הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבהלדיון בהצ"ח תאגידי מים וביוב
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ז (13 ביוני 2017), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/06/2017
חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 12), התשע"ט-2018, הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3523/20), של חה"כ איציק שמולי, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה
2. הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3626/20), של חה"כ אורן אסף חזן
מוזמנים
¶
מנהל אגף משק המים, משרד האנרגיה והמים - יוסף אלעזרא
סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים, משרד האנרגיה והמים - יחזקאל ליפשיץ
מנהל המילת"ב, רשות המים והביוב - משה גראזי
ממונה על התאגידים, רשות המים והביוב - אפי דביר
יועמ"ש, רשות המים, רשות המים - חנה פרנקל
מנהל אגף כלכלה, רשות המים והביוב - עמיר שקרוב
משפטנית-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יעל דקל-שפריר
מתמחה במחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מירב ליבנה
ממונה משפט וטכנולוגיה, משרד המשפטים - ניר יעקב גרסון
רפרנטית אנרגיה באג"ת, משרד האוצר - שירה ברגמן
רפרנטית מים באג"ת, משרד האוצר - רעיה עדני
מנהלת אגף תקציבים, משרד הפנים - לילי פיינטוך
עו"ד, משרד הפנים - רעות פרקש
עו"ד, המשרד להגנת הסביבה - גל תמיר
יועצת השר ומנהלת תחום רגולציה וחקיקה, משרד התמ"ת - נעמי רייש
מנכ"ל, מ.שלטון מקומי - שלמה דולברג
כלכלן, מרכז השלטון המקומי - ציון נקאש
יועמ"ש, מ.שלטון מקומי - מרים סלומון
מנכ"ל מעיינות אתא, תאגידי מים וביוב - יאיר לייפר
מנכ"ל תאגיד מעיינות העמקים ויו"ר הפורום, תאגידי מים וביוב - יהודה סיסו
מנכ"לית מניב ראשון, תאגידי מים וביוב - סאלי לוי
פעיל חברתי - אליהו יצחק
יו"ר תאגיד מים לשעבר של הוד השרון וסגן ראש העיר לשעבר - משה ארז
חברה בפורום מים ודיור - אסתר צדוק
יו"ר אהב"ה, ארגוני נכים - אבנר עורקובי
שדלן/ית - אליס פקר
רישום פרלמנטרי
¶
אתי אפלבוים
1. הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3523/20), של חה"כ איציק שמולי, יואב קיש, ענת ברקו, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה
2. הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016 (פ/3626/20), של חה"כ אורן אסף חזן
היו"ר דוד ביטן
¶
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016.
הישיבה היום נועדה לשמוע את הציבור. אני רואה שאנשים לא הגיעו. או שזה לא מעניין או שאנשים כבר דיברו בישיבות הקודמות.
יש מישהו שרוצה לדבר?
אסתר צדוק, בבקשה.
אסתר צדוק
¶
הפורום קיים כבר 7 שנים.
מאז שאנחנו חברים בפורום המים גדלה התודעה לנושא המים. עד אז אנשים לא - - -
אסתר צדוק
¶
מתוך ניסיוני והמצב שלי הגעתי לפורום המים. היתה לי בעיה מאוד קשה. אני כבר דיברתי פה בכנסת כמה פעמים. אני מייצגת את הציבור שסובל כמוני. לפני שיצא החוק של ניתוקי המים, ניתקו לי את המים מספר לא מועט של פעמים, כולל שבת.
אסתר צדוק
¶
כן.
קראו לנו סרבני תשלום בו בזמן שגם בעלי וגם אני עבדנו. מה לעשות שאנחנו מרוויחים שכר מינימום ואז המשכורת של שנינו לא מספיקה. מים, שזה הקיום לא שילמנו.
אסתר צדוק
¶
כל פעם אנחנו לוקחים הלוואות על החשמל אבל לא הגענו למים. שילמנו בהוראת קבע והכול היה בסדר. מאז שחברת הגיחון עשתה הקפאה על התשלומים ומאז שהורידו את קצבת הילדים בצורה משמעותית מאוד, אז הוראת קבע הפסיקה לנו.
היו"ר דוד ביטן
¶
תכף אני אגיד לך למה אנחנו פותרים לך את הבעיה אבל נתייחס לזה עוד מעט.
מה הממוצע היום של 10 נפשות?
היו"ר דוד ביטן
¶
זאת אומרת, אנחנו מדברים על זה שלא שילמת כמעט 8 שנים. זה נראה לך הגיוני?
בלי קשר לחוק ובלי קשר לתאגידים ולהוצאות שלהם, לא לשלם 8 שנים מים בכלל, זה לא נראה לי הגיוני.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אתן לך אבל תתייחסי גם למה שאני מבקש ממך. אני אומר שאת לא שילמת מספר שנים, השארת את המים לסוף, כמו שאת אומרת.
אסתר צדוק
¶
אני באה לומר לך שהבית השני שלי היה גיחון. כל הזמן הלכתי לשם וביקשתי מהם שיתנו לי לשלם סכום שאני כן יכולה. התחננתי אליהם: תנו לי לשלם סכום שאני כן יכולה, אני לא סרבנית תשלום. זה מה שמקומם, שאנשים חושבים אותנו סרבני תשלום. אגב, אני גם שילמתי מידי פעם, זה לא שילמתי בכלל. זה לא נכון שלא שילמתי בכלל במשך השנים האלה. שילמתי מידי פעם סכומים כדי שהם יפתחו לי את המים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אגיד לך דבר כזה: לא לשלם לאורך שנים זה לא נשמע לי סביר וזה פחות רלוונטי למה שאנחנו דנים היום. אני אומר לך דבר פשוט. את הבעיה הזאת פתרתי כבר בהחלטה מלפני שתי ישיבות. אני מודע לזה שיש אנשים שהם לא מסוגלים וקשה להם מאוד לשלם את המים. אני גם מודע לזה שמים הם מצרך יסוד שחייבים לצרוך אותו. לכן אנחנו נכניס לתוך החוק, מה שהיה פעם לפני הקמת התאגידים, את הנושא של ועדה סוציאלית לחריגי מים. הם יאפשרו גם לפתור בעיה של חובות גדולים כאלה וגם לפתור את הבעיה של אנשים שבאמת לא מסוגלים מבחינה סוציאלית. אני מקבל שמשפחה של 10 נפשות לא יכולה להתקיים משכר מינימום וגם לשלם את המים באופן רציף כמו משפחה רגילה, כמוני ואחרים.
לכן אנחנו אמרנו שנכניס לתוך החוק את הנושא הזה של ועדה מיוחדת לחריגי מים סוציאליות, על-מנת שאנשים יוכלו לקבל הנחות סוציאליות. לא הנחות כמו שיש היום בחוק, הנחה לעיוורים או לנכים. זה יהיה בדיוק כמו בארנונה. את זה אני כבר קבעתי שנכניס לחוק בהסכמת כל חברי הכנסת והיועץ המשפטי מנסח את זה.
זה יכול לפתור גם את הבעיה האישית שלך. אם תהיה ועדה כזאת תוכלי להגיש בקשה.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש הנחות מסוג מסוים לקבוצות מסוימות שזה בעלות של 80 מיליון שקלים שנכנס לחוק. זה נכון.
היום אנחנו רוצים לדבר אחרת. זה יהיה בסמכות העירייה לעשות את הוועדה. יש היום תאגידים שהם מאוד חלשים. היה לי ויכוח על זה עם האוצר. הגשתי עליה הצעה ושמתי אותה בצד עד שלא נסיים את העניין.
מה קורה? יש תאגידים שהם לא רווחיים. אז יוצא שתאגיד בצפון או בדרום שהוא לא רווחי מכל מיני סיבות, שם לא יוכלו לתת הנחה סוציאלית. בעוד שתאגיד כמו בתל-אביב או בראשון לציון כן יוכל לתת הנחה סוציאלית.
על-מנת לפתור את הבעיה הזאת, אנחנו מעבירים את הנטל לעירייה. בדיוק כמו שבתקציב העירייה מכניסה הנחות לארנונה במסגרת התקציב. נגיד שהגבייה מארנונה היא 800 מיליון וההנחות זה 50 מיליון, מכניסים את זה לתוך התקציב. אותו דבר יהיה ההליך.
היו"ר דוד ביטן
¶
הם יפנו לוועדה העירונית. הכסף של הארנונה ירד מתקציב העירייה והעירייה תתחשבן עם התאגיד באמצעות דיבידנדים. אין דרך אחרת.
בוא ניקח תאגיד בצפון. אני לא יודע מה המצב, אבל סביר להניח שהוא לא רווחי. באזור הצפון יש הבדלי גבהים. למשל, תאגיד חיפה הוא לא תאגיד רווחי כי השקעה בתשתית בחיפה היא כמעט פי 3 מאשר בראשון לציון. ראשון לציון זה מישור ואצלם זה הררי והם לא יכולים להרוויח. באופן טבעי יש להם הפסדים. אתה לא מצפה ממני שבחיפה לא יתנו הנחות סוציאליות ובראשון לציון כן יתנו הנחות סוציאליות.
לכן, זה צריך לבוא כוועדה עירונית. העירייה צריכה לתקצב בתקציב. התושבים יקבלו את ההנחה שלהם בעניין הזה. אם הוא יוכל לקבל דיבידנדים אז הוא יקבל. אם לא, אז נראה כבר מה לעשות. היה לי ויכוח עם האוצר מי יממן את זה. את זה אנחנו נפתור את זה בחוק הזה. ועדה למקרים סוציאליים תהיה. בלי זה לא יהיה שום דבר. אני אומר לכם את זה בצורה ברורה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו נקיים דיון בנפרד, אבל אני אומר לכם שהנושא הזה של הנחות סוציאליות, מקרים כאלה אני לא מוכן שיבואו בפנינו. זה ברור מאליו שהיא לא יכולה לעמוד בתשלומים, אין על זה בכלל ויכוח.
לכן, מקרים סוציאליים אמיתיים, צריך להתחשב בהם. אין היום פתרון לזה בתקנון שלכם, אין בכלל. זה לא יעלה על הדעת שלא יהיה. זה חלק מאמון הציבור במערכת. אנחנו צריכים לעשות מספר כללים, כדי שתושבי המדינה יתנו אמון מחדש במערכת הזאת. לא יכול להיות רק תאגידים ותאגידים ובסופו של דבר אין פתרון לאף אחד.
האתגר שהמדינה תכסה את ההוצאות של המים, ההשקעות, והכול בסדר – זה לא הולך ככה. בקצה הדרך יש אנשים וצריך להתחשב בהם. במיוחד במצרך כזה חשוב. אי-אפשר לא לשתות מים או לא להתקלח.
היו"ר דוד ביטן
¶
הם לא יכולים לתת לך לשלם סכום פחות ממה שאת צורכת. יוצא שאף פעם לא ייגמר החוב. הם צריכים לתת לך הנחה. הם צריכים להגיד לך שאם החוב 80, תשלמי 20 בפריסה ונגמר החוב. זה בגלל המצב הסוציאלי. את זה הם יכולים לעשות אבל בשביל זה צריך ועדה שתקבע את זה ומישהו שיממן את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא משנה. אני לא בא אליך בטענות. אני מבין אתך המצב. גם אין לי טענות למערכת. אין לה ועדה שיכולה לבטל את החוב או להוריד את הסכום. אין לה דבר כזה כי אין בחוק דבר כזה. הם אוסרים עליהם לעשות את זה. את רואה אותם? הם קובעים. הם לא נותנים להם אפשרות כזאת. אם היו עושים את זה במסגרת מנהלית דרך רשות המים לא היינו צריכים את החוק.
איך שאומרים, העולם עומד. להם חשוב שהפחת יהיה נמוך ושהתאגידים יצליחו ואנשים יעופו לאיזה מקום.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא יעזור. גם ביטול לא יעזור בעניין הזה של הסוציאלי. אנחנו יכולים להתלהם עד מחר אבל אם אין פתרון לעניין הזה, אז זה לא משנה אם יש תאגיד או אין תאגיד, אם יש 8 תאגידים או 100. זה בכלל לא רלוונטי, אתם מתעסקים בשטויות. אי-אפשר להאשים בכל דבר את התאגידים. אם היתה להם אפשרות חוקית הם היו עושים את זה. אם בראשון לציון אם יש להם 100 מיליון שקלים ליתרות, אז הם לא יתנו הנחה סוציאלית? הם לא יכולים, לא מאשרים להם את זה.
מי עוד רוצה לדבר? חברי כנסת רק בסוף.
היו"ר דוד ביטן
¶
מצוין שיש לך. קודם נשמע חלק מהאנשים. באו לשמוע היום. זה דיון שלישי. אנחנו שומעים עכשיו את הציבור ואחרי זה את חברי הכנסת. אי-אפשר כל הזמן רק לשמוע את חברי הכנסת. אני אתן לך, אל תדאגי.
יצחק אליהו
¶
אני פעיל חברתי בכמה חוגים, ביניהם בפורום המים שהקמנו בירושלים לפני 8 שנים בעקבות המצב של תאגיד המים והמחירים.
במקרה של אחותי, אסתר צדוק, אני רוצה לסבר את האוזן.
יצחק אליהו
¶
תן לי לסבר את האוזן. בזמנו היא שילמה הכול. מאז שירד הביטוח של הילדים ל-140 שקלים, החוב תפח. לא היה לה איך לשלם, לא היה לה מאיפה. היא שילמה מהביטוח של הילדים שהיא קיבלה. אני מתכוון לביטוח הלאומי. ברגע שירד ביטוח הלאומי של הילדים אוטומטית היא לא יכלה לעמוד בתשלומים הגבוהים האלה. כל רגע היו שולחים לה מכתב מהתאגיד. מכתב 25 שקלים התראה. סגרו לה את המים שבוע והיא הלכה לבשל בישיבה.
לי יש גם חוב במים ואני יושב להם על הקודקוד. אני רוצה להגיד לכבוד היושב ראש. במקרה לא יכולתי לשלם כי הייתי בבית חולים חודשיים. התקשרתי לברר את החוב ואמרו לי שהחוב הוא 1,650 שקלים. שאלתי מה הקרן ואמרו לי שזה 1,520. כשהלכתי לגיחון החוב היה 950. איך זה הגיע אני לא יודע אבל ישבתי עליהם.
שלחו גם לה וגם לי מכתב: אתה מחזיק בנכס שלי. מנכ"ל ינון זוהר. אני לא יודע למה המנכ"ל לא מגיע לכאן לישיבות. אני כבר הסברתי למבקר המדינה אליו מתי שהוא היה פה. לא יתכן דבר כזה שחתיכת נייר כזאת מכניסים לי 90 שקלים לחשבון המים.
אליהו יצחק
¶
במסגרת הפעילות שלי הקמנו מטה מאבק כלל ארצי: יהודים, דרוזים, ערבים, צ'רקסים. הקמנו מטה מאבק ארצי מהצפון ועד הדרום. אנחנו נגד תאגידי המים. אני לקחתי איתי כמה אנשים מבית שמש, מנס ציונה. חבל שלא אמרתי אתמול לבחורה מנס ציונה שתספר מה היא עשתה. אנחנו ניגשים אליהם ואין יחס. ככה זה גם בגיחון. אני אומר לה: סליחה, אני קליינט שלך? אני צריך לקבל שירות?
אני אומר לכבוד היושב ראש, ההתנהלות וההתנהגות של התאגידים – אני פונה לגיחון, הפנו אותי לרשות המים. הגעתי עד רחוב המסגר לרשות המים וזרקו אותי שם, איזו עורכת דין בשם רותי. ישבנו איתם סביב שולחן עגול מה אנחנו רוצים. שום דבר, רשות המים שולחים אותי לגיחון. מטרטרים.
אבנר עורקבי
¶
אני יושב ראש ארגון "אהבה" ארגון הנכים בישראל וחבר בפורום הנכים.
לדעתי כל התאגידים הוקמו בחטא. לפני שקמו התאגידים בישראל כל אזרח בישראל היה משלם ממוצע של כ-200 לחודש דרך העיריות. היום פתאום קפצו החשבונות ל-500 ו-600 שקלים, 700 שקלים ואפילו 2,000 שקלים. אני רואה גם את החשבונות של הנכים. אתם יודעים את הצרכים של הנכים, כמה הם זקוקים למים, במיוחד בחורף, על-מנת להרפות את השרירים.
אבנר עורקבי
¶
אני מאוד מבקש, אם אפשר שתהיה בשורה מסוימת. לפחות אם נחתה עלינו הבשורה הזאת, להוריד את המע"מ על המים.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא בדיוק 17.5%. זה ירד ל-14.5% כי בעצם העלות של המע"מ הופחתה ממגורים ולא מתעשייה ומסחר. זה דווקא נפתר. זה ירד עכשיו ל-14.5%. זה לא מעט כסף.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני יודע, התווכחנו על זה. שהאוצר ישים עוד 500 וזה יהיה ב-28%. זה מה שרצינו - -
היו"ר דוד ביטן
¶
מחיר המים בלי קשר צריך לרדת יותר. אבל אני רוצה להגיד לך שאנחנו לא נמצאים היום בדיון הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אמרתי, את לא היית בדיונים. ודאי. בדיוק לפני שנכנסת דיברת על זה. נקים בחוק ועדה סוציאלית לחריגים. היא גם תיתן הנחה וגם תוריד חלק מחובות העבר. יש אנשים שיש להם חובות של 100,000 שקלים ו-=80,000. בעיקר זה בגלל הריבית של 9% שבריבית דריבית זה נותן בערך 15% לשנה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל את זה פתרתי. אתם בעיקר באתם לדבר. זה נפתר במסגרת הדיונים פה, זה נגמר. אני עוד צריך לסגור את הפינה עם האוצר איך עושים את זה. אני מתעקש על זה, רבותי.
גם דיברתי בזמנו עם אודי והוא הסכים לעניין הזה. אין ויכוח על זה רק הוא רוצה שזה יהיה דרך העיריות ולא דרך התאגידים. אני קיבלתי את הטענה הזאת. אני מציע שתדברי עם אודי, זה דבר שנסגר איתו לפני שנה. אני רק הקפאתי את זה עד שאוכל לעשות את זה במסגרת איזה חוק.
אבנר עורקבי
¶
אדוני היושב ראש, הדברים האלה לא ידועים לציבור הרחב. אני רוצה להסב את תשומת לבך. במקרה ראיתי תכנית בטלוויזיה שקוראים לה "הכול כלול", שלא ידוע על ההנחה של 14%.
היו"ר דוד ביטן
¶
יש היום ועדת הנחות עירונית לארנונה מסיבות סוציאליות. אנשים יודעים שיש ועדה. עם הזמן הם יודעים. לא שולחים להם שמי שיש לו שיגיש. אין דבר כזה. לא מפרסמים.
היו"ר דוד ביטן
¶
בוודאי, שאנשים ידעו. למה אני רוצה לתקן את החוק? היום אי-אפשר, כי היום אין זכות כזאת במובן המנהלי. התאגיד והעירייה לא יכולים לעשות הנחות סוציאליות, רשות המים לא מתירה להם. יותר מזה, לא רק שאי-אפשר לעשות הנחות סוציאליות, אלא גם אם למישהו יש פריצת מים מהצנרת שלא באשמתו והוא מגלה את זה אחרי שבועיים ובינתיים יש לו חוב של 12,000 שקלים, אז יש כללים ברשות המים שאפשר לקבל על ה-12,000 האלה הנחה של 50% ואת השאר יש לשלם. כל הנושאים האלה ייפתרו במסגרת הוועדה הסוציאלית הזאת. אני מקבל את זה שאדם שמרוויח 20,000 שקלים ויש לו פריצת מים אז הכללים האלה טובים. הוא ישלם 50% כי הפריצה היא לא בצינור הציבורי אלא בפרטי. לכן יש לו אחריות מסוימת. אבל אדם שאין לו כסף לחיות ויש לו פריצה, מה הוא יכול לעשות?
זה גם נובע מזה שאדם שאין לו כסף לחיות אז הוא גם גר עם דירה שיש לה צנרת רקובה כי הוא לא מסוגל לתקן אותה.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
אדוני יושב הראש, אני מברכת אותך על המהלך הזה. אנחנו חתמנו על החוק הזה. זה לא היה קל כל הסיפור. היה תהליך שלם מבחינה פוליטית של משחקים פוליטיים. למרות זאת אנחנו יושבים פה. אני לא חברה בוועדה אבל היה חשוב לי להגיע לפה ולומר שהחוק הזה הוא חיוני, בהיבט הזה שזה מים. זה לא מותרות. זה אוויר, זה מים, זה דברים שצריך לחיות ולהיות מסוגלים לשלם אותם. הרבה מאוד שנים זה היה סכום זניח וזה הפך להיות סכום גבוה. אי-אפשר לחיות בלי מים.
לכן אני שמחה שהחוק שאני חתומה עליו מקודם כאן בוועדה. אנחנו נוודא שיש הוזלה משמעותית במים. אם זה לא יקרה, אנחנו נמשיך לראות הדברים קורים. לא לחוקק את החוק כאות מתה אלא באמת לוודא שהדבר מתבצע גם בשטח. אנשים שיש להם חובות, שצברו חובות נושאי ריבית, יזכו לביטול חובות או להנחות מסוימות שיתחשבו במצב הסוציואקונומי שלהם.
אני רוצה להודות לך אדוני יושב הראש. אני מתנצלת, יש לי גם ועדת חוקה.
יובל ארבל
¶
כבוד היושב ראש, עמותת צלול דואגת לניקיון הנחלים, הים ובכלל משק המים. אנחנו חושבים שחוק תאגידי המים הוא חוק מאוד חשוב. אתם תראו עוד מעט את הנתונים של רשות המים על הקטסטרופה במשק המים שהיתה במגזר העירוני. במשך שנים לא טיפלו במערכת הביוב, היה פחת מים בכמויות. זה גם אובדן מים במדינה יבשה שאין בה מספיק מים. האזרחים משלמים עכשיו הרבה כסף בשביל מתקני ההתפלה. אנחנו רוצים לחסוך במתקני התפלה. אנחנו לא רוצים לבזבז מים ואנחנו רוצים להפחית את הפחת במים. זה אחד הדברים שאנחנו מדברים עליהם. במקומות שהוקמו תאגידים, הפחת פחת באופן קבוע.
היו"ר דוד ביטן
¶
פחת המים פחת, אני לא אומר שלא, אבל זה בגלל שדרוג. אבל לא הכול זה פחת אמיתי. בזמנו, כשהיו העיריות, אז גם אם העבירו מים למתנ"ס זה נחשב חלק מהפחת.
יובל ארבל
¶
חלק גדול מזה היה גם דלף. אולי לא בראשון לציון אבל בערים אחרות.
מעבר לזה, עניין תשתית הביוב.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
נניח שלא היו תאגידי מים, אז המדינה היתה משאירה את התשתיות ללא תיקון בכלל 50 שנה? 100 שנים? מה זה משנה, זה צירוף מקרים שהיו תאגידים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
במוקדם או במאוחר היה צריך לתקן את התשתיות. מה זה קשור לתאגידים, עם כל הכבוד?
היו"ר דוד ביטן
¶
מה שנכון נכון. מה שקרה, שבזמנו העיריות לקחו את ההכנסות מהמים ומהביוב והשקיעו את זה בכוח אדם שלא קשור לזה. אז לא היה להם כסף להשקיע בתשתיות. מה שהם עשו במשק סגור, יכלו לעשות את זה גם בעיריות, דרך אגב. הם הקימו את זה בתאגידים ואז התאגידים השקיעו בתשתית ולמשל לא בחינוך.
יובל ארבל
¶
כבוד חבר הכנסת, אני יכול לתת דוגמה שעדיין קיימת. בעיריית נהריה, תשתית הביוב שם רקובה, דולפת. שם אין תאגיד עדיין. אתה הולך על הטיילת בנהריה וריח הביוב צחנה. אנשים משלמים הרבה כסף לגור ליד חוף הים. שכונות שאפשר לשקם אותן.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני הייתי לפני שלושה שבועות ולא היה ריח. אני מטייל פעם בשבוע בנהריה ואין ריח. יכול להיות שיש לי אף אחר? נכון שיש נזילות אבל לא עד כדי כך.
יובל ארבל
¶
היא מריחה את זה יום יום.
אני ממש לא בא מהעניין האישי. זאת רק דוגמה לעיר שעדיין לא עברה תאגוד וראש העיר מעדיף להשקיע בגינון יפה, אולי גם בחינוך.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא מדויק. אני חייב להגן על ראש העיר. סלח, לי, עם כל הכבוד, היום זה לא משנה אם יש תאגיד או אין תאגיד, יש חובה למשק סגור.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא בחשבון נפרד, אבל תקציבית זה נפרד. הוא יכול לעשות בכסף מה שהוא רוצה? אם כן, אז רשות המים מועלת בתפקידה כי היא אחראית על המים בכל המדינה.
יובל ארבל
¶
לגבי העזרה הסוציאלית, זה טוב שהכנסתם את הסעיפים הללו. התאגידים לא צריכים לפגוע בשכבות החלשות, אלו שזקוקים לעזרה. אחד הדברים שנעשו בחוק וחשוב להכניס אותם זה התיאגוד האזורי. בתיאגוד האזורי יהיו גם תאגידים חזקים יותר של רשויות מקומיות עם יכולת כלכלית גבוהה יותר וכך בעצם יהיה סבסוד צולב בין התאגידים. זאת הדרך הנכונה לעשות את זה.
מעבר לזה, הוזלה של מחיר המים.
היו"ר דוד ביטן
¶
איך אפשר להוזיל את מחיר המים? הרי אתה אומר שצריך להשקיע בנחלים, צריך לעשות התפלה. הכול זה על חשבון מחיר המים. לא ראיתי את הממשלה משקיעה פה כסף.
יובל ארבל
¶
אני אגיד מילה על הרעיון שכתבנו מספר פעמים. צריך להחזיר את התשלום הנוסף עבור צריכה נוספת. מי שצורך הרבה מאוד מים כדי להשקות את הדשא שלו ישלם סכום גבוה יותר ועל ידי זה יהיה סבסוד צולב לתעריף הבסיס. אז תעריף הבסיס כל אחד יכול להסתדר איתו.
זאת הצעה של "צלול". במדינה יבשה, מי שצורך מעל 5 מ"ק או מעל 4.5 מ"ק בחודש, צריך לשלם 25 שקלים.
היו"ר דוד ביטן
¶
עם כל הכבוד, אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה אבל זה עדיין לא שייך לעמותת צלול, כמה אנשים צריכים לצרוך. אתה צריך לדאוג שהנחלים יהיו נקיים. אמנם זה על חשבון המים, אבל בסדר. אני לא נגד זה אבל אני חושב שגם הממשלה צריכה להשקיע קצת כספים. אם נחל הירקון מזוהם לאורך שנים, אז זה לא צריך לחול על מחיר המים של היום. העירייה והממשלה צריכים להשקיע קצת.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רק רוצה להגיד לך שבזמנו עיריית ראשון לציון רצתה להקים תאגיד להתפלת מים ולא אישרו לה. אמרו לה שזה רק יהיה ממשלתי ורק בכמה מקומות. יכול להיות שלפני 25 שנה יכולנו להקים תאגיד כזה ולחסוך את מחיר המים בראשון. לא משנה, יש כללים של הממשלה שהיא בעצמה רוצה להחזיק אותם קצר והיא תעשה את הכול ולא משנה מחיר המים ולא כלום, העיקר שהם ישלטו על העניין.
היו"ר דוד ביטן
¶
וודאי. אמרתי שהיועץ המשפטי יישב איתכם ותנסחו את זה יחד. העיקרון קובע איך זה ייעשה. העיקר שבסוף יוכלו לתת הנחה. מרוב כללים בסוף אין הנחות לאף אחד. ברור שהכול יהיה מתואם איתכם. אנחנו לא מחפשים לעשות דבר חד צדדי.
אין שום בעיה, אנחנו גם נעשה את זה בצורה מסודרת. אנחנו לא חייבים בחוק לקבוע את כל הכללים. אנחנו נקים את המסגרת והכללים ייקבעו על-ידי רשות המים.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, זאת הדרישה של אודי דינור, לא שלי. אודי ביקש שזה יהיה על-ידי העיריות. רצו לחסוך כסף. אני רציתי שהאוצר יממן את ההנחות במקום שבהם אין אפשרות. למשל, בחיפה, בכפרים הדרוזים וכדומה ושם האוצר ייתן תקציב. הם לא רצו לתת תקציב. הם הציעו שהעיריות יתקצבו את זה בתקציב שלהן. אז כל ראש עיר יעשה את זה כי אין לו ברירה. הוא לא ייתן הנחות לתושבים שלו שיש להם בעיות סוציאליות? זה היה הסיכום שאליו הגעתי עם אודי. לא אכפת לי לעשות את זה בשיטה אחרת אבל זה יעלה לאוצר. אם זה יחול על תאגיד ראשון, לראשון יש כסף והם יכולים לשים 4 מיליון שקלים להנחות סוציאליות. אבל עם כל הכבוד, בחיפה לא יכולים ובמקומות אחרים לא יכולים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין בעיה. זה יהיה מתואם איתכם. תנוח דעתכם, הכול יהיה מתואם. היועץ המשפטי של הוועדה ישב איתם ותראו איך לעשות את זה. תשבו עם אודי ותראו מה סיכמתי איתו בזמנו. לא המצאתי משהו חדש.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז למה אי-אפשר לקחת אותו במסגרת של תאגוד ולהגיד שבת-ים, תל-אביב וכל אלה, שיטפלו גם במים. כך פתרת בעיה רצינית. גם העיריות בפנים והכול בסדר.
משה גראזי
¶
כמו שאתה יודע, אדוני היושב ראש, במסגרת חוק ההסדרים דווקא איגודן פוטנציאל להיות רשות מרחבית לטיפול בכל תחום ביוב.
קריאה
¶
הבעיה הקשה היא שהעיריות מסרבות. כרגע תל-אביב, רמת-גן, בני-ברק הן עיריות שמסרבות להיות בתאגיד משותפת. הן רוצות כל אחת תאגיד משלה.
היו"ר דוד ביטן
¶
הן רוצות בגלל שהם כבר חיים בתאגיד משלהם. אנחנו יכולים להגיד בחוק שאם יש כבר תאגיד כזה, שנחיל עליו גם את המים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז פתרנו את הבעיה. שניים שלושה תאגידים אזוריים חתכת אותם במכה אחת וזהו. רוב האוכלוסייה זה באזור הזה.
מאיר לייפר
¶
זה לא בטוח. איגודי ערים מגיעים עד הקו הכחול, הם לא נכנסים פנימה בביוב. לכן בעצם הם מתפקדים כמו מקורות. הם מביאים לך את הביוב עד ליציאה לעיר. בתוך העיר, כמו שגם מקורות לא מטפלת, אז גם איגודן לא מטפל.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר, בגלל שהם לא יכולים להיכנס על-פי החוק. אם החוק יאפשר להם הם ייכנסו. הבעיה לא בראשון לציון, יש להם את בת-ים, תל-אביב. ראשון לציון לא חברה בתאגיד, היא רק צורכת שירותים. יש ערים צורכות שירותים ויש ערים חברות בתאגיד.
היו"ר דוד ביטן
¶
שברתם את הרדיו והטלוויזיה והכל כלול. הם לא הגיעו, מה יהיה? אתה לא רואה שיש פחות חברי כנסת כי הם לא נמצאים? אפילו שמולי לא הגיע.
משה גראזי
¶
אני אתן רקע קצרה. חוק תאגידי מים מ-2001 התחיל וולונטרית. הוא חייב את כל העיריות והמועצות המקומיות, הרחיק את המועצות המקומיות ואת הרשויות באיו"ש, שם הוא לא חל. הוא לא חל על מועצות אזוריות ואיו"ש. יש מנגנון של החרגה באישור של שלושה שרים וועדת הכלכלה, שיכול להחיל את זה גם על מועצות אזוריות.
אנחנו מדברים על 56 תאגידים שפועלים ב-160 רשויות. הם נותנים שירות בסדר גודל של 90% מהאוכלוסייה, 7 מיליון תושבים. יש 26 רשויות שטרם הצטרפו לתאגידים. יש עוד 54 מועצות אזוריות. יש עכשיו בקשות של משרד הפנים לבחון אפשרות לתאגד גם מועצות אזוריות, בעיקר קשות, כי הם יודעים שהפתרון של תשתיות המים והביוב והגירעון שיוצר משק המים והביוב זה דרך תאגידים.
בכל מקרה, חלק מהרשויות שאנחנו רואים חשיבות לתאגד אותן הן: נהריה, באר יעקב. אגב, מעבר לנושאים הסביבתיים – נמצא כאן נציג גם של המשרד להגנת הסביבה והוא יוכל להתייחס אחר-כך.
משה גראזי
¶
הם העבירו מכתב.
אחת מהדברים שאנחנו רואים, מעבר לשירות, לאמות מידה הנדסיות, השקעות וכו' זה התרת חסמי דיור של עשרות אלפי יחידות דיור. אני אוכל להציג את זה בהמשך. אני מכיר את זה לא רע מתחום הביוב.
אגב, בנהריה, מעבר למה שאמר הנציג של "צלול", יש שם חסם פיתוח כבר שנים כי העירייה לא מקדמת את פיתוח תשתיות הביוב ולא המט"ש. לו היה זה תאגיד, לדעתנו זה היה נפתר בקלות בכמה שבועות או בכמה חודשים.
כנ"ל לגבי באר-יעקב, בהקשר של פינוי מתחמי צה"ל ופתרון ביוב. בסוף מוצאים כל מיני הסדרים שמביאים כסף מפה ומשם וזה עולה יותר.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
איפה משרד הבריאות? איפה רשות המים? איפה איכות הסביבה? אם יש דברים לא נכונים בעיריית נהריה, בעיריית ירכא או בעיריית תל-אביב ורואים פגמים, אז מה עם השלטון המרכזי?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני אתן לך דוגמה. אם הביוב היה זורם לרחוב, אין בעיה. אם זה זורם לים מייד היו שמים לו כתב אישום והכול בסדר. הכול תלוי במצב.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אז בבקשה, איפה השלטון המרכזי? זאת אחריות שלכם או של משרד הפנים.
משה גראזי
¶
מעבר לצד האכיפתי וזה אחד היתרונות של התאגידים, שמול תאגידים קל להתנהל. כלומר, כשיש לך תכנית פיתוח ואתה מאשר תכנית פיתוח. למשל, כשיש חסם דיור ואתה אומר לתאגיד: זאת תכנית הפיתוח שאני מאשר לך ובמסגרת תכנית הפיתוח אתה צריך לשדרג את המט"ש כי צריך לעמוד בתקנות, או כי מדיניות הממשלה זה התרת חסמי דיור, אז התאגיד זה בפנים ואין שאלה בכלל.
לראש עיריית נהריה אנחנו אומרים את זה חמש או שש שנים.
משה גראזי
¶
מבחינת היקף מכירת המים מדובר על סדר גודל של 500 מיליון קוב.
נעבור להתפתחות של תעריף המים. רואים איך זה התחיל. אמרו את זה גם אתמול חלק מנציגי התאגידים. אנחנו אמרנו את זה לפני שני דיונים. היתה סמיכות של אירועים. אחד, החלטה למשק כספי סגור של 2010, שניים, הכניסה למערך ההתפלה.
כשאני אומר משק כספי סגור הכוונה שתקציב מדינה לא נכנס לתוך משק המים. כגורם מקצועי אני חושב שזה עושה טוב. עם כל זה שמשרדים רוצים עוד תקציב וכדומה, פה ההחלטות מתקבלות על בסיס מקצועי. הם לא תלויים בחברים מאגף תקציבים. החלטות נקבעות במסגרת מועצת הרשות. החבר'ה של אגף תקציבים הם קול אחד מתוך 8 חברי ועדה ואין תלות אם יש תקציב או אין תקציב.
כשאתה צריך מתקן התפלה, אתה פשוט מקבל החלטה ויוצא למכרז למתקן התפלה. התלות בתקציב, אתה לא יודע מתי יש אותו ומתי לא.
מבחינת התעריף. אמרנו משק כספי סגור, כניסה של ההתפלה, פערי תשתיות בסמיכות לכניסה של התאגידים שהיו צריכים לצמצם את התשתיות שקיבלו מהרשויות ותקנות חדשות. למשל, שדרוג מט"שים, שבסוף זה מושת על התעריף. זאת מהפכה שאחר-כך גוררת הרבה תועלות למגזר החקלאי. עם זאת, אנחנו רואים את ההתפתחות של הפחתת התעריף לאורך שנים.
היום, אחרי תיקון 27 והכנסת ההיטלים לתוך משק המים, התעריף המעודכן שיחול ב-1 ביוני יהיה 5.6.
משה גראזי
¶
זה מים וביוב. היטלי הקמה זה סיפור. אפשר לדבר בהמשך על דמי הקמה.
אנחנו מדברים על ירידה של 30% בתעריף, למרות עליית המדד. יש שקף בהמשך שאנחנו נציג אותו. אנחנו כל הזמן מדברים איך מורידים תעריף. אחרי זה נראה ציטוט אחד מציטוטים רבים על משק המים הישראלי. אנחנו מדברים על 40 מדינות של OECD ותראו איפה אנחנו נמצאים מבחינת תעריף המים. למרות כל הפיתוח ומתקני התפלה, הקולחים, שדרוג מט"שים וההתבייבות שעומדת מעל 90% ועוד סדר גודל של 90% של השבת מים לחקלאות, אנחנו עומדים 7 מהסוף.
זה תעריף המים הביתי. ה-104 זה לפי כוח קנייה. בפועל, אנחנו מדברים על 91 שקלים. זה רק כדי שתהיה לנו פרספקטיבה לגבי תעריף המים, שזה ליבת הדיון בדיונים האלה של הוועדה.
מבחינת ההפחתה. בין 2010 ל-2017, למרות עליית המדד של 8%, ירידה של סדר גודל של 30%. אנחנו מדייקים כל הזמן את ההסדרה, גם על תאגידים, גם על חברת מקורות. יש גם את התפישה של איחוד ספקים, גם במגזר הכפרי. אנחנו מקדישים לזה הרבה מאוד זמן כי זה עיקר המים, אבל יש מגזר מאוד גדול, סדר גודל של 1,000 ספקים של אגודות מים, שיכולת ההסדרה היא מאוד מורכבת. גם שם אנחנו מדברים על איחוד - - -
רעיה עדני
¶
רוב הרכיבים לא קשורים למשק המים העירוני. משק המים העירוני זה בערך 46% מהתעריף וזה 3.97. מתוך זה הם חילקו לשלושה תעריפים שונים. התעריף הראשון זה עלויות הון. זה כמה עולה ההקמה של התשתית ותשלום עליה בהמשך. אם השקעת צינור חדש, מכירים לך בו בערך 35 שנה וגם יש הלוואות מהעבר.
היו"ר דוד ביטן
¶
גם אם הקימו תשתית לבנייה חדשה אתה מכניס את זה בעלויות הון? על זה הם קיבלו היטלים אז למה זה צריך להיות בעלויות הון?
רעיה עדני
¶
מתוך זה מנוכים להם ההיטלים. ההיטלים נועדו לבנייה חדשה. אם אתה מחליף צינור בתוך העיר, זה מוכר לך כאן. אנחנו לא עושים את האבחנה פר אקסלנס בתוך התאגיד, אלא פשוט מנכים לכל תאגיד את ההיטלים שהוא קיבל ולא מכירים לו בתעריף השוטף. אבל כן יש רכיב הון מאוד נכבד במים ובביוב בתוך התעריף.
רעיה עדני
¶
התעריף היום זה מים וביוב יחד. כל עלויות המים והביוב הם בתעריף השוטף, למעט אם בנית בית חדש ואז אתה מקבל אגרה לתשלום בטופס 4.
היו"ר דוד ביטן
¶
איפה שמתם את זה? שמתם את זה בתעריף מים. זה עוד הפחתה מהתעריף.
העליתם את התעריף בגלל זה?
היו"ר דוד ביטן
¶
אז ההפחתה היא יותר גדולה מ-30%. אם פעם הייתי משלם אגרת מים וביוב והפעם הכנסתם את זה לתעריף המים ובכל זאת יש ירידה מ-2010, מכאן שהירידה יותר מ-30%.
רעיה עדני
¶
לא, יש מחיר מים וביוב. אנחנו עושים את ההשוואה למחיר המים והביוב. לקחנו את אגרת המים ואגרת הביוב ששילמת בעבר והשווינו אליה.
רעיה עדני
¶
שליש זה הכרה בפחת מים ובפחת גבייה.
זה אומר שאנחנו מכירים לתאגיד בזה שהוא לא גובה 100% מהסכום ושיש לו איבודים בדרך עד לאספקה של התושבים.
היו"ר דוד ביטן
¶
כמה פחת? אמרתם שהורדתם את זה למינימום. פעם זה היה 20% והיום אומרים 3%. למה אני צריך לחייב שליש?
היו"ר דוד ביטן
¶
אז על 4.5 אחוז שליש ממחיר המים זה על הפחת? אתם נורמליים? אתם על הפחת מעלים את מחיר המים?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מבקש תשובות על זה. אני רוצה לדעת בכמה אנחנו יכולים להוריד. אני חושב שניתן להוריד את מחיר המים בגלל שהפחת גבוה מידי. תבדקו את זה. אין מצב ש-1.3 זה רק על פחת.
היו"ר דוד ביטן
¶
איבודי הכספים הם לא כאלה גבוהים. אז בכלל אני כועס על אודי. אם לתוך מחיר המים יש כבר את הפחת של אלה שלא משלמים, אז למה שלא יתנו הנחות? מה, הוא עבד עלי? אודי אדם ישר. אם הוא לא אמר לי את זה אנחנו בבעיה. לא יעזור לכם כלום, פחת המים הוא גבוה.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, כולם משלמים את המחיר והם לא נותנים את זה לאנשים. אני לא יודע על איזה פחת הם מדברים בכלל.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז על מה יש לך פחת 1.3 שקלים. 2% זה 1.30 שקלים? היית מת שזה 1.3 שקלים. בשום תחשיב. אתם גובים 98% והפחת שלכם, כמו שאתם אומרים – לא הפחת, המים שהולכים לאיבוד, הדלף. פחת המים הוא לא כל-כך גבוה, לכן הסעיף הזה במחיר המים הוא גבוה מידי. את זה אפשר לקצץ.
היו"ר דוד ביטן
¶
גם ההון הוא בעייתי. הרי מה קרה בהון? אתם לוקחים בחשבון גם את התשלומים. הרי למה העיריות הסכימו לתאגידים? הם הסכימו לתאגידים כי האוצר נתן להם אפשרות לקבל כספים מהתאגידים, המענקים האלה שכאילו התאגיד רוכש את כל ההשקעות הישנות. זה אפשר לעיריות באותו שלב לכסות את הגירעונות, כיוון שזה הלך לתקציב הרגיל ולא לתקציב הפיתוח. אנחנו מכירים את המשחק הזה.
עכשיו אתם אומרים לי שזה חלק ממחיר המים. אז איפה האוצר השקיע משהו בתאגידים? תגידו לי על מה הוא השקיע? שום דבר הוא לא השקיע.
היו"ר דוד ביטן
¶
בהקמה של התאגידים לא השקעתם שקל. הכנסתם את זה למחיר המים העתידי. זה מה שעשיתם. מה עשיתם, קומבינה לציבור?
היו"ר דוד ביטן
¶
עזרתם, נתתם לעיריות כסף לכסות את הגירעונות ולא השקעתם שקל. אתם הכול במחיר המים העתידי. יש גבול.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
מה זה תקציב המדינה? אתם הייתם חייבים להחליף את התשתיות. כל פעם אותו סיפור. 50 שנה לא עשיתם כלום.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתם נתתם הלוואות לתאגידים והתאגידים עכשיו מחזירים את זה דרך מחיר המים. על מה אתם מדברים? זאת רמאות בגלל שלא שמתם שקל על הרפורמה הזאת.
היו"ר דוד ביטן
¶
הנה, מצאנו עכשיו מאיפה אפשר להוריד את מחיר המים לפחות ב-20%. 20% אפשר להוזיל את מחירי המים. זה לא יעזור כלום כי זה באמת אמיתי. אתם נותנים בפחת ובהון נותנים מחיר מאוד גבוה על המים וזה לא צריך להיות כך.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתם, אני כבר למדתי. אני לא מומחה. תראו לי חישוב כמה שאתם רוצים. נכון שאני מבין עניין, אבל עדיין אני לא מומחה לחישובים. נכון? אני לא כלכלן ואני לא רואה חשבון.
ממה שאני רואה, אני אומר לכם שהנושא של הפחת והנושא של ההון זה בתוך תעריף המים גבוה מידי.
איפה עוד שליש נוסף?
את רואה, "הכול כלול" לא באו לישיבה החשובה.
עמיר שקרוב
¶
כן. במסגרת ועדה שהיתה בשנת 2014 אנחנו הדקנו את הנורמות לגבי התאגידים וקבענו נורמות כפי שהוצגו פה בוועדה.
עלויות תפעול של תאגיד מרחבי.
היו"ר דוד ביטן
¶
עכשיו אני מבין למה במניב יש תוספות ואתם מרוויחים כסף. אתם חוסכים בתפעול אבל במחיר אתם מקבלים את התפעול של הצפון והדרום, ששם התפעול פחות טוב והוא יותר יקר.
עמיר שקרוב
¶
עלויות התפעול הממוצעות של תאגידים הן בסביבות 1.78 שקלים, מה שאנחנו מגדירים נורמטיבי. בפועל, העלות הממוצעת של התאגידים היא גבוהה יותר.
היו"ר דוד ביטן
¶
איך גבוהה יותר?
אם היא כל-כך גבוה, כמה אתם מרוויחים בשנה ב"מניב"? כמה בשנה יש לכם תוספת? אחרי שאתם גובים 98% ואחרי שאתם מחזירים את ההלוואות, כמה נשאר לכם בשנה? 40 מיליון?
היו"ר דוד ביטן
¶
בדוחות הכספיים את מקזזת כל מיני דברים. כמה לפני כל הקיזוזים? כמה רווח בדוח רווח והפסד, לא בדוח הכספי.
היו"ר דוד ביטן
¶
זאת אומרת שהרווח של ראשון נובע מזה שהעלויות של ההחזקה בכפר ג'ת הן גבוהות. אז זה משפיע על מחיר המים והם מרוויחים כי אצלם ההוצאות נמוכות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז על סמך מה היא מרוויחה? היא לא צריכה להרוויח שקל. אם הנתונים לכם נכונים, היא צריכה לגמור באפס.
היו"ר דוד ביטן
¶
על פניו, אתם יכולים להוריד את המחיר בין 10% ל-20%. תפסיקו לעזור לתאגידים. אתם משרד האוצר יכולים להוריד את המחיר בין 10% ל-20%.
היו"ר דוד ביטן
¶
חוץ מ-14% שירד בגלל המע"מ, אתם יכולים להוריד בין 10% ח-20% בקלות. אין סיבה שראשון תרוויח והערים אחרות ירוויחו. אין סיבה.
סאלי לוי
¶
אפשר לחדד? אין הלימה בין הורדת התעריף לצרכן לבין הורדת התעריף שהתאגיד משלם עבור המים למקורות. זה מה שמצמצם לאט לאט את הרווחים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אף אחד לא יכול לשכנע אותי בשום מקרה. אם התעריף הארצי של המים קשור להפעלה הממוצעת, אז ברור שאיפה שיש הפעלה טובה, אז הוא זוכה להכנסות.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
ביטן, בוא נעשה את זה יותר חשוב. עשינו חשבון, ישבנו איתכם והתווכחנו עם התאגידים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
מקורות ורשות המים, כמה מגיע לתאגיד עד שמגיע ליישוב ולברז? כמה עולה? 4 שקלים בממוצע או 3.1 שקלים? נכון?
עמיר שקרוב
¶
לא. חשבון המים למשפחה ממוצעת בת 4 נפשות, שלא עולה על הכמות המותרת לחודש, היא מגיעה לכ-140 שקלים.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא משנה, היא מגיעה ל-5.5 שקלים. זה המחיר הנמוך. משפחה שמשתמשת ב-5.5, מתוך זה 4 שקלים זה רק ההוצאות של התאגיד לתחזוקה, הון ועוד. אז מה השאר?
עמיר שקרוב
¶
ה-8.60 זה עלות ממוצעת של הנמוך והגבוה. של העלות המוכרת של 5.6 מה שהיה קודם וה-12 שקלים. זאת עלות ממוצעת. בפועל, אבל ישנם לא מעט בתי אב במדינת ישראל שלא צורכים יותר מ-3.5 קוב.
היו"ר דוד ביטן
¶
תראו, אתם יכולים להוריד את מחיר המים, לא יעזור שום דבר. לפי הנתונים האלה אתם יכולים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
יש כאן משהו מאוד פשוט. שני מרכיבים: מרכיב המימון ומרכיב הפחת. שני מרכיבים שלא חייבים להיות כל הזמן. 2 שקלים אתם מורידים בקוב אז ממוצע מ-8 שקלים ירד ל-5 שקלים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
כמה אפשר המימון? 5 שנים? כמה אפשר? 100 שנים? כמה אפשר? אני מבין שעל התפעול 2 שקלים.
היו"ר דוד ביטן
¶
הבקשות שלכם, כמה עולות בתקציב המים? כל הניקיון של הנחלים. 40 שנה שפכו ביוב ועכשיו אנחנו משלמים את זה במחיר המים.
יובל ארבל
¶
שדרוג מט"שים, התוספת זה אולי 30 אגורות.
אדוני היושב ראש, אתה לא מעוניין שיהיו נחלים נקיים?
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מעוניין. שני דברים אני אסביר לך. אני כן מעוניין, אבל אני לא חושב שזה צריך לבוא במחיר המים. אם בעיר מסוימת או באגד ערים שפכו מים לנחל במשך 40 שנה, עלויות הטיפול בטיפול בנחל לא צריכים לבוא על חשבון מחיר המים. הם צריכים לבוא על חשבון המדינה. המשרד לאיכות הסביבה צריך להביא תקציב, האוצר, או על חשבון הרשויות שעשו את הנזק. זה לא צריך לבוא על חשבון מחיר המים.
יובל ארבל
¶
אני מתכוון שהוא מוציא למט"ש ולא סתם לנחל. אבל אם, למשל, מט"ש דרום השרון מזרים ביוב לירקון, מזהם את הירקון במשך שנים אפשר היה להקים את מט"ש דרום השרון קודם ולהתחיל את כל הטיפול קודם. אם היו מתואגדים - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
עזוב, לכם יש אינטרס פה. אני אומר שמי שצריך לשלם זה עיריית תל-אביב מהתקציב של עיריית תל-אביב. יש לה מספיק כסף לעשות את זה ולא מחיר המים צריך לעשות את זה. לא אלה שגרים בדרום ביישוב בדואי צריכים לשלם את הניקיון של הירקון, אני מאוד מצטער. זה לא הגיוני.
היו"ר דוד ביטן
¶
איזה התייעלות. אתה אומר שבפועל זה 50 אגורות. מה זה התייעלות? זה יכול היה להיות שקל והיום זה 50 אגורות. מכירים לך 15 אגורות. איך אתה מממן את ה-35 האגורות הממוצע.
קריאה
¶
מהתייעלות מתפעול. אם פחת המים שמוכר לי הוא 7% ואני יודע להגיע לפחת מים של 4%, אז זאת התייעלות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אם כך, אז הטענות צודקות. בכל עיר יש פחת אחר. אתה מקבל את מחיר המים, אתה מקבל ממוצע ארצי שהוא לא מתאים לכל תאגיד. מההפרש הזה אתה מממן הוצאות תפעול אז מה העניין? איפה ההתייעלות פה? אין שום התייעלות, להיפך. מרמים פה את הציבור.
אני אומר דבר כזה. במחיר המים הממוצע שלכם הוא לא הגיוני בנושא של הון. הוא לא הגיוני וגם לא בתפעול. הם משתמשים בהפרשים על-מנת להגדיל את ההוצאות שלהם. זה שאתם מספרים לציבור שההוצאות הן 15 אגורות, זה לא נכון. בפועל זה לא נכון.
קריאה
¶
זה בתאגידים הטובים. התאגידים הלא טובים נכנסים להפסדים. זאת היתה המטרה של החוק הקודם, שמי שלא יודע להיות רווחי יהיה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אתה לא רווחי. אתה חי מזה שיש בעיות של פחת בערים אחרות. מזה אתה חי. זה לא נכון, אתם לא רווחיים בכלל. אתם זוכים לכסף נוסף בתעריף המים הארצי, אבל אין לכם כל-כך הרבה פחת, יש לכם גבייה גבוהה. אתה חושב שאתה יכול להשוות בין גבייה בראשון לגבייה בכפר בדואי? בתעריף הכללי התעריף הזה בפנים. מזה אתה נהנה. איזה התייעלות ואיזה בטיח? שום התנהלות אין פה. להיפך, יש פה שימוש בכספים שלא מגיעים לכם.
רעיה עדני
¶
אדוני היושב ראש, חשוב לחדד שהנורמה שהראינו לך היא הממוצע. כמובן שאנחנו לא מתירים למעיינות המשולש ולראשון לציון את אותן נורמות. יש נורמות שונות לפי סוג התאגיד.
אנחנו למדנו דבר אחד
¶
התעריף הזה הוא ממוצע ארצי, שהוא לא יחול לחול על המקומות החשובים במדינה. זאת אומרת, שם הממוצע צריך להיות שונה. צריך להיות ממוצע לדרום וממוצע לצפון.
היו"ר דוד ביטן
¶
הסיפור הזה של ההתייעלות הוא לא נכון מכיוון שהתאגידים הגדולים משתמשים בהפרשים כדי לממן הוצאות אחרות.
משה גראזי
¶
אדוני היושב ראש, אפשר עוד 30 שניות ונמשיך בדיון הבא.
בקיצור, לגבי כל מה שעלה.
אחד, הרווחים של תאגיד מניב ראשון זה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל עדיין המחיר הוא אחיד.
בראשון משלמים פחות מכפר בדואי? מה לא אחיד? התעריף הוא אחיד, המים הוא אחיד.
יאיר לייפר
¶
כי הפיצול הוא מלמטה ולא מלמעלה. הצרכן משלם אותו דבר והתאגידים, כל אחד לפי הנורמות שלו, משלם מחיר אחר.