הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 417

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ' בסיון התשע"ז (14 ביוני 2017), שעה 9:30

הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון - הכרה בצעירים עם מוגבלות כחניכי מכינות), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

מרדכי יוגב

עודד פורר

עמר בר-לב

עוזרת ראשית למשפט מנהלי, משרד הביטחון - בת חן הורביץ

רמ"ט תקציבי כ"א ואכ"א, משרד הביטחון - שי מרנץ

ראש יחידת הנח"ל ש"ש ומכינות קדם צבאיות, משרד הביטחון - חביבה סלומון

ראש עתכ"ס, משרד הביטחון - גילי בן מנחם

רמ"ד חקיקה, צה"ל - אנפה כרמלי

משק דוברות, משרד הביטחון - גיא ניסנזון

מנהלת גף תנועות נוער קהילה והגשמה, משרד החינוך - אירית ברוק

עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך - שנית פנחסי הראל

מנהל תחום שילוב בחינוך, משרד המשפטים - אמיתי שוחט

מפקחת ארצית אגף מש"ה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים - הילה רכס מליק

רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר - שאול קירשנבום

משרד המשפטים - הדס אגמון

מנהלת בתכנית לשילוב צעירים עם מוגבלות במכינות, מכינות - אפרת אהרוני

סמנכ"לית מועצת המכינות הקדם צבאיות, מכינות - תמר זעירא דביר

יו"ר פורום ציבורי למען שוויון הזדמנויות - אורה חכם

סטודנטית - טל קיציס

סטודנט - אברהם דל

מנהלת תכניות - יפעת קליין

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הילה מליחי

הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון - הכרה בצעירים עם מוגבלות כחניכי מכינות), התשע"ו-2016

בוקר טוב לכולם. אני אחליף את חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש הוועדה. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. היום 14.6.2017, כ' בסיון התשע"ז. ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת עמר בר-לב, שהוא יזם את הצעת החוק, וכמובן, את כל השותפים, שגם נמצאים כאן – גם חבר הכנסת פורר, גם חבר הכנסת מוטי יוגב. זו הצעת חוק ראויה, חשובה מאוד. אני מלווה את הנושא של מכינות בשנת השירות – אני ועמר התעסקנו בנושא שנת השירות גם בוועדת החוץ והביטחון. בכלל, בכל הנושא של מכינות קדם צבאיות ככלי ופלטפורמה לבני נוער לקחת חלק ולהיות מעורבים יותר בשירות הצבאי ולהגיע גם לתפקידי פיקוד ולתפקידים משמעותיים בצבא. לכן יש לכך תמיכה גורפת מכל חברי הכנסת בנושא הזה של מכינות קדם צבאיות. לפני שנתחיל בהצעת החוק ונדבר על איזושהי בעייתיות שיש לנו, חבר הכנסת עמר בר-לב, היוזם של ההצעה, אתה רוצה לומר דברים אדוני?

כן. ראשית, תודה רבה. תודה רבה גם על הקונצנזוס שיש סביב הצעת החוק, שהיא חשובה מאוד והיא נותנת הזדמנות לצעירים עם מוגבלויות לא רק להתנדב לשירות בצה"ל, כי אם גם להתנדב לשנת שירות, למכינה. כולנו מכירים – גם בצה"ל, גם במשרד החינוך, גם אנחנו בכנסת – בערך ובתרומה למדינת ישראל של נערים ונערות שנמצאים במכינה שנה לפני השירות ותורמים מזמנם. כשנכנסים לפרטים – איך אומרים? השטן נמצא בפרטים. ראשית, אני רוצה לציין שאני מאוד שמח שפועל, מה שקורה היום, משרד הביטחון בהחלט מכיר בחשיבות של שילובם של נערים ונערות עם מוגבלויות במכינות. בלי כל קשר להצעת החוק הזאת, כבר בשנה שעברה, כמה שאני מבין, אושרו 18 תקנים. נדמה לי שהשנה, או בשנה הקרובה, זה עולה ל-30 תקנים. כלומר, התחיל פיילוט בשנה שעברה, ואני מניח שזה היה עולה ל-30 תקנים רק אם התוצאות היו חיוביות, ואני מניח שהתוצאות הן חיוביות. זו נקודה ראשונה.

אני חושב שבהצעת החוק הזאת חשוב שנעגן ונשפר את המצב, ולא, חס וחלילה, בטעות עלולים לפגוע. רק לשם הדוגמה, אם הצעת החוק תקבע שנערים ונערות עם מוגבלויות יכולים להיות ממומנים על-ידי משרד הביטחון, משרד החינוך, במכינות קדם צבאיות, אבל זה חלק מהתקן הכללי שיש למכינות, אז במידה מסוימת פגענו במצב הקיים, כי המצב הקיים הוא שיש תקן כללי למכינות, ויש תקן נוסף לבעלי מוגבלויות, כמו שאמרתי, נדמה לי ש-18 בשנה הזאת ו-30 בשנה הבאה. לכן צריך לראות שהחקיקה הזאת מעגנת את התקן הנוסף, ולא על חשבון הקיים. היום המטרה של כולנו היא אחידה, וכולנו באותו ראש, אבל פתאום מישהו יכול לקרוא את החוק בעוד שנתיים או בעוד שלוש, ולהגיד – מסיבות חיסכון בתקציב או מסיבות אחרות – נצמצם את מספר התקנים הכולל, ולא זאת המטרה של החוק הזה. תודה.

חברי הכנסת רוצים להתייחס או לשמוע את המשרדים?

אני חושב שנשמע את המשרדים.

בסדר גמור. אני רוצה להתחיל במשרד הביטחון. מי מציג אצלכם? יש שישה רשומים. מי מתחיל – חביבה או בת חן?

אני מוכנה לפתוח וחביבה תשלים אותי.

תציגי את המצב הכללי קודם.

אירית ברוק ממשרד החינוך, את מתחילה? בבקשה אירית. מנהלת גף תנועות נוער קהילה והגשמה.

קודם כל, תודה על הדיון ועל הצעת החוק שמגיעה מוועדה בראשותה של מירב, שמלווה אותנו לאורך כל הקו של החינוך הבלתי פורמלי. אני חושבת שלא מיותר לציין את זה, וגם את התרומה של חברי הכנסת שנמצאים פה – חבר הכנסת בר-לב, חבר הכנסת יוגב, שאני מכירה. הם מלווים אותנו לאורך שנים בטיפול ובטיפוח של החינוך הבלתי פורמלי, ורואים את התוצאות בשטח. אני חושבת שחשוב להודות. לשמחתי הרבה, לפני שנתיים התחלנו במהלך של שילוב חניכים עם מוגבלויות במכינות קדם צבאיות, מהלך שנמצא כנדבך נוסף על תכנית של שילוב של חניכים עם מוגבלויות בתנועות הנוער. תכנית מצליחה מאוד. היות שהתכנית שם הצליחה, קיבלנו את האומץ להיכנס לתחום הזה של השילוב, שהוא מיוחד מאוד. התכנית מובלת על-ידי מספר גדול של משרדי ממשלה והג'וינט. חברותי יושבות לאורך השולחן, והן יודעות מבחינה מקצועית לפרטי פרטים להיכנס בצורה מיטבית. יושבים כל משרדי הממשלה – משרד הרווחה, מספר - - -

אל תדאגי, כל אחד ייתן את ההתייחסות שלו להצעת החוק. בואי נדבר על הצעת החוק.

אנחנו הולכים ביחד לתוך הסיפור הזה כשכל אחד נותן את תרומתו. מה שהתברר לנו עם הזמן – התברר לי עם הזמן – שלקחנו על עצמנו בתחום הזה משימה אתגרית מאוד שמעולם לא הייתה, של שילוב שהוא לא פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע, או חלקי, אלא שילוב שהוא 24/7, ולפעמים 24/14, זאת אומרת, לאורך שבועיים, לאורך שבוע, כשהמשולב נמצא בתוך המכינה כל הזמן. זה דבר שמעלה אתגרים גדולים וחדשים. המשרדים, כל אחד במתכונת שלו, נותן, ואנחנו מתקדמים יפה. הצעת החוק מבורכת ואנחנו מברכים עליה. יש תיקונים שצריך להכניס פה שהם תיקונים שהיועצים המשפטיים שלנו יתייחסו אליהם, אבל הם נוגעים להשלכות רוחב לא רצויות. מה שאנחנו היינו רוצים לבקש, אם זה מקובל, לקיים דיון יחד עם הוועדה הבין-משרדית הזאת, שכל אחד מחבריה בקי לפרטי פרטים בדברים, אני לא עד הסוף מכירה את הנהלים.

אין בעיה, אירית, כשאנחנו קוראים את הצעת החוק - - -

לאפשר תיקון נוסף בטרם זה בא.

קודם אני נותנת לכם להתייחס, אבל כשאנחנו נקרא את הצעת החוק, כל סעיף – אם יהיו דברים, אנחנו נעלה אותם כאן. זה בדיוק העניין. מה שאני רוצה עכשיו – לדעת לגופה של ההצעה. אם אלו דברים ספציפיים בפנים, אנחנו נעבור סעיף-סעיף ונשמע.

לגופו של עניין, אנחנו מברכים מאוד על זה.

בסדר גמור. משרד הביטחון, אתם רוצים להתייחס כרגע? חביבה?

נתייחס אחרי. ניתן ליועצים המשפטיים להתייחס להצעה.

בסדר. אז אנחנו יכולים להתחיל בהקראה ואז להתייחס לגופם של הסעיפים עצמם? אוקיי. גברתי היועצת המשפטית, בואי נתחיל בהקראת הסעיפים, ולאחר מכן נשמע הערות שלכם.

"הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – הכרה בצעירים עם מוגבלות כחניכי מכינות) –

תיקון סעיף 1

1. בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008, בסעיף 1 –

(1) אחרי ההגדרה "יוצא צבא" יבוא:

""מיועד להתנדבות בשירות ביטחון" – אזרח ישראלי או תושב ישראל, שוועדה רפואית קבעה כי הוא נמצא בלתי כשיר לשירות או בלתי כשיר ארעית לשירות לפי חוק שירות ביטחון, ורשאי להתנדב לשירות ביטחון לפי אותו חוק";

(2) בהגדרה "מכינה קדם-צבאית", במקום "וליוצאי צבא" יבוא "ליוצאי צבא ולמיועדים להתנדבות לשירות ביטחון";

תיקון סעיף 3

2. בסעיף 3 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

"(ג) לעניין סעיף זה, "חניך" – יוצא צבא, מיועד לשירות ביטחון או מיועד להתנדבות בשירות ביטחון הלומד במסגרת מכינה קדם-צבאית"".

אני אסביר איך זה משתלב. כיום חוק המכינות הקדם צבאיות מגדיר מכינה קדם צבאית: מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון וליוצאי צבא שמטרותיה כך וכך. בגלל ההגדרה הזאת של מכינה קדם צבאית, מי שמוכר כחניך במכינה הוא בהגדרות של יוצאי צבא ומיועדת לשירות ביטחון, זה לא כולל מתנדב. אני לא נכנס לפרטים, אבל זה בגדול. מה שהצעת החוק באה לתקן, היא מוסיפה הגדרה של מתנדבים, להכניס גם אותם להגדרה של מכינה קדם צבאית, כך שמכינה קדם צבאית תהיה מכינה שיש בה גם חניכים מהסוג הזה. בנוסף, בסעיף התקציב, שהוא סעיף 3 לחוק, שמדבר על כך שמשרד החינוך ומשרד הביטחון מתקצבים את המכינות הקדם צבאיות לפי מספר החניכים – יש שם הבהרה נוספת שלעניין סעיף התקציב, חניך הוא גם מתנדב. זו מהות הצעת החוק.

בסדר גמור. בבקשה, היועצים המשפטיים. מי מתחיל, משרד החינוך? בבקשה. רק להציג שם ותפקיד.

עורכת דין שנית הראל מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. קודם אני מבקשת לציין את המצב הקיים. היום, מעבר לחובה על-פי חוק, לפי נוהל פנימי שלנו ומכוח מדיניות לשלב את החניכים הללו גם במכינות, אנחנו מתקצבים גם חניכים שלא - - -

שלא נכנסים להגדרות.

נכון. שהם לא נכנסים להגדרות, זאת אומרת, שהם לא מיועדים מלכתחילה לשירות צבאי, אלא שקיבלו פטור. בדרך כלל החניכים האלה במהלך השנה במכינה עוברים הליכים שונים מול הצבא כדי שיכיר בהם כמתנדבים, הליכי מיון בדיקה. בדרך כלל אחרי תום השנה הזאת, כשצה"ל מאשר אותם להתנדבות – זאת אומרת, שזה לא בגדר כוונה, אלא ממש עברו הליך מסודר של הצבא – מעדכנים אותנו, ואנחנו מתקצבים את המכינה רטרואקטיבית עבור החניכים הללו. כל זה מעבר לחובה שלנו היום על-פי חוק. הצעת החוק הקיימת מבקשת לעגן את הנוהל הזה במידה מסוימת, אבל היא מרחיבה אותו מפני שהיום אנחנו מחכים עד שהצבא יגיד שמעבר לכוונה של החניך להתנדב, הוא מישהו שכבר עבר הליכים של בדיקה וניוד, והוא כשיר להתנדב, והוא מתכוון להתנדב. זאת אומרת, זה משהו שהוא בוודאות כמעט מוחלטת.

זה בערך כשהוא בכיתה י"ב.

לא, אחרי שהוא סיים י"ב הוא מתחיל את המכינה, ואז מתחילים ההליכים שלו מול הצבא. כשהוא מתחיל את המכינה הוא בפטור.

עוד לא יודעים אם הצבא יאשר אותו.

עוד לא יודעים. יש לו פטור. יש לו כוונה להתנדב, אבל מעבר לכוונה אין שום דבר כמעט. במהלך השנה הזאת הוא עובר הליכים שונים מול הצבא, בסופה, חלקם הגדול מקבלים את האישור הזה מהצבא, שהם מיועדים להתנדבות, שהם כשירים להתנדבות, שהם מתאימים להתנדבות, ואז אנחנו מתקצבים רטרואקטיבית עבור השנה הזו את המכינה. ההצעה אומרת תתקצבו לכתחילה כל מי שיש לו פטור רפואי ושהוא רוצה להתנדב.

ולא בטוח שהצבא - - -

בדיוק. ההערה שלנו היא שזה רחב מאוד במובן הזה שאם יש לו פטור רפואי פלוס כוונה להתנדב, זה לא מספיק. עדיין צריך שתהיה איזו היתכנות, איזושהי בדיקה ראשונית בסיסית – תיכף הצבא אולי יוכל להוסיף עליה.

זו לא היתכנות.

לגבי השלב הנוסף הזה, אנחנו חושבים שצריך להיות שלב נוסף שיהדק טיפה את המסגרת החוקית, ויגיד שזה לא עניין שקיבלת פטור ואתה רוצה להתנדב, אלא שיש איזושהי התאמה בסיסית מול הצבא, כדי שלא נגלה בסוף שהוא עבר את השנה הזאת, המדינה מימנה את זה, ואין התנדבות.

כמה באחוזים מבין חבר'ה עם מוגבלות שנמצאים במכינה מתגייסים בסוף לצבא? אתן יודעות?

אנחנו עוד לא יודעות. אפרת אהרוני, אני מנהלת התכנית לשילוב צעירים עם מוגבלות במכינות הקדם צבאיות. התקנים שעמר דיבר עליהם מגיעים לתכנית ממשרד הביטחון.

שאלת הבהרה – מטעם מי?

מטעם מועצת המכינות. מועצת המכינות הוא הארגון שמפעיל את זה. כמו שאירית ברוק אמרה, זו תכנית בשותפות רחבה מאוד.

כמה מתגייסים לצבא?

השנה יש לנו 18 חבר'ה שמסיימים ממש בימים אלה. מאחר והתכנית יצאה לדרך ממש לא מזמן, אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו עוד בתהליכים עם כולם. בערך חצי מהם קיבלו כבר אישור גיוס, אישור התנדבות ותאריך, וכל השאר הם בתוך תהליכים עם עמותות וגופים שאנחנו עובדים אתם לליווי של צעירים עם מוגבלות בצבא. כל הנושא הזה הוא מורכב.

צריך להגיד שגם החצי האלה - - -

רגע. רגע. לא מתפרצים. אם אני ארצה, אני אתן לכם זכות דיבור, אבל לא כרגע. תני לי לנהל את הוועדה הזאת בצורה כזאת שגם נבין מה קורה. התייחסות של משרד הביטחון.

אני אשלים את הדברים שאמרה שנית, ואני אפילו אחדד אותם. מבחינתנו, אנחנו רוצים להיות במצב של ודאות גבוהה מאוד כשהחבר'ה האלה נכנסים למכינה. המשמעות היא שאם אנחנו לא נדע שהם אושרו להתנדבות על-ידי צה"ל לפי חוק שירות ביטחון, אנחנו לא נוכל לתקצב אותם, כי על-פי חוק, אנחנו מתקצבים חניכים ומיועדים לשירות ביטחון. אלה אותם חבר'ה שקיבלו דחיית גיוס לטובת השירות שלהם במכינה.

הבנתי את הבעיה.

צריך לזכור שהמכינות האלה הן מכינות קדם צבאיות, הן באות להכין לשירות מיטבי בצה"ל. ברור שיש פה מטרות נלוות, של שילוב בעלי מוגבלויות, ואנחנו רואים בכך חשיבות עצומה. אבל ייתכן מצב שאם אנחנו לא נדע ברמת ודאות גבוה מצה"ל, אם לא נקבל דיווחים מצה"ל שהם אכן מתגייסים בסוף השנה, אולי יהיו חבר'ה שלא יתגייסו, המכינות יצטרכו לספוג את התקצוב הזה.

אני רק רוצה עוד שאלה אחת ואני נותנת לכם להתייחס. אמרה כאן יהודית – ובצדק – מה קורה עם חבר'ה בלי מוגבלות שנמצאים במכינה ולא מתגייסים?

מתנדבים?

מישהו שהתחיל מכינה, בלי מוגבלות.

אני אתן דוגמה. למשל, מישהו - - -

שנייה, אני לא פניתי אליך. אני רוצה לשמוע את המשרדים.

לזה יש הסדר חוקי. בתוך מסגרת החוק, מכינה יכולה להיתמך כתנאי סף אם 90% מחניכיה יתגייסו לצבא.

של כל המכינה.

זה בתקנות.

זה בתקנות של חוק המכינות. אז אני שואלת - - -

היא מקבלת את כל ה-100%?

כן. אז אותו חניך עם מוגבלות, הוא נמצא במכינה שיש בה חבר'ה - - -

ברור.

אז לא הבנתי למה הוא מוחרג.

אני אסביר. כמו שנאמר כאן, שבמצב רגיל, חניך רגיל שמקבל מכינה קדם צבאית – כל מכינה מחויבת שמעל 90% מהחניכים שלה יתגייסו לצה"ל. יש תמיד 10% עם בעיות רפואיות, כל מיני דברים, אנחנו מאפשרים, אבל זה 10%. מה שהיה לנו בשנה שעברה עם נערים עם מוגבלויות, אלה 18 חבר'ה שנכנסו למכינות קדם צבאיות. היום אנחנו יודעים להגיד – אנחנו מדברים על יוני, סוף השנה, מתוכם שמונה או תשעה מחזיקים צו והם יתגייסו. השאר לא. התהליך הזה הוא תהליך שיכול להימשך הרבה מאוד זמן. זה יכול לקחת חצי שנה ושנה, אז אין שום דרך להעביר תקציב למכינה נאמר חודש-חודשיים אחרי השחרור שלהם.

אם עברנו את שנת התקציב.

מעבר לשנת התקציב. כאן הקושי, שמכינה קדם צבאית - - -

זה חצי שנה. שנת התקציב היא קלנדרית. זאת אומרת, אם ביוני שמונה קיבלו ושמונה אחרים יקבלו בספטמבר, זה עדיין בשנת התקציב הזאת.

נכון להיום, מה שאני יודעת – ואירית תוסיף ותחדד אם אני מטעה – אם חניך נמצא במכינה – אני מדברת על חניך שלא מחזיק צו – ועד דצמבר הצבא יודע לומר לנו שהוא יגויס לצה"ל, הוא יקבל - - -

עד דצמבר, חצי שנה אחרי סוף המכינה.

אחרי תחילת המכינה אתה מתכוון.

לא, הוא מתחיל בספטמבר.

איזה דצמבר – תחילת המכינה או סוף המכינה?

איזה דצמבר?

הוא מתחיל בספטמבר - - -

את המכינה.

לא, שנייה. הוא מתחיל בספטמבר את המכינה. היה וכל התהליך הוסדר עד דצמבר, הוא יקבל רטרו מספטמבר לכל השנה. אם אחרי דצמבר התהליך עוד לא הסתיים, אבל יסתיים במאי-יוני, המכינה תקבל רטרואקטיבית עליו. מה שיש לנו היום, יש לנו 18 חניכים, שמתוכם לשמונה יש את האישור ביד. הם יקבלו מספטמבר.

אין אפשרות לקבל את האישור הזה טרם התחלת המכינה? מבחינת הצבא.

זה מה שאנחנו מבקשים. להסדיר את זה, זה מה שמבקשים, ואז זה פותר את העניין - - -

רגע, הרי לא מדובר בהרבה חבר'ה. מדובר על מספרים קטנים, היא מדברת על 18. אני שואלת שאלה – לא מדובר על הרבה, למה הצבא לא יכול להיערך מראש – וזה גם מה שאומרים חברי הכנסת – להבין שאנחנו רוצים לקדם את החבר'ה האלה, אנחנו רוצים להכניס אותם, ופשוט לתת להם אישור מוקדם עד דצמבר?

כמו שעושים פרה-רולינג. לפני שאתה ניגש לעניין, אתה אומר בוא נראה שיש לו לאן להתקדם.

בוקר טוב, סגן אלוף גילי בן מנחם, אני ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר בצה"ל. צריך להגיד שצה"ל מברך על מפעל המכינות. זה מפעל מצוין, הוא תורם רבות לשילוב של מיועדים לשילוב ביטחוני, וגם מיועדות, בשירות משמעותי יותר. אנחנו רואים את זה בנתוני השילוב בלחימה, פיקוד זוטר, וגם בקצונה. באשר לתהליך ההתנדבות – אני אסביר בקצרה איך הוא מתנהל, ולמה הוא לא כזה פשוט כמו שזה נשמע כרגע. תהליך ההתנדבות מתחיל ברגע שקיבל המיועד לשירות ביטחוני פטור משירות צבאי. אנחנו מזמנים אותו ללשכות הגיוס כאחד שעונה להגדרה של מיועד לשירות ביטחוני לפי חוק מגיל 16.5 ואילך. הוא מגיע ללשכת הגיוס, מתחיל את הליכי הגיוס לצה"ל. כאשר בתהליך הגיוס מתעורר עניין כזה או אחר – לצורך הדיון הנוכחי, זה עניין רפואי – אנחנו שולחים אותו לבדיקות רפואיות כאלה ואחרות. המועד של הבדיקות האלה נקבע על-ידי כמה גורמים. אחד, הגיל שלו. ככל שהוא יותר מבוגר, אנחנו מזמנים אותו כמה שיותר מוקדם כדי למנוע מצב שילדים מעל גיל 19 נמצאים בביתם ומחכים לגיוס. זה נמצא בתחום אחריותו של הפרט – אם הוא לא ישתף פעולה, התהליך הזה ייקח יותר זמן.

ברגע שהחלטנו שהוא לא כשיר לשירות ביטחוני – מיותר לציין שבתהליך הזה צה"ל מקמץ באפשרות לתת פטור משירות ביטחוני, כי התכנית היא לגייס כמה שיותר – באותו הרגע הוא יכול להתחיל בתהליך ההתנדבות. גם התהליך הזה מושפע משני גורמים – אחד, מאופי הבעיה שבגינה הוא קיבל פטור משירות ביטחוני. זו יכולה להיות בעיה רפואית, בעיה נפשית כזאת או אחרת. לאחר מכן, היות והוא צריך להתנדב וזה מושפע מהרצון שלו, בקצב שבו הוא מביא את האישורים הנדרשים כדי לבחון את האישור שלו לשירות כמתנדב בצה"ל. במידה והוא מתחיל תהליך התנדבות, ברגע שבו הוא מקבל פטור משירות ביטחוני, והבעיה היא בעיה יחסית לא מורכבת, והוא מספק את כל האישורים הנדרשים – כי בסוף ההחלטה לגייס מתנדב היא החלטה כבדה מאוד. אנחנו החלטנו שהוא לא מתאים לשירות ביטחוני, ואנחנו בכל זאת מגייסים אותו. זה עניין של אחריות רפואית ברוב המקרים. ברגע שהוא מתחיל תהליך – הוא משתף פעולה ומביא אישורים – התהליך הזה יכול להסתיים בתוך מספר חודשים, אפילו ארבעה חודשים.

אם הבעיה היא מורכבת יותר והוא לא משתף פעולה – לוקח את הזמן עד שהוא מביא אישור רפואי – זה יכול לקחת גם מעל לשנה. לכן אני לא יודע להגיד שעד ספטמבר אנחנו נסיים את כל האישור. אנחנו כן עושים את כל הפעולות כדי שמי שמתנדב לשירות ביטחוני ומעוניין בכך, יתגייס ביחד עם בני גילו. לכן אם הוא משתף פעולה והבעיה היא פחות מורכבת, זה יכול להסתיים עד ספטמבר. אבל אם לא, והוא לא משתף פעולה, זה ייקח יותר זמן.

אני שמח על היוזמה של חברי, חבר הכנסת עמר בר-לב, גם הצטרפתי אליה. הוא אומר דברים ברורים בדברי ההסבר, ואני חושב שצריך לקרוא אותם ולהבין אותם. אני חושב שהאגף הביטחוני-חברתי צריך להוביל אותם, וצה"ל צריך רק לברך עליהם. בחקיקה המקדימה, שהיא איננה מתקיימת, היה על כך שתקצובית, המכינות הקדם צבאיות תעלנה ב-15% בשנה. תקציבית.

עד 15%.

עד 15% לשנה. בפועל, מה שקורה עכשיו, נכון לתשובת סגנית ראש אכ"א מהבוקר, תת-אלוף מירב קירשנר, הם נכונים לעלות ב-9%. שר הביטחון הקודם העלה ל-5%. שם זה מדבר על כוח אדם. תקצובית זה אנשים. בזה אני מעיר הערה לצה"ל וחוזר למהות הדיון. אני סבור שתהליכית, כיוון שכולנו מברכים – אתה ברכת בראשית דבריך, גילי, על כך שזה מסייע לצה"ל. זה שיש מצוקת כוח אדם בשנה-שנתיים-שלוש-ארבע הקרובות – אנחנו יודעים מה יש. עדיין, תהליכית, אם יעלה באחוז בשנה – ל-10%, ל-11%, ל-12%, ויגיע גם למקבילה התקציבית, צה"ל לא ייפגע, כי אנשים בני 20 הם עדיין מה שקוראים "משוגעים". אני לא מדבר על דחיית גיוס ל-26, אני מדבר על דחיית גיוס ל-18, 19, 20, שנה-שנה וחצי, מה שעושות המכינות. הם עדיין משוגעים, והם באים עוד יותר משוגעים. עם זה גם מי שצריך להישאר בצה"ל לפיקוד, או לדברים אחרים, או מי שצריך יהיה עם מוטיבציות חיוביות יותר. זה משדרג את בוגרי המכינות, כנ"ל בוגרי הש"ש. דרך אגב, אנחנו מסכימים גם על זה. לכן תהליכית, צה"ל לא נפגע בכוח אדם. כל שנה הוא מקבל אותם.

הדיון הוא לא להגדלת מכסות לדחיית גיוס במכינות.

את זה שמתי ברקע.

זה לא הדיון. האנשים האלה מתנדבים. מבחינתנו - - -

את זה שמתי ברקע. מעבר לזה – גם על זה יש הסכמה בחדר, שאותה אוכלוסייה עם מגבלה כזו או אחרת, עם נכות כזו או אחרת – הרי אתם עשיתם דבר ענק. אני רוצה לשבח את צה"ל. היינו בקריה בבניין מול החניון של מבנה צה"ל ומשרד הביטחון. בלי לפרט, בחדר הזה יש מחלקה שלמה שאתם עושים אתה נפלאות. זה חזון גדול וכולנו חיים אותו ומסכימים אתו. גם צה"ל מרוויח, ודאי הם מרוויחים, גם חסד וגם אמת. לגופו של עניין, אני רוצה להתכנס – אני משוכנע שה-18 האלה – גם אם זה יהיה 36, גם זה יגיע ל-70 - -

את לא יודעת כמה עולה חניך כזה?

- - שני דברים אני רוצה להסביר. אחד, אי-אפשר רפואית כנראה לאבחן את יכולותיו, כי היכולות הללו – מירב, אי-אפשר, להערכתי, לאפיין את מוגבלויותיו שנה מראש. בדרך כלל נדרשים גם לוועדות רפואיות כל הזמן, ולעתים גם תוך כדי שירות משהו קורה, סביבת העבודה איננה מותאמת למגבלה או לצורך. יש פה צורך במעקב רפואי לעתים יותר רציף. לכן אין טעם להגיד ספטמבר או דצמבר, באוגוסט יוכלו לדעת למה אפשר לשבץ אותו, לעתים קודם. זה תלוי במגבלה, תלוי בבעיה הרפואית. לכן זה לא נכון. הכן נכון הוא לראות בהם לא בתוך הנטו, לראות בהם טרה. זה שם המשחק – לראות בהם טרה, תוספת כוח אדם 18, בעוד שנה 30, אינשאללה. זה נכון להם, זה נכון לרווח המסוים שצה"ל ייקח, או לכך שצה"ל מחזק את פניו בחברה. זה גם חשוב.

אפשר לדעת כמה עולה חניך?

זה מגביר מוטיבציות. לכן הסיפור הזה במספרים קטנים – כמו ששאל פה חברי עודד עכשיו בשליפה, כמה זה עולה לנו? ולראות בזה נטו של הטרה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוגב, אני רוצה להתקדם.

בלי קשר למספר שצה"ל יגייס.

הבנתי. הבנתי.

וחברי, עמר בר-לב בדברי ההסבר בדיוק אמר את זה.

מועצת המכינות, מה אתן רוצות להעיר?

היעדים של התכנית – נכון שהשנה יש לנו 18 חבר'ה, בשנה הבאה הולכים להיות - - -

מה היה בשנה שעברה?

לא הייתה תכנית.

לפני ה-18?

לא הייתה תכנית.

פעם ראשונה?

המכינות שילבו עד היום - - -

- - -

הבנתי. הבנתי. פעם ראשונה שיש תכנית כזו.

מובנית.

בסדר גמור. רצינו להבהיר את זה לטובת הפרוטוקול, לפני כן לא היה. אותם 18 חבר'ה, מה רצית להגיד עליהם?

אני רק אסיים את דברי, שיעדי התכנית מגיעים ל-70 חבר'ה בתום חמש שנים, וזה מספר שנשאר בהתמדה. הרעיון הוא שבטווח הארוך, בכל שנה יהיו 70 חבר'ה עם מוגבלויות שמשולבים - - -

לחמש שנים.

לטווח הארוך, לחמש שנים. עד חמש שנים להגיע למספר הזה, אבל אחר-כך בכל שנה יהיו 70.

מי מממן את ה-18 האלה היום?

בשנת המכינה?

אנחנו צריכים לדעת כמה זה מממן.

אותו חניך שהולך למכינה, הוא כמו חניך, הוא משלם את דמי ההשתתפות שלו, ואתם משלמים עליו את מה שהמדינה משלמת עליו, שזה 27,000 שקל היום, מה שעולה חניך. 27,000 שקל עולה חניך - - -

לא, מירב, שנייה.

26,500, סליחה, עיגלתי למעלה. 26,500 עולה חניך.

חניך מקבל במכינה בחודש סדר גודל של 2,500 שקלים, לשנה 25,000 שקל. מתנדב שמגיע למכינה, צריך להשקיע בו הרבה יותר.

אני שואל כמה אתם מתקצבים. נניח שהחניך הזה יתגייס.

רגיל.

כמה אתם מתקצבים את החניך הזה?

רגיל.

רגיל, עודד. 26,500.

25,000 שקל? כל מה שאנחנו מדברים פה בסוף - - -

רגע, שנייה. זה התעריף, אבל מה שנעשה כאן בתהליך המדהים של ועדת ההיגוי והחברים שנמצאים כאן – הרווחה, הג'וינט וכולם – הוסיפו תקציב נוסף - - -

כמה נוסף?

אני מדבר על הבעיה של משרד הביטחון.

רגע, עודד. כמה נוסף ל-26,500, שזה בסיס של חניך?

זה הרבה מאוד.

כמה הוספתם?

יפעת קליין, מהג'וינט, מאשלים. התקציב של התכנית בנוי כך שההשתתפות של החניכים במכינה היא זהה מבחינת משרד החינוך ומשרד הביטחון להשתתפות של כל חניך.

עודד, זו השאלה שלך. זו התוספת לכמה עולה חניך בלי מוגבלות.

התוספת היא ההנגשות וההתאמות שנדרשות לאותו חניך. יש סל גדול של התאמות והנגשות שבמסגרת הפיילוט אנחנו עכשיו בונים אותו. אנחנו התחלנו עם איזשהו סל, אנחנו בודקים אותו, אולי עוד נשנה אותו במהלך תקופת הפיילוט. ההתאמות וההנגשות האלה ממומנות על-ידי משרד הרווחה, שהילה מייצגת אותו כאן, ועל-ידי משרד הבריאות.

לא קיבלתי תשובה כמה זה עולה.

מבחינת המדינה זה אותו סכום. צעיר או צעירה עם מגבלות או ללא מגבלות – אותו סכום.

אותו דבר. מבחינת משרד הביטחון ומשרד החינוך. רווחה ובריאות נותנים אקסטרה לאותו חניך.

זה גם מדינה, לא רק.

ג'וינט זה לא - - -

אבל זה מה שהם התחילו, עמר, רציתי שתקשיבו. יש לנו את הבייסיק, 26,500 – זה חינוך וביטחון, חצי-חצי, כמו חניך במכינה. בנוסף, הוא גם משלם למכינה תשלום קבוע.

כמו כל אחד.

בנוסף, משרד הרווחה והבריאות שם כסף על כל חניך – כמה בערך? אני הבנתי שצריך לשנות כי זו שנה ראשונה.

קודם כל זו שנה ראשונה, זה פיילוט, ואנחנו בונים. אין לי תשובה אחידה כמה אנחנו נותנים על כל נער ונערה.

יש לי שאלה עקרונית.

אנחנו מנסים לבנות משהו אישי מותאם.

חליפה אישית לכל חניך.

שמי הילה רכס מליק, ואני מפקחת ארצית במשרד הרווחה, באגף למוגבלות שכלית התפתחותית בשירות קהילות. אנחנו מנסים לבנות חליפה אישית. יש לנו נערה במכינה קדם צבאית שאנחנו נותנים עליה לחודש תוספת של כ-1,000 ומשהו שקלים. יש נער או נערה שאנחנו תומכים רק - - -

תלוי איזו מוגבלות וכמה צרכים יש לה.

הבחורה הספציפית הזו עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ולכן אנחנו צריכים לתת תמיכות רחבות. אנחנו לוקחים על זה אחריות מלאה.

סליחה, חברי הכנסת, אני רוצה להבין - - -

אני גם רוצה להבין, ואני גם רוצה לשאול שאלה, אני לא מצליח לשאול שאלה פה.

אני נותנת לך. אני רק אומרת שאתם שמים את הכסף בלי קשר אם בסוף הוא יתגייס לצבא או לא.

נכון.

אז זה מה שאתם צריכים לעשות כמוהם. הם שמים בכל מחיר. את לא הולכת לבקש מאותה צעירה את הכסף ששילמת. זה כל העניין.

אני רוצה להגיד משהו. לגבי התאריך, שמבקשים שבספטמבר כבר ידעו שהנער או הנערה עם המוגבלות יכולים להתנדב. אצל נער ונערה ללא מוגבלות תהליך הגיוס וההכנה מתחילים בגיל 16.5. אבל אצל נער ונערה עם מוגבלות, יכול להיות שפתאום כל הרצון להתנדב יגיע דווקא בסוף י"ב. לפעמים זה גם בתי ספר לחינוך מיוחד, ואז זה גיל 21. רק אז מגיעה הבשלות לחשוב בכלל על התנדבות. לספטמבר הבא היא עדיין לא תהיה מוכרת כמתנדבת, אותה נערה, או אותו נער. אנחנו מבקשים שזה לא יפיל את ההשתתפות שלהם בתכנית, שנחשוב על משהו לחלץ את זה. כי חבל לא לתת הזדמנות.

חבר הכנסת פורר, אתה מבין למה רציתי – כי מבחינתנו, מה שקורה כאן, זה שמשרד הרווחה והבריאות אומרים לאותו חניך עם מוגבלות אנחנו משקיעים בך כדי שתגיע לצבא. יכול להיות שבסוף הצבא יחליט לא לגייס, אבל הם לא ילכו לאותה צעירה ויגידו לה תחזירי את הכסף כי לא התגייסת לצבא.

חשוב לי לציין שאנחנו מאמינים שהם ילכו לצבא ויתגייסו.

כולם מאמינים.

אני מבקשת להוסיף מרכיב הוצאה נוסף. תמר זעירא, סמנכ"לית מועצת המכינות הקדם צבאיות, מייצגת היום את מועצת המכינות. מרכיב הוצאה נוסף משמעותי מאוד הוא מרכיב ההוצאה של המכינות. חניך או חניכה כאלה דורשים ליווי והשקעה ברמת כוח אדם, ברמת צוות. יש לנו חניכים שלפני כל שיעור איש צוות עובר אתם ומסביר להם מה הולך להיות בשיעור, ואחרי כל שיעור לוודא שהם הבינו. יש לנו הנגשה של שמע, של בעיות קשב. זה דורש השקעה משוגעת מהמכינות. הם עושים את זה היום. זאת אומרת, הם לא מקבלים תקצוב יתר ממשרד הביטחון, הם מקבלים בקושי את אותו תקצוב, וגם זה, רטרואקטיבית בגלל שרוב התהליכים לא מסתיימים עד דצמבר, אז הם נפגעים ולא מקבלים רטרואקטיבית. מה גם, עצם זה שהם מקבלים היום כתקנים נוספים, זה לא מעוגן. קודם כל – נכנסתי לדיון בסערה – אני מברכת מאוד את חבר הכנסת בר-לב, את חברי הכנסת הנוספים שיושבים כאן, על ההצעה, את הפורום המכובד שדואג לדבר הזה. זה פרויקט מתאים שזוכה לרוח גבית מכל הגורמים המעורבים, כולל מהמכינות, שנותנות היום הרבה מעבר בהתנדבות ועל חשבונן.

מה שאנחנו מבקשים, כאשר מתקנים את התיקון, להוסיף את זה בנוסף. מה שקורה, בגלל שתקן כזה הוא הרבה יותר יקר – תבינו, למכינות היום אין בעיה לאייש את התקנים שלהן. הבחירה לקחת צעיר עם מוגבלות היום אומרת בחירה של סיכון – גם לא לקבל כסף בכלל, גם כשמקבלים אותו, לקבל אותו באופן חלקי, וגם להשקיע לפעמים פי 2 או פי 3 מחניך רגיל. ועדיין הן עושות את זה – 18 השנה, 30 בשנה הבאה – עם כל הסיכונים.

הנקודה ברורה. הצגת כמו שצריך. חבר הכנסת פורר.

נעשה הפרדה בין המהות לטכניקה.

לפרוצדורה.

הבעיה – לפחות לפי מה שאני מבין אותה – היא פרוצדורלית. היא פרוצדורלית מהסיבה הפשוטה שיש בה גם היגיון. משרד הביטחון אומר אני מתקצב בשמחה, אבל אני מתקצב את מי שקשור למשרד הביטחון. אני לא יכול לתקצב מישהו – יש בעיות רווחה, יש בעיות אחרות. אני רוצה שאנשים יקבלו תעודת בגרות. במקומות שלא מקבלים תעודת בגרות, אני רוצה להכשיר אותם לבגרות. צה"ל עושה פרויקטים של בגרות במקרים מסוימים, אבל למי הוא עושה אותם? למי שנמצא בתוך מסגרת הצה"לית. הוא אומר: אני רוצה לתקצב, אבל יכול לתקצב את מי שבסופו של דבר נכנס לתוך הצבא. אני לא מתקצב את מי שנכנס לתוך הצבא.

מצד שני, הוא מתקצב מישהו שמתחיל שנה ראשונה ונושר. הוא מתקצב גם אותו. אני עוזרת לך בעניין הזה.

אבל, משרד הרווחה, שתפקידו הוא שונה מתפקיד משרד הבריאות, הם אומרים: אנחנו מתקצבים את זה כמו שזה, כי בעצם המכינה יש משמעות. גם אם הוא לא יתגייס בסוף, למכינה עצמה יש משמעות לאותו חניך. צריך להבין, קל לפתור את זה, כי הסכום פה הוא מגוחך במונחי תקציב המדינה. אנחנו מדברים על חצי מיליון שקל.

תעשה כפול 70.

חצי מיליון שקל על 20 חניכים. בסוף, כשיהיו בתוך חמש שנים 70 חניכים – אז על מה אנחנו מדברים, על מיליון וחצי שקל? על שני מיליון שקל?

חצי-חצי.

חצי מהם כבר יתגייסו, אז נשאר פה פער של מיליון שקל שצריך להחליט איפה שמים אותו. אני חושב, כדי לפתור את זה, שזה יהיה דרך משרד החינוך, או שזה יהיה – כי פה מתקצבים 100%. כל חניך צריך לקבל את התקציב שלו בעניין הזה, לא יכול להיות מעבר. כמו שאמר חבר הכנסת יוגב, מדובר על אקסטרה, זה לא צריך להיספר כחלק מה-100% של המכינה, זה ה-110%, 105%. צריך לקבוע שמשרד הרווחה, או הבריאות, או החינוך, מתקצב במידה והחניך לא התגייס.

הם עושים את זה בכל מקרה.

לא, אני מדבר על ה-25,000 האלה. מי שלא יתגייס יתוקצב על-ידי המשרדים האזרחיים, ומי שיתגייס יתוקצב על-ידי תקציב משרד הביטחון. איך הם יסגרו את זה ביניהם בתקציב המדינה – יושב פה נציג של האוצר. אני חושב שלסגור מיליון שקל בין תקציב משרד הביטחון לתקציב משרד החינוך – לא, יודע, בין ה-60 מיליארד פה, ל-60 מיליארד פה.

הנקודה ברורה וחשובה. חבר הכנסת בר-לב.

ראשית, הדבר הכי חשוב שחסר בהצעה המקורית הוא סעיף שאומר שמדובר בתקנים ייעודיים לצעירים האלה.

כמו בשירות לאומי.

אפשר להגיד שהיעד הוא 70 תקנים בתוך חמש שנים, אפשר להגיד שהמכינות ומשרד הביטחון יסכמו ביניהם, אבל זה הדבר שהכי חשוב להוסיף. אני חושב שההערה ששמענו מהמכינות, בסך הכול, מבחינת המכינות ביום-יום, ההשקעה היא מעל ומעבר לכל חניך כזה, לאו דווקא משמעויות כספיות. חלקן גם משמעויות כספיות – אם צריך לפני שיעור ואחרי שיעור עיסוק נוסף. ולכן אני חושב שאת בעיות התזרים של המכינות צריך לפתור בצורה מוחלטת, או לפחות בצורה חלקית. אנחנו יודעים מהפיילוט עד עכשיו ש-50% מתגייסים. אני חושב ואני מעריך שעד סוף שנת התקציב הזאת, מתוך השמונה או התשעה האחרים, חלקם יתגייסו. אנחנו יודעים שבלי קשר לנושא הזה, מקובל על כל המשרדים שגם אם 10% לא מתגייסים בכלל - - -

משלמים את הכול, את ה-100%.

יפה. לכן אני חושב שבנושא התקציב – אני מסכים שלא צריך לפרוץ את זה לחלוטין. זה צריך להיות סעיף שמדבר על תקנים, וסעיף שאומר ש-75% מזה יתוקצב בכל מקרה. לגבי ה-25% הנותרים, אם לא יתגייסו, וזה חורג מה-90%, אז יתחילו להתחשבן אתם.

דרך אגב, זה הרבה יותר. 90% הוא מממן, 10% בכל מקרה.

אני חושב שהפתרון הוא הרבה יותר פשוט.

מה שעודד אמר, אני בעד, כי הוא לוקח את הכול.

הוא הוסיף נקודה מעניינת.

אני לא רוצה שבסוף המכינות הן אלה שיישארו לחכות לאסוף את התקציב מהמשרד הזה או מהמשרד הזה. אני לא מכיר את כל חוק המכינות ואיך זה הולך, אבל אני חושב שבעניין הזה התקצוב צריך להיות 100% לעניינים תזרימיים מאחד מהמשרדים, שבסוף, בהתאם למתגייסים, יועבר לאותו משרד. יתגייסו עשרה – נאמר כך, אם משרד החינוך יקבל חצי מיליון שקל שמגיעים לו ממשרד הביטחון באיחור של חצי שנה, כנראה שהעובדים במשרד החינוך יקבלו משכורת. אני לא חושב שיעצרו משכורות.

גם הפוך.

בסדר, אין בעיה, לשני הכיוונים. כל מה שאני אומר, בסוף, רוב התקציב ישולם בכל מקרה על-ידי משרד הרווחה, בריאות או החינוך. מרגע שיודעים שהתגייס חניך או קיבל את האישור, מועבר התקציב ממשרד הביטחון לאותו משרד, בכלל לא למכינה. זו דעתי.

אבל מראש משרד הביטחון ומשרד החינוך צריכים – זה לא נכון להפיל את 25,000 כפול 20 על המשרדים האלה.

לא, לא יהיה להם תמריץ - - -

להיפך, יהיה תמריץ לגייס אותם.

לא, לגייס אותם למכינה. כי הם לא ידעו מראש אם הם יקבלו תקציב או לא. במצב כזה, המכינות יהיו מוכנות פחות לקבל חניכים מהסוג - - -

להיפך, מה שאני אומר שהמכינה תקבל את התקציב בכל מקרה. זה מה שאני אומר. ואחר-כך שהמשרדים יתחשבנו ביניהם. או מפה או מפה, לא אכפת לי מאיפה זה.

עודד, אני אומר בוא נקבע שלפחות 75% מראש יקבלו ממשרד הביטחון וממשרד החינוך, כי אנחנו יודעים כבר היום בפיילוט ש-50%, ובטח יותר, יתגייסו. והיתרה ממשרד הבריאות וממשרד הרווחה. ואם יתגייסו כל ה-100%, או 90% - - -

90% צריך בחוק המכינות. זה מה שצריך. למה הם צריכים להיות על 100% כשזה 90% גיוס?

אפשר לעשות משהו אחר. אפשר לקבוע פה את ה-75% כהקלה לעומת 90% במקומות אחרים. יש בזה היגיון.

אם אנחנו קובעים תקנים, במקרה הזה, 75%.

מכינה רגילה זה 90%, פה זה 75%.

חייבים לומר שאני הייתי מעורבת מעל הראש בחוק של השירות הלאומי בוועדת העבודה והרווחה. שם קבענו בחוק תקנים לצעירים עם מוגבלות ולנוער בסיכון. דרך אגב, באופן כללי, זה צריך להיות גם בחוק המכינות, לדעתי.

זה גם יפתור לנו שאלה של שוויון.

לדעתי, עמר, אנחנו לא נוכל בחוק הזה לקבוע את התקנים, אבל אנחנו כן צריכים לעשות מה שעשינו בחוק שירות לאומי אזרחי, שעכשיו סיימנו אותו ברווחה אחרי דיונים של שנה.

לא לקבוע את המספר, אבל לקבוע שאלו תקנים מיוחדים ייעודיים של משרד החינוך והמכינות. משרד הביטחון והמכינות יקבעו כל שנה.

בדיוק. בדיוק. זה מה שאני אומרת. זה מה שעשינו בחוק השירות הלאומי האזרחי, זה העניין. אני רוצה לחדד משהו. משרד המשפטים, בבקשה.

הדס אגמון ממשרד המשפטים. הערה מכיוון שטרם נידון. עד היום החוק דיבר רק על זכאים למכינות, רק מי שהוא אוכלוסיית המתגייסים, להבדיל מאוכלוסיית המתנדבים. כאשר עכשיו אנחנו קובעים בחוק זכות לתקצוב למכינות למי שהוא מתנדב, צריך לשים לב שיש עוד אוכלוסיות - - -

מתנדב עם מוגבלות.

זאת הצעת החוק.

אני מבינה לאן את חותרת, לכן חשוב מאוד להוסיף את המילים עם מוגבלות.

זו בדיוק ההערה. כאשר אנחנו מתחילים להסתכל על אוכלוסיית המתנדבים, צריך לזכור שיש עוד אוכלוסייה עיקרית שמתנדבת – ערבים שלא נקראים לשירות ביטחון, אבל יכולים להתנדב. אני מבינה שהצעת החוק נועדה לעגן מצב קיים שנולד מחוץ למסגרת החוקית, אבל כשאנחנו מעלים את זה לדרגה של חקיקה, צריך לשים לב.

צריך לעשות חידוד.

אני מניחה שלא הייתה כוונה למציעים לפתוח את הדלת, אבל רק לאנשים עם מוגבלות.

לא, לא, לא. אני אסביר את כוונת המציעים.

אותו מתנדב, מרגע שהוא נכנס למכינה, הוא לא מקבל תקציב בסוף?

אני אגיד מה כוונת המציעים, בתור המציעים.

היום אין דבר כזה. אני אסיים את - - -

ברור מה שאת אומרת.

אנחנו נצטרך לתת לזה מענה.

החידוד צריך להיות מכיוון אחר. מחויב בשירות ביטחון שקיבל פטור בגלל סיבות בריאותיות. אני בעד התנדבות של נוצרים, ערבים, וגם של נשים דרוזיות. אבל הן לא מחויבות להתגייס.

והחבר'ה עם המוגבלות?

לכן אני אומר, שהוא או היא קיבלו את הפטור בגלל סיבות בריאותיות.

לא בגלל. זה ההבדל המהותי הזה הוא אמור להתגייס, ואותה צעירה דרוזית לא אמורה בבסיס שלה בכלל להתגייס.

נכון. נכון. מי שלא אמור, לא אמור.

אותו צעיר מוסלמי לא אמור בכלל להתגייס.

אני לא בטוחה שזה עונה לנו על הקושי.

צעיר מוסלמי לא מקבל פטור משירות ביטחון, זה ההבדל שעמר מתכוון אליו.

כי החוק החליט שהוא לא נקרא. אני שואלת אם יש קושי לתקן את הנוסח.

אני לא הייתי נכנס לזה. אני לא חושב שצריך להיכנס לזה.

הכוונה היא לצעיר עם מוגבלויות שקיבל פטור בגלל המוגבלות שלו, לא בגלל שיש לו פטור מסיבות אחרות. בגלל המוגבלות הרפואית – פיזית או נפשית.

אבל הבסיס הוא שהוא היה אמור להתגייס, בניגוד לאותה צעירה דרוזית, או אותו צעיר מוסלמי. הוא היה אמור להתגייס. אם לא הייתה לו את המוגבלות, הוא היה מתגייס. אותו צעיר מוסלמי לא אמור.

הוא מופלה לרעה בגלל המוגבלות.

בדיוק.

הוא מופלה לרעה בגלל המוגבלות.

אני מבינה, אבל אני אחדד. התוצאה היא – שהות שנה במכינה בתקצוב המדינה היא בכל זאת הטבה. נכון, התכלית היא הכנה לצבא, אבל החניך יוצא נשכר משנת המכינה הזו.

אבל זה נכון לגבי כל חניך.

כן אבל זו מכינה קדם צבאית. היא מיועדת - - -

אבל זה נכון לגבי כל חניך.

שוב, לכן אני מדברת על אנשים שבכוונתם להתנדב. אני חושבת שזה דבר שאנחנו נצטרך לתת עליו את הדעת. ממילא נדרשת פה עוד הרבה עבודה.

לא הרבה עבודה, קצת עבודה.

אולי קצת, אבל נדרשת פה. אני חושבת שזה פתיר, אני לא חושבת שיש מניעה - - -

אני רק רוצה - - -

ברמת התוצאה, אם יש בחורה דרוזית, שלמרות שהיא לא נקראה, היא החליטה להתנדב לשירות בצבא והיא מעוניינת לעשות גם מכינה קדם צבאית לפני כן, מה הסיבה שהיא לא תיכנס לחוק מרגע שפתחנו את הדלת?

כי החוק לא עוסק בנושא הזה.

אבל אנחנו עושים פה שינוי ומרחיבים.

אני חושב שאתם פורצים פה את - - -

אבל אנחנו עושים שינוי כפי שאנחנו מתכוונים לעשות, לא כפי שאנחנו לא מתכוונים לעשות.

בשם השוויון אנחנו יכולים להגיד למחוזות שאנחנו לא אמורים להגיע אליהם. אני חושב שיכול המחוקק להגיד: יש אינטרס של מדינת ישראל לשלב אנשים עם מוגבלות. אין שום פגיעה בשוויון. אם אנחנו נתחיל לפרוץ את זה – אין שוויון מוחלט. אין דבר כזה. בדיוק כמו שמוסלמי לא מתגייס לצבא, הוא לא צריך אפילו פטור. אז אתם רוצים לשנות את החוק? אני בעד, בואו נכריח את כל המוסלמים להתגייס.

אנחנו מדברים על אותם מוסלמים או נוצרים שהחליטו - - -

הנקודה היא ברורה.

אבל הם לא בעלי מוגבלויות.

זה נושא אחר, הם גם מקבלים תנאים אחרים במהלך הגיוס שלהם. גם גיוס של מתנדב כזה זוכה לליווי שונה מטעם מערכת הביטחון. ואני בטוח – בלי להכיר את הנתונים – שמכוח אדם יכולים להגיד לנו שכשמתנדב עכשיו מתנדב המגזר הנוצרי או המוסלמי, יש לו תהליכים כאלה או אחרים שהם קצת שונים מאלו כשאני התגייסתי לצבא בגיוס רגיל. זה בסדר. אי-אפשר לעשות את זה עיוור לחלוטין. אומרים אנחנו רוצים לשלב בעלי מוגבלויות, אני לא רואה פה פגיעה בשוויון.

אני מעלה - - - משפטית, אני לא - - -

הנקודה ברורה. הנקודה ברורה. יש עוד הערות?

אני רוצה להוסיף משהו. זו משאלה שנאמרה כאן, אבל אני רוצה להדגיש אותה. אני לא הייתי רוצה שעל חשבון התקציב של המתנדבים הרגילים ייכנסו מוגבלים. אני בעד מוגבלים. אני מציעה שבהצעת החוק זה יהיה ברור שכל המתנדבים האלה שנכנסים מטעמים מוגבלים, הם כתוספת למה שהמדינה, ושהמדינה תוסיף את ה-15% בלי קשר למוגבלות.

הנקודה ברורה. אנחנו עדיין לא הצלחנו לפתור אלה שבתוך התקציב.

לא כולל את המוגבלים. תקציב נפרד. תקציב נוסף.

הנקודה ברורה. נשמע עוד התייחסות של הצבא כאן, למרות שזה אפילו לא הצבא. בסופו של דבר, בסוף החלטתם שאתם לא מגייסים, אוקיי, זו החלטה שלכם. אבל בסוף הבעיה היא בכלל עם משרד הביטחון. בת חן, הבעיה היא בעיקר אתכם, בואי נשים את הדברים על השולחן. כי הרווחה והבריאות אומרים אנחנו נמשיך לעזור לאותם צעירים. הג'וינט, אשלים, שגם ככה מעורב תמיד בכל מה שקשור לפילנתרופיה, אומר אנחנו נמשיך ללוות את החבר'ה האלה. מועצת המכינות באה מהשטח ואומרת המדריך מלווה, והוא לא עושה חשבון אם הוא קיבל צו או לא קיבל, כי עצם העובדה שהוא במכינה. היחידים שעושים פה התחשבנות - - -

זה תפקידים. זה לא שהם עושים התחשבנות. אפשר להגיד למשרד הביטחון אתם היחידים שעושים את ההתחשבנות על זה שאנשים לא סיימו בגרות, תנו תקציב.

אבל על מה אנחנו מדברים? על איזה סכום אנחנו מדברים, פורר?

זה לא משנה. יש פה גם אלמנט על מה אחראי כל משרד ומה עושה כל משרד. זה נכון, אפשר להכניס את כל – כשהייתי במשרד הקליטה, רציתי מאוד לטפל באוכלוסיות אחרות, אבל לא יכולתי, אפילו שיש תקציב.

לא, אבל זו אוכלוסייה שמיועדת לצבא. הרי מכינה רגילה מדברת אתך על 90% גיוס.

אבל את חייבת לקשור את זה.

חבר'ה עם מוגבלות – הם מדברים על כמעט 70% גיוס. מה אנחנו מדברים פה?

אני מסכים עם זה שאפשר לדבר על 75%, אבל חייבים לקשור את זה. משרד הביטחון לא יכול לנתק את זה מהגיוס. הוא לא יכול לנתק את זה.

בסדר גמור. בסדר.

הוא יכול להתעלות על עצמו. אתה יודע מה, כמו שכולם מתעלים על עצמם מסביב לשולחן. על מה אנחנו מדברים כאן?

הוא יכול לתת את זה לאחוזים - - -

75% הוא מתעלה.

אני אומר, הבעיה היא לא הסכום. הבעיה היא לא הסכום. כן צריך לקשור את זה לגיוס.

ברור. ברור שזה קשור לגיוס.

אי-אפשר היה להציג את זה יותר טוב ממה שהציג חבר הכנסת פורר. כלומר, כל משרד בסוף אחראי על התחומים שלו, ואנחנו אחראיים לראות שהחבר'ה האלה אכן מתגייסים לצה"ל.

ואם הוא לא התגייס בסוף?

ואם הוא לא התגייס בסוף, יש לי - - -

ואם מתוך ה-18 ארבעה לא התגייסו? מה קרה?

אני צריכה לחזור למשרד שלי ולשאול.

אבל מה קרה? 100,000 שקל?

אני מציע שתחזרי למשרד עם ההצעה של חבר הכנסת בר-לב, שאומרת מתוך ה-18 - - -

זו בדיחה. אתה משקיע מיליוני שקלים בחבר'ה שעוזבים את הצבא אחרי חצי שנה, אז אתה עושה להם התחשבנות ואומר תחזירו?

אני מציע שתחזרו למשרד עם הצעה כזו: כשם שאתם תומכים 100% במכינה שהיה בה רק 90% גיוס כשמדובר על המכינות הרגילות, אתם תתמכו 100% במכינות שהיו בהן 75% כשמדובר על אנשים עם מוגבלות.

אבל זאת לא הנקודה.

בעיני זאת לא הנקודה. מה רצית להעיר, חביבה, בעניין של 75%?

אני מדברת על זה שהסוגיה שעלתה כאן בשינוי, שחבר'ה שיגיעו למכינה יחזיקו את הצו. אני אומרת משהו אחר.

לא, זה לא יתאפשר.

הנציג של הצבא אומר שזה בלתי אפשרי.

רגע, אני אומר מה אני מציעה, והצבא יתייחס. נראה לי הרבה יותר פשוט. אנחנו יודעים חצי שנה ושנה לפני – ונעשתה כאן עבודה מדהימה – הם יודעים מראש להצביע על אותם - - -

אבל אין לו צו.

רגע. מה שנאמר כאן על-ידי נציג הצבא: הם יכולים לבוא בכל נקודת זמן, בגיל 19, 20, זה תהליך. אני אומרת הפוך, אנחנו יודעים לומר לצבא – וניסיתי לפני שנה לעשות את זה – יש לנו כאן את החבר'ה האלה. החבר'ה האלה רוצים, ואת התהליך הזה הם יכולים לעשות כבר בכיתה י"א. יש היום 18 חבר'ה - - -

לא, הבעיה היא שהם לא מתחילים את התהליך בזמן.

לא כולם מתחילים.

כן, נציגת הג'וינט אמרה שלפעמים גם ב-20 ו-21.

בואי נשמע את המכינות.

אני רוצה להגיב לשאלת הגיוס של משרד הביטחון. נכון שיש את השלושה או הארבעה שאולי בסוף הדרך לא יתגייסו, וצריך לחשוב. במציאות, אם אנחנו לא מתקצבים מראש בתקנים חורגים, אנחנו נפסיד את כל ה-60% או 70% שכן מתגייסים. מנקודת מבט של משרד הביטחון, כרגע מדובר בפרויקט שמעודד גיוס של צעירים עם מוגבלות. אם הפרויקט הזה יגרור סיכון כלכלי וארגוני בלתי אפשרי עבור המכינות, הוא יקרוס. הוא לא ישרוד לאורך זמן, ואנחנו נפסיד את החבר'ה האלה. אנחנו נפסיד את החבר'ה האלה.

מירב, אני לא מבין את הבעיה. אני חושב שזה פשוט מאוד. גם למכינות יש אינטרס שהאנשים יגיעו לצבא. יש להם גם אינטרס שיהיה אחוז הצלחה גבוה.

זה האינטרס של כל השולחן פה.

יפה. יש אינטרס של אחוז הצלחה גבוה, אז בואו נגדיר מה זה אחוז הצלחה גבוה. אם בנוער רגיל אחוז הצלחה גבוה הוגדר 90%, ולא מתחילים להתחשבן – ואני מבין שזה לוקח זמן. רובם לא יגיעו ליום הראשון במכינה עם תאריך גיוס מהצבא, זו אחריות של המכינות. אם הן לא יעמדו באחריות הזאת, אז יתגייסו רק 50%. 25% שלא יתגייסו – הם יצטרכו לממן אותם. אם יתגייסו 80%, או 90%, או 75%, אז זה מימון מלא. ולכן לא להתנות את זה רטרואקטיבית – להגיד יש מימון מלא ל-75% מהתקנים שאושרו.

אבל התהליך הבירוקרטי יעלה יותר.

סליחה, מימון מלא ל-100% של התקנים שאושרו – 25% ישולמו לא בספטמבר, כי אם בספטמבר בשנה אחרי זה.

אתה אומר שאותה מכינה מתחייבת – כמו 90% חבר'ה בלי מוגבלות – 75% חבר'ה עם מוגבלות.

אבל זה לא - - -

שנייה. מה קורה עם אותו חניך שרצה מאוד להתגייס לצבא והלך למכינה, ולא התגייס – אז הם יממנו, הפילנתרופיה?

יפה. רגע, שנייה, אני אענה לך.

הוא ב-25%.

אם זה ב-25% שלא התגייס, הצבא מימון ומשרד הביטחון, כמו שהוא מממן את ה-10% מהרגילים. אם זה פחות מה-75%, אז המכינה או הפילנתרופיה תממן את אותו אחד שהוא פחות מ-75%.

זו המהות.

אפשר להתייחס? היום זה לא עובד ככה. השיטה היום עובדת כך שכל חניך במכינה שווה כ-25,500. המכינה נשפטת על התוצאות שלה כשהיא מחדשת - - -

אם התגייסו 85% מהמכינה?

רגע. זה לא לעניין תקצוב. זה לא לעניין תקצוב. האיכות של המכינה, חלק ממדדי האיכות של המכינה, על ההכרה שלה, על כן או לא - - -

- - -

שנייה, אני רוצה לומר משהו. אני רוצה להיות יותר טובה מכם. היות שמדובר במספרים קטנים, שתיים, עם בעלי מוגבלויות זה דבר שהוא לא תלוי באיכות הליווי של המכינה הרבה פעמים, זאת אומרת, זה יותר תלוי במוגבלות – כשאנחנו אומרים אחוז גיוס לצה"ל 90%, זה בא בנסמך לזה שהמכינה עשתה תהליך חינוכי רציני כזה שהוביל ל-90% גיוס. ואם התהליך שלה לא איכותי, עלול להיות מצב שמתגייסים פחות. פה זה לא המצב. אני רוצה להוסיף משהו נוסף. לפעמים אנחנו משיתים מנגנונים בירוקרטיים שבסוף יעלו יותר כסף מאשר המיליון האלה שאנחנו מדברים בהם.

אז תבואו אתם עם הצעה.

אני מציעה כערך לקבל את העקרונות ולהביא החלטה שהיא פשוטה, גם אם בסוף זה אומר שאחד חמק לנו מהרשת לכאן או לכאן. זה גם ערך, שהדברים יהיו פשוטים, בעיני, כמי שאמונה על הבירוקרטיה.

אני חושב שמשרד החינוך ומשרד הביטחון צריכים לבשל את זה ביניהם עם איזשהו פתרון שהוא נוח. מבחינת כסף.

היא אמרה נקודה נכונה מאוד – אנחנו קיימנו דיון על התחשבנות, בעוד שלא כך מתחשבנים, כי בסוף למכינה יש יעד, ואם היא הגיעה ל-90%, גם אם בפנים היו שניים או שלושה עם מוגבלות, הם לא עושים התחשבנות על כל אחד.

לכן אני מציע, מירב, בסוף רווחה ובריאות נותנים. יש פה את משרד החינוך.

הם עובדים לאורך הדרך.

לא משנה, אבל הם לא סופרים אם הוא התגייס או לא התגייס, זו המהות.

יש פה שני משרדים קטנים – משרד הביטחון ומשרד החינוך. אני מציע - - -

שני אלה עם התקציבים הכי גדולים מתחשבנים איתי על 100,000 שקל.

לכן אני מציע – שבו אתם ביניכם, תמצאו את המנגנון שיתאים לשניכם. תביאו אותו אתם לפה מוסכם. אנחנו שמים לכם את המסגרת ואת העקרונות כמו שאנחנו רואים אותם. העיקרון, כמו שאני רואה אותו, הוא שהמכינות לא אלה שיספגו בסוף את זה שחניך לא יתגייס. זה עיקרון ראשון. העיקרון השני הוא שגם כשהם יקבלו את הכסף, שזה לא יהיה שנתיים אחרי.

והשלישי, שהוא הכי חשוב, שזה תקן ייעודי, לא שזה תקן על חשבון.

תקנים ייעודיים, דרך אגב, זה חייב להיכנס בשירות - - -

כי אחרת זה רק פוגע.

אני רק רוצה לומר – ולא אמרתי את זה, חשוב שאני אחדד את זה – שמשרד הביטחון מאוד בעד הפרויקט הזה. הוא רואה בזה חשיבות גדולה מאוד. שכשהתחילו את הניצנים, הייתי מהראשונים שאמרו רצים עם זה קדימה, ועשיתי את הכול על מנת שייתנו את התקנים הייעודיים האלה.

אני בטוחה שכל השולחן הזה הוא בעד הנושא שחבר'ה עם מוגבלות ייכנסו למכינות.

רק משפט אחרון. בכל מה שנוגעלהיקפים – ברור שאנחנו נשב יחד עם משרד החינוך, נעשה את התיאומים ונצא לדרך.

תבואו אלינו עם הפתרון.

אני רוצה לשאול את חבר הכנסת בר-לב, כשאתה מדבר על תקן ייעודי, אתה מדבר במסגרת התקנים הקיימים, או תקציב נוסף שהאוצר אמור להוסיף אותו?

אם כן, זה יהיה חייב להיות עם האוצר ביחד.

האוצר לא נמצא פה.

האוצר נמצא כאן.

רגע. היום זה נוסף. היום זה נוסף, נכון?

אבל זה בתוך ה-15%.

היום זה בתוך המסגרת הקיימת, כלומר, אלו תקנים שאנחנו מקציבים על חשבון תקנים אחרים.

אני לא חושב.

לא, זה לא - - -

במסגרת הקיימת בסך הכול, זה לא במסגרת הקיימת פר-מכינה.

כמו שעשינו בחוק של השוויון עם מוגבלות, אם אתה אומר למקום עבודה קח מתוך העובדים שלך 5% עם מוגבלות - -

את לא סופרת אותם ל-90%.

- - השאלה אם אתה עושה את זה מתוך אותם חבר'ה במכינות, תגדיר 5% עם מוגבלות, ואז אתה מחייב את כל המכינות, או שאתה אומר – אתה מבין? זה בדיוק ההבדל. בחוק השירות הלאומי האזרחי הוספנו תקנים, עם האוצר אגב, ואמרנו אנחנו נשלם, אתם תיקחו. אגב, אותה תכנית של צעירים יוצאי אתיופיה שעכשיו במכינות, שהמדינה אמרה אני משלמת על אותם צעירים יוצאי אתיופיה במכינות.

לזה הכוונה, לא הכוונה - - -

בתוך הקיים אתה אומר.

גם לא כל המכינות מתאימות לנוער עם מוגבלויות. אני מניח שעם הזמן יהיו התמחויות כאלה ואחרות.

וגם המינון של השילוב צריך להיות כזה - - -

מה אתה רוצה לעשות, עמר? כי אתה המציע.

אני מבקש שיחד עם היועצת המשפטית של הוועדה יעבירו את ההצעות שלהם ונכין טיוטה. אנחנו נעבור על הטיוטה לפני. אם היא תהיה מקובלת עלינו, נקיים דיון ונסכם את הטיוטה.

אנחנו נניח על השולחן לדיון הבא. נעביר לכם טיוטה.

אתה רוצה להוסיף משהו מהאוצר?

כן. שאול קירשנבום, משרד האוצר.

שזה לא יעלה כסף.

אמרת כבר. ההסכמה של ועדת השרים – אני לא צריך לחזור על זה – שאוצר תמך כל עוד שזה לא כרוך בתוספת תקציבית.

שאול, שתדע לך שבסופו של דבר אנחנו נצטרך לעשות את זה, שלפחות נגדיר שתיים-שלוש מכינות שכן צריכות. כן לעשות את זה, כמו - - -

יש לי הצעה לחיסכון למשרד האוצר, שאפשר לחסוך בכוח אדם. שישלחו לוועדות הכנסת הקלטה, שבכל פעם שתהיה התייחסות אוצר, היושב-ראש ילחץ – אנחנו מסכימים רק בתנאי שלא – זה יחסוך כוח אדם.

מה שסיכמנו קודם, שזה יקרה בתוך שבועיים, שנגמור את החוק הזה במושב הזה.

בטח, אנחנו נגמור את זה במושב הזה.

שני דברים נוספים. אחד, תקציב המכינות ב-2017 עומד על 80 מיליון ש"ח. בשנה שעברה הוא היה על 66, זה גידול של 20%. אני מאמין שאפשר למצוא בגידול של 20% קצת כסף לטובת הנושא.

ברור, זה לא עניין של הכסף.

הדבר השני, אין סיבה להפלות אותם ולשים להם תקנים - - -

התקנים לא גדלו ב-20%. זה לא נכון.

התקציב גדל ב-20% מ-66 ל-80 מיליון.

התקציב של המכינות.

זה חובה על-פי חוק. זה פחות מ-15%.

בכל שנה הוא יכול לגדול ב-15%.

זה פחות מ-15%.

20%. מ-66 ל-80 זה 20%.

אני חושב שכמו שכל המשרדים נותנים כתף, גם משרד האוצר יכול להתגייס לדבר. זה עניין תוספתי.

הדבר השני שאני רוצה להגיד, שאין סיבה שיהיו סגורים – אם יש לך 100 תלמידים עם מוגבלות, למה שנפלה אותם ולא ניתן להם תקצוב כמו תלמידים אחרים? למה הם צריכים לבוא בנוסף בהקצאה ייחודית? אין סיבה שאם יש יותר תלמידים, שהם יופלו והם לא יקבלו.

א', הם לא מופלים. זה בתור התחלה. ב', המכינה במהות שלה היא מכינה קדם צבאית. המהות שלה היא לתת לחבר'ה שאמורים להתגייס. זו המהות של המכינה, זו לא תכנית שנתית להעשרה.

ברור. אני מדבר רק על מי שהולך להתגייס ואלה שמתגייסים. ברגע שהם מתגייסים, הם לא שונים לפי החוק הזה מתלמידים אחרים, ולכן אין סיבה שיהיו להם 30 תלמידים בשנה שיתקצבו. הם צריכים להיות בתקן הכללי, ביחד עם הכלל.

אבל הם כן שונים.

לא, לא, לא. זה בדיוק הרעיון. הרעיון בא מתוך זה שיש הבנה שזו משימה נוספת על המשימה הקיימת. זו משימה נוספת, ולכן נרתמים לזה משרד הביטחון, משרד החינוך, והמשרדים האחרים. זו משימה נוספת שבסך הכול הסכום הכללי הוא קטן מאוד, משימה לאומית חשובה לחברה הישראלית, לצבא, ולכן זה לא על חשבון אחרים. אני מניח שזה כן נכנס בתוך 15% הגידול השנתי, או מה שזה לא יהיה.

התקנים הנוספים הם בהתייחסות פר-מכינה. זה הדבר החשוב, כי הרי לכל מכינה יש את קצב הגידול שלה, וזה צריך להיות בנוסף ולא על חשבון.

אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני מודה לחבר הכנסת עמר בר-לב על ההצעה החשובה הזאת, ולכל השותפים, אבל לך במיוחד, כי אתה מוביל את זה. אני רוצה להודות למשרדים הממשלתיים, וכמובן למועצת המכינות והג'וינט שהגיעו. זה דיון חשוב, פרקטי, עסקנו בגופו של עניין. כאדם פרקטי בעצמי, אני מודיעה לכם: עד שבועיים יש לכם מהיום – רק למשרדי הביטחון והחינוך, כי זו המהות – להעביר לוועדה את ההמלצות שלכם מה אתם מציעים לגבי החוק. מועצת המכינות – שמענו, רווחה, בריאות, ג'וינט, שמעתי, גם את האוצר. אתם כמובן תבואו – תיכף נגיד מתי – אבל מבחינת ההחלטות, אני צריכה את משרד הביטחון והחינוך. אני מניחה שהצבא, שנתן כאן את הנקודה החשובה שלו יישם את מה שמשרד הביטחון יחליט ביחד עם משרד החינוך. לגבי ההערה של משרד המשפטים, תעבירי את ההתייחסות שלך בכתב, בבקשה, גם בתוך שבועיים. אנחנו נראה מה אנחנו מתוך זה מקבלים.

הוועדה תתכנס בעוד חודש – אני אגיד למרגי – שזה שבועיים לקבל, שבועיים לדון בפורום מצומצם עם היועצת המשפטית. הוועדה תתכנס בעוד חודש להצבעה לקריאה ראשונה. יש לכם שבועיים להעביר, זה מספיק זמן. שבועיים אחרי זה אנחנו נדון. אם תראה שאנחנו מסיימים לפני, נקדים, זו לא בעיה, אני מגויסת לעניין בכל מקרה. אם אחרי שבועיים אנחנו נגיע להסכמות בינינו בלי להתכנס לפורום מצומצם, לפרוטוקול אני אומר, אנחנו נקדים את ההצבעה, כי המטרה היא לסיים את החוק הזה במושב הזה. אני חייבת לומר מילה טובה לכך שהנושא כבר עובד. יש לנו 18 חבר'ה צעירים עם מוגבלות שכבר נמצאים, שאני מקווה מאוד שלפחות 90%, אם לא יותר, יתגייסו. ולהגיד מילה טובה על זה שבתוך נוהל פנימי קידמו את הנושא הזה ולא חיכו לנו. חשוב מאוד – ואנחנו יודעים פה, אומנם אני רק שנתיים וחצי פה – שדבר כזה יהיה מעוגן בחקיקה ראשית. היום יש נוהל, מחר מישהו מבטל את הנוהל. ברגע שזה בחקיקה ראשית, זה מחייב את המשרדים. לכן חשוב לנו כוועדה לקדם את הנושא, שהוא יהיה מעוגן בחקיקה. אגב, כמו כל המכינות, שתמיד היו ככה, עד שהן נכנסו לחוק. ברגע שאתה בחוק, אין פתח מילוט.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.