הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 514

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ג בסיון התשע"ז (07 ביוני 2017), שעה 9:30

גביית אגרות על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר עבור חיסונים לכלבים

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

איתן ברושי

מנהלת תחום תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
–
סיון ינקוביץעו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
–
אודליה אסוליןרפרנטית מים באג"ת, משרד האוצר
–
רעיה עדניאגף בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה
–
אורלי שגבעו"ד, הרשות להגבלים עסקיים
–
מוטי כץכלכלנית, מרכז המחקר והמידע, הכנסת
–
אילנית ברמנהלת המח' הווטרינרית, מרכז השלטון המקומי
–
עינת פלינטמנהל אגף שפ"ע עיריית ר"ג, מרכז השלטון המקומי
–
ראובן שמריושב ראש הארגון, ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות
–
אבי צרפתימוקד צער בעלי חיים ירושלים, ארגונים להגנה על בעלי חיים
–
שושנה גולדברגמנהלת בית מחסה, צרעה, ארגונים להגנה על בעלי חיים
–
חיה ביילימדריך אימוצים, אגודת צער בעלי חיים, ארגונים להגנה על בעלי חיים
–
בן יהודה אמגרמנהלת המשרד, אגודת צער בעלי חיים, ארגונים להגנה על בעלי חיים
–
רחלי כריסי קלעי

לאה ורון

אושרה עצידה

גביית אגרות על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר עבור חיסונים לכלבים

בוקר טוב לכם, גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, דובר, אורחים נכבדים, חבר הכנסת איתן ברושי. מי פה ממשרד החקלאות? יועצים משפטיים או אנשי מקצוע?

יועצים משפטיים ואנשי תקציבים.

בעיקר תקציבים חשוב פה.

כן. תקציבים ואנשי מקצוע שיודעים לתת לי תשובות.

- - -, ננסה לעזור.

סליחה, אם לא - אני מפזר את הדיון. חברים יקרים, לא משחק עם אף אחד מכם, בעיקר בכל מה שנוגע למשרד החקלאות. לא מעניין אותי. סליחה, אותי לא מעניין. תסלחו לי, אין לי טענות כלפיכן. אני רוצה לדעת האם מישהו יודע לתת לי תשובות מקצועיות, לא עורכי דין. אני פשוט מכיר את משרד החקלאות, גדלתי בו, אבל זהו. לא משחק אתכם יותר. אני רוצה לדעת.

יו"ר הוועדה, סיון היא מתקציבים. היא נציגת אגף תקציבים של משרד החקלאות.

סליחה, אבל לא באתי אליה בטענה. אני לא צועק על מי שפה.

לא יועצים משפטיים, הביאו אנשי מקצוע.

סליחה, אני רוצה לדעת לגבי שירותים וטרינרים. יש כאן שני טקטים שקשורים זה בזה, זה לא משהו שהוא משייט לו בחלל. אני לא ילד, אני רק נראה טוב. כבר עברתי ממשרד החקלאות ועד היום. אני רוצה לקבל תשובות היום. באתי לקבל תשובות על העבודה שנעשתה בשירותים הווטרינרים כשלאחר מכן הייתי עובר לנושא התקציבי. אני מדבר על החיסונים.

אדוני, אני פה. ד"ר בוריס יעקובסון שהוא מנהל המעבדה לכלבת והוא גם - - -

אני רוצה לדעת האם יש כאן בעלי סמכות לתת לי תשובות, להודיע לי. סליחה, אני כבר עברתי את הימים האלה. אם כלום לא מעניין את השר שלכם, אני רוצה לדעת כאן לפני שאני פותח את הדיון, האם יש כאן באולם מישהו שהוא בעל סמכות שהוא יודע לומר לי: ייקוב הדין את ההר, לא תהיה הנחה על הכסף. ייקוב הדין את ההר וכל שנה יהיה? אם אין כאן את הבן אדם הזה שיודע לתת לי תשובות, תודה רבה לכם. אני מתנצל, יש לכם קצת הזדמנות לסייר קצת בירושלים.

אני שוחחתי גם עם הגורמים המקצועיים ויש פה גם נושאים משפטיים.

גברתי, תסלחי לי. תאמיני לי, קצת ניסיון יש לי. אל תיקחי את עצמך מה שאחרים חושבים שהם רוצים לזרוק עלייך. עזבי, בחייך. האם את יודעת להגיד לי אחרי הבדיקה של השירותים הווטרינרים, יהיה פעם בשנה או פעם בשלוש שנים?

בשנה הראשונה יהיו שני חיסונים לגורים, שנה ראשונה - - - -

ראיתי, קראתי. מכון המידע והמחקר של הכנסת עשה עבודה יוצאת מן הכלל. קראתי אותה, מהשלושה חודשים ל-24 חודש. האמיני לי, קראתי לי. תודה לאילנית כמובן שעובדת אתנו צמוד גם על נושאים לא פחות חשובים וגדולים. תודה לך.

קראתי את זה. אני רוצה לדעת אחרי השלושה חודשים, לא בשנה הראשונה. איך אומרים? הגור שלי גדל - מה יהיה?

זה יהיה פעם בשנתיים. נכון להיום תקנות הכלבת (חיסון) קובעות תקופת חיסון אחת לשנה, ולכן זה בעצם דורש תיקון חקיקה.

תודה רבה, אני מודע לזה. הרי זה ברור כשמש לאור הירח. אני מודע לדברים האלה. אני רוצה תשובות. אני מצפה שתבואו ותגידו לי: הנה, בשבוע הבא יש על השולחן שלכם בוועדת הכלכלה הצעה שאומרת: א', ב', ג', ד. עכשיו זה על השולחן, עכשיו הבעיה היא שלך. זה מה שאני רוצה לדעת. אני יודע איך אני עובד אתכם. כל דבר שבעת אלפים שנה. כל דבר - עד שהוא זז בכלל.

חבר הכנסת כבל, אני רוצה להפנות את תשומת לבך שלפי הצהרות היצרן - - - לשלוש שנים.

אני מאוד נזהר, אני מתנצל בפניכן. אינני רואה בכן או בכם את הבעיה - שלא תתבלבלו. אתן פשוט פה. אבל אין שום דבר בתגובה שלי כלפיכם. אם היה כאן המנכ"ל או השר הייתי נותן בראש. אתן פשוט פה אז אני נותן לכן את התשובה כי שלחו אתכן לחזית. בטח אמרו בבוקר: האם יש מישהו? אולי תיסעי את? ואת בטח אמרת: לא, עזוב. מה, אני אתעסק עם זה? לא, תיסעי את. אין אף אחד - ההוא במילואים, ההוא זה, ההוא פה, ההוא שם. אני מכיר את זה.

זה בדיוק העניין. אני מלווה את התחום ואני מכירה את זה עם הגורמים המקצועיים.

אז בואי נתקדם. אני אשאל אותך. היצרן אומר שזה מספיק לשלוש שנים.

היצרן כותב בעלון שלו שבמדינות שיש בהן סיכון גבוה למחלת הכלבת, וישראל היא מדינה כזו, המדינה תקבע בהתאם לתנאים האפידמיולוגיים בתוכה את תדירות החיסון. לכן, גם אם החיסון יכול להיות בתוקף לשלוש שנים במדינות כמו ישראל - - -

אוקי. שאלה לי אלייך. מתי יונח כאן על השולחן תיקון שלנו תיקון לתקנות?

לתקנות הכלבת (חיסון).

כן.

אנחנו בוחנים את האפשרות מול משרד המשפטים לתקן את התקנות כך שתדירות החיסון לא תקבע בתקנות עצמן שאז יהיה צורך להגיע אל הוועדה בכל פעם שתשתנה התדירות - - -

אין לי בעיה, תעשו מה שאתם רוצים. רק תביאו לי הצעה. מתי היא תהיה פה?

אנחנו בוחנים את זה מול משרד המשפטים כרגע את האפשרות לקבוע תדירות מבלי לפגוע בחובת החיסון ובאכיפה כי מדובר פה בנושא עונשי.

יקירה, אני מבין. אני גם מבין את הסכנה שמתקיימת בכלבת. אף אחד מאתנו לא מבקש להתעלם אני מנסה לקבל תשובות, לא סיפורים. במשרד החקלאות תמיד נושאים פורצים להם, הם פתאום קורים. פתאום יש חגים, פתאום יש זה. לא, גם פה הכלבת הוא נושא שנדון. כבר היו עליו כתבות, כבר דובר. חשבתי שבאים לפה ואומרים לי: כבל, למה בזבזת את זמננו? יכולנו לשלוח לך את זה גם במכתב. הנה, ביום זה וזה אתה תקבל את התיקונים לתקנות: א', ב', ג', אחר כך נתווכח על המהות. לגבי המחירים - זה המצב, זה מה שאנחנו הולכים לעשות.

העברנו את המידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת.

יפה מאוד. אני קראתי והחכמתי. זה מידע שנמצא אצלכם הרבה מאוד זמן.

לא. היתה ועדה. הוועדה לבחינת פרוטוקול כלבת התכנסה פעמיים: גם ב-2011 וגם ב-2016, כאשר בין לבין התנהל מחקר בנושא.

מתי אני מקבל על השולחן שלי את ההתייחסות? אני רוצה לסיים את זה בכנס הזה. בסוף יולי הכנסת יוצאת לפגרה. אני לא מבקש, אני תובע, ואנחנו נוציא מכתב. אני תובע, אני לא מבקש, שאנחנו נעביר את התיקון הזה עוד בכנס הזה. נתווכח - כן חודשיים, פעמיים, לא פעמיים, כן ועדה, לא ועדה. זה כבר דיון מקצועי שאני לא רוצה לנהל אותו ברגע זה אלא כשיובא לפנינו נוסח התקנות. אין פה סיפורים. לא צריך להוציא עכשיו משלחות ועוד כינוסים כמו שהמשרד עושה לי תמיד. זה יהיה לפני. אם לא - אני מודיע שאני מעכב את כל החקיקה של המשרד.

אני חושבת שצריך לשים לב שלפני שמקדמים את תיקון התקנות בנושא החיסונים של הכלבת יש להגיע להסדרה תקציבית מול ה- - -

שניה, חכי. תיכף נגיע לתקציב.

בסדר, אבל זה חלק.

תודה רבה, אני גם מכיר תקציבים לא מאתמול. אני גם מכיר איך פתאום יש תקציב כשרוצים. השאלה מה נכון, והשאלה היא האם האופן שבו היום, לפחות לפי הנתונים של אילנית דרך מכון המידע והמחקר של הכנסת שהוצגו - - -. ואני לא נכנס לדיון הזה של פעם בשנה או בשנתיים או פעם בשלוש, זהו דיון שהוא בעיקרו מקצועי. אנחנו רוצים לשמוע את העמדות השונות ובסוף נמצא את הנקודה כיוון שיותר קל להתעסק עם זה. אבל העניין התקציבי עם הנתונים שנכתבו כאן שכל אחד עושה את הסיבוב שלו, משרד החקלאות הוא המונופול, הוא - - -

אני מתנגדת לשני הביטויים: - - - את הסיבוב שלו, וגם למונופול בהתייחסות למשרד.

קודם כל, מותר לך להתנגד. סליחה, גברתי. את יכולה להתנגד, זה לא בית משפט. אני אומר את הדברים שלי, את צריכה להראות לי שהדברים הם לא כך. פעם ראשונה - משרד החקלאות על פי מה שנכתב על-ידי מכון מחקר המידע של הכנסת - את יכולה להגיד את זה אלף פעם - לפי הנתונים שהוצגו בפנינו, וזה מה שאני יודע להגיד, עושים שחיטה, פעם אחת. ספסרות אפילו הייתי אומר בעניין הזה. מוכרים את זה לרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות אחר כך מעבירות את זה לרופאים הווטרינרים. כל אחד בתחנה שלו עושה קופון. יש מי שיגיד לי: וואלה, מה זה? כולה 70 שקל אם אתה מגיע לווטרינר. אבל כשאתה מחזיק כלבים, ויש כאלה שיש להם חתולים, וגם וגם, כמוני, זה מצטבר. זה שק אוכל, ופה ושם. זה לא רק מסתיים. מה עם תולעת הפארק? ומה עם התועלת ההיא? ומה עם התולע ההוא? בסוף בסוף זה מצטבר. מי שמתעסק עם זה יודע. זה באמת מערכת שלמה. זה עניין של ההצטברות. יש כאלה שיש להם יותר מכלב אחד. יש כאלה, כמו מנהלת הוועדה שלא רוצה לסרס את הכלב שלה, ויש לנו ויכוח, ומשלמת גם את ה-300 ומשהו שקלים שזה החוק שלי.

החיסון לא עולה 300 שקלים.

- - -

נכון, אני יודע. בגלל זה היא לא אוהבת אותי.

רק בנושא הזה - - -

גברתי, שם ותפקיד, בבקשה.

אני סיון ינקוביץ, מנהלת אגף תקציבים במשרד החקלאות. האמת שהנושא הזה של המחירים כבר נדון מספר פעמים. יש פער בין המחיר שבו משרד החקלאות קונה את התרכיבים מהיבואנים לבין המחירים שבהם הוא מוכר אותם לרשויות המקומיות. הפער הוא לא כמתואר, אבל הוא - אחד, הוסדר בחקיקה. שתיים, הוא מממן את כל מערך הטיפוח והשמירה והטיפול בנושא הכלבת במדינת ישראל שמוטל על השירותים הווטרינרים, הן על המעבדה שעושה בדיקות שוטפות ואבחונים במכון הווטרינרי, הן את עלויות הפיקוח, והן את - - -

בקיצור, זה מס, קודם כל.

זה אגרה.

אגרה הוא סוג של מס - - -

לא. אני לא דיברתי על האגרה, אני דיברתי על פער התיווך.

זה לא נכון להשתמש במושג פער התיווך בהיבט של אגרה.

יקירה, אני לא דיברתי על האגרה בשום שלב.

אז על מה מדברים?

גברתי, אם את לא יודעת על מה הוזמנת, אנחנו מדברים על מחיר החיסונים.

זו אגרה.

לא, לא. את יודעת מה ההבדל? אני גם משלם אגרה, אני גם חוקקתי פה את חוקי האגרות. לפחות אני מבין על מה אני מדבר. לפני שבאתי לפה גם התקשרתי כדי לברר כמה הווטרינר שלי לוקח, כמה ההוא לוקח, כמה ההוא לוקח. אני עושה לכם את העבודה כאילו יותר פשוטה. אני לא רוצה להתעסק עם האגרות. נדמה לי שהאגרות עולות היום 34 שקלים.

39.

39 למסורס, ו-341 ללא מסורס. האגרה העירונית היא אגרה. אבל סליחה, כבוד היושב-ראש, - -

שניה, סליחה.

- - העניין הוא אגרת רישוי.

אני יודע. חברים, אני פה. לא צריך לפרשן אותי בחיי. כשאתה הולך לעירוני, 53.3 גובים ממך על אגרה, וסביב ה-70 שקל גובים ממך על חיסון כלבת.

לא, סליחה. אני ד"ר אבי צרפתי, יושב-ראש ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות. כשאזרח הולך לרשות המקומית לבצע חיסון כלבת במשרדי השירות הווטרינרי הוא משלם רק את האגרה העירונית ואת עלות החיסון. זאת אומרת, ביחד לכלב מסורס או לכלבה מעוקרת 53.5 שקלים. לכלבה לא מעוקרת או כלב לא מסורס בגין הנושא של האגרה המוגדלת זה יוצא 370 ומשהו שקלים. אין שום גבייה נוספת על זה.

וזה שנתי?

שנתי. אם תושב הולך לווטרינר פרטי שהוא מה שנקרא מורשה חיסון ומבצע את החיסון, אזי על העלות הנוספת הזו שהיום הסדרנו את התשלום הזה דרך האינטרנט וכד', הוא משלם עוד סכום לרופא הפרטי - בין 70 ל-110 שקל.

אבי, זה בדיוק מה שכתוב. אני מקריא. אין כאן שום דבר שהוא שונה ממה שאמרתי. אמרתי שכשאתה הולך לווטרינר, ורובם עוברים דרך הווטרינר - לכל אחד יש את היחס שלו לכלב שלו ומטפל בו - וזה לא להבדיל, זה כמו שאתה הולך לרופא שלך. כל אחד הולך לרופא שמטפל בו. הוא לא אומר: בעניין זה אני הולך עכשיו לרופא אחר. הוא הולך לווטרינר והווטרינר לוקח כמו שאמרת בין 70 ל-120, זה תלוי.

פרנסה לא רעה.

לא כל כך, אני לא מציע שניכנס לתהליך הזה. יש את האגרה שהיא כשאתה מגיע לרשות המקומית - 39 שקלים, ואם אתה עושה את זה דרך הווטרינר ברוב המקרים זה סביב 50 ומשהו שקלים. הוא כנראה עוד עמלת תיווך, זה מה שאני יודע.

לפחות 120 שקל אצל וטרינר פרטי לכלב לא מסורס – החיסון פלוס מה - - -

מה עם תגית הזיהוי, עם השבב?

עזוב, זה משהו אחר.

זה חובה עכשיו?

בוודאי.

זה - - - חד-פעמי.

חד-פעמי.

עזוב אותי אגרה, האגרה לא מעניינת אותי. אגרה - זה החזקת כלב וזה נכנס בתוך מה שגברתי אמרה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו כי זה דיון שהוא הרבה יותר רחב מהדיון הזה לגבי השימושים. זאת אומרת, האם זה מס? האם זה זה? זה כמעט בכל דבר - אגרת רדיו, אגרת זה. זה דיון שהוא הרבה יותר גדול מהשיח פה, ואני לא רוצה להיכנס לזה.

אני שואל סביב עניין אחד בלבד, ואתו אני רוצה שנדע, נצא ראש - אני לא רוצה שנכדרר פה כאילו אנחנו משני עולמות מקבילים - סביב המחיר של חיסון הכלבת. נכון, אילנית?

כן.

אני לא נכנס. האגרה היא אגרה. אנחנו קבענו.

אגרת הרישוי זה אגרה נפרדת - - - לקופת הרשות.

נכון, אמרתי. לכן, אמרתי מלכתחילה גם לתקציבאית שאינני עוסק בנושא האגרה המדוברת. אני מתעסק בעניין אחד – מחיר.

חשוב בכל זאת לדייק את המינוחים. יש אגרת רישיון – זה נושאים ששוחחתם עליהם כרגע. יש אגרת חיסון. זה המחיר שאותו משלם בעל הכלב כשהוא בא לרשות המקומית ומבקש לחסן את הכלב שלו. זוהי אגרה, זה לא תשלום בשוק החופשי על ביצוע של חיסון. זוהי אגרה שקבועה בחקיקה ולאגרה הזו אני התייחסתי כשאמרתי: מדובר פה באגרה של 14.5 שקלים לכלב מסורס או מעוקר, ו-29 שקלים לכלב שאיננו מסורס או מעוקר, שהיא כביכול התשלום שמשלם אותו בעל כלב כשהוא בא לחסן את הכלב שלו.

זה סכומים שאנחנו לא מכירים - ה-14, ה-29.

בחיים שלי לא שילמתי כזה.

יש פה נציגים של הרשות להגבלים עסקיים?

כן.

מה שמך?

מוטי כץ.

מה שאומרת כאן התקציבאית זה הדבר הבא. אני מבין את ההתעקשות שלה על המונחים. מבחינתה אתה לא משלם עבור העלות של הזריקה, של החיסון, על אותו תרכיב. מבחינתה, לפחות איך שהיא מפרשת את החוק – אני לא יודע, אני לא ראיתי את החוק, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שהיא יודעת על מה היא מדברת – היא אומרת: זו אגרה לכל דבר ועניין.

אבל היא אומרת 14 ו-29. מה זה 29? האם זה עלות החיסון?

זה המחיר שהחיסון נמכר לתושב.

הבקבוק של החיסון שמשרד הבריאות קונה ב-2 שקלים?

לא, הזריקה שהתושב משלם כשהוא בא לרשות המקומית והוא מקבל חיסון כלבת. רק על החיסון זה 29 לא מסורס, 14.5 מסורס. על זה יש גם את אגרת ההחזקה על הכלב שזה הרישיון שהיא 39 או 341.

אז בוא נתעסק במחיר הבקבוקון. הדיון הזה הוא לא סביב גובה האגרה שזה דיון.

רעיה עדני, אגף תקציבים, משרד האוצר. אדוני היושב-ראש, חשוב לדייק. כמו שכתבו במסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, מדובר באגרה. לא מדובר במחיר. לכן, התשלום לא רק עבור הבקבוקון, הוא עבור מערך - - - הכלבת.

אני כבר פרשנתי אותה. אמרתי שהיא מדברת על זה במושגים של אגרה. לכן, אני רוצה קודם כל לדעת. יכול להיות שאני רוצה להביא תיקון. גברתי, סליחה. אולי אני רוצה להביא עכשיו תיקון בעקבות זאת.

על מה את מדברת? אני - האיש הטוב - צריך לסבסד את העבודה על הרעים? אין שום סיבה. הרי עבור מה אתה משלם?

אתה משלם עבור כלל מערך הגנת הציבור מכלבת, לא רק על - - -

סליחה, תסלחי לי. אני באתי לחסן ואני משלם כסף עבור החיסון הזה.

הבעיה עם הכלבת זה עם אלה שלא מחוסנים.

בדיוק. כל הבדיקות שאתם עושים זה לא על אלה שבאים. מי שבא, כבר הגיע.

רעיה, אני הייתי במשרד החקלאות כמו היושב-ראש. הרי הכלבת מגיעה מהתנים, מחיות הבר, מגורמים שהם לא בשליטה. אתם הולכים לתת קנס למי שמקפיד על החיסון שהוא יגן מהתנים או זאבים שהם בטבע. זה פטנט של האוצר.

זה לא קנס.

לא מדובר - - -, מדובר בפעילות ציבורית שממומנת על-ידי האגרה הזו למניעת מחלת הכלבת.

כמה עולה התרכיב למשרד החקלאות?

התרכיב עצמו עולה 2.41 לכלב כי כלב מקבל את התרכיב - - -

למה קונים דרך משרד החקלאות בכלל? למה צריך אותם?

בלעדי - לא רק שקונים, זה בלעדי.

למה? שכל רשות תקנה מאיפה שהיא רוצה.

כל וטרינר.

כן. כמה פקידים צריכים להחיות מהכלבת?

אולי הרשות להגבלים עסקיים תענה. אתם רוצים להתייחס לזה?

צריך להבין שמדובר בשרשרת שלמה שכוללת בתוכה את כל עלויות ההפצה ושמירה של מלאי תרכיבים ואחסון, והכשרה של מחסנים מורשים ובדיקת אצוות לבטיחות וליעילות של כל אצווה שנכנסת לארץ ונרשמת בשירותים הווטרינרים. צריך להבין שקיימת מעבדת כלבת שמבצעת בשנה כאלף בדיקות כשעלות של כל אחת מהן היא 200 שקל. מדובר בעניין חיות בר - - -

אבל כל זה על גבם של בעלי הכלבים?

שמענו שיש מדינה והיא עוד מעט בת 70. מה, אתם רוצים למממן את הכול? זה בדיוק מתאים לרעיה, לאוצר. איפה שאפשר לקחת - תיקחו. תורידו את המסים ותדפקו את האזרחים אחר כך.

האגרה מבטאת את כל ה- - -

אני לא שאלתי אותך על האגרה. אני שואל שאלה, אתם כל הזמן מכדררים אותי לאגרה.

אבל זה קבוע בחקיקה.

יקירה, סליחה. משה רבנו ירד מהר סיני וחלקו עליו. האם אני יכול לחלוק עכשיו על מה שכתוב בחקיקה? כל יום אנחנו משנים פה חוקים. הממשלה הזו משנה חוקים מהרגע להרגע ביום. נו, בחייך. עזבי אותי עכשיו מהחקיקה. תיכף נתפס וכולנו נדבק לקיר עם החקיקה. אנחנו פה כדי לדון בשאלות ופעם אחת ולתמיד לנסות לקחת את זה ולפרק את זה ולראות איפה זה עומד – זה הכול. אני יודע, אני מבין. מה, את עושה אותי שאני לא מבין עניין? אני מבין, הבנתי. אני עכשיו מנסה לקחת את זה ולראות. ברור לי שאת ואני זה לא במקום שעכשיו אני בא ואומר לך ואת מסכימה או לא מסכימה. אין לך לא את הסמכות ואין לנו גם את הכלים נכון לרגע זה כדי לעשות. ברור לי. אני בסך הכול מנסה לברר. את כל הזמן לוקחת אותי למקומות של: החוק אומר. ביטוח לאומי עובד כך. אתה בא לביטוח לאומי ואומרים לך: אתה צודק, אתה צודק. אבל זה החוק. אנחנו מכירים את זה. שם זה קלאסי. עכשיו את אומרת: תלך למחוקק. אני אגיע למחוקק? ההוא בקושי זז, ילך למחוקק? לכן, אני מנסה קודם כל לברר את העניין.

מי שיגיד לי עכשיו אגרה, אני מוציא אותו. אני רוצה לקחת את הנסיוב. יש את הבקבוקון הזה שהרופא עושה כך וכך. מכניס את המחט, ושם. הדבר הפשוט הזה עולה 2.41 שקלים. יש לי כמה שאלות: ראשית, למה רק משרד החקלאות הוא היבואן היחיד? שנית, אני מבקש לדעת בכמה הוא מוכר אותו לרשויות המקומיות? אני רוצה לדעת גם בכמה הם מוכרים את זה לווטרינר. בואו נתעסק ב-2.40 האלה, קודם כל. זה בסוף מצטבר לכדי מיליונים רבים, זה לא גרוש וחצי.

ומבקר המשרד קבע 970% הפערים.

זה לא מדויק.

אבל זה מה שכתוב בדוח שלו.

אילנית, אולי תציגי תשובות לשאלות כפי שאת בדקת.

אני באמת מנתונים אך ורק שלכם שהועברו אליי. מהנתונים של מבקר הפנים שלכם, הוא רשם שהחיסונים, התרכיבים, עולים בין 0.95 למנה ל-2.41. זה תלוי אם זה בא במנה אחת או בעשר מנות. לרשויות המקומיות מוכרים ב-80% מגובה האגרה הקבועה בתקנות.

- - -

היא תציג קודם כל. זה המביא דברים בשם אומרם, קודם כל.

זה הנתונים שקיבלתי מעוזר המנכ"ל. יש פה גם את המייל, הכול רשום. אז יכול להיות שמשהו פה לא נכון, אין בעיה.

לא, אין כאן שאלה של נכון. מבחינתך, מה שקיבלת, קיבלת את זה מגורם בכיר. אלה הנתונים שקיבלת. אם הוא העביר נתונים שגויים - שיתנו לו בראש.

הרשויות המקומיות קונות ממשרד החקלאות את התרכיבים בגובה של 80% מגובה האגרה הקבועה בחוק. האגרה, כמו שאמרתם, עבור כלב מסורס היא 29.5 רק בגין התרכיב, כלב מסורס – 14.5.

29, לא 29.5.

אוקי. זה מהנתונים של מבקר הפנים של המשרד.

מהאפס נקודה משהו ל-2.41, בכמה הם מוכרים את זה לרשות מקומית? בכמה קונה עיריית ראש העין את התרכיב הזה?

בבקשה, צרפתי.

אם זה לא בא כנגד אישור עיקור וסירוס שנמסר ללשכה הווטרינרית - קרי, משרד החקלאות - המחיק שהרשות המקומית רוכשת זה 23.2 שקלים עבור תרכיב רגיל, ו-11.6 עבור תרכיב שכנגדו מוצג אישור עיקור וסירוס.

למה פער כזה גדול?

יש לי כמה הערות. קודם כל, ה- 0.95 זה בקבוקונים שמכילים עשר מנות תרכיב במחיר הזה, וזה מיועד לבקר. הרי כלבת לא פוסחת גם על בקר וחיות משק. לעומת זאת, המחיר שאנחנו עליו מדברים לכלבים זה 2.41. פלוס מע"מ זה 2.80. זה מיועד לחיסון כלבים וזה מה שנמכר לרשויות מקומיות.

אני מתנצל, לא הבנתי.

עלות החיסון, עלות ה - - -

אני שואל שאלה. איך קשה להבין לנו דבר כל כך פשוט? אנחנו פה כבר מסתובבים סביב זה. אני שואל שאלה פשוטה. אל תספרי לי על הסוסים ועל החמורים מעשרת המכות. אני בסך הכול רוצה לדעת שאלה פשוטה והיא בכמה קונה משרד החקלאות עבור כלבת לכלבים. תראי, אני כבר מייצר לך את התיחום מראש. למה את מכניסה לי רעשים? אני בסך הכול רוצה לדעת. הקניין, התקציבאי, של משרד החקלאות עושה הזמנה באינטרנט והוא אומר: אני רוצה 100,000 מנות. אני לא שואל עכשיו אם זה בבקבוקונים ל-12 או בבקבוקונים לאחד. הוא קנה X, והוא קיבל את זה. יש לו עכשיו סטוק של 100,000. הוא עכשיו צריך למכור את זה לרשויות מקומיות והרשויות המקומיות מוכרות את זה לכל וטרינר שרוצה לבוא ולרכוש. אני פשוט רוצה לדעת בשרשרת הזו מי היא החברה הזו, או יש אולי כמה שחברות שמספקות. קונים את זה ב-X שקלים, המשרד מוכר לרשות ב-Y שקלים, והעירייה מוכרת לווטרינר ב- Z שקלים. אל תכניסי לי רעשים של סוסים וההוא. זה לא שיעור בזואולוגיה. אני בסך הכול מנסה להבין הכי פשוט.

2.41 זה המחיר של הבקבוקון לפני מע"מ. הבקבוקון הזה נמכר לכלב לא מעוקר ולא מסורס לרשות המקומית בסכום של 11.6 ובסכום של 23.2 לכלב מעוקר ומסורס - - -

לא מעוקר.

הבנתי, לא מעוקר.

לא מעוקר ולא מסורס שזה מהווה 80% מגובה האגרה שנגבית מבעל הכלב.

כמה הרשות מוכרת את זה לווטרינר?

זה 29 שקל ללא מעוקרת ומסורס ו-14.5 למעוקרת - - -

למה הפערים האלה?

שוב, מדובר באגרה שכוללת בתוכה - - -

עוד פעם את מתחילה איתי. עזבי אותי מהאגרה.

אבל זה בדיוק העניין, שאגרה גם לפי פסיקת בתי-המשפט - - -

אבל יש פה אגרה כפולה. את לוקחת ממני - - -

- - - אלא מבטאת הרבה מעבר לזה. אנחנו מדברים על פעילות - - -

עזבי עכשיו את הפעילות. אני מנסה להבין. הרי יש אגרה. חוץ מהמחיר שזה עולה - - -

זה אגרה של הרשויות המקומיות, לא של המדינה.

הרשות המקומית היא זו שגובה את מלוא הסכום. מתוך זה היא משלמת 80% בחזרה למשרד החקלאות עבור אותן פעולות שאנחנו מדברים עליהן - - -

אני רוצה טבלה עד יום ראשון שתשלח פה לוועדה שבה כתוב בדיוק – לא סוסים, לא חמורים, לא שום דבר. אני רוצה לדעת מי הן החברות שקונים מהן, וזה עוד לפני שנכנסתי אם עשו בדיקה או לא עשו בדיקה, האם זה מותר, לא מותר, למה רק חברה אחת - -

- - - רק משרד אחד.

כן.

- - מאיזה חברות משרד החקלאות קונה את התרכיב, בכמה הוא קונה אותו, בכמה הוא מוכר אותו, כמה העלות כשהוא קונה אותו, בכמה הוא מוכר לרשות המקומית על-פי התחשיב הבא: המחיר שהוא גובה על התרכיב, והחלק שהוא האגרה. נניח 39 שקלים האגרה – המרכיב האגרתי הוא X, והמרכיב של התרכיב הוא Y, ובכמה הרשות המקומית על-פי אותו פילוח מוכרת את זה לווטרינרים.

אחרי זה נקיים דיון נוסף בוויכוח שהוא אוצרי, תקציבי, כל אותן שאלות שאנחנו כל הזמן שואלים למה האזרח הטוב צריך למממן את הבעייתיים, את הפעילות בכלל של משרד החקלאות.

אדוני, זה מאוד דומה לביטוח חובה לנהגים שאנחנו משלמים, אבל כאשר נפגע הולך רגל בתאונת דרכים והוא לא שילם את ביטוח החובה אבל הוא מקבל פיצויים מאותה קופה. כולם משלמים לאותה קופה אבל לא כולם אוכלים מהעוגה. כאשר מדובר במחלה כל כך מסוכנת וחשוכת מרפא כמו מחלת הכלבת האינטרס של המדינה והאינטרס של הציבור הוא לעשות את המקסימום . לכן, - - -

אין לי ויכוח אתך. אני מבין את הנזקים, רק אני טוען שצדיק ורע, רשע וטוב לו. הרי ממה נפשך? אני בסדר, אני משלם. אני מחוסן. גם סירסתי וגם עיקרתי את הכלב שלי כשצריך, ואני גם בא שנה בשנה ונותן לו מתולעת הפארק ועד תולעת הקרוסלה, ועושה לו את כל הבדיקות האפשריות, מקרציות ועד ביצי כינים - כל אחד עם העניינים שהוא מתחבט בהם עם בעל החיים שלו. צריך לעשות מחקר מה קורה אם כלב ננשך וצריך לטפל ולעקוב, ולהקים סיירת כזו - - -

זה באמת גם חלק מזה.

אני שואל, למה אני כשאני הבסדר? הוויכוח שלי הוא לא אתך. את במערכת ואת כבר מדקלמת.

לא, אני גם בעלת כלבה. אם יש משהו שאני מוכנה להוציא עליו כסף כמה שיותר זה - - -

זה לא משנה, זה לא נותן לך. הוויכוח שלי הוא על ההבדל בין אוהב את הכלב שלי לאוהב כלבים. זה שני מושגים שונים לחלוטין. אני אוהב כלבים, אני לא בטוח שהיא - - -

אני אוהבת את הכלב שלי. אבל אני לקחתי כלב בגלל שאני אוהבת כלבים ובעלי חיים.

אגב, היא חושבת בדיוק ההפוך.

אני מבין, הרי אני מבין את העניין. אני מסתכל על זה כמי שמגיע למכלאות וגר לא רחוק מאזור לוד ורואה איך אנשים זורקים את הכלבים ולאן הם הולכים, ואיך נאלצים אלפים על אלפים. אנשים לא מבינים את זה כי זו חצר אחורית. אנשים לא יודעים לעכל אפילו את הכמויות הבלתי נתפסות. אנשים אומרים: חמוד, ואחר כך הם נוסעים כאילו לא יודע מה. זה עושה לי צמרמורת. עד שהכנסתי את החוק שלי לגבי חתולים. באים רואים חתול חמוד ומכניסים אותו הביתה כי הילד רוצה חתול. אבל מה לעשות? החתול שורט – המצאה. אנשים עוקרים להם ציפורניים.

עקרו.

כן, בוודאי - עד החוק שאני הכנסתי שהיה ראש וראשון בעולם. אתה לא רוצה, אל תיקח חתול. אבל מה הדבר הנורא? הילד גדל וכבר החתול לא מעניין אותו בדיוק ואז גם זורקים ומוציאים אותו. כשאתה לוקח אותו בלי הציפורניים שלו זה כאילו הכנסת אותו לקבר.

אני מנסה לראות את הדברים באמת בסך הכללי. אתם יכולים לצאת מפה ולהגיד: למה כבל הזה רב איתי עכשיו על כמה שקלים האלה? אם יש לך כלב את יודעת שאחזקה של כלב זה סיפור. אני מאלה שכל החתולים של כל גזרת גוש דן מגיעים בשעות, ועוד רבים איתי איך איחרתי לשים להם אוכלוסייה - חוצפה. יש חלק שהם בבית כי צריך לעשות הפרדה כי יש כאלה שלא יאכלו מחוץ לבית, ויש כאלה שאוכלים רק אוכל רטוב ולא אוכל יבש. כל מי שמתעסק עם בעלי חיים מכיר את זה. אבל מי שהוא אוהב, חי את זה. זה כאילו הכי טבעי בשבילו. זה עלויות באמת משמעויות.

וכמה ה-14.5 שקלים השנתי לחיסון כלבת יכול - - -?

לא, זה העיקרון.

זה לא, כי מחסנים אצל הרופאים הווטרינרים והתרכיב אצלו יותר יקר.

אם אני מבינה נכון, מה שעומד כרגע לדיון זה המחיר של ה-14.5 שקלים או האגרה של ה-14.5 שקלים שנדרשים לשלם בעלי הכלבים שבאים לחסן את הכלב שלהם כנגד כלבת. כמה המחיר הזה הוא מסך כל העלויות של אחזקת הכלב?

לא, לא - תסלחי לי. קודם כל, עוד לא התעסקנו עם האגרה. הכול מורכב. זה הרי כולו בפנוכו שלו, את יודעת.

המשרד קונה ב-2.40 ולוקח - - -, למה?

משרד החקלאות הוא לא יחידת רווח, משרד החקלאות הוא משרד ממשלתי.

רק יש להם מזה הכנסה של 4 מיליון שקל בשנה.

אבל מה עושים עם ההכנסה הזו? אני - סיון ינקוביץ - לוקחת אותה לכיסי ובונה איתה בתים?

לא. נו, בחייך - אל תיקחי את זה - - -

אבל ההכנסה הזו - - -

לפני כן את גם אזרחית. אני מודיע לך שאני בטוח בזה שעל עניינים דומים לזה ממקום אחר, שטוחנים את האזרחים ממקום אחר, אתם אומרים: וואלה, תראה את המדינה הזו. תמיד זה עובד כך כשזה בצד של העניין שלך. ואגב, זה כל יום קורה לי פה בוועדה הזו כשיש אחד שעומד: ההוא וההוא כך. וכשזה אצלו: אני? אמר לי פעם אפרים סנה: לכל אחד יש דעה טובה על עצמו. אותו דבר כאן בעניין הזה. אני אגיד לך את האמת, משרד החקלאות לא נמצא ברשימת ל"ו הצדיקים, ולא כי אין מקום. המשרד פשוט - - -. חקלאות זה החלק האחרון שבו הוא מטפל.

אני רוצה בכל זאת לפתוח איזשהו נקודה למחשבה בדיון הזה. העלויות של אחזקת מערך הכלבת לטובת כלל הציבור, בסוף יישא בה האזרח הקטן כפי שאתה קורא. הוויכוחים שאולי יש בין המשרד לבין משרד האוצר איזה אזרח קטן ישלם אותם – האם כלל משלמי המסים של מדינת ישראל, גם אלה שאין להם כלבים, לצורך העניין, או האם ישלמו אותם באופן יותר ספציפי אוכלוסיית בעלי הכלבים. בכל מקרה, מאחר ומדובר פה בשירות חיוני ואי-אפשר להימנע ממנו, ישלם את הדבר הזה האזרח, בין אם כל אזרחי המדינה, ובין אם - - -

גברתי, את אומרת את אחת האמירות ששוברות את כל התפיסה שעליה עומד אגף התקציבים. הרי כשהיא נכנסה לאגף תקציבים הזריקו לה את המשפט שאומר את הדבר הבא. אני תמיד אמרתי: סליחה, שכר מצוה - מצוה. אם אני משלם, אני רוצה שכל הכסף שלי ילך בדיוק לעניין. זה לא עובד כך באגף תקציבים. את יודעת כמה אגרות אנחנו משלמים? למשל, אגרת רכב. אני אומר: סליחה, למה אגרת הרדיו שהיא חלק צריכה ללכת לרשות השידור, לכאן, למשל? אני מכיר את זה ואני בעד, ואני נלחם, והכול בסדר.

אצלם זה פיילה. יש בור, הכול נכנס לתוך הבור. פתאום את אומרת לי: זה נכנס, ולמה ישלמו ולא ישלמו, וכן ישלמו? אגף תקציבים - זה לחם חוקו. הוא חי מזה. הרי בעניין הזה לפי שיטתך – זה לא לעניין. אני בא ואומר: סליחה, אני רוצה עיקור וסירוס לכל הכלבים המשוטטים והחתולים המשוטטים. יש אגרה אני רוצה שזה ילך לדברים האלה. אני הרי הייתי בחוק כשאנחנו נלחמנו פה, ואיזה מלחמת עולם. המלחמה שהגדוד שלי נלחם בגבעת התחמושת היתה יותר קלה בכדי להשיג את התוספת. וגם כן זה לא בטוח שזה ייכנס לבסיס התקציב, וזה רק לחץ פוליטי של חברת הכנסת נורית קורן, שתהיה בריאה, שניצלה את המיקום הקואליציוני שלה בעניין הזה. אנחנו מכירים, אני פה. אין דבר פה שאני לא כבר טחנתי אותו ואכלתי אותו.

לסיכום, אני מבקש את המסמך הזה. אנחנו נעבור עליו ונבדוק אותו. יכול להיות שאני אגיע למסקנה שצריך לשנות את כל הגישה בעניין הזה. אני יודע לדבר עם המנכ"ל, אני יודע לדבר עם אגף תקציבים ועם כל מי שצריך ולנסות להוביל שינוי – או שאני אשתכנע שוואלה, זה לא כצעקתה בסוף, בסוף, בסוף.

בבקשה.

רק להוסיף הבהרה. ציינת לגבי הדרך שהתרכיב עובר מהרגע שהוא מגיע, למשל, מצרפת או מספרד או מאיפה שהוא מיוצר ובסוף מגיע לרשות המקומית. הרשות המקומית לא מוכר את התרכיב הזה לווטרינר הפרטי אלא היא נותנת לו את זה. זה ללא כסף. היא נותנת לו את זה בעבור הדיווח שלו אחורה של זה. זאת אומרת, אם הוא דיווח שבחודש הזה הוא עשה 20 חיסונים הוא מקבל ככה כמו שזה 20 חיסונים. אין שקל שעובר בפנים.

אני עשיתי 20, אבל אני רוצה שיהיו לי 40 - קח 20 ו-20 אתה קונה. זאת אומרת, באופן עקרוני המערכת בנויה לפחות מהרשות המקומית והלאה שהתרכיב הוא לא אלמנט של רווח בתוך התהליך אלא הוא ניתן כדי לבצע.

תודה, ד"ר צרפתי. ברשותכם, אני מזכיר לכם את הנקודה החשובה של החיסון פעם בשלוש שנים, פעם בשנה או פעם בשנתיים, שיכול להיות שיכריחו אותנו לחסן כל שנה כי זה דופק את התקציב של התקציבאים.

זה לא - - -

אם אין, אז מאיפה?

אדוני, יש גם פטור מהאגרה הזו לכלבי נחייה לעיוורים. ועם זאת, - - -

באמת, כמה? פה בוועדה אסור לתת דוגמאות של מישהו שקפץ ממטוס ובדיוק עבר מטוס אחר והוא נפל בדיוק עליו והוא הצליח לרדת. זה לא דוגמה. כמה כלבי נחייה יש? את משווה את זה מול מאות אלפים שיש לאזרחים? זה אפילו לא טיפה בים. יש גם פטורים לכל מיני גזעיים וכל מיני כאלה על הסירוס והעיקור. פטורים יש, אבל זה החלק שאפילו אני לא יודע להתייחס אליו בשוליות שלו.

כן, גברתי.

שושי מצער בעלי חיים ירושלים. אספקט אחר כשכמובן אין שום סיבה לחסן פעם בשלוש שנים - - -

את אומרת לי את הדבר הזה, למשל. החוק שאני העברתי שאתה לא יכול להוציא כלב היום ממאורת רשות או מאחת המאורות אלא אם כן עוקר או סורס, אז זה כאילו אומרים: מה, זה 14 שקלים. היא בקושי מצליחה לנשום. היא עם שנורקל כדי להריח אוויר בכלל כדי שהיא תוכל לחיות.

הצד שהוא בשוליים של זה, אבל לדעתי הוא מאוד חשוב, אנחנו בעד לחסן פעם ב-, לפי המינימום שצריך. אבל לתת כלים לרשויות המקומיות אחר כך לגבות את הרישיון פעם בשנה. החשש שלנו שהניסיון לקשור בין כלבת לרישיון, עד שאנשים ישלמו את הרישיון יהיו לנו המון - - - היריון.

אני מכיר את זה, אני מבין מה שאת אומרת. זה דבר שצריך לבחון אותו. החשש הזה היה גם כשעשינו את הדיפרנציאציה הזו של עיקור - - -

המצוינת. רצינו כפול.

כן. אני אומר לה תמיד שארגוני זכויות בעלי החיים רצו שהאגרה תהיה 900 שקלים. כן, כן – אני רוצה להזכיר. בסוף התפשרנו על ה-300, ו- - - צריכה להגיד לי תודה בעניין הזה. אחד החששות שחששנו, ולשמחתי התבדינו, שכתוצאה מכך אנשים לא יבואו לחסן את כלביהם, וברוך השם. דרך אגב, היה לי ויכוח קשה עם הווטרינר שלי. איגוד הווטרינרים וכל החבר'ה שאני בקשר איתם היו מאוד סקפטיים בעניין הזה, ולשמחתי. הרי אני תמיד אמרתי: מי המטורף הזה שמגדל כלב ולוקח את הסיכון על עצמו בבית שלו שיהיה לו כלב שיינשך מחר את הילד שלו או את הילדה שלו או אותו עצמו וזה עד כמה שאתה חושב שהכלב שלך הוא - - -? אני תמיד אומר: הכלב שלי הוא לא נושך אף אחד. הנה, בשכונה שלי קרה עכשיו אירוע. הוא טרף כלב.

זה כמו ילדים. הילד שלי הוא באמת מיוחד.

נכון. הילד שלי עושה כבר כפל בגיל שלוש, וכולנו מיוחדים.

לא רק זה, באים לעקר. מאז אנחנו רואים עלייה. - - - תודה, באים לעקר.

כן, אני יודע.

יש עלייה משמעותית ברמת העיקורים והסירוס.

כן, אני אומר את זה.

הרעיון הוא באמת לתת לרשויות המקומיות יותר שוט, יותר דרכים, לאכוף את הרישיון פעם בשנה כדי שלא יפלו לנו ב- - -

למשל, אם המשרד היה עושה קמפיין עכשיו לפני הקיץ שזה באמת התקופה הכי דרמטית באגרה שלשמה אנחנו משלמים כדי ש- - -, על החשיבות שיימצא מקום לשים את הכלב, לא לזרוק אותו לרחוב שזה אחר כך מטיל נטל עצום. אם המדינה היתה מארגנת, רשות מקומית - אם היו מטפלים. את מדברת איתי על האגרות האלה? אני נלחם מול המשרד שלכם על מאורות רשות שיהיו נורמליות. אתה מכיר את זה, אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר. אם הדברים האלה היו באמת נעשים, לא הייתי מדבר אתך על האגרה. הייתי אומר: אולי צריך להוסיף עוד קצת. אבל אתה מקבל חזוק בחיסון ואתה מקבל חזוק בשוטף.

- - - של משרד הפנים.

אל תשלחי אותי לשם. יש לי כבר הצעת חוק עוד מלפני הרבה שנים שהובלתי אותה על מאורות רשות. אני קצת מכיר ובקי – החלק של משרד הפנים והחלק של משרד החקלאות. כל אחד בורח לו.

בהר החוצבים בירושלים הן נפלאות.

אם הכסף הזה היה מגיע למאורות רשות כמו שצריך אז בן אדם שיוצא לחו"ל היה יודע שאם הוא נוסע לחו"ל הוא יכול לשים את הכלב שלו תמורת סכום סמלי לשבוע או שבועיים האלה שהוא נמצא בחו"ל. היום קם ליין כזה שטוחן כסף. זה לא מעט, זה עוד הוצאה. אני מכיר את זה, זה סיפור לא פשוט. אם היו מאורות רשות כמו שצריך היית יכול לשים את הכלב שלך. היו גובים אגרה, היו עושים על זה כסף לא רע. אבל מה, אתה משוגע היום לשים את הכלב שלך במאורת רשות? אלוהים ישמור. כל אחד שמכיר את זה קצת יודע על מה אני מדבר.

הנה, הגברת חני הגיעה. היא היתה העוזרת שלי כשעשינו את החוק.

אני מצפה לקבל את הנתונים האלה. אנחנו נעשה את הבדיקה. כמו שאמרתי לכם, בכל מקרה את נושא תקופת החיסונים – כמה פעמים, האם כל שנה או זה? אני חייב לסיים את זה. ייקוב הדין את ההר. אני אומר לך, אני רוצה לדעת עד יום שני כיוון לאן זה הולך. אם לא, אני אטפל בזה באופן אישי מול השר והמנכ"ל, בעיקר המנכ"ל. השר אפילו לא יודע מה קורה במשרד ושזה אצלו בכלל. אנחנו נטפל בעניין הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.