הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 116

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, כ"ו באייר התשע"ז (22 במאי 2017), שעה 12:15

1. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

2. היבטים שונים למניעת הלבנת הון

3. סמכויות פיקוח והטלת עיצומים והוראות עונשיות

4. התניית שירות בשירות

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין – מ"מ היור

יוסי יונה

עודד פורר

עיסאווי פריג'

ברוך לוברט - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר

גליה ימין - עוזרת ראשית, משרד האוצר

יואב גפני - סגן בכיר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

צליל סלומון - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

רוני טלמור - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תמר ולדמן - עוזרת ליועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

יוסי עדס - מנהל תחום בכיר מימון הסוכנות לעסקים קטני, משרד הכלכלה

סימה שפיצר - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

נטע רוט רווה - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

שירלי אבנר - עו"ד, בנק ישראל

שמואל האוזר - יו"ר, רשות לניירות ערך

אייל אלחיאני - מנכ"ל, חברת טריא

עופר שפירא - יועץ משפטי, חברת גמא

שגיא בלשה - מנכ"ל, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

אופיר עוזרי - יו"ר, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

דור דוידיאן - רכז ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה

ליאת גור - מנכ"ל משותף, התאחדות המלאכה והתעשייה

לילי לאה בורוכוב - מנהלת קשרי ממשל, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים

דוידה לחמן מסר - מנהלת תחום הרגולציה במיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

אמיר שניידרמן - מנהל פיתוח כלכלי וקרנות הלוואה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

יואב להמן - יועץ בכיר למיזם, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

רן בייליס - יועץ משפטי, חברת BTB

Gal Aviv - CEO, חברת בלנדר

עילם לשם - מנהל ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים הארצית

ליבנת פישר - עורכת דין, איגוד הבנקים

לינור דויטש - נציגת לובי 99

חלי יעקובס - "דתיות עסקיות מדברות"

רחל וירט

מוזמן/ת

יסכה אופנהיים

מוזמן/ת

רחל קשת

מוזמן/ת

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את כ.אל בנקאות ופיננסיים

אורלי בן שמאי

שדלן/ית

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

לאה קיקיון

1. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017

2. היבטים שונים למניעת הלבנת הון

3. סמכויות פיקוח והטלת עיצומים והוראות עונשיות

4.התניית שירות בשירות

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הדיון על הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז-2017. מ/1127

קודם כל אני רוצה לומר שיפה שכולם הגיעו על אף חששות מפקקים בגלל טראמפ. כירושלמית אני יכולה לומר שאלה הימים הכי קלים. מגיעים לכל מקום הכי מהר. אנחנו, בדיון הקודם ביקשנו, שתהיה התקדמות בעניין ה-MOU ושישבו יחד הממונה על שוק ההון והמפקחת על הבנקים או נציגי בנק ישראל. היתה התקדמות משמעותית ואנחנו נבקש שההתקדמות תוצג בפני חברי הוועדה. זה יהיה הנושא הראשון. הנושא השני – אנחנו נדון בכל הנושא של הרשות לניירות ערך ועסקים קטנים, ביכולת של העסקים הקטנים לקבל אשראי בתוך ה-, זה יהיה הנושא השני בדיון. פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך נחת הבוקר מכנס גדול בפער שעות משמעותי, אז אנחנו מאוד מעריכים שהגעת לדיון.

מי ירצה להציג את ה-MOU?

אכן הגענו אחרי שבוע אינטנסיבי של עבודה מול המפקחת על הבנקים. אני אדלג על הפתיח שמסביר על הקושי שנוצר, שאותו אנחנו רוצים לפתור. אני פשוט אקריא. אם יש איזה משהו שיצריך הבהרה, נוכל לעשות זאת, כמובן.

"1. הצדדים יפעלו, כל אחד בתחום אחריותו..." – הצדדים, כמובן, זה המפקחת על הבנקים והממונה על שוק ההון – "...באופן שיבטיח התנהלות הוגנת של הגופים המפוקחים על ידם, אשר יאפשר לכלל הגופים לנהל את עסקיהם בוודאות גבוהה, לרבות ניהול חשבון בנק וביצוע פעולות בו, וזאת מבלי לפגוע ביכולתם לנהל סיכונים בצורה אפקטיבית.

2. המפקחת תפרסם הוראות לתאגידים בנקאיים על מנת לאפשר למערכות לתיווך אשראי לפעול בתנאי שוק הוגנים, בשים לב לכך שמערכות אלה צפויות להיות מפוקחות בהתאם להוראות הדין.

3. הממונה תפרסם הוראות שיחולו על מערכות לתיווך באשראי אשר יבטיחו צמצום הסיכונים שמערכות אלה משתיות של הבנקים, ובכלל זה הוראות בתחום איסור הלבנת הון וכן התנהלות צרכנית הוגנת בין המערכות לתיווך אשראי ללקוחותיהן.

4. המפקחת תפעל לכך כי בנקים יקבעו מדיניות לניהול סיכונים לניהול חשבונות של מערכות לתיווך, וכי במדיניות כאמור, כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים לא יסרב לפתוח חשבון בנק למערכות תיווך אשראי אלא מטעמים מיוחדים ולא יסרב לבצע פעולות בחשבון כאמור אלא מטעמים סבירים. המפקחת, לאחר שנועצה בממונה, תאשר את אותם טעמים מיוחדים או סבירים כאמור. בנוסף, במדיניות ייקבע כי סירוב כאמור ללקוח שהוא מערכת לתיווך באשראי ינומק בכתב תוך מספר ימים.

5. המפקחת תקבע שבנקים ימסרו גילוי מלא ללקוחות שהם מערכות לתיווך באשראי אודות עלויות ניהול החשבון ומדדי ביצוע של פעולות בחשבון, לדוגמה – מספר ימי העבודה המרבי לביצוע הוראת תשלום שנמסרו לגביה כל הפרטים הדרושים על פי דין.

6. מוסכם כי מידע הקיים במדיניות העסקית לניהול חשבונות של מערכות לתיווך אשראי לפי סעיף 4 לעיל עשוי להיות מידע שנדרש לשם ביצוע תפקידו של הממונה. בהתאם לכך, לבקשת הממונה ובכפוף לכל דין, תמסור למפקחת מידע רלבנטי לגבי המדיניות שקבעו הבנקים ובכלל זה מידע לגבי תנאי שירות, עלויות ועילות שקבע הבנק לעניין סירוב לפתוח חשבון של מערכת לתיווך באשראי או לבצע בו פעולה.

7. על מנת להקל על ניהול חשבון בנק של מערכת לתיווך באשראי לאחר שיותקן צו איסור הלבנת הון שיחול על פעילות של נותני שירותים פיננסיים תפעל המפקחת לבצע את ההקלות הנדרשות בצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) וכן בהוראות אחרות שבסמכותה, לרבות בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, הממונה תסייע ככל הנדרש בבדיקת המפקחת לצורך קביעת הקלות כאמור.

8. נמצא בבדיקות או בפניות שהגיעו למפקחת כי:

1. קיימת בעיה בנוגע להתנהלות של מערכת לתיווך באשראי, תעביר המפקחת מידע על כך לממונה לשם הפעלת סמכויותיה של הממונה.

2. קיימת בעיה רחבית בפעילות מערכות לתיווך באשראי מול תאגידים בנקאיים, תעביר מידע על כך לממונה והצדדים יפעלו בשיתוף פעולה למציאת פתרון מוסכם.

3. קיימת בעיה בנוגע להתנהלותו של תאגיד בנקאי הנוגע לפעילותן של מערכות לתיווך אשראי, תעביר מידע על כך המפקחת לממונה והצדדים יפעלו בשיתוף פעולה למציאת פתרון מוסכם.

4. לבקשת הממונה ובכפוף לכל דין תעביר למפקחת מידע המצוי בידיה הנדרש לצורך ביצוע תפקידה של הממונה".

יש סעיף נוסף שאין צורך לקרוא אותו שהוא הסעיף הסימטרי, שמאפשר את אותה העברה, כמו שמהמפקחת לממונה כך מהממונה למפקחת, ולכן אני מדלג לסעיף שאחריו:

"10. מדי תקופה ייערכו פגישות בין צוותים מטעם הצדדים לדון בסוגיות שונות שיעלו בעניין הממשק שבין הבנקים לבין מערכות לתיווך באשראי.

11. מזכר זה יחול על מערכות לתיווך באשראי בעלות רישיון מאת הממונה למעט במקומות שבהם נאמר אחרת.

לאחר חצי שנה מיום החתימה על מזכר זה ייבחנו ההסכמות המפורטות לעיל על ידי צוות משותף של הצדדים לרבות בחינת הוראות נוספות שיאפשרו הגשמת המטרות המוזכרות לעיל בסעיף 1. "

בזאת מסתיים המזכר. קודם כל – כפי שראיתם, יש דקויות שאנחנו צריכים לתקן בניסוח ואנחנו נעשה זאת. עשינו את זה די במהרה, אבל היה חשוב להציג את זה לוועדה. להזכירכם היה מכתב שהוציאה המפקחת על הבנקים, טיוטת מכתב שדנו בה בשבוע שעבר וגם בעניין הזה היה דיון, שזו טיוטה, למעשה, בכפוף למזכר הזה. דיונים שייערכו אתנו ותיאומים אתנו – הטיוטה הזו תשתכלל לנוסח סופי.

אז דנתם, בשבוע הזה, בטיוטה?

כן, כן.

לא דנו בה לגופה. הזכרתי את זה רק להשלמת התמונה.

אבל ביקשתי בשבוע שעבר שבאמת זה יהיה חלק מהעבודה, גם הנושא של המכתב.

אני מהפיקוח על הבנקים, בנק ישראל. רק נבהיר – אנחנו התחלנו להניע תהליך מול המערכת הבנקאית בדרך הרגילה שבה אנחנו נוהגים. שלחנו טיוטה כדי להיוועץ בהם, בנוגע לכך שהם יחויבו לפתוח חשבונות – לפחות חמשת הבנקים הגדולים יהיו חייבים לפתוח, האחרים – יוכלו לפתוח חשבונות. נתנו כללים לניהול הפעילות. מדובר בטיוטה. היה לנו חשוב ולזה התכנסנו רק אתמול – קודם כל לקבוע את המסגרת הכללית שבמסגרתה תהיה הסכמה בין הממונה על שוק ההון ובין המפקחת על הבנקים.

עכשיו, אחרי שאנחנו נמצאים בשלבים הסופיים של ה-MOU, אנחנו נוכל להיכנס לפרטים, כיוון שאנחנו רוצים לרדת מלמעלה למטה לפרטים הטכניים של איך התהליכים יובהרו. בשיחה שהתקיימה בין המפקחת לממונה בשבוע האחרון דיברנו על כך שייכנסו תיקונים והבהרנו שאנחנו עדיין בתהליך, זו עדיין טיוטה.

אז בעצם אתם עדיין צריכים לדון במה שקורה עד שזה נכנס לתוקף, ואת זה אתם גם תעשו כחלק מה-MOU, מהשיתף פעולה.

אין ספק, זה נגזר מה-MOU, לא נוציא הנחיות שלא יהיו בהיוועצות עם הממונה, אבל התהליך, צריך להבין, הוא לא בין רגע, כיוון שזה תהליך שמוסדר בהוראות שלנו, איך מוציאים חוזר. אז בכל זאת יש תהליך של התדיינות.

אז קודם כל אני רוצה לברך.

התהליך הזה יסתיים תוך כדי חקיקה?

זו הערה חשובה, חבר הכנסת פריג'. קודם כל אני רוצה לברך. אני חושבת שבאמת, כשהתחלנו את התהליך לא היה ברור אם תהיה פה היכולת לייצר את שיתוף הפעולה, ולייצר את ה-MOU. אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שבמערכת הפיננסית הישראלית יש איזונים ובלמים קבועים ואני חושבת שצריך לדעת את הנקודות שבהן צריך לשתף פעולה, ואני רוצה לברך על זה. כן, יש את העניין גם של המכתב, מה ששאל חבר הכנסת פריג' לגבי זה שהעבודה על המכתב תיעשה תוך כדי תהליך החקיקה, ושתעדכנו אותנו נניח בשבוע הבא? זה בסדר? כן, בשבוע הבא יש דיון.

הייתי מציע שבמקביל למזכר ההבנות שנעשה אם ישנם סעיפים שצריכים לבוא לידי ביטוי בחקיקה – אני מעדיף שנעשה אותם בחקיקה. דברים מתוך מזכר ההבנות שצריך לעגן אותם בחקיקה – יש לעשות את זה, ולא להשאיר אותם בגדר של הבנות בין הצדדים.

קודם כל אני מברך על כך שהגעתם להסכמות, למרות שזה אחד מול השני ולא אחד ליד השני. אני מקווה שיום אחד כולם יהיו אחד ליד השני.

הערות לגבי ה-MOU, ואני, לפחות – בסופו של דבר מי שמחוקק זה אנחנו, חברי הכנסת. הפיקוח חייב להיות, גם. אנחנו לא רק מחוקקים אנחנו גם מבקרים. אמנם משהו השתבש ב-DNA, אבל אני רוצה עדיין לבקש- מתוך ניסיון לא ארוך אבל מתוך זה שעברנו כבר כמה חקיקות: כשכותבים לי פה בסעיף 4: "המפקחת תפעל לכך כי הבנקים יקבעו מדיניות ניהול סיכונים לניהול חשבונות..", וכו' וכו' וכו' – ואז כתוב, תמיד המשפט "מטעמים סבירים". כשכתוב כך זה בערך פרשנות של 120 עמוד, או בית משפט. לכן, מה שאני מציע – שיהיה כתוב שאם יהיו חילוקי דעות, או נגדיר אחרת – כל 6 חודשים יגיע לוועדת הכספים או כלכלה – ה-MOU. תגידו מה כן בוצע ומה לא ונשמע גם את הלקוחות. אני פשוט לא רואה את זה פה. אם כן אז תגידו לי.

אני יכולה להתייחס למונח "טעמים סבירים" – זה מונח ש - - -

אני מכיר את זה, אני יודע מה זה טעמים סבירים. אנחנו תוך כדי חקיקה ראינו איך בנק ישראל מוציא מטעמים סבירים עדכונים שהם בכלל נוגדים את רוח החקיקה שבאותו הרגע דנו בהם. לכן אני אומר- אתם תקבעו מה שאתם רוצים כטעמים סבירים אבל אנחנו פה, בוועדת הכלכלה, פעם ב-6 חודשים נראה אם העסק עובד או לא, ואם בעצם מישהו לא הצליח לפתוח חשבון בנק כי באיזה בנק לא רצה לתת לו את התשתית הזו. אנחנו צריכים לבקר בסופו של דבר את העשייה עצמה. זה מה שאני אבקש שייכנס פנימה.

הנושא השני שגם צריך להיות פה, לדעתי, ואין התייחסות אליו – זה חברות ה-FINTECH, הסטארטפים הפיננסיים. אין התייחסות פה כי הדבר היחידי שרשום פה – מערכות לתיווך אשראי. זה מה שכתוב בסעיף 3. אז אני מבקש שלפחות גם חברות ה-FINTECH ייכנסו גם לפה.

משפט אחד. חברים, זה לא פייר ולא הגון לקבל את מזכר ההבנות תוך כדי הישיבה. יש נקודות שאני מתוך עיון ראשוני קראתי, ויש נקודות שצריך להתייחס אליהן. אני לא יודע אם זה פייר והגון לקבל את זה עכשיו. יש לנו מה להגיד.

אנחנו ממשיכים את הדיון, ויהיו עוד דיונים אז אם יהיו עוד הערות נוכל להמשיך לדון, וגם ב-MOU הם עדיין עושים איזושהי עבודה.

אני רק אתייחס בקצרה. קודם כל מבחינת הדיווח – בהחלט מקובל עלינו לתת דיווח לוועדת הכספים או לוןעדת הכלכלה, או כל ועדה שתמצאו לנכון, לתת דיווח כל 6 חודשים על ההתקדמות או על מה שנעשה, מה זה טעמים סבירים – כמו שאדוני אומר, מה נקבע כטעמים סבירים, איך היישום של זה בשטח. מבחינתנו, החשיבות של זה היא יותר גדולה דווקא בהתחלה. אני מזכיר שבסופו של דבר הגופים האלה יפוקחו רק ב-1 ביוני, 2018 ולכן, לדוגמה, בדיווח הראשון לנו חשוב שיהיה בדיווח מה הצעדים שנעשו גם בתקופה הזו. זאת אומרת, ברור שבתקופה של השנה עד הפיקוח הגופים האלה עדיין לא מפוקחים, אבל מהצד השני, דווקא כמו שהזכרת – חברות FINTECH, צריך לתת להם, לאפשר לפעול, לתת להם את התמריצים או את האפשרות לפעול גם בתקופה הזו. ברור שמבחינת הסיכונים הם עדיין לא מפוקחים אבל מהצד השני לנו חשוב שבאמת בדיווח, ודאי בדיווח הראשון, יהיה איזשהו ביטוי למה עשינו בתקופה הזו בהתייחס לסיכונים שהם אולי יותר מוגברים כי הגופים האלה עדיין לא מפוקחים, אבל עדיין דיווח שיאפשר גם לכם לראות מה עשינו.

אז אני חושבת שאחד הדברים החשובים הוא שייעשה דיווח גם לכנסת.

זה מה שהתכוונו.

אז זה ייעשה לוועדת הכספים כל חצי שנה, בסדר?

אני כותב – כלכלה או כספים, כי יש חלק מהחקיקה שלנו שהולכת לכלכלה וחלק לכספים.

זה כרגע לא אמור להיות מוכרע. אנחנו נבדוק את זה.

יש לי שאלה, ברוך. דיברת על ה-1 ליוני, 2018. הקמת בנק והקמת אגודות אשראי - נתנו להם שנה-שנה וחצי. הדבר הזה, שאמור להיות חלק שמסדיר את הפעילות שלו וחלק זה אולי לפתוח חשבון בנק, למה צריך שנה? למה אי אפשר חצי שנה? אני לא מצליח להבין את זה. אין לזה פרופורציה מול בנקים חדשים שצריכים לפתוח ולקנות תשתית חדשה, וכל מה שאתם רוצים, לעומת משהו שקיים כבר.

לנו אין התנגדות עקרונית לקצר. אני רק מזכיר לדוגמה – בחקיקה שעשינו על נתוני אשראי הגופים ביקשו היערכות ליותר משנה.

נכון, אבל פה זה שונה.

גם נותני אשראי היו נותני אשראי קיימים. יש נותני אשראי קיימים בשוק. כמו ש- יש עדיין היום - - - אם מבחינתנו הפלטפורמות היום מוכנות - - -

נשמע את בנק ישראל.

אנחנו כמובן מעדיפים כמה שיותר מהר אבל זה לא תלוי בנו.

אז במי זה תלוי?

כשמחילים רגולציה על גופים צריך לקבל - - -

אז בואו נשמע את הפלטפורמות. מבחינתכם – אם אנחנו מחילים בתוך חצי שנה ולא שנה?

כל עוד זה תלוי בפלטפורמות כפי שזה מופיע כרגע בנוסח שיש בחקיקה, 3 חודשים זה די והותר כדי להיערך לכל מה שיהיה כתוב פה.

אנחנו, כמובן, בבנק ישראל, רוצים שעד אז יהיה צו איסור הלבנת הון שיהיה בתוקף ויחול על אותן פלטפורמות, כדי להקל על כל הנושא של פתיחת חשבונות.

אז בואו נשמע את הרשות להלבנת הון.

רצינו להתייחס גם למזכר ההבנות. קודם כל אנחנו מברכים על מזכר ההבנות רק רצינו להגיד שהתאגידים הבנקאיים חייבים מכוח חוק איסור הלבנת הון לבצע פעילות מסוימת לרבות הכרת הלקוח, בקרה שוטפת, דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון – והכל בהתאם לסיכון שנובע מהלקוח, במקרה הזה – מהפלטפורמה. כמובן שכאשר ייכנס לתוקפו צו איסור הלבנת הון סביר להניח שהסיכון שישקף מהפעילות של הפלטפורמות – יפחת, אבל חשוב לנו להגיד שגם היום הבנקים חייבים לבצע את אותן חובות גם לגבי גופים מפוקחים אחרים, בין אם זה חברי בורסה שמפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך, נותני שירותי מטבע, בנק הדואר, כל גוף מפוקח אחר. גם אם יינתנו הקלות מסוימות בצו, למשל – יינתן, אולי, פטור מהחובה להצהיר - - -בהתאם להקלות שייתן בנק ישראל בתיאום עם רשות שוק ההון לפי מזכר ההבנות, עדיין זה לא פוטר את הבנק מלבצע את החובות המוטלות עליו מכוח ה - - - בהתאם לסיכון, לרבות הבנת אופי הפעילות של הפלטפורמה, הכרת סוג הלקוחות – למשל, להבין מאיפה מגיעים הכספים, ובהתאם לזה לבצע את כל החובות לרבות ניטור הפעילות ודיווח לרשות במקרים מתאימים. ושוב, כמו שרונן ניסים אמר – ההקלות שיינתנו זה לא רק בכפוף לכניסתו לתוקף של החוק שאנחנו דנים בו היום לוועדה, אלא גם בכניסה לתוקף של צו שצריך עדיין להיכתב ולעבור אישור בוועדת החוקה של הכנסת, כך ש-3 חודשים זה לא בטוח - - -

(היו"ר חיים ילין, 12:44)

זה כפוף לחוק הטרור, וקראנו - - -

לא, אין קשר.

אבל פה, ב-MOU, בסדר? בגלל שהייתי שותף גם, אז החוק של הלבנת הון הוא מאוד רלבנטי שם. אז אני לא מצליח להבין – את מתנגדת? את בעד?

אני רק רציתי לציין שההקלות המוזכרות בצו זה לא רק בכפוף לכניסתו לתוקף של החוק שאנחנו דנים בו היום אלא גם בכניסה - - -

אז אין לך התנגדות.

אני לא ממקום של התנגדות, אני רק רציתי להבהיר שצריך להיכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון.

אבל זה ברור לחלוטין, אם לא יהיה צו אז לא יעזור כלום, אתם תעצרו את כל המערכת. אנחנו כולנו צריכים לעבוד לפי חוק.

אנחנו לא ראינו את מזכר ההבנות. הוא לא פורסם, למיטב הבנתי. אני אשמח לקרוא ולהעיר.

- - -

אני לא יודע איך אתם מנהלים פה אבל אני עכשיו מנהל את הישיבה. אני לא רוצה לכעוס. זה, המסמך הזה – יעלה לאתר בסוף הישיבה. בסדר? גם אנחנו, כח"כים, זו פעם ראשונה שאנחנו רואים את זה.

יש תיקונים טכניים קלים שאנחנו צריכים לעשות. אני מעדיף שנחכה לסוף היום.

אם הסכמנו עלMOU שהוא מוסכם בינינו והוא ייחתם, אנחנו מקווים עוד היום, אז זה המסמך שאנחנו מציעים באופן רשמי שיועלה לאתר של הוועדה.

המכתב, מאחר שכפי שנאמר הוא בגדר טיוטה ואנחנו צריכים עוד לדבר בינינו, וגם היושבת-ראש ציינה, אנחנו לא חושבים שבשלב הזה זה נכון להעלות אותו לאתר. תהיה בזה גם משום הטעייה של הציבור בקשר להליכים ולתוכן.

אוקיי, אז זה לא יעלה היום. אחרי שיהיה תיקון של ועדת הכלכלה או ועדת הכספים תוך 6 חודשים ועוד תיקונים קטנים, מחר זה יעלה. קחו 24 שעות.

אם אתם מכניסים דיווח לוועדה, הבקשה שלנו היא תהיה ועדת הכספים, שהיא הוועדה שאחראית על החוק.

סוגרים את הנושא? האם יש לך הערות?

צוין בדיון אבל המכתב שיוצא למערכת הבנקאית צריך להישען על הבסיס של ה- MOU והוא יתואם אתנו, בין היתר. פשוט בתזמון – אני לא רואה שזה קורה בעת ובעונה אחת, לכן מחר צריך לסגור את העניינים, אבל צריך להיות ברור שהמכתב הבא – זה חלק, זה לא בנפרד.

גם ההוראות של הממונה הן ביחד, ועדיין אנחנו לא מעלים את ההוראות של הממונה לאתר כיוון שהתהליכים האלה מקדימים את עצמם. אני מניחה שגם ההנחיות של הממונה וגם של המפקחת ייעשו בהקדם האפשרי.

אי לכך שהברזל עדיין חם, ואני מכיר את זה, ותוך שבוע פתאום דברים משתנים פה ואני אף פעם לא מבין איך, אז אני נותן לכם 24 שעות. תכניסו את ועדת הכספים, 6 חודשים, את התיקונים הקטנים שרציתם – ובבקשה, לא להתחיל לריב ולפתוח את זה. כשתיכנסו לרזולוציה היותר קטנה, שאתם דיברתם עליה, אז אני מקבל את מה שאומר חבר הכנסת פריג', שייתכן מאוד שחלק מההסכמות האלה צריכות להיכנס גם לחקיקה, כדי לראות שאין חפיפה, כלומר, שלא פעמיים נכנסים אותם דברים.

אני עברתי ברפרוף על המזכר של ההבנות ואני מסופק אם זה ישרת את המטרה לשמה אנחנו דיברנו בהתחלה ויביא לתכלית החוק שזה לאפשר ניהול חשבון נאמנות על פי המדיניות הקיימת במערכת הבנקים. עצם העובדה שאנחנו מתחילים בסעיף 1, שהצדדים יפעלו כל אחד בתחום אחריותו, עצם המשפט "בתחום האחריות", אני שואל את הפיקוח – ניהול חשבון נאמנות בבנק, בתחום האחריות של מי? הממונה או המפקחת? אני רק מעלה את השאלות. עצם תחום האחריות – אנחנו יודעים שיש ממונה ויש מפקחת ולכל אחת מוגדר תחום האחריות. כל מחלוקת תחזור לתחום האחריות, אז בסוגיית ניהול חשבון הנאמנות, שהוא בעצם

ואז אנחנו חוזרים על אותן בעיות.

השאלה השנייה היא לגבי סוגיית ניהול הסיכונים. כשאנחנו מדברים על ניהול סיכונים, לכל מערכת יש את הראייה וניהול הסיכונים מזווית שונה מהמערכת האחרת. סוגיית ניהול הסיכונים צריכה לקבל ממש מין הסכמה, הן באגף רשות שוק ההון והפיקוח כי לכל אחד יש מבט שונה לגבי ניהול סיכונים.

הסוגיה השלישית שחיים דיבר עליה, הטעמים המיוחדים. זו סוגיה מאוד רחבה ופתוחה ואנחנו חייבים להתייחס אליה ולשים אותה ממש בנקודה מאוד בולטת לעין – להשאיר אותה "טעמים מיוחדים או סבירים, כאמור", אני נתתי מרחב פעולה מאוד רחב לכל המערכת. אני רוצה למקד. האם זה למשל כסף שבא מארגון טרור? כן. ממש למקד, למקד. מה זה "סיבות מיוחדות"? אני כבר נותן את כל ה - - -

הערה שהתייחסו אליה בצו לאיסור הלבנת הון. בכדי שהחוק הזה יביא לתוצאה טובה חייבים שכל תהליך החקיקה יהיה במקביל. אני לא יכול לתת חוק כשסוגיית הלבנת ההון טרם הוסדרה, וזה משאיר חלל - - -

(היו"ר רחל עזריה, 12:49)

לא רק בחוק הזה. זה משאיר חלל בכל החוקים.

אנחנו משאירים את הדברים כאילו לא עשינו כלום. אנחנו נמצאים שבויים בידי אחרים. חייבים לאגם את כל המערכת אם אנחנו רוצים לצאת עם תוצאה.

דבר אחרון – אני רציתי לשמוע את דעתם של הארגונים החוץ בנקאיים של ה- מה מזכר ההבנות אמור לעשות. האם הוא מסוגל לשחרר את צוואר הבקבוק שאתם קיימים בו עכשיו על פי המזכר שמונח מולנו? מעניין אותי לשמוע את דעתכם, כי אתם אומרים – תגידו את זה מהפן הפרקטי, מההתנסות, דבר שאין לנו מהזווית שלנו. אין לנו גישה לזה.

לעניין האחריות לניהול חשבונות נאמנות – האחריות היא קודם כל ובראש וראשונה על הבנקים משום שהם אלה שמנהלים את החשבונות. אנחנו כפיקוח על הבנקים נבדוק ונפקח שאין תקלות, זאת המטרה שלנו, גם הזמנו את הגופים של הפלטפורמות, של ה- ליצור אתנו קשר ככל שעולה בעיה. המטרה שלהם, או הייעוד היא ליצור צוות משותף. לא לחכות לאותה חצי שנה אלא ליצור צוות משותף כשהמטרה היא להגדיר את כל המקומות בהם יש חסמים או התנגדויות, אנחנו רוצים לדעת את זה בהקדם.

אז לא השתנה כלום.

שמענו בשבוע שעבר מנאמן שהגיע לכאן שבאופן כללי אין בעיות. אנחנו נפגשנו עם עוד נאמן וגם ממנו שמענו שאין בעיות אקוטיות. אנחנו בוודאי רוצים להנחות את המערכת הבנקאית בזה שתהיה חובה שכל חמשת הבנקים יפתחו חשבונות, שיהיו עוד הנחיות כפי שאנחנו רוצים להוציא במסמך שדיברנו עליו, אבל מעבר לכך אני חושבת שכבר היום אין בעיות אקוטיות שמחייבות טיפול ואם יש – אנחנו מזמנים את כל הפלטפורמות להופיע בפנינו ולעדכן אותן, כדי שנוכל לעזור בזמן אמת, לא להמתין לישיבות של ועדת הרפורמות. כמו, למשל הנושא של הפקסים שעלה רק בשבוע שעבר. זה נראה לי נושא קצת משעשע. זה לעניין האחריות לניהול חשבונות הנאמנות.

לעניין ניהול סיכונים אנחנו שוחחנו עם רשות שוק ההון ואני חושבת שהגענו להסכמה שתהליכי ניהול סיכונים בגופים פיננסיים הם בדרך כלל דומים. אנחנו כולנו כפופים לאותם סטנדרטים. מדינת ישראל נמצאת עכשיו בתהליך ביקורת של ארגון ה-FATF', ארגון עולמי שמטרתו לקדם את המאבק בנושא של איסור הלבנת הון ומימון טרור. מכיוון שכולנו כפופים לאותן הנחיות אז אני לא חושבת שיש פערים משמעותיים בתהליכי ניהול סיכונים וכולם מבינים שברגע שיהיה צו בתוקף, צו איסור הלבנת הון, אנחנו, כפיקוח על בנקים נוכל להקל משמעותית על הצו שנמצא במערכת הבנקאית, והתחייבנו לכך במסגרת ה-MOU. אנחנו נסתייע ברשות שוק ההון כדי לקבל מהם את האינפורמציה לגבי הכוונות שלהם כיצד יחול הצו, כדי שכבר בהקדם נוכל להכין גם תיקונים לצו שלנו. שני הצווים כפופים לוועדת החוקה ולכן אין לי מעבר לזה מה להוסיף.

לגבי יתר השאלות – אני חושבת שהן מופנות לגופים אחרים.

אז מה התחדש? חברים, אני לא מבין אתכם.

יש פה הסכמות שלא היו ואנחנו רואים לנגד עינינו בדיוק מה יהיה. אני מסכימה אתך שיש פה דברים שהם לא בדיוק - - - שאפשר להבהיר. מה שאני מציעה שנעשה – נבקש מהממונה על שוק ההון יחד עם בנק ישראל לעשות עוד מקצה שיפורים ב-MOU לאור ההערות שהעירו כאן. בואו נמשיך את הדיון בשבוע הבא. אני גם מבקשת את מה שאמרנו – אל"ף, שנה – אני חושבת שיש הסכמה שאפשר להפחית את הזמן לחצי שנה.

אני חושבת שזה תלוי גם ברשות להלבנת הון - - -

אבל אני רוצה לציין: אם הם לא יעבירו את הצו - - - חוק הטרור לא קביל.

אז גם הענין הזה של החצי שנה, אני מבקשת שזה יירד לחצי שנה, אני מבקשת שתעשו את הבדיקה. עוד עניין – המכתב שיצא לפרק הזמן עד שהחוק הזה חל. יש שני דברים – לוודא שהמכתב הזה הוטמע בתוך ה-MOU ועוד משהו – שהמכתב, הרי איך הוא פוקע? הוא פוקע ברגע שהחוק נכנס לתוקף? המכתב הוא הרי עד ה-MOU.

לא. הוא יכלול שתי תקופות. הוא עדיין לא מוכן. הוא יכלול שתי תקופות, כמו שהסברנו בעבר. הוא יתייחס עד לכניסת גם החקיקה הספציפית לתוקף וגם הצו – שניהם כרוכים אחד בשני. לאחר מכן עדיין הבנקים יידרשו לפתוח חשבונות ולעמוד בתנאים שאנחנו מצפים מהם לניהול הפעילות ועדיין, אם יהיו בעיות שיצופו עדיין יהיה לנו שיתוף פעולה עם רשות שוק ההון כדי לקדם תהליכים.

לא הבנתי – המכתב הרי אמור להיות - - - הרי פה אנחנו מסדירים את הכל. אז בעצם, לצורך מה נדרש המכתב? אם יש דברים שלדעתכם צריכים להיות מוסדרים, שהם לא מוסדרים, אז זה השולחן להעלות אותם.

אנחנו מדברים רק על מצבים של חילוקי דעות שאולי יתעוררו בעתיד.

בטוח יתעוררו.

בשביל זה אנחנו יושבים פה. אז בשביל מה אנחנו יושבים, אם בסוף יהיה מכתב - - -

אנחנו לא חושבים שיש משהו שמצריך חקיקה. מטבע הדברים, מאחר ואנחנו גם רוצים להמשיך את התוצרים הטובים שנגיע אליהם - - -לא לתחום את זה בזמנים, ככל שנידרש וככל שתהיינה בעיות, שנוכל לשקף את זה, גם - - -

אני מצטערת - - -

אנחנו יכולים להתחלף. את מדברת כמו פוליטיקאית ואנחנו כאנשי מקצוע. שמעתי במילים יפות איך הולך להיות הפיצוץ הבא. זה מה שאני שומע.

רגע. נעשית פה עבודה מאוד רצינית של הוועדה כדי להגיע להסכמות, ואתם גם עשיתם עבודה מאוד משמעותית בשבועות האחרונים כדי להגיע להסכמות ולייצר את ה-MOU. אם יש דברים שלדעתכם צריכים להופיע או בחוק או ב-MOU, בואו נדאג שהם יופיעו. הרי לכאורה אפשר היה לומר שהכל יהיה בחקיקה. אנחנו אומרים – לא, אנחנו לא מעוניינים שהכל יהיה בחקיקה, בואו נעשה את ההסכמות. אנחנו עושים את ההסכמות ואז אומרים – רגע, אבל יהיו עוד דברים שיופיעו במכתב. אז מה ששאלתי בשבוע שעבר, וזו התשובה שניתנה, וזה עורר פה סערה גדולה – תחשבו, יושבים פה עשרות אנשים שבוע אחרי שבוע בנושא שאף אחד לא מבין מה אנחנו מדברים פחות או יותר, מלבד קבוצה קטנה. אז יש פה עבודה מאוד רצינית, ולא יכול להיות שבסוף יש איזשהו מכתב - - - גם מי ערב לנו שלאי יצאו עוד מכתבים? בשביל מה, בעצם, אנחנו יושבים פה?

אני אסביר. תפקידנו כפיקוח על הבנקים להוציא הנחיות לבנקים במקומות שבהם יש כשלי שוק. אנחנו כרגע נתקלים במצב של כשל שוק שאנחנו מניחים שהוא ייפתר בהקדם אגב החקיקה של החוק הזה, הספציפי, והצו. אנחנו חשבנו שנכון שההוראה תהיה לעתיד לבוא במקרה שאולי יצוצו בעיות, אם אתם חושבים שיש מקום שהחוזר של הפיקוח על הבנקים יהיה עד למועד כניסת החוק והצו לתוקף – אין לנו התנגדות, כי הוא מדבר על תהליכים פליליים של ניהול סיכונים. לכן הוא יכול להתייתר.

אז אל"ף, אני מעריכה את זה. אני חושבת שמתאים שהוא יתייתר, שזה יהיה חלק מה-MOU. שזה יתואם עם שוק ההון.

יש עוד נושא, לוודא שזה מופיע, שבכל 6 חודשים אנחנו מקבלים עדכון, בוועדת הכספים, כנראה.

זה צריך להיות בחקיקה עצמה צריך להיות.

הדיווח – זה מקובל, הדיווח כל חצי שנה – זה יופיע בחקיקה. זו פרקטיקה מוכרת.

עכשיו אני רוצה לשמוע את שמואל האוזר מהרשות לניירות ערך. אני יודעת שיש אנשים שמעוניינים להתייחס ואני יודעת שיהיו לכם התייחסויות, אז הוא יציג ואם יהיו לכם הערות, נשמע.

אני רוצה להעיר כמה הערות – אל"ף, אנחנו בעד החוק. אנחנו בעד החקיקה כפי שהוא הוצגה, כלשונה. הייתי רוצה להעלות כמה הערות למה ששמעתי אולי שיעלה. ככל שהחקיקה תעבור כפי שהיא, אין לנו הערות. דבר שני שאני רוצה לומר הוא שאנחנו נמצאים פה כולנו כדי לעודד אשראי לעסקים קטנים – לחנות המכולת, הפיצריה. לכן, מה שאנחנו עושים – אנחנו מציעים פה חקיקה שהיא פיקוח מאוד light על הגופים האלה. צריך לזכור שהיום הגופים האלה לא מפוקחים, והסיבה שכולנו יושבים היא משום שאנחנו חוששים שבמקום שצריך פיקוח שיהיה מישהו שיהיה שם. אני רוצה להזכיר את זה משום שצריך לזכור שהאמצעים האמפיריים בעולם הם כאלה ששיעור ההונאות הוא פי 3 ממקרים אחרים בגופים אחרים שמפוקחים על ידי בנק ישראל והרשות לניירות ערך. צריך לקחת את זה בחשבון. באופן טבעי זה הולך לקרות כאן, משום שזה פיקוח light.

הנקודה שאני רוצה להדגיש אותה היא נקודה שהבנתי גם מהדיון הקודם שהיא הועלתה בפני הוועדה. עלתה שאלה לגבי כפל רגולציה. אני רוצה לטעון לגבי כפל רגולציה מדוע הטענה הזו אינה נכונה. במובן מסוים יש בה צדק אבל אני רוצה להגיד שדווקא ההצעה הנוכחית נותנת יותר פתרון מההצעה האלטרנטיבית שאולי תעלה. אני אסביר. יש הבדל בין ובין PTB. בין אדם פרטי לאדם פרטי ובין אם פרטי לעסקים.

ואם העסק עצמו 100% על שם בן אדם אחד? זאת אומרת שזה בן אדם פרטי לחלוטין והוא מחזיק ב-100% מהמניות? מה ההבדל? אני רוצה להבין.

יש הבדל בין תאגיד ובין אדם פרטי. לא חשוב איך אתה מסתכל על זה, אדם רוצה באופן פרטי – יכול להיות עוסק מורשה, נכנס תחת , אין לי בעיה, אבל כשזה תאגיד יש הבדל ביניהם. בעולם הזה של תאגידים יש היום חוק. בעולם של תאגידים- מי שמפקח על מתן אשראי לציבור זה הרשות לניירות ערך. זה גם מה שנעשה בעולם. בעולם, כל מסגרת שאנחנו מדברים עליה מפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך אבל פה היתה חלוקה מאוד ברורה אחרי דיון מאוד אינטנסיבי, טרם הבאת החוק לוועדה. הוחלט על מה שהוחלט, ואנחנו מקבלים את זה.

מדוע כשאנחנו מדברים על הצעה של אולי להגביל את זה- ניקח איזה סכום מסוים, שעד אליו – לא נחשיב אותו תחת חוק ניירות ערך – מדוע, לפי דעתי זה יותר כפל רגולציה מאשר הצעה אלטרנטיבית? מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא קודם כל – זה שובר עיקרון מאוד בסיסי של מי מפקח על התאגידים. הסיבה השנייה היא: תארו לכם שיש איזשהוX והוא פעם בשנה, ואחרי שנתיים זה X2, X3 – יכול להיות מצב אחרי זמן מסוים שיש לי תאגיד A ויש לי תאגיד B, אחד מפוקח על ידי רשות שוק ההון ואחד על ידי רשות ניירות ערך. זה מצב בלתי נסבל שיש במדינה אחת שתי מערכות חוקים שמפקחות על שתי החברות בדרך שונה לחלוטין. אנחנו הרי לא מציעים שמי שנותן אשראי או מנפיק אג"ח מעבירים אותו פתאום לרשות אחרת.

הנקודה השנייה – שגם אם הבעיה הזו לכאורה תיפתר, הרשות נמצאת בכל מקרה במקום הזה, כי אנחנו הרי מדברים לא על המצב שהכל בסדר. כשהכל בסדר גם לא צריך שום מפקח. אנחנו מדברים על המצבים הבעייתיים כאשר לא עומדים בחוק. מצב כזה הוא כאשר יש איזשהו גוף שמגייס יותר מאשר ה-X שייקבע. מי מפקח עליו – הרשות? ניירות ערך? זה מבלבל את הדברים. לעומת זאת במצב הנוכחי, במצב שהחוק הזה מציע, יש לכאורה איזשהו כפל רגולציה. אני אגיד אותו משני טעמים. הטעם הראשון – תראו, בנק ישראל מפקח על הבנקים והרשות לניירות ערך מפקחת על הבנקים. אנחנו מפקחים על הנפקת אגרות חוב ובנק ישראל מפקח על מה שהוא מפקח. מאוד ברור מי עושה מה. אין פה בכלל שאלות, אין בכלל ויכוחים. פעם בכמה זמן יש שאלות עקרוניות, והן נדונות. לא שמעתם אף פעם שיש בעיה. אותו הדבר חברות הביטוח, כשהן מנפיקות לציבור. אנחנו מפקחים. יש הפרדה מאוד ברורה. הממונה על שוק ההון יודע מה הוא עושה, אנחנו יודעים – כשיש איזשהו דיון אנחנו פותרים בינינו.

זה לא כפל בעיניך? - - -

זה לא כפל. אם אתה אומר כפל אז יש לנו כפל גם במקום אחר ואז צרי ך לדבר אולי על שינוי מבני. אבל יש עוד סיבה לכך: צריך להבין שמה שמוצע כאן – גם אצלנו, מה שמוצע גם בהצעה שאנחנו מעבירים , שהיא במהותה דומה להצעה שעומדת כאן – אנחנו מפקחים על הפלטפורמה. בעל המכולת ובעל הפיצריה לא מפוקח – לא על ידינו ולא על ידי הממונה על שוק ההון. שם הוא לא נתון בכלל לשום כפל. הוא לא מכיר לא את רשות ניירות ערך ולא את רשות שוק ההון, הוא מכיר את הפלטפורמה. היא, בפיקוח light שלה היא זו שתדרוש ממנו אינפורמציה כזו או אחרת. אז לכאורה, מי שנמצא שם לתת לו רגולציה זה לא אותו גוף קטן – בעל המכולת או בעל הפיצריה, אלא הפלטפורמה, והפלטפורמה הזו – כן, היא תצטרך להסתדר בכך שהיא נותנת גם מסגרת למתן אשראי בין יחידים וגם מתן אשראי על ידי תאגידים. אסור, בשום פנים ואופן לבטל את העיקרון הזה. זה בלאגן רגולטורי שאין כדוגמתו. זה יהיה ארביטראג' רגולטורי. כל הזמן אתם מטיפים לנו שתסגרו את העניינים עד שלא יהיו מערכות שונות, שיהיו כולם מתואמים. זה לא המצב שיקרה אם אנחנו ניכנע פה לדרישה שבאה אולי מצד הפלטפורמות שיש לכאורה כפל רגולציה. לכן אני מציע לקבל את ההצעה בעניין הזה כפי שהחוק עצמו בנוסחו הנוכחי, ולא ללכת בשום פנים ואופן למסגרת שמשנה את המצב הזה. אני חוזר: נקודת המבט של כולנו – אנחנו נמצאים שם, הרשות לניירות ערך בוודאי נמצאת שם – לעזור לאותם עסקים קטנים. אני יכול להעביר רשימה שלמה של דברים שהועברו כאן במה אנחנו עוזרים, וגם פה אנחנו נעזור.

הנקודה האחרונה היא – גם כשנלך לפי החוק כלשונו ולא ניענה לבקשה הזו שעדX מסוים שיהיה תחת הממונה על שוק ההון- גם אז לא יהיה - אין הבדל, חוץ מניואנסים קטנים, בין מה שאנחנו נבקש ומה שהממונה על שוק ההון.

אני חושב שבסופו של דבר זה עניין של סיכונים. עזוב רגולציה, רגע. קודם כל זה מצב של סיכונים. אני חושב שבשיטה שהפלטפורמה הזו עובדת הסיכונים הם קטנים מאוד. דבר שני – אני מקבל את הגישה שלך שאומרת שאתה לא בודק את בעל המכולת, ואתה בודק את הפלטפורמה. אתה גם אומר שאין כפל רגולציה, אבל זה לא נכון כי אם אנחנו נעבור איזשהו גבול, לא רק מול אנשים פרטיים אלא מול המכולת, עסקים קטנים. בוא ניקח עכשיו עסקים קטנים ונגדיר אותם - - - שום תאגיד לא ייקח הלוואה של חצי מיליון שקל, אתה מסכים אתי? תאגידים זה דבר ענק.

למה? תאגידים - - - לקנות מכונת - - -

בוא נגדיר את העסקים הקטנים בגבול מסוים – הם לא תאגידים.

אם זה לא תאגידים אין לי שום בעיה.

רגע, אני לא מדבר על תאגיד. אני מדבר כרגע על עסקים קטנים – אותה מכולת, אותה פיצריה, אותו בית קפה ואותם אנשים שבגדול הם אולי שני שותפים או בן אדם אחד בלבד.

אני אומר חד משמעית" אם זה לא תאגיד, אם זה עוסק מורשה – אין לי בעיה.

אבל אני רוצה גם להגביל את זה. יש לי גם אחריות כחבר כנסת בחקיקה. אם יש הגבלה אז אני רוצה להגביל את זה לעסקים קטנים, שלא יעבור את הסכום של 500 אלף שקל, לדוגמה. למה אני אומר את זה? כי בדיוק אתה נתת את הדוגמה. חצי מיליון שקל השנה, ועוד חצי מיליון שקל בשנה הבאה. בסופו של דבר אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בסכומים הרבה יותר גדולים וברמת סיכון מאוד גבוהה, ואנחנו לא רוצים להיות שם. יש לנו גם אחריות כח"כים לא רק להוזיל ותחרות וכל מה שתרצה אלא שבסופו של דבר שלא יהיה נזק לאזרח במדינת ישראל. לכן אני מגביל. אם תגיד לי עכשיו – לא 500 אלא 700, אין לי בעיה עם זה, כי אני לא בעל מקצוע שבא וקובע מה הגבול העליון. אני מקבל את הגישה בין תאגיד ובין עסק קטן. אם אני רוצה משהו מה- אני בעצם רוצה שמשפחות נזקקות, אנשים שזקוקים לכסף לא גדול, שיכולים עם זה לצאת החוצה, לשלם בין 3 ל-5% פחות ממה שהם משלמים לבנקים, אז לדעתי כולנו הרווחנו.

הערה אחרונה – דיברנו על כל הזמן, אבל לא הרחבנו. אני מציין עוד פעם את ה-FINTECH, זאת אומרת – את הסטארטפים שצריכים להיכנס, שהם יושבים על אותה תשתית של המערכת הבנקאית, אותו חשבון נאמנות שהם צריכים, שעד היום הם עברו ויה דולורוזה כדי לפתוח את זה, ולא כולם הצליחו לעשות את זה. הנושא השלישי, מעבר לעסקים קטנים זה החל"צ – לא תאגידים, זה אותם ארגונים שיכולים ורוצים לתת באופן פרטי את ההלוואות. אני חושב שאם נגיע לשלושת ההגדרות האלה בתוך החקיקה, וקיבלנו את שלושת ההגדרות האלה בתוך החקיקה אנחנו נהיה עם חוק שהוא הרבה יותר רלבנטי והרבה יותר נכון, יותר עשיר לדעתי, מאשר לקבע אותו על משהו שהוא הרבה יותר קטן. בבנק ישראל, אני אומר לכם את זה עכשיו: זה לא מיליארדים פה. זה לא תשובה שצריך עכשיו למחוק 5 מיליארד דולר או שקל. זה פה כסף קטן שלא יכול להשפיע על השוק, שלא יכול להשפיע על בנק ישראל, בטח לא על האיתנות הכלכלית של מדינת ישראל, בטח לא על דירוג האג"ח שאנחנו כל כך - - -

האוזר, אני מבין אותך, אתה צודק. אתה, כרגולטור צריך לבוא ולהשמיע את דעתך, לקחת חלק בכל מה שקורה. אני מבין את זה, אבל לדעתי אתה לא קולע למטרה. "תפסת מרובה לא תפסת" מה התכלית של החוק הזה? הלוואות להמונים, מערכת חברתית, תיווך אשראי – יש, מוגדרת. בעיניי לא חשובה ההתאגדות, החשוב הוא הסכומים שאני נותן, ולא זה ההתאגדות מה שיקבע. חברה משפחתית שהמחזור שלה 100 אלף שקל או חברה רגילה שזה המחזור שלה, ועל פי החלוקה ביניכם היא צריכה להיות תחת הפיקוח שלך ולא תחת - - - זה לא מה שצריך להנחות אותנו. מה שצריך להנחות אותנו – התכלית שלשמה החוק בא, שאנחנו באים במפורשות לעזור ליחידים ולעסקים זעירים. אני קצת חולק על חברי – לא קטנים, זעירים, עם הגדרה של סכומים שהתכלית של החוק תהיה אמיתית. תיווך אשראי למטרות חברתיות. אפילו גופים שפנו אלי, גם, לפני הדיון ובימים שלפני כן, שנותנים הלוואות ללא ריבית – כמו, שמעתי את המודל של הסוכנות היהודית ועוד מודלים שאני רוצה שהוא ידבר עליהם כאן, כי זו תכלית החוק.

הדבר השני – אתה התחלת בדבריך לגבי עידוד אשראי לעסקים קטנים. אני נגד לעודד עסקים קטנים לקבל אשראי כי אני מאמין ואני רואה. לא חסר אשראי במשק. יש בעיה עם עלות האשראי. אשראי במשק לא חסר. זה מצעד איוולת שנבכה עליו דורות ושנים.

אתה אומר - הבעיה היא עלות האשראי.

בוודאי. לא לדחוף אשראי. לדחוף אשראי זה לתת לבן האדם להיכנס עוד יותר לבור. אסור להגיד את המילה הזו, לעודד עסקים לקחת אשראי. זו אמירה מסוכנת.

הדבר השני – שמעתי מושג ואני חייב להגיד שזו פעם ראשונה שאני שומע את המושג הזה וזה מחייב גם התייחסות: פיקוח light. זו אמירה מאוד מעניינת.

- - -

אני שואל: אם התאגידים הזעירים לא יהיו תחת הפיקוח של הרשות לניירות ערך –זה נקרא "פיקוח לייט"? זה מדאיג אותי. אני, כמחוקק, כנציג ציבור – מודאג. אם יש במשק דבר שנקרא פיקוח light חייבים לתת את הדעה על כך. יש פיקוח ופיקוח light?

- - -

הדבר השלישי – ציינת עובדה ששיעור ההונאות הוא פי 3 מהפיקוח על הבנקים. אני באחד הדיונים כאן שאלתי את החברות הקיימות – את טריא, את בלנדר, TBT, שאלתי אותם לגבי הפרשה לחובות מסופקים ורמת הסיכון וקיבלתי נתונים שהם לא פי 3. זה מדאיג אותי. אני, כמחוקק, רוצה שתזינו אותי בעובדות נכונות בכדי להקל עלי בקבלת ההחלטה. אתה אמרת עכשיו נתון שהוא מתנגש לחלוטין עם מה שאמרת לנו קודם.

אנחנו קיבלנו נתונים פה של 0.7, שאני בטוח שזה לא המערכת הבנקאית. זה מה שנאמר פה בישיבות הקודמות.

הדבר האחרון – אמרת שאין הבדל בין מה שאתה תבקש לבין מה שדורית משוק ההון תבקש, בהתאם לרמת הפיקוח. אז קדימה, בואו נרוץ. אם אין הבדל, בואו נרוץ.

לא לרוץ, בשביל מה שני גופים?

אם אין הבדל בין מה שאתה אמור לבקש לבין מה ששוק ההון אמור לבקש, אז בשביל מה? בשביל מה הכפל? כי אתה אמרת – יש עיקרון, ואסור לשבור אותו, עיקרון כפל הרגולציה? מתי העיקרון הזה ישים ומתי לא ישים? מתי אני יכול לקרוא לזה כפל ומתי לא?

אני רוצה להתחיל ולומר שאני בהחלט בעד הרחבת מתן האשראי גם לעסקים קטנים.

זעירים. זעירים.

- - -

- - - מהותיים, שעליהם אנחנו מסכימים או לא מסכימים, כי באמת, הנתונים שסופקו לנו על ידי משרד האוצר מראים שקיימת בעיה עמוקה כי אם באמת הנתונים האלה מראים שהעסקים האלה מהווים 54% מהתוצר, והם מקבלים רק כרבע מהאשראי במשק, אז יש בעיה. עכשיו בסדר, איפה אתה מזהה את הבעיה? חבר הכנסת פריג' אומר שיש כסף אבל העלות שלו גבוהה. אז השאלה אם זה לא אחד מהמנגנונים שבהם אנחנו אמורים להוריד עלויות – הכנסתם של עוד גופים לתחום הזה לפחות על פניו יכולה לסייע בהורדת העלויות. לכן אני מצדד בהרחבת מתן האשראי גם לעסקים קטנים.

באשר לעניין הזה – אני מסכים אתך בנקודה שאתה העלית, חבר הכנסת פריג'. אם אנחנו מדברים על שני גופים של מפקחים רגולטורים שהם פחות או יותר עושים אותה עבודה, אז העובדה שקיימים שני גופים זו פשוט ביורוקרטיה שלא לצורך. אם לא מדובר בכך, וגם מה ששמעתי, שהקשבתי לך, מר האוזר, שאמרת שישנם ניואנסים. אז אם זה עניין של ניואנסים בואו נכניס את הכל לגוף אחד ולא נכליל כאן שני גופים שזה יוצר ביורוקרטיה גדולה מדי. במקום לדבר על המושג הבעייתי של "פיקוח לייט" מה שאנחנו צריכים לעשות זה מושג אחר: פיקוח מדתי. מ-light זה עולה כאילו אין פיקוח, או אנחנו מוותרים, או שאנחנו סלחנים, גמישים מדי. המושג שצריך להיות זה "פיקוח מדתי" מה המשמעות של זה? ודאי, האנשים שיושבים פה סביב לשולחן הם המומחים בעניין הזה. על פניו נראה לי שאנחנו לא צריכים להיכנס למאבק טריטוריאלי על מי מפקח. בסופו של יום אנחנו רוצים לקדם פה תכלית ראויה ולאפשר את האשראי הזה מבלי שעליו יהיה איזשהו נטל רגולטורי שלא לצורך, ואני חוזר ואומר – בהחלט, מצדד בכך שייכנסו לעניין הזה גם עסקים קטנים, ויתרה מזאת – גם על הנושא הזה של חברות למטרות חברתיות או גפים למטרות חברתיות שמן הראוי גם הם ייכנסו לתוך ההסדר שאנחנו כאן רוצים לקדם.

פנתה אלינו קבוצה של קהילת נשים בעסקים, ואני רוצה שהם ידברו. אני חושבת שגם צריך לראות את כל האירוע הזה מהזווית של בעלי עסקים. חשוב לומר כי בסופו של דבר אנחנו יודעים שאחד האלמנטים שמשנים ומביאים רווחה כלכלית וגם סיוע גדול זה כששני בני הזוג עובדים.

אני גרה בגליל התחתון, אני מנכ"לית ובעלים של חברה בשם "בינה יתרה". אני כאן נציגה של 10,000 נשים מקהילת פייסבוק שנקראת "דתיות עסקיות מדברות", יחד עם עוד צוות מנהלות. אני חברה בע"מ, האדם היחיד שעדיין נמצא תחת ההגדרה הזו. זאת אומרת, אני בעלת מניות יחידה. אני עצמאית, אבל חברה בע"מ. חשוב לי להסביר – אני עובדת עם כל הפריפריות, עם נשים חרדיות, נשים ערביות בכפרים, ביהודה ושומרון – כל הפריפריות החברתיות, הכלכליות והגיאוגרפיות, אבל גם נשים שהצליחו להקים עסקים. אני זכיינית של משרד הקליטה בתחום הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים לתושבים חוזרים ואני מבינה את התחום הזה גם מהכיוון הזה.

אתם נותנים את זה בריביות, ממשרד הקליטה?

הבנקים נותנים את זה. הזכיין זה בנק דיסקונט שנותן דרך משרד הקליטה. אני לוקחת את ההבנה גם מהמקום הזה.

אז קודם כל אני רוצה להגיד לכם תודה, אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד. יש 520 אלף עסקים קטנים במדינת ישראל שרשומים. יש עוד הרבה מאוד עסקים קטנים שלא רשומים והם החמצן של הרבה מאוד משפחות להשלים הכנסה. הרבה פעמים, רוב הנשים הן יזמיות בעל כורחן, כי אין להן שום חלופה להיות שכירות בשכר ראוי, גם ביחס להכשרה שלהן וליכולות שלהן, בטח ביחס לזה שהן רוצות גם לנהל משפחה ולהביא הביתה שכר הוגן ביחס ליכולות שלהן. רובן נתקלות בקשיים מאוד גדולים במינוף, או שאין להן התחלה, או כשהן טיפה מתקדמות, ולא משנה באיזה תחום העסק שלהן – קוסמטיקה, הלבשה, טקסטיל, מכירות אבל גם ייצור ומכירות, וגם נשים שיש להן עסקים שהן מעסיקות אנשים. אני, למשל, מתעסקת בלופט גישפט, כמו שסבתא שלי אומרת.

מה שחשוב להבין זה שהעסקים הקטנים האלה הם גם החמצן גם של העסקים האחרים. כל אישה כזו שיש לה עסק לא יכולה להעסיק שכירים, אז היא בדרך כלל צורכת שירותים. על מנת שהעסק שלה יהיה יעיל היא צורכת שירותים מעסקים קטנים אחרים. זה בעצם מנוע כלכלי מאוד משמעותי. את בסך הכל מניעה את הכלכלה, ואת צריכה כסף. את צריכה כסף להון חוזר, להשקעות, לקולקציה הבאה שלך, כסף לשלם לספקים כשלא קיבלת כסף מהמדינה, ובעצם צריך למצוא פתרון שהוא יותר טוב מהפתרון של הבנקים. הבנקים לא מאפשרים היום לקחת הלוואות סבירות. לא מדובר על 20 או 30 אלף שקל, לפעמים זה גם 250 אלף שקל לקולקציה שתיוצר עכשיו ותימכר בספטמבר. הבנקים מבקשים ערבויות – שהרבה פעמים אין, מבקשים ערבים, הם מבקשים הון עצמי או נכסים שהרבה פעמים אין, וזה לא אומר שהעסק לא מצליח או לא רווחי או לא יהיה רווחי. הריביות חונקות. הדרישות, גם של הקרנות – ולא משנה איזה קרן – בסוף הבנק נמצא בקצה, וזו כמעט משימה בלתי אפשרית לקבל הלוואה מהבנקים.

הדרישות של החברות – פחות מהבנקים?

לא תמיד. מסקר שעשינו, מבדיקה שעשינו עם נשים בתוך הקהילה שלנו שניסו לקחת גם הלוואות מתוך הקרנות, זה לא באמת עוזר להם כי בסוף הקרן לוקחת מהבנק, ובסוף הקרן צריכה שלושה ערבים, ובסוף הקרן נותנת ריבית מאוד גבוהה וגם דורשת לשלם עמלה על זה שהשיגו לך את ההלוואה וגם להכין תוכנית עסקית עם יועץ של העסק, ואז לפעמים, כדי לקבל את ההלוואה את מושקעת כבר ב-50 אלף שקל, ואין לך את ה-50 אלף שקל בשביל להתחיל. החנק הזה יוצר מצב שנשים רבות, אבל לא רק נשים – אני באה מהגליל ומתעסקת בעסקים גם של גברים ושל כל מיני מגזרים - החנק הזה יוצר מצב גם בהלוואות של שווקים שאני לא רוצה לדבר עליהם פה, אבל זה המצב. אני מניחה שגם אתם מקבלים הצעות באס אמ אסים על הלוואה וניכיון צ'קים. בסוף, כשהם צריכים את הכסף הם הולכים לפתרון הזה, והפתרון הזה הורס להם את הבית, שלא לדבר על העסק, או שהם הולכים היום על העניין של מימון המונים, וגם פה הם מושקעים בהמון כסף והם לא מודים בזה, אבל אכן, קמפיין מימון המונים עולה בין 30 ל-50 אלף שקל, גם זמן וגם כסף.

לכן אני חושבת שמה שצריך לעשות זה לחשוב על פתרונות יותר יצירתיים לעסקים הקטנים, פתרונות מימון או בריביות יותר נמוכות, או שהבנקים לא יהיו בהכרח הגורם. הבנק עושה את מה שהוא צריך לעשות – הבנק מוכר כסף והוא רוצה להרוויח, הוא צודק. אבל הוא בינתיים מעכב את הגורמים היותר קטנים מלהרוויח כסף. צריך למצוא פה פתרון.

אני אגיד לך מה הבעיה – כשהוא מרוויח כסף, אחרי זה, כשיהיו המחיקות יהיה מי שילשם את זה. זה חוסר צדק מוחלט.

נכון. בשביל זה אתם פה, כדי שלא יווצר מצב - - -

לא, אנחנו לא הרגולטור, זה המצב. ביום שאני אהיה הרגולטור אז אולי כן.

וביחס לפלטפורמות? כי החוק הזה הוא על הפלטפורמות.

הפלטפורמות האלה הן טובות אם יבינו שצריך לעשות התאמות לעסקים הקטנים שלא יכולים לעמוד בדרישות של הפלטפורמות האלה. זאת אומרת – יש פלטפורמה אבל לא יודעים מה לעשות אתה.

אנחנו נותנים הלוואות לבעלי עסקים, אנחנו לא נותנים הלוואות לתאגידים, לכן – אני לא מכיר רמת פלטפורמה שנותנת לתאגידים. אני לא חושב שהיא ענתה לעניין ה- - -.

הבורסה היא אמצעי מעולה לגיוס הון לתאגידים גדולים ומשמעותיים בעוד שהעסקים הקטנים – הכוונה לאותם לווים תאגידיים קטנים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים במשק, אינם מגייסים כספים באמצעות הבורסה. כמובן, לאור עלויות התפעול והמשמעות התפעולית הכבדה, המשפטית והתקציבית. התיקון לחוק ניירות ערך שכבר נחקק, ובעצם עכשיו אנחנו מתעסקים רק בתקנות שקשורות בו, כשמו כן הוא – הוא חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחום הטכנולוגיה העלית. לא אני אמרתי, כך כתוב בחוק. זה שם החוק שעשה תיקונים בכל מיני חקיקות. הוא לא מפנה ולא מטפל בעסקים קטנים קלאסיים כגון מכבסה ונגרייה המוגדרות כתאגיד, וניתן לראות את זה גם בתקנות שכרגע מוצעות והן על הפרק בקשר לחוק הזה. היקף המסמכים והמידע שצורפו להצעה של מי שמבקש הלוואה, שהוא תאגיד, אינו מתאים לעסקים קטנים. הוא מתאים לחברות סטארט אפ גדולות.

זה לא נכון. המסגרת, הכותרת - - - אבל זה נפתח כבר לכולם.

התקנות שכרגע על הפרק, שפורסמו, הן כאלה שאם מסתכלים על מה הדרישות, בעצם, כדי להגיד שהיקף המסמכים והמידע שצריכים להיות מצורפים להצעה, למי שצריך הצעה, הן היקף אדיר. הן מתאימות לחברות סטארטאפ, הן לא מתאימות למכבסה שרוצה הלוואה. הן מבוססות יותר על תוכניות עסקיות עתידיות. יש שם הגבלה על כל מיני שימושים, ל-50 אלף למשקיע, להגבלות גם ביחס ללווים עמם – כל ההגבלות האלה לא מתאימות לעסקים קטנים שמאוגדים כתאגידים.

- - -

אני מבקש שתייחס למזכר. זה חשוב.

ההתייחסות שלי היא למסמכים שפורסמו על ידי הרשות לניירות הערך, לתקנות ולהסבר המצורף אליהן – שעל זה אנחנו מדברים.

אתה מבלבל , אבל. אתה מבלבל את חברי הוועדה, תדייק.

כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה, זה בסדר גמור. אני כן מבקשת לדבר בקיצור, ולתת לכל אחד לדבר.

פלטפורמות ה-P TO P יכולות להיות בדיוק הפלטפורמת ביניים הזו, זו שמגשרת ופותרת לאותם עסקים קטנים ובינוניים, לאפשר להן לגייס אשראי מהציבור בצורה פשוטה, יעילה. פלטפורמות האלה הן חדשניות, יעלות, הן צריכות להיות עם זמני תגובה מהירים ואנחנו חייבים – פה אנחנו שוקדים על חוק שהוא מצוין, וצריך לאפשר פה הלוואות של עד מיליון, 2 מיליון – אתם תקבעו, שלדעתי - - -

מה עם מזכר ההבנות?

אני אומר שזו דעתי על הפלטפורמה שנותנת - - -

אנחנו באנו לדבר על הסעיף הבא, סוגיית התניית השירות בשירות.

אנחנו עוד לא שם, אז זה יהיה לדיון הבא.

אנחנו נשמח לראות את כתב ה-MOU שתהיה לו השפעה לדעתנו גם על המשך הפעילות וגם על החקיקה העתידית שתהיה, כי זה בעצם מזכר הבנות שישפיע פה על כל תהליך החקיקה. נשמח אם תהיה אפשרות לפלטפורמות לראות אותו לפני שהוא ייחתם, גם לראות אותו, להגיב עליו ולהעיר עליו. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ויכולים להיות פה סעיפים מסוימים שיוכלו לייצר קשיים תפעוליים מאוד גדולים על הפלטפורמות בצורת החקיקה.

בנוסף אנחנו נשמח אם הנוסח שיועבר על ידי בנק ישראל לבנקים עצמם יהיה חשוף גם לעיני הציבור, כי בסוף היום – אנחנו יושבים בממשק בתור פלטפורמה מול הבנק, ואנחנו לא רוצים שבכל פעם נצטרך לפנות לבנק ישראל אלא שבאמת נוכל להסתמך על המכתב שהועבר בתקשורת מול הבנקים. דבר שלישי שאנחנו רוצים לדבר עליו זה נושא כפל הרגולציה. יש פה עניין מאוד מאוד בעייתי, באמת. יש פה בעצם מפקחת אחת שמקבלת אחריות על הפלטפורמות אבל בעצם יש פה פיקוח כפול גם מהצד של בנק ישראל וגם מהצד של משרד המשפטים ולא כל כך משנה מי המפקח. אנחנו, למשל, פעילים היום באיחוד האירופי, ואנחנו מפוקחים שם על ידי הבנק המרכזי. אז לא משנה מה זהות המפקח. מה שכן משנה זה שיהיה מפקח אחד ויחיד שאליו באים עם שאלות ומקבלים ממנו תשובות, כי בסוף, לעבוד מול שני מפקחים עבור חברת סטארטאפ זו עלות גבוהה מאוד מבחינה כלכלית וכמעט בלתי אפשרי גם מבחינת התנהלות הרגולציה לחברות רזות שצריכות לעבוד במהירות ולהגיב בצורה מהירה.

במצב הרגולטורי כפי שאנחנו עובדים עליו כעת, אתם תעבדו עם עסקים קטנים?

אנחנו כרגע לא עובדים עם עסקים קטנים.

אבל אתם תעבדו עם עסקים קטנים, במצב הרגולטורי כפי שאנחנו עובדים אתם כעת?

לא, זה לא מאפשר. לטעמנו, לפחות.

למה זה לא מאפשר?

אנחנו פעילים גם בעוד מדינות - - -

- - -

תנו להציג ניסיון ממקומות נוספים. אנחנו נשמח לעבוד אולי בעתיד מול עסקים קטנים, אבל כדי לעשות את זה אנחנו צריכים מסגרת רגולטורית שמאפשרת לנו לעשות את זה בקלות. מה זאת אומרת? עבור עסקים קטנים – אתה רוצה, קודם כל, לעבוד עם עסקים קטנים שהם טובים, זאת אומרת - עסקים שלא רצים לפת לחם ורוצים סכומים מאוד קטנים. זה דבר ראשון. אתה רוצה עם עסקים שרוצים לקבל גם אשראי של מיליון – מיליון וחצי. להפך, זה יוצר יציבות עבור המלווים בפלטפורמה. עסק קטן שצריך היום הלוואה של 50 אלף שקלים הוא עסק קטן שנמצא במצב קשה. לא בטוח שאתה רוצה לתת לו הלוואה.

דבר שני, היום בעצם יש הוראות סותרות בין הרשות לניירות ערך לבין החקיקה לגבי הצד של המלווים. יש הגבלות גדולות לגבי הצד של המלווים, לגבי הסכומים המקסימליים שניתן להלוות אותם, ועד שלא יפתרו אותם ולא יהיו הוראות סותרות לא נוכל בעצם לעבוד, כי המגבלות האלה מונעות מאתנו לפעול. אני יכול לומר לכם שאפילו באחת המדינות שאנחנו פעילים בהן, אנחנו פעילים בתור מלווה ישיר. הסיבה שאנחנו פועלים בתור מלווה ישיר ולא בתור פלטפורמה P TO P היא בגלל שהטילו מגבלות על הסכומים שהמלווים האלה יכולים להעביר. המגבלות האלה קיימים בהוראות של הרשות ושל הפיקוח, בעצם, ולכן אנחנו לא יכולים לפעול מול עסקים קטנים גם בישראל.

אנחנו מייצגים עסקי קטנים שמרביתם תאגידים, זאת אומרת – אנחנו מייצגים גם עוסקים מורשים או שותפויות שצריכים הלוואות בסכומים הקטנים שדיברתם עליהם, אבל גם נגריות ומפעלי אלקטרוניקה ומכניקה ודפוס, שצריכים חצי מיליון כדי לקנות מכונת צבע, או צריכים מיליון כדי להתחדש עם איזושהי מכונת דפוס שתשאיר אותם טכנולוגיים ותחרותיים. אנחנו נהיה מאוד מאוד מאוכזבים, אנחנו חושבים שכל ההסדרה הזו תפספס את התכלית שלה שזה לעזור לעסקים קטנים, שצריכים להיות טכנולוגיים, שצריכים ציוד, שצריכים להתחדש, שצריכים להעלות פריון. ואני חושבת שצריך ללמוד ממה שקורה בעולם היום. מנתונים שהוצגו לוועדה הזו בשבוע שעבר – מתוך 8.5 מיליארד ליש"ט שהולוו בפלטפורמות האלה בבריטניה, 5 מיליארד היו לעסקים קטנים. מדובר על תאגידים קטנים – אם אנחנו מדברים על עסקים שאנחנו מייצגים, זה עסקים עם מחזורים של 6-5 מיליון בשנה שצריכים את המיליון-מיליון וחצי הזה.

מה חשוב לך שישתנה?

שלווה לא יהיה רק אדם יחיד, אלא יוכל להיות גם תאגיד קטן. אנחנו מוכנים לקבל מגבלות על סכומים של 2 מיליון שקלים הלוואה, אבל אנחנו לא רוצים שתאגיד קטן, נגרייה קטנה או מפעל אלקטרוני קטן יצטרך למסור תשקיפים ולעמוד בכל המגבלות האלה. כל הטוב שבהלוואות האלה זה הזמינות שלהם, המידיות שלהם, המהירות שבה הן מתקבלות. אנחנו עובדים עם פלטפורמות כאלה יום, לצערנו כיחידים. זה עובד טוב, זה יעבוד טוב שבעתיים אם גם תאגיד קטן יוכל לקחת הלוואה כזו. מאוד מאוד חשוב וממש יהיה פספוס של ההסדרה אם תאגידים קטנים לא יכללו בחוק הזה.

אני מנכ"ל האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית. אנחנו ארגון, עמותה ללא מטרת רווח שנותנת כל שנה הלוואות בסכום של 200 מיליון שקל, זה הון עצמי שמגויס מתורמים. בכל רגע נתון יש לנו 11 אלף לווים – גם פרטיים וגם עסקים קטנים, וגם הלוואות להשלמת הון עצמי לדיור. אנחנו עובדים הרבה עם אוכלוסיות ביניים ואוכלוסיות מוחלשות. אנחנו פה כי אנחנו מעוניינים לאפשר לעמותות או חברות לתועלת הציבור להיות גוף שיכול לקבל רישיון למתן פיקדון ואשראי, כמו שהחוק היום מאפשר היום לאגודות אשראי, אנחנו מבקשים שהחוק יאפשר גם לחברות לתועלת הציבור וגם לעמותות לעשות את זה. לנו יש אפשרות היום – אם זה יתאפשר לנו – להנגיש אשראי לאוכלוסיות גדולות יותר ולהביא פיקדונות גם מתורמים, גם ממשקיעים חברתיים באופן שנוכל להנגיש אשראי לאותם עסקים קטנים כמו שחלי יעקובס מדברת עליהם. זה בדיוק אנחנו – עסקים זעירים שהבנקים לא נותנים להם. אנחנו נותנים להם את האשראי במקרים כמו העסקים שהיא דיברה עליהם – הלוואות עד 90 אלף שקל.

הוועדה הזו דנה בגלגולים השונים דנה באיך להנגיש אשראי ודנו באגודות אשראי, דנו באגודות אשראי, דנו ב P TO P, אנחנו מבקשים לדון בחברות לתועלת הציבור ועמותות ולהכניס את זה לחוק.

אנחנו בעצם שומעים פה שכל התיקונים האלה השאירו אוכלוסיות לא מבוטלות מחוץ למעגל האשראי. אנחנו בעצם באים לתת פתרון, ואפילו פתרון זול, יחסית, בצורה משמעותית, לאותם עסקים שהם בעצם מודרי אשראי ברפורמה שרוצים להכניס, ולכן החשיבות של העניין.

יש בחוץ לארץ אנשים שיכולים לתרום כסף כי הם רואים מול העיניים שלהם גם אידיאולוגיה ומצד שני, כל מי שיודע – יש סעיף ידוע של פטור ממס. ולכן יש פה win-win, מערכת שאנחנו יכולים לעזור לה, ואם היא מסוגלת לתת – ונתתי את הדוגמה היום גם לכמה אנשים, אם הם מסוגלים לתת אפילו הלוואות למשפחות שיהיה להם ההון ההתחלתי לקנות את הדירה, וזה היום מתחבר אפילו לאג'נדה של שר האוצר. אנחנו שומעים כמה הוא רוצה להוזיל ומצד שני אין אפילו את ה-100 אלף שקל למשפחות לקנות, ופה יש הזדמנות, שאם הם יכולים לעשות את זה ולהכיר בזה כחלק מהעניין, לדעתי כולנו נרוויח מזה. וזה לא תאגיד.

זה חל"צ. כן. המיזם מטעם הסוכנות היהודית, בבקשה.

אני רוצה להסביר פחות או יותר את המסגרת המשפטית שבה אנחנו נמצאים ואז אני ארד לנושא שלנו. המיזם שאנחנו נמצאים בהקמתו הוא גם חברה לתועלת הציבור שתפעל כפלטפורמה לצורך הנגשת אשראי לעסקים קטנים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל. במסגרת עסקים קטנים אנחנו מבקשים להוות ליחידים וגם לחברות – של בעל מניות אחד, לעסקים קטנים בדגש על זעירים, שחבר הכנסת עיסאווי פריג' הדגיש – שוב, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. אנחנו מבקשים שהפיקוח, שהאפשרות שיהיה לנו מפקח אחד, אחד על שני סוגי הלוואות היא חיונית על מנת שנוכל לעשות את המיזם שאותו אנחנו מבקשים. מה יש לנו מבחינת הסדרה? יו"ר הרשות לניירות ערך הסביר שהם קידמו תקנות שאושרו לאחרונה, לצערי טרם פורסמו – ושם הם הקנו לעצמם סמכות לתת לנו פטור. אבל העובדה שהם יתנו לנו, נניח, פטור, ואני לא יודעת באיזה תנאים ובאיזה שיקול דעת ומה יהיה היקף הדברים, עדיין ישאיר אותנו תחת הפיקוח שלהם וימנע מהמפקח על הפלטפורמה בראשות שוק ההון שיפקח על כל ההלוואות שניתן ליחידים לפקח גם על ההלוואות שניתן לתאגידים. זאת אומרת, העובדה שיש להם סמכות לפטור אותנו עוד לא יוצרת את הפיקוח של הרשות האחרות.

דבר אחרון – על הפרק נמצא עוד סט של תקנות שאפילו לא פורסם, במסגרת ההקלות שמתכננת הרשות לפיזור, לפלטפורמות P TO P אנונימיות. לכך התכוון גם מר האוזר, אבל כל ההסדרות האלה - - -

- - - בעניין הזה?

אני אסביר. בגדול, המאפיין את הפלטפורמות שנמצאות בהסדרה הזו, חוץ מאנחנו – אני מדברת על משהו שלא נוגע לנו – זה שהן מפזרות בצורה אנונימית. התקנות שהוסדרו לאחרונה בוועדת כספים הן לא אנונימי – הן תאגיד שמבקש אשראי. רשות ניירות ערך פרסמה באתר שבכוונתה בעתיד הקרוב להתקין גם תקנות שיאפשרו לפלטפורמות שנותנות אשראי לתאגידים בלבד לעשות פיזור אנונימי בדומה. אבל מה ייצא לנו, רבותי? – ייצא לנו שיהיו פלטפורמות לתאגידים ופלטפורמות ליחידים. לא משנה. אפילו אם הפיקוח של הרשות יהיה דומה, אם זה לייט או חמור, עדיין – אני אקום בבוקר ואצטרך לדעת – או שאני אבל אקבל פטור מוחלט ואני תלויה בשיקול דעתו של מר האוזר, או שאני אקבל פטור בתנאים, ואז כל בוקר, כל שבוע או כל חודש אצטרך לתת דיווח לרגולטור א', וכל חודש או כל שבוע – לרגולטור ב'. לכן אני חושבת שהבקשה שלנו כפלטפורמה להלוואות ללא ריבית, אני מדגישה: ללא ריבית. המטרה שלנו – לתת הלוואות ללא ריבית, בתוספת המלה בלבד, במסגרת חברה לתועלת הציבור לעסקים קטנים בפריפריה עד לסכום של 300 אלף שקל, בגלל הדגש על עסקים קטנים אנחנו מבקשים שנוסדר אך ורק לפי חוק הרשות הזה. לא בגלל שזה פיקוח לייט, אני ממש לא מקבלת, מר האוזר, שאמרת שזה פיקוח לייט.

- - -

את מדברת דברי טעם.

אני רוצה להדגיש: פיקוח זה פיקוח. המפקח רואה לנגד עיניו מה הם כשלי השוק שאותם הוא צריך להסדיר, וכשלי השוק האלה – גם המפקח על שוק ההון יודע לאתר אותם, גם כשמדובר בתאגידים קטנים וגם כשמדובר בהלוואות עד 300 אלף שקל.

לעומת זאת, הרשות לניירות ערך רואה כשלי שוק אחרים לגמרי לנגד עיניה, כאשר היא עוסקת בתאגידים, וגם כאשר היא תעסוק בפיזור, אני לא יודעת מה היא תראה לנגד עיניה. לכן התכלית של ההלוואות שלנו היא לא להנפיק אג"ח, שזו נקודת המוצא בפיקוח של רשות ניירות ערך.

לסיום אני אציין שגם בארצות הברית ששם יש פלטפורמות, הרעיון של הלוואות ללא ריבית שאינן מוכרות כאג"ח, ולא נתונות לפיקוח של רשות ניירות ערך האמריקאית, מלמדנו שבכל הנוגע לחברה לתועלת הציבור, כמונו, להלוואות ללא ריבית לעסקים קטנים ובינוניים, אין מקום להכפיף אותנו גם לא דרך סמכות למתן פטור לרשות ניירות ערך, אלא ליצור סמכות מפורשת למפקח על שוק ההון ולאפשר מתן הלוואות לעסקים קטנים שהם תאגידים, חברות או אפילו אגודות שיתופיות קטנות, קואופרטיביים – כל אלה ממודרים מהחקיקה המוצעת לפניכם ואני מציעה להסדיר אותם.

דיברת יפה ולעניין.

ממש לעניין וזה גם תואם את מה שלפני זה שמענו ולכן אני מבקש להכניס לחקיקה – שהחל"צ יהיה חלק מהחקיקה עצמה.

לגבי היקף האשראי שקיים היום לעסקים קטנים במשק – העסקים הקטנים והבינוניים מהווים היום 54% מהתוצר במשק. מהניתוח שעשינו הם מקבלים רק כרבע מהאשראי ואולי אפילו פחות. לא קיבלנו נתונים מבנק ישראל. ככל שהעסקים יותר קטנים הם נהנים מנתח יותר קטן מהאשראי במשק ולא יותר מחצי מהיחס שלהם בתוצר. כמו שאמרנו – היחס שלהם בתוצר הוא 54% והם מקבלים פחות מרבע.

כל זה מוביל אותנו לבעיית האשראי שבאה לביטוי בשני מונחים – אחד, היכולת לקבל בכלל אשראי והדבר השני – המחיר שהם יכולים לקבל גם אם הם מקבלים אשראי. לשם כך גם כיום כל האשראי זה מתבסס רק על המערכת הבנקאית, לשם כך הוקמו הוועדות, הוקמה הרשות לפיקוח על שוק ההון, בשביל ליצור את המקור הזה של האשראי מחוץ למערכת הבנקאית. לעסקים היותר קטנים שאנחנו מדברים עליהם כאן, הפלטפורמה הזו היא אחד המקורות אם לא המקור היחיד שיהיה להם כתחרות מול המערכת הבנקאית, לבוא וליהנות מהאשראי, ולכן החשיבות שהפלטפורמה הזו תוכל להוות פלטפורמה ממשית עבורם, שהם יוכלו לקבל את האשראי כמו שהיושבת ראש חוזרת ואומרת בדיון הזה, שבסוף מה שחשוב שזה יעבוד ושזה יקרה. ההחלטה שלנו שמה שקורה עכשיו, שיש את החלוקה הזו שכרגע, תחת החקיקה הזו רק לווים פרטיים שאינם תאגיד יוכלו להיות, בעצם זה מהווה חסם, ועסקים קטנים לא יוכלו ליהנות מהפלטפורמות האלה. זה בא לידי ביטוי משני היבטים עיקריים: אחד, זה כפל הרגולציה הזו, היות ויש שם פלטפורמות קיימות שלא ירצו להיות כפופות לרגולטור נוסף, בגלל הקשיים, בגלל הפערים שעולים כבר היום מהתזכיר לתקנות שהופץ על ידי הרשות לניירות ערך, דבר שיצור להם קשיים לפעול בתחום הזה. מעבר לכך, גם בתחום המחיר, רשות ניירות ערך כבר היום גובה אגרה של 2% מכל גיוס. הדבר הזה מסיר כל הגיון כלכלי מהיכולת של הפלטפורמות האלה להוות תחרות למערכת הבנקאית בעניין הריבית, עניין המחיר. לכן החשיבות להכליל כאן בחוק את העסקים כדי שיהיה את המקור הזה כמקור אשראי חוץ בנקאי לאותם עסקים קטנים.

יש לי שאלה - חלק מההטבות שמשרד הכלכלה נותן לפעמים זה בא ב-matching. אתם רואים לנכון את השילוב הזה בין matching שאפשר לקחת ב P to P לבין מה שאתם גם יכולים לתת, או שלא חשבתם במושגים כאלה?

יש מודלים שעובדים היום שמשרד האוצר, דרך החשב הכללי עם ערבות מדינה דרך הבנקים - - - יש מודל שהוקם דרך קרנות צמיחה לעסקים יותר גדולים וצמיחה יותר גבוהה – אפשר לחשוב על מודל. כל עוד זה לא מוסדר- אין מה לחשוב, אין מה להתקדם עם זה. אני לא שולל את האפשרות הזו, אבל - - - כרגע.

מה שאני מנסה להגיד – אתה מדבר יפה ואני מקבל את מה שאתה אומר, אבל ברגע שתהיה חקיקה תכירו גם בהלוואות האלה כחלק מאותו מנגנון שמשרד הכלכלה מעודד.

אפשר יהיה לחשוב על מנגנונים לעידוד ולפתח את המודל הזה שיהיה באמת מודל תחרותי, רחב ומשמעותי עבור עסקים קטנים.

התאחדות הסטודנטים.

אתם גם במשחק?

לי מאוד חשוב – יש פה אירוע שהוא מאוד רלבנטי לדור הצעיר יותר, שבגר את גיל 20 פחות או יותר, אחרי שנת 2008. צריך לזכור שזה העולם שאנחנו מדברים. לכן, אגודת הסטודנטים מאוד חשובה.

אז בהמשך לדבריו של חבר הכנסת עיסאווי פריג' אני אגיד – אנחנו גם במשחק וצריכים לברך על כך.

אני מייצג 330 אלף סטודנטים בישראל. חשוב לי, בהמשך למה שנאמר פה על חל"צ – אנחנו רואים מסקרים שערכנו שהנושא של אגודות שיתופיות, מחיר הכניסה של ה-אלף, אלפיים או 3,000 שקלים מהווה חסם משמעותי לסטודנטים והם בעצם לא עוברים לארגונים האלה, לא עוברים לפלטפורמות האלה. בגלל זה החל"צ בשבילנו יכול להוות אלטרנטיבה משמעותית גם לעסקים שצעירים רוצים להקים בתחילת דרכם וגם לאחרים. אנחנו חושבים שזה יכול להיות פתרון מצוין.

אנחנו, כפלטפורמה שיש לה פתרון גם לחלי יעקובס שדיברה פה, וגם להרבה מאוד אוכלוסיות מודרות אשראי – דרך אגב, המספרים של פיגורים ו-default טובים יותר מהמערכת הבנקאית כיום – לא ניכנס למצב שבו ניתן אשראי לעסקים תחת הרגולציה והחקיקה כפי שהיא כיום. כדי לתאר לכם את האבסורד – בתקנות שהרשות לניירות ערך הוציאה מלווה שנכנס לפלטפורמות צריך להצהיר כל מיני הצהרות על הכנסותיו. זאת אומרת שאם אתה בא עם 100 אלף שקל ורוצה חלק לתת לפרטיים וחלק לעסקיים, יש עליך תנאים אחרים. אם אתה רוצה לתת לעסק אתה צריך להצהיר על דברים אחרים. הכסף הוא שלך, זה אפילו לא העסק עצמו, שצריך את ההלוואה. המלווה עצמו, המגבלות שיש שם – משהו בלתי אפשרי, גם אם היינו רוצים לדווח לשני רגולטורים, כמו שקיים היום.

אם אני נותן הלוואה - - - אני מציין למי נתתי – לתאגיד או - - - למה יש מגבלה?

הפרדוקס ברור, אבל אלה התקנות שיש כרגע ברשות לניירות ערך. לכן אם אנחנו היינו רוצים גם – לשני רגולטורים זה בלתי אפשרי. ברגע שיש הלוואה ברשות לניירות ערך, הרשות עצמה גובה 2%. 2% מראש על העסקה, אם אנחנו מדברים על שפיצר, פשוט זה מייקר בערך ב-4% את האשראי עוד לפני שנתנו השקל הראשון. דברים כאלה לא יהיו בפלטפורמות. אנחנו, כפלטפורמה גדולה ומובילה בישראל לא ניכנס, לצערנו. יש פתרון מחר בבוקר לאוכלוסייה המאוד מעניינת, טובה וחשובה למדינה ואנחנו לא עושים את זה, בגלל כפל רגולציה, בגלל שאנחנו שומרי חוק וכמובן – לא מסוגלים לעשות.

סליחה – 2%?

הם, כרשות, גובים 2% מכל עסקה.

אתם מעוניינים להתייחס לזה? ניתן לכם להתייחס.

לא ראינו את מזכר ההבנות, אבל חשוב להגיד משהו ברמה העקרונית. כל התכלית של הוועדה כאן היא באמת לקדם את חברות ה- P to P, אבל התכלית הזו לא תוכל להיעשות על חשבון ניהול הסיכונים של המערכת הבנקאית.

זו לא התכלית. זה לא נכון.

להסדיר.

וכל ההסדרה הזו לא יכולה להיות על חשבון ניהול הסיכונים של המערכת הבנקאית. חשוב להבין, וזו דעתנו, שלפני שזורקים לחלל האוויר תאריכים של תחילה, חשוב שכל הקצוות ייסגרו, אחרת המערכת הבנקאית תמצא את עצמה בפני שוקת שבורה ולא תצליח לפתוח את חשבונות הבנק. במה הדברים אמורים? שני דברים: גם עניין צו איסור הלבנת הון, שנתתם את הדעת, אבל גם עניין ה –FATCA. גם משרד האוצר וגם רשות המסים צריכים לתת את הדעת על עניין ה- FATCA, ואיך מגדירים את חברות ה- P to P. ככל שלא תהיה הגדרה והסדרה לחברות האלה, המערכת הבנקאית תצטרך להקים אגף שלם של טיפול של כל הניהנים, לעניין דיווח לרשויות האמריקאיות, ואז, כל ההסדרה הזו לא תצא אל הפועל.

בנק ישראל, הממונה על שוק ההון – תוכלו להביא את ההגדרות שרלבנטיות ל-FATCA לעניין זה בחודש הקרוב?

אנחנו צריכים ספציפית לבדוק את זה מול רשות המסים, כי מי שמוציא את תקנות ה-FATCA זו רשות המסים.

אז תביאו את זה לשבוע הבא. לבדוק, לבדוק אם אתם יכולים תוך חודש - - -

נבדוק את זה מול רשות המסים.

שמעתי את ההערה, אני לא חושבת שההערה הזו מעכבת, נבדוק את זה.

אני לא אחזור על דברים, גברת יעקובס מ"דתיות עושות עסקים" הרחיבה פה מעל ומעבר. יש לנו כאן קושי בגיוס אשראי לעסקים במחזור של עד 5 מיליון שקלים. זה עולה מהוועדה להגברת התחרות בשוק הבנקאות במעמד המפקח על הבנקים, דודו זקן. 20% מהעסקים בשנת 2016 קרסו בגלל בעיות תזרימיות, סדר גודל של 10,000 עסקים מתוך 43,500. אנחנו מדברים על קושי בקבלת אשראי, על עלויות אשראי – כפי שציין חבר הכנסת פריג'.

אני רוצה להתייחס לשני דברים שציין פה פרופ' האוזר. יש אנשים שבוחרים להתאגד כחברה או כעוסק מורשה, אבל אין שום הבדל במחזור שלהם ולכן אין שום סיבה שזה לא יחול גם על עסקים קטנים. זה חשוב שזה יחול גם על עסקים קטנים. כשאנחנו מדברים פה על פיקוח אני לא יכולה שלא להתייחס לנושא של רישוי עסקים כשיש כל כך הרבה רגולטורים, ואנחנו רואים איך זה בא לביטוי בעלויות.

זה לא להפעם.

אני רואה דימיון. לכן, המכולת או הפיצריה לא באים במגע עם הרשות לניירות ערך אבל זה יבוא לידי ביטוי בעלויות.

את מדברת על ההשפעה של הרגולציה, לכן הבאת את הדוגמה.

אני רוצה לעשות פה סדר. מבלבלים פה בהערות שניתנו, בין מימון המונים ל- P to P. מימון המונים בעיקר מיועד להון. זה עולם אחר. אנחנו מדברים פה בעולם של הלוואות. זו הנקודה הראשונה. הדבר השני שאני רוצה להגיד זה שאנחנו מבלבלים פה קצת כאילו הרשות עומדת נגד. לא, אנחנו בעד. אנחנו בעד החוק הזה, אנחנו בעד לתת - - - חלק גדול מההערות, מה שנאמר, זה לא משנה אם זה אצלנו, אם זה נמצא - - - למשל הפטור מריבית הוא לא שייך בכלל אם זה אצלנו או בשוק ההון. זה לא רלבנטי. ה-2% שייך להון לעומת חוב. בעניין הזה של חוב אני אגיד מיד. הדבר השלישי שגם מבלבלים – לווה יכול להיות תאגיד גם במה שאני מציע. הוא בהחלט יכול להיות תאגיד. מה שאני רק אומר, ואני רוצה פה להדגיש: אין פה מאבק של טריטוריות. יש הבנה לגמרי בין הממונה על שוק ההון, בין רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך. כל אחד יודע בדיוק מה תפקידו. הצעת החוק כפי שהובאה היא מתוך הבנה של מי עושה מה. מה שאני דיברתי הוא רק על העניין של הנקודה הזו של מה שלכאורה נמצא כפל רגולטורי, ואני אחזור על זה בשני משפטים: כן, הפלטפורמה, תהיה לה שני רגולטורים, אם היא תציע גם פלטפורמה ליחידים וגם לתאגידים. אבל אם יגידו שאנחנו רוצים להגביל תאגידים ותאגידים קטנים יהיו ברשות שוק ההון – אז אנחנו נקבל את כפל הרגולציה בצורה הכי מעוותת שלו. אז יתפתח מאבק של טריטוריות. בהצעה הזו לא יתפתח מאבק של טריטוריות, כי מה יקרה? במהות, הצעת החוק תצטרך להגיד שיש פטור מחוק ניירות ערך. בתוך חוק, לא של ניירות ערך, יגידו – יש פטור מחוק ניירות ערך, ומעל X מסוים, אתם תבואו אלינו ברגע שתהיה בעיה. אתם תבואו ותגידו – מה קורה פה?

נניח שאתה אומר שאין כפל. אני מבין כפל שהכוונה היא שעל אותה פעולה יש שני רגולטורים, אבל אם אתה אומר שאין כפל זה אומר שכל גוף אחראי למרכיב אחר.

כן, אין כפל.

לשיטתך, מה הם המרכיבים שעליהם יש רגולציה של שוק ההון, והמרכיבים שעליהם אתה עושה את הרגולציה? קונצפטואלית, רק ככה תוכל לומר שאין כפל. זאת אומרת שישנם מרכיבים שונים שכל אחד - - -אם אין שני רכיבים, אז זה כפל.

לא יהיה, כי הלווה שיהיה תאגיד, מה שאני אומר – הוא יוכל להיות תאגיד אם הוא יהיה אצלנו, אם הוא יהיה מפוקח, יהיו לו כללים דומים לחלוטין. לא יהיה שונה. הדבר היחיד, אותו לווה – דרך אגב, הגלידריה, אין לו שני מפקחים, יש לו רק פלטפורמה. הוא לא מפוקח לא על ידי - - -

אבל הפלטפורמות תצטרך כנראה לדווח לשניים, כנראה.

לא. על הפלטפורמה עצמה יהיו כללים. זה נכון, מה שאתה אומר, אבל האלטרנטיבה יותר גרועה, תבינו את זה. האלטרנטיבה היא שבמקום שבו יעברו את אותו X, מקסימום שתגיד, אז הרשות נמצאת שם. מי יפקח על זה? צריך להבין – זה מתקשר גם לעניין של הסיכונים. אתה מדבר על פלטפורמות שאולי שיעור החוב הבעייתי הוא קטן, אבל אני אומר לכם – זה קיים בעולם, וישנם לפעמים גופים מאוד גדולים שהפסידו המון כסף בעניין הזה. צריך לקחת בחשבון – אם לא היו בעיות, אם אנחנו מדברים על גופים שהכל בסדר, לא צריך רגולציה, לא צריך לדאוג לכלום. אנחנו מדברים במקום שבו כן יש בעיה ובגלל זה אנחנו נדרשים. המהות של החוק היא פטור מפיקוח.

תודה רבה, אני סוגרת את הדיון.

אבל לא קיבלנו את המענה לגבי ה-2%.

זמננו אוזל, נמשיך בשבוע הבא. קודם כל לעניין החל"צ. אני מסכמת את הדיון ומבקשת את תשומת לבכם. לגבי החל"צ, אני מבקשת מהיועצת המשפטית של הוועדה למצוא דרך איך אנחנו יכולים לסייע בעניין. שמענו מ "דתיות מדברות עסקים" שזה בדיוק המקום שייתן מקום משמעותי. נקודה שנייה, לגבי MOU יש כמה דברים שעלו, שאני מנחה לטפל בזה – שזה ייכנס לתוקף תוך חצי שנה. אני כן מבקשת לפני כן לוודא שבנק ישראל יכול לטפל לגבי ה-FATCA, שזה נושא שעלה מאיגוד הבנקים. אז תעדכנו אותנו וזה יהיה חלק מהעניין, אבל אני מבקשת שזה יחול בתוך חצי שנה, אין סיבה לחכות עוד שנה. יהיה דיווח כל חצי שנה בוועדת הכספים לגבי ה-MOU והעבודה המשותפת. אני מבקשת להטמיע את המכתב בתוך ה-MOU וגם לוודא שהמכתב יפקע ברגע שתחולת החוק מתחילה. לגבי הfinancial tech, אני מבקשת לוודא - - - אני מבקשת שתתייחסו לזה בשבוע הבא.

- - -

לגבי ה-MOU אנחנו יכולים להגיב?

24 שעות, שיפרסמו טיוטה.

למרות שאני חייבת להגיד שה-MOU זה לאחר מאמץ מאוד גדול.

נושא אחרון – לגבי העסקים הקטנים. יש פה איזה דיון פנימי – בעצם מוסכם על כולם שאנחנו צריכים לדאוג לעסקים הקטנים. העסקים הקטנים הם מנוע צמיחה. יש היום הרבה עסקים קטנים, שמענו על זה גם מליאת גור, על התאחדות המלאכה והתעשייה, כמה שחשוב הנושא הזה. הבנו גם מפרופ' האוזר שזה נושא שחשוב גם לכם. אני חושבת שיש כאן דיון שאנחנו צריכים לנהל על מה הדרך הטובה ביותר. אנחנו גם שמענו מאגודת הסטודנטים – צעירים מועסקים בעסקים קטנים, גם מקימים עסקים קטנים, זה נושא שחייב להיות על סדר היום. את הדיון הבא נקדיש לנושא. אני אבקש משמואל האוזר מהרשות לניירות ערך להציג בדיוק מה שאתם מציעים, כדי שחברי הוועדה, המוזמנים והאורחים יוכלו להתייחס, ונראה האם באמת אנחנו מצליחים להציע הצעה שבסופו של דבר גם הפלטפורמות יציעו פתרונות לעסקים קטנים וגם שעסקים קטנים יוכלו להיעזר בפלטפורמות. אז אלו הנושאים.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20