה של הפעלת מונה, ובלי תוצאה של הפעלת מונה אין לנו נתונים על התפלגות הנסיעות: כמה מרחק, כמה זמן, אין לנו את הנתון הזה. זה אומר דרשני.

מה גברתי אומרת בעצם?

אני אומרת שכדי שאנחנו נעשה מדע מדויק לגבי הנושא של הכנסות והוצאות, כדי לקבוע רמת תעריפים, צריך לדעת מה ההכנסות, מה ההוצאות ולקבוע רמת רווחיות. ברגע שאין לנו צד אחד - - -

את אמרת לנו משהו אחר, ברשותך.

אני מנסה להסביר למה יש לי קושי בצד ההכנסות.

איפה המסקנות?

הן עדיין בתהליך.

אז איך יש לך מסקנות?

יש לי מסקנות כי יש לי את הממצאים - - -

גברתי, את אמרת כאן שבעצם אתם לא מצליחים לדעת את כמות ההכנסות כיוון שיש הרבה שחור.

מרבית הנסיעות שמבוצעות.

יהודה, אני אאפשר לך. אני רוצה להבין, היא אמרה כאן אמירה - - -

קשה מאוד.

קשה.

ולא נכונה.

אני אאפשר לאדוני להגיב.

אני רוצה לחדד את מה שאמרתי, מעבר לזה שגם - - -

לחזור בך או לחדד?

לחדד.

אז קודם כל אני רוצה לחדד כדי לדעת את מה שאני הבנתי ממך. את בעצם אומרת שאתם לא הצלחתם – אני מנסה לא לפרשן אותך אלא לחזור אחרי דבריך – שיש לכם קושי לדעת מהן ההכנסות האמיתיות של נהגי המוניות, כי להערכתכם, אני אומר את זה בזהירות רבה, יש שוק שחור מפותח בנסיעות של נהגי מוניות.

אדוני, הם אינם אוכפים את סעיף 509 בתקנות התעבורה: "לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל".

בכל נסיעה.

אין ויכוח שיש מונה כמעט בכל מונית - - -

בכל, בכל, לא כמעט.

בכל. אמרתי בזהירות. בכל מונית, כי אם לא הוא לא היה מקבל את הרישיון. עכשיו השאלה היא כמה נסיעות מופעלות או לא מופעלות, זאת אומרת שהוא נכנס ואומר לך: מונה או לא? מונה או מחיר?

מחיר מופקע.

אני לא נכנס לזה שי, אני קודם כל מנסה להבין. מה שבעצם את אומרת לי, שההערכה שלכם היא שהנהגים לא מפעילים מונה בחלק ניכר מהנסיעות. אני כבר אומר, זאת אמירה לא פשוטה, אז אם את חושבת תשקלי מילים.

אני שוקלת.

אני אומר את זה בכבוד.

מבחינתנו, כדי לנתח מבנה של הכנסות והוצאות, אנחנו צריכים לדעת מאפייני נסיעה: מה המהירות הממוצעת של נסיעה, מה המרחק הממוצע של נסיעה ומה הפדיון הממוצע של הנסיעה. כדי לדעת את הדברים האלה צריכה להתבצע נסיעה שמופעל בה מונה. אני לא אומרת שמעלימים נסיעות כי גם נסיעה שנסגרה במחיר "פיקס" 40 שקלים, היא אולי מוזנת במונה וזה לא אומר שזה שחור, אבל אין לי את הפירוט לגבי המאפיינים של הנסיעה מכיוון שהתוצאה - - -

עד עכשיו הסתובבת עם דלי סיידים.

תן לי להסביר, אתה פותר את הבעיה אחת ולתמיד פה. באמת, אדוני, תן לי לדבר כי אני מדבר על העניין הזה, על המונה עצמו.

מבחינתי, ברגע שהוא לא הפעיל מונה אין לי נתונים על מאפייני הנסיעה.

יש לי שאלה: האם מותר לנהג המונית – מעת לעת אני נכנס למונית והוא שואל אותי: מונה או מחיר?

זה הולך ככה: כמה אתה משלם בדרך כלל, אדוני?

כן, אנחנו נחסוך את כל התהליך. האם מותר לו לעשות את זה בכלל?

מחיר הנסיעה צריך להיקבע - - -

בהנחה שהוא מזין את זה בקופה.

לפי החוק צריך להפעיל מונה כי זה מחיר מרבי. אחר כך, יכולה להתקבל התוצאה מופחתת כי - - -

זאת אומרת, את אומרת לי שבכל מקרה הוא חייב להפעיל מונה?

לפחות להבנתי.

אין מה להבנתך, את משרד התחבורה, זה החוק – או כן או לא?

כן, תקנה 510.

זאת אומרת, בכל מקרה מה שאת אומרת לי, תקנה 509 לתקנות התעבורה: "לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל בה בהתאם לתקנות".

ואני מפנה ל-510 אחרי זה: "לא יסיע אדם נוסע במונית נסיעה מיוחדת אלא אם כן מופעל המונה בהתאם להוראות התוספת הרביעית, חלק ב'", ואז יש את החלופות של נסיעה לפי מחירון, אבל הכלל הוא - - -

כל נסיעה צריך מונה, נקודה.

אפשר אחר כך לתת הנחה.

אתה יכול להפעיל מונה ולתת הנחה מהמונה, אין שום בעיה.

הנקודה היא כזאת: נכנס נוסע, הפעלת מונה חייב שתהיה בכל מקרה, אם הוא בא והחליט שהוא רוצה לעשות לי הנחה – דבר שכנראה לא קורה לעולם - - -

רק לך, רק לך לא קורה.

לדעתי, אין אזרח בישראל שיודע שהוא עולה למונית - - -

אני גם עושה הנחות.

תראה לי אם מצליחים עכשיו להביא לי אזרח אחד בישראל שידע כשהפעילו לו מונה שהוא יכול להגיד: ההוא הציע לי פחות, כמה אתה – זה הסקופ של המאה.

זה קיים, זה קיים.

אתה יודע איפה זה יכול להיות קיים? רק אם יש לך נוסע שהוא נוסע קבוע אולי.

רק אם המפקח על התעבורה נוסע במונית אז זה יכול להיות.

בבקשה, יהודה.

קודם כל, אני אבהיר את הנקודה – ברדיו, בטלוויזיה ובכל הערוצים, בכל הערוצים הפעם, אמרתי את המילה הברורה חד משמעית: אפשר לקבל הנחות דרך המונה, וכל נוסע שרוצה יבקש מונה או מחירון במונה ויבקש את ההנחה במונה, זה בסדר גמור.

עד שהגיעה המונית, עכשיו אני אגיד לו: אם לא תעשה לי הנחה תיסע?

זו בעיה שלך אתו. אני לדוגמה, אם איזו אישה מבוגרת אומרת לי: חסרים לי חמישה שקלים אני מוותר לה. עכשיו לגבי העניין הזה שעליו היא דיברה, תשמעו, חבר'ה, פה נעשה – ובאמת, דפנה, את אישה ישרה ואני מאוד מכבד אותך, את יודעת את זה, יש לי אתך קשרים הרבה שנים, נכון?

נכון.

יופי. היתה ישיבה חד משמעית עם המנכ"לית וכל הצוות שלה, באה המנכ"לית וביקשה שיביאו לה סיכומים יומיים – סיכום יומי שנהג המונית מוציא בסוף היום. היא רוצה את זה מחברות המונים. חברות המונים יכולות לספק לה פעם בחודש, הן לא יכולות להוציא לה יומיומי כי זו חשבונית שיוצאת של הנהג פרטני. הם הקימו את הוועדה, הוועדה דרשה את הדרישה הזאת ממני: אם אתה רוצה שנוכל לקדם את העניין תביא לנו 5,000 סיכומים יומיים – לא אחד, לא שניים, לא 1,000, לא 2,000 5,000, מירושלים, מחיפה, מבאר שבע ומתל אביב רבתי. אמרו לי: אם תביא את זה נוכל להתקדם קדימה. אנחנו רוצים שבוע מחודש ינואר 2016, שבוע מחודש יולי 2016 ושבוע מחודש דצמבר 2016. זאת אומרת, שבעה או שישה. במשך כל שנת 2016 שלושה תאריכים מוגדרים. אני אומר לך את זה בצורה ברורה – ואם היא לא יודעת היא יכולה להרים טלפון עכשיו לאיש שהיא מינתה אותו, קוראים לו בעז סופר, הוא יגיד אם זה נכון או לא.

אתמול ישבתי אתו.

הוא אישר את מה שאני אומר?

זה מה שאמרתי – עד שסוף סוף קיבלנו שיתוף פעולה, קיבלנו את כל הנתונים, רק אין לי מה לעשות אתם, זו הבעיה, זה לא מספיק.

שם הם קיבלו את זמן הנסיעה, שהוא נמצא הרי, זמן שהוא נוסע עם ק"מ, הזמן שהוא נוסע - - -

אז איפה הבעיה?

כל מה שהוא קיבל זה על פי המונה של כל האזורים שהיא רצתה – כי היא רצתה בשדרות, היא רצתה בבאר שבע, בחיפה ובכל מקום, היא קיבלה. אני עבדתי בשביל זה שלושה חודשים. יום ולילה הרמתי טלפונים לנהגי מוניות, אחד אחד, 5,000 טלפונים, הלכתי לכל מיני מנהלי חשבונות ורואי חשבון כדי להביא את העניין הזה והגשתי את זה לוועדה. בוועדה הם רצו את כל הדרכים להיכנס לתחנות ולשמוע ממנהלי תחנות, לקחתי אותם לכל התחנות שישמעו במו אוזניהם איך מתנהלת תחנה, מה מרוויחים והכול. עלו במוניות, ישבו עם חברות המונים, כל הדברים האלה בשביל שהוועדה תביא דוח אמת.

אני באמת רוצה פה שתהיה פעם אחת סל תשומות. מקום המדינה אין סל תשומות. אני כל הזמן טוען שאנחנו נוסעים ב-27-30 שקל נטו לשעה. אם אני טועה, וואלה, אני מוכן להודות שאני לא יודע חשבון או שאני לא יודע מה אני אומר. אבל על פי כל המומחים שלי שבדקו את זה, כולל אנשי המקצוע האמיתיים, אנחנו מרוויחים 27-30 שקל לשעה. אם לזה אפשר לתת הנחה – אתה יודע מה? אז אני אולי אשקול אם בכלל מתאים לי להיות נהג מונית או שכל הנהגים יהיו בענף. בשביל זה אין צעירים, בשביל זה הכול הולך קשה. הם קיבלו את הדוחות האלה, הם פענחו אותם, הם שמו מומחה גדול מאוד, אתה מכיר אותו טוב, בעז סופר - - -

אני מכיר אותו, איש ראוי מהמדרגה העליונה.

איש ראוי מאוד. הסכמתי ואני גם המלצתי עליו שהוא יהיה כי אחרת הוא לא היה מעוניין. אמרתי: הוא איש ישר, הוא יגיד את ההמלצות האמיתיות לטוב ולרע. קיבלתי את העמדה שלו. גם אם הוא יגיד רע אני מוכן לקבל את המסקנות שלו. אבל אחרי שהוא קיבל ממני את כל החומר שהוא רצה וכשאני שואל אותו: למה אני עדיין לא מקבל תשובות, וזה כפול מהזמן, אני שומע ממנו שעדיין אין תשובות, ועכשיו היא אומרת בעצמה שאין תשובות – אז מה, הם רוצים למשוך את זה עד 2018 ואנחנו נמשיך לנסוע ב-7% פחות, ב-20% פחות וב-30% פחות? זה לא יתכן.

תודה, יהודה.

זה לא שאין תשובות, יש לנו תשובות, הן פשוט שונות מהכיוון שהתכוונו. עברנו למתודולוגיה - - -

מה, זה לא הסתדר לכם עם מה שרציתם שיהיה?

זה לא - - -

קלעת למטרה – זה לא התאים להם. היא ראתה שהיא טעתה.

יהודה, אם היית שם ואתה יודע את התשובה אז בשביל מה - - -

אבל אתם בעל הבית שלי, מה לעשות?

תודה. אני רק מבקש, מתי אנחנו כן נוכל - - -

אתמול הצגנו את העבודה לאוצר, כרגע התהליך הוא שאנחנו מתקדמים מול ועדת המחירים בנושא הזה, יהיו בסוף התהליך שימועים. לדעתי, סדר-גודל של חודשיים להצגת ההמלצות בפני ארגוני המוניות, כאשר, אני רוצה רק לחדד, שכל יישום של ההמלצות יהיה צריך גם לשלב את זה במונים. יהיה צריך מונה יותר מתוחכם כדי לבצע את ההמלצות.

אז יהיה אפשר להכניס חברה שלישית?

כל שינוי כזה יהיה מאוד מורכב וזה יחייב שינוי.

הנה, כבר זה מאתגר אתכם.

אבל לא אמרנו שאי אפשר להכניס למונים הקיימים.

יכול להיות, יכול להיות. יהיה צריך לעדכן את המונים בצורה מהותית הרבה יותר מתקדמת ממה שזה היום כדי ליישם את ההמלצות שלנו כמו שהן נראות היום

תגידי לי, את באמת מדברת ברצינות?

באמת מדברת ברצינות.

אם הוא רוצה לא להפעיל מונה – הוא ישאל אותך?

לא על זה היא מדברת.

כל פעם להכניס לנו הוצאות. מונה חדש יעלה לי עוד פעם כסף, עוד כסף. כמו: כובע חדש – תשלם כסף. הכול כסף. מאיפה תרוויח? ההוצאות שלנו יותר גדולות מההכנסות.

איזה מידע נוסף בעצם תרצו לקבל בתוך האפליקציה?

כרגע אנחנו לא רוצים, אנחנו לא צריכים מידע נוסף, כבר העבודה מבחינתנו הסתיימה.

לא הבנת אותי, אני מדבר על המונה. איזו תוספת תהיה למונה שלא מתקיימת היום שתסייע לכם להבין את המערכת טוב יותר בעתיד?

אני לא צריכה בשביל להבין את המערכת טוב יותר.

אז על מה מדובר שהוא כבר התקומם?

ככה זה באוטומט, אבל כרגע בגדול הכיוון הוא שבמונה עצמו הנוכחי יש מגבלות, יש מגבלות טכניות במונה.

את אמרת לפני שניה שיכול להיות שיידרשו שינויים בתוך - - -

המבנה של השכלול של הנסיעה.

מה זה אומר? תסבירי לי בעברית.

מבחינתנו, היום יש מגבלות טכניות של המונה – הפעימה היא 30 אגורות, אין חלקיקי אגורה, כל מיני דברים שמגבילים אותנו ומקשים עלינו בביצוע עדכונים. אנחנו רוצים לעשות עדכון מרחוק, השתנה המע"מ, לעשות כל מיני דברים שיאפשרו לנו בפן של השקיפות - - -

יש לי בקשה: אם זה באמת מייצר לכם כאן יכולת להיאבק בהון שחור, שאני לא מזלזל בזה, אוקיי. אני לא רוצה שזה בסוף – תראי, מה העניין? מה יקרה אם בסוף יסתבר, אחרי כל התחקירים שעשיתם, שבאמת המחיר שלהם הוא באמת 27 שקלים?

עד 30 שקל, ואני מוכן על זה - - -

די, יהודה, מספיק. מה שאני מנסה לומר לך – אני אומר את זה פה לפרוטוקול, זה נכתב – אני כבר מודיע לכם שאם יסתבר אחרי כל האפליקציות וכל הדברים האלה הם צודקים בניתוח שלכם, אתם תצטרכו לתת לנו תשובות. אתם לא תתחמקו. אין כאן בדיקה רק לראות איך הם דופקים את המערכת, אם בכלל. אני לא יודע, אין לי מושג. הרי מה אתם רוצים לדעת? את האמת הצרופה כדי לבדוק הכנסות, הוצאות, והטענה שלכם, ממה שאני מבין מכם, דרור, ומה שאת אומרת לי, שיכולת הקריאה של הנתונים כפי שהיא באה לידי ביטוי במכשירים הנוכחיים איננה יודעת לתת את התשובות המדויקות, או המספיק טובות. ברגע שאתם תכניסו את זה, אני ארצה לדעת שאם יסתבר שהם צודקים איך נותנים להם מענה.

אתה מתכוון לנושא ההתייקרויות?

בוודאי.

בסדר, זה מה שאומרת דפנה, במידה ויהיו לה נתונים - - -

הרי מה העניין? אתה לא עושה את זה רק - - -

ברור, ברור.

שום דבר לא ברור. כל דבר שהמדינה צריכה להוציא כסף הוא לא ברור.

לא מדויק. קודם כל, זה לא עניין של להוציא כסף, זה עניין כמה הציבור ישלם. זה לא העניין של הכסף.

ברור לי.

בסוף זה שוק חופשי.

וכמה אפשר לסחוט מהעניים עוד יותר כסף.

אין כוונה לסחוט, אתה יודע את זה. ברגע שיהיו נתונים אמינים ושיהיה אפשר על פיהם לקבוע שבאמת יש בעיה, אני מעריך שיהיה תיקון בהתאם. אין פה כוונה לגרום לכשל בענף המוניות או לסגור את הענף.

הגב' דפנה עין דור, את יכולה לענות לי באופן ישיר, האם אתם חושבים שזה שוק שפועל בו שוק שחור? ואם כן, בכמה אחוזים?

אין לי מושג. הנתונים שקיבלנו לא מספיקים לנו כדי לדעת - - -

נהיית פוליטיקאית, יפה.

היא קבעה שיש אבל היא לא יודעת כמה.

אל תשאל אותנו שאלות כאלה, אנחנו לא יודעים להגיד לך. אפשר לתת לך נתון אחר – שבמשרד התחבורה מתקבלות הרבה תלונות, אני לא יודע להגיד כמה, על אי קבלת חשבונית בעבור הנסיעה, בסדר? זהו, זה מה שאני יכול להגיד לך.

שהלקוח ביקש?

ביקש, או שלא ביקש ולא קיבל או כל מיני מקרים כאלה. להסיק מזה משהו אני לא יודע אבל זה הדבר היחיד שאני יכול להגיד לך.

תודה. בואו נתקדם, העניין ברור. התייחסויות נוספות? בבקשה, גברתי.

אני רוצה להתייחס לנושא של חובת הביטוח על רכבי ליסינג, שזאת הסיבה שלשמה אנחנו כאן. חוה ציינה את הנפגעים מקרב הציבור שרכביהם מעורבים בתאונות עם רכבי ליסינג, אבל יש קבוצת נפגעים נוספת של היעדר הביטוח של רכבי ליסינג וזו קבוצת המוסכים. הרי בדרך כלל כשנכנס לקוח שרכבו היה מעורב בתאונה, אז או שהוא מפעיל את הביטוח שלו, או שהוא תובע את צד ג' ואותו צד ג' מבוטח בביטוח שמכסה את האירוע. לכן, מקובל לרוב שהמוסכים ממתינים באמת שיסתדר העניין עם הביטוח עד שהלקוח ישלם לנו.

כשיש חברת ביטוח מעורבת ויש עליה חובות, כמו לשלם את התשלום שלא שנוי במחלוקת ולתת נימוקי סירוב וכו' וכו', אז בואו נגיד שבגדול אנחנו עוד איכשהו מקבלים את הכסף בזמן סביר, אבל כשהתאונה היא עם רכב ליסינג ואין פה חובת מבטח אז הלקוח מתחיל למשוך אותנו: אני עוד לא קיבלתי תשובה מהליסינג, אני עכשיו צריך להגיש תביעה, אני אני אני, ואנחנו הפכנו לבנקים של חברות ליסינג. אנחנו מממנים את כל התאונות האלה עד שהם יואילו לשלם ואולי הם ישלמו סכום חלקי. לכן, מאוד מאוד חשוב לנו: או שבאמת הם יבטחו את הרכבים, או שיחולו עליהם חובות של מבטח כפי שהוצע על ידי משרד התחבורה בעבר. אנחנו נעיר הערות יותר קונקרטיות לנוסח הסעיף כשנגיע אליו. תודה.

מוני בר, בבקשה.

ראשית, אדוני, אני שמעתי אותך במפגש עם נשיאות איגוד לשכות המסחר ואתה אמרת דבר שצריך ליישם אותו והוא להפחית את הרגולציה במדינת ישראל. אני חושב שהרגולציה במדינת ישראל – אין לה אח ורע בעולם. עם זה אנחנו צריכים להתחיל. העמדה שלנו בכלל היא שלא צריך לקבל רישוי להשכרת רכב ולליסינג, לא צריך, משום שאם אנחנו נשווה את המצב בעולם, בשום מקום בעולם המערבי לא צריך את משרד התחבורה כדי שיאשר לפתוח חברה. מה שאני אומר למעשה נוגד את האינטרס של החברות הקיימות כי הרי כל טום, דיק והארי יוכלו לפתוח חברה להשכרה. יש מספיק רגולציות. זה לא שאין רגולציה. צריכים ללכת למשטרה, לעירייה, לאיכות הסביבה, 18 רגולטורים ממילא יושבים לנו על הגב. השאלה היא למה באמת צריך רגולציה שלא קיימת בשום מקום בעולם המערבי – ואני אומר את זה בוודאות מוחלטות, אני הייתי הבעלים של "באדג'ט" באוסטריה ובשוויץ ואני מכיר היטב את המצב בעולם.

כשמדובר כרגע על חובת ביטוח צד ג' – על מה אנחנו מדברים? ראשית, אנחנו יודעים שמכול שקל שמשלמים פרמיה לחברת הביטוח חצי שקל הולך למנגנון וחצי שקל הולך לאקטואריה. זו פחות או יותר הפרופורציה. זאת אומרת, אם יחייבו אותנו לעשות ביטוח בחברות הביטוח, למעשה הרגולטור דואג לכיסן של חברות הביטוח. לוקחים כמה חריגים שאולי התעמרו ולא שילמו לנפגע בזמן, אבל בסך הכול מדברים על צי של 300,000 מכוניות השכרה וליסינג של חברות רציניות, בינלאומיות, שמטפלות. אתה יודע מה? אם יחילו את אותה לוח זמנים שחל על חברות הביטוח – ניחא, אני יכול עוד לחיות עם זה, אבל מה פתאום לחייב אותנו ללכת לחברת ביטוח? הרי אין היגיון לבטח אם הצי שלי היום הוא צי של 15,000 מכוניות. זה אנטי ביטוח. הרי הרעיון שעומד מאחורי ביטוח הוא שהאדם הבודד לא יכול לעמוד בנזק הכספי שעלול לקרות לו, אבל אני חברת ביטוח, 15,000 מכוניות – הכול ידוע.

מה אתה אומר לי – שאתה תהיה המבטח?

אני היום המבטח.

אין שום בעיה, אז למה חוה היתה צריכה לעבור שבעה מדורי גיהינום כדי לקבל את הכסף?

ובינתיים המוסך, שהיה הבנק שלי, לא קיבל תשלום.

אסור לשפוט על פי מקרים חריגים.

יש לנו אלפי תלונות כאלה.

זה לא מקרים חריגים.

זה חוה ו-99% מכלל התובעים.

זה לא נכון.

אל תגיד לא נכון, יש לנו - - -

אני אומר לא נכון, מה זה "אל תגיד"?

מוני, יש לי הצעה חברית, כיוון שאתה לא בן בית בוועדה – ואני אומר את זה לזכותך – שאנחנו לא נקבל את הנתונים. אם נבקש נתונים מכם – והרי אפשר, אפשר הרי לדעת מה הנתונים – אני כבר אומר לך, אני מוכן להסתכן ולומר שהתוצאות לא תהיינה מלבבות.

תן לי לסיים, בבקשה, אדוני. נניח לרגע שאני אקבל את עמדתה של חוה, למה היא לא צריכה לחול על הממשלה, על חברת החשמל, על דואר ישראל, על תעשייה אווירית, על גופים שמחזיקים 3,000 מכוניות, 4,000 מכוניות? מה זה האיפה והאיפה הזו? היא צריכה לחול על כולם, אם כבר. אני חוזר ואומר, אם משרד התחבורה היה בא ואומר - - -

קודם כל, אני אתך, דרך אגב. אני אומר שכר מצווה מצווה, בוא נתחיל מכם.

הגופים האלה מחזיקים רכבים בליסינג.

רובם מחזיקים רכבי ליסינג.

וגם לא קיבלנו תלונות על הענף הזה.

האמת היא, מר כבל, הרגולטור הטוב ביותר שקם במדינת ישראל, עם כל הכבוד לכל הרגולטורים שנולדו, הוא התביעות הייצוגיות, זה הרגולטור. טוב, לא טוב, אבל יש הרבה מאוד אנשים שדואגים לאותם אינטרסים של האדם הבודד. ואגב, ממתי משרד התחבורה אמור לדאוג להגנת הצרכן? יש את הגוף שדואג להגנת הצרכן, שהוא, אגב, גוף יעיל ואגרסיבי ועושה את עבודתו נאמנה.

עם יעילות כזו.

אם אנחנו מחילים את אותם כללים של חברת הביטוח, שצריך לשלם תוך פרק זמן וכו', הייתי מסוגל להבין, אבל לחייב אותנו לקנות מוצר בחברת ביטוח? זה כמעט הגבל אישי מה שאתם עושים.

יש לי שאלה: אבל אם אני אדע לחייב אותך לשלם בלוחות זמנים בחוק נניח?

כמו חברת הביטוח.

לא כמו חברת הביטוח – אם אני כבר לוקח לך אתה צריך להיות יותר טוב מחברת הביטוח.

בסדר.

לא שאני קובע, אני רק שואל.

שיהיה כדבריך.

כבוד היושב-ראש, זה לא רק עניין של מועדים, יש אינספור חובות על חברות ביטוח.

גברתי, אני מציע שלא כל אחד יפעיל את מנגנון הכאב של עצמו, אני בסך הכול שואל שאלה. עוד משהו, מוני בר?

בהחלט עוד משהו. אני חושב שהרגולציה הזאת תעסוק במצב של בערך כמה עשרות מיליונים של שקלים שילכו לטובת חברות הביטוח לצורכי המנגנון – אני לא מדבר על האקטואריה - - -

זה כבר הבנתי, חצי חצי.

בערך, מדובר על עשרות מיליוני שקלים.

שמי ישלם אותם בסוף?

שמי שישלם אותם בסוף – זה ברור שאותו אזרח ישלם אותם, הרי הכול מתגלגל הלאה.

תודה למוני. אריאל מונין, בבקשה.

שלום לכולם. האמת היא שאנחנו עסקנו בזה בשנתיים-כמעט שלוש שנים האחרונות, היו לי גם שיחות אישיות עם כמה מהחבר'ה שיושבים פה, אנחנו מייצגים כרגע את הציבור כי חשוב שתבינו - - -

באמת?

כן.

סוכנויות הביטוח?

אנחנו פה זועקים את זעקת הציבור.

תן לנו לקחת נשימה ארוכה.

אתה יכול לקחת ותכף תבין גם למה. זה בסדר, אני אגיד לכם, כי אנחנו בסוף מדברים עם הלקוח. צודקים המוסכים, יש להם את הלחץ של הזמן להביא את הצ'ק ואנחנו מתחננים מול המוסכים שיחכו עוד קצת – למה? כי החבר'ה הנכבדים פה, שאולי הם אוהבים להגיד חברות הביטוח, גם הם גופי ענק כלכליים שמגלגלים מיליארדים.

מי נציג חברות הביטוח כאן?

אין פה, זה לא מעניין אותן.

אין כאן, היו, נעלמו.

אני רוצה להציג את הנקודה. כשמתקשר לקוח אלינו למשרד ואומר: פגע בי רכב מאחור, אז אחרי שאנחנו שואלים אותו לשלומו אנחנו שואלים אותו את השאלה הקשה: מי פגע בך? אם הוא אומר: מישהו פרטי, חברת ביטוח, אתה יודע מה? אנחנו נושמים לרווחה. אם הוא אומר: חברת ליסינג, אנחנו מגלגלים עיניים ומתחילים לא לדעת מה להגיד לו, כי ההתנהלות של חברות הליסינג כחברות כלכליות – וישבתי אתם והם אומרים נורא פשוט: מה אתם רוצים, אני לא חברת ביטוח, אני חברה כלכלית, יש לי הכנסות, יש לי הוצאות, אני חברה מאוד מסודרת. עוד מעט יורם יספר - - -

אריאל, ברשותך, אנחנו בשלב הדיון התיאורטי – אני לא משתגע לעזור לחברות הביטוח - - -

גם אני לא.

אני אומר את זה. חברות הביטוח הן לא בדיוק ברשימת מומלצי הדלקת המשואות. בואו נעשה סדר, אני בסך הכול מנסה להבין. זה לא שאם תבעת את חברת הביטוח, איך שסיימת את התביעה מחכה לך בכניסה לבית דייל או דיילת עם זר.

עוד לא.

קודם כל, הם מחפשים את המכונה איך מכניסים אותך למסחטה ומתחילים לסובב.

אנחנו לא מייצגים את חברות הביטוח.

לא אתה, לא אתה. אני יודע חד משמעית לעשות את ההבחנה בין הסוכנים לבין חברות הביטוח. הלוואי והייתם מרוויחים את מה שהם מרוויחים. אני לא שם, אני לא ליד, אני לא כאילו, לא אולי. העניין ברור לי, אני מבין את הנקודה הזאת, ולכן הם במקום בכלל שהם אפילו לא טורחים להגיד לפה.

למרות שהם הוזמנו.

הם היו פה, ב-11:30 הם היו פה.

כשזה היה מעניין אותם.

הישיבה בבוקר.

אני רוצה לשאול אותך: אם נניח נצליח לייצר מנגנון, לפני שדרור קפץ ואמר את אשר אמר, שבו בחוק, מנקודת זמן מסוימת, הוא מתחייב לשלם. אני אעשה לו נניח חקיקה שהיא יותר אפילו משמעותית ממה שחברת ביטוח משלמת. נכון להיום לא מעניין אותו אז הוא יודע לכדרר אותך. אם הוא נכנס לתוך כללים ולתוך סד ברור של התנהלות, כי חברת הביטוח היא גם כן – היא לא אומרת לך: היי, הצ'ק כבר בדואר.

א', הכללים זה יהיה מצוין, שיהיה גם חוק וגם כללים. אני רוצה פה קצת לדבר על משרד התחבורה – בסוף מישהו צריך לאכוף את זה. זה שיהיו כאן כללים ונצא, כולנו נהיה מבסוטים ונלחץ ידיים, ויוותרו להם על חברת ביטוח זה בסדר, הבעיה שאני אומר לך – ואני אומר את זה כאזרח - - -

תסלח לי, דרור, אתה מהנהן בראשך ופה גם מימיקה היא אמירה. חברות הביטוח - - -

יש את המפקח.

באמת, ממש – למרות שיש לי שם חבר טוב מהגדוד, מראשי המערכת באוצר. תשמע, אנחנו יודעים מה זה, יודעים בדיוק. המזל של חברות הביטוח זה שאתה מתעסק עם הבנק כל יום, זה הדבר היחיד שמונע מהם להיות ראשונים ברשימה. בואו ננסה להגיד את הדברים. עדיין אני לא אומר כלום, אין לי עמדה, אני מנסה להבין את כל חבורת הצדיקים סביב השולחן. נקודת המוצא שלי פה היא איך האזרח לא מכודרר, היום האזרח מכודרר.

נכון.

אם בחברת הביטוח, ואולי בחברת הליסינג נוסיף לזה בריבוע.

אני רוצה לענות לך.

אני רוצה קודם כל להבין. שכל אחד פה, לא משנה את מי הוא מייצג, יבין שאף אחד לא יעז לדבר אתי בשפה של צדיק – אין צדיקים פה. אני אפילו לא רוצה להשתמש במילה בוטה. כשאני צריך למצוא את עצמי מול חברת ביטוח, אני כבר אומר: וואלה, אלוהים ישמור, עד כדי כך שעדיף לי ללכת להוציא כסף מכיסי הפרטי עם כל ה-1,000 ביטוחים שאני משלם, רק לא להתעסק אתם. שלא נדבר על זה שתמיד זה: בדיוק זה חסר, למה לא עשית את זה? זה בדיוק בסעיף הזה, אם היה לך את הסעיף הזה. אחר כך, הוספת את הסעיף הזה, חזרת – תיקנת אבל היית צריך לתקן עוד כמה. אף פעם אתה לא יוצא אתם - - -

אני יכול להגיד משהו אחד, אדוני היושב-ראש, אתה צודק אבל - - -

תודה רבה שאדוני מודיע לי שאני צודק.

אני יכול לכתוב את זה גם, אבל חשוב להבין, אם לי כאזרח יש תלונה מול חברת ביטוח – ויש הרבה – אז יש לי כתובת, יש משרד אוצר. הרבה פעמים אנחנו תוקפים את משרד האוצר, בדיון הזה אני חייב להגיד שכל אזרח שכותב תלונה למשרד האוצר על חברת ביטוח, הם יודעים לבוא לחברת הביטוח - - -

את זה כבר הבנתי.

אבל למשרד התחבורה אין את הכלים או שהוא לא יודע לעשות את זה.

אריאל, הסברת, אני מבין את ההבדל הגדול שמתקיים היום בסוף כשאתה סוכן שצריך לעבוד מול חברת ביטוח או חברת ליסינג. העניין ברור לי, אני מבין את זה, זה בסדר.

אז לשאלתך, אם יהיה מנגנון והוא לא יהיה מנגנון שאפשר יהיה לאכוף אותו – דרך אגב, יש נוהל מ-2008, מישהו חשב שנכון שהם יעבדו כמבטח, מישהו חשב חכם, למה זה לא נעשה עד היום? למה זה לא קורה? אף אחד לא יכול להגיד לי.

זה נעשה, סליחה.

לא נעשה.

בטח זה נעשה. ואיפה הסנקציות?

יש אולי בעיה של אכיפה - - -

אני אגיד רק עוד משפט אחד, ואם תוכל לתת גם ליורם כי הוא הגיע מקריית שמונה.

אנחנו ניתן ליורם.

אנחנו, לדיון הזה, עשינו משהו מאוד פשוט, פנינו לסוכנים ואמרנו להם: בואו תביאו לנו נתונים על התלונות הקיימות היום, כל תביעה פתוחה. 77%, לפי הרישומים שלנו – ולא עבדנו על זה, שבוע עבודה – 77% בסך הכול הגיעו למצב של תביעות ששולמו לאחר ארבעה חודשים עד שנה, זה המצב. הוא יכול לבוא להגיד לי: יש גם הרבה תביעות שמשולמות טוב, הוא צודק, אבל גברת לוי, לא מעניין אותה מי פגע בה, מבוטח או לא מבוטח, גברת לוי רוצה צ'ק כי היא צריכה לשלם למוסך, וזה נורא פשוט, רק יש פה הרבה יותר מורכבות, כנראה לא נספיק להגיע לכל.

יורם מקריית שמונה, בבקשה.

בואו נתחיל מזה שאני חושב שלראשונה בשוק הביטוח ובכל המתעסקים יש איחוד כוחות כזה שגם איגוד השמאים, איגוד המוסכים וסוכני הביטוח מתייצבים יחד למנוע עוולה. אמר ידידנו: צה"ל, משרד הביטחון, מה פתאום חברות הליסינג – אנחנו, כסוכני ביטוח, כשמגיעה תביעה נגד צה"ל, נגד משרד הביטחון, נגד כל הגופים האלה, מצליחים לעשות משהו, אתם לא. לי קרה באופן אישי, וזה לא חריג, החריג הוא - - -

גם עם חברות האוטובוסים?

גם עם חברות האוטובוסים.

"אגד" מצוינים.

אני באופן אישי לא מעז לתת ללקוח שלי שמבוטח במקיף לתבוע אותם. אני באופן אישי עשיתי ניסיון, פגעו בי מאחור, אשמה מוחלטת – שנתיים, שנתיים ימים כי אין לך למי להתלונן, אין לך עם מי לדבר. הם עוברים על כל תקנה ותקנה וכל חוק בנושא התשלום, מזלזלים בך. אין לך עם מי לדבר.

ופה, למשרד התחבורה פשוט אין מענה.

יש תיעוד, כל מי שרוצה יש לי את ההוכחות האלה. החריג הוא שחברה להשכרה מוכנה לשלם, החריג – אולי בגלל נזק קטן, אני לא יודע, אין לי מושג - - -

על סמך מה אתה מסתמך? איזה מין קשקושים, אני לא מבין.

קודם כל, מחקר שלנו.

מה זה "מחקר" – יש לך נתונים?

תלונות של ציבור, בבקשה.

יש לנו נתונים.

אז לי יש נתונים אחרים.

הנתונים שיש לנו נאספו על ידי כל - - -

אנחנו יכולים להעיד כשמאים פה שאתם לא אוהבים לשלם.

יש חברת ביטוח שאוהבת לשלם?

אנחנו רואים את התגובות של הקהל ושל סוכני הביטוח.

אנחנו, כסוכני ביטוח פה, אני חושב שהכי אובייקטיביים. לא מעניין אותנו, בגדול, לא מעניין אותנו פה כן חברות ביטוח, לא חברות ביטוח, אבל צריך ליצור מנגנון. יש פה חברות להשכרה שהן גם חברות ביטוח – בקטע שהן חברות ביטוח הכול מתנהל על פי חוק כי הם יודעים יש סנקציות, יש קנסות, בקטע של הליסינג כאילו ואין אלוהים. וזה אותם בעלים, שני כובעים, אחד מתנהל ככה כי אין עליו פיקוח, השני, בגלל הפיקוח – אז צריך באמת או ליצור מנגנון פיקוח עם סנקציות ויכולת של הציבור להתלונן, או אם אין ברירה, שירוויחו חברות הביטוח אבל אף אחד לא בא פה להגן על חברות ביטוח ושירוויחו יותר. אנחנו באים לצעוק את הצעקה של האזרחים במדינת ישראל, ובאמת זו אותה גברת פרץ מצהלה. אנחנו באים לצעוק את הצעקה שלהם: די, מספיק, חנקתם אותנו עם ההתנהלות שלכן, חברות הליסינג. אז הגיע הזמן שאולי חברי הכנסת יעזרו לנו להפסיק את המשחקיאדה הזאת.

תודה, אדוני. כן, גברתי.

ב-2008 משרד התחבורה כן ישב על העניין הזה והוציאו נוהל שמחייב את חברות הליסינג או לבטח - - -

כן, הוא מונח פה לפני, מר בר מסר לנו.

הנוהל הזה מצוין כי הוא מכפיף את חברות הליסינג שבוחרות להיות מבטח עצמי לכל חוקי הביטוח, כולל הפוליסה - - -

אלא ש?

אלא שלא היה לזה שיניים, לא היה למי להתלונן, לא היה אף אחד.

תודה. אני רוצה לסיים. ברשותכם, בואו נעשה סדר. קודם כל, החוק הזה, כפי שהוא מונח פה, מהנקודות שעולות, הוא חוק חשוב. אני מברך קודם את הממשלה על כך שהיא החליטה לטפל בעניין הזה, נושא ראוי וחשוב לחלוטין. על זה אמר אלוהים לכוזרי בחלום: כוונותיך רצויות, על מעשיך אני לא בטוח – אני בכלל לא בטוח שהכיוון שבחרתם להתמודד הוא הכיוון הנכון. יושב פה מר מעודי, חברינו הקשוח מרשות שוק ההון - - -

אם צריך אני - - -

לפחות אתה כיבדת אותנו, חברת הביטוח סומכות עליך - - -

שתייצג אותן.

לא אמרתי, למה אתם מתנפלים? מעודי יודע לעשות את עבודתו כמו שצריך. תאמינו לי, אני עובד מולו, אני יודע. אני עכשיו מתייחס לדברים האלה במלוא הרצינות, חברות הביטוח, נכון, זה בית בסוף – גם אם הוא רע הוא בית – אבל מספר התלונות שיש לנו על חברות הביטוח הוא לא כזה שמביא את הגאולה. יש בעיה, מר בר, ויינתן לה מענה בוועדה הזאת. יש כאן בעיה גדולה שבה אזרחים צריכים לחפש אחר כך את החברים שלהם כדי שיקבלו – ואני לא קונה שום לשון חלקות סביב השולחן הזה, שזה בסדר וכו'. לא קונה. בשורה התחתונה זאת לא בעיה של רגולציה. אתה מתבלבל. הרבה פעמים מערבבים רגולציה בבירוקרטיה ובמקרה הזה אתם הבירוקרטים.

אין שום סיבה בעולם שברגע שיש נזק – תמיד מתווכחים על גובה הנזק, בסדר, בשביל זה יש את השמאים, בשביל זה יש לנו את הכללים שאנחנו נלחמים עליהם, כדי לעשות שהשמאות תהיה שמאות הכי אובייקטיבית והכי עניינית ומקצועית שיש. אבל מהרגע שנקבע, מה זה לכדרר אנשים? ואם נקבע, יש מקומות שאני מבין פה שבכלל שאף אחד לא מדבר אתך, אין שלט אפילו על החדר שאומרים לך: תיגש לחדר מספר כזה וכזה. זה לא יהיה. אני כבר אומר לכם אחד מהשניים: או שתלכו ביניכם, תשבו עם המדינה, תבואו ותגידו: שמענו את היושב-ראש, אנחנו רוצים לבוא אתכם בדין ודברים, אולי נמצא את הפתרון – אני כבר אומר לכן, חברות ביטוח מבחינתי הן לא פתרון.

זו גם תהיה מריחה לצערנו, זה חייב להיות בחוק.

זה לא פתרון. רק בחוק. אני כבר אומר לך, רק בחוק. תראה, גם חוקים מפרים כל יום אבל בסוף זה להפר חוק, זה עדיין שונה מלא לפעול על פי הנוהל. אתה אומר: אתה לא פועל על פי הנוהל, פה אתה אומר: אתה עובר על החוק, גם באמירה השגורה שלנו כאזרחים. לכן זה יתוקן. אני אומר לכם, אני לא אוהב בכלל את הרצון להכפיף את זה לחברות הביטוח – איך אמרתי? הן לא ברשימת הל"ו ולא כי אין מקום. אנחנו נמצא את הדרך, ואני אומר לכם, גם לכם, מר בר - - -

מר כבל, אחת ההצעות שאני אמרתי זה בדיוק מה שאתה אמרת, זה בסדר, להכניס את זה לחוק.

מוני בר, זה יהיה בחוק. הנוהל הזה לא – אני צריך משהו שאני יודע שמי שלא עומד בו ולא נותן את המענה יידע שהוא הולך לחטוף.

הולך לחטוף חזק, טוב מאוד.

אני אומר את זה בצורה ברורה, אני לא מחכה שעם ישראל יתכנס לעשות תביעות ייצוגיות ולא כל הסיפורים האלה. דרך אגב, זה אחד הדברים הכי מקוממים. זה שיח של ימי שישי. איך אתה יודע איפה הבעיות של עם ישראל? על מה הוא מדבר ביום שישי סביב השולחן. כמו בדיון אחר שאנחנו עוסקים בו בהחמרת ענישה במאבק בקטל בדרכים, אז על עונשים כמעט לא מדברים – על מה כן מדברים? על נקודות, נקודות זה נושא לשיח. אפשר לעשות על זה מחקר, חוה, למה יותר מדברים על כמה נקודות קיבלתי מאשר כמה קנס קיבלתי. למה? ככה, פסיכולוגיה - - -

כי זה עולה לך בקורס ובשלילת רישיון.

הרבה פעמים יש קנסות מספיק גבוהים גם בלי וזה השיח. אותו דבר כאן, חברות הביטוח. קיבלתי מכה, חטפתי, הלכתי, המוסך, הטריפו לי – אתה שומע את זה כל הזמן. לבושתי, יש לי גם חברים סוכני ביטוח ואני שומע בשיחות חבריות כמה הנושא הזה מונח על שולחנם. זה יתוקן, זה יהיה חלק מהחוק. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה וכדאי שתשבו לראות את הפתרון הנכון והישר כדי לתת את המענה. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.