הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 509

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"א בסיון התשע"ז (05 ביוני 2017), שעה 11:00

הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ז-2017 (מ/1113)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

משפטנית - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הלה דודוביץ

סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה - חוה מרים ראובני

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר - ירון גולן

מנהל מחלקת ביטוח כללי-שוק ההון, משרד האוצר - אסף מיכאלי

רו"ח - מח' ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר - ודיע עואד

מרכז בכיר - מח' ביטוח שוק ההון, משרד האוצר - אוהד מעודי

מ"מ יועמ"ש אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים - דנה ימינחה

ראש תחום ייעוץ וחקיקה אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים - סימונה זילבר

סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, איגוד חברות הביטוח - גיל סלומון

סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח - יואב ברוך ענתבי

יו"ר ארגון תנו יד לחרש - משה בר

נציג, לשכת סוכני הביטוח - אריאל מונין

נציג, לשכת סוכני הביטוח - יורם סקיאן

מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג - נמרוד הגלילי

מנכ"ל שלמה sixt, חברות ליסינג - דידי רוזנפלד

מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה - שוקי שדה

מנכ"ל ארגון נכי הפוליו בישראל, ארגוני נכים - דורון יהודה

מוזמן/ת - מרגלית גבאי

מוזמן/ת - טל שרם

מוזמן/ת - יהודה יגן

מוזמן/ת - רפי ונציה

מוזמן/ת - אביב בן אברהם

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד חברות הביטוח בישראל - טל אלוביץ

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל,ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת סוכני ביטוח בישראל - ענת אלון

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל,ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת סוכני ביטוח בישראל - יעל גויסקי אבס

מירב תורג'מן

לאה ורון

אסתר מימון

הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ז-2017, מ/1113

בוקר טוב, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשמת, דוברים, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. ברשותכם אעשה פתיחה קצרה ואעביר אחר-כך את שרביט הניהול לידי חברי הקרוב, יעקב פרי.

ברשותכם, אני רוצה לפתוח כמדי יום שני במספר ההרוגים. מספר ההרוגים כבר עומד על 157 הרוגים אל מול 151 בזמן הזה בשנה שעברה. המשמעות היא שהמגמה נמשכת לצערנו, והיא נמשכת לצערנו ביתר שאת, חבר הכנסת חאג' יחיא, במגזר הערבי. אוסאמה היה כאן באחד הדיונים, וביקשתי שנארגן בוועדה דיון שבו נזמין ראשי רשויות, אנשי דת, את ראשי המגזר כדי לדון. הרי זה לא גזרת גורל. בכל הכבוד, לא מתקבל על הדעת שהמספרים במגזר הערבי נמצאים בעלייה דרמטית.

הרבה מהתאונות ניתן למנוע.

זו בדיוק הנקודה.

הפיגומים שנופלים מהם או שהפיגומים נופלים, גם דבר כזה ניתן למנוע.

נכון. אני אומר בצורה ברורה, כמדי שבוע גם נזכיר את הציפייה שלנו להתחייבות של השר לביטחון פנים שעד סוף השנה בעזרת השם מספר הניידות והשוטרים שיעסקו במניעת תאונות יוכפל. זו התחייבות שהוא נתן כאן. אנחנו נותנים את הזמן ואנחנו עוקבים אחר העניין הזה.

ברשותכם אני רוצה לעשות מעבר חד, לפתוח את הדיון, רק לכוון אותו, אדוני חבר הכנסת פרי. הדיון הוא בהצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ז-2017, שלפחות ממה שנציגי הביטוח ואסף אמרו לי זו הצעת חוק צרכנית מן המדרגה העליונה. היא צרכנית כלפי האזרחים, היא אמורה, לפחות על-פי איך שהם הציגו את זה בפני, לחסוך להם ביורוקרטיה בצורה מאוד-מאוד משמעותית.

לכיוון שלהם או לכיוון של הצרכן?

לכיוון של הצרכן. תיכף יציגו את הדברים. בהנחה שאכן כך הם פני הדברים, עד שקורה נס כזה, הם עדיין אפילו לא ערוכים נפשית להודיע על תהליך כזה שבו אגף שוק ההון והביטוח רוצים - - -

אתה כל כך מיטיב אתם.

אנחנו מבקשים לנצור את האירוע הזה, אז אסור לקלקל להם את העניין הזה. בשורה התחתונה זה הכיוון שאנחנו רוצים ללכת בו. בדיון הבא, בעזרת השם, אני כבר אשתתף. ברשותכם, חברי חבר הכנסת פרי, תודה לך שוב.

(היו"ר יעקב פרי, 11:08)

תודה רבה. בוקר טוב, אני לא אחזור על כל ההקדמות, אפשר לגשת לעבודה. מי יכול להסביר לנו הסבר כללי לפני שניכנס לקריאה? אני מבין שהצעת החוק הממשלתית היא הצעת חוק שהגיש האוצר.

אמת ויציב.

נרצה בכל מקרה, לפני שניגש לקריאה, גם לשמוע את משרד התחבורה, וכמובן אם יש נציגים נוספים של הממשלה וגם נציגים של חברות הביטוח, אם יש להם הערות, תוספות או בקשות. אתה יכול להתחיל.

אני סגן בכיר לממונה על שוק ההון. תודה ליושב-ראש ולחברי הכנסת על הדיון, אני אציג בצורה כללית את הסיבה לתיקון הזה, וכמובן היועץ המשפטי יוכל להרחיב.

המטרה של התיקון היא להקל בביורוקרטיה שמושתת היום על האזרח בבואו לעשות שינוי בתעודת ביטוח החובה. אנחנו כצרכנים מבצעים שינויים בביטוח החובה מכל מיני סיבות. אחת הסיבות השכיחות היא שאדם מחליף את הרכב, מוכר את הרכב במהלך שנת הביטוח שלו, הוא מבקש לקבל בחזרה את היתרה של תקופת הביטוח. אנחנו מבקשים לתקן את החובה על אותו אדם להחזיר את התעודה פיזית למבטח על מנת ליהנות מהביטוח, מיתרת הפרמיה.

אנחנו סבורים שב-2017 - - -

נניח שגנבו לו את הרכב והתעודה בפנים?

בהחלט. זה רק אחד מהמצבים. יש לא מעט מצבים שבהם אדם נדרש להחזיר את התעודה. הוא אינו יכול לעשות את זה, הוא צריך להצהיר הצהרות שונות ומשונות. המטרה היום היא להפסיק את זה. ב-2017 בשלה העת לעבור לתעודה דיגיטלית, תעודה שמאפשרת למבוטח לבצע שינויים והתאמות. למשל אדם שרוצה להוסיף עכשיו את הבן שקיבל רישיון, רוצה להתאים את התעודה מתעודה רגילה לתעודה עם נהג צעיר, הוא צריך ללכת לבנק הדואר, להחזיר פיזית את התעודה, לחכות עד שהתעודה תגיע, לחכות שתתקבל בצד השני, בשביל לקבל חזרה את דמי הביטוח, פעולה שהוא יכול לבצע היום באמצעים דיגיטליים, מיד, ולכן עשרות ומאות של מבוטחים לא מבצעים את הפעולה הזאת ולא נהנים מקבלה של דמי הביטוח. אנחנו מבקשים להפסיק את הפרקטיקה הזאת, לעבור לממשק דיגיטלי.

הצעד הזה הוא תיקון חקיקה אחד מבין סדרה של תיקונים, כשהמטרה שלהם היא להשלים ממשק דיגיטלי מלא בטיפול באזרח בביטוח החובה, לצד תיקון נוסף שאנחנו מקדמים, שיאפשר גם מידע און ליין למשטרה ולמכוני הרישוי על עצם קיומו של ביטוח, דיווח יומי, כך שלגופים האלה יהיה המידע בצורה מהימנה, און ליין, כך שגם שם יתייתר הצורך של האזרח להציג את התעודה בצורה פיזית. זה צעד אחד מסדרה של ארבעה צעדים, שהמטרה שלהם - - -

אמרת ביטוח חובה בלבד. לא מקיף?

נכון. מכיוון שרק בביטוח החובה נקבעו אותם תנאים ב-1970, שאז היה צריך להחזיק פיזית משהו בשביל להוכיח בעלות. רק שם נקבעה החובה, ולכן אנחנו מבטלים את החובה הזאת. אנחנו נייצר בהמשך, כחלק מהתיקונים, גם למכוני הרישוי, גם למשטרת ישראל, מידע זמין, און ליין, כך שגם הם לא יצטרכו לבקש את התעודה הזאת ויהיה להם המידע הזה בצורה זמינה ומהימנה. זו מטרת התיקון, הפחתת ביורוקרטיה מעבר לממשק דיגיטלי. זה ככל שזה נוגע להצגה הכללית. אם תרצו, כמובן נשמח להרחיב תיקון-תיקון, גם באמצעות היועץ המשפטי.

בכל מקרה נעבור סעיף-סעיף ונשמע את ההערות. משרד התחבורה. חוה, את רוצה להעיר?

תודה, אדוני. אנחנו כמובן תומכים בהצעת החוק הזאת. אנחנו חושבים שהרעיון לבדיקת נתונים באופן דיגיטלי חלף הצגת מסמכים, אפילו לפני הקטע של תקשורת עם חברות הביטוח, אפילו בהקשרים שלנו, היא עדיפה, היא אמינה יותר, היא מהירה יותר, היא מדויקת יותר והיא רצויה.

עם זאת, הנושא של תעודת הביטוח מופיע בדיני התעבורה במספר הקשרים. כפועל יוצא של החקיקה הזאת צריך יהיה לוודא את ההתאמה שלהם לחקיקה החדשה. הדבר העיקרי, זה כבר עלה בדבריו של אסף, הנושא של הצגת תעודת ביטוח כחלק מהליך הרישוי של רכב. היום כדי לקבל רכב חדש, אתה נדרש להציג ביטוח חובה בסוכנות לפני שימסרו לידך את המפתח ואת הרכב החדש, בטסט השנתי גם בודקים. יש עוד מספר הקשרים של חובה, שיהיה ביטוח רכב תפעולי, אלה סיטואציות יותר פינתיות. כאשר אנחנו מדברים אם יהיה מאגר מידע של הגופים האלה, תהיה גישה, הם אפילו לא צריכים לדעת מי המבטח ופרטי הפוליסה.

סליחה שאני קוטע אותך, כל הדברים שעכשיו את אומרת את מתכוונת שבזמן שיכינו את החוק אתם תתאמו, תתקנו או תוסיפו?

עד התחילה של החוק, עד שהוא ייכנס לתוקף. נושא נוסף והוא טיפה שונה זה הנושא של חובת מסירת פרטים במצב של תאונה – הסיטואציה שאני מניחה שלצערנו רובנו נתקלנו בה, של שני כלי רכב בכביש, מכת פח, חובת מסירת פרטים – זה אחד הפרטים שחובה למסור, והיום יש חובה להציג את תעודת הביטוח. צריך יהיה לוודא הסדר מתאים, כבר דיברנו בינינו על כמה אפשרויות, אבל בתקופה עד תחילתו של החוק צריך יהיה ליצור את ההסדר המתאים שיאפשר לשני הצדדים לאירוע הזה לקבל את הפרטים במקום.

לפי מה שקראתי והבנתי, ויכול להיות שלא הבנתי נכון, היום אני פטור מלמסור פרטים לצד השני במקרים מסוימים, כשהרכב בבעלות המדינה או בנסיעה מבצעית.

זה לגבי סעיף 1.

הם התחילו מסעיף 2, בתרומה הגדולה לציבור.

אין סייגים לגבי המדינה וכו'. תקנות 144 ו-145 לתקנות התעבורה מחייבות למסור את הפרטים הללו. בניגוד לגופים הקודמים שדי להם בתשובה לשאלה אם יש או אין ביטוח ולא מעניינים אותם פרטי הביטוח, איזה חברה, איזה מספר פוליסה, איזה שימושים וכו', פה מאוד-מאוד מעניין מי המבטח. בתקופה עד תחילת החוק יש בינינו הסכמה שלנושא הזה צריך לתת מענה, שהציבור יוכל לקבל את המידע, ונתפור ביחד את הפתרון ואת ההתאמה בתקנות התעבורה.

תודה רבה, חוה. מישהו מהמבטחים? בבקשה.

במסגרת היוזמה לסייע לצרכנים, לצמצם את הביורוקרטיה ולקדם את הנושא, אנחנו חושבים שיש עוד שני עניינים שראוי לדון בהם. הנושא הראשון זה סעיף 24 שמדבר על הודעת ביטול בכתב – אנחנו סבורים שאם כל ההליך נועד להקל על הצרכן, הביטוח יכול להירכש באופן דיגיטלי ולא צריך תעודה בכתב - -

זה מה שכתבתם במכתב שלכם.

כן.

- - אז ראוי שגם הביטול, לאפשר הודעת ביטול אלקטרונית, ובכך גם להקל על הצרכנים.

זו נקודה אחת. והשנייה?

הנקודה השנייה היא נושא של העברת בעלות. בכל שנה יש מאות אלפי העברות בעלות של רכבים שנמכרים. מה שקורה במקרים לא מעטים, שבא המוכר ואומר לקונה: אני משאיר לך את תעודת ביטוח החובה, והקונה חושב שהוא מכוסה עד סופה.

הוא משאיר לו את תעודת החובה שלו, שעל שמו, על הרכב.

כן. נכון. הוא משאיר לו את תעודת ביטוח החובה שיש לו על הרכב - - -

זה לא תופס?

על-פי החוק זה תופס והביטוח אמור לשרת גם את הקונה - -

מה הבעיה?

- - אלא מה, במקרים לא מעטים אחרי שזה נעשה, בא אותו מוכר, פונה לחברת הביטוח ואומר לחברה הנכבדה: תבטלי לי את הביטוח, הרבה פעמים הוא גם לא אומר שזה העברת בעלות. החברה שומעת שהוא רוצה לבטל, היא רוצה לבוא לקראתו, היא מבטלת ומחזירה לו את הכסף. זה יוצר מצב שבו הקונה - - -

אין לו התעודה המקורית, איך הוא מחזיר לכם? איך הוא יכול לבטל את הפוליסה אם אין לו את תעודת הביטוח המקורית כי הוא העביר אותה לקונה?

בהודעה לסוכן זה מה שקורה.

כדי לבטל את הביטוח הוא חייב למסור - - -

הוא יכול להצהיר שהתעודה אבדה וכו', יש עוד פרוצדורות.

הוא מרמה.

מה ההצעה כדי לפתור את זה?

מה שקורה שהקונה עומד בפני חוסר ודאות, כי חברת הביטוח במקרה כזה יכולה להגיד – כתוב בחוק שהיא לא ידעה על הנושא הזה והיא לא היתה מבטחת אותו מטעמי סיכון וכו' יש לקונה שיכולה להתפרש כחוסר כיסוי.

יואב, מה ההצעה שלכם?

ההצעה שלנו היא לאפשר כמו שאני בא ורוכש רכב, וכל אחד יודע שכאשר הוא רוכש רכב הוא צריך לרכוש בעצמו ביטוח חובה. ולכן ההצעה שלנו שתינתן לקונה ארכה של שבעה ימים לרכוש את הביטוח, והקונה בעצמו, באחריותו ירכוש את הביטוח, והדבר יהיה הכי פשוט, הכי יעיל, הכי נכון, הכי ציבורי.

מה עמדתכם האוצר, מציעי החוק, לגבי שתי ההצעות?

ידידי לא התייחס כלל להצעה שהועלתה, כאילו היא לא מספיק חשובה ומורכבת. אנחנו מציעים לדון בהצעה כפי שהגשנו, כפי שעברה גם בקריאה הראשונה, ואפשר בהחלט לקיים דיון. יש לנו גם הסתייגויות, אבל כל ההתייחסות שלו לא היתה לנושא שלשמו התכנסנו.

עזוב. עזוב עכשיו.

הוא מציע תיקונים אחרים בחוק הזה. יכול להיות שאפשר לדון בהם - - -

לי מותר להפריע. סעיף 24, מה שהוא אומר, עושה לי היגיון, הנושא של הביטול באותה מדיה דיגיטלית, אם אני לא טועה. לגבי הנושא של הרכישה - - -

אני אתייחס לסעיף 24. הפקודה נכתבה ב-1970, יכול להיות שיש תיקונים נוספים שצריך לעשות בה מעת לעת. דווקא הנושא הזה של דרישת הכתב יכולה להתקיים גם באמצעות שימוש בכלים דיגיטליים, אין כאן מניעה לדרישת הכתב גם כשהפעולה מתבצעת באמצעות אימייל וכיוצא בזה, ולכן אני לא בהכרח רואה את הצורך. אני מציע לדון בתיקון הזה שהוא מספיק כבד משמעותי, וכמו שאמרתי גם הוא רק צעד אחד מבין מספר צעדים שהמטרה שלהם לעבור לעולם דיגיטלי.

הגענו לימים טובים שבהם האוצר דואג לצרכנים. זה עידן חדש.

אנחנו מרגישים שאנחנו עושים את זה כל הזמן.

ברור. אין בכלל ספק. האם יש עוד מישהו מהמוזמנים? אם אפשר, רק בקצרה, כי אנחנו רוצים לגשת לעבודה. בבקשה, אדוני.

אני רק רוצה לוודא שהאפשרות להנפיק תעודה דיגיטלית, כשאני לא צריך את הנייר ברכב, שמספיק שיש לי תמונה בטלפון ואני לא אצטרך אפילו להדפיס נייר מהמחשב.

מי שצריך לענות לך - - -

אני יכול לענות.

בבקשה.

מי שירצה ודאי יוכל להדפיס, מי שירצה יוכל להשתמש באמצעים הדיגיטליים. השאלה שלך לא רלוונטית בהכרח לתיקון הנוכחי, אלא לתיקונים האחרים שכפי שתיארתי מתבצעים במקביל. מרגע שהמידע יהיה זמין און ליין לכלל הגופים, יתייתר הצורך אפילו למי שרוצה להדפיס את זה, כי שוב למכוני הרישוי זה יהיה בצורה מהימנה און ליין, למשטרת ישראל זה יהיה בצורה מהימנה און ליין וכן לרשויות. לא תצטרך להציג את התעודה הזאת.

גם אזרחים שירצו לעשות שאילתה - - -

זה כבר מופיע במאגר?

יש כבר מאגר כזה כיום?

כן. מה שאנחנו עושים למאגר, המטרה של התיקון האחר, שעוד לא מוצע כאן, זה לשפר את המידע במאגר כך שהמידע בו יהיה מהימן ברמה יומיומית ויהיה גם נגיש לאזרחים. היום יש מאגר ברמה חודשית, הוא פחות נגיש. יהיה מאגר, שהוא יהיה גם יומיומי, גם נגיש לצרכנים וגם נגיש לגורמי השלטון.

למי יש גישה למאגר?

כמו שאסף תיאר במקביל לפקודה יש עוד שלושה תיקונים מקבילים, משלימים, שצריכים להיעשות. תיקון אחד הוא תיקון לצו שנקרא "צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן)". הצו הזה היום קובע חובה חודשית, פעם בחודש חברות הביטוח מחויבות למסור לקרנית מידע על כל פוליסות החובה שהן הפיקו.

לאן כל האינפורמציה הזאת נאספת?

לקרנית. קרנית זה תאגיד סטטוטורי שמרכז את המידע אצלו.

תקנות מקבילות הן תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מסירת מידע מהקרן). התקנות האלה מסדירות איך קרנית מוציאה מידע שנמצא אצלה. נכון להיום יש מספר גופים שמנויים בתקנות שיכולים לקבל מידע, לדוגמה המוסד לביטוח לאומי, מוסד רפואי, קופת חולים, מגן דוד, משרד הביטחון, משטרת ישראל. לגבי משטרת ישראל גם מצוין בתקנה 7 שהמידע יהיה מעודכן פעם בחודש. במסגרת התיקון שנבקש לקדם זה שהמידע שיהיה בידי המשטרה ונוסיף גם את רשות הרישוי, המידע יהיה מידע יומי, וברגע שהמידע יהיה יומי - -

הוא יעודכן יומית.

- - הוא יעודכן יומית, ושוטר שיבדוק מספר רישוי רכב, הוא יוכל לדעת און ליין, נכון ליום הבדיקה.

זה אל"ף-בי"ת.

לא הזכרת קודם את משרד הרישוי ואת מכוני הרישוי.

להם כרגע אין גישה למאגר.

נכון להיום קשה יותר לבן אדם פרטי להגיש בקשה מהקרן לקבלת מידע.

זה רק באמצעות עורך-דין?

לא באמצעות עורך-דין, בסיטואציות מסוימות מאוד.

רק אם הוא תובע, רק אם הוא נפגע בתביעה. אנחנו רוצים שהמידע הזה יהיה זמין לכל אזרח, כך שבמקרה של תאונה האזרחים יוכלו בקלות לברר איפה הרכב מבוטח.

אני לא בטוח שזה יהיה בקלות, זה פותח בעיה לא פשוטה. על כל קמט פח שתצטרך ללכת זה סיפור שלם.

נכון, אבל זה בתביעות של נזקי גוף ולא בנזקי רכוש.

זה גם לא מעט.

על אחת כמה וכמה. כשזה מקרי פח אז אין מידע.

מי אחראי על המאגר?

קרנית, שהיא רשות סטטוטורית.

היא רשומה במאגרי מידע?

האם הרשם שממונה על מאגרי המידע ושמירה על הפרטיות שבמשרד המשפטים מפקח על המאגר הזה?

אני מניח שהוא מפקח כמו על כל מאגר.

מניח זו לא תשובה מספיק טובה.

קרנית היא רשות סטטוטורית, עצמאית, מפוקחת על ידינו.

אני מבקש לבדוק את זה.

השאלה של מר הגלילי התכתבה ישירות עם תקנה 9 לתקנות התעבורה, שמעבר לכל הבקרות מטילה חובה פוזיטיבית על נהג בכל נסיעה לשאת אתו תעודת ביטוח. יכול להיות שבמסגרת התיקונים בתקנות התעבורה שעליהם דיברתי קודם – יכול להיות שהחובה הזאת תתייתר, לאור מאגר מידע שיהיה זמין לכל מי שצריך לדעת מידע בזמן אמת.

במקרה של תאונה כשצריך להביא פרטים, הוא לא צריך להחזיק - - -

לא. הוא צריך לפנות למאגר מידע.

מספיק לקחת מספר רכב?

זה לא מה שאמרנו?

אני שואל. את חושבת שתתייתר החזקת תעודת הביטוח, זה מה ששמעתי. אם לא שמעתי נכון, תתקני אותי.

אמרתי "ייתכן". עם זאת, עדיין יצטרך להיות מעוצב פתרון שיאפשר מסירת מידע בזמן אמת.

חוה, הפתרון הזה לא נראה לנו עדיין לא קיים, או לא מבושל, או לא סגור, או אחד משלושת הדברים.

שלושתם גם יחד. זה לא סגור עדיין, אלה דברים שייסגרו. כיוון שכולנו מעוניינים בפתרון מן הסוג הזה, אני לא חושבת שזה מורכב להסדיר דרך שבה המידע יגיע.

האם נגיע למצב שלא צריך להחזיק ביטוח בתוך הרכב, שזה דיגיטלי, וכשקורית תאונה, האם יהיה לסוכן הביטוח שלי כשמישהו פגע בי, אפשרות להגיע לפי מספר הרכב, להגיש את התביעה, והוא יידע את כל הנתונים?

אומרים שכן.

הוא יוכל להגיע למידע הזה, זה צריך להיות ברור.

ברור. אין ספק.

זה אל"ף-בי"ת. זה ברור לגמרי.

ברור לחלוטין שזה צריך לקרות. אדוני כבר שואל על הפרטים של ההסדר.

אני רוצה לשאול, גבירותיי, את משטרת ישראל מה יש לכן להגיד, מה יש לכן להעיר, או מה יש לכן לטעון, או שדעתכן נוחה?

כפי שהוצג כאן, מה שלנו חשוב שלשוטר תהיה בשטח היכולת לברר האם לרכב יש פוליסה תקפה או לא. ברגע שיבוצעו התיקונים ויוקם הממשק שתואר כאן, הבעיה הזאת תיפטר ולא נהיה תלויים בניירות שקיימים או לא קיימים ברשותו של הנהג, או בשאלה האם יש לו תמונה של הפוליסה על מסך הטלפון או לא.

מה יקרה בפועל בשטח אם חס וחלילה היתה תאונה ונקרא שוטר או הגיעה משטרה – מה יש להם היום שיהיה להם יותר בפעם הבאה או ברגע שנתקן את החוק הזה?

ברגע שיש שתאונה, השאלה אם יש צורך בהגעה של שוטר למקום או אין.

נגיד שהגיע שוטר.

אם הגיע שוטר, לשוטר היום אין ממשק שדרכו הוא רואה.

היום אין לו, מחר יהיה לו.

אז השוטר יוכל לקבל את הפרטים און ליין בלי להיות תלוי בשאלה מה מוחזק על-ידי מי מהנהגים. זה מבחינתנו צעד מבורך כל עוד הדברים ייעשו במקביל ונקבל את המאגר.

אני רק רוצה לשאול עד כמה זה פיזיבילי, כי אתם מבקשים, אם אני לא טועה, שהתחילה תהיה בעוד תשעה חודשים.

תשעה חודשים ולשר האוצר - - -

אתם מעריכים שבתוך תשעת החודשים האלה תצליחו להגיע ולהסדיר את כל אותם נושאים טכניים, מאגריים, רישומיים?

התשובה היא כן. אני מחדד מה שקראת נכון, התחילה היא תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ונתנו גם אפשרות לשר האוצר לדחות בעוד 18 חודשים נוספים, ככל שהוא יגלה שיש צורך על מנת להשלים את המהלכים הנלווים.

אם שר האוצר ירצה לדחות, נרצה שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

בוודאי.

כמובן בהמשך לשאלה פה חשוב לציין שכל התוספות וההרחבות של ממשקי מאגר המידע יהיו גם כפופים לאישורים של היבטי פרטיות במאגרי מידע, למען הסר ספק, ואנחנו נבחן הכול מהזווית הזאת ונשמור על הפרטיות.

אין כמו משרד המשפטים.

האם את אומרת את זה מתוך נקודת הנחה שהממונה מפקח גם על קרנית וגם על המאגר שקרנית מחזיקה?

המאגרים אמורים להיות רשומים אצל הרשם, צריך לבדוק קונקרטית אצלם מה ההסדר.

סביר שכן.

הסעיף הזה מוסדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. זאת אומרת מכוח סעיף 15א1 רשום כך. אני מקריא: "הקרן תמסור מידע שקיבלה לפי סעיף 15, בדבר שם המבטח של רכב ומספר הפוליסה - - - לנפגע או לגוף שייקבע, בהתאם לבקשתו - - -" וכו' וכו'. זאת אומרת, זה הסדר שכבר קיים בחוק.

לא השבת לשאלה של עו"ד דווידוביץ.

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שקרנית רשומה במאגרי המידע סטטוטורית כפי שצריך. בכל מקרה, אני מבקש לבדוק ולוודא. אנחנו יוצאים מתוך הנחה בהקראה היום שזה מאגר רשום.

אנחנו עושים בדיקה במקביל.

כדי להקים מאגר מידע או להרחיב את מאגר המידע שקיים אצל קרנית אני סבורה שנדרש תיקון חקיקה.

הסברתי. עוד פעם - - -

לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אין סמכות לפקח על קרנית.

קראתי קודם שני סטים של תקנות שמסדירים את הנושא הזה – מסירת מידע מהקרן ומימון הקרן. שניהם מסדירים את המידע שעובר מחברות הביטוח לקרנית ומקרנית החוצה.

אלה היו הצעות חוק או כבר תקנות?

כדי לקדם אותן, אנחנו צריכים שמשהו יתחיל להניע את התהליך.

מירב, את צודקת שזה תקנה, זה ברמת שר, באישור ועדות.

באישור ועדת החוקה.

זה לא בסמכות הרשות.

הפקת מידע מהקרן זה תקנות שיבואו לפה. לא לוועדת הכלכלה, לוועדת החוקה, אבל זה באישור פרלמנטרי.

מסירת מידע לקרן – אני לא יודעת אם זה לא דורש תיקון חקיקה ראשי. זה משהו שנצטרך לבדוק.

מסירת מידע לקרן, כבר היום מוסרים להם. היום מוסרים להם פעם בחודש.

על בסיס יומי. אני לא מכירה את ההוראות. אפשר בחקיקת משנה?

יש טיוטה שמונחת אצלנו של תיקון התקנות האלה, לשנות את התדירות מדיווח חודשי לדיווח יומי.

תבדקו את זה. אי-אפשר לחוקק אם יש משהו שלא סגור בצד. כן, אדוני.

קודם כול, אנחנו מברכים על המהלך, שיהיה ברור. כמי שנותנים את השירות הזה, מפיקים את התעודה, מדפיסים, שמים בול, שולחים בדואר, אחרי זה שולחים בפקס או במייל סרוק, כי הלקוח תמיד רוצה שתהיה לו תעודה פיזית, זה נורא מכביד והמהלך הזה מבורך. מצד שני, רק לתקן אתכם בהבנה, כי בניתם על זה. זה שיש לי ביטוח חובה והייתי מעורב בתאונה, לא בהכרח הביטוח המקיף שלי באותה חברה, יש תחרות, יכול להיות שאני מבוטח בחברה אחת בחובה ובמקיף בחברה אחרת, ואותו לקוח שנפגע לוקח פרטים. עדיין המהות שיש כתובת ראשונה, במיוחד לתעודת חובה, אבל שוב, זה לא יעזור כל-כך לתאונות.

דבר שני, אני רוצה לחזק את חברות הביטוח שבפעם הראשונה הן באות לקראת הצרכן, ופה הקריאה לאוצר: אם החברות - - -

זו לא פעם ראשונה.

אם החברות מוכנות לבוא למהלך שהוא הכי קריטי מבחינת הצרכן, שזה העברת בעלות, שתמיד יוצרת בלבול ואי-ודאות, ולתת אופציה אוטומטית שמוכנות לתת כיסוי כפול, גם למוכר וגם לקונה - - -

זה לא שמענו מהאוצר. שמענו שהוא מוכן לדון בזה, הוא מוכן לקיים על זה דיון.

אני אשמח לקדם גם את זה, כי הנושא הוא תמיד תפר בעייתי. שתבינו, בסוף הציבור גם עם דיגיטציה יבוא וישאל כי הוא מפחד מהמשטרה אם יש לו או אין לו. נכון ששלחו במייל, אבל אם זה תקף - - -

השאלה מתי זה פוקע.

מתי זה פוקע.

מתי זה פוקע מיום מכירת הרכב?

מה הפרוצדורה של הפקיעה של התעודה.

זו נקודה חשובה מאוד. נצטרך להתייחס אליה. האם עוד מישהו לפני שאנחנו מתחילים לקרוא?

אדוני, דיברנו עכשיו רק על הסעיף השני.

הסעיף הראשון הוא עם שירות הביטחון, המוסד ושאר ירקות.

במסגרת הפקודה, סעיף 2א לפקודה, זה הסעיף שמטיל חובה על כל רכב שיהיה לו פוליסה. סעיף 6 לפקודה מאפשר לגופים מסוימים להיות פטורים מחובת ביטוח. הגוף המרכזי זו המדינה, המדינה היא גוף גדול, היא אומרת שהיא לוקחת את הסיכון עליה והיא לא צריכה לבטח את הרכבים שלה.

היום הם מבטחים?

גם היום לא, לפי סעיף 6 לפקודה. "סעיף 2 לא יחול –" – סעיף 2 זה סעיף החובה "(1) לגבי רכב מנועי שהוא רכוש המדינה, או על אדם שבשירות המדינה המשתמש, או גורם או מניח שאדם אחר ישתמש, ברכב מנועי כאמור לשירותה של המדינה בלבד; (2) לגבי רכב מנועי כשהוא נהוג לצרכי המשטרה בידי שוטר או לפי הוראותיו;"

בעקבות פניות שהיו אלינו מגופים ביטחוניים הבנו שיש צורך, כדי לאפשר להם בנסיבות מבצעיות מסוימות, להיות פטורים גם הם, לא מכל הרכבים כמובן, אלא רק במקרים שזה נעשה לצורכי שירות הביטחון או לצורכי המוסד, פטור קונקרטי מהחובה לפי סעיף 2.

אתם מתייחסים רק לביטוח חובה, נכון?

כן.

ועדת הכלכלה מודאגת שבד בבד עם הרחבת הפטור, שכמובן לא נתנגד לו – אנחנו חייבים לוודא שייקבעו כללים חד-משמעיים שלא ניתנים לפרשנות, למתן פיצויים למי שנפגע מרכב של המדינה. כשאתה קורא את הצעת החוק כפי שעכשיו, חסרה לי סגירה של הכללים האלה.

אדוני, המחוקק כבר חשב על מה שאדוני אמר, ובסעיף 6א לחוק - - -

קלעתי לדעת גדולים.

הוא אומר בדיוק מה שאדוני אומר. הוא אומר כך: "מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיף 6" – הסעיף שאנחנו מבקשים לתקן – "יהא חייב לתת כל פיצוי שמבטח היה חייב לתת אילו היתה קיימת פוליסה - - -". זאת אומרת, סעיף החוק מחייב את המדינה, למרות ייתורה לפי סעיף 6, לשלם כמו כל מבטח אחר.

השאלה היא האם זה לא נתון לפרשנות. מי יקבע מה הוא היה רשאי לקבל או צריך לקבל אם היתה לו תעודת ביטוח חובה?

לא הגיעו אלינו תלונות או בעיות בהיבט של שוק ההון על יישום הסעיף הזה. אנחנו יכולים לבדוק לקראת הדיון הבא אם יש איזה כשל.

אני חושב שלקראת הדיון הבא מאוד חשוב שתבדקו, מכיוון שתפקידה של ועדת הכלכלה לעניות דעתי זה לוודא בעניין הזה שבאמת במקרה של תאונה, נזק רכוש או חס וחלילה נזק לגוף שנגרם על-ידי רכב בבעלות המדינה, ניתן הפיצוי המתאים, ההולם, ההוגן והנכון.

כאילו שהיה ביטוח.

האם אתה עוד רוצה להסביר משהו על סעיף 1?

לא.

חוה?

זה פחות נוגע אלינו.

משטרה? ביטוח?

סוף סוף יש הסכמה בחדר...

יש הסכמה, אבל לפעמים כשיש הסכמה מקיר לקיר צריך לבדוק למה, במיוחד בבית הזה... מי מקריא לנו?

הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס'22), התשע"ז-2017

החלפת סעיף 6

1.

בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970 (להלן – הפקודה), במקום סעיף 6 יבוא:

"רכב שסעיף 2לא חל עליו

6.

(א) סעיף 2 לא יחול –

(1) לגבי רכב מנועי שהוא רכוש המדינה, ובלבד שהמדינה התירה את השימוש בו או שהשימוש בו הוא לצורכי המדינה;

איך אתם מפרשים את המונח "משתמש"?

המונח "משתמש" הוא מונח שקבוע בפקודה.

נניח שהוא סיים את הפעילות המבצעית והוא בדרך הביתה?

השאלה אם הדרך הביתה זה חלק מהמשימה.

מה זה "חלק מהמשימה"? היא אומרת לך שהוא סיים את המשימה והוא בדרך הביתה.

בדרך לפעילות המבצעית הוא עצר לכבות את הדוד, כמו שהופיע בפסק-הדין. איך התייחסתם לשאלה שעלתה בפסק-דין פחימה בהקשר הזה?

עוד פעם, הכוונה לסגור את כל הפעילות שהוא עושה מרגע שהוא יצא למשימה עד לרגע שהוא חזר ממנה. זאת אומרת, כל טווח הפעילות הזאת. ברגע שהוא עושה את כל המשימה הזאת, זה בפנים.

אם הוא עצר כאמור לצורך אישי בדרך לפעילות מבצעית?

כשאני הולך לארוחת צהרים, אני בעבודה, אני יורד לאכול משהו זה חלק, אתה לא יוצר הפרדה בין החלקים השונים של המשימה.

לפי ביטוח לאומי אם שבת לעבודה מביתך ועצרת בדרך לקניות, היה ונפגעת, התאונה לא תיחשב לתאונת עבודה.

זה תלוי נסיבות.

האם המדינה מעמידה את הרכב כרכב צמוד לאותו איש אחת המערכות? זה אומר ש-24 שעות זה חל עליו. זו המשמעות?

זו גם המשמעות. לא - - -

שם אתם מדברים על פעולה מבצעית, אבל זה רכב צמוד, הוא לא מחזיר למתקן ונוסע ברכב הפרטי שלו.

בסעיף הראשון מדברים על ההיתר מהמדינה. צריך יהיה בנסיבות המקרה לבדוק מה היקף ההיתר. אם מדובר על רכב צמוד לעובד מדינה, והוא נכנס בהיתר שהמדינה נתנה לו לשימוש ברכב – זה תלוי נסיבות – יכול להיות שבנסיבות העניין כן - - -

נניח שהוא הסיע את אשתו וילדיו?

השאלות האלה הן כדי להבהיר, שלא נשלח ליותר מדי פרשנויות. אנחנו, חברי הכנסת, יש לנו רכב צמוד. אני, היועצים שלי, אשתי ובני שיש להם רישיונות יכולים לנהוג בו.

אז זה בהיתר.

אם ייתנו לו ולמשפחתו, זה כן.

קשה לקבוע את כל הנסיבות.

אם זה לא כלול בהיתר, קרנית מפצה?

יש חובת ביטוח.

ואז?

אם מישהו נסע בניגוד להיתר?

כן.

אם מישהו נסע בניגוד להיתר, יש בעיה לאיש הזה, וברור שקרנית תפצה.

קרנית תפצה?

בוודאי. הנפגע בכל מקרה יפוצה.

אנחנו מבקשים בכל מקרה שייכנס סעיף אחרי סעיף 6א(ב), או איפה שתחליטו, שיקבע את הכללים של מה שאמרתם. אתם ציינתם שהוא יקבל את אותו פיצוי כאילו היתה לו תעודת ביטוח. איך תנסחו את זה, זו כבר שאלה אחרת.

אדוני, זה כבר קיים היום בחוק. סעיף 6א לפקודה בדיוק מתייחס לזה, זה בדיוק מה שהוא אומר כבר היום.

תקרא לי.

סעיף 6א לפקודה, אני מקריא עוד פעם: "מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיף 6 יהיה חייב לתת כל פיצוי שמבטח היה חייב לתת אילו היתה קיימת פוליסה". זה בדיוק הסעיף שאדוני מבקש.

הוא כאילו המבטח. המדינה הקימה אפילו קרן, הקרן של ענבל.

ענבל – אני יודע מה זה.

היא המבטחת של המדינה. היא אורגן בתוך המדינה ולא גוף חיצוני שהמדינה רוכשת ממנו ביטוח.

הנציגים של ענבל כמו גם הנציגים של קרנית לא הוזמנו לדיון, כנראה באשמתי, אבל אני חושבת שחשוב מאוד שהוועדה תשמע את דעתם בנושא שמירת המאגר, הקמת המאגר, על הפיצוי.

ענבל שייכת לאוצר.

חברה ממשלתית.

ענבל היתה מעורבת בכל הליכי החקיקה של הדבר הזה, שכבר נמצא על השולחן תקופה ארוכה. היה בהתחלה אצלנו והם מעורבים בסעיף הראשון.

אם אתם שמים לב, יש לנו קצת חששות. לא שאנחנו לא סומכים עליכם, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה סגור. אני מבקש לדיון הבא שגם נשמע את נציגי ענבל וקרנית או שתבואו עם דעתם, לא אכפת לי. אתה אומר ש-6א מכסה את הכללים, זאת אומרת, פה אנחנו יכולים להיות יותר שקטים.

אני מבינה את התשובות שכל מקרה לגופו ולפי נסיבות המקרה וההיתר, אבל אני לא חושבת שזה לגמרי פותר את כל שאלות הפרשנות שנידונו בבית המשפט בהקשר הזה של מה זה משתמש.

השאלה אם אפשר לפרט פה אחרי סעיף 6א?

זה לא קשור לסעיף 6א מבחינת החבות הכספית, זה פשוט עניין של פרשנות מהו השימוש, איזה שימוש כן נחשב לצורכי - - -

האם הוועדה יכולה לקבל, או מכם, או מענבל, או מקרנית, תחליטו, פירוט, על מנת שנבין באיזה מקרים 6א חל ובאיזה מקרים הוא חריג?

אם אפשר, גם לקבל את ההסדר המפורש.

לא הבנתי את השאלה.

כשאתה אומר שאיש נוסע מביתו למקום עבודתו, עושה את משימתו, חוזר ממשימתו לביתו, זה חל עליו. היה והוא עצר לצרכים פרטיים בדרך, לקחת ילד מהגן, לקנות בסופרמרקט, ואז קרתה התאונה או הפגיעה, האם זה חל עליו או לא חל עליו? אם אנחנו יכולים לקבל תשובה על זה, זה קצת ירגיע אותנו.

אתה יודע איך אפשר לפתור את זה? אתם יכולים לפתור את זה שבסעיף 6א תעשו כללים או תקנות שיקבעו באיזה מקרים כן ובאיזה מקרים לא.

אדוני, נבדוק את עניין.

תחזרו אלינו עם תשובה.

אולי תתנו את הפיצוי בתוך 17 שנים. כתוב "יהיה חייב לתת כל פיצוי שמבטח היה חייב לתת אילו היתה קיימת פוליסה לפי סעיף 3".

אדוני, סעיף 6א המקורי הוא קצת כוללני מדי והוא נתון לפרשנויות. אני מבין שאי-אפשר יהיה לעשות כללים לגבי כל אפשרות וכל מקרה, זה ברור לי, אבל אנחנו רוצים שקצת תסגרו את זה אם אפשר, או על-ידי תקנות או על-ידי כללים, או על-ידי הרחבה, שמרחב האפשרויות יצטמצם. זה ברור? תודה. אנחנו עוד נקבל מכם תשובות ובפעם הבאה נאשר את הסעיף. תעבור לסעיף 2.

אדוני, סעיף 2 כולל כמה תיקונים, סעיפים (2), (3) ו-(4) להצעה הם בעצם הסעיפים שמתייחסים לנושא הראשון שעליו דיברנו, שזה התעודות האלקטרוניות, ויש פה סדרה של תיקונים שנראים קצת טכניים שמאפשרים את המצב הזה.

תיקון סעיף 9

2.

בסעיף 9 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "בטופס שנקבע" יבוא "בהתאם לטופס שנקבע" ובסופו יבוא "תעודת ביטוח כאמור בסעיף קטן זה ניתן להוציא באמצעים אלקטרוניים";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) המבטח ימציא למבוטח את תעודת הביטוח שהוציא כאמור בסעיף קטן (א); הרשות רשאית לתת הוראות לגבי אופן המצאת תעודות הביטוח למבוטחים.";

(3) בסעיף קטן (ב), הרישה עד המילים "אחת, אך" – תימחק;

תסביר לי.

סעיף קטן (ב) אומר "לא יוציא מבטח לפוליסה אחת יותר מתעודת ביטוח אחת".

אתם מוחקים עכשיו.

אנחנו מוחקים, כי ברגע שזה אלקטרוני - - -

ברור.

(4) סעיף קטן (ה) – בטל;

(5) בסופו יבוא:

"(ו) מבטח ישמור עותק של תעודת הביטוח שהוציא לפי סעיף קטן (א), בדרך אלקטרונית או בדרך אחרת שאישרה הרשות, ורשאית הרשות לתת הוראות לעניין השמירה על תעודות ביטוח בידי מבטח."

אדוני, כל התיקונים שעכשיו קראנו לסעיף 9, כמו שאמרתי, הם תיקונים שמאפשרים את התעודות האלקטרוניות.

כמו שבסעיף 9(1) נאמר ש"תעודת ביטוח כאמור בסעיף קטן זה ניתן להוציא באמצעים אלקטרוניים" צריך הדדיות לעניין 24, גם לבטל באמצעים אלקטרוניים.

אנחנו מציעים לשקול את זה. מירב, מה יש לך לומר בעניין? זה נראה הגיוני מאוד. תשקלו את זה. תחזרו אלינו עם תשובתכם או התייחסותכם.

על איזה דרכים חשבתם לגבי אופן המצאת תעודות הביטוח למבוטחים? אתם קובעים פה הסמכה לרשות לתת הוראות לגבי אופן המצאת תעודות הביטוח למבוטחים. מה הכוונה?

הכוונה האם זה יכול להיות באימייל - - -

באיזה אמצעי?

תפרטו.

הרעיון שהמבוטח יכול לבחור את הדרך שבה הוא רוצה לקבל.

תרשמו שהוא יכול לבחור את הדרך.

אם אדם רוצה לקבל בדואר, יקבל בדואר, אדם שרוצה לקבל באמצעות אימייל, יקבל באימייל. זה הרעיון. זו רזולוציה שלא נהוג לכתוב בחקיקה ראשית, בשביל זה יש תקנות.

הם צודקים.

שיהיה בתקנות.

תשימו בתקנות.

חשוב להבהיר שהפוליסות יצטרכו להיות חתומות בחתימה אלקטרונית, זה על-פי חוק חתימה אלקטרונית. בגלל שיש דרישת חתימה על הפוליסות, זה צריך להיות חתום בחתימה אלקטרונית.

בסדר.

אדוני, אני אמשיך.

כן, תמשיך.

ביטול סעיף 27

3.

סעיף 27 לפקודה – בטל.

אדוני, סעיף 27 לפקודה זה סעיף שמטיל חובה על מבוטח שמבקש לבטל את הפוליסה שלו, כתנאי לביטול הפוליסה, להחזיר את התעודה שבטלה.

זה גם - - -

לא. הוא דיבר על סעיף 24.

גם לעניין סעיף 27. אם קודם גברתי היועצת המשפטית ציינה שצריך להחזיר תעודת ביטוח, כרגע בביטול לא יצטרכו להחזיר את התעודה פיזית, והבעיה מתחדדת בנושא העברת בעלות, כשבא אותו מוכר ואומר לחברת הביטוח גם ללא תעודה פיזית: תבטלי לי את הביטוח.

מה תגובתכם?

זו אותה הערה לגבי סעיף 24, אדוני.

אתם תבדקו. זה ייבדק.

תיקון סעיף 39

4.

בסעיף 39 לפקודה, במקום "לבדיקה את" יבוא "לבדיקה, לרבות באמצעים אלקטרוניים, את".

גם פה אנחנו רוצים לאפשר את האמצעים האלקטרוניים.

תחילה

5.

(א) תחילתו של סעיף 1 לחוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

אתם מפרקים את סעיף 1 עם הרכבים בבעלות המדינה ומקרים מיוחדים.

נכון, כי אין צורך להיערכות.

למה בכל זאת שלושה חודשים?

היערכות פנימית בתוך הממשלה.

(ב) תחילתם של סעיפים 2 עד 4 לחוק זה בתום תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ואולם רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה, בצו, לדחות את מועד התחילה האמור לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, אם נוכח כי נדרש פרק זמן נוסף להיערכות ליישומו של חוק זה.

תחולה

6.

הוראות סעיפים 2 עד 4 לחוק זה יחולו לגבי פוליסות שתחילת תקופת הביטוח הנקובה בהן חלה במועד התחילה לפי סעיף 5(ב) לחוק זה או לאחריו.

האם למישהו יש עוד הערות? אני חושב שאנחנו די מבושלים להוציא כמה דברים שצריכים לחזור אלינו. האם למישהו יש עוד הערה לפני שאני נועל את הישיבה הקדושה? אני רוצה, א', להודות לכם. ב', תחזרו אלינו עם התשובות. ככל שתחזרו מהר יותר, אנחנו נסכם ונאשר את הצעת החוק. הוועדה בסך-הכול שמעה היום את ההערות הכלליות להצעת החוק, לסעיפיה, ועמדה על העניינים הנוספים שיש להסדיר עם משרדי הממשלה, במקרה הזה זה אוצר, תחבורה ומשפטים. הנושא של ביטחון פנים, בנות המשטרה, מייצגות בגאון. אני רוצה בכל זאת שתעשו בדיקה עם ראשי מאגרי המידע, משרד המשפטים, שתראו שכל הנושא של שמירה על הפרטיות, כל הנושא של מאגרי מידע סגורים פה, ואנחנו מבקשים שתשקלו את שתי ההצעות שעלו על-ידי איגוד חברות הביטוח ותתייחסו אליהן. תשקלו אותן באהדה.

נתייחס אליהן.

ואם הכול יוסכם, בפעם הבאה נוכל לאשר ולצאת לדרך. תודה רבה לכם. יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.