הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 422

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 9:00

מחסור במקום לתלמידי חט"ב בקריית אונו

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אמיר אוחנה

חיים ילין

איציק שמולי

דוד ביטן

יואל חסון

מרב מיכאלי

יפעת שאשא ביטון

אורית נגר שמיר - מרכזת בכירה מיפוי ותכנון מוסדות חינוך, משרד החינוך

דויד גל - מנהל אגף הבחינות, משרד החינוך

אביב בן שימול - סגנית החשב, משרד האוצר

אלכס פלוטנו - מנהל תחום בכיר פרויקטים ופרוגרמות, משרד האוצר

ישראל גל - ראש עיריית קרית אונו

נפתלי כהן - סגן ראש העיר, עיריית קרית אונו

רון מלכה - סגן ראש העיר, מ"מ ומחזיק תיק חינוך, עיריית קרית אונו

נירה פרידמן - מנהלת אגף החינוך, עיריית קרית אונו

גנאדי קוסוי - מנהל מחלקת הנדסה, עיריית קרית אונו

מירית אל עד - לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

מלכה רוזנווסר - לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

דוסיה קרצ'מר - לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

אסתר ספאן - לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

אמיר פוגל - לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

אורן ליטוין - לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

גבריאל בדיחי - לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

רוני נאמן - לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

רואי בן דוד - עוזר ראש העיר, עיריית קרית אונו

ניצן צוריאל - דובר עיריית קרית אונו

רוית בן צור ברקי - מנהלת לשכת ראש העיר, עיריית קרית אונו

ירדנה חדד - מנהלת מח' חינוך יסודי ועל יסודי, עיריית קרית אונו

אורנה ברדוגו - חינוך, עיריית קרית אונו

גלי פתחי - חינוך, עיריית קרית אונו

שרון רוזנטל - חינוך, עיריית קרית אונו

קרן חייקה - חינוך, עיריית קרית אונו

סיגלית יחיאל - חינוך, עיריית קרית אונו

מיכל כהן - חינוך, עיריית קרית אונו

טלי משה - חינוך, עיריית קרית אונו

חגית סולומון - חינוך, עיריית קרית אונו

רינת קורס - מחלקת הספורט, עיריית קרית אונו

ארז רום - ועד הורים מרכזי קרית אונו, עיריית קרית אונו

דניאל רז - יו"ר ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

כוכבית ארנון - יו"ר ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

גלית אלנקווה - ועד הורים מרכזי קרית אונו, עיריית קרית אונו

מירי בינדר - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

אורית בן יוסף - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

ירחי ב ן שמחון - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

נטע גולדפישר - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

אנט גרודקה - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

לימור דהן - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

יונה ויקטוריה - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

יולית זנזורי שהינו - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

סיגל ישראלי - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

עדי לנדו - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

סווטלנה מסל - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

ויקי פרידמן - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

עדנה קורן - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

צביקה שמיר - ועד הורים מרכזי קרית אונו, ארגוני הורים

אורית ברומר - תושבת קרית אונו

ירון בלום - הורה, תושב קרית אונו

עומר כרמי - מנכ"ל ענבלים

מירי ואנונו - עוזרת מנכ"ל ענבלים

אמנון מרגלית - פעיל, המשמר החברתי

עומר כרמי - שדלן/ית

יהודית גידלי

ס.ל., חבר תרגומים

מחסור במקום לתלמידי חט"ב בקריית אונו

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-20 ביוני 2017, כ"ו בסיוון תשע"ז, עוד שנה שילדי ישראל יוצאים ל-70 ימי חופשה. ברוך ה' אנחנו שומעים שלאחרונה גם שר האוצר וגם שר החינוך מסכימים עם ועדת החינוך ועם ועדת המשנה שהוקמה, לבחינה, אנחנו לא נופלים עם גרזנים על אף אחד, אבל לבחינת סוגיית ימי החופשה בשיתוף פעולה בשולחן עגול, בהידברות עם המורים, עם ההורים, עם התלמידים גם כן, גם להם יש קול, וננסה למצוא נוסחה שתרצה את כולם וגם את המשק וגם את צרכי המשפחה הישראלית.

קרית אונו, אולי כשמונה חודשים אני מקבל פניות כאלה ואחרות בדבר מבנה שהוא, תקנו אותי אם לא, מיועד לבית ספר והוא משמש לשימוש אחר, אמנם של מדינת ישראל ושל משרד החינוך, בזמן שיש מחסור בכיתות לימוד בקרית אונו. על פניו זה סיכום התלונה והדברים שקראתי. אני אשמע קודם כל את ראש עיריית קרית אונו שנמצא איתנו ונשמע את המצוקה ולאחר מכן נשמע גם את האורחים שלנו, אם ירצו להתבטא, כל מי שחושב להתבטא צריך להירשם אצל מנהלת הוועדה והוא חייב לשבת סביב השולחן. ובסוף בסוף נשמע מצד משרדי הממשלה, נראה מה הפתרונות שהם מציעים לנו. לפני כן אני אתן לחברי הכנסת להתבטא.

נשמע את ראש העיר.

אתה רוצה לשמוע קודם?

כן.

יש לנו חברי כנסת שכמה ועדות מחכות להם לדיונים. בבקשה, אדוני ראש העיר.

טוב, אדוני היושב ראש, אני מודה לך על זה שניאותָּ לקבל אותנו, חברי הכנסת שנוכחים פה, ואני מקווה שבקרוב יצטרפו עוד חברי כנסת. מה שעצוב לי בסיפור, שאני רואה פה את גורמי המקצוע בלבד, שאני יודע את מלוא הערכתם אלינו ואת מלוא הבנתם אלינו והדיון כאן התבקש כי התחושה שלנו, לפחות מהמידע שלנו, הם לא הבעיה. הבעיה הייתה בדרגים הרבה יותר גבוהים.

הם באים מטעם. אני חייב להגן, לטובת האורחים שלנו, שלא יחשבו שמישהו מזלזל - - -

חלילה.

שרים ומנכ"לים, יש להם הרבה משימות, אם נריץ אותם פה על כל דיון, יש לנו את גורמי המקצוע שבאים בשמם. בבקשה, אדוני.

אני אספר לך את סיפור החלם שקורה פה במדינת ישראל. קרית אונו, כמו שאתם יודעים, היא עיר שהולכת ומתפתחת וצומחת, הגירה חיובית של 5% כל שנה, הרבה מאוד זוגות צעירים שבאים לקרית אונו בגלל השירותים, בגלל החינוך, בגלל הלוקיישן שלה, ורוצים לגור בעיר קרית אונו. אנחנו רואים את העיר כחלק מהמדינה, אנחנו מקדמים חידוש עירוני, אנחנו עושים התחדשות עירונית, אנחנו - - - זוגות צעירים, אנחנו בונים דירות קטנות כי אנחנו רואים שזה חלק ממדיניות המדינית שלנו, מהשליחות המדינית שלנו. אבל להפתעתנו הרבה משרד החינוך, שאמון על חינוך ילדינו, שאנחנו לא יכולים לזוז בלעדיו, מתנהל בצורה אחרת.

לפני שלוש וחצי שנים אנחנו זיהינו שיש בעיה קשה מאוד. אני חייב להגיד שאנחנו רק אז נכנסנו לתפקיד, זיהינו שיש בעיה קשה מאוד בנושא של החטיבות העליונות, שאין מקום. הלכנו למשרד החינוך בתחילת שנת 2014 והפלא ופלא משרד החינוך הסכים איתנו, עוד בחודש יולי 2014 הסכים משרד החינוך שבקרית אונו אין מקום יותר בחטיבות הביניים והכיר בצורך בחטיבת ביניים בחודש יולי 2014. כמו שאתם מכירים, הנה חיים פה, היה ראש רשות לשעבר, כשמכירים בצורך מתכנסים למצוא מקום לבנות. באנו לעיר שלנו, בגלל הפיתוח המואץ ובגלל הצפיפות הגדולה, אין כמעט שטחים והסתבר לנו ואנחנו יודעים שיש מבנה שיושבים בו משרד החינוך, מחזיקים אותו, ולמעשה לפי החוזה הם אמורים לפנות אותו ב-2022, אבל בקרית אונו אין שטחים אחרים, אין מקום אחר, ואמרנו למשרד החינוך 'תפנו את המבנה'. זה היה לפני כשלוש שנים. משרד החינוך בדק ואמר שזה הרעיון הטוב ביותר, לפנות את המבנה.

יש לי כאן את המצגת, אני רוצה להראות לכם, גם שתראו, חברי הכנסת, על מה מדובר. אפשר לפתוח את השקופית?

אי אפשר.

בסדר, יש לנו את המצגת פה.

אוקיי. יש לכם, תסתכלו בתמונה איך נראה בית ספר. הנה כאן, יש לכם תמונה כזאת, איך נראה בית ספר בגוש דן, מרכז מדינת ישראל, אתר קרוונים. על זה השיחה, אתר קרוונים, זה בשנה הקודמת. הילדים לומדים בקרוונים, 2,000 ילדים - - -

ברוך הבא למועדון.

תודה רבה, אם זה הסטנדרט שאנחנו רוצים, אדוני יושב ראש ועדת החינוך.

לא, אתה אומר את זה כאילו - - -

לא אני לא רוצה להצטרף לקלאב והקלאב לא נעשה בגללי. אני מבקש, תסתכלו כולם בניירות האלה, 2,000 ילדים שכל אחד עובר שנה אחת להכיר את מדיניות הקרוונים של מדינת ישראל. אתם יודעים, אם לא היו צריכים להגדיל את זה בעוד קרוונים ועוד קרוונים אז לא היינו פה, אבל לפני שלוש שנים הכרנו בצורך הזה - - - משרד החינוך הכיר בצורך הזה, סגרנו עם משרד החינוך ועם הדרגים המקצועיים שהמבנה של בחינות הבגרות יעזוב לפני שנתיים וחצי, זו הייתה הסגירה אחרי שעשו את בדיקת המצאי, ומאז ועד לנכון לשעות אלה בבוקר, בדקות אלה שאנחנו יושבים ומדברים, אין מכתב על מועד פינוי.

אנחנו היינו צריכים לפתוח את בית הספר הזה בספטמבר הקרוב, אחרי שהוא גמור, היינו אמורים לפתוח אותו. היו לנו כוונות לפתוח אותו בספטמבר הקודם, אבל מיד הובן שמשרד החינוך לא יכול לעמוד בלוחות הזמנים וכדומה ועברנו לספטמבר הזה ולא רק שבספטמבר הזה אין לנו מכתב פינוי, אלא אני רוצה להגיד לכם, אין לנו מקום לכיתות, אנחנו לא יודעים מה אנחנו הולכים לעשות עם אותה תוספת של שלוש או ארבע כיתות בשנת הלימודים הקרובה. אתה אמרת שהילדים יוצאים לחופשה, 70 ימי חופשה, הם לא קיבלו שיבוצים עוד, הם לא יודעים באיזה קרוון הם ישתבצו, באיזה בית ספר הם ישתבצו. הם לא יודעים לאן הם הולכים, זה חינוך במדינת ישראל?

ולמה כל זה? אני אספר לכם למה כל זה, ואני חייב להגיד את זה. אני אוהב את האנשים פה, אלה שיושבים פה במשרד, תאמינו לי, גורמי המקצוע, אני אוהב אותם, אני מעריך אותם. קודם כל לפני שנתיים וחצי, כשהגענו לסיכום הזה, אמרו להם 'המבנה עובר לירושלים'.

המבנה?

המבנה, יש מבנה בירושלים שעומד לטובת המבנה הזה.

לא הבנת את התמיהה שלה, התכולה של המבנה, לא המבנה.

האנשים והמבנה עוברים לירושלים. יש מבנה בירושלים שיכול לעמוד לטובת - - - בהתאם להחלטת ממשלה, לא חשוב שזו החלטת ממשלה שאומרת שכל המבנים יעברו לירושלים. הסתבר שהעובדים שם מתנגדים לעבור לירושלים. מזה התחיל כל הסלט הזה וכל משיכת הזמן. ואז בסופו של יום הגיעו לאישורים שהם יכולים לעבור ללוד. גם לוד בהתחלה לא כל כך מצא חן ועכשיו צריכים להכין ומושכים את לוחות הזמנים ונראה לי, באמת, שאינטרס של מספר עובדים ואינטרס של ניירות, איפה לאכסן ניירות, יותר חשוב למדינת ישראל מאשר אינטרס של 2,000 ילדים, איפה שהם ילמדו. הם מעדיפים עובדים, מעדיפים 10, 15, 20 עובדים על בסיס - - - זה 200 אנשים שצריכים לנסוע פעם אחת, לא קבוע שם, שהם צריכים - - - והילדים, שילמדו בקרוונים. אני יודע שהמשרד בימים האחרונים מתכנס, עושה מאמצים. לא מספיק, אני לא רואה, לא מכתבים, לא סיכומים, אני לא רואה מי מכסה - - -

יש לי שאלה. אני עוזר לך, אני איתך. אמרת בתחילת דבריך שהחוזה הוא עד 2022, חוזה והסכמים בעיקרון צריכים לקיים אותם, אלא, לאור המצוקה הזו והשיחות והמשאים ומתנים, יש לך מסמך כלשהו, או סיכום דברים שאומר לך שהם עושים כל מאמץ לקראת שנה זו וזו להתפנות או לפנות אותם?

בוא אני אספר לך, כל שנה הם מסבירים לי, הייתה לי שיחה עם המנכ"לית הקודמת, דיברנו על ינואר ואחר כך דיברנו על מאי, לא קיבלתי מכתב חתום על מועד פינוי. זה מה שאמרתי מתחילה. סיכומי פגישות, מכתבים שלי, מכתבים של מנהלת המערכות, מכתבי תשובה של המנכ"לית, מדינת ישראל - - -

טוב, ישראל.

לא, סליחה, זה מרגיז אותי - - -

אין לי בעיה לתת לך לדבר עד סוף הדיון - - -

לא, יעקב, סליחה - - -

רגע, אני רוצה להשחיל מילה.

סליחה, אדוני היושב ראש - - -

אתה מבקש סליחה ואתה לא - - -

לא, כי זה מרגיז אותי, כי - - -

ישראל, או שאני אזמין אותך לפה, שתדע איך דיונים מתקיימים. באים לעזור לך, אתה רוצה לנאום פה עד עשר? קח, תנאם, אני אשב בשקט. אם זו התוצאה, אין לי בעיה. אני רוצה לעזור לך ואתה לא מקשיב לי?

טוב, זה מהלב.

המצוקה ידועה, שמענו. אני מציע, בוא נפתח את הדיון, בוא נשמע מספר גורמים, נשמע את חברי הכנסת, נשמע את המשרדים השונים הנוגעים בדבר, לאחר מכן אם תרצה להוסיף תוסיף. רק תהיה קשוב.

רק אני רציתי להגיד מילה אחת.

אתה לא תעמוד במילה, קח ארבעה משפטים.

לא, תראה את ההורים שיושבים פה, תראה את האנשים, אנשים לא יודעים איפה הילדים שלהם הולכים ללמוד.

נראה לי שאני צריך להזמין אתכם לסיור בכנסת, זה מעניין אתכם, אתם נהנים מזה. אין לי בעיה.

אדוני היושב ראש, אם אני כראש עיר לא נותן תשובה לתושב במשך שבועיים הורגים אותי. אני מצפה שמשרדים, היה השר אצלנו לפני ארבעה חודשים, אמרתי לו 'אדוני השר, תגיד גם לא, זה בסדר', הוא היה אצלנו בקרית אונו, אמרתי לו 'אדוני השר, תגיד גם לא, זה בסדר, תן תשובה עוד עשר שנים, תן תשובה ב-2022 אתה מפנה', הוא אמר 'צודק, לא קיבלת מכתב תשובה? חייבים להוציא לך מכתב תשובה'. והנה חלפו להם עוד ארבעה-חמישה חודשים, אותה פגישה שהשר ישב אצלנו וטרם קיבלנו מכתב תשובה. כן, לא, שחור, לבן, אנחנו - - -

ישראל גל, תודה רבה. חיים, אתה רוצה לשמוע את נציגות ההורים או רוצה להתבטא?

כן, אני חייב - - -

הוא חייב לחוץ וביטחון, בבקשה, אדוני.

כבוד היושב ראש, ישראל והורים נחמדים שנמצאים פה, אני מטפל בכוכב יאיר ובסלעית, אני אומר את זה כי אלה יישובים שאין להם בתי ספר והם במצוקה. מי שיודע, או לא יודע, כשמסתכלים על הטבלה של 'ידיעות אחרונות' שאחוזי הבגרות והציונים הכי גבוהים זה של כוכב יאיר, רק שתבינו שהילדים לומדים בבית ספר בכפר סבא.

כי הם לא רוצים לבנות בית ספר בכוכב יאיר. הם רוצים להישאר אצל בן חמו.

לא, היום כבר הבינו שהם צריכים. אני נותן את זה כדוגמה כי בסופו של דבר אנחנו עוד נמצא את עצמנו שהילדים של קרית אונו לומדים במקומות אחרים.

חשבתי שאולי מסקנה שלא כדאי לבנות בית ספר, כי הציונים הם גבוהים גם ככה.

לא, כאחד שקלט, רמת נגב לא רצו לבנות אז הם למדו אצלי. הבעיה של משרד החינוך זה שהם לא יודעים שבסופו של דבר ילדים נולדים. זו הבעיה. כי אם לא היו נולדים ילדים ותמיד היינו באותו מקום אז הכיתות היו מספיקות, לא הייתה בעיה בכלל.

השלטון המקומי לא יודע לנבא כמה ילדים ייוולדו וכמה מעונות יום צריכים, אחרי זה יודעים. דרך אגב, זו פריבילגיה של משרד החינוך, כי זה מעונות יום, זה נמצא במשרד אחר, אז אנחנו כבר יודעים לתכנן מה יהיה בגנים ומה הולך להיות. מה אנחנו לא יודעים לתכנן ולמה השלטון המקומי פה כל הזמן על הרגליים האחוריות על שיטת השכונות, פינוי בינוי וכל מה שאתה רוצה? כי הם אומרים 'אתם בונים, אתם לא נותנים לנו תשתית, לא של מעונות יום, לא של גנים ולא של בתי ספר ואנחנו צריכים לקלוט', בסוף הם לא באים אליכם, הם הולכים לראש העיר. עכשיו, מה קורה לראש העיר? ראש העיר נושא בכל האחריות, אין לו טיפה סמכות. יש לו רק סמכות אחת, להשבית.

זה יושב ראש הקואליציה.

לא, זה ביטן. זה לא ארץ נהדרת, זה ביטן.

הערך המוסף של הדיון הזה, עזבו את מצב הרוח שלכם, אבל זה שהבאתם לנו חברי כנסת, בדרך כלל הם עסוקים בנושאים שהם ברומו של עולם - - -

זה ברומו של עולם.

זכיתי היום לקבל - - -

מה יותר חשוב מחינוך? זה ברומו של עולם.

אתה רוצה שאני אוציא אותך?

אבל באנו בגלל זה שזה ברומו של עולם.

תקשיבו טוב טוב, אם חשבתם שבאתם לכאן כקהל מעודדות או מעודדים, אתם טועים טעות חמורה, אני באתי לקיים דיון. תאמין לי, ישראל גל, אם אתה לוקח את הדיון הזה לשם אני נועל אותו, הבנת? כי אני הקדשתי בסוף שנת לימודים, נושאים חשובים, אתה יודע מה? לא רוצה להגיד לכם, יש אנשים במצב יותר גרוע משלכם ופיניתי זמן בסוף מושב, סוף כנס, סוף שנת לימודים, לנושא הזה. אם אתה חושב שאני אהפוך לנהל את הדיון לפי הגחמות שלך, אתה טועה טעות חמורה. אחד שיקרא קריאת ביניים, בלי הערה, בלי אזהרה, אני אוציא אותו החוצה. יש לך ביקורת, תשמיע אותה אחר כך, תכתוב לי מייל.

אז אמרתי לך, ישראל, זכינו היום שיושב איתנו כאן יושב ראש הקואליציה וחברי כנסת שבדרך כלל נמצאים בדיונים אחרים. תודה רבה.

תגיד, זה לא ועדת חוץ וביטחון?

הבעיה המרכזית היא, אני לא נכנס למדיניות של משרד החינוך, אבל שנים זה כך, שנורא לקבל הרשאה על צפי של גידול. זאת סוגיה שאנחנו מעלים אותה פה, לא רק בוועדת הפנים, כמעט בכל מקום, כשאביגדור יצחקי סוגר עסקה שהולכים לבנות 3,000, 4,000 ו-5,000 יחידות דיור ורוב הדירות האלה הולכות לזוגות צעירים, חבר'ה, תעשו לבד את החשבון, 1,000 יחידות דיור זה ממוצע 2,000 ילדים קליטה במערכת החינוך. אני לוקח שני ילדים למשפחה. בדרך כלל אני לא טועה, אמנם בנגב אנחנו בדרך כלל עושים יותר ילדים, כי משעמם, אבל שניים במרכז זה בסדר. תחלקו את זה אפילו ל-40 ותראו כמה כיתות אתם צריכים.

עכשיו, מי בונה אותם? אתם לא אשמים, זה מדיניות. אם משרד החינוך לא ייתן צפי של גידול אוכלוסייה ותבנו, הרי אני אומר לכם, לבנות - - -

חיים, אתה מדבר על בעיה כללית ואנחנו מדברים כרגע על בעיה ספציפית.

רגע, תן לי. לבנות זה אומר תב"ע, אם צריך שינוי ייעוד ואם צריך תכניות, זה מינימום בין ארבע לחמש שנים אם רצים. היבילים הם טובים לשנה, שנתיים, שלוש, עד שגומרים את הבינוי במקביל. צריך להבין, הורים צריכים לדעת את זה, שלפעמים יש סוגיות, שלפעמים אין ברירה, משרד החינוך נותן יבילים ככיתות. אני אומר לכם, תסתכלו על זה בחיוב, כי בעוטף עזה אי אפשר לשים יביל, אצלכם כן. אצלנו אם לא בונים אי אפשר לעשות שום דבר כי צריך להיות ממוגן.

אז אני אומר ככה, קודם כל יש לכם את הזכות להשבית. שתיים, יש לכם את הזכות ללכת לבית המשפט. שלוש, אם לא קיבלת שום פתק מהרופא אז אין לך מה ללכת לבית המשפט כי אם הם הבטיחו לך ואין לך הוכחות, מאוד קשה לך. אני אומר לך את הדברים כמו שהם. אנחנו עכשיו ביוני, במאי בדרך כלל מתחילים את ההכנות לפתיחת שנת הלימודים, הם כבר בפיגור של חודש, הם לא יודעים איפה זה הולך להיות.

לסיכום, אין לכם ברירה, אני אומר לכם את זה עכשיו, אם הפקידות איתכם, איפה תמיר? למה הוא לא פה?

אני הנציגה שלו.

את הנציגה של תמיר?

כן.

אני לא מאמין, אני מכיר את תמיר הרבה מאוד שנים, אני לא מאמין שתמיר לא פתר להם את הבעיה.

תודה, זה לא בתחום של תמיר.

יכול להיות שכולנו יכולים לשבת פה ובן אדם אחד יפתור את הבעיה.

זה לא בתחום של תמיר.

זה בדיוק בתחום של תמיר.

תודה. דניאל רז, יו"ר ועד ההורים.

שלום רב, אני יו"ר משותף להנהגת ההורים העירונית בקרית אונו יחד עם חברתי פה, כוכבית, וחבר פורום ההורים הארצי, שגם הוא מיוצג באמצעותי היום. קודם כל הגיעו לפה המון הורים, לא בגלל שהם רוצים לבלות יום כיף בכנסת ישראל, אלא בגלל שהמצוקה שנמצאים היום הילדים שלנו היא מצוקה פשוט בלתי נסבלת. כאחד שהיה מאוד מאוד מעורב בפורום הארצי, ואני אפילו נפגשתי עם אדוני בנושא הזה, אני מבין שהמומחים שמפתח משרד החינוך זה עניין של צפיפות, זו המומחיות, כי אני לא יכול לבוא ולהסביר איך באופן כללי פעם אחר פעם אנחנו מתמודדים עם אותן סוגיות, בין אם זה צפיפות בכיתות, שהיה לנו בזמנו, ובין אם זה צפיפות עכשיו, של ילדים שצריכים למצוא את עצמם עכשיו בתוך קרוונים והתופעה ממשיכה ומגבירה כל שנה יותר ויותר.

בתור הורה לילדה שצריכה לעלות לחטיבה אני מאוד מאוד חרד. אני חרד לעובדה שיש צפיפות מטורפת בתוך החטיבות, הילדים לא נהנים מאותה רווחה לימודית שהם צריכים לקבל, מאותם תנאים מינימליים הנדרשים שמשרד החינוך צריך לדאוג להם ואין לנו את זה. הורים נמצאים כרגע במצוקה, אבל לא ההורים במצוקה, הילדים במצוקה. ההורים באמצעותם במצוקה.

משרד החינוך הכיר בצורך שבקרית אונו תהיה חטיבה. זאת אומרת, אם אני מבין את זה נכון, ואני משפטן בהכשרתי, שיש התחייבות של משרד החינוך לדאוג שתהיה חטיבת ביניים מסודרת, חדשה, בעיר. ואם לא, אני סבור שגם אם יש, ואדוני שאל לגבי הבטחות או לא הבטחות, הרי זה לא כל כך משנה - - -

לא הבטחות, סיכומים כתובים.

אני אומר את זה, מהרגע - - -

אני אעזור לך, מאחר שאתה משפטן ואתה קובע דברים כדי שהם יהיו, המושג של הכרה בצורך במשרד החינוך זה עדיין לא התחייבות שלטונית.

בסדר, אבל מה שכן - - -

לכן מיד שאלתי את ראש העיר. אם היה מכתב של מנכ"לית משרד החינוך שבא ואומר, 'בעקבות סיכום ישיבה זו וזו אנחנו מתחייבים שבשנת לימודים איקס המבנה הזה יתפנה לטובת בית הספר', תאמין לי, היה לי קייס. אני נותן לך טיפ.

תודה, אבל אני רוצה לומר פה שברגע שיש סיכומי מפגש, שיש דיונים, שיש התכתבויות בין הצדדים על זה שיש צורך בחטיבה, גם אם הסיכום היה בעל פה אבל יש תיעוד על זה בכתב, על אותו סיכום בעל פה, מבחינה משפטית כן ניתן לפנות, זה יכול להיחשב כהתחייבות - - -

הצורך הזה נתמך בכך - - -

כן, נתמך - - -

רגע, אתה לא יודע מה אני שואל. שמע, יש לי קושי איתכם - - -

תסתכל על מה שהניחו לך שם, יש לך בניירות.

אתה מוכן לא לעזור לי עם האצבע ככה?

מה עשיתי? סך הכול הפניתי את תשומת לבך.

לא, תקשיב, אין פה קריאות ביניים. אנחנו מנהלים דיון. אני רוצה - - -

אנחנו מדברים על נתונים ש - - -

אדוני, אתה לא מפריע לי, אני לא מתווכח איתך בכלל. כשתרצה לדבר תרים יד, תקבל רשות דיבור. אני מסביר, לכל הנוכחים, שתבינו, האם הכרה בצורך הייתה מותנית בפינוי הבניין הזה, או הכרת בצורך לבניית חטיבת ביניים? זה מה שרציתי לדעת. אבל אתם יושבים על קפיץ שאפילו לא מוכנים לשמוע את השאלה.

אז אם אדוני ייתן לי רק להשלים את הדברים, אז אדוני - - -

דניאל, סליחה, אני גונב מילה. יש לך ביד גוש חלקה.

לא רוצה לעיין בזה. תמשיך, בבקשה.

זה בפן המשפטי. בפן המוסרי ערכי, שזה הדבר הכי חשוב פה, אנחנו סומכים את ידנו שמשרד החינוך ידאג לחינוך ילדינו במדינת ישראל בתנאים הולמים וראויים. קשה לי לומר, קשה מאוד לומר, שקרוונים וצפיפות מטורפת בתוך שתי חטיבות הביניים שלנו בעיר נחשבים כתנאים הולמים. אם זה הסטנדרט שמשרד החינוך חושב שהילדים שלנו צריכים ללמוד אז שיגיד את זה, אני מניח שאת זה הם לא יגידו.

תודה. אורית ברומר. תציגי את עצמך, בנחת, לא ברוגז.

בשמחה. אני אורית ברומר, אני ילידת קרית אונו, נולדתי, גדלתי, חונכתי בעיר, בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכון שבעיר. אני היום, כאם חד הורית מגדלת ילדה שלמעשה סובלת מאותן מצוקות שאני סבלתי. בשביל לא להסגיר את הגיל שלי, שהוא יחסית מבוגר, אני רק אומר שבזמני לא ערכו אבחונים, לא בדקו אותה, היום כן מקפידים במערכת החינוך לאבחן ילדים. אם אני לוקחת את הבת שלי ומאבחנת אותה, ומאבחנת המון ילדים באוכלוסיית ישראל, יש המון ילדים היום שסובלים מלקויות למידה כאלה ואחרות שנובעות מסיבות כאלה ואחרות, וזה לא משנה מה הבת שלי. מה שאני אומרת זה שמבנה של 40 ילד לילדה כמו שלי, שסובלת מלקות למידה מסוימת, היא בעצם הולכת לאיבוד. אף אחד לא ירצה אותה, אף אחד לא יספור אותה. לי הייתה מורה שכל מטרתה הייתה להעיף אותי מחטיבת הביניים ללמוד בחוץ. אני לא רואה אף הורה שיושב פה, שלוקח את הילד שלו ואומר לו 'סע באוטובוסים', כי אנחנו צריכים גם לעבוד, אתה יודע, בבקרים אנחנו גם קמים לעבוד, 'סע באוטובוסים, סע לבית הספר החיצוני כי לא מתאים לך ללמוד בקרית אונו, כי הרמה שלך לא שוות ערך'. אני שמה עליה חותמת מראש שאני לא רוצה לשים עליה.

לכן אני רוצה שהכיתות שלנו יהיו כיתות קטנות, כיתות שיכולות לתת מענה לכלל צרכי הילדים. מדינה וממשלה שחורתת על דגלה את דגל החינוך ורוצה להניף אותו בגאון צריכה קודם כל לדאוג לחינוך הילדים, שהם לא ילמדו 40 ילד בכיתה. זה לא הגיוני, לא הצפיפות, לא הרעש, ובטח ובטח לא היכולת ליצור ריכוז לאורך זמן אצל ילד שמתקשה. אתה לא רואה מורה שהולך ועובר אחד אחד ושואל אותו 'האם אתה מבין מה אני אומר?', ואם הוא לא מבין, אז הוא יגיד 'תקשיב, תעבוד על זה בבית'. ואין לי טענות גם למורים בקטע הזה, זו עובדה קיימת.

ועוד דבר קטן, אתה דיברת על 70 יום שיש לנו לפני החופש הגדול. אני חושבת ש-70 יום הם זמן ככה, מעל ומעבר, עדיין לאפשר לנו לפתוח את בית הספר הזה, להיערך לבית הספר. חודש ספטמבר הוא חודש חגים, אז בוא נגיד שאת ספטמבר נעבור, זה נותן לנו עוד 30 יום, אבל כן ה-70 יום שהדגשת בתחילת דבריך הם המקום לקום ולהיערך לפתוח את בית הספר.

תודה. זו הסיבה שגם מקיימים דיון. חבר הכנסת איתן שמולי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם, כבוד ראש העיר, סגן ראש העיר, מחלקת החינוך. אני חושב שהבעיה פה היא בעיה ברורה והיא מובנת לכולם. אני ממש לא מתכוון להפוך את הפקידות של משרד החינוך, אחרי שראש העיר בעצמו כלא הבעיה, לבשר התותחים של הדיון הזה, אבל האמת צריכה להיאמר, ההורים פה נמצאים תלויים בין שמים וארץ. למרות שחיים ילין יצא, אני לא חושב שההורים וראש העיר צריכים אותנו כדי שנסביר להם מה לעשות בבית המשפט ומה הזכויות שלהם. אתם באתם לכאן כדי לקבל את העזרה שלנו כרשות שהיא לא רק מחוקקת, היא גם מפקחת על עבודת הממשלה. וכאשר עבודת הממשלה, במקרה הזה משרד החינוך, לא נעשית כהלכה, זה התפקיד של הכנסת ושל ועדת החינוך של הכנסת, סליחה על הביטוי, לתת בראש.

יש פה בעיה קשה מאוד. לפי התיאור שתיאר פה ראש העיר, שאנחנו נמצאים בחודש אוטוטו יולי וההורים עדיין לא קיבלו שיבוצים לילדים שלהם לבתי הספר. זה מצב הזוי, וכל זה למה? אני מגיע ממפלגה שערך העובדים והעבודה המאורגנת מקודש לה, אבל אי אפשר להתבלבל, כאן היוצרות התהפכו. לוקחים איזה שהוא אינטרס מקומי, שהוא חשוב, אבל כששמים את זה על המשקל מול 2,000 ילדים שלומדים בתנאים לא תנאים או שלא יודעים איפה הם הולכים ללמוד, חברים יקרים, מישהו פה התבלבל. אנחנו צריכים לעשות את הכול, ואני אומר לכם, אני לא יודע, הדיון התחיל קצת ברגל שמאל, קיבלתם את הידיד הכי גדול של הציבור במקרים האלה, שזה יושב ראש ועדת החינוך, מרגי, והעובדה שהדיון הזה מתקיים, אולי לחלק מהנוכחים פה זה נראה טריוויאלי, זה ממש לא טריוויאלי, ואני חושב שאנחנו כוועדת חינוך חייבים לבוא בדברים עם הגורמים הרלוונטיים, לא רק הגורמים המקצועיים, יש שר חינוך, יש סגן שר חינוך, ואנחנו צריכים לבוא בדין ודברים לא רק עם הגורמים המקצועיים שיושבים פה. אני בטוח שאם נסגור אתכם בחדר סגור אתם תגידו שההורים צודקים, שמחזיק תיק החינוך צודק, שראש העיר צודק, אנחנו צריכים לבוא בדין ודברים גם עם הגורמים הפוליטיים. לא יכול להיות שבגלל איזה שהיא קבוצה, חזקה ככל שתהיה וחשובה ככל שתהיה, יופקרו הילדים של קרית אונו.

ועוד דבר, אדוני היושב ראש, לסיכום. תראו את מאמצי הממשלה, הולכים לראשי ערים כמו ישראל גל וכמו דב צור וכמו אחרים, אומרים להם שיש מצוקת דיור 'אנחנו צריכים את העזרה של ראשי הערים, אנחנו רוצים לעשות הסכם גג, כל הצרכים של קליטת התושבים הנוספים תהיה עלינו', תהיה על הממשלה, וכאשר מגיע הזמן לביצוע ראשי הערים בחלק מהמקרים מוצאים את עצמם לבד, וזה דבר שהוא לא ייתכן. הבטחה שלטונית, אני הקשבתי לתיאור שלך, אני נורא מצטער על זה שאתה נכנס איתנו פה, אני לא מאשים, לכל מיני התפלפלויות, אתה אזרח ומגיעות לך הזכויות שלך מתוקף החוק, אתה לא צריך להתחיל להוכיח לנו מסמך כזה וסעיף כזה וסעיף כזה, לא, סליחה רגע, זו זכותו של ילד במדינת ישראל ללמוד בתנאים נורמליים, לא בקרוון, עם כל הכבוד נגמרו ימי המעברות.

תודה. אין כפיים בכנסת. דוד ביטן, יו"ר הקואליציה, בבקשה.

אני שומע בינתיים.

יואל. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם. אני קודם כל כמובן שמח על הדיון הזה והבנתי שהוא גם נעשה בהתראה מהירה יחסית מכיוון שזה באמת לא הגיוני ולא נורמלי. אני חייב לומר, כשראש העיר ישראל גל סיפר לי ופנה אלינו בעניין הזה אני לא האמנתי עד שלא ראיתי תמונות של הקרוונים. לא הבנתי שבאמת ב-2017 תלמידים לומדים בקרוונים במדינת ישראל. אני באמת בשוק מהדבר הזה. אני בשוק שמי שנושא באחריות ישן בלילה כשדבר כזה קורה תחת המשמרת שלו. מבחינתי לא ייתכן שמדינת ישראל מסירה אחריות בנושא כל כך עמוק ומשאירה את ראש העיר ואת אנשי העירייה ואת ההורים להתמודד עם הדבר הזה לבד ולהתמודד עם הלחצים האלה ולהתמודד עם הסיטואציות האלה.

אני גם לא רוצה לתאר מה קורה באותו קרוון עם 41 תלמידים ומורֶה ומורָה. לא רוצה לחשוב איזה אווירה יש שם, איזה לחץ. זה פשוט דבר שאי אפשר לקבל אותו. זו בדיוק הדוגמה, וכאן אני מתחבר גם למה שחבר הכנסת שמולי אמר, הלכו פה על תכניות גג מכל הכיוונים, מה שאנחנו רואים עכשיו בסיפור הזה, בואו נזכור את זה היטב, את הדיון הזה, אדוני היושב ראש, כי זה יבוא עלינו בעוד שנתיים-שלוש בכל תכניות הגג האלה, כשייבנו בתים על בתים על בתים בלי שום תשתית. כבר היום יודעים שהתשתית התחבורתית לא נערכת במקביל, זה כבר יודעים, אז גם התשתית הזאת של מבני הציבור גם לא. אתם יודעים, אגב, שבחלק מתכניות הגג האלה הרבה שטחים חומים, שאמורים ללכת לטובת מבני ציבור, בכלל הולכים לבנייה. מצמצמים שטחים חומים גם.

אז מה שאנחנו רואים היום זה סימפטום למה שעלול להיות בהמשך ולכן אני קודם כל רוצה שיהיה ברור בעניין הזה, הוועדה צריכה לבוא ולשים את האצבע בדיוק על מי שאחראי לשנות את המציאות הזו ומי שאחראי לשנות את המציאות הזאת זה משרד החינוך שעומד בראשו שר החינוך שהוא נושא באחריות לחינוך הראוי לכל תלמידי ישראל. אי אפשר להשאיר את ראש העיר ואת האנשים שלו ואת ההורים ככה מול האחריות הזאת.

משפט אחרון. אני יודע שבדברים כאלה, כמו שנאמר כאן, 70 יום, עוד 30 יום, אם לא נגדיר כאן לוח זמנים ברור, אם לא נגדיר כאן עכשיו שהוועדה לוקחת את המקרה הזה כמקרה בוחן שימנע מקרים בעתיד, ואנחנו לוקחים את זה כמקרה בוחן ולוקחים את בסדר היום, ממש, דיוני מעקב, כמו שאתה יודע, אדוני היושב ראש, לעשות, ולהגיד למשרד החינוך 'בנושא הזה אנחנו עוקבים אחריכם ואיך שזה ייפתר זה יראה לנו אם אתם ערוכים גם לשנים הבאות במקומות אחרים'.

תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להגיד, לגבי הסכמי הגג, בכל הסכמי הגג יש את פתרונות החינוך, כולל בתי הספר, כולל הכול, זה חלק מהסכמי הגג.

זה השיפור שבמהלכים.

זה אמור להיות.

לא, זה יהיה.

זה הסכמי הגג, בשונה ממה שקרה בעבר.

זה חלק מהסכמי הגג ויש תקציבים שמיועדים לזה וברגע שמגדילים מספר תושבים אז גם משנים את כל נושא בתי הספר ולכן לא צריך להיכנס לדבר שהוא לא קשור לעניין.

לגבי בית הספר הספציפי הזה, מה שלי נראה, שעם כל הכבוד למשרד החינוך, שיעשה את מה שהוא צריך לעשות והעובדים צריכים לעבור למבנה החדש שהקצו להם בלוד. אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לקבל את ההחלטה, בדיוק כמו שהתושבים רוצים, כי הם צודקים בעניין הזה. אם משרד החינוך לא רוצה אנחנו יכולים ללחוץ אותו ואנחנו יכולים גם לבצע דברים בכנסת שאנחנו כבר החלטנו על העניינים האלה. הכנסת יותר לא רק תעשה מה שהממשלה אומרת ואם משרד החינוך לא יסכים להעביר, ללחוץ על העובדים לעבור, אז אנחנו בוועדת הכספים לא נאשר העברות תקציביות למשרד החינוך עד שתפתרו את הבעיה הזאת. אין מצב שאתם תעשו מה שאתם רוצים במשרד החינוך. איפה משרד החינוך?

פה.

משרד החינוך לא יעשה מה שהוא רוצה. יש שתי דרכים, או שתדאגו שהעובדים, זה התפקיד שלכם, יעברו כמו שמתחייב, או שאנחנו נעכב לכם תקציבים במסגרת ועדת הכספים, לא נאפשר לכם העברות תקציביות גדולות. אתם רוצים ככה? בבקשה. אתם רוצים ללכת לטובת הציבור פה? גם בבקשה, אבל אין לזה שום קשר להסכמי הגג. שום קשר. זה מקרה ספציפי.

אני מקווה, אני העליתי כחשד.

זה מקרה ספציפי שמשרד החינוך צריך לעשות את העבודה שלו. אם זה היה משהו אחר יכולנו עוד להתווכח, אבל פה הדברים ברורים.

בלי כפיים.

לא צריך כפיים, הדברים ברורים. אתם צריכים לעשות את העבודה, זה הכול. משום מה למה כל מפלגת העבודה פה? אני לא מבין את העניין הזה.

אנחנו דואגים לילדים.

אני נכנסתי הייתי בהלם, חשבתי שבאתי לכנס פריימריז.

דואגים לילדים.

מה זה, כל ההורים שם זה מתפקדי מפלגת העבודה?

לא, ביטן.

יש הרבה ליכודניקים פה.

לא, כמעט שיניתי את דעתי.

משרד החינוך ומשרד האוצר, אתם יכולים ללכת למשרדים שלכם, כנראה הם לא רוצים תשובות, אתם יכולים ללכת, האווירה פה טובה, משמחת. מה קורה לכם? יש לנו דיונים אחרים, אתם חושבים שבאנו לבזבז את הזמן, לא.

מנהלת אגף החינוך, יש משהו להוסיף מעבר למה שאמר ראש העיר? בבקשה.

אני רק רוצה פרט קטן. הייתה פה שאלה לגבי הכרה בצורך וההבנה של פינוי המבנים. אני רוצה להגיד שאחרי שמשרד החינוך הכיר בצורך של הקמת חטיבת ביניים נוספת בעיר הגיע תמיר בן משה עם אנשי משרדו לסיור בעיר ובסיומו הוא הבין שהאפשרות היחידה להקים חטיבת ביניים היא במבנה המרב"ד כיוון שאין שטח חום אחר פנוי בעיר.

אני שואל, כי אחר כך צריך להתחשבן עם מישהו, הוא תמך בהבנה הזו בנייר כתוב?

לא.

את יודעת כמה דברים הוא הבין מאז שהוא בתפקיד?

אוקיי, בגלל זה אנחנו פה.

אבל, ראש העיר, השר אמר לך את זה במשרד.

אדוני ראש העיר, תאמין לי אתה תיהנה אם תשב ותתאפק.

השר אמר לו את זה בלשכה.

תודה. יש מעבר לזה?

תודה רבה.

צבי שמיר.

מה, צריך להקליט שרים עכשיו?

כל דבר צריך? וגם המחוקק צריך מכתב? היעלה על הדעת דבר כזה?

לצערנו היום כן.

חברים, מר נפתלי כהן. כבודו רוצה לדבר? תירשם, אני אתן. האחרון שאמנע ממנו לדבר פה זה נפתלי כהן. בבקשה, אדוני. תציג את עצמך.

שמי צבי שמיר, תושב קרית אונו. יש לי בת בבית ספר יסודי יעקב כהן שאמורה לעבור לחטיבה בעוד שנתיים. אני חושב שהאבסורד פה הוא ש-15 עובדים של משרד החינוך, עם כל הכבוד להם, מייסרים 2,000 תלמידים. יושבים 15 עובדים במבנה בית ספר, לא צריך להשקיע, לא צריך כסף, המבנה קיים, ו-15 איש מטעמי נוחות ויחסי עבודה והסדרי עבודה תופסים אותנו, 2,000 ילדים, ואונסים אותנו בכוח לסבול. זה מצעד האיוולת. זה מצעד האיוולת שפה נותנים, משרד החינוך ושר החינוך והנהלת המשרד נותנת יד לאבסורד.

אתה יודע מה אני חושש בסוף? שהכתובת היא מישהו אחר ואתה תצטרך לבקש סליחה ממשרד החינוך. אני מעריך, אולי, אבל חכו. תתאפקו.

יכול להיות שזו ההסתדרות, יו ניים איט, אבל לא משנה.

תגידו לכאורה. תגידו, 'הערכתנו', קצת צניעות.

לכאורה, בגלל יחסי עבודה 15 איש תופסים אותנו בביצים, סליחה על הביטוי.

תודה רבה לך, אדוני. יולית שהינו.

שלום לכולם, אני יולית שהינו, אמא של נועם, מבית ספר שרת, שאמור לעלות לחטיבה, אנחנו עדיין לא יודעים לאן. דברים עלו כאן ונאמרו וגם יש כאלה שהזדהו איתנו ונתנו קצת פתרונות, אז קודם כל תודה לכל המזדהים.

באמת מה שהכי חשוב בסיפור הזה זה לחשוב על טובת הילדים, שהם בראש ובראשונה כאן אצלנו, הם הכי חשובים בכל הסיפור הזה. במדינת ישראל יש חוק שנקרא חוק חינוך חינם, קשה לי להבין איך בכיתה עם 40 ילדים - - -

את מרגישה שהוא בחינם?

לא, לצערי.

אל תענו לי, אני מדבר באוויר, לפרוטוקול אני מדבר.

לא, לצערי. קשה לי להאמין איך בכיתה של 40 ילדים, הורמונליים, בגיל הכי קשה שלהם, שמגיעים מבתי ספר שונים ומתמזגים ומנסים לעשות רושם מה שנקרא אחד על השני מורה תוכל ללמד 40 ילדים בכיתה. בקרוונים, כמו שאמרו, בכיתות צפופות. אף מורה, ויסלחו לי כאן המורות בינינו שהגיעו, לא יכולה להשתלט על 40 ילדים במצב הזה. חוק חינוך חינם לא יהיה, אולי זה מה שנקרא בשם - - -

כבר מזמן, אבל לא משנה.

לא יהיה, כי אנחנו ההורים נצטרך להוציא המון המון כסף על שיעורים פרטיים. תודה.

תודה. נפתלי כהן.

בוקר טוב. שמי נפתלי כהן, סגן ראש העיר. ראש העיר, כשהוא התחיל לדבר, כל דבר שאלת אותו, אדוני היושב ראש, האם יש מכתב, האם יש מכתב. כשהשר היה אצלנו בביקור לפני כארבעה חודשים בערך אז אני שמעתי את ההבטחות.

איך עשיתם לו קבלת פנים? עם דגלים?

גשם, מים.

חשבנו שהוא יפתור את הבעיה.

אני שמעתי הבטחה, ראש העיר שמע את ההבטחה - - -

כשהוא היה אצלכם, אז הצגתם לו מצב הכי אידיאלי, הוא הלך ואמר 'קרית אונו מסודרים'.

לא, ממש לא. אני מבין לליבם של ההורים, תשמע, אם יש לי ילד שעולה לחטיבה ואני לא יודע לאן הילד שלי הולך אז החופש שלי משתבש, הילד לא יודע איפה הוא נמצא. אם אני שומע שר שמבטיח לי, אדוני היושב ראש, אני אגיד לו 'קח פתק, תן לי בכתב'? כל דבר פה שאלת 'יש לך מכתב? יש לך מכתב?' יש התכתבויות, אדוני. לא יעלה על הדעת שאני אשב עם שר ואני אגיד לך 'תעלה את זה בכתב', זה גם לא מכובד. אני חושב שאת זה צריך לקחת, ההתכתבויות. ואמר פה הקודם שדיבר לפניי, שבשביל 15 עובדים להתעלל ב-2,000 ילד, תשמע, אז החינוך לא נר לרגלינו, זה צריך חשיבה של אנשי המקצוע.

תראה, אני מטפל ביישוב שבבית הספר לומדים בתוך חניון של בניין, שחצו אותו, בלי חלונות. יש מגרש חום, אני אומר את היישוב עוד מעט, במרחק של 50 מטר שמיועד למוסדות חינוך, אתה אומר 15 איש? חבר מרכז אחד ממפלגה מסוימת מונע מהשר לאשר בנייה - - -

חמור מאוד מה שאתה אומר, אז ככה נראה - - -

לא, אני לא אומר, צרת רבים זה נחמת טיפשים, רק אני אומר לך, שלא תיפול מהכיסא, שלא תקבל כאבים.

שים לב, כבודו כל רגע אמר 'יש לך בכתב?'.

אני שמתי לב שאין לכם הומור, אז אני מתאפק לא לזרוק הרבה דברים. אתם מפסידים, אם תעירו על כל דבר אני לא אומר.

אדוני היושב ראש, כל רגע שאלת אם יש בכתב, זה חמור מאוד. אני לא צריך לקבל משר בכתב, אם יש לי הבטחה, אוזניי שמעו, לא אני לבד, עוד עשרה שמעו, היעלה על הדעת דבר כזה?

צודק, הבטחות צריך לקיים.

אני אלך עם פנקס ביד ועט צמוד להבטחות? יש התכתבויות. חבר'ה, נגמר, המעברה נגמרה כבר. תודה רבה.

ויקי פרידמן. בבקשה, גברתי.

אני ויקי פרידמן, אני אמא לשלושה ילדים, הגדולה בחטיבת ביניים, האמצעית בבית ספר יסודי והקטנה בגן, כך שיש לי עוד תקופה מאוד ארוכה ללוות את הילדים. אני אשתדל לא לחזור, כי כולם מבינים את המצוקה וכולם פה יודעים, כולנו פה הגענו, המון המון הורים, בשביל להשמיע את קולנו, אבל בעיקר בשביל להשמיע את קולם של הילדים ותוך כדי שיחה בדיוק חשבתי על זה שצר לי שבאמת הילדים לא כאן כדי לספר ולתאר את ההרגשה, איך זה ללמוד בקרוון. אז אני מקווה שלא תהיה פעם הבאה והיום נצא מפה עם תכניות, אבל אם כן אז אנחנו נדאג להביא אותם.

שורה תחתונה, הילדים, אנחנו מדברים בשמם. אנחנו צריכים להראות להם שההורים שלהם נלחמים למענם, שראש העיר נלחם למענם, אבל הכי חשוב, שהממשלה נלחמת למענם.

ושתביאו להם פתרונות.

ושנביא להם פתרונות, כי הם העתיד, אל תשכח, והחינוך באופן שבו הם לומדים ישפיע על העתיד שלהם ושלנו.

תודה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שביחד אנחנו מריצים מהפכות קטנות בחינוך.

תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני מוכרחה לומר, בשתי רמות, פעם אחת ברמה המיידית, הילדים האלה לא נולדו אתמול, זאת אומרת כולם ידעו שהמציאות הזאת הולכת לקרות ושצריך לתת מענה לילדים האלה ולצערי הרב, חבר הכנסת חסון, זה לא המקום היחידי שבו זה קורה. זאת אומרת חוסר תכנון לטווח ארוך במערכת החינוך, לדעתי זו חולה רעה שלא מרפאים אותה ואני כל פעם פוגשת את זה במקום אחר.

עכשיו, אם אנחנו נמצאים, כבר לא בדקה ה-90, אנחנו הרבה אחריה, כי מי שמכיר את מערכת החינוך ההיערכות לשנה הבאה כבר מתחילה במרץ, זה אומר שקודם כל אנחנו צריכים לחשוב על הילדים. יש לנו נטייה כל הזמן לחשוב על העובדים ועל הכספים ועל הלוגיסטיקות ועל כל כך הרבה דברים ואנחנו שוכחים שיש פה ילדים. אז קודם כל אנחנו צריכים לחשוב על הילדים ומשום שאנחנו נמצאים הרבה אחרי הזמן, אין מה לעשות, כנראה שיש לזה מחירים וכולם צריכים להתכנס כדי שבסופו של דבר הפתרון יהיה להם ולא לעובדים ולא לכסף. משרד החינוך צריך למצוא את המקורות וצריך להינתן פתרון אד הוק.

לגבי הטווח הארוך אני מוכרחה לומר, ואני פונה פה למשרד החינוך, שלא נמצא את עצמנו יושבים כאן, לא רק על קרית אונו, אלא גם על עוד יישובים אחרים, אנחנו יודעים כמה ילדים עוברים משנה לשנה ולאן, אנחנו יודעים כמה ילדים אמורים להיות בתוך המערכת, תעשו מיפוי, תבדקו מה הצרכים בכל היישובים. אנחנו לא יכולים לדבר על חינוך מתקדם, אנחנו לא יכולים לדבר על התאמה למאה ה-21 כשאין לנו מקום איפה שהילדים ילמדו. הם לומדים בקרוונים במקרה הטוב, במקרה הרע מתחילים לחפש כל מיני פתרונות אחרים ולכן, אדוני יושב הראש, אני מבקשת שתצא מכאן קריאה למשרד החינוך לפתור את הסיפור הנקודתי הזה, לא היום, אתמול.

דרישה.

דרישה, תקראו לזה איך שאתם רוצים. אתמול הסיפור הזה צריך להיפתר וצריך לתת מענה, ובמקביל תדרוש ממשרד החינוך להתחיל את ההיערכות שלו גם לשנה הבאה, מעכשיו, לא לשנה הקרובה, אלא לשנה שאחר כך, כדי שלא נמצא את עצמנו יושבים כאן ודואגים לשכבות אחרות. תודה רבה.

תודה רבה. אמיר אוחנה, בבקשה.

תודה, אדוני. אני קודם כל רוצה להתנצל, מכיוון שאני חבר בארבע ועדות שמקיימות דיונים במקביל אז לא יכולתי להיות כאן כל הדיון.

לפי מה שעשו אנשי קרית אונו השבוע, אם לא היו דיונים אחרים לא היה מקום פה לאורחים, כי היו חברי כנסת.

אז קודם כל התנצלותי, אבל חשוב היה לי לבוא מכיוון שאני כן רואה חשיבות גדולה בדיון הזה ואני אסביר גם למה. כעורך דין אני זוכר דיונים בבתי המשפט לענייני משפחה ואז יש ויכוח בין ההורים ולהורה א' יש את האינטרס שלו ולהורה ב' יש את האינטרס שלו, אבל מה שתמיד בית המשפט רואה לנגד עיניו זה טובת הילד. מה שאני מבקש כאן מאנשי משרד החינוך, ואני מצטרף לקריאה של חברתי, חברת הכנסת שאשא ביטון, אני חושב שאנשי משרד החינוך, גם אם יש להם טענות מוצדקות במישורים מסוימים, צריכים לזכור שבראש ובראשונה מעל הכול טובת הילד. יש פה ילדים, 2,000 ילדים שאין להם כרגע מושג איפה הם ילמדו, הם צריכים את המבנה. אז אני מצטרף לקריאות הללו ומודה לך, אדוני.

תודה. מחזיק תיק החינוך, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. קוראים לי רון מלכה, אני ממלא מקום של ישראל, של ראש העיר, מחזיק תיק החינוך. האזנתי לכולם ובסופו של דבר כבוד היושב ראש וחברי הכנסת שיושבים פה, תודה שהגעתם. גם להורים אנחנו מודים. אני חייב לומר דבר אחד, לאורך כל השתלשלות העניינים, בהקשר לרישום ולהתחייבויות כתובות נאמר, משרד החינוך, אני חייב לומר לכם, הוא היה בסדר לאורך כל הדרך מבחינת ההכרה בצורך שלנו וההבנה של המצוקות. בכל הסיורים שעשינו הראינו את כל השטחים, הבהרנו כל מה שצריך להבהיר והם הבינו איתנו ביחד, גם את, גברתי נציגת האוצר, נכון, היית שם, ראית את זה הלכה למעשה, הבנת שאנחנו במצוקה אמיתית ולא ייתכן מה שקורה.

אני חייב גם לסבר את האוזן מבחינת מה שאנחנו עשינו בשביל משרד החינוך, הפתרון שאנחנו הצענו הוא win win situation, כי מבחינת זה גם משרד החינוך חסך הרבה כסף בזה שאנחנו הצענו לו לתת לנו את המבנה הזה ובעצם לאפשר בו להקים בית ספר, כי אז אם יש הכרה בצורך היינו צריכים לבנות חטיבת ביניים שלמה, עם כל הפסיליטיז, עם כל מה שמסביב וזה היה עולה למשרד החינוך הרבה יותר יקר, ואתם יודעים את זה. אז עכשיו כל הסיפור, לפי מה שרמז ראש העיר לפניי, נופל על אנשים, על ועדי עובדים, על כמה קרוב לנו להגיע או לא קרוב לנו להגיע. יכולים לציין פה מספרים אחרים של עובדים, אבל ערכנו סיור במבנה, ראינו איך זה עובד. סורקים בחינות ושולחים באי-מייל את הבחינות לעובדים שבודקים - - -

מה זה משנה?

זה כן משנה. לא ייתכן שבית ספר, שהיה בית ספר בעבר, עם 18 כיתות, ישרת בסך הכול סריקת מסמכים שבודקים אותם בבית, זה הרי לא הגיוני. ולכן המשוואה הזאת של לשים 2,000 תלמידים אלא מול 18-20 - - -

זה יותר משכנע מהסריקה.

זה לא הגיוני, רבותיי. אנחנו בשעת השי"ן ואנחנו חייבים היום לצאת מכאן עם בשורה לתושבים שלנו. ישראל ואני מותקפים בכל מקום על העניין הזה כאילו שאנחנו אשמים בזה, על לא עוול בכפינו וזה לא הגיוני וזה לא פייר.

תודה. משרד החינוך, אני ודאי שלא אתן לכם להתייחס לכל הדברים, אני אשאל אתכם שאלות מנחות. העמדה המקצועית שלכם, הוועדה רוצה לשמוע את העמדה המקצועית של משרד החינוך לגבי הנחיצות של הבניין הזה, שאנחנו מדברים עליו, שכרגע הוא מאכלס את המרב"ד. מה העמדה המקצועית של משרד החינוך לגבי השימוש שלו במיידי.

אני כן ברשותך רוצה להתייחס לאמירה שנאמרה כאן בערך על ידי כל מי שהציג את הטענות לעניין העובדים. חשוב להבהיר, מדובר בספק חיצוני שמספק שירותים למשרד החינוך - - -

לא, לא.

מה זאת אומרת?

לא, תקשיבו, אתם פה הטחתם דברים קשים במשרד החינוך - - -

זה אני, אני אשמה.

לא, אני אומר לכולם. הם ישבו בשקט ושמעו. אני מבקש, אני אתן לך עצה, נתתי לך עצה, כנראה לא קנית אותה ואת הולכת לעלות על מוקשים. אני מבקש, תתייחסי לשאלה שלי, האם יש התייחסות מקצועית, מה דעתכם המקצועית לגבי נחיצותו של המבנה הייעודי הזה לטובת תלמידי קרית אונו.

אז כן, אנחנו מודעים למצב, אנחנו מטפלים במצב הזה. יש לנו כבר היום ספק שככל הנראה הולך לספק לנו מבנה חלופי לטובת הפעילות הזאת שמתוכננת כרגע בקרית אונו.

את אומרת לי כנראה יש לנו דברים לא מוחשים, אני רוצה לדעת - - -

יש להם ספק - - -

ישראל, באתי לעזור לך.

יש 2,000 תלמידים, לא ספק.

גברתי, אני שואל שאלה, בעקבות הדברים שלך, ש'אנחנו כבר מטפלים', יש לכם צפי? שאלתי ואת לא עונה לי, אל תהיה כמו הפוליטיקאים, אל תהיי כמוני, שאלתי שאלה, קודם כל יכול להיות שאת חולקת עליהם, בסדר? יכול להיות שיבוא משרד החינוך ויאמר, 'סליחה, הם מתקשקשים, הם מתגלחים עלינו, הם לא צריכים את הבניין הזה, יש להם מענים'. אני רוצה לדעת האם יש לכם הכרעה מקצועית לגבי הצורך של תושבי קרית אונו ועיריית קרית אונו ואגף החינוך של קרית אונו במבנה הזה. תשובה, זה מה שאני רוצה.

אז כן, יש החלטה, ההחלטה היא חד משמעית והיא מטופלת.

החלטה שכן יש צורך?

כן, יש צורך. החלטה שיש צורך. אנחנו נמצאים בתחילתו של משא ומתן עם ספק שכבר הגיש הצעה, הצעה כספית ל - - -

אנחנו מדברים על המבנה בלוד?

על המבנה בלוד.

לו יצויר - - -

רגע, רגע.

אנחנו באילוץ זמנים.

אני יודעת, אני שמתי לב ללוחות הזמנים, אבל באמת חשוב לי לדייק כאן כמה דברים.

בסדר, אני אתן לך. אני מבטיח שבסוף אני אתן לך לומר את כל מה שעל ליבך. אני רוצה לשאול, לו יצויר שהספק הזה, את יוצאת היום מכאן מהישיבה, הולכת סוגרת איתו היום שהוא מספק, כמה זמן היערכות עד סוף הליך?

הכי פחות והכי מהר של משרד החינוך והספק בהתאמה של 4,600 מטר רבוע, שזו הדרישה המינימלית של משרד החינוך לטובת קיום פעילות של המרב"ד, המינימום זה שנה.

אז איפה הילדים יהיו?

רגע, רבותיי. אין לנו זמן לזה, תאמינו לי שהייתי מעדיף לעבור את כל היום ככה באווירה, אבל אין לי, יש לי עוד הרבה דברים לעשות ועוד להביא לכם תוצאות. אז תעזרו לי לעזור לכם.

כבוד היו"ר, אני רק מבקשת, יש פה את אנשי המקצוע ממינהל הדיור הממשלתי שנמצאים כאן.

תאמיני לי שטרחתי שהם יהיו פה ולא אוותר עליהם. קודם כל רציתי לשמוע מכם, משרד החינוך, אם יש הכרה בצורך מקצועי, יש.

יש.

החמור שבדבר, שאתם מודעים לכך שההיערכות למבנה הזה היא שנה ויש הכרה בצורך ולכן כמעט לגלגתי כששמעתי את המושג הזה הכרה בצורך. אתם יודעים כמה הכרה בצורך במדינה יש, שהתחולה שלהם, עוד מעט יש להם תפוגה, שעדיין לא מומשו? אז כשאת אומרת לי שהכי זריז שנה להתאים את זה, יש פה חידלון של המשרד לגבי הצורך. אני עם התושבים כרגע ועם הילדים, גם לא עם התושבים, עם הילדים, שאתם יודעים את זה ואתם בתהליך.

אני אגלה לך סוד, כי את נראית צעירה, התהליך הזה כבר כמה שנים, ההערכה שלי, שגם שנה לא ייגמר. את אומרת שבמידה שאת יוצאת היום לעבודה זה שנה, זה מכניס אותי קצת ל - - - אלא אם כן כדאי שתגידי לנו את זה בפנים, וגם לתושבים, שידעתם מלכתחילה והחלטתם מלכתחילה שהפתרון שלהם יהיה - - - לא, אז מה ציפיתם? שיירד בית מקדש שלישי משמים על קרית אונו? הוא עוד לא ירד על ירושלים, הוא בטח לא יירד על קרית אונו.

היית אצלנו לפני שנה, את בעצמך.

אני לא שנה בתפקיד, אז - - -

אדוני, אתה יודע שאני לא מוריד דמעות, התייבשו לי הדמעות ואני יכול להוציא אותך ואני לא אתחרט על כך, אל תפריע לי. בבקשה.

אני בכל זאת רוצה לדייק כאן כמה דברים. כמו שאמר ראש העיר, למשרד החינוך יש הסכם עם הרשות על המבנה הזה עד 2022.

ברור, תמיד אפשר להתחבא מאחורי - - -

שוב, אני רוצה לדייק.

תמשיכי. עכשיו דברי, אני אתן לך ארבע דקות, תאמרי מה שיש לך.

משרד החינוך, מרגע שהתקבלה ההחלטה, זה נכון, הכירו בצורך ככל הנראה לפני שלוש שנים, אני לא יכולה להגיד שהתקבלה החלטה כבר אז באמת להקים מבנה או לפנות את המרב"ד. אני יכולה לבדוק את זה בתוך הבית - - -

אני אגלה לך סוד, אני ראיתי מסמך - - -

- - - לפני שנה - - -

כבוד ראש העיר, תן לי רגע, אני אסיים ואני מבטיחה לך שאני אתייחס לכל הנקודות. לפני שנה הגענו אליכם מתוך הבנה אמיתית שיש לכם צורך. מנקודת הזמן הזו אנחנו עובדים מול כל הוועדות הרלוונטיות, התחלת בזה שאמרת שאנחנו היינו אמורים להעביר את הפעילות לירושלים. כן, יש החלטת ממשלה שנדרשנו לקבל עליה אישור חריג כדי לא להעביר את הפעילות הזו לירושלים. את האישור הזה קיבלנו, כבוד יושב ראש הוועדה, רק באפריל האחרון. התהליכים האלה מטופלים במשרד האוצר במספר ועדות, אם זה ועדת מכרזים שם, של מינהל הדיור, אם זה ועדת הפטור.

אביב, האם במקביל במשרד החינוך, ברצון להעביר אותם למבנה המרב"ד עבדתם על תהליך של בינוי? תהליך מקביל של הכרה בצורך ו - - -

כן. הכרה בצורך, יצאה פרוגרמה, חתומה, מאושרת.

עבדתם במקביל גם על הבינוי, גם על המבנה, או רק - - -

אין במקביל גם וגם.

שאלתי, תגידי לי שאין.

לא, אני מנסה להבין את השאלה.

אתם עבדתם במקביל על לתת להם לבנות מחדש, או רק על המבנה הזה?

לא, ברגע שמתחיל תהליך הכרה בצורך אנחנו מחפשים מגרשים חומים בשיתוף פעולה, אני לא יכולה למצוא מגרש חום לבד, נציג שעבד איתנו ממש - - -

את לא ענית לי על השאלה, את נותנת לי את התחושה של כן ולא.

לא, אין אפשרות, אם מחליטים על מקום מסוים הולכים איתו.

כבוד היושב ראש, אני מתנצלת, כי אני צריכה לנהל את הוועדה לזכויות הילד, אני כבר באיחור של רבע שעה, אבל אני מוכרחה לשנות פה משהו בשיח, בכלל בכנסת. אנחנו יכולים לשבת כאן ולהכיר בצורך, להכיר בחשיבות והכול, המשרדים צריכים לטפל בצורך, לא להכיר בצורך. אם כבר גילו את הצורך הזה לפני שלוש שנים, הרי הילדים האלה לא נולדו לפני שלוש שנים, הם נולדו לפני, היה לנו ברור שהם יצטרכו לקבל מענה, כבר שם היה צריך למצוא. אנחנו שלוש שנים אחרי שאתם הבנתם את זה ורק עוד שנה אולי יטפלו במרב"ד ואנחנו לא באמת יודעים שזה יקרה ובינתיים יש עוד הרבה ילדים, שיהיו בריאים, שיעברו משנה לשנה. אז אני מציעה למשרד החינוך להתחיל לעבוד בצורה רצינית. גם זה טלאי, אגב, המרב"ד זה טלאי, זה לא באמת מבנה חדש שאנחנו בונים כי יש צורך ויש גידול בילדים, אז הגיע הזמן שאנחנו נתחיל לעבוד כמו שצריך לעבוד ולא נחפש פתרונות.

תודה.

אני ממש מתנצלת, אני צריכה ללכת.

תודה רבה. מינהל הדיור הממשלתי, איך זה נקרא? תציג את עצמך.

אלכס פלוטנו במינהל הדיור הממשלתי בחשב הכללי, אני אחראי על הפרוגרמות והפרויקטים בדיור הממשלתי.

מה התכניות שלכם על בניין המרב"ד? אני יכול לדעת?

על הבניין הזה אין לנו שום תכנית, הוא לא שלנו. אנחנו קיבלנו בערך לפני שנתיים וחצי, אומרים פה שלוש, בסדר, בקשה ממשרד החינוך למצוא להם דיור חלופי ובהתאם לאותה החלטת ממשלה של העברת יחידות ארציות לירושלים התחלנו לחפש להם דיור ב - - -

מתי התחלתם?

כשקיבלנו את ההחלטה.

תאריך יש?

אין לי תאריך מדויק, אבל התחלנו בתהליכים, עשינו - - -

הערכה. תקשיב, אני עברתי איתכם כשר. תאמין לי, אני יודע למה אני שואל.

אין לי תאריך.

הערכה שלך, אתה לא יודע להגיד לי מתי התחיל מינהל הדיור הממשלתי בתהליך?

אז לפני שנתיים וחצי, למען הזהירות. התחלנו בכל התהליכים, עשינו פרוגרמה, אישרנו אותה, אגף התקציבים, הכול, ידענו מה מרב"ד צריך, התחלנו לחפש להם דיור בירושלים. מסיבות, לדעתי יותר פונקציונליות, ולא בגלל העובדים, אלא מסיבות פונקציונליות גרידא, משרד החינוך החליט ש - - -

אתה יכול להסביר לאנשים, כשאתה אומר פונקציונליות, למה אתה מתכוון? לי בשנייה הזאת חשבתי על ארבע קונספירציות.

קודם כל מי שקובע את הדרישות הפונקציונליות זה הגורמים המקצועיים וזה משרד החינוך הגורם המקצועי פה ואם תרצו הוא יפרט. דרישות פונקציונליות, היות שהם לפי מיטב הבנתי מקבלים את כל בחינות הבגרות במקום אחד ומרכזים אותו, זה כמו מרכז לוגיסטי, למעשה זה מרכז לוגיסטי, הם מקבלים את כל הבחינות מכל הארץ ואחר כך גם מפזרים אותן, אז אם אתם יודעים, בחברות המסחריות המרכזים הלוגיסטיים נמצאים במרכז הארץ על צירי תחבורה ראשיים וכיוצא בהם.

אבל החלטת ממשלה זה החלטת ממשלה ויחידה ארצית זה יחידה ארצית והיא צריכה להיות, מבחינתנו, כגוף מבצע את החלטות הממשלה, שהחלטת הממשלה גם אומרת שהדיור הממשלתי צריך להעביר אותם לירושלים, פעלנו להעביר אותם לירושלים. משרד החינוך ערער ויש מנגנון ערעורים באותה החלטת ממשלה ואכן רק באפריל האחרון, ב-2017, הערעור של משרד החינוך התקבל. מיד אנחנו פעלנו לאיתור דיור, הבאנו כמה הצעות, אנחנו מנהלים עכשיו משא ומתן ו - - -

אוקיי.

קודם כל, באמת, אני לא אומר את זה בציניות, אבל בואו נזכור, 85% מהחלטות הממשלה לא מקוימות. אז אני לא מצפה מאנשים שעובדים במשרדי הממשלה בכוונת מכוון לא לקיים את אותן החלטות, אבל בואו נזכור את המסגרת הכללית. השאלה שלי, אני מבין שלפי הדברים שלכם פתרון של קבע זה מינימום של שנה, למה לא לנסות לצאת מהמסגרת ולחשוב על פתרון זמני? של דיור זמני?

זה אנחנו נאכיל אותם, הם כנראה לא מסוגלים לבד.

אנחנו חשבנו על זה.

אתה אומר צירי תחבורה, בוא איתי לאזור התעשייה בצפוני בלוד או לאיירפורט סיטי, כביש 6, 443, כביש 1.

אנחנו שם, בדיוק.

כמה זמן אתה שם?

העובדים לא מוכנים.

לא שואלים את העובדים. אתם רוצים תשובות למה לא תגידו 'העובדים'. כמה זמן אתה שם?

מה זאת אומרת?

הדיור הממשלתי מטפל בלוד?

מאפריל 17'. אני טיפלתי בלמצוא להם בירושלים.

ולהערכתך תוך כמה זמן תסיים את הטיפול?

שנה.

שנה כולל התאמות?

כולל התאמות. אני מדבר על תחילת עבודה.

אני רוצה לשמוע גם ממנו.

ההתאמות הן התאמות כבדות, זה לא דברים של מה בכך, תקשורת, ביטחון, תשתיות כבדות ביותר.

אל תספר לי, אנחנו יודעים. שומו שמים, אנחנו יודעים איך מרימים מבנה ממשלתי, בסדר, אל תפחיד אותנו.

חבר'ה, אני חייב להגיד לכם, אתם מכירים את הטריק הזה, שמפצלים את משרדי הממשלה לשני משרדים וממציאים איזה משרד לענייני חלל וכל מיני דברים כאלה, כשהשר דופק על השולחן ואומר 'אני רוצה לשכב בתל אביב, במגדל הכי גבוה', או איזה תאגיד מים, זה קורה בככה זמן. שם יש פחות ביטחון? שם יש פחות דרישות?

יש פחות ביטחון, פחות תקשורת והוא גם לא מקבל מעכשיו לעכשיו.

רבותיי, עד עכשיו נתתי להורים לפרוק, מראש העיר ואנשי צוותו שמענו את המצוקה, לכם, השמעתם לנו את הפרוצדורות, אני עכשיו ניגש לתכלס, פתרונות. אני רוצה לשמוע חד משמעית, אם אתם לא תאמרו דבר סביר אני אומר אותו בסיכום ועדיף שאני לא אומר אותו בסיכום, כי הנהלת המשרד לא אוהבת שאני אומר דברים קשים בסיכום. לכן אני אומר, אני רוצה לשמוע מכם, מה התכניות שלכם, איך אותם ילדי קרית אונו מתחילים את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר? אני רוצה לדעת עכשיו.

שלום, אני דויד גל, מנהל אגף בחינות. קצת צר לי על הדיון הזה, כשאני פתאום שומע כאילו אנחנו לא מבינים. אני ניהלתי את הגימנסיה העברית 12 שנה, אני אזרח במדינה, יש לי ארבעה ילדים, אנחנו גם מבינים - - -

בסדר, זה לא אישי.

זה לא אישי ואם היינו חושבים מתחילת הדיון שאתה לא מבין הייתי משחרר אותך. אז אנחנו מעריכים אתכם ואתה רואה איך אני מגן עליכם.

אתה שם לב שחברי הכנסת נוהגים איתכם באיפוק.

תאמין לי, בדיונים אחרים זה בצורה אחרת.

אני רוצה לומר שלפני הדיון אני גם פגשתי את ישראל בחוץ ואמרתי - - -

אבל לגופם של דברים תענה לי.

לגופם של דברים, אנחנו רוצים לעשות הכול ויש לנו אינטרס מאוד מאוד אמיתי לעשות את הדברים בלוחות הזמנים הכי קצרים שאפשר. אתמול הייתי בדיון במשרד שאני אמרתי כיחידה מקצועית שאני מוכן לעבור באופן חלקי למבנה החדש, לא כשהוא יהיה משופץ קומפלט, כי כשאמרו לי שנה אמרתי שזה יותר מדי, בואו נקצר את לוחות הזמנים על מנת שיתחילו להיכנס לשם, אבל כשמדברים על שיפוץ של 4,500 מטר רבוע יש זמן מינימלי שצריך לעשות.

אני חייב להגיד לך, היושב ראש שאל אותך, מה אתה מציע לעיריית קרית אונו לעשות.

הוא עוד לא הגיע לזה.

מה אתם מציעים לנו? אתם אחראים על החינוך.

ישראל, תודה. הבהרת לו, חידדת לו.

מה אתם מציעים לנו?

אם מדברים על לוחות זמנים ברמה הפרקטית, על פינוי מלא לגמרי של המרב"ד, אנחנו מדברים על אזור מרץ, אני רוצה להסביר שאנחנו אחראים על 2 מיליון בחינות בגרות ואנחנו צריכים להעביר את הציונים האלה לתלמידים של כולנו, אנחנו יכולים לעשות את המעבר בתחנות מסוימות, אנחנו לא יכולים באמצע מועד של בגרויות לעבור.

הבנתי ממך ומהדוברים הקודמים שב-1 בספטמבר אתם לא מסוגלים לפנות את המרב"ד, אז שאלתי את משרד החינוך, כנראה לא אתה, כי אתה אחראי על מערך הבחינות, ואני שואל את משרד החינוך כרגע מה התכניות שלכם. אלא אם כן תגידו 'לא חשבנו', זו גם תשובה, ואז אני אתמודד איתה אחרת, איך חשבתם לפתור את הבעיה של תושבי קרית אונו ב-1 בספטמבר?

מכיוון שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה של הרשות, לא רק בנושא של פתרונות לפתיחת השנה, אני מבקשת מהרשות לשבת איתנו ולנסות למצוא פתרונות ביחד.

עד עכשיו לא ישבתם?

לא ישבנו על פתרונות לפתיחת שנה, פתרונות דחופים. מכיוון שקרית אונו, וכל עיר וכל רשות שאני עובדת איתה, מכירה את העיר שלה קצת יותר טוב ממני, אני אחראית על מחוז ירושלים, מחוז ירושלים ומחוז - - -

אני לא יכול לבוא בטענות, אורית, לישראל גל, ראש עיריית קרית אונו, ולחלק מנציגי קרית אונו שישבו לי, סליחה על הביטוי, פה על הווריד, בתוך הווריד, וכל השליחים שלהם למיניהם, שלא התכוננו לזה או שלא צעקו. הם כמעט שנה זועקים לי. כמעט כל השנה הנוכחית הם מלינים, מלינים, מלינים. כשאת אומרת לי כנציגת הריבון, כשאני אומר ריבון, אצלי זה ריבונו של עולם, הריבון, זה אחראי, הגוף האחראי ועיני האזרחים נשואות לריבון כל הזמן ואת אומרת לי 'אנחנו עכשיו נשב' ו'אנחנו יודעים, לא יודעים מה הצרכים', בואי תקשיבי - - -

אני יודעת את הצרכים, אני לא מכירה את המבנים, באיזה מבנים אני יכולה - - -

אורית, אני אסכם. מאחר שאני מכיר את המציאות לאור הדיון שהתקיים כאן, אני לא מצפה שעכשיו תעשי הוקוס פוקוס ותבטיחי לי הבטחה שהיא לא תתקיים, לכן אני מבקש, כשאני אומר לך מה התכוונתם לעשות או מה התכניות שלכם, אני רוצה שבאמת תלכי לקראת אמירה שיהיה בה שאת לוקחת איקס ימים סבירים שאתם יושבים יחד עם הרשות המקומית, וכשאני אומר איקס ימים סבירים זאת אומרת שאתם יוצאים מפה לתכנית של ישיבות, של שבוע מקסימום, ללא הפסקה מצדי - - -

אנחנו צריכים שבועיים.

לא, שבוע.

אני אגיד למה.

לא, רגע. שבוע ללא הפסקה, אני רוצה לדעת פתרון. רבותיי, יכולתי פה לנעול בכעס את הדיון, לומר דברים בומבסטיים ואתם תצאו מרוצים, 'וואלה, היושב ראש הזה קרע אותם', ואין לכם כיתה לילדים. אני יכול לעשות את זה, זה המקצוע שלי ואני עושה את זה. אם הייתי מקיים את הדיון הזה עכשיו במרץ הקודם, תאמינו לי שהם היו מזיעים ויוצאים פה, השר שלהם היה מזיע והמנכ"לית אז, אבל היום אנחנו נמצאים ערב שבת בין השמשות, רוצים לייצר פתרון. תאמינו לי שאם הפתרון לא ימצא חן בעיניכם ולא ימצא חן בעיניי אנחנו נתכנס פה וגם ננקוט בסנקציות, גם נדע לא לאשר דברים בוועדה הזו, שמשרד החינוך צריך אותם לפתיחת שנת הלימודים. לא נאשר אותם.

ישראל, היום יש לי ישיבה במרכז עם צוות הבינוי, יחד עם המנכ"ל, רבותיי, המצוקות הן קשות בתחום הבינוי. אני לא רוצה לנחם אתכם בצרות של אחרים, רק שתבינו, אנחנו מדברים על 5,000 ילדים במגזר הבדואי שלא פוקדים את גני הילדים, אנחנו נקבל אותם בכיתה א' עם חניכה של התנועה האיסלמית, של החמאס, עם גיבנת שהחברה הישראלית תסחוב אותה על גבה ותשלם מחירים ואני זועק כבר שנים. אנחנו מדברים פה על מזרח ירושלים ועל ירושלים, כיתות של 55, היום, במצב הנוכחי, 55 תלמידים והממונה על אגף החינוך אומר לי 'יעקב, אנחנו לא עושים שיפוצים אפילו'. היום אנחנו הולכים לשבת, אני מוסיף את קרית אונו שם. אני אומר לך, אני לא אתן לכם להחליט, אני אחליט בשבילכם.

ישראל, אני אתן לך, אתה רוצה להוסיף לפני שאני מסכם? יואל, תאמר אתה לפני שאני אסכם וישראל, אתה תשלים ואני אסכם.

תראו, זה די ברור שזה הגיע למצב דרמטי, לחוץ ובמקום שזה לחוץ זה יותר קשה. יש דבר אחד שאנחנו צריכים להגיד אותו בצורה ברורה, הילדים האלה לא ילמדו יותר בקרוונים, נקודה, זה לא יהיה בשנה הבאה. אני ראיתי סיטואציות שבהם גם הדיור הממשלתי וגם משרדים יודעים ליצור הסכמים מידיים ומהירים, זמניים, כדי למצוא את המתקן שיאכלס את העובדים ואת מה שצריך שם. ההחלטה שחייבת להיות בסיכום, מבחינתי, אדוני, שוועדת החינוך של הכנסת לא מסכימה ולא מקבלת ש ב-2017 ילדים ילמדו בקרוונים, נקודה. זה קודם כל. משם צריך להימצא שבשנת הלימודים הבאה יימצא פתרון גם אם הוא זמני, אבל שיאפשר את הזזת הילדים משם.

אני רק אגיד שגם החלופה הזאת של למצוא פתרון זמני, כמו שנתבקשנו כאן, נבחנה, אנחנו צריכים להבין שלא מדובר במבנה של מטר, שניים, מדובר על 4,600 מטר רבוע שנדרש לטובת הפעילות הזו. זה לא כמו שנאמר כאן, לא סורקים את הבחינות - - -

גברתי, שאלה. עלתה לי שאלה מהדברים שלך. הבנתי אותך, מבנה זמני כרגע למרב"ד זה לא ישים, כמו שזה לא ישים להעביר אותו בפחות משנה. מבנה זמני שהוא לא קרוון לילדים האלה? טוב, זה יהיה לכם בשבוע הזה לחשוב על זה.

אני רוצה להשלים את המשפט שהתחלתי. אנחנו צריכים להבין שבסוף לא מדובר על עלויות זעומות, מדובר על עשרות רבות של מיליוני שקלים - - -

לא מעניין.

זה נכון שזה לא מעניין, בסוף - - -

בסוף זה החור של הגרוש. יצא המרצע מן השק, מסתכלים מהחור של הגרוש. זה דבר חמור.

לא, אורית - - -

אני רוצה להגיד משהו.

לא, עזוב, היא חזרה בה.

לא, היא לא חזרה בה. זה לא מעניין אותי שהיא חזרה בה, כי יצא המרצע מן השק. הרי כל הדיון הזה נמתח ונמתח בקשקושיידה ובסוף את מסתכלת מהחור של הגרוש. על זה את מסתכלת כשילדים יושבים בקרוונים, לומדים בקרוונים? ואת מסתכלת איתי על מיליונים, פתאום זה מיליונים, נכון? אז תגידי את האמת, הכול זה כסף.

לא, דבריי יצאו מהקשרם.

אל תגידי לי את זה, תעשי לי טובה. אני לא יום אחד פה.

למען המינהל התקין, אנחנו חייבים לעשות את זה בכל הוועדות וזו הייתה הכוונה, שמחר יבואו וישאלו אותנו איך עשיתם את התהליך הזה בעשרות מיליוני שקלים, אנחנו צריכים להראות שעברנו את כל התהליכים במינהל תקין על פי חוק.

מינהל תקין זה אומר שלוש שנים? מינהל תקין זה שלוש שנים?

לא, זה אומר שרק באפריל האחרון קיבלנו את האישור ממשרד רוה"מ.

בטח לאחר ש - - -

יואל, אני חייב לסכם, יש לי דיון אחר.

הערה קצת באופן כללי על משרד החינוך, אני מרגישה קצת שנעשה פה עליהום.

אין שום עליהום, את לא יודעת מה זה עליהום בוועדה. את רוצה לדעת מה זה עליהום?

מה זה עליהום? מבחן התוצאה. סליחה, אדוני, יש כאן עליהום, מבחן התוצאה זה שהם צריכים שילדים ילמדו בתנאים נאותים, זו אחריות שלהם. מה זה עליהום?

יואל, תודה, תתאפק, אל תגיב. אם את רוצה לדעת מה זה עליהום, תפני לאחראי על ההיסעים, תשאלי את תמיר בן משה והעובדה שיש אחראי על מערך ההיסעים במשרד החינוך, תגידי לו מה זה קצת עליהום בוועדה החינוך.

אוקיי. בוועדה שלנו, של מיפוי ותכנון - - -

תאמיני לי, טיפלנו בך בכפפות משי, בגלל שזו תחילת שנת הלימודים.

אנחנו עובדים בתכנון אסטרטגי, אנחנו מזהים מצוקות, אנחנו יוצאים לשטח, אנחנו באמת עובדים מאוד מאוד קשה - - -

זה לא מה שקרה בקרית אונו.

רגע, זה באמת מקרה פרטי, אבל יש פה פרטים שהם לא תלויים בנו. משרד החינוך, אין לו מגרשים חומים לתת, זה בסמכות משרד הפנים. חשוב להגיד את זה פה לרשויות.

אמרו לי בצבא, 'תגיד את זה בנימוקים לעונש'. עזבי את זה. את הריבון. את שר החינוך - - -

אבל יש פה עוד - - -

את שר החינוך, אותי לא מעניין המצוקות שלך, את צריכה לתת מענה לאזרח. דוחות מבקר המדינה מלאים בסיבות שנתנו השרים לאורך כל השנים. תודה.

אולי היא רוצה להגיע לוועדה לביקורת המדינה, אולי זה המצב.

תודה. ישראל.

טוב, קודם כל תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, באמת, תודה רבה גם על הבקיאות בחומר, זה לא דבר שהוא מובן מאליו. אני רוצה להגיד רק מילה אחת לפני שאני אגע בהצעות שלי לפתרון. כואב לי הלב לשמוע, וזה מה שמפריע לי הכי הרבה, בשם המינהל התקין שהתלמידים שלנו יישנו בחוץ.

היא לא אמרה.

זה לא מה שאמרתי.

במילה אחת אני אגיד, היא הייתה אצלי לפני שנה במשרד, לפני חצי שנה הייתי אצל החשכ"ל הכללי, כשהגעתי עם ילדה בת 12, הבת שלי, למשרד החשכ"ל הכללי והחשכ"ל הכלכלי, נחמיה קינד, כן, כן, תבדקי עם יוסי שטראוס, שהוא גם היה בישיבה, וסגן החשב הכללי הבין מיד את מה שלא הבינו החשבות והבירוקרטים במשרד החינוך וזה מה שכואב לי. חצי שעה לקח לו להבין בדיוק את המצוקה והוא אמר 'איזה הצעה שאתם רוצים'. סגן החשב נחמיה קינד, בפורום גדול, אחרי שאני הייתי שם, הבין ואמר 'מה שתחליטו מקובל עליי, תתקדמו'. זה היה באוצר וכולם יודעים את התהליכים האלה, אבל כל פעם אנחנו מחפשים עוד משהו ועוד משהו.

לעצם העניין, אדוני, קודם כל ההצעה שהצעת, לשבת תוך שבוע, שבעה ימי עבודה, בוא נעשה את זה שבועיים, כי דיבר איתי הבוס של אורית ואמר שהוא נוסע לחוץ לארץ לכמה ימים, אז הוא מבקש שבועיים.

אחרי הישיבה היום ספק אם הוא ייסע.

אנחנו מוכנים לשבועיים האלה. דבר אחד ברור, תשאיר לנו את הזכות לבוא אליך שוב, אם אנחנו לא נענים, כי המועדים לא מתאימים לנו. שנה זה אומר עוד שנתיים כניסה, זה לא עובד ככה. זה הכול.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון. הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון, גם להורים שכעסנו עליהם על זה שלא הבינו את כללי המשחק פה בוועדה, מודה לראש העיר ולסגניו ונבחרי הציבור ובעלי התפקידים, מודה לנציגי המשרדים, משרד החינוך, משרד האוצר, אבל כן הוועדה רואה בחומרה את העובדה שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לא נערכו לפתיחת שנת הלימודים תשע"ח בקרית אונו. ברגע שזה נשוא הדיון, אני לא רוצה שמחר תנפנפו בזה שרק בקרית אונו לא נערכתם.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להיכנס למשא ומתן ודיונים אינטנסיביים יחד עם הרשות המקומית, יחד עם נציגי החשבות, או של המשרד או החשבות במשרד האוצר, לעשות ולעקוף כל פרוצדורה, כל בירוקרטיה, כדי לתת מענה למציאת פתרון לתחילת שנת הלימודים הנוכחית, הקרובה. הוועדה מבקשת לקבל דיווח, גם מראש העיר, גם מנציגי משרד החינוך תוך, כפי שאמרנו, שבועיים קלנדריים, תספרו את ימי העבודה שבתוכם ותביאו. ולא, אנחנו נתכנס שוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:33.