הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 522

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ה בסיון התשע"ז (19 ביוני 2017), שעה 11:30

1. הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורת וייצור דבש, התשע"ד-2014 (מ/859)

2. הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ה-2015 (פ/1555/20), של חה"כ יצחק וקנין, חה"כ חיים ילין, חה"כ איתן ברושי, חה"כ עמר בר-לב, חה"כ יחיאל חיליק בר

3. הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ו-2015 (פ/2254/20), של חה"כ שרן השכל, חה"כ נורית קורן, חה"כ אברהם נגוסה, חה"כ מכלוף מיקי זוהר, חה"כ אברהם דיכטר

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

דוד ביטן

יצחק וקנין

חמד עמאר

יעקב פרי

נורית קורן

איתן ברושי

שרן השכל

חיים ילין

יעל כהן-פארן

היועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אפרת אביאני

מנהל תחום גידול דבורים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אוהד אפיק

עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - זיו דניאלי

סגן בכיר למנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אסף לוי

עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - חן אפרת סגל

מנהל סינדקו, יו"ר מועצת הדבש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - יעקב פולג

עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - ברק שדיאור

מנהל תחום רעיית דבורים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - עוזי שץ

סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה - אלון זסק

ראש אגף מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה - אנה טרכטנבורט

הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה - ליאורה עפרי

רפרנטית מים באגף התקציבים, משרד האוצר - רעיה עדני

מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמרי איתן בן צבי

קצינת ייעוץ ממחלקת יעח"ק, משרד הביטחון - ליאור גרוסמן

רכז מחקר ומידע, עובדי הכנסת - ויקטור פתאל

עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל - ניצה טיטנבאום

אקולוג שטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים - רותם דותן

מנהל תחום מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע - אלון רוטשילד

מנכ"ל מועצת הדבש - זאב מידן

יועץ, מועצת הדבש - דוד וינשטין

חבר הנהלה, מועצת הדבש - יונתן חורש

כוורן, מועצת הדבש - נועם טור

היועץ המשפטי, מועצת הדבש - גיל להב

חבר הנהלה, מועצת הדבש - ניצן למדני

כוורן, מועצת הדבש - דוד לשם

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל - אבשלום וילן

חבר הנהלה, ארגון מגדלי דבורים - גדי גולדנברג

ארגון מגדלי דבורים, ארגון מגדלי דבורים - בועז כנות

חבר מזכירות, ארגון מגדלי דבורים - דורון לבנה

חבר הנהלה, ארגון מגדלי דבורים - זוהר רודולף

דבוראי, מגדלי דבורים - צבי אופיר

דבוראי, מגדלי דבורים - אורי סורקין

דבוראי, מגדלי דבורים - נוגה ראובן

דבוראי, מגדלי דבורים - אליעזר רייכמן

ראש מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת - אריאל ארליך

ראש מחלקה כלכלית פורום קהלת, פורום קהלת - אשר מאיר

נציגת פורום קהלת - מיכל שמעון

מנהלת מחלקה, התנועה למען איכות השלטון בישראל - נילי אבן חן

מחלקת כלכלה ומחקר, התנועה למען איכות השלטון בישראל - גל קויתי

מגדל דבורים - צחי גולדנברג

חקלאי - יפרח סבלדי

אתי בנדלר

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

אור שושני

1. הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורת וייצור דבש, התשע"ד-2014 (מ/859)

2. הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ה-2015 (פ/1555/20) של חה"כ יצחק וקנין, חה"כ חיים ילין, חה"כ איתן ברושי, חה"כ עמר בר-לב, חה"כ יחיאל חיליק בר

3. הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, התשע"ו-2015 (פ/2254/20) של חה"כ שרן השכל, חה"כ נורית קורן, חה"כ אברהם נגוסה, חה"כ מכלוף מיקי זוהר, חה"כ אברהם דיכטר

בוקר טוב לכולם. כמדי שבוע נתחיל עם מספר ההרוגים בכבישי ישראל. לצערנו אנחנו כבר עומדים על 169 הרוגים מתחילת השנה הנוכחית, אל מול 164 בשנה הקודמת. זה אומר שהמגמה הקשה של השנים האחרונות נשמרת ויש אפילו עלייה מסוימת במספר ההרוגים.

אני רוצה להזכיר לכם שלאחר שהוועדה הזו דנה למעלה מעשרה דיונים בשימוע בנושא הקטל בדרכים, פניתי בזמנו לראש הממשלה להקים ועדת שרים שהוא יעמוד בראשה. כמובן בהתחלה יצאה הודעה על הקמת ועדת שרים בראשותו של ראש הממשלה, אבל לאחר מכן יצאה הודעת תיקון ונאמר שתוקם ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני לא יודע אם מנכ"לים ישבו בה, אבל קראו לה ועדת מנכ"לים.

לפני מספר ימים היא הוציאה את התוצאות של עבודתה. זה היה אמור לעלות אתמול בישיבת הממשלה. אני יכול לומר לכם בכאב מאוד גדול... מאוד רציתי להסיר את הכובע בפני הממשלה וראש הממשלה על העבודה, אלא שהצעת ההחלטה, כמו בהרבה פעמים, היא בעצם גיבוב של לקחת את הדברים שכבר נעשים עתה ולהוציא אותם כאילו הם דבר חדש. כאילו תוספת של ארבעה מיליארד שקל למאבק בקטל בדרכים.

אבל לא מניה ולא מקצתיה. הלוואי לא על ארבעה מיליארד, על ארבעה מיליון שקלים. באמת אני אומר את זה. אני באמת לא מבין, גם בנושא הזה צריך לאחז עיניים? אני אומר את זה בצער גדול. יושב פה השר לביטחון פנים, מתחייב על הכפלה, והם בכלל מדברים על תוספת רק של 100 ניידות. יושב כאן שר התחבורה, מדבר על תוספת של 2.5 מיליארד שקל לכבישים אדומים, מוקדי סיכון, ולוקחים את זה ומתייחסים לזה כאילו זו תוספת חדשה.

אז אוקיי, אתה מבזה את הוועדה, אבל למה את השרים שלך? למה לקחת מהם את מה שהם עושים? ביקשנו שזה יהיה הרבה מעבר.

אני אוציא מכתב לראש הממשלה. אני מתכוון לבקש ממנו לפחות לעצור את הדבר הזה, כי זו באמת פארסה. וזה חבל. כי יש נושאים בוועדה הזאת שאנחנו קבענו לעצמנו שלא יהיה בהם לא שמאל, לא ימין, לא קואליציה ולא אופוזיציה, ומעולם לא עסקנו בשאלות האלה תחת כותרת פוליטית. ההתייחסות היא עניינית ומקצועית בלבד.

נקודה שנייה, יש מיזם שכבר דיברנו עליו, מיזם "שומרי הדרך", שמובילה אותו הרשות לבטיחות בדרכים. מדובר בפרויקט מאוד חשוב ומאוד מעניין ומרתק. אני פניתי היום לכל חברי הכנסת, שמי שירצה להצטרף למיזם הזה... זה מיזם שבו יש לך אפליקציה עם מצלמה ואתה יודע לעדכן בזמן אמת ולצלם אירועים של נהגים שנוהגים בצורה שמסכנת את הסביבה. אני אשמח לכל חבר כנסת שיסכים להצטרף לעניין הזה ושנהיה הנחשונים ואלה שמסמנים את הדרך.

נקודה אחרונה. אני רוצה להזכיר שמחר זה יום הזמר העברי, ואני החלטתי שהחל ממחר כל דיון אני אפתח בהקראת שיר, וכך גם לגבי כל חבר כנסת שיצטרף לדיון וירצה. להתחיל את היום בחיוך. זה יכול להיות משהו אחר, מרענן.

אדוני היושב-ראש, תדרוש מ"כאן" שיחזרו לזמר העברי כמו פעם. מאז שזה עבר אליהם הם שחקו את הזמר העברי.

איתן, דבר אחד אמרתי שאני לא רוצה: שלא יהיו שירים קונטרוברסליים. זה לא אמור לייצר לנו עוד מחלוקת, אלא שכל אחד יבחר את המשורר או המשוררת שלו, וכל יום נתחיל את הדיונים בהקראה של שיר.

דבר אחרון, אנחנו שולחים החלמה מהירה למנהלת הוועדה המיתולוגית שלנו, לאה, שתחזור אלינו במהרה. היא סתם לא מרגישה טוב, זה הכול. שבעזרת השם תחזור מחר.

אני רואה שהחדר התמלא בדבורים. אנחנו עוסקים עכשיו בהצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשע"ד-2014. זאת הצעת החוק הממשלתית. לצדה יש שתי הצעות חוק פרטיות, הראשונה, הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, של חברי הכנסת וקנין, ילין, ברושי, עמר בר-לב וחיליק בר, והשנייה, הצעת חוק להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש, של שרן השכל, נורית קורן, נגוסה, מכלוף מיקי זוהר ואברהם דיכטר.

הדיון הקודם בהצעת החוק התקיים ב-29 בפברואר 2016. בדיון הח"כים היוזמים ביקשו לא למזג את הצעת החוק שלהם עם הצעת החוק הממשלתית. עכשיו, עם פתיחת הדיון, אני מבקש לשאול אתכם – אלא אם כן גברתי רוצה לומר משהו קודם - - -

כן. הכיוונים של שתי הצעות החוק הפרטיות שונים לחלוטין, בעוד הצעת החוק הממשלתית משקפת איזשהו כיוון אמצעי, את האמצע. אני מבינה שנדונה לאחרונה במשרד החקלאות אפשרות למספר שינויים, ואכן יוצגו כאן מספר שינויים לוועדה בהצעת החוק הממשלתית. אני חושבת שמאחר ש - - -

לא עודכנו ב - - -

מי גברתי?

רעיה עדני, משרד האוצר. משרד החקלאות לא - - -

יקירה, אני הפרעתי לך? סליחה, קודם כול, מדברת היועצת המשפטית. אני עוד לא הבנתי ואת כבר מגיבה?

אני רק מעמידה דברים על דיוקם - - -

מה את מעמידה? דברים שאנחנו עדיין לא יודעים? את לא היחידה פה. היא תסיים, תבקשי את רשות הדיבור... הרי האוצר הוא... כולנו אסקופה נדרסת.

בעל הבית של המדינה.

תני לנו ואנחנו ניתן לך. אתי, בבקשה.

גם אנחנו התוודענו רק השבוע להצעות לתיקון הצעת החוק הממשלתית, ואני מוכרחה לומר שבפגישה מוקדמת היום השאלה הראשונה ששאלתי היא האם זה על דעת האוצר. אז תנוח דעתך.

מכל מקום, אני רוצה להביא לתשומת לב הח"כים שהציעו את הצעות החוק הפרטיות שמשום שהצעות החוק הפרטיות התקבלו אך ורק בדיון מוקדם בכנסת, אם הם מסכימים למיזוג הצעת החוק שלהם עם הצעת החוק הממשלתית, שכבר התקבלה בקריאה הראשונה, הרי שהצעות החוק שלהם נבלעות בהצעת החוק הממשלתית והנוסח הממשלתי הוא הבסיס לדיון בהצעת החוק. אני מפנה את תשומת הלב שלכם לכך כדי שתבינו מה המשמעות של מיזוג הצעות החוק שלכם בהצעת החוק הממשלתית.

אתי, אנחנו מספיק שנים בבית הזה כדי להבין את מה שאת אומרת.

וקנין, לא לכולנו יש את הוותק הזה. אני רוצה לשאול מה המשמעות של זה. בעצם כל הצעת החוק הזו נבלעת ואנחנו לא יכולים להגיש אותה מחדש? לא יכולים להגיש אותה בנפרד?

היא מתמזגת והדבר היחיד שנשאר על שמם של חברי הכנסת המציעים הוא שבפתק שאני מניחה לקריאה שנייה ושלישית במליאה מאזכרים שזה מיזוג של הצעות חוק אלו ואלו ומאזכרים את שמות חברי הכנסת שהציעו את הצעות החוק הפרטיות שמוזגו. אבל הבסיס לדיון הוא הנוסח של הצעת החוק הממשלתית.

נכון. זה אומר שיצטרכו לנבור בהיסטוריה כדי לדעת שאת הצמדת.

אני שואלת על הסעיפים שעליהם יש הסכמות לשינויים והכול – זה בעצם יעלה במהלך הדיון ואותם אנחנו נעשה תוך כדי?

בוודאי. כמובן שאת יכולה לגבי כל סעיף להעיר את הערותייך, להגיש את הסתייגויותייך, לבקש הסתייגות במליאה וכו'. הזכות הזאת נשמרת לך בכל מקרה.

ואולי תשכנעי בעד. הצעות חוק ממשלתיות הן בדרך כלל הצעות חוק גרועות כשהן מגיעות. על זה נאמר "הכוונה רצויה המעשה לא". זאת אומרת, הם מתכוונים תמיד לטוב, אבל הפעולה שמתגבשת מצריכה ברוב המקרים עבודה רבה על ידי חברי הכנסת ועל ידי חברי הוועדה.

בוודאי שבכל זמן נתון יש לכל אחת ואחד מחברי הכנסת את הזכות לשכנע את החברים ולומר את דברו, ותמיד עומדת לממשלה הזכות לקבל את ההחלטה, אם זה יוצא משליטתה, למשוך את החוק או לבצע את כל הפעולות. אבל תמיד עומדת לך הזכות, בכל זמן נתון, להעמיד את הדברים שלך.

חבר הכנסת וקנין, בבקשה.

אני אישית הסכמתי למזג את ההצעה שלי להצעת החוק הממשלתית, ואין פה עניין של לקחת קרדיט אם אני אעביר את ההצעה שלי או לא. אני חושב שהחשיבות של הענף הזה, של הצבת הכוורות... צריך לראות את נוסח ההצעה – זה לא רק הקצה, הדבש. אנחנו כל הזמן לוקחים את הדבש כמוצר סופי של הדבורים, אבל כולנו מבינים מה הערך המוסף הגדול לחקלאות של ההאבקה שהדבורים מבצעות. בלעדי הדבר הזה אין חקלאות במדינת ישראל. ומתוך החשיבות של הענף הזה והראייה הנכונה איך אנחנו מגיעים להסכמות ששומרות על הענף הזה בהסדרה שלו, אני חושב שראוי שנמזג את ההצעות שלנו להצעות החוק הממשלתיות, עם שינויים קלים שהם לא רחוקים... גם ההצעות שלנו במקור הן לא רחוקות מהצעת החוק הממשלתית ברוב הסעיפים. היו סעיפים מסוימים ולדעתי התגברנו עליהם. קיימנו ישיבות, גם אצלי בחדר, עם המנכ"ל והצוות ועם ארגונים חקלאיים, וגם ישבנו במשרד החקלאות.

אני חושב שראוי למזג את ההצעות, על מנת להגיע למקסימום לטובת הענף הזה.

תודה, אדוני. שרן, את מוכנה בבקשה למזג?

אז כמה מילות ברכה באמת.

ברכה? אין עוד עגלה ועוד אין סוסים ואת כבר מברכת?

לא, איתן, תחשוב שגם בכנסת הקודמת עלתה הצעת חוק דומה - - -

הלוואי שבכל הדיונים... הכוורות נשארו ריקות, כל הדבורים פה.

כל דיון שתביא על חקלאות יתמלא ככה.

נכון, אתה צודק.

איתן, אני רוצה לברך. אני חושבת שהגיע הזמן, אחרי לא מעט שנים שמנסים לקדם את החקיקה הזו. סוף כל סוף, בעזרת היושב-ראש, שסוף כל סוף קיים את הדיון הזה, חברי הכנסת שרתומים לנושא הדבש וההאבקה והתחום הזה במדינת ישראל, וכמובן משרד החקלאות, שלא הניח את זה בצד והמשיך לאורך כל הדרך ולאורך כל השנים הללו לדחוף את הנושא הזה, אני מאוד שמחה למזג את הצעת החוק, שהיא הצעת החוק הממשלתית, ולהמשיך איתה בנוסח הזה, כמובן בהסתייגויות ותיקונים שנעבוד עליהם במהלך הזה. אני חושבת שזה יביא בשורה להרבה מאוד חקלאים במדינת ישראל, שסוף כל סוף יוכלו להוריד את הכבלים של הרבה מאוד בירוקרטיה, רגולציה וסיאוב שמונעים מהם לפרנס את עצמם ולהמשיך את החקלאות במדינת ישראל.

תודה, גברתי. אני רק אומר שהצעת החוק הזו, כשהיא תאושר בקריאה שנייה ושלישית, היא תבטל כמה וכמה סעיפים בחקיקה לשעת חירום, ולמעשה זה גם חלק מהעבודה הממשלתית לצמצום משמעותי של החקיקה לשעת חירום.

אני מעלה להצבעה את המיזוג של הצעת החוק שמובילה חברת הכנסת שרן השכל וחבר הכנסת וקנין. ברושי מחליף את איילת נחמיאס, שרן את דוד ביטן.

הצבעה

בעד אישור המיזוג – פה אחד

מיזוג הצעות החוק הפרטיות עם הצעת החוק הממשלתית אושר.

המיזוג של שתי הצעות החוק עם הצעת החוק הממשלתית אושר, בכפוף לאישור ועדת הכנסת. אנחנו נעבור להקראה.

אין שום דיון? הדיון הקודם היה לפני שנה וחצי.

אבו חברי, תראה, השאלה בעד מי אתם. אם אתם בעד העניין אז צריך להתחיל את ההקראה. אם אנחנו בעד חפירה, אז בבקשה, בואו נתחיל. אם אני עכשיו אתחיל עם זה, באופן טבעי יהיה מישהו שהניואנס לא בדיוק התאים לו, ואז אנחנו פותחים את הדיון ונבזבז דיון שלם. כבר בדיון הקודם אפשרתי כמעט לכולם לומר את הדברים, ולכן אני מציע שנתחיל את ההקראה.

תן לי שני משפטים.

יושב-ראש הוועדה, אני רוצה לומר כמה מילים. קיימנו דיון מעמיק במשך שלוש שעות בפעם הקודמת. לכל האנשים תהיה הזדמנות להשמיע את מה שהם רוצים - - -

תוך כדי הסעיפים, בוודאי, זה ברור. אבשלום וילן, בבקשה. תן את התפקיד שלך, לפרוטוקול.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך. הדיון בחוק נמשך מספר שנים וטוב שאיחדו את ההצעות הפרטיות עם ההצעה הממשלתית. אבל צריך לזכור דבר אחד: פגיעה במשק הדבורים בישראל, משמעותה היא לא כמה דבש יהיה, אלא כל סיפור ההפריה של המטעים, של השדות, של כל הגידולים והטבע תלוי בזה. מדובר בערך של כמה מיליארדי שקלים, ולכן האיזון פה חייב להיות מאוד זהיר ומאוד מדויק. אני מציע לכם, בתור איש פוליטי לשעבר, להיזהר מאוד מלתת נושא כל כך רגיש בידיים של פוליטיקאים שיעשו איתו כטוב בעיניהם. ולכן התוצאה של החוק חייבת להיות כזאת שיש פיקוח ציבורי ששומר את הנושא הזה מכל משמר.

לא הבנתי בדיוק את הניואנס, אבל שיהיה. אתה בטח תסביר לי אחר כך.

כשנגיע לסעיפים.

חיים, בבקשה.

עשר שניות, לא יותר.

על זה נאמר "אשר יגורתי בא לי".

בפעם האחרונה שהיינו פה כל החקלאים ורצינו להחריג את החקלאים מתקנה 27, ראינו איך זה נגמר. אני מציע שנתחיל בהקראה ונתקן תוך כדי תנועה. אם יש משהו אחראי שאנחנו כפוליטיקאים יכולים לעשות זה לסיים את זה כמה שיותר מהר. מי שנמצא פה, גם אתם וגם אנחנו, מספיק חכמים - - -

אני התכוונתי לתוצאה של החוק, לא למחוקק.

כל ח"כ שנמצא פה הוא חקלאי - - -

חיים, לא הבנת אותי. הבעיה פה היא בתוצאה – למי אתה נותן בסופו של דבר את הסמכות - - -

אני עונה לך שני דברים. נתחיל בהקראה ואני מאוד מקווה שאם יש הסתייגויות הן יתקבלו, ואם לא, נביא אותן למליאה.

תודה. אנחנו עוברים להקראה. מי מוביל את החוק במשרד החקלאות? אסף. מכיוון שקיימתם פגישות, דיונים וניסיתם להגיע לכמה שיותר הבנות, שים לנו את הרגליים המרכזיות של ההבנות והסיכומים, כדי שנדע באיזה שביל אנחנו צועדים.

אני מאוד מבקש, גם אם הוא יחליק בלשונו ולא תמיד יאמר את הדברים בדיוק כמו שכל אחד חשב – נא לא לקפוץ. הוא רק מניח את המסד לדיונים, ותוך כדי תנועה... אני פשוט אומר את זה מניסיון. בבקשה, אסף.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני ד"ר אסף לוי, מנהל אגף גורמי ייצור במשרד החקלאות. ראשית אבקש להודות לך ולמנהלת הוועדה על עצם קביעת הדיון. לדעתי עצם קביעת הדיון תחם אותנו ואת כל הצדדים במסגרת, גם את חברי הכנסת וקנין והשכל.

בשבועות האחרונים, עם קביעת הדיון, עשינו הרבה פגישות, הרבה דיונים, ואני חושב שהגענו לפלטפורמה שמרכזת את כל הדעות להצעת החוק הממשלתית, כאשר העוגן של הצעת החוק הממשלתית נשאר, עם שינויים כאלה ואחרים, בעיקר שינויי נוסח. הדבר המהותי שהפריע להצעת החוק הממשלתית להתקדם עד היום הוא העמדה של חבר הכנסת וקנין והמגדלים לגבי הצורך בשימור הגוף שנקראה היום מועצת הדבש. לכולם ברור שהרגולציה תהיה בידי משרד החקלאות, ללא קשר לגוף שנקרא מועצת הדבש, בהתאם לחקיקה. הדבר הזה לא השתנה בהצעת החוק הממשלתית.

מה שכן השתנה, והוא השינוי המהותי הגדול, הוא שאנחנו מבקשים למצוא את הפלטפורמה להמשך קיומו של הגוף שנקרא מועצת הדבש, שימשיך לעשות את הפעולות הנוספות, מעבר לרגולציה שהוא עשה כיום. המחקרים, הטיפול, הקנייה המרוכזת – כל הפעולות החשובות האלה לקיום הענף והחקלאות, עליהן אנחנו מנסים לשמור. ברגע שפרצנו והגענו להבנות עם החקלאים ועם חבר הכנסת וקנין, הכול התקדם.

כדי לפתור את הבעיה הזאת זה יגיע להסכם ארוך טווח בין המדינה על שלל שלוחותיה – משרד האוצר, משרד החקלאות – לבין התאחדות חקלאי ישראל, להמשך קיום ותקצוב הגוף הזה. זה דבר שעדיין לא נסגר, אבל אני לא חושב שזה מונע את התחלת ההקראה. ואם נצטרך, רעיה פה כדי לקפוץ ולהפריע.

אז אני מבקש להתחיל את ההקראה, וברגע שיהיו סעיפים שאנחנו יודעים שהם עדיין לא מוסכמים, פשוט נדלג עליהם ונקרא אותם בהמשך.

תודה. חבר הכנסת וקנין, בוא תחליף אותי לחמש דקות. תודה.

(היו"ר יצחק וקנין, 11:50)

מי מתחיל את ההקראה?

אני עורכת דין דפנה גוטנברג אבני, סגנית היועצת המשפטית במשרד החקלאות.

הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשע"ד–2014

מטרות החוק

מטרות

1.

מטרותיו של חוק זה הן –

(1) להסדיר הצבת כוורות מאוכלסות, לשם הבטחת קיומה של האבקה לגידולים חקלאיים, האבקה רציפה לצמחי בר, והגנה על דבורים כערך טבע, מתוך התחשבות בשמירה על המגוון הביולוגי;

(2) להסדיר את הפיקוח על ייצור דבש בכוורות מאוכלסות ורדייתו, לשם אספקת דבש איכותי לציבור.

הסבר.

השאלות יהיו אחרי כל סעיף או - - - ?

אנחנו נשמע הסבר ואם צריך שאלות, אני אאפשר.

אני אפרת אביאני, היועצת המשפטית של המשרד. אני אסביר. זה סעיף מאוד ברור, המטרות הן אותן מטרות שדיברו עליהן קודם. קודם כול, להסדיר הצבת כוורות מאוכלסות, שזה בעצם הרגולציה. ההסדרה שהמועצה עושה היום, תהיה עכשיו בחוק. מטרת העל היא הבטחת קיומה של האבקה לגידולים חקלאיים, האבקה רציפה לצמחי בר, הגנה על דבורים, תוך התחשבות בשמירה על המגוון הביולוגי. בנוסף, יש לנו עוד אלמנט, שקשור למה שקורה בכוורת בקונטקסט של ייצור הדבש, שזה שלב של ייצור מזון שהוא לא באחריות משרד הבריאות אלא באחריות משרד החקלאות - -

מזל שלא צריך פקידים לייצר דבש כי בחיים זה לא היה קורה.

- - ויש על זה איזה פרק קטן בהצעת החוק, איזה שתי שורות וחצי.

הערות?

שאלתי היא מדוע המטרות - - -

מי הדוברת?

נילי אבן-חן, התנועה לאיכות השלטון.

או, הם מזמן לא היו פה.

בסעיף המטרות, כיוון שחלק מהחוק נועד לשפר את מצב התחרות והריכוזיות בענף, מדוע אין לכך תוספת? הוספתם את הקטע האקולוגי, אבל מה לגבי החלוקה ההוגנת של משאבי ציבור, כפי שמופיע בהצעת החוק הממוזגת של חברת הכנסת שרן השכל? זאת אומרת, שהסיפה שלו תהיה "וחלוקה הוגנת של משאבי ציבור", שהרי גם הצעת החוק הממשלתית מתייחסת לזה. יש התייחסות לזה שעכשיו זה יהיה יותר תחרותי, ולכן מתבקש שזה גם יהיה חלק מהמטרות.

יש את השיקולים של הקצאה שוויונית של נקודות בין השיקולים שוועדת ההיתרים מוסמכת לשקול, אבל אי אפשר להכניס את כל השיקולים לסעיף המטרות. ולכן, כדי גם להסביר לקורא וגם כדי לשקף את הערך, את המטרה האמתית, וכדי לא להלאות בסעיף המטרות, שצריך למקד לעניין עצמו, לא מונים כל שיקול אחר שיכול לבוא בחשבון. מה שכתוב פה – אלה השיקולים ואלה המטרות. שיקולים של מניעה או עידוד כניסה של דבוראים חדשים, מה שאת קוראת לו הפחתת ריכוזיות – ואגב, אני לא בטוחה שזה בדיוק המינוח המתאים לענף הזה - - -

- - -

רבותיי, בלי הערות. חברים מהצד, תקשיבו טוב – מי שיעיר הערות בלי רשות דיבור, יהיה בחוץ. אני לא מתכוון לנהל פה דו-שיח שכל אחד מעיר לשני.

אני רק רוצה להדגיש: מכיוון שחלק ניכר מהבעיות היו כל הנושא של פגיעה בחופש העיסוק והעובדה ש-20% מהדבוראים מחזיקים 80% מהכוורת, אז זו לא עוד איזו מטרה שולית, ועובדה היא שזה מופיע בהצעה של חברת הכנסת שרן השכל, שמוזגה פה.

את יכולה לחזור על זה שמונה פעמים, אוקיי? וגם עוד פעם. תראי, היא כבר הסכימה למזג את הצעת החוק שלה והתחלנו להקריא את הסעיפים. הערת ואמרת פעם אחת, לא צריך שמונה פעמים, כבר הבנו את הדברים. חבר הכנסת ברושי, בבקשה.

הגדרת המטרה לא כוללת את היעדים שאת מציבה. היא לא הייתה בבסיס ההצעות והיא לא חלק מהמטרה. יש הערות חשובות אולי יותר אפילו מההערה שלך, אבל זאת לא המטרה. את המטרה מגדירה הממשלה ולא התנועה לאיכות השלטון. אני מציע שתתחילו לבדוק את האשראי של הבנקים, איך הוא התחלק, לפני שאתם דואגים לייצור הדבש.

אנחנו גם בזה מטפלים.

זאת לא הגדרת המטרה ולא נסכים להכניס אותה.

אדוני היושב-ראש, לפני שנתיים בג"ץ פסק את פסוקו והסיפור נגמר. הם הגיעו לבג"ץ והפסידו, בואו נגיד את האמת לפרוטוקול.

חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה.

יש לכך חשיבות מאוד גדולה, איתן, ואתה לא יכול להתעלם מזה שחלק מהבעיה שנוצרה, שבגללה אנחנו בכלל התחלנו לדון בחוק הזה, היא איזושהי חונטה ששלטה על רוב השטחים - - -

אני לא מקבל את המילה "חונטה", כאילו יש פה איזה מאפיה. בואו נתחיל להוריד את הטונים, זה לא חונטה, זה חקלאים שמגדלים, זה הכול.

- - -

חבר'ה, חבר'ה, תנו לי.

הסיבה שבגללה אנחנו מביאים את הפתרונות האלה היא כדי לייצר שוויון יותר גדול בהקצאת המשאבים. ולכן אני כן מסכימה שאם יש אפשרות להוסיף את זה כחלק מהמטרות - - -

אני מתנגד. את רוצה שנביא את זה להצבעה, נביא את זה להצבעה. אני מתנגד למה שאת אומרת. אדוני, בבקשה.

אני עורך דין אריאל ארליך, מפורום קהלת. אנחנו כמובן מברכים מאוד על הצעת החוק הזאת, שכבר כמה שנים מחכים לה, ויישר כוח למשרד החקלאות וליושב-ראש ולוועדה על כך שמביאים אותה להתקדמות ואני מקווה שגם לגמר.

עם כל היתרונות של הצעת החוק הזו והשיפור שהיא מביאה למשק הזה, שהיום מוסדר באופן מאוד-מאוד בעייתי, אני חושב שהאמירה שבשביל הבטחת קיומה של האבקה יש צורך להסדיר, לקיים את עצם ההסדרה, היא דבר שהוא מחייב הוכחה מאוד כבדה. מה שאנחנו עכשיו עושים בחקיקה הזאת זו רגולציה מאוד כבדה, ודאי חסרת אח ורע בעולם, וגם מאוד ייחודית בחקיקה הישראלית - - -

מה שאתה אומר בעצם - - -

רק שנייה, אדוני - - -

אתה תקשיב לי כשאני מדבר. מה שאתה אומר בעצם זה ככה: בואו נפתח כוורות איפה שבא לנו.

אני לא אמרתי את זה - - -

אני קראתי את המכתב שלכם - - -

זה בדיוק מה שאמרתם.

אם יורשה לי להשלים את המשפט - - -

תקשיב, אני קראתי את המכתב, אל תנסה... אתה אומר במכתב שלך, בואו נפתח את הכול, כל אחד יתקע כוורות איפה שבא לו, ובסוף אתה רק אומר מילה אחת – שצריך לעשות בזהירות, שלא נשפוך את התינוק עם המים ונגמור את הכול.

נכון - - -

אז אדוני, אני לא אתן לידיים שלך שתעשה את זה, כי אתה לא מכיר את החקלאות - - -

יש חופש העיסוק - - -

יש גם חופש לחסל.

ידידי היקר, הענף הזה מאוד יקר לחקלאות, וכל תזוזה קטנה בענף הזה... לפי השיטה שלך, אני אומר לך, לא תהיה חקלאות במדינת ישראל. לא תהיה חקלאות.

אני אודה לך, אדוני היושב-ראש, אם אוכל להשלים - - -

אי אפשר שכל אחד ייקח כוורות וישים אותן איפה שבא לו, זה לא משאב בלתי נדלה.

וקנין, אבל מותר לנו לשמוע גם עמדה אחרת.

בסדר, שמענו אותם כבר 18 פעם פה, הם לא חידשו לנו כלום.

אני אסיים אם אדוני ירשה לי.

משפט אחרון ותסיים.

מה שאני אומר זה שמדובר פה בהסדרה אדוקה ביותר על חופש העיסוק, שמוגן בחוק יסוד, לשמחתנו הרבה - - -

אוקיי, תודה.

שנייה, אדוני היושב-ראש.

משפט אחרון.

מכיוון שמדובר בהסדרה מסוג זה, למרות שגם כיום המשק הזה מוסדר, עדיין כשהכנסת באה לעשות מהלך כזה - -

תודה.

- - יש צורך לבחון האם באמת בשביל לקיים האבקה לחקלאות בישראל יש צורך במגבלה כל כך חריפה על חופש העיסוק, שכמו שאמרתי, אין לה אח ורע בעולם.

הבנו, תודה.

אז גם כל אחד יכול להיות רפתן?

חברים, אין טעם למשוך את זה, אם נמשיך ככה על כל סעיף לא נסיים את העסק. שרן, את רוצה שנצביע על משהו? אני מציע להצביע על הסעיף כהצעת החוק הממשלתית. אם אתם רוצים משהו אחר, אין לי בעיה. יש עוד הערות למישהו? אין הערות. אני מציע... וינשטיין, תן לנו להתקדם, אחי, נו.

ויתרתי.

אוקיי, אני מציע להצביע על סעיפים 1(1) ו-(2), כהצעת החוק הממשלתית. מי בעד - - -

רגע, אדוני, לא קיבלנו עדיין תשובה אם יש כאן הצעה לתיקון הנוסח.

שאלתי אותה. את רוצה תיקון הנוסח?

כן, אנחנו מבקשים להוסיף תיקון לנוסח. אנחנו מבקשים להוסיף שבהגדרות תהיה הגדרה שמדברת על חלוקת משאבים יותר הוגנת ויותר שוויונית.

אוקיי, אני אצביע על ההצעה שלך ראשונה. מי בעד ההצעה של שרן השכל?

רגע, רגע, לאט-לאט.

מה אתה רוצה, שנעשה יום לימודים ארוך פה?

לא יום לימודים, אבל תן לה את האפשרויות.

היא אמרה כבר, שמענו, אנחנו מבינים את ה - - -

רגע, אנחנו רוצים התייעצות סיעתית לשתי דקות.

רבותיי, חמש דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 12:14.)

חברים, אני מחדש את הישיבה. שרן מושכת את ההצעה שלה. אנחנו מצביעים כנוסח הצעת החוק הממשלתית על סעיפים 1(1) ו-(2) במטרות. מי בעד סעיף המטרות?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף 1, כנוסח הצעת החוק הממשלתית, אושר.

כולם בעד.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן הצביעה במקום חבר הכנסת יוסי יונה.

סעיף 2, להמשיך בהקראה.

פרק ב' פרק ההגדרות: הגדרות

2.

בחוק זה –

"הארגון היציג" – הארגון שהשר הכיר בו לפי סעיף 15;

"דבוראי" – אדם העוסק בגידול דבורים;

"דבורה" – דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera);

"דבש" – חומר טבעי ומתוק, המיוצר על ידי דבורים מצוף פרחים או מחומרים המופרשים מחלקי צמח אחרים;

"היתר" – היתר להצבת כוורות מאוכלסות לפי סעיף 3;

"הוועדה" או "ועדת ההיתרים" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 5;

"כוורת" – ארגז או כלי קיבול אחר המשמש לגידול דבורים;

"כוורת מאוכלסת" – כוורת שחיה בה משפחה של דבורים;

אנחנו מבקשים להוסיף הגדרה של "מערכת הביטחון": "(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו - - -

אני מציעה שאת תקראי אותה, אבל אני אבקש מהיושב-ראש, ככל שהוא יחליט לקיים הצבעה על סעיף 2,לא לאשר בשלב זה את ההגדרה של "מערכת הביטחון", מכיוון שכל המוזמנים, ובעיקר חברי הכנסת, לא קיבלו הזדמנות לעיין בהגדרה הזאת, ולכן ההגדרה הזאת תעמוד להצבעה רק בישיבה הבא.

אוקיי, מקובל. תקריאי את ההגדרה, זה יהיה מונח, אבל נצביע על זה בישיבה הבאה.

"מערכת הביטחון": (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו; (2) צבא הגנה לישראל; (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, שאינן יחידות כאמור בפסקה (3) ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר; (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, והרשות להגנה על עדים.

"מקרקעי ציבור" – מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל‏, ומקרקעין של רשות מקומית;

"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

"הקרן הקיימת לישראל" – כמשמעותה בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד–1953‏;

"רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960‏;

"שטח צבאי" – כל אחד מאלה:

(1) מקרקעין שבידי מערכת הביטחון;

(2) שטח מסוגר כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945‏;

(3) מקרקעין הסמוכים לגבול, לרצועת עזה, לאזור יהודה ושומרון או לשטח צבאי כאמור בפסקאות (1) או (2) ששר הביטחון או מישהו הסמיך בעניין זה, הודיע עליהם מעת לעת לוועדת ההיתרים, בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור;

"שירותי האבקה" – הצבת כוורות מאוכלסות בשטח גידול חקלאי של צמחי תרבות, לצורך האבקת הצמחים באמצעות דבורים;

"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר.

אני מבקש הסבר.

כמו בסעיפי ההגדרות בכל חוק, יש לנו פה הגדרה של המונחים המרכזיים שמופיעים לאורך החוק. מגדירים מה זה דבורה; לא מדובר בכל דבורה אלא בדבורה מסוג מסוים. מגדירים מה זה דבש, ויש פה אנשים שיודעים להסביר יותר טוב ממני למה דבש זה דבש שמיוצר מצוף ולא מסוכר אחר. יש פה הפניה למונח של מהו היתר, מהי כוורת, מהי כוורת מאוכלסת. יש פה הגדרה מאוד משמעותית של מקרקעי ציבור. למה היא משמעותית? כי היא בעצם אומרת שרק במקרקעי ציבור כהגדרתם פה, יחול משטר ההיתרים. זאת אומרת שהרשות המאסדרת, הרגולטור, ועדת ההיתרים שתוקם לפי החוק הזה, תהיה רשאית לתת היתרים להצבת כוורות רק במקרקעין שהם מקרקעי ציבור. זאת אומרת, מקרקעין שמנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל ולא קרקעות פרטיות.

ומי שירצה בשטח פרטי?

בשטח פרטי תחול רגולציה מסוג אחר, יותר רכה.

אני חייב להגיד לך שיש סתירה, כי קרקעות רמ"י יכולות להיות גם במצב של שטח צבאי סגור.

נכון.

ופה יש פלונטר.

לא, אין פלונטר. החוק מתייחס בהמשך לכל מיני סוגים של קרקעות רמ"י – גם מקרקעין שהם שמורות טבע, גם מקרקעין שהם שטחי אש וגם מקרקעי רמ"י לשימושים חקלאיים שהם כן מוחזקים/לא מוחזקים. כך שכן יש התייחסות לזה.

אבל מה בעצם התפיסה אומרת? מכיוון שהתפיסה של ענף הדבש היא של ענף שמספק בעצם מוצר ציבורי לכולנו – הרי זה מוצר שתומך בחקלאות ישראל – מין הראוי שהמשאב הציבורי המרכזי, שהוא הקרקע, גם הוא יועמד ויוקצה לטובת אותו ענף. ולכן משטר ההיתרים, שמאפשר לנו לחלק את הענף הזה באמצעות מתן ההיתרים, באמצעות הקצאת נקודות ההצבה של הכוורות, חל על אותה קרקע שהיא קרקע ציבורית.

בקרקע פרטית, מכיוון שהיו טענות גם מפורום קהלת וגם מחלק מהציבור... צריך לזכור שמבחינת אחוזים זה אחוז מאוד קטן משטח המדינה. בקרקע פרטית, בגלל שיש טענה של זכות קניינית אישית, שהיא מאוד חזקה, אז אמרנו שפה באמת זה לא איזה משאב ציבורי שאנחנו יכולים לחלק אותו, ולכן יחול פה משטר אחר. לא יהיה משטר היתרים, אבל עדיין לא יהיה ריק. יהיו כללים לגבי הצבת כוורות, אבל זה לא משהו שהרגולטור יוכל לחלק.

בגלל הסמיכות ל - - -

נכון.

משרד החקלאות הוא שיהיה הרגולטור הראשי?

זו האמירה המרכזית של החוק הזה. בעצם הרגולציה תיעשה פה על ידי ועדת היתרים שתופעל במשרד החקלאות.

אבל בקרקעות פרטיות אין צורך בהיתרים.

רק תבחיני מהן קרקעות פרטיות. זה שהבעלים - - -

- - -

זאת אומרת שכל המקרקעין שהם בבעלות רשות מקרקעי ישראל אבל הם בחוזי חכירה ארוכי טווח, הם לא קרקע פרטית, שיהיה ברור.

אבל האם החוק יתייחס לקריטריונים שחלים על האדמות הפרטיות?

כן.

האם החוק יתייחס לאיזשהם קריטריוני על?

כן.

חבר'ה, אתם רוצים להקדים את המאוחר.

אמרת שהדיון יהיה מסודר.

הדיון מסודר, אבל יש כאלה ששואלים שאלות. הם לא כל כך מתמצאים בחוק, לא קראו אותו, אז הם שואלים שאלות. אז מה, אני לא אאפשר לה לשאול?

חברת הכנסת יעל פארן, הסעיפים האלה הם יותר מאוחרים בחוק. החוק נוגע בכל מה שאת שאלת ואם תהיה לנו טיפה סבלנות נגיע גם לזה. איתן, בבקשה.

אני לא מצאתי התייחסות לשאלה המרכזית בעיניי של החוק הזה – מיהו דבוראי, מי רשאי לקבל ולייצר דבש. אם אני מבין נכון, הדבש הוא מוצר חקלאי, ואצלנו יש הגדרה – ואני מקווה שתהיה גם בחוק – מיהו חקלאי. וכמו מוצרים אחרים... הרי לא כל אחד יכול לייצר ביצים, חלב או כל דבר אחר. חקלאי, יש לו קרקע, יש לו מים, הוא רשום כחקלאי. אלא שעל פי הוויכוח הזה יש פה חברים או גופים שחושבים שכל אחד יכול לבוא ולהגיש בקשה למרעה של דבורים, שזה הוויסות העיקרי של היכולת לגדל ולייצר דבש.

ולכן כל הביקורת שנשמעה פה היא בחלקה מתוך בורות וחוסר הבנה בשאלה מי יכול לייצר דבש. אי אפשר להימנע מההגדרה. פה כתוב שדבוראי זה אדם העוסק בגידול דבורים. כלומר, רק מי שכבר מגדל הוא דבוראי. מצד שני, יש פה אנשים שבשם איזשהו ערך עליון שהוא לא תמיד מובן, רוצים שכולם יוכלו לגדל דבורים. כלומר, עורך דין מתל אביב יוכל לקבל מרעה ולגדל דבורים. אבל אני חושב שלגדל דבורים ולייצר דבש זה משהו מתחום החקלאות, ורק חקלאי יכול לייצר דבש, ולא כל אחד, בטח לא טייקונים ולא כל אלה שבשמם אתם כאילו פועלים בשם איזשהו צדק בלתי מובן.

ואם עירוני רוצה להפוך לחקלאי?

רגע, את התשובה - - -

כולם רוצים להיות "שטראוס", לא רוצים להיות - - -

נכון.

איתן, למה צריך לצעוק?

יעל, ככה הוא מדבר.

בקיבוץ צריך - - -

אל תגיד קיבוץ. אני אומר לך, אתם באים לא מוכנים לדיון, כי אין פה הגדרה לעניין הזה. וכל מה שרוצה חברת הכנסת שרן השכל ואלה שיושבים פה שעות וימים זה לחלק אחרת את המרעה.

בוא, איתן, איתן - - -

זו זכותם, אבל זה חיסול העסק. דבש זה תחום חקלאי ומי שמגדל דבש זה חקלאים, לא כל אחד יכול - - -

ואם איש חדש רוצה להיכנס לתחום?

אז יצטרכו לקבוע כללים. הוא לא יכול להיכנס אם הוא לא חקלאי. אם זה פתוח לכולם אז נעשה את זה מחר גם בחלב וגם בפטם בחוק הגליל. אין מציאות כזאת בינתיים.

איתן, רק בפסח יש לנו כל דצריך ייתי וייכול. חבר הכנסת לשעבר אבו וילן.

היועצת המשפטית, דבר ראשון, הקטע עם ההגדרות של משרד הביטחון לא היה בפעם הקודמת, נכון? זה חדש כרגע?

נכון. אמרנו את זה ואנחנו לא מצביעים על הסעיף הזה. רק בישיבה הבאה אנחנו ניתן - - -

יש לי שאלה ליועצת המשפטית של הוועדה, ולא במקרה. נוהל הכנסת אומר שאם יש נושא חדש אז צריך לחזור לוועדת הכנסת לקבל אישור לדון. אני צודק?

אתה צודק, אבל - - -

אני אענה לך, זה לא ברמה של כן או לא.

אם חבר הכנסת ברושי יציע את זה ותהיה הצבעה, זה צריך ללכת - - -

חבר הכנסת אבו וילן, תקשיב - - -

רגע, עזוב רגע את הפורמליסטיקה. למה השאלה שלי? כי בסופו של יום, אם מחלקים שם היתרים - - -

- - -

רגע, אני לא שומעת.

אלה שטחים מאוד רחבים, יש הרבה טבע שם. אז אני שואל אם זה לא יגביל את היתרי הרעייה.

ודבר נוסף, לגבי שטח פרטי. אנחנו יודעים שבין כוורת לכוורת הרדיוס הוא שלושה ק"מ, אחרת יש בעיות וטרינריות. אז אם בשטח פרטי יכולים לעשות מה שרוצים, יכולות להיות בעיות וטרינריות. האם לקחתם את זה בחשבון?

בוודאי. מה שנאמר פה זה שגם בקרקע פרטית תהיה רגולציה של המשרד ויהיו תקנות לפי סעיף 27(4), שאמנם לא יצטרכו היתרים אבל כן יילקחו השיקולים האלה בהצבה בקרקע פרטית.

מה עם שטחי האש?

רגע. מה ההבדל בין לול או רפת בקרקע פרטית או קרקע לא פרטית? הרי הם צריכים לעבור אותה רגולציה, נכון? אז אותו דבר גם פה.

(היו"ר איתן כבל, 12:30)

חברים אני חשבתי שעד שאגיע כבר תעברו עשרה סעיפים. מה, לא היו הסכמות?

אנחנו עוד בהגדרות. אתה יודע, כשדוד ביטן נכנס כל הוועדה כמרקחה.

אדוני, אני מבקשת לענות לחבר הכנסת לשעבר אבו וילן בקשר להגדרה "מערכת הביטחון". כפי שאמרתי, זאת הגדרה חדשה שהוצעה, ולכן ביקשתי מהיושב-ראש לא להצביע עליה בכל מקרה אלא לאפשר את פרסומה בנוסח המעודכן באתר הוועדה, וההצבעה, ככל שהיושב-ראש יחליט כך, תהיה בישיבה הבאה.

מכל מקום, מה זה נושא חדש? נושא חדש זה נושא שחורג מגדר הנושא. בעצם המונח "נושא חדש" לא מופיע בתקנון, אלא "חריגה מגדר הנושא". באופן עקרוני, הדיונים בוועדה נועדו בדיוק בשביל לבחון את הצעת החוק, לתקן אותה, להוסיף או להשמיט, ובלבד שלא תהיה חריגה מגדר הנושא. זאת אומרת שלא כל הגדרה חדשה או תיקון הם אוטומטית נושא חדש.

ולכן שאלתי אם זה פוגע פגיעה מהותית בנושא חלוקת הרישיונות.

רגע. אז קודם כול, לא כל תיקון הוא אוטומטית נושא חדש. דבר שני, כדי שוועדת הכנסת תדון ותחליט בשאלה האם תיקון מסוים או שינוי מסוים הוא בגדר נושא חדש, צריכה הטענה הזאת להיטען או על ידי שר, נציג ממשלה, או על ידי חבר כנסת, אבל לא על ידי המוזמנים ואפילו לא על ידי יועץ משפטי של ועדה.

ציינתי בפתח דבריי שרק חבר כנסת יכול להציע.

ככל שהצעת חוק כוללת נושא חדש בלי שנטענה טענת נושא חדש – זו שאלה שעדיין בפסיקה אין לגביה תשובה האם עצם העובדה שהכנסת הצביעה בקריאה שנייה ושלישית על נושא שבמהותו הוא נושא חדש והשאלה הזאת לא נדונה ולא הובררה, האם זה כשר או לא. אבל זאת שאלה אחרת. בכל מקרה, כאן מוקדם עדיין לטעון טענת נושא חדש, כאשר לא הוסבר עדיין לאיזה צורך ההגדרה הזאת.

בקיצור, אבו וילן ניסה. הלאה.

לא, לא ניסיתי. אם מהותית שטחי האש - - -

אבל היא ענתה לך, יקירי.

איתן, זה שטח אדיר. אם הם לא מוסדרים אנחנו בבעיה קשה.

קודם כול יש הצעה להסדר, ואפרת תענה על כך. אבל מעבר לזה, לשם כך בדיוק הצעתי שההגדרה תפורסם – כדי שתוכל להעיר הערות.

חברים, בואו נתקדם. אפרת, בבקשה.

ההגדרה "מערכת הביטחון" נוספה בגלל שקיימת כבר בהצעת החוק מלכתחילה הגדרה של "שטח צבאי". היא חייבת להיות, כי כמובן שמציבים כוורות כל הזמן בשטחים שבהחזקה של מערכת הביטחון. בסך הכול, בגלל שאנחנו מבקשים לדייק את הגדרת "שטח צבאי" בעקבות שיחות עם הצבא, אז נוצר הצורך להוסיף הגדרה של מהי מערכת הביטחון. זה הכי טכני, זה הכי לא נושא חדש, וזה הכי בא להבטיח שאפשר יהיה להציב כוורות גם בשטחי מערכת הביטחון.

תודה. שרן, בבקשה.

אתה לא היית קודם, אבל איתן ברושי נתן לנו נאום - - -

חוצב להבות.

אני רוצה לומר כמה דברים בתגובה לאיתן ברושי וגם לשאול שאלה בנוגע להגדרות של מקרקעין פרטיים.

איתן, תראה, אני זוכרת תקופה מהעבר הרחוק - - -

אני מציע שתדברי אליי, לא לאיתן השני, אחרת הוא יצטרך להגיב לך וזה לא ייגמר.

תראה, אני אמנם לא זוכרת, אני עוד צעירה, אבל ההורים, הסבים, הסבתות ודורי-דורות אחורה, שלא זכו לחיות פה במדינת ישראל וחיו בגולה, להם היה אסור, אסור על פי חוק, לעסוק בעבודה חקלאית ולהחזיק שטחים חקלאיים. זה היה חלק מהעניין הזה שלנו היהודים אסור לעבוד עבודה חקלאית. וכשאיתן בא ואומר שלחלק מהיהודים במדינה לא צריך לתת לעשות עבודה חקלאית וצריך להגדיר מה זה ושרק למתי מעט תהיה הזכות והאישור - - -

יש גינה קהילתית...

שאתה תחליט מי מוגדר חקלאי ומי לא חקלאי? לי זה צורם. אני כן חושבת וכן מאמינה שכל אדם וכל אזרח ישראלי שירצה לעסוק בחקלאות, שרוצה לקחת חלק במפעל החשוב הזה, צריכה להיות לו אפשרות ללכת ולעשות את זה, בלי שום קשר להגדרות כאלה ואחרות שאתה מעוניין להגדיר.

ולעניין החוק עצמו. אני יודעת שגם מבחינת המקרקעין הפרטי... יש לנו הרבה מאוד חברים, אם זה במושבים ואם זה בקיבוצים, שאמנם הקרקע היא קרקע שהם חוכרים אותה, אבל הם כבר שנים על גבי שנים נמצאים שם, והיא כאילו פרטית, כאילו שלהם. אז מה, אז המדינה תבוא באיזשהו יום ותיקח מהם את הקרקע הזו, שהם עליה כבר 100 שנה ואפילו יותר?

היא עושה את זה יום-יום.

אני רק אגיד לך משהו. לי היה מטע אבוקדו ולקחו אותו בלי לשאול אותי.

אז פה זה עניין עקרוני - - -

לא, הצבת כוורות זה לא - - -

דוקטור, תן לה לסיים את ההרצאה שלה.

כשאתם מגדירים קרקע פרטית, למה הקרקע הפרטית צריכה להיות מוגדרת גם כקרקע בחכירה של קיבוצים ושל מושבים, שעליה יש בעצם אישור - - -

כפרה, אני לא אגיד לך איך בשכונה שלנו היו אומרים על דבר כזה. עכשיו שינית את כל כללי... לא רק שינית, חיבוט ערבה זה כסף קטן ליד מה שעשית עכשיו לסעיף. זה שינוי דרמטי, בלי להיכנס לשאלה אם אני בעדו או נגדו, זה לא רלוונטי.

זה במטרות החוק עצמו.

את נכנסת עכשיו פה... וואי, וואי, וואי... אוקיי, תודה. חבר הכנסת ילין, בבקשה. אני מבקש להתייחס לסעיף, לא לבוא עם הרצאות מהבית. תודה.

יש לנו נטייה שאנחנו מביאים חוק ואנחנו מנסים לשנות את כל העולם דרך החוק הזה. זה בדיוק מה שמנסים פה. חוק ההתיישבות מ-1958 – באמת צריך לשנות אותו, הוא באמת פאסה לגמרי ולא תופס לגבי מה שקורה היום, אבל אי אפשר לעשות את זה דרך החוק הזה, זה פשוט הזוי.

תראו, יש פה סתירה לוגית. מצד אחד, כשאני קולט באשכול 18 צעירים שרוצים להיות חקלאים, שעוזבים את ראשון לציון, רעננה, ירושלים ותל אביב ובאים לנגב – לא שאלו אותם אם הם חקלאים או לא חקלאים; הם רוצים להיות חקלאים, נקודה. מצד שני, אנחנו יודעים שהיינו פעם 50,000 והיום אנחנו אולי 5,000 חקלאים. אנחנו רוצים חקלאים חדשים, אנחנו רוצים דור המשך. ולכן, כשאני מדבר עם הדבוראים, אני מבין שחלק מההיתרים שנותנים זה לצעירים, ואני מסתפק באמירה הזאת.

מה עכשיו מדאיג אותי בהגדרות? שטח צבאי סגור יכול להיות שטח צבאי סגור לא לתמיד. אני אתן דוגמה: כביש 10 על גבול מצרים הוא כבר הרבה מאוד זמן שטח צבאי סגור. ברור לחלוטין שמעט מאוד חקלאים מתקרבים לשם, גם כי אסור להם וגם כי לא ניתן לעשות גידול חקלאי בלי אישור של צה"ל. אבל תראו מה קורה פה: אני אגדל חמניות באישור של צה"ל, בשטח צבאי סגור, כי זה מה שהוא עושה, כי צה"ל עדיין רואה גם ביטחון וגם התיישבות, כי צה"ל לא שומר על הגבול, הוא שומר על המתיישבים – זו תפיסה מאז קום המדינה. אז אם אנחנו מגדלים שם חמניות, צריך לתת שטח מרעה שם, כי בלי האבקה אין חמניות. אתם מבינים, אין מצב כזה. היום, לחמניות אני לא צריך אישור של צה"ל ושל אף אחד, אבל עדיין אנחנו מספיק ממושמעים בשביל לבקש אישור מהאוגדונר ולהגיד לו מה אנחנו הולכים לגדל. אבל אי אפשר להפיל כל הזמן על החקלאים בעוטף עזה או בגבול הצפון את האינסטנציה הזאת שפעמיים צריך - - -

תודה. לפני שאני מאפשר לאנשים נוספים לדבר אני רוצה להסב את תשומת לבכם - - -

מה שאני מציע זה שאם יש גידול שצריך האבקה, אז ברגע שמגדלים אותו יש האבקה באופן אוטומטי, בלי אישור של משרד הביטחון. אחרת לא יהיה כלום.

זה לא מה שמוצע כאן.

זה תיאום שהוא כמעט בלתי אפשרי.

עורכת דין אביאני.

אנחנו לא באים ללמד את הענף איך להתנהל, הענף מתנהל הרבה שנים בלעדינו. במובן הזה הצעת החוק מצלמת את המציאות. זאת אומרת, אם יש דבוראים שצריכים להציב כוורות בשטחי אש... אתמול וידאנו את זה עם בועז – הנה הוא פה. הוא אמר לי שכשהוא צריך להיכנס לשטח אש הוא מרים טלפון לחטיבה והוא נכנס. זאת אומרת, אנחנו רק מייצרים את ההסדרים המשפטיים שייתנו את המעמד לכל שחקן בשטח - - -

ובהזדמנות זו שאתם עושים חוק, יש לי שאלה: כניסה של דבוראים חדשים לתחום – אתם מסדירים אותה?

כן, זה כבר נאמר. מועצת הדבש, כבר מעצם זה שהונחה הצעת חוק, עוד לפני שהפכה לחוק, כבר הפנימה את האמירה שצריך לעודד כניסה של דבוראים - - -

לא, לא שמענו על זה - - -

עורכת דין אביאני, יש לפחות שלוש נקודות: לאפשר לדבוראים חדשים להיכנס לתחום; דבר שני, סיפור הכניסה לסוגי המקרקעין השונים - - -

אני לא מדבר על שטחי אש, אני לא מבקש אישור מהחמאס להיכנס לשטח שלו. זה לא שטח אש, זה שטח צבאי סגור, תביני, יש הבדל עצום.

הנושא השני זה כניסה למקרקעין על סוגיו השונים – החל ממה ששרן התכוונה לומר, שמישהו אמנם בחכירה אבל הוא כבר הרבה מאוד שנים שם. האם זה מאפשר לכל אחד להיכנס פנימה? אני לא נותן את התשובות, רק אומר את הדברים.

והנושא השלישי הוא מועצת הדבש – מה מקומה ומה מערכת היחסים שלה עם הלקוחות שלה. אולי שכחתי איזה עניין, אבל בגדול אלה שלוש הרגליים העיקריות שעליהן צריך לתת את הדעת בחקיקה הזאת.

שחכת את הרגל הכי עיקרית: שמירת ההאבקה בחקלאות.

לא, זו תשובה שאתה זוכר את ימיך כפוליטיקאי. באת אליי, עשית לי איגוף ואמרת "הנה, זה הנושא".

לא, המחליף שלך אמר את זה, וקנין אמר שזה הדבר הכי חשוב - - -

בסדר, אבל זה ברור כשמש לאור הירח. אבו, עזוב אותי עכשיו מזה, כי הרי בסוף, כדי להגיע להאבקה אתה צריך א', ב', ג', ואם נעשה את א', ב, ג' הכי טוב, תהיה האבקה טובה, ואם לא נעשה אותם כמו שצריך, יהיו כשלים בהאבקה. אבל אני עכשיו שם את הרגליים שמייצרות את הכותרת שלך.

אני מבקש, אנחנו חייבים להתקדם בתהליך הזה. אז אנא מכם, אם יש עניינים שמצריכים את הכרעת הוועדה, אם יש דברים שהם במחלוקת... בואו נתקדם.

הערה עניינית על החוק. חברים, אנחנו לא רוצים להקדים את המאוחר. רוב הסעיפים פה נדונים בפרקים יותר מאוחרים. אנחנו שואלים פה הרבה שאלות אבל לא מגיעים לעיקר. כשנגיע לסעיפים אני מבטיח לכם תשובות להרבה שאלות.

מרגע זה ואילך אני לא אאפשר לדבר אלא אם כן ההתייחסות היא התייחסות עניינית לסעיף שהוקרא. אחרת לא נסיים את זה.

קהלת, בבקשה.

אני רוצה להתייחס בהמשך לדברים שאמרה חברת הכנסת השכל לגבי הגדרת מקרקעי ציבור, שזו באמת שאלת מפתח בקביעה היכן תחול הרגולציה, היכן תהיה הסדרה והיכן לא תהיה. אני מפנה את השאלה שלי לכולם, אבל בעיקר ליועצים המשפטיים של הוועדה ושל משרד החקלאות. הצגתם הבחנה בין מקרקעין פרטיים למקרקעין בחכירה, ובוודאי שמבחינה משפטית יש הבחנה לגבי רמת הבעלות. עם זאת, כשמדובר בקרקע שהמחזיק בה חוכר אותה, הוא רשאי להחליט מה הוא נוטע בה ומה הוא שותל בה. הוא רשאי להחליט – ואף אחד פה לא יחלוק על זה – האם השנה לזרוע חיטה או חמניות. אם הוא החליט שהוא זורע חיטה, אין צוף. אם הוא החליט שהוא זורע חמניות, יש המון צוף. זאת אומרת שמה שיהיה בקרקע הזאת מבחינת - - -

לא, אתה טועה, הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא לא יכול להקים לול 800 מטר מלול של מישהו אחר.

מה יהיה בקרקע הזאת מבחינת תנובת הצוף זה דבר שהוא בשיקול דעתו של המחזיק. מעבר לכך, מי ייכנס לקרקע ומי לא ייכנס לקרקע - - -

מר קהלת.

אני רק אסיים, אדוני. אני אומר שהמחזיק בקרקע פה הוא מחזיק ברמה כל כך גבוהה, שזה כמעט כמו בעלות. לאור זה, ההתערבות שאומרת שאת הצוף אני מפקיע ואומר שהצוף הזה הוא רכוש הציבור – האם היא עומדת במבחן, הגיוני ומשפטי, של פגיעה בקניין, פגיעה בעיסוק - - -

מר קהלת, העניין ברור. עמדתך גם נאמרה שחור על גבי לבן בפעם הקודמת.

אני רוצה התייחסות משפטית לזה.

רצוי לזכור שרוב הקרקע הפרטית בישראל - - -

אבו וילן, ברשותך, יש כאן עניין שהוא לא ויכוח מקרקעין, יש כאן ויכוח אידיאולוגי ותפיסתי סביב העניין הזה בכלל. אני אאפשר לך להשיב לו, אבל זה נושא שאני לא בטוח שאני רוצה להצביע עליו עכשיו. אני רוצה לשבת עם החברים שלי ולמצוא את נקודת האיזון הנכונה.

אני אומר את זה לחברי אבו וילן, אני אומר את זה לחבריי החקלאים, ואני אומר את זה לחבריי הקפיטליסטים: בסוף אין כאן איזו הכרעת קסם. זה אומר כולה שלי, זה אומר אתה לא יכול להיכנס בשום פנים ואופן, וזה אומר אני יכול להיכנס בכל רגע נתון – אבל חייבת שתהיה כאן איזו תפיסה מאזנת. אני מכיר את הנושאים האלה מקרוב ואני חושב שכן צריך לאזן פה. אני עדיין לא יודע לומר לכם באיזו דרך, אבל חבר הכנסת וקנין, חייבים למצוא פה את... זה מסוג הדברים שאני אומר בכנות שקשה לי לראות את זה מצליח להיפתר בפורום כל כך רחב. אני ארצה לנסות להביא את הצדדים לכדי איזו הסכמה סביב ניסוח כלשהו.

אדוני, בבקשה.

קוראים לי צחי גולדנברג, אני דבוראי לא גדול ממושב גמזו. אני בעיקרון מזדהה עם הדברים שאריאל אמר, אבל בהמשך למה שאתה אמרת, כמובן שצריך למצוא איזושהי פשרה. המינימום הוא שלפחות שלחקלאי המחזיק בקרקע – שיש לו יחסי גומלין עם מגדלי דבורים – תהיה אמירה באותה ועדת היתרים שתתקיים.

תודה. אדוני, בבקשה.

אני עורך דין דוד וינשטיין, בא כוח ארגון מגדלי דבורים. אני חושש שחברי מקהלת, הוציאו אותו דרך החלון בסעיף 1 אז הוא מנסה להיכנס דרך האשנב בסעיף 2. בסופו של דבר הייתה פה אמירה מאוד ברורה לגבי ההכרה בכך שסוגיות של חופש העיסוק וכיו"ב לא נכנסות פה לדיון. והניסיון לצמצם או להעניק לחקלאים זכויות שלמיטב זיכרוני קהלת מתנגדת להם בהקשרים אחרים... לייחס להם זכויות לכאוריות בקרקע דרך סעיף מקרקעי ציבור זה דבר שהוא גם לא הגון ברמה ההתנהלותית ובוודאי שהוא לא יכול להיות. מקרקעי ציבור הם מקרקעי ציבור, ועד שלא יאלפו פה דבורים לעוף אך ורק בתוך גבול החלקה של בעל הקרקע, לא ניתן לדבר על הדבר הזה. חייב להיות כושר נשיאה מוגדר, ולדעתנו זה חייב לקבל ביטוי בסעיף ההגדרות ובחוק עצמו, שאם לא כן אנחנו צפויים לקטסטרופה.

הדבורים הולכות לאן שבא להן, את זה חייבים להבין. ואם בעל קרקע ייכנס למקום שהוא מחזיק בו ויכניס לשם דבורים, אנחנו נהיה באסון, בדומה לתהליך שראינו שמתחיל בשנים האחרונות להתרחש במקומות אחרים בעולם. חייבים למנוע את זה ואנחנו מקווים שהחוק ימנע את זה.

הערה אחרונה בעניין. יש עוד תהליך ארוך במסגרת הפשרות המאוד כואבות שהדבוראים הסכימו לקבל עליהם בהתדיינות מול משרד החקלאות. הם כבר נמצאים במקום מאוד כאוב מבחינתם, וברור לחלוטין, חבר הכנסת כבל, שכשאתה מדבר על אותה נקודת מפגש, אנחנו מצפים שיובא בחשבון המרחק המאוד ארוך שהדבוראים הלכו עד עכשיו בדיונים.

תודה. אדוני, בבקשה.

שמי יפרח סבלדי, אני חקלאי ממושב צופר. אני רוצה להעלות פה נושא שהעליתי כבר לפני שנה וחצי. העניין של הדבורים זה לא כמו מכסות חלב או ביצים, שאפשר להגדיל אותן כי הצריכה גדלה. במקרה של הדבורים, אין תוספת שטחים אלא יש ירידת שטחים – עוקרים פרדסים, בונים בניינים חדשים. זאת אומרת שאם רוצים להכניס מישהו חדש, צריכים לקחת שטחים ממישהו קיים, ואם לוקחים ממישהו קיים זה אומר להפיל אותו, כי הוא לא יגיע למסה הקריטית שהוא צריך כדי להתקיים. זה בדיוק מה שקרה בפלפל. הפלפל נפל מעודף יצואנים. לא מהרובל ולא מהרוסים – הוא קרס כי היו עודף אנשים שנלחמו אחד בשני. ואותו דבר יקרה פה, לא יהיו פה יותר שטחים, לא הולכים לכבוש את לבנון וירדן.

העניין ברור, אני לחלוטין מבין את מה שאדוני אומר. עם זאת, זה חלק מהדילמות שמתקיימות כאן ובענף החקלאות בכלל, גם לגבי דור ההמשך. השאלה היא אם אנחנו מייצרים מונופול ברדיית הדבש, כלומר, זה עובר רק בירושה מאב לבן. אני לא נגד, אבל אני כן חושב שאם יש חבר'ה חדשים שרוצים להיכנס – לאפשר להם. דרך אגב, הדיון הזה התקיים בחלב ובביצים והוא מתקיים כל הזמן. חברים, רק איזון.

חברים, אני לא רוצה רק את הפיצולים של אותה אמירה, אני רוצה לשמוע, כמו שהציג עכשיו הבחור מצופר, עמדה שונה, עמדה אחרת. בבקשה, אדוני. אני כבר רואה שאנחנו נסיים בשנה הבאה - - -

איתן, הערה לסדר. אנחנו פשוט חוזרים על אותם דברים.

כן, אבל ממילא עוד חמש דקות אני צריך לסיים את הדיון.

צריך להתקדם בהקראה ובחקיקה ולגמור את העניין.

איתן, אני אומרת שלפחות נצביע על ההגדרות האלה, כי כל הדברים שמדברים עליהם עכשיו נמצאים בתוך החוק ויעלו בהמשך.

אדוני, בבקשה.

אני אליעזר רייכמן, מנוף איילון. אני מגדל דבורים קטן ואפשר לקרוא לי גם חדש, מהבחינה הזאת שאני מתעסק בתחום כלכלי יותר.

אני ממש בהלם, המום. אני מציע שכל בן אדם שרוצה לנהוג במשאית של 18 טון, שיוכל לעשות את זה מטעם חופש העיסוק. ושכל אחד יוכל להטיס מטוס. אני ממש לא מבין מה קורה פה. לי יש קרקע פרטית, אני יכול לשים בה 40 כוורות, כפול 70,000 דבורים בכוורת, והתוצאה היא 2.8 מיליון דבורים, שיצאו מעבר לקרקע הפרטית שלי. איפה אנחנו נמצאים? אז בגלל שיש לי דונם אני אוכל עכשיו להניח 40 כוורות, 2.8 מיליון דבורים? אולי גם נוריד את מגדל הפיקוח בשדה התעופה של לוד מטעם חופש העיסוק?

אדוני, לא הבנתי מה הטענה שלך.

שצריך אחריות, צריך פיקוח ולא שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

האם אדוני בעד לאפשר למגדל אחר להיכנס לקרקע שלך, או לא? לא הבנתי.

לא זו השאלה. השאלה היא אם מגדל - - -

כשאתה מדבר על קרקע פרטית, אני לא יודעת האם היא בבעלותך או בחכירה שלך.

אני מדבר על כך שזה שיש לי קרקע פרטית, זה לא מתיר לי אוטומטית להציב בה כוורות כמה שאני רוצה ואיך שאני רוצה. זה שיש לי עשרה דונם קרקע פרטית ואני שם בה 40 כוורות, זה אומר ששמתי במקום 2.8 מיליון דבורים. וה-2.8 מיליון דבורים האלה, 36,000 קמ"ר – זה המרחב שלהן. כך שהנימוק "קרקע פרטית" לא תופס בכלל.

אדוני, בבקשה.

שלום, שמי דוד לשם, אני ממושב בית חלקיה. אני רוצה להתייחס לגבי מה שהבחור פה מצופר אמר, שהיום הענף נמצא במצב שהוא תפוס, מלא בנקודות, מלא בדבורים, ואין מקום לדור הצעיר. זה נכון, אבל יש היום מצב נתון שהרבה מתכחשים אליו וגם יכול להיות שאני מרגיז הרבה אנשים כשאני אומר את זה: שלא עושים שימוש מלא בנקודות המרעה. וזה דבר בסיסי וחשוב, ופה אפשר להכניס דבוראים צעירים.

צריך להיות פיקוח על זה, ודבוראי צעיר שלא יעמוד בקריטריונים יעוף החוצה. אבל במקומות שדבוראים מחזיקים בנקודות, מחזיקים במשאבים, ולא עושים בהם שימוש – שם זה צריך לעבור לצעירים.

אתם מקדימים את המאוחר כל הזמן.

איתן, בואו נצביע על - - -

שנייה, תרשו לי, אני מבין עניין. אדוני, בבקשה.

אני עורך דין גיל להב, היועץ המשפטי של מועצת הדבש. שתי הערות. אחת, בענף שלנו, להבדיל מענפים אחרים שאדוני הזכיר, כל אחד יכול להיכנס ולהיות מגדל דבורים, ודוד לשם הוא הוכחה לכך. הוא דבוראי צעיר, הוא לא בעל משק חקלאי, ובכל זאת הוא נכנס והוא היום דבוראי.

הערה שנייה נוגעת לסעיף ההגדרות. לגבי ההגדרה של "שירותי האבקה", כתוב "הצבת כוורות מאוכלסות בשטח גידול חקלאי של צמחי תרבות, לצורך האבקת הצמחים באמצעות דבורים". הערה ראשונה, הצבה למטרת שירותי האבקה יכולה להיות גם בסמוך לשטח החקלאי ולא חייבת להיות בתוך השטח. כלומר, צריך להכניס פה גם "בסמוך".

הערה שנייה, מהותית יותר – צריך לזכור ששירותי האבקה ניתנים בתקופות מוגדרות, לפי גידולים. ולכן צריך להוסיף הגדרה שאומרת שזה מתייחס לתקופה רלוונטית, בהתאם להגדרה של מדריך שה"מ במשרד החקלאות.

תודה, העניין ברור. עורכת דין אביאני, תתייחסי לשתי ההערות.

ההערה הראשונה מקובלת לגמרי. לגבי ההערה השנייה, הרעיון הוא שהצבה לצורכי האבקה תוסדר בתקנות, שבהן יהיו קבועים המועדים וכו'. כך שבעיניי זה שאלה טכנית אם זה יהיה בהגדרה או בתקנות.

אבל אפשר לשאול מה הקריטריון לקבל מגדל חדש?

לא, עזוב, אנחנו עוד לא כאן. חברים, דברים לסעיף, לא למה שהוא אמר שההיא אמרה. מי שיש לו אמירות מבית, שיתאפק. גברתי, בבקשה.

הערה ראשונה, לגבי ההגדרה של "מערכת הביטחון" – אני ביקשתי לא להצביע עליה בשלב הזה ולכן אני גם לא אעיר את ההערות שלי.

מקובל.

לגבי ההגדרה "מקרקעי ציבור – מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל ומקרקעין של רשות מקומית": השאלה איך להתייחס למקרקעי ציבור שבהם יש מחזיקים פרטיים, שזו הנקודה שחברת הכנסת שרן השכל העלתה. אני חושבת שזה צריך לבוא לידי ביטוי, וכך אמנם נעשה בסעיפים האופרטיביים שמדברים על מתן היתרים. גם שם יש לי הערות, אבל אני חושבת שזה לא מחייב את שינוי ההגדרה, אלא אם כן את מציעה הגדרה אחרת.

בסדר גמור.

באותה הגדרה, ההגדרה עצמה סוחפת גם בתי מגורים. אני חושבת שצריך למעט את זה מההגדרה, כולל החצרות התחומות של בתי מגורים. אני רואה שעורכת דין אביאני מהנהנת בראשה. אני אגיד מדוע זה רלוונטי: זה רלוונטי לצורך היתר הכניסה למי שמציב את הכוורת שלו במקרקעין שמוחזקים על ידי אחר.

יש לי הערה לגבי התיקונים בהגדרה "שטח צבאי". גם אותם אנחנו נפרסם ולכן נכון לדלג כרגע ולא לאשר את ההגדרה הזאת. אני למשל לא יודעת מה זה "מקרקעין הסמוכים לגבול". עד איזה עומק זה נחשב מקרקעין סמוכים לגבול? כי הרי לגבי שטח צבאי יש הוראות מיוחדות - - -

אם הוא סגור הוא סגור, ואם הוא פתוח הוא פתוח.

לא, זה או "שטח סגור" או "שטח במקרקעין הסמוכים לגבול...". נדון בהגדרה הזאת בישיבה הבאה, מה גם שיש שם סיפור ששר הביטחון צריך להודיע מעת לעת על כך שמדובר במקרקעין הסמוכים לגבול שעונים על ההגדרה הזאת, אבל לא נאמר שום דבר לגבי פרק הזמן שההכרזה הזאת תהיה בתוקף.

בנוסף לכך, ראיתי שאתם רוצים להציע הגדרה נוספת של צמח תרבות - - -

כן, בעקבות הערה שקיבלנו מ - - -

אז אני מציעה שגם אותה נפרסם. לי אין הערות נוספות להגדרות.

אז אני יכול להצביע?

אני אומר על מה מצביעים. מצביעים על ההגדרות החל מ"דבוראי" ועד "כוורת מאוכלסת", מדלגים על ההגדרה "מערכת הביטחון", שאיננה מופיעה אצלכם, מצביעים על ההגדרה "מקרקעי ציבור", שבה נצמצם את ההגדרה כך שהיא לא תחול על השטח של הבתים, מדלגים על ההגדרה "שטח צבאי", ובהגדרה "שירותי האבקה", אחרי המילים "הצבת כוורות מאוכלסות בשטח גידול חקלאי" יבוא "או בסמוך אליו". בכפוף לכך אפשר להצביע - - -

אני חושב שיש טעות בעניין הזה. להגדרה של מקרקעי ציבור יש אחרי זה השלכה גם לאיסור להציב כוורות בהמשך, בסעיף 3. אם את מחריגה מזה את בתי המגורים, אז לכאורה האיסור שבחוק לא יחול על בתי מגורים.

לא, כי אז זה נופל למעמד של קרקע פרטית. זאת אומרת, כל מה שהוא לא מקרקעי ציבור נופל למעמד של - - -

סליחה, חברים, אני מצביע על זה. אם נגיע לסעיף 3 ומסתבר שיש קטסטרופה אז נעשה רביזיה ונחזור לאחור. אני מעלה להצבעה את ההגדרות עם התוספות, השינויים, התיקונים והדילוגים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור ההגדרות – פה אחד

סעיף ההגדרות, בכפוף להבהרות שנאמרו לפרוטוקול, אושר.

סעיף ההגדרות כפי שהוצג כאן, אושר.

אנחנו מסיימים. אני רוצה להעיר הערה מרכזית מאוד: אני לא מתכוון שהדיון יימשך באופן שבו הוא היה היום. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אני יודע שכל אחד ואחת מכם מגיע מהבית עם טענות, ואני כן רוצה שאנשים ישמיעו את הדברים שלהם. אבל אני מודיע שכל סעיף שמישהו ירצה להעיר עליו הערות מחוזיות, הגיגים ודברים מהסוג הזה – אני אעצור אותו לאלתר. תהיינה התייחסויות אך ורק לסעיף. לסעיף בלבד. סיימנו את ההרצאות, הנאומים הסתיימו, אין יותר נאומים, רק התייחסויות ענייניות לסעיפים.

דבר אחרון, אני עדיין מציע למשרד החקלאות, נציגי המגדלים, פרטיים ואחרים, ולחברי הכנסת: אם יש עדיין נקודות מהשלוש שציינתי – כניסה של חדשים לשוק, מועצת הדבש וכניסה למקרקעין מסוגיו השונים – שעדיין חשוב שתחזקו ותהדקו, אנא עשו זאת מבעוד מועד. אם נידרש לקבל הכרעות, אין בעיה, אנחנו לא מפחדים מזה. אבל תעשו עבודה ותביאו לכאן את הדברים שבאמת נדרשת בהם הכרעה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.