הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 511
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ב בסיון התשע"ז (06 ביוני 2017), שעה 10:00
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015
מוזמנים
¶
נעמה דניאל - אשכול קניין רוחני, ייעוץ וחקיקה- אזרחי, משרד המשפטים
אליס מחליס אברמוביץ - מנהלת מחלקת מדגמים, רשות הפטנטים, משרד המשפטים
הווארד פולינר - ראש אשכול דיני קניין רוחני, משרד המשפטים
אסנת חיטרון - המחלקה הפלילית, משרד המשפטים
ארז קמיניץ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
יוסף חיים זינגר
ניצן מעין
–
–
משפטן-ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מתמחה – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אופיר אלון - ראש רשות הפטנטים, רשם הפטנטים
ז'קלין ברכה - סגנית ראש רשות הפטנטים, רשם הפטנטים
מוריה ברבי - רפרנטית דיני עבודה, התאחדות התעשיינים
גל עומר
-
עו"ד, התאחדות התעשיינים
יניב גלוזמן - מנהל קניין רוחני – בצלאל
שמעון בראל - נציג איגוד סגל המחקר במוסדות האזרחיים ובהסתדרות הכללית החדשה
דוד גילת
מוטי פוגל - עו"ד, עורך פטנטים, אגודת עורכי הפטנטים
עוזר ראשי ליועץ המשפטי, רשות המסים
יורם ליכטנשטיין - יו"ר ועדת קניין רוחני, לשכת עורכי הדין
שי גליק - מתמחה, ארגון חברות הסרטים, ארגון חברות הסרטים mpa
יותם וירז'נסקי - עו"ד העוסק בנושא
יונתן דרורי - עו"ד מומחה בזכות יוצרים
אריה ריכטמן - מנכ"ל קליל תעשיות בע"מ, נציגי מפעלי תעשייה
תמיר אפורי - שדלן/ית (עצמאי/ית), מייצג/ת את ארגון חברות הסרטים MPA
חגי נצר - שדלן/ית (עצמאי/,ית), מייצג/ת את WARNER BROS ENTERTAINMENT EUROPE
יוסי מרקוביץ - שדלן/ית
רות פרמינגר - שדלן/ית (פרילוג בע"מ), מייצג/ת את קליל תעשיות בע"מ
סער אלון - שדלן/ית (עצמאי/ית), מייצג/ת את אגודת עורכי הפטנטים בישראל
היו"ר איתן כבל
¶
בוקר טוב לכם, היום יום שלישי, פעמיים כי טוב, אז בואו ננסה לעשות את זה פעם שלישית. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת, היועצים, דוברים, רשמת, אורחים נכבדים. אתם יודעים שאני מאוד אוהב את החוק הזה, אז אני שמח בכלל לראות כאן גם את המשנה שמכבד אותנו בנוכחותו.
היו"ר איתן כבל
¶
עשינו כל מאמץ כדי שהרשם היוצא יזכה לקבל את החוק, אבל יהיה באיחור קל. כבר יש לך כניסה - -
היו"ר איתן כבל
¶
כן, יש, לדעתי, כמו שאומר לי כאן גם איתי, עוד ישיבה אחת. בעזרת השם אנחנו באמת כבר ככה בסוף הדרך. חוק, לטעמי, מעניין, מרתק, אפילו שהוא ככה - - למרות שזה לא נושא של כותרות, זה נוגע מאוד מאוד לבני אדם, יש לו חשיבות גדולה והשפעה גדולה על המון אנשים.
ברשותכם אני רוצה שתי נקודות. נקודה ראשונה, מר אפורי, עו"ד אפורי, ידידנו, ידיד המחלקה מה שנקרא, ברשותך אני אאפשר לך להציג את בקשתך ונראה, בהתייעצות עם הצוות המשפטי, בוודאי בראשם עו"ד עצמון, אם אפשר להיענות עניינית. בבקשה, עו"ד אפורי.
תמיר אפורי
¶
בוקר טוב. תודה רבה ליושב-ראש. יש עניין שכבר הוזכר הרבה מאוד פעמים בדיונים, והוא תיקון עקיף לסעיף 7 לחוק זכות יוצרים. בנושא הזה יש תיק תלוי ועומד בבית המשפט העליון, שבו משרד המשפטים נקט בעמדה מסוימת. וכאן, לאחר פגישות ושכנועים מצידנו, הוגשה הצעה של משרד המשפטים לתקן את הבעיה, וטוב שהוגשה. והנוסח נמצא בפני הוועדה. צריך לדון ולהתקדם עם זה, כדי שהעניין ייגמר עוד לפני שיינתן פסק דין בבית המשפט העליון. זה עניין מאוד גדול, מאוד חשוב, מאוד עקרוני ומזיק להמון אנשים. הנוסח כבר בפני הוועדה. ביקשתי בסך הכל להקדים את סדר הדברים ולדון בזה.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקי, תודה, אדוני. אני אפשרתי לך להציג את הדברים בכבוד. מנקודת המבט שלי לא הייתה לי בעיה לדון בעניין, רק אני אינני יחיד, אינני דן יחיד בתיק, יש כאן גורמים נוספים שהם חלק מהעניין. ואומר לי היועץ המשפטי בתגובה עניינית, מקצועית לחלוטין - איננו עדיין ערוכים כדי להתמודד עם הסוגיה הזאת. זו היא סוגיה מורכבת, לשיטתו. ויכול להיות שאולי כל הגורמים כאן מסביב כבר ערוכים ומוכנים. מבחינתי, מנקודת המבט שלי - -
היו"ר איתן כבל
¶
אבל זה בכלל לא - - משרד המשפטים הוא ממשלה. איתי הוא יועץ משפטי של הוועדה, של הכנסת. לפעמים יש קצת אולי בלבול כי משתדלים לעבוד בהרמוניה, אבל בסוף בסוף יש כאן את הפרדת הרשויות, וצריך שתיעשה. והיועצים שלי, שלנו, של הוועדה, אמר לי בצורה – - לא הרבה אני מכבד כמו את איתי, אז אני מבקש. זאת אומרת, ברגע שאיתי אמר לי "אני, מנקודת המבט שלי אינני מוכן ואינני ערוך כדי לדון בעניין הזה", אני מקבל את עמדתו. אני אומר את זה - - רציתי, אתה יודע, לעשות את המיטב. בכל מקרה, תנוח דעתך, זה יסתיים בדיון הבא. אין לי כוונה, גם אמרתי את זה, למשוך את זה מעבר. נקודה נוספת שאני רוצה להעלות אותה נוגעת - -
חגי נצר
¶
בהקשר הזה רק מילה אחת, כדי שהדבר ייעשה בצורה רצינית, וזה חוק חשוב - - אני מבקש שנוכל להיפגש עם איתי. זה חוק רציני. צריך להסביר את זה. אי אפשר - - אני לא יכול פה, וגם עו"ד אפורי, להסביר את - - צריך את המהות - -
היו"ר איתן כבל
¶
ברשותך אני רוצה להסביר לך. הלשכה המשפטית איננה נוהגת, ככלל, להיפגש עם "לקוחות" הוועדה, אלא אם אני כיו"ר הוועדה מחליט בעניין מסוים כזה או אחר לעשות את הדיון. ובדרך כלל זה לא רק אני עם ה"לקוחות", אלא עם משרדי הממשלה. אני יכול להיפגש, אוקי, אם אני מקבל החלטה, כל עוד אתה מציג בפני כמו שמציגים בפני כל חבר כנסת. אני רוצה שתבינו, יש כללים. אני אמרתי את זה היום באחת הפגישות במסדרון. אמרתי את זה למי שנמצא כאן. קצת התבלבלו היוצרות. אנחנו לא רשות מבצעת. בכל הכבוד, התבלבלו היוצרות. זאת אומרת, כשאזרח מן השורה נרדם בשיעור אזרחות אני יכול להבין את זה כי באמת השיעורים משעממים מאוד, אבל כשבאים אלי אנשים בדרג שהוא מכובד - - זה שאנחנו כוועדה, ואני בראשותה, באמת עושה פעולות שהן מעבר, ומייצר מצב כדי לתת מענים, מתערב, זה קצת - - מה העניין? שאני פתאום מוצא את עצמי, ארז, אדוני המשנה, שבאים אלי בטענות אם אני לא נותן את המענים. זאת אומרת, אומרים לי "מה פתאום אתה לא נותן, אתה זה, אתה זה שמחליט". אז נכון, אני מודה לכל המברכים על יכולותיי, אבל אני גם רוצה שיובן, יש כאן גם ממשלה שצריכה לעשות את תפקידה, יש גורמים מקצועיים שצריכים לעשות את תפקידם. וכמו שיש דברים - - אני יכול במקרה הכי - - להתנגד או לתמוך בעמדה, אבל אינני מבקש בשום שלב להחליף אותנו. ואני אומר את זה גם ברמה של קואליציה, אופוזיציה בתוך ועדה, כי יש נקודות שצריך שתובהרנה לגבי מערכת היחסים. וחשוב לי לשמור על העניין הזה. ואני קצת, אינני אומר נסוג לאחור, אבל רוצה לעשות סדר בעניין הזה.
חגי נצר
¶
אם אדוני יבין את זה ואיתי יבין את זה, אז יהיו שאלות. יהיו שאלות קשות, כי זה מדרון חלקלק - -
היו"ר איתן כבל
¶
יש שתי נקודות. עוד לא התחלנו, ואתה כבר עשית אקסטרים, כבר מדרון חלקלק. תתחמם. מה יהיה באמצע הדיון? מה שאני מציע - - הם ידונו ביניהם. תעביר אלינו, כמו שמקובל. תעביר אלי, לאיתי את עמדתכם. אם יהיו לי שאלות, אני אפנה. אתה יודע, ההתייחסות שלי בכל הדברים היא הכי עניינית בעולם. אין לי דוד מעצב, אין לי זה - - אני פה רוצה להוציא את התוצאה הכי טובה מתחת ידי, מתחת ידינו.
היו"ר איתן כבל
¶
יקירי, אם תרים את הקול זה לא עושה אותך יותר צודק. תודה. לכן, מה שאני מנסה לומר לך, יעביר אדוני, כמו שאנחנו אומרים, את החומר, נקרא אותו. אם יהיו לי שאלות, התייחסויות, אתה יודע שתמיד אוזני קרויה, אפילו לחפירות. אוקי, תודה רבה לכם.
אני רציתי לעבור ל"קליל". ברור הוא שאת "קליל" בכל מקרה אנחנו מחויבים לפתור עד הדיון הבא, אי אפשר להתחמק מזה יותר. יש כאן את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, את ארז קמיניץ, שבדרך כלל, לא תמיד, הוא אדם מאוד פתוח לעמדותיו.
היו"ר איתן כבל
¶
כן, כל הלאחור וזה - - אני לא רוצה לפתוח כאן עכשיו את הדיון. אני רק מבקש את הדבר הבא: קודם כל, תעבירו מסמך. שוב, העו"ד, כפי שאמרתם, איתי, זה לא תפקידו. תעבירו את המסמך, הוא יודע להתייחס. יש לו שאלות? הוא ישאל אותי. הוא ישב. הוא יכול להגיד: "אני רוצה לדבר איתך", ואז אני יכול להגיד לו, "אני רוצה לדבר איתך על זה". אם יהיו לי שאלות - - אני מבין את העניין שלכם, אני רוצה לתת לו מענה. אני יודע שיש כאן עניין משפטי כבד משקל, הרי שוחחתי כבר עם ארז על העניין הזה יותר מפעם. אתה זוכר, ארז, שדיברנו? פעם אחת דיברנו על העניין הזה וביקשתי ממנו, באמת, לנסות ולמצוא את הדרך לתת מענה נכון לסוגיה הזאת. היא סוגיה אמיתית. אם אדוני יוכל להגיד במשפט רק אחד. אני לא מתכוון לפתוח את הדיון עכשיו סביב הסעיף הזה. בבקשה.
ארז קמיניץ
¶
הועלו הצעות נוספות. אמרנו את מה שאנחנו חושבים. הושמע הצד השני. אני מבין שאתם רוצים עוד לחשוב, אנחנו צריכים עוד לחשוב. אני מציע שלקראת הדיון הבא נתכנס בצורה סופית ונגיד מה עמדתנו ומה עמדתם. כמובן זה יהיה חייב לעבור גם בייעוץ המשפטי.
היו"ר איתן כבל
¶
בסדר. תראו, יש לי בקשה, שתי בקשות קטנות וצנועות. אנחנו במושב, בכנס הזה חייבים לסיים את זה. בבקשה. אני אומר את זה - - אתה יודע, אינני רוצה למצוא את עצמי רוצה יותר מהממשלה שכבר - -
ארז קמיניץ
¶
בגלל שהקדמת ואמרת שבדרך כלל אני פתוח במיוחד לדעות של עצמי, אז הדעה של עצמי פה היא כמה שיותר לדחוף כדי שהחוק יסתיים במושב הזה. זאת בקשתה של הממשלה מאדוני לסיים את החוק במושב הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
יפה. ואנחנו נעשה את כל אשר נדרש. אבל אני לא רוצה שנמצא את עצמנו בגלל הסיפור של "קליל" בתחושות של - - לכן אני אומר - -
היו"ר איתן כבל
¶
במקרה הגרוע, אם לא, יובא לכאן ונקבל את ההכרעות. רק אני מעדיף שאתם תעשו את הדברים מעצמכם.
ארז קמיניץ
¶
התשובה היא כן. יכול להיות שנגיע להסכמה, יכול להיות שלא, אבל אם סד הזמנים מחייב – בוודאי.
נעמה דניאל
¶
אנחנו בפרק ו': הפרת עיצוב. סעיף 67. הפרת עיצוב רשום. המנצל עיצוב רשום כאמור בסעיף 39, בעצמו או באמצעות אחר, לאחר מועד פרסום הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 23 ובלא רשותו של בעל העיצוב הרשום, מפר את העיצוב הרשום.
אני רק אציין שכאן העיצוב כבר נרשם והזכויות חלות מיום הפרסום לפי סעיף 23. יש לזה עוד התייחסות בהמשך. ההתייחסות ל"בעצמו או באמצעות אחר" בעצם אומרת שגם מי שמזמין ייצור של עיצוב מפר, מפר בעצמו, בעצם מפר לפי הסעיף הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
שאלות, התייחסויות? החבר'ה מהפטנטים, אין לכם? בסדר, על הכיפאק. אני ראיתי שאתם כל הזמן, איך אומרים, מתכתבים עם חלקים מהחוק, אז חשוב שגם אתם, אם יש לכם התייחסויות. הועלתם לנו הרבה מאוד בדיונים, אין ספק. אני מעלה להצבעה. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 67 אושר.
נעמה דניאל
¶
סעיף 68. הפרת עיצוב לא רשום. המנצל עיצוב לא רשום כאמור בסעיף 62, בעצמו או באמצעות אחר, לאחר המועד הקובע ובלא רשותו של בעל העיצוב הלא רשום, מפר את העיצוב הלא רשום. זה בעצם אותו סעיף - -
היו"ר איתן כבל
¶
ברור, תמונת ראי של הזה. יש הערות? מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 68 אושר.
נעמה דניאל
¶
סעיף 69. הפרה עקיפה של עיצוב לא רשום. (א) המבצע פעולה מהפעולות המפורטות להלן במוצר נושא עיצוב לא רשום מפר את העיצוב הלא רשום, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי המוצר נושא העיצוב הוא מוצר מפר: (1) מכירה, או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה באופן מסחרי; (2) החזקה למטרת ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1); (3) הפצה בהיקף מסחרי; (4) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי; לעניין זה, "שימוש עצמי" – כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס".
(ב) בסעיף זה, "מוצר מפר" – מוצר נושא עיצוב לא רשום שיוצר בלא רשותו של בעל העיצוב הלא רשום, למעט מוצר כאמור שיוצר מחוץ לישראל ברשותו של בעל העיצוב לפי חוק זה או מי מטעמו.
כאן בעצם אנחנו מבקשים לקבוע הפרה עקיפה של עיצוב לא רשום. כמו שדנו בישיבות הקודמות, עיצוב לא רשום מקבל הגנה כנגד העתקה. אנחנו מבקשים איזו שהיא ידיעה מסוימת כדי לקבוע העתקה. בגלל שהעיצוב הוא לא רשום אין חזקת ידיעה לגבי עיצוב לא רשום. כאן אנחנו מבקשים לקבוע - - סעיף 62 אוסר על העתקה לצורך שימוש מסחרי. כאן אנחנו בעצם מפרטים את הפעולות שמנויות בסעיף 39 לגבי עיצוב רשום, אבל אנחנו כאן מבקשים, מה שאנחנו לא מבקשים לגבי עיצוב רשום, שתהיה ידיעה, או שהאדם שעושה את הפעולה היה עליו לדעת שמדובר בעיצוב מפר. וגם כאן יש התייחסות לכך שעיצוב שיוצר מחוץ למדינה ברשותו של בעל העיצוב במדינה שבה הוא יוצר, לא מהווה עיצוב מפר.
נעמה דניאל
¶
זה כמו שהסברנו לגבי אותה הסיפא בסעיף 39. מדובר בעצם במוצר שיוצר ברשותו של בעל העיצוב בחו"ל ובעצם - אנחנו דיברנו על זה גם אז - אנחנו רוצים לאפשר - -
תמיר אפורי
¶
בסעיף 69(א)(1) אני מציע להוסיף פסיק לפני המילים "באופן מסחרי", כדי שיהיה ברור שהמסחריות מתייחס לכל הפעולות שקדמו, לא רק להשכרה.
תמיר אפורי
¶
להבהיר את זה. לגבי העניין של הייבוא המקביל, שלגביו כבר השיבו על השאלה, אני תוהה אם הביטוי "ברשותו של בעל העיצוב לפי חוק זה" לא יסבך את הסעיף עד כדי כך שאי אפשר יהיה ליישם אותו, משום שאתם מדברים על מישהו - -
תמיר אפורי
¶
בעל העיצוב - - יש בעיה טריטוריאלית. יש שאלה. זה קצת מורכב. אני אנסה להגיד את זה פשוט. לפעמים יש חלוקת טריטוריאלית בבעלות. יכול להיות שישות משפטית אחת היא בעלים של הזכויות בארץ אחת ובארץ אחרת, וזה הכל חברות בת של אותו גורם גדול שהוא פיצל את זה לסוכנים מקומיים. יש תופעות - -
תמיר אפורי
¶
אני חושב שהתוספת הזאת של "בעל העיצוב לפי חוק זה" קשה להבין אותה, כי בארץ אחרת מי שנתן את הרשות - -
נעמה דניאל
¶
אין לנו התנגדות להוריד את המילים האלו, רק אני מציינת שיש את אותן מילים בסעיף 39, אז יכול להיות - -
ארז קמיניץ
¶
לא רק הרשות, כתוב פה ברשותו של בעל העיצוב לפי חוק זה. בעל העיצוב הוא לפי חוק זה, או הרשות היא לפי חוק זה?
ארז קמיניץ
¶
זה מה שאני שואל. אז רק שנייה, אנחנו מדברים על בעל העיצוב לפי חוק זה, הרי גם בעל העיצוב לפי חוק אחר? יכול להיות שבעל העיצוב לפי חוק אחר, לפי דין זר יסתור את הבעלות לפי חוק זה.
ארז קמיניץ
¶
אז זה כללי ברירת דין. אז אנחנו כן צריכים להכריע אם זה לפי חוק זה, או להשאיר את זה פתוח. להשאיר את זה פתוח זה כללי ברירת דין רגילים, לא להשאיר את זה פתוח זה לפי חוק זה.
תמיר אפורי
¶
בחוק זכות יוצרים לא נכתב רצף המילים "לפי חוק זה", זה נשאר לבתי משפט. אני חושב שזה נכון יותר.
ארז קמיניץ
¶
לא, יש כללי ברירת - - כללי ברירת דין הם תמיד מסובכים, אבל בסוף יש תשובה בינארית. לפעמים מתווכחים עליה.
היו"ר איתן כבל
¶
לא, השאלה מה במשקולת הזאת עומד מול מה - האם התועלת של הסעיף כפי שהוא פה גדלה על - -?
דוד גילת
¶
החוק החדש קובע מה היא בעלות. יכול להיות שחוק אחר קובע שבעלות זה משהו אחר, אבל הבעלות זה היוצר או מי שהועברה לו הזכות, וזה צריך להיעשות בצורה מסוימת - -
היו"ר איתן כבל
¶
יקירי, הורדנו את הסיפא, הוספנו את הפסיק. מי בעד סעיף 69(א) (1) ו-(2) עם התוספות והשינויים, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 69(א) (1) ו-(2) אושר.
תמיר אפורי
¶
כבוד היושב- ראש, מותר במילה רק לומר? כל מה שאני אומר בדיון הזה הוא בשמי הפרטי, לא בשם לקוח.
ארז קמיניץ
¶
הוא אומר למעט הדברים שזה - - זה אומר שעד סוף הישיבה לא נשמע יותר על "קליל". זה מה שזה אומר.
היו"ר איתן כבל
¶
ארז, קודם כל, חד-משמעית הוא כבר מכיר את הכללים פה, הוא ותיק פה. יצא גם כן ברכוש גדול מפה, מהוועדה.
נעמה דניאל
¶
סעיף 70. חזקת ידיעה לעניין עיצוב לא רשום. סימן בעל עיצוב לא רשום את המוצר נושא העיצוב בהתאם להוראות סעיף 63, חזקה כי מי שניצל את העיצוב הלא רשום כאמור בסעיף 68 או שמי ביצע פעולה כאמור בסעיף 69, ידע כי בעל העיצוב הלא רשום סבור כי עיצובו כשיר להגנה כעיצוב לא רשום בהתאם להוראות חוק זה; בעל עיצוב לא רשום לא יסמן את עיצובו כאמור בסעיף 63 אם ידע או היה עליו לדעת שהעיצוב אינו כשיר להגנה.
נעמה דניאל
¶
כן. בעצם קבענו אפשרות לבעל עיצוב לא רשום לסמן את העיצוב שלו כעיצוב לא רשום, ולכתוב גם את המועד שבו הוא התחיל לשווק אותו. בעצם הרעיון בסעיף הזה היה לתת יותר ודאות לשוק, כלומר, שמישהו שיוכל להסתכל על המוצר, או על עטיפה של מוצר, או איך שבעל העיצוב הלא רשום יסמן אותו, ולדעת שבעל העיצוב סבור שיש לו זכויות בעיצוב לא רשום. חשוב להדגיש שהסימון עצמו לא מקים את הזכויות, הוא לא מחויב. כלומר, גם אם מישהו לא יסמן והוא עומד בתנאי החוק, הוא יקבל את ההגנה. גם אם הוא סימן והוא לא עומד בתנאי החוק, הוא לא מקבל הגנה רק מעצם זה שהוא סימן את העיצוב. הסעיף הזה נועד להקים חזקה של ידיעה. בגלל שאנחנו אומרים שעיצוב לא רשום מוגן כנגד העתקה והפרת שלו מחייבת ידיעה או שהיה על מבצע הפעולה לדעת, אנחנו רוצים להקים חזקה שאם מישהו סימן - -
איתי עצמון
¶
יש לי שתי הערות קצרות. הערה אחת שאולי הייתי צריך להקדים ולומר קודם לכן זה שרבים מהתיקונים שמסומנים כאן ב"עקוב אחרי שינויים" הם בעקבות ישיבות הכנה ארוכות שקיימנו עם נציגי משרד המשפטים.
איתי עצמון
¶
כן. עכשיו הערה נקודתית לעניין סעיף 70. אני חושב שהסיפא שמתחילה ב"בעל עיצוב רשום לא יסמן" מיותרת, מכיוון שסעיף 63 קובע את ההוראות לעניין סימון עיצוב לא רשום. בסעיף הזה נכתב כך: "בעל עיצוב לא רשום הסבור כי עיצובו כשיר להגנה כעיצוב לא רשום לפי הוראות חוק זה, רשאי לסמן וכו'". כלומר, אין רבותא, לדעתי, בסיפא הזאת, ניתן למחוק אותה.
נעמה דניאל
¶
אני אומר למה. הוספנו את זה, כי פשוט רצינו שתהיה איזו שהיא סנקציה על מישהו שמסמן עיצוב לא רשום שהוא ידע או היה עליו לדעת שהעיצוב שלו לא כשיר לרשום ועל ידי כך הוא בעצם ייצר הרתעה מיותרת בשוק. הרעיון היה שאם נכתוב משהו פוזיטיבי יותר, תהיה הפרת חובה חקוקה, ואז אפשר לפנות לדיני הנזיקין לקבל סעד. השתכנענו מהייעוץ המשפטי שלא צריך לכתוב את זה כאן, כי זה כבר מופיע בסעיף 63.
אני רק כן רוצה להסביר לגבי המחיקה של "פורסמה בקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 23". אין פה כוונה שלא תחול חזקה כזאת. החזקה תחול, פשוט יש חזקה כללית שאם משהו מפורסם במרשם פומבי, יש חזקת ידיעה על הדבר. זה היה חשוב - -
יורם ליכטנשטיין
¶
השאלה היא: האם משרד המשפטים סבור שהפרת חובה חקוקה זאת סנקציה מספקת כדי להרתיע מפני סימון לא נאות. מאוד קל לי לסמן בצורה לא נאותה, להרתיע תחרות, לפגוע בתחרות. אף אחד לא יתבע אותי.
היו"ר איתן כבל
¶
אנחנו מכירים את זה, דרך אגב, מחקיקה אחרת בהגנת הצרכן, שלפעמים למפר לא מפריע גם אם הוא נקנס בצורה - -
היו"ר איתן כבל
¶
הפרה משתלמת, וזה היה בסכומים של מאות אלפים. אבל בסך הכל הכללי, למרות זאת הרווח שהיה לו מההפרה היה יותר גדול.
יונתן דרורי
¶
חשוב לזכור שהעוולה של הפרת חובה חקוקה מקימה נזק שצריך להוכיח אותו. כדי להוכיח נזק מהסוג של "הוא סימן את המוצר שלא כדין", זה כמעט בלתי אפשרי בבתי משפט לעשות את זה. אז המנגנון הקלאסי - -
יונתן דרורי
¶
כי אתה לא - - מישהו עכשיו, מתחרה שלי סימן מוצר, ועל הסימון שהוא רושם עדיין יש לי הגנה. בגלל שהוא סימן את המוצר הזה אני לא יכול להעתיק אותו. עכשיו אני צריך להוכיח איזה נזק נגרם לי כתוצאה מהדבר הזה. יש חוקים אחרים, למשל חוק זכות יוצרים, שבא ואומר שבגלל הקושי בהוכחת נזק הוא קובע פיצוי ללא הוכחת נזק. אבל כאן אין קנס - -
יורם ליכטנשטיין
¶
אולי צריך להסיר גם את הנקודה שאומר ד"ר יונתן דרורי, כלומר, יכול להיות שהקנס צריך להיות יותר נמוך. אני סבור, כמי שמייצג הרבה פעמים מפרים, ופה אני מדבר בשמי ולא בשם לשכת עורכי הדין. אני רואה מצבים שבהם איזו שהיא יכולת עדיפה של צד אחד על משנהו גורמת לתוצאות לא תחרותיות ולא הגיוניות. אני סבור שלצורך המו"מ בין ניצול לרעה לניצול לטובה של החוק ראוי לתת כלים קצת יותר חזקים בפני מי שמנצל לרעה את החוק. זו הצעתי.
יורם ליכטנשטיין
¶
אני מדבר על המקרה הספציפי הזה. תחשוב – נתן ד"ר דרורי דוגמה נהדרת – שאני המצאתי מותג חדש של מיקרופון, ומישהו סימן על המיקרופון שלו מדגם רשום שאני מחליט לא לשווק אותו. יכול להיות שהמיקרופון שלי היה יוצר פרצה חדשה שהייתה גורמת לי ל - - מאות מיליוני שקלים. אני לא יכול להוכיח את זה, כי לא אף אחד, לא אתה ולא אני יודע מה יהיה, אבל עצרנו את התחרות בלי שיש לי בעצם איזו שהיא סנקציה כנגד הפוגע. מה יקרה? לא יקרה לו כלום. כמו למשל בחוק הספאם - חס וחלילה אני לא משווה - נתנו יכולת לציבור להגן מפני עוולות. בחוק רגישות אתרים, בחוק נגישות לאנשים עם מוגבלויות שמתייחס לאינטרנט נתנו סוג של סנקציה. אני לא אומר שצריכה להיות אותה סנקציה. אני כן סבור שהסנקציה שמשרד המשפטים סבר היום היא לא מספיקה כדי למנוע תחרות בלתי הוגנת. ראוי לחשוב, אולי, על פיצוי הרבה יותר נמוך, אולי על דרך אחרת, לא יודע, אבל זו הצעתי.
דוד גילת
¶
הבעיה שמוצגת בצד השני היא קצת מסרבלת את העניינים. אני חושב - - זאת אומרת, אפשר למצוא לה פתרון שהוא יותר פשוט. אני חושב שחייבים כשבן אדם מסמן את המוצר שלו, או כותב על המוצר שהוא מוגן במדגם לא רשום, לסמן תאריך. כי מה שיקרה - - גם אם הוא כתב שהמוצר מוגן ואחר כך חלפו 3 שנים, 5 שנים, או כמה שיוחלט – 3 שנים לצורך העניין – עכשיו מה? הוא פתאום נהיה עבריין. הוא צריך לאסוף את המוצרים שלו מהשוק. זה לא כל כך קל.
דוד גילת
¶
זה לא מקרה ספציפי, זה יהיה המקרה הרגיל, כי הבן אדם יסמן מוצרים. אחר כך השוק יהיה מלא במוצרים שכתוב עליהם מדגם רשום, ואז יבואו כל האנשים ו - - תחרות, חוסר תום לב - - ועורכי הדין יתפרנסו.
היו"ר איתן כבל
¶
ד"ר, אתה יודע, בוועדה הזאת משתדלים לא לעסוק ב"אם", זאת אומרת, לכל "אם" יש יום של ה"אם". ה"אם" אף פעם לא נגמר. אתה יודע, בסוף צריך לקבל איזו שהיא מסגרת שיש בה היגיון, כי אם לא, לא מסיימים. כן, עו"ד אפורי.
תמיר אפורי
¶
אני חושב שהניסוחים שמשרד המשפטים מציע הם סבירים, אבל אני חושב שהרעיונות שהועלו פה, לא שאני לא מבין אותם, אבל אני חושב שהם הרחיקו לכת, ואני רק ב-2 מילים אסביר למה. סימון כוזב של מישהו שמסמן את המוצר שלו ורושם שיש עליו מדגם רשום בשעה שאין - זה דבר חד משמעי, זה ברור. הוא לא קיבל על פי החוק וסימן? אפשר לחשוב על סנקציה, על קנס. כשמישהו מסמן עיצוב לא רשום, זה אומר שהוא טוען, שהוא כך חושב, שהוא רוצה להזהיר את הציבור שהוא מתכוון להגן על זה. אותו דבר בזכויות יוצרים. מי שיכתוב על היצירה שלו - -
תמיר אפורי
¶
אני מייחס לו זכות לגיטימית לטעון שהוא מוגן. להגיד למישהו שהוא צפוי לסנקציות רק משום שהוא טוען שעל פי הדין הכללי הוא מוגן - - הוא לא טוען שמישהו בחן את זה, הוא לא טוען שזה רשום, כל מה שהוא מזהיר את הציבור זה שהוא מתכוון לטעון שזה מוגן. להטיל סנקציה על זה שהוא יטען את זה, אני חושב שזה לא סביר. וגם בזכות יוצרים, כשמישהו מסמן "היצירה הזאת מוגנת", עצם זה שאתה כתבת שלדעתך זו יצירה מקורית אתה חשוף לסנקציות? אני חושב שזה לא סביר וצריך לעזוב את זה.
נעמה דניאל
¶
אני רק רציתי להבהיר שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה העלה בפנינו את העניין הזה. ואז גם דיברנו על זה שיכול להיות שהסימון הלא שגוי בכוונה הוא גם תיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות. בחוק עוולות מסחריות יש פיצוי ללא הוכחת נזק.
היו"ר איתן כבל
¶
אז אנחנו מעלים את סעיף 70. רק ברשותכם אני גם יעלה שוב להצבעה את סעיף 69, כי אני רק אמרתי (א)(1)(2), לא אמרתי (ב). אז אני אומר 69(א)(1), (2), (ב) ואת סעיף 70 עם השינויים והתוספות. מי בעד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 69(א) (1) ו-(2) ו-(ב) וסעיף 70 אושרו.
נעמה דניאל
¶
סעיף 71 עוסק בשימוש בעיצובים בכלי טיס, כלי שיט וכלי רכב. יש סעיף באמנת פריז, סעיף 5 טר, שמתייחס לפטנטים, הוא לא מתייחס לעיצובים. כשכתבנו את התזכיר ואחר כך את הצעת החוק, ראינו שיש סעיפים דומים בחקיקה זרה. חשבנו שכדי לוודא באופן מוחלט שהשימוש הזה לא ייחשב כניצול עיצוב ויהיה אפשר לעשות אותו בארץ, אז נכתוב סעיף מיוחד לעניינים האלה. מאחר שראינו, גם לאור השינויים שנערכו בהגדרת ניצול עיצוב וגם מעצם השאלות שהתעוררו לגבי הבהירות של הנוסח, חשבנו שאין צורך ממשי בסעיף הזה. ממילא התקנה של חלק חילוף, גם אם הוא נושא עיצוב לא רשום, לא אמור להיות הפרה אם לא מייצרים אותו לבד, ולכן לא חשבנו שיש צורך בסעיף הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקי, הלאה. קדימה, 72. בואו נתקדם. צודקת המנהלת, אם רוצים לסיים את זה ב-20, אז בואו קצת נמעיט בחפירות.
נעמה דניאל
¶
עורכי דין זה קשה. סעיף 72. הגנה בתביעת הפרה. (א) עילה שניתן על פיה לבטל רישומו של עיצוב רשום, תשמש הגנה טובה בתביעה על פרת העיצוב הרשום; שוכנע בית המשפט כי קיימת הגנה כאמור, יורה על ביטול רישום העיצוב; הורה בית המשפט על ביטול רישום כאמור, יחולו לעניין זה הוראות סעיף 50(ב).
נעמה דניאל
¶
סעיף 50(ב) בעצם אומר מה הם מועדי הביטול, כלומר, כשעיצוב רשום מבוטל, הוא מבוטל החל מיום - -
נעמה דניאל
¶
(ב) טענה שלפיה עיצוב לא רשום לא היה כשיר להגנה לפי הוראות חוק זה, תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרת העיצוב הלא רשום.
יש לי רק שתי הערות לסעיף הזה. לאחר הדיון עם היועץ המשפטי של הוועדה אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף קטן (א) אחרי המילים "שוכנע בית המשפט כי קיימת הגנה כאמור, יורה על ביטול רישום העיצוב", "או על העברת הבעלות בעיצוב, לפי העניין", משום שסעיף 49 עוסק במספר עילות לאי כשירות, חלקן זה שבעצם הבעלים הוא אדם אחר, ואז אפשר פשוט להעביר את הבעלות.
נעמה דניאל
¶
בית המשפט, אם הוא שוכנע שהעיצוב אינו כשיר לרישום, אין לו ברירה אחרת אלא להורות על ביטולו.
דוד גילת
¶
אבל אם הוא לא כשיר לרישום. אם העיצוב אינו כשיר לרישום, אז אי אפשר להעביר אותו למישהו אחר.
ארז קמיניץ
¶
אנחנו נבהיר את הנוסח. צריך להבהיר את הנוסח. זה בסדר, נבהיר את הנוסח. ברור שאם הוא לא כשיר לרישום, אין למי להעביר, אבל - -
איתי עצמון
¶
אני רק עוצר אותך רגע. אנחנו שאלנו לעניין אותה תיבה שהוזכרה גם כאן - "יורה על ביטול רישום העיצוב", כלומר, את מבהירה שאין בעצם לבית המשפט שיקול דעת?
נעמה דניאל
¶
עוד הבהרה נוספת. רק חשוב לי להבהיר שאנחנו ביקשנו למחוק את סעיף קטן (ג) אחרי התייעצות במשרד עם רפרנטית דיני התיישנות אצלנו. היא בעצם אמרה שאין צורך בסעיף הזה, כי דיני ההתיישנות לא חלים על טענות הגנה, לכן ביקשנו למחוק את סעיף (ג). נותר לעשות תיקון עקיף בחוק הפטנטים.
תמיר אפורי
¶
אבל יש איזו סיבה שזה היה פה. זה בגלל שהיה פסק דין של העליון שהיה צריך להפוך אותו. אתם לא יכולים להתעלם ממה שקרה. היה פסק דין של העליון בחוק הפטנטים, שקבע שיש התיישנות בטענה כזאת. ואז הלכו לחוק הפטנטים, עשו תיקון, הוסיפו את השורה הזאת - -
תמיר אפורי
¶
תסבירו לנו, שיהיה לפרוטוקול הסבר שזאת המשמעות, שלא מישהו אחר כך יגיד "הטענות האלו בגלל שמחקו את הסעיף".
ארז קמיניץ
¶
זה לא משנה את הדין הקיים. עצם הביטול של סעיף קטן (ג), וזה צריך להיאמר לפרוטוקול, לא משנה את הדין הקיים. פשוט לא מצאנו צורך לכתוב את הדברים. הדין הקיים בהקשר הזה, שכולל את פסיקת בית המשפט העליון, זה לא משתנה.
היו"ר איתן כבל
¶
מאה אחוז, ארז. תודה. אני מעלה להצבעה את סעיף 72 עם התיקונים ועם ההבהרות. מי בעד, ירים את ידו?
נעמה דניאל
¶
סעיף 73. תובענה בשל הפרה. (א) תובענה בשל הפרת עיצוב רשאי להגיש בעל העיצוב, ואם ניתן לגבי העיצוב רישיון ייחודי לפי סעיף 16 – גם בעל הרישיון כאמור.
(ב) היה העיצוב עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש תובענה בשל הפרת העיצוב.
(ג) אין להגיש תובענה בעילה של הפרת עיצוב רשום אלא לאחר שנרשם העיצוב; אולם משהוגשה תובענה בשל הפרה כאמור, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה של העיצוב כפי שנרשם שנעשתה לאחר יום פרסום הגשת הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 23 כאילו הופר עיצוב רשום; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של מי שהגיש בקשה לרישום עיצוב, וכל עוד העיצוב טרם נרשם, להגיש תובענה בעילה של הפרת העיצוב כעיצוב לא רשום.
(ד) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יצרף כבעל דין לתובענה כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים; אולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע או לבקשת מי שמבקשים את צירופו, לפטור מצירוף בעל דין כאמור.
הסעיף הזה בעצם קובע מי רשאי להגיש תובענה בשל הפרה. יש כאן התכתבות עם סעיף קודם שדנו בו היום, שבעצם אומר - בדומה לחוק הפטנטים - שאפשר להגיש תובענה על עיצוב רשום רק אחרי שהעיצוב נרשם. כאן יש לנו גם עיצוב לא רשום. אז כל עוד העיצוב לא רשום אפשר להגיש תובענה בגינו כעיצוב לא רשום כדי לקבל את הסעדים שמוקנים לבעל עיצוב לא רשום.
היו"ר איתן כבל
¶
אז רק שנייה, בוא נסיים ברשותך את סעיף 73. מי בעד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 73 אושר.
ארז קמיניץ
¶
אני רק רוצה לוודא שהוועדה - - אנחנו עושים תיקון עקיף בחוק הפטנטים. בהמשך לשאלתו של עו"ד אפורי, עשינו תיקון עקיף בחוק הפטנטים שמבטל את הסעיף הדומה שנעשה בחוק הפטנטים. אבל אני אומר שוב, אין בדבר הזה כדי לשנות מהדין והפרשנות שלנו, לפיה כנגד פטנט רשום או כנגד עיצוב רשום בכל תקופת המרשם לא ניתן לטעון טענת התיישנות נגד תביעה שמבקשת את ביטולו של הרישום.
נעמה דניאל
¶
סעיף 74. הצהרה בדבר אי-הפרה. (א) מי שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיפים 39(א) או 62, רשאי לבקש מבית המשפט פסק דין הצהרתי שלפיו אין בפעולה המבוקשת משום הפרת עיצוב.
(ב) בהליך לפי סעיף קטן (א) לא תישמע הטענה כי העיצוב הוא חסר תוקף, ומתן פסק הדין ההצהרתי או הסירוב לתתו אין בהם כדי לקבוע בשאלת תוקף העיצוב.
זה סעיף שבעצם מבקש לאפשר למישהו שרוצה לעשות פעולה בעיצוב, לקבל אישור מבית המשפט שמה שהוא רוצה לעשות הוא מותר. בית המשפט יקבע שאין בעצם במעשים האלה הפרה של העיצוב, ולכן מי שמבקש לעשות את הפעולה יוכל לפעול בלא חשש. הציבור גם ייהנה מעצם הפעולה המותרת וגם האינטרסים הציבוריים מתמלאים פה.
יונתן דרורי
¶
אני רוצה לדבר קצת על הפרקטיקה בסוגיה הזאת. צריכים להבין מה קורה כאשר מגיע אלי לקוח ורוצה לשאול אותי אם מותר לעשות את העיצוב. סעיף קטן 74(א) נותן לי את הפתרון, אני יכול לפנות לבית משפט שיצהיר שאין בעיה עם מה שאני עושה. אני לא מבין למה יש את סעיף 74(ב). אם אני רוצה לבקש עוד סעד מבית המשפט, אני גם רוצה שיקבע שאין תוקף ואני גם רוצה שיבטל את הפטנט, למה למנוע מבית המשפט לעשות את הפעולה הזאת? אני יכול הרי בתביעה לבקש כמה סעדים. איזו סיבה יש לאפשר לי רק לבקש סעד הצהרתי ולמנוע ממני את האפשרות גם לבטל? אני אתן דוגמה קלאסית. אני רוצה שבית המשפט יקבע שזה לא דומה - המוצר שלי והמדגם הרשום - ואני גם רוצה לבקש מבית המשפט שיבטל את המדגם הרשום כי יש לי גם פרסום קודם אחר של מישהו אחר שבגינו צריך לבטל את המדגם. למה להכריח אותי להגיש שתי תביעות - תביעה אחת לביטול המדגם ותביעה אחת לסעד הצהרתי? אם אני רוצה לעשות את זה ביחד, למה למנוע ממני את זה?
יוסי מרקוביץ
¶
רציתי להתייחס. הסעיף הזה, ההסדר, לדעתנו, מאוזן. יש חוסר אחד קטן בו, לטעמנו. לגבי ההערה של חברי פה, הסעיף המקביל בחוק הפטנטים שממנו נלקח הסעיף הזה הוא 187, וגם הוא קובע הסדר שתוכל לבקש רק סעד בדבר העדר הפרה, לא בדבר תוקף. הסיבה לכך זה שיש מסלול מוסדר בפני רשם הפטנטים להגיש בקשה לביטול פטנט. מוסדר בחוק, יש בו סדרי דין מאוד ברורים ומוסדרים. לא רצו לעשות משמש ובלגן בין ההליכים השונים. החוסר, לדעתנו, וזה נשמח להבין ממשרד המשפטים למה זה גם לא עבר. בחוק הפטנטים כשאתה בא לבית המשפט ומבקש סעד בדבר העדר הפרה, אתה צריך ליתן גילוי של מה שאתה עושה, לא להשאיר את הדברים עמומים. זאת אומרת, החובה היא על המפר או על המבקש להיות לא מפר, לבוא בפני בית המשפט, לומר "אני עושה כך". פרטים מלאים בדבר חוק הפטנטים. אני אצטט רגע מהחוק: "בית המשפט לא ייתן את ההצהרה", כך בחוק הפטנטים, "אלא אם השר המבקש לבעל הפטנט פרטים מלאים בדבר המוצר, ועוד תהליך שבהם הוא רוצה להשתמש. ביקש ממנו את ההצהרה שהוא מבקש היתר מבית המשפט והמשיב סירב לתתה, או לא נתן אותה תוך תקופה". אנחנו לא רוצים לייצר - - מה - - של הסעיף. אנחנו לא רוצים לייצר סתם הליכים. מי שחושש, שבזה עוסק הסעיף שאנחנו דנים בו, פונה לבעל הזכות ואומר: "תשמעו, זה מה שבכוונתי לעשות, זה מה שאני רוצה לעשות, אלה הפרטים הנדרשים לעניין, אמור לי אתה אם אני מפר או לא". אם הוא מסרב לתת לו רישיון, אז הוא פונה לבית המשפט. בזה יש חוסר מסוים בסעיף שלנו.
נעמה דניאל
¶
לגבי החלק הראשון, אנחנו חשבנו שפשוט אי אפשר לפנות לבית משפט לבקש הצהרה על אי הפרה אם לא אומרים לבית המשפט מה מתכוונים לעשות, ולכן החלק הראשון כבר כלול בפנים, מה גם שעיצובים יכולים להיות שונים מפטנטים וכל מיני דברים, כמו שזה לא חלק ממוצר מורכב וכו' - -
יוסי מרקוביץ
¶
רק ההסדר בחוק הפטנטים מבקש מהמצהיר, ממבקש ההצהרה ליתן פרטים. פה זה חסר, כן? בסעיף שהקראתי מחוק הפטנטים בעצם מבקש ההצהרה צריך לבוא ולהגיד: "זה מה שאני עושה, אלה הפרטים המלאים", כן?
נעמה דניאל
¶
השאלה אם אתה באמת יכול לפנות לבית משפט בבקשה שיאשר לך פעולה מסוימת, בלי לגלות לו מה הפעולה שאתה מתכוון לעשות.
ארז קמיניץ
¶
זה שזה כתוב בחוק הפטנטים - - לא אומרים שבית המשפט לא יבקש את זה ממי שבא בפניו. התובע בסוף, המוציא מחברו - - אתה צריך להסביר לבית משפט מה אתה עושה ומה - - אם זה כתוב בחוק הפטנטים ולא כתוב פה, זה לא אומר - -
יונתן דרורי
¶
לא, אבל לגבי הרישא של מה שחברי אמר. אפשר לבקש גם מבית המשפט לבטל פטנט, לא רק מרשם הפטנטים לבטל פטנט. זה אומר שלבית המשפט יש סמכות היום לבטל את הפטנט וגם לתת לי סעד יצירתי. הסעיף הזה מכריח אותי פשוט להגיש שני הליכים. במקום לכלול את זה באותה תביעה, אני פשוט מגיש תביעה לביטול פטנט ותביעה לסעד הצהרתי.
ארז קמיניץ
¶
אבל אדוני, אנחנו חושבים שהבקשה לביטול מרשם צריכה להיעשות בהליך שהוא ההליך המרכזי שהמחוקק בחר אותו. הוא מבקש שהוא ייעשה בפני הרשם, עם כל האיזונים שיש.
ארז קמיניץ
¶
מאה אחוז, אבל אתה רוצה באמצעות התביעה ההצהרתית הזאת לקפץ מעל השלב שאנחנו חושבים שהוא יותר ראוי ויותר נכון לעשות אותו מול הרשם.
יונתן דרורי
¶
אבל מה שאתה אומר הוא לא נכון לגבי החוק הזה. החוק הזה שאנחנו מדברים עליו מתיר לבית המשפט להגיש תביעה לביטול מדגם.
ארז קמיניץ
¶
זה שיש סמכות מקבילה זה נחמד, אבל אנחנו אומרים שאגב הליך של הצהרה על פעולה מסוימת עדיין לא אומר שבאופן מיידי אתה צריך ללכת להליך המקביל של בית המשפט, אלא שההליך המועדף פה הוא הרשם. זו הכרעה ערכית. רוצים להכריע אחרת? תכריע אחרת, אבל זו הכרעה שאנחנו - -
יוסי מרקוביץ
¶
מה עם הסוגיה של לחייב בעצם פנייה מוקדמת לבעל הזכות, מעין מיצוי הליכים? פשוט רוצים לחסוך בהליכים, לא לייצר עוד הליכים.
יוסי מרקוביץ
¶
אני אקריא לכם שוב את הסעיף. בגלל זה הקראתי אותו לפרוטוקול. אני מקריא את סעיף 187(ג) לחוק הפטנטים: "בית המשפט לא ייתן את ההצהרה, אלא אם המבקש מסר פרטים לבעל הפטנט בדבר המוצר או התהליך שבהם הוא רוצה להשתמש. ביקש ממנו את ההצהרה שהוא מבקש היתר מבית המשפט והמשיב סירב לתתה, או לא נתן אותה תוך תקופה סבירה". אנחנו סבורים שזו דרישה נכונה. לייצר סתם הליכים - -
היו"ר איתן כבל
¶
בדיוק. אם תגידו "כן" - נכניס. אם תגידו "לא", נצביע על זה. חבל סתם עכשיו, איך אומרים - -
היו"ר איתן כבל
¶
לא, לא נצביע על זה. סיכמנו. מבינים את ההתלבטות. משרד המשפטים צריך לחזור אלינו. כל עמדה שהוא יקבל אנחנו נאשר אותה, זה הכל, אוקי? הלאה.
נעמה דניאל
¶
מדובר בתרופות בשל הפרת עיצוב. אני רק אגיד שהוספנו בפרק הזה פיצוי ללא הוכחת נזק. זה הובא בפני הוועדה בעבר. בפרק הבא, בגלל עניינים לוגיסטיים, הוספנו עיכובים במכס. ונמצא כאן יועץ משפטי מהמכס.
נעמה דניאל
¶
פרק ז': תרופות בשל הפרת עיצוב. סעיף 75. הפרת עיצוב - עוולה. הפרת עיצוב היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.
זה סעיף מקובל בחקיקת הקניין הרוחני. בפקודת הנזיקין מצויים הסדרי מסגרת של חבות ואחריות, לכן גם הצענו להוסיף אותו לחוק הזה.
נעמה דניאל
¶
סעיף 76. צו מניעה בשל הפרת עיצוב. בתובענה בשל הפרת עיצוב זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן.
בעצם אנחנו רואים בתביעות של קניין רוחני, מה שבעל הקניין רוצה זה להפסיק את ההפרה באופן כמה שיותר מהיר, ולכן הסעיף - -
נעמה דניאל
¶
בעצם אנחנו קובעים כאן שהתובע זכאי לצו מניעה, אלא אם כן בית המשפט מצא טעמים שמצדיקים לא להורות על צו מניעה.
יותם וירז'נסקי
¶
לדעתי, בכל מה שקשור לעניין הזה הרי בית המשפט מוסמך באופן די רחב וכללי בחוק לתת צווי מניעה. בלי שנגיד לו הוא יכול לתת צווי מניעה והוא יכול לא לתת צווי מניעה. את אומרת שברירת המחדל - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני אגיד לכם מה אני - - זה נכון שאתה אומר שלפעמים הברור מאליו מוטב שייאמר. כאן עלול להשתמע משהו הפוך, מנקודת המבט שלי. כן, אפורי.
תמיר אפורי
¶
אני חושב שהסעיף שמשרד המשפטים מציע הוא - - הוא ממש לא אומר את המובן מאליו. בדיונים על חוק זכות יוצרים היו סביב הסעיף הזה ממש - -
תמיר אפורי
¶
בדיונים על חוק זכות יוצרים היו דיונים ארוכים, רציניים וכבדים על הסעיף הזה. אני אגיד רק בתמצית. יש דילמה גדולה לגבי עוצמת הזכות הקניינית בקניין רוחני בהקשר של צווי מניעה ועד כמה לבית המשפט יש שיקול דעת לא לתת צווי מניעה. זו דילמה בבתי המשפט. צריך הוראת חוק. יש אפילו מן ההכרח לכתוב את מה שנכתב כאן, שאומר בית המשפט: יש לך שיקול דעת לא לתת צו מניעה, למרות שזו זכות קניין, לכן אני תומך בסעיף הזה, אני חושב שהוא מאוד חשוב. עכשיו, היו כאן סביב השולחן שאלות מה לגבי סעדים אחרים. אני לא חושב שזאת בעיה. יש סעיף כללי שמפנה לפקודת הנזיקין ולכל הסעדים בדין האזרחי ולכל יתר הסעדים - -
היו"ר איתן כבל
¶
זאת אומרת, מה שאתה אומר לי - סליחה, אפורי, הבנו – שכאן במשפט הזה הסיפא הוא החלק היותר חשוב.
דוד גילת
¶
אני דווקא בדעה אחרת. אני חושב שהסיפא דווקא מסוכן, ואני אסביר מדוע. ההלכה מימים ימימה בבתי משפט היא שבצווי מניעה בבתי משפט בקניין רוחני השיקולים לא שונים משיקולים אחרים. בקניין רוחני הסעד הראשוני בהיותה של הזכות זכות שלילית הוא של צו מניעה, וזה בעצם - - פטנט מוגדר כזכות למנוע ממישהו אחר. מדגם כנ"ל. אנחנו מדברים על הזכות למנוע, ולכן דווקא לתת דגש על האפשרות לא לתת צו זה נוגס בזכות.
דוד גילת
¶
כי תמיד זה קיים בצו מניעה שיקול - - אנחנו עושים את מאזן - - אנחנו עושים שיקולים מן הצדק וכו'. זה לא שונה. דווקא לתת את הדגש על הלא לתת הוא יותר - -
היו"ר איתן כבל
¶
טוב. חברים, סליחה, העניין ברור. כיוון שזה סעיף שמופיע בחוק זכות יוצרים, אני חושב שאפשר, איך אומרים, לחיות איתו.
היו"ר איתן כבל
¶
עם הסעיף הזה, כן. אם לא, אתה אומר - - איך אומרים? החוק הזה - - אם יראה משרד המשפטים לנכון שהחוק הזה באמת, ואני אומר את זה, ארז, לא יודע - - זאת אומרת, אם ביום עיון שתעשו אצלכם תדונו ותגידו: תשמע, הסעיף הזה, יכול להיות שצריך למחוק אותו- - זה או שאתה מתכתב איתו, או שאתה אומר, תשמע - -
יותם וירז'נסקי
¶
זה נכון. ואני כבר אמרתי את המשפט הבא. זה שזה כבר קיים בסעיף חוק מסוים לא אומר שצריך להחיל את זה בסעיף חוק אחר. אחד. שניים, היישום של סעיף 56 על תתי סעיפיו, שזה הסעיף בחוק זכות יוצרים שהוא מקביל לחוק הזה, בפועל, בפסיקה, יש איתו המון בעיות שאנחנו מיד כשנגיע לסעיפים הקטנים נסביר גם אותם.
היו"ר איתן כבל
¶
בואו נעשה את זה ככה. חברים, בואו נסכם ככה. קודם כל, אני מצביע עליו כמו שהוא, as is. זה אחד. אם תוך כדי תנועה, או לדיון הבא – אני אומר את זה גם למשרד המשפטים - -
היו"ר איתן כבל
¶
זו לא תהיה הבעיה. אני חושב, לאור מה שהקשבתי, והקשבתי מאוד, שכדאי להשאיר אותו במקום בו הוא נמצא. אם באמת ילכו הביתה ארז, הווארד, נעמה ואחרים - - ברשותכם אני אומר, אם תחשבו לנכון, הווארד - - אין בעיה, זה לא - - אני אומר את זה ככה. אין כאן איזה בדיוק - - זה לא מצב שאתה אומר "ואוו, יום עיון על הסעיף". זאת אומרת, בסוף זה - - אוקי? הלאה. אז אני מעלה להצבעה את סעיף 76 as is. מי בעד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 76 אושר.
איתי עצמון
¶
כן, סעיף 76א עוסק בפיצויים בלא הוכחת נזק, שזו אחת הסוגיות שהועלתה בתום הדיון הקודם וביקשת שתיווסף להצעת החוק.
נעמה דניאל
¶
סעיף 76א. פיצויים בלא הוכחת נזק. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע בתביעה על הפרת עיצוב, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) היקף ההפרה; (2) חומרת ההפרה; (3) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; (4) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; (5) מאפייני פעילותו של הנתבע; (6) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; (7) תום לבו של הנתבע; (8) אופי התחום, לרבות מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שבו מצוי המוצר נושא העיצוב.
(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
(ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
את (ה) - -
נעמה דניאל
¶
את (ה) הצענו. אחרי דיון גם עם הייעוץ המשפטי אנחנו מבקשים להוריד. אם אתם רוצים אני אקריא אותו.
היו"ר איתן כבל
¶
קודם כל, אני רואה שניסיתם - עד כמה שידכם משגת - להקיף את הסוגים השונים של - - עד כמה שניתן, אני לא יודע, הרי אין סוף, אתה יודע. איך אומרים? חוק אתה כותב אותו כדי שיפרו אותו וימצאו את הדרך, איך אומרים - -
נעמה דניאל
¶
אז גם בגלל הערות שהועלו בישיבה, גם בגלל שקיבלנו הערות ישירות, וגם, בין השאר, בגלל שבית המשפט העליון - אגב, דיברנו על זה - כבר הכיר בהחלה של פיצוי ללא הוכחת נזק בדיני מדגמים - -
נעמה דניאל
¶
נכון. הוא הקיש בעצם מ - - החלטנו שנכון לקבוע את אותו סעיף גם כאן. הסעיף הזה לקוח, פחות או יותר, מחוק זכות יוצרים. יש בו שינויים קטנים שמדברים על משך ההפרה שחשבנו שזה לא - - בגלל היקף המונופול הוא לא רלוונטי לעניינינו, כי המונופול הוא לגבי ייצור או מכירה. משך הזמן הוא פחות רלוונטי, הוא יותר עניין של הכמות מוצרים. בנוסף, ביקשנו להוסיף עוד שיקול לבית המשפט, לרשימת השיקולים הפתוחה, אגב, שבית המשפט ישקול, וזה מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שבו מצוי המוצר. וזה בשביל בעצם - - הכוונה שלנו הייתה להתמודד עם תחומים צפופים שבהם המעצב באמת חושב שהוא עשה משהו שונה מספיק ממה שיש בשוק אבל בסוף נקבע שהוא מפר. חשוב לנו לציין שהעניין הזה ייבחן קודם כל בקביעה של ההפרה. כלומר, אם, בגלל אופי התחום, בכלל אין פה הפרה, אנחנו בכלל לא מגיעים לדיון לפיצויים ללא הוכחת נזק. אבל אם, גם בהתחשב באופי התחום, יש הפרה, אז אפשר להתחשב בעניין של אופי התחום בקביעת הפיצוי. שוב, אם יש תחום צפוף, אנחנו לא רוצים הרתעת יתר כנגד פיתוח של עיצובים חדשים.
איתי עצמון
¶
השאלה אם לאור מה שאמרת לא צריך לחבר בין פסקות (7) ו-(8 של סעיף קטן (ב). כלומר, דובר על תום ליבו של הנתבע, בין היתר לאור או בהתחשב במגוון האפשרויות שקיים בתחום.
איתי עצמון
¶
אני מציע למחוק ב-(8) את התיבה "אופי התחום לרבות", ולחבר בין שתי הפסקאות – "תום ליבו של הנתבע, בין השאר - - "
יותם וירז'נסקי
¶
אנחנו בעצם היום נמצאים לפני שאנחנו מאשרים או לא מאשרים את הסעיף הזה. בגלל שהוא ממש קופי פייסט כמעט של סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, זה הזמן לעשות שנייה חשבון נפש ורטרוספקטיבה מה קרה מאז 2007 כשעבר חוק זכות יוצרים ועד היום.
יותם וירז'נסקי
¶
בתחום הפסיקה. היום, ואני מדבר עכשיו בתור מי שייצג מפרים רבים, לכאורה, ובעלי זכויות רבים - -
יותם וירז'נסקי
¶
ברגע שהורדנו בזכויות יוצרים את רף המינימום לאפס והעלינו אמנם את רף המקסימום ל-100, בתי המשפט בפועל פוסקים סכומים זעומים של מספר אלפי שקלים בודדים.
יותם וירז'נסקי
¶
אנחנו לא מתקרבים אליו ולו ב-30% מהפסיקה, אוקי? צריך להבין את זה. המשמעות היא לבעלי זכויות - -
היו"ר איתן כבל
¶
דרך אגב, זה דומה – אני מוכרח לציין זאת – בדילמות שאנחנו מקיימים כאן בשאלות שאנחנו עוסקים בהן בוועדה בעניינים אחרים. זה יכול להיות, להבדיל אלף אלפי הבדלות, מתאונות דרכים, עבור לאלף ואחד עניינים אחרים. בתי המשפט, איך אומרים, מאוד מתרחקים - -
היו"ר איתן כבל
¶
דרך אגב, באופן הזה, לצערי, הם גורמים למחוקק "להשתגע", כי הם לא רואים שהעבירה איננה תואמת, או יותר נכון, הפסיקה לא תואמת את התכלית.
יותם וירז'נסקי
¶
זה הזמן "להשתגע", אדוני היושב-ראש. מאיזו בחינה? משום שאנחנו יודעים שחברות או בעלי זכויות מוציאים סכומי עתק בניהול הקניין הרוחני שלהם ואכיפת הזכויות שלהם - מאות אלפי שקלים בניהול הליך משפטי אחד - ובסופו של הליך משפטי אם נקבע שמדובר בהפרה הם יקבלו 3,000,5,000, 20,000 שקלים, במקרה הטוב, אנחנו מעודדים את המפר הבא.
יותם וירז'נסקי
¶
משום שאנחנו מסתכלים היום - - קל לנו, יש לנו סטטיסטיקה, אנחנו רואים מה סעיף 56 לחוק זכות יוצרים עשה.
נעמה דניאל
¶
אני רוצה רק לציין שסעיף 56 - - חוק זכות יוצרים שונה מחוק העיצובים בעניין הזה. חוק העיצובים, הרציונל שלו מלכתחילה להציע פיצויים ללא הוכחת נזק היה שהתחום הוא כזה שבו ההפרה היא בייצור ובמכירה של מוצרים וקל יותר להוכיח את הנזק מאשר כשמופרת זכות יוצרים ביצירה על ידי העלאה שלה לאתר ואתה לא יודע כמה אנשים ראו אותה.
יותם וירז'נסקי
¶
אם מה שהיית אומרת היה נכון, אז היום בתביעות על הפרות מדגמים הפסיקות - - הרציונל שלך הרי לא קבוע בפיצוי ללא הוכחת נזק, הרציונל שלך - -
היו"ר איתן כבל
¶
נעמה, סליחה, נהייתם משפטנים מידי. ברשותך, תראו, בואו נתכנס לטענה. בואו, איך אומרים, לתפוס את העניין - -
היו"ר איתן כבל
¶
כן, לא פוסקים. אני רוצה - - הרי מה העניין? כל אחד אומר - - הרי גם מופיעים, ותמיד זה עם דמעות, רחמנות, רחמים, יש לו ילד, ילדה, אשתו. זה תמיד ככה. אתה יודע, עשית גם כאלה וגם כאלה.
היו"ר איתן כבל
¶
זה פטנט. מעניין אם הוא רשום. אוקי. לכן, לגופו של עניין, מה שאני רוצה שנבחן, ארז, ואני אומר את זה להווארד ולנעמה, את העניין הזה מהמקום של מה זה 100,000 שקלים. זאת אומרת, תחשוב על זה במושגים של - -
יותם וירז'נסקי
¶
לא. אם תמשיך לסעיף הבא אתה תראה שיש גם מסכת אחת של אירועים. אנחנו נגיע לזה עוד רגע.
יותם וירז'נסקי
¶
בית המשפט מחפש - - אני אומר את זה במחילה ובמלוא הכבוד וההדר למערכת בתי המשפט בארץ, אבל בתי המשפט, משום שהם רוצים שלא להיתפס כדרקוניים מידי או כשקולים יותר, מחפשים תמיד את דרך הביניים איפה שהוא באמצע, כשדרך הביניים איפה שהוא באמצע זה לא 50,000 שקלים, זה פחות. הם ידברו על כך שלא מדובר פר הפרה, אלא במסכת אחת.
אביגל כספי
¶
אבל אם אתה מציע בעצם לקבוע סכום מינימום, אז בית המשפט יגיד במקרה שהוא חושב - - הרי מה שקורה, בית המשפט זה מגיע לשיקול דעתו. נגיד אם הוא אומר "אני חושב שזה 4,000", וסכום המינימום הוא 10,000, אז זה בעצם יחזור לאפס. ברגע - -
יותם וירז'נסקי
¶
כשמדובר פר הפרה זה מאוד פשוט, כי פר הפרה זה פר מוצר. אם יש 10,000 יחידות וסכום המינימום בחוק הוא – סתם לצורך הדוגמה, ממש לא הצעה - 10,000 או 20,000 שקלים, זו תהיה המכפלה שלפיה - - זאת תהיה מכפלת המינימום שלפיה ילך בית המשפט.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אבל אז ייקחו את ה-10,000 או את ה-20,000 - לא חשוב - ויכפילו אותם במספר המוצרים?
יורם ליכטנשטיין
¶
קודם כל, בתור נציג לשכת עורכי הדין אנחנו מברכים על הכנסת סעיף כזה לחוק, ועכשיו בתור דעתי שלי, לא בתור דעתי כנציג לשכת עורכי הדין. אני מאוד מתחבר למה שעו"ד וירז'נסקי אמר, אם כי אני חולק עליו.
יורם ליכטנשטיין
¶
מהפרקטיקה שאני למד מהפרות זכויות יוצרים ומהניצול הרב של נתבעים שהם מפרים פוטנציאלים אנחנו מפספסים הרבה בדיבור על הפיצויים המוסכמים. תחשבו שאדם מפר זכויות יוצרים, חס וחלילה. הוא בא לעו"ד, משלם לו שכר טרחה שייצג אותו – 10,000,20,000,30,000,40,000 שקל. הוא מנהל תהליך. נפסק פיצוי של 10,000,20,000 שקלים. נמוך, לא גבוה. ואז הוא עוד משלם החזר הוצאות לצד השני של עוד 10,000 שקלים. מפיצוי נמוך של 10,000,20,000 שקל הגענו כבר לתשלום של 60,000 אלף שקל.
היו"ר איתן כבל
¶
ליבי לא גס. סליחה, תראה, אתה עושה את החשבון שבית המשפט עושה בדרך כלל. השופט. מה השופט אומר? הוא אומר: "תראה, אני אתן לו קנס יחסית - - כי הוא ממילא יש לו את הזה, יש לו פה, יש לו פה, יש לו שם", אבל השאלה העומדת לפתחנו היא אם בית המשפט השתכנע שהייתה הפרה, נכון? ברגע שבית המשפט, חברים - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני אאפשר לך. סליחה, חברים, כבר הבנו את החפירה. העניין הוא כזה: מאותו רגע - - הרי מה נקודת המוצא? נקודת המוצא - מהרגע שבית המשפט השתכנע שיש כאן הפרה הוא לא צריך לעסוק בכל השאלות של כמה הוא משלם לעו"ד שלו וכמה הוא משלם - - זה לא מעניין אותנו. הוא צריך, איך אומרים, שכר מצווה – מצווה, שכר עבירה – עבירה. הוא צריך לתת לו עכשיו, אתה יודע - -
ארז קמיניץ
¶
כבוד היושב-ראש, אל"ף, למה בומבה? יכול להיות שההפרה היא נמוכה מאוד. מאוד מאוד נמוכה. אני רוצה להתחיל הפוך. קודם כל, דרך המלך היא להוכיח נזק. ככה מקובל. יש פה עוולה נזיקית.
ארז קמיניץ
¶
דרך המלך היא להוכיח נזק. דווקא בעיצובים – יש על זה פסיקה. אנחנו חולקים כאן על עמדת חבריי - קל יותר להוכיח נזק מאשר בזכויות יוצרים. אם יש דרך המלך וחבריי מקדישים כבר מעיתם ומזמנם להגיע לבית המשפט, יכול להיות שהם צריכים לבחור בדרך המלך. אם הם בכל זאת מתקשים, לייצר סכום מינימום בעצם אומר שבכל מצב שבו בית משפט ישתכנע שיש הפרה אתה חייב ללכת לסכום המינימום, למרות שהנזק - -
יורם ליכטנשטיין
¶
אדוני מדבר על מצבים שבהם מדובר באנשים מפרים. עמדת הראייה הזאת מפספסת לחלוטין את כל מה שנהוג לומר - - שאינם מפרים.
יורם ליכטנשטיין
¶
בתחום זכויות יוצרים - אני יכול להגיד לאדוני מניסיון - האיום בפתיחת הליך גורם לצינון דרמטי. יבוא ויגיד - -
ארז קמיניץ
¶
מה שהוא אומר זה שיש ניצול לרעה. אם יש לך סכום מינימום של - - אז זה ניצול לרעה. זה יכול לבוא בכל הכיוונים. זה יכול לבוא בזה שכאשר יש - -
היו"ר איתן כבל
¶
תשמע, ארז - - אני אומר לכם את זה כך. תראו, אני לא יודע בחקיקה לתת מענים לכל עניין ועניין. אם לא, לא היינו צריכים את בתי המשפט שישב שופט בראשם, היינו מזינים תוכנת מחשב. ואיך אומרים? עשית כך וכך, תקבל כך וכך. בסדר? החיים הם קצת יותר מורכבים. אני אומר, אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. בסוף אני רוצה לקוות, ולא תמיד זה עובד, אני מודה - - גם בכבודם של בתי המשפט, כשאתה נותן לבית המשפט את המסגרת בה הוא חי - -
היו"ר איתן כבל
¶
העניין הוא כזה: הנחת העבודה שלי – אני מקווה כך גם - שבתי המשפט בתחום שבו הם מתמחים יודעים ומנסים להתכתב עם המציאות. אם פתאום הם רואים שיש איזה סוג של הפרה שחוזרת על עצמה תוך ניצול כזה או אחר של החוק, אני מניח שהוא יכול לבצע אחת מן השתיים, או אפשרות נוספת: או יפנה למחוקק כמו שהוא נוהג, אתה יודע, לעשות מעת לעת, ואפילו באחת הפניות נעניתי לפניית בית המשפט, באחד התיקונים היותר חשובים שלפחות לדעתי - - חוק מידע גנטי, זה באמת אחד החוקים שאני הכי גאה שהובלתי אותם, שאדם ידע מי אביו מבלי להגיע לממזרות. עכשיו, זה דבר אחד. דבר שני, אתה יודע, הוא יודע לבוא ולהגיד: אוקי, חברים יקרים, אתם פה משחקים איתי בתוך כל התהליך הזה. הוא יודע איך אמורים להתנהל בתוך התהליך הזה, אוקי? זו דעתי. חברים, בבקשה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
רק הערת ביניים. אפשר לפסוק פסק מינימום ואפשר להציע אלא אם בית המשפט סבר אחרת, או לא יודע מה.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
אני חושב שבאיזה שהוא מקום צריך להתכנס למה שקורה בפרקטיקה. בית המשפט נוטה באיזה שהוא מקום, כנראה, עם כל הכבוד, להמעיט. צריך לשמור על איזו שהיא פרופורציה. יכול להיות שלא צריכים לעשות את זה 50,000, אבל אפשר לעשות את זה סכום - -
ארז קמיניץ
¶
אבל אולי בכל העולם, אבל בפיצויים ללא הוכחת נזק במשפט הישראלי אין סכומי מינימום בדברים הרבה יותר חמורים מהפרת זכויות יוצרים.
ארז קמיניץ
¶
אני מבין שהחברים היו מאוד רוצים לדעת שהגורמים שמייצגים והולכים לבתי משפט יש להם לפחות ככה 20,000 והם יכולים להגיד ללקוח: "20,000 כבר יש לך, בוא נמשיך". אני מבין שזה הרצון, אני מבין את הרצון הזה, אני מבין את המוטיבציה הזאת.
ארז קמיניץ
¶
בסדר. אנחנו היה לנו קשה מאוד - - בסוף באנו לפה והצלחנו לשכנע לבטל בזכויות יוצרים את סכום המינימום, כי הבדיקה שלנו הראתה שיש ניצול לרעה, וכי הבדיקה שלנו הראתה שההוראה על כלל - -
ארז קמיניץ
¶
אני לא יודע. יש אצלנו במשרד, כמובן, מי שעוסק במשפט משווה, הוא יוכל להגיד, אבל במשפט הישראלי, בדברים חמורים הרבה יותר מאשר הפרה של זכות שאין מחלוקת, היא זכות קניינית - - אבל בסופו של דבר, בהטרדות מיניות או בדברים אחרים שאנחנו מייחסים להם, אולי, אפילו חשיבות יתרה במובן של פגיעה בזכויות יסוד, אנחנו לא עושים סכומי מינימום. אין שום סיבה שבמקרה הזה יהיה סכומי מינימום. זה סותר את המשפט הישראלי.
יונתן דרורי
¶
בקצרה. אני קודם כל רוצה להתחיל במטרה. המטרה של הפיצוי הסטטוטורי כפי שהוגדרה על ידי בית המשפט העליון היא שלוש: אחת, השבת המצב לקדמותו, קרי הפיצוי הקלאסי; שתיים, פיצוי עונשי, ושלוש, פיצוי הרתעתי.
יונתן דרורי
¶
בית המשפט העליון מגדיר את זה ספציפית. זה גם כאשר חוקקו במדינת ישראל בפעם הראשונה בחוק זכויות יוצרים. זה ההסבר שם ללמה יש פיצוי סטטוטורי. הוא נועד לשרת את שלוש המטרות האלו, לא רק המטרה של השבת המצב לקדמותו. המודל הזה הועתק מארצות הברית. מסוף שנות ה-70 בארצות הברית ועד היום יצרו את המודל של פיצוי סטטוטורי, שהמטרה שלו היא הרתעה, ענישה והשבת המצב לקדמותו. גם היום בארצות הברית, בקנדה ובסין, שאלו שלוש המדינות בעולם שיש פיצוי סטטוטורי, בכולן יש את שני המרכיבים הבאים: אחד, סכום מינימום, ושניים, פיצוי לפי כמות נתבעים, לא לפי מסכת של הפרות. בישראל החוק תוקן בתחילת שנות ה-80, ואז נקבע בהתחלה 5,000 עד 10,000, אחר כך זה תוקן ל-10,000 עד 20,000. בעקבות פסק דין - - שבית המשפט העליון - - אומר בית המשפט העליון: "לא בסדר שאתם לא נותנים לנו את השיקול דעת לפסוק פחות מ-10,000 שקל", והוא צודק. יכול להיות שבמקרים חריגים צריך להיות לו שיקול דעת לבוא ולקבוע. כאן צריך לקבוע פחות.
הווארד פולינר
¶
למרות שאתה מסתמך על הדין המשווה - - לפי הדין המשווה, באנגליה אין פיצויים סטטוטוריים בכלל בקשר לזכות יוצרים. בארצות הברית יש בזכות יוצרים, בפטנטים - -
יותם וירז'נסקי
¶
קצרה מאוד. אמר החבר ממשרד המשפטים שזה סותר את המצב המשפטי בארץ. המצב המשפטי בארץ, שהחיל את סעיף הפיצוי הסטטוטורי בחוק, ארוך בעשרות שנים מהסיטואציה שהיא בסך הכל מ-2007 עד היום, שבה אין פיצוי סטטוטורי.
ארז קמיניץ
¶
לא, אני מדבר על כל - - פיצויים ללא הוכחת נזק זה לא רק בקניין הרוחני, סליחה, עם כל הכבוד.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
הוועדה צריכה להסתכל גם מה קורה לרוחב, לא רק בנושא הספציפי הזה, וכך אנחנו נעשה, אבל עוד מעט נשמע. עו"ד אפורי.
תמיר אפורי
¶
תודה רבה. אני חושב שפיצוי בסכום מינימום זו טעות איומה, ואני מצטרף לדברים שנאמרו על ידי משרד המשפטים. אני רק רוצה להוסיף. כשדנו בביטול של סכום המינימום בהקשר לחוק זכות יוצרים, ראינו אין סוף דוגמאות של ניצול לרעה ולמעשה עידוד של הליכי סרק.
תמיר אפורי
¶
ועידוד של הליכי סרק זה לא דבר קטן. בתי המשפט מוצפים בתביעות שלא היו מוגשות בכלל. עכשיו, הרעיון שבו מאפשרים לתובע לקבל פיצוי בלי שהוכיח את הנזק שלו הוא בעצם סייג לעיקרון חוקתי. אתה הולך להוציא ממישהו כסף מהכיס. זאת פגיעה חוקתית, בואו ניצמד - - נותנים לבית המשפט אפשרות מוגבלת בתקרה של 100,000 שקל.
תמיר אפורי
¶
שלא להידרש לכללים הרגילים של דיני הראיות ולאמוד את הנזק, שזה חריג לכלל, זאת פגיעה בנתבע. אוקי? אני לא בטוח שמוצדק במדגמים. אני מבין שגם לכם היו התלבטויות. אפשר כך, אפשר כך, אבל סכום מינימום זו ממש טעות.
דוד גילת
¶
תודה רבה. כאן אני מצטרף וגם רוצה רגע להפנות בהקשר הזה לפסיקה של בית משפט עליון. ראשית, בהיבט הרוחבי אנחנו נתקלנו בפסיקת בג"ץ בבג"ץ אורי אבנרי, בחוק החרם, בדיון להוכחת נזק. זה צריך לעבור דרך מסננת המשפט החוקתית. זה ברור, ולכן אני חושב - - אנחנו היינו בעד פיצויים להוכחת נזק וביקשנו שיוסיפו את הסעיף. אני חושב שזה סעיף טוב מאוד.
אני חושב שחשובה מאוד ההערה של איתי, כי באמת לא נראה לי סעיף (8).
דוד גילת
¶
כן. נקודה שלישית. ב-3 השנים האחרונות בית המשפט העליון דן ב-3 מקרים מעניינים של קניין רוחני בפיצויים על דרך חוק אומדנה ופיצויים ללא הוכחת נזק. מקרה אחד היה בנושא של מדגמים ברונית דגלי אומות. זה היה מדגם על הדגלים האלה של יום העצמאות. שם אנחנו ראינו קושי גדול והסתבכויות מאוד גדולות בהוכחת נזק. אחר כך פסק דין רונית דגלי אומות תוקן על ידי בית המשפט העליון בעצמו, על ידי אותם שופטים שישבו בדיון, ואני מפנה לערעור אזרחי 1203-13, טומשובר נגד ארט אופטיק. ולמה אני מפנה? מכיוון ששם נותנים רשימה מאוד רחבה. זה פסק דין שניתן ממש לאחרונה, כן? אני מדבר על פסק דין מ-2015. זה לאחרונה אצלנו. שם ניתנת רשימה מאוד רחבה. מדברים גם על פרמטרים שצריך לשקול, שצריך להתחשב בהם – הסוג המוצע, מידת ההצלחה, עוגמת הנפש והצער. השאלה - - אני מבקש ממשרד המשפטים לשקול האם בקביעת הקטגוריות כאלה חשבתם שאתם רוצים להצר את הפסיקה של בית המשפט או להצר את שיקול הדעת, כי בית המשפט מנחה את השופטים, בית המשפט העליון הנחה את השופטים לתת יותר פרמטרים ממה שאתם הצעתם. אתם כאילו מצמצמים אותם. צריך לקחת את זה בחשבון.
איתי עצמון
¶
הערה קטנה נוספת לעניין הנוסח. בסעיף קטן (ד), משהורדנו את סעיף העדכון למעשה שינוי הסכום ייעשה בצו ששר המשפטים רשאי לקבוע. אני מפנה את תשומת הלב לכך שבחוק זכות יוצרים, בהוראה המקבילה, הצו טעון אישור של ועדת הכלכלה.
דוד גילת
¶
הערה למשרד המשפטים. אני חושב – במילה אחת, סליחה - בכל זאת שצריך להוסיף לרשימה את מידת ההצלחה המסחרית שבית המשפט העליון מתייחס אליה, את מידת עוגמת הנפש והצער וגם את משך ההפרה, שכאן חושבים כאילו לא רלוונטי.
נעמה דניאל
¶
מבחינת משך ההפרה, כמו שאמרתי קודם, אנחנו חושבים שזה לא רלוונטי לעניין של עיצובים, אבל שוב - -
יורם ליכטנשטיין
¶
שאלה קצרה לגבי הניסוח. הניסוח, שבית המשפט רשאי לפסוק סכום כזה וכזה של 100,000. כלומר, מהניסוח נראה כאילו הכתבת המחוקק לבית המשפט שנקודת המוצא היא 100,000.
נעמה דניאל
¶
אני חושבת שאם זה רלוונטי למקרה נתון, אז בית המשפט יתייחס לזה, אבל המונופול עצמו מבוסס על ייצור ועל מכירה, לא על משך הזמן שבו לקח לך לייצר 10 עותקים מאותו - -
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
הצליחו להפחיד אותי כל המשפטנים - חוץ מהשניים שיושבים פה לשמאלי - שנעשה תקדים משפטי היסטורי.
היו"ר איתן כבל
¶
רחב היקף. חברים, הסעיף הזה הוא מאוד חשוב. אני מבקש להעלות להצבעה את סעיף 76א עם השינויים הנדרשים. מי בעד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 76א אושר.
היו"ר איתן כבל
¶
חברים, הוא לא כפוף לכלום. אמרתי את הדברים בצורה מאוד ברורה. תודה רבה. סעיף 77. אני כבר אומר, גברתי מנהלת הוועדה, אני מסיים את הדיון ב-12:25. אני רוצה שיהיה לנו זמן גם לאכול. יש לנו דיון מאוד גדול לאחר מכן.
נעמה דניאל
¶
סעיף 77. דין וחשבון. בתובענה בשל הפרת עיצוב, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. זה סעיף שמקובל בחקיקת הקניין הרוחני.
חגי נצר
¶
מה שונה מקביעה למתן חשבונות אם מישהו מגיש? למה אתם אומרים אקסטרה על דברים שקיימים, אני לא מבין. זה יביא לבלבול בפרשנות. יש קביעה למתן חשבונות בדין.
איתי עצמון
¶
אלה סעיפים מקובלים בחקיקת הקניין הרוחני. דווקא המחיקה של הסעיף הזה יכולה לגרום לבעיה פרשנית.
חגי נצר
¶
אז קודם כל אפשר להבהיר שהיא לא באה לשנות, אבל העיקרון הוא - - ברגע שאתם מכניסים משהו שממילא קיים, וזה היה גם הדיון בצו מניעה, אז ישאלו עצמם פרשני החוק מה המשמעות של זה, האם פה באנו להוסיף על דיני הקביעה למתן חשבונות הרגילה שקיימת מקום המדינה.
איתי עצמון
¶
בכל הכבוד, אני חושב שזה בדיוק להיפך. יש בחקיקה - - אנחנו משתדלים לשמור בחקיקה על איזו שהיא אחידות. ואם בחקיקת הקניין הרוחני יש הוראות כאלו, אז אני חושב שנכון יהיה לכתוב אותן גם כאן, לא להסיר אותן. אם אנחנו לא נכתוב את ההוראות האלו, יכולות להתעורר שאלות פרשניות גם לגבי התחום הזה ולגבי תחומים אחרים. אני חושב שזה לא נכון.
חגי נצר
¶
אני חושב שהוויכוח בינינו הוא כשלעצמו מלמד כבר שתהיה פה שאלה פרשנית, לכן תבהירו. עוד שתי מילים להגיד. אין באמור כדי לגרוע מ- -
היו"ר איתן כבל
¶
יקירי, העניין הוא כזה: אם נלך לצד שלך, גם תהיה שאלה פרשנית, זאת אומרת, השאלה הפרשנית תתקיים. אני מעדיף את השאלה הפרשנית הקיימת, מהנקודה שהיועץ המשפטי שלנו הציג.
חגי נצר
¶
אנחנו יודעים - - כל מי שיושב פה יודע מבתי המשפט מה אפשר לקחת. כל סעיף פה אנחנו יכולים לעשות לו - - של אני לא יודע מה, אז תעשו דברים - -
קריאה
¶
אני אנסה לגשר בין העמדות. סעיף 183(ד) סיפא מוסיף שם וקובע שהוראה זו אינה גורעת מתקנות סדרי הדין בדבר מתן חשבונות בחוק הפטנטים, ואז ייתכן שזה נותן פתרון לשתי העמדות.
היו"ר איתן כבל
¶
אני, דרך אגב, רק רוצה להעיר הערה. אם - אני אומר את זה גם לך, עו"ד חגי נצר - - תוציא אליהם מצידי פנייה. זה לא רק העניין הנקודתי כאן.
היו"ר איתן כבל
¶
זאת הערה רוחבית. אם ישתכנעו במשרד המשפטים שאכן ראוי לעשות עוד את התוספת הקטנה מבלי להפנות לתקנון, או - -
היו"ר איתן כבל
¶
אמרתי. אני לא נגד. אוקי? אין כאן איזה משהו שאני עומד, חגי, על רגליי האחוריות ואומר, לא יקום ולא יהיה. רק אני אומר, פה זה עניין של - - אין לי בעיה אם משרד המשפטים לא תהיה לו בעיה עם זה. הלאה, 78.
נעמה דניאל
¶
סעיף 78. טיפול במוצרים נושאי עיצובים מפרים. (א) בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות בעיצוב, רשאי בית המשפט להורות על – (1) השמדת המוצרים נושאי העיצוב שהזכות בו הופרה או נכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם, או עשיית כל פעולה אחרת במוצרים או בנכסים כאמור באופן שלא יגרום נזק לבעל הזכות בעיצוב; (2) העברת הבעלות במוצרים נושאי העיצוב כאמור לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש במוצרים כאמור, לחייבו בתשלום כפי שיקבע.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי מוצר המצוי בידי אדם אשר לא הפר בעצמו את העיצוב, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.
אני רק אציין שבחוק זכות יוצרים סעיף קטן (ב) מבהיר שאסור למכור הלאה את המוצרים. כאן בכל מקרה המכירה של עיצוב מפר היא הפרה של סעיף 39, לכן לא מצאנו לנכון להוסיף את זה כאן. הסעיף הזה תוקן מול הנוסח שהצענו בכחול. הוא תוקן לאור הוראות סעיף 46 של הסכם טריפס, ולכן אנחנו מציעים גם לעשות תיקונים עקיפים בשאר חוקי הקניין הרוחני שהסכם טריפס מחייב אותנו לעשות - - לגביהם.
היו"ר איתן כבל
¶
הערות? מי בעד סעיף 78, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 78 אושר.
נעמה דניאל
¶
סעיף 79. מפר תמים. (א) בתובענה בשל הפרת עיצוב, לא יחויב המפר בתשלום פיצויים עקב ההפרה אם לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכויות בעיצוב;
(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המפר ידע שקיימות זכויות בעיצוב בהתקיים אחד מאלה: (1) אם העיצוב נרשם לפי סעיף 33(ב); (2) לעניין עיצוב לא רשום – אם העיצוב סומן לפי סעיף 63 או שפורסמה בקשה לרישומו לפי סעיף 23.
יש סעיף מקביל בחוק זכות יוצרים. הוא מפורש מאוד מאוד בצמצום - רק מי שלא ידע ולא היה צריך לדעת שבכלל יש זכות יוצרים ביצירה, טעות בבעלים של היצירה לא נחשב כהפרה תמימה. אנחנו מבקשים לקבוע את זה גם כאן. כשאנחנו מבקשים לקבוע חזקות שהן בעצם אמורות להיות ברורות מכוח הדין הכללי - - שבעיצוב רשום יש חזקת ידיעה, וגם לגבי עיצוב שפורסמה בקשה לרישומו. ולגבי הסימון, דיברנו על זה קודם.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקי, יש הערות? מי בעד סעיף 79, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 79 אושר.
נעמה דניאל
¶
פרק ז'1: הוראות שונות. 79א. עיכוב בידי המכס. (א) בעל עיצוב רשום שסבור כי זכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור הודעה בכתב, למנהל המכס, שהוא בעל הזכות בעיצוב הרשום, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכותו בעיצוב, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.
(ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול העתק מתעודת הרישום של העיצוב וכן תיאור חזותי ברור של העיצוב הרשום שלגביו יש למבקש זכות ושלגביו הוא מודיע על ייבוא טובין מפרים המאפשר למנהל המכס להשוות בין הטובין המקוריים לבין הטובין המפרים דוגמת צילומים, קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין הטובין המקוריים לבין הטובין המפרים.
(ג) בעל העיצוב הרשום ימסור למנהל המכס, בהודעה, ציון מספיק של שם היבואן או מספר המכולה המביאים את הטובין המפרים וכן ציון של המועד שבו עומדים הטובין המפרים להגיע לישראל, עד לטווח של חודש; בעל העיצוב הרשום ימסור בהודעה כאמור גם פרטים נוספים ככל שאלה ידועים לו, לרבות שם האונייה, מספר החבילות העומדות להתקבל וכל פרט אחר.
(ד) בעל העיצוב הרשום ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס; לעניין סעיף קטן זה בלבד, יראו את המצאת כל הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) עד (ג) כהמצאת ראיות ראשוניות.
נעמה דניאל
¶
אם זה ברור, אז אפשר למחוק.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.
(ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.
רק אם אפשר, הייתי שמחה לקרוא ביחד עם זה את התיקון העקיף לפקודת המכס.
היו"ר איתן כבל
¶
יש לי כאן שאלה. אני רואה שאת קובעת פה חודש, ואז יודיע. ואם זה לא חודש? מה אם נודע לו עכשיו שהגיע או יגיע עוד יומיים, עוד יום, או במקרה נודע באותו רגע? מישהו במקרה מהמכס שם לב לעניין הזה?
נעמה דניאל
¶
הכוונה הייתה שיהיה אפשר להגיש הודעה שתהיה תקפה עד חודש. יכול להיות שזה לא מספיק ברור מהנוסח וגם אנחנו - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני פשוט רוצה להבין. מה שאני מפחד שייווצר פה - - כיוון שזה לא נכלל בתוך ההליך כפי שהגדרנו אותו, אז יגידו לו: תשמע, קודם כל נשחרר, אחר כך יראה. זו בעיה, כי בתי המשפט - - אחד הדברים שלמדתי בכלל בהליכים משפטיים – נגע, נסע. זאת אומרת, וואלה, ברגע שזה יצא מתוך התהליך ובית המשפט אומר לך: תלך, תחזור אלי - - אז אם תמצא את עצמך נפגע, אתה יכול ללכת, איך אומרים, לאכול קרח, ברוב המכריע של המקרים. אוקי? ופה, וזה מה שמדאיג אותי, אפרופו מה שחגי כל הזמן אומר, עלולה להיות פה הבנה אחרת, שאם זה לא נמסר על פי כל הכללים, אז - - אז איך נותנים לזה ריפוי?
נעמה דניאל
¶
אז אולי אני אתן כמה מילות הקדמה לסעיף באופן כללי. סעיפים דומים יש בפקודת סימני מסחר ובחוק זכות יוצרים. בפקודת סימני מסחר וחוק זכות יוצרים אנחנו מחויבים לסעיפים האלה מכוח הסכם טריפס שדיברנו עליו קודם. ההסכם לא מחייב את אותו דבר לגבי קניין רוחני אחר שמוגן בהסכם, הוא מאפשר את זה, אבל אנחנו חייבים להחיל על ההסדר הזה את אותם הסדרים שאנחנו מחילים גם לגבי סימני מסחר וזכות יוצרים. כאן רצינו - ויש כאן את עו"ד מוטי פוגל מהמכס שיכול גם לתת עוד פרטים – לאפשר, בגלל מה שעלה בוועדה, ובגלל - -
נעמה דניאל
¶
נכון, רצינו לאפשר את זה, אבל מצד שני אנחנו גם לא רוצים להטיל נטל יותר מידי גדול על המכס שלא מתורגל עדיין בהפעלת העיכוב לגבי מוצרים שמפרים עיצוב. הם עושים את זה היום לגבי זכות יוצרים ולגבי סימני מסחר.
מוטי פוגל
¶
סימני מסחר קל יותר לזהות אותם לאנשים שלנו שהם פחות מיומנים. באמצעים לא מקצועיים הם אפילו מסוגלים לזהות שיש הפרה של סימן מסחר גם בלי הודעה בעצם. בפקודת המכס יש אפשרות בדרך של הודעה או בדרך אחרת, שזו הכוונה שאנחנו בעצמנו מזהים, וזה קורה הרבה. כל מי שמצוי בתחום מכיר את זה. לעומת זאת, במדגמים, היות שזה יותר קשה לזהות, זה לא כל כך טריוויאלי ועין בלתי מקצועית תתקשה לעשות את זה, אנחנו רצינו שלא תהיה את האפשרות של בדרך אחרת, אלא רק את האפשרות של בדרך של הודעה מראש. זאת אומרת, ברגע שיש הודעה אנחנו פועלים לפי ההודעה, כדי שאנחנו נהיה בתוך מסגרת יותר ברורה.
היו"ר איתן כבל
¶
מה שאתה אומר לי בעצם זה שאם אין לי מידע מוקדם להגעה של מכולה, או לא חשוב מה, מזוודה או כל כלי אחר, כבר אפשר להתייחס אליו בהיבט מסחרי - - בעצם אתה אומר לי: "שמע, הוא ירצה אחר כך, אחרי שזה יצא מתחום המכס, לתבוע אותו, החוק מאפשר לו לתבוע אותו על פי כל דין".
מוטי פוגל
¶
נכון. אנחנו לא רוצים שיהיה עלינו נטל כאשר אנחנו משקפים מכולה, לצורך העניין, לנסות לזהות האם יש שם - -
דוד גילת
¶
זה נכון שיש הבדל בין סימני מסחר למדגמים, אבל אין הבדל בין זכויות יוצרים, ששם יש חובה רחבה על המכס, לבין מדגמים. ההבדל הוא זה אם ייצרת 50 או 51 מוצרים. אם ייצרת עד 50 מוצרים, אתה מוגן בזכות יוצרים. ייצרת עוד שני מוצרים, אתה כבר במדגמים.
דוד גילת
¶
כן, ודאי שזה פשטני מה שאני אומר, אבל זה לצורך ההבנה. צריך מיומנות גם לדעת על הפרת זכות יוצרים. אני חושב שצריך להיזהר לא לרוקן מתוכן את הסעיף.
דוד גילת
¶
אני רוצה להציע ככה: שיהיה - - מי שצריך לפנות למכס - - יהיו הוראות: ככל שיש בידיו מידע הוא ימסור אותו, אבל אם אין בידיו מידע, בוודאי שהוא לא יכול למסור.
היו"ר איתן כבל
¶
זה ברור לי שמי שיש לו מידע ויש לו זה, שילך, יפנה, יעשה איתו מה שנדרש. אני רציתי פה בעניין הזה להתמקד. ניסיתי להבין. הרי פה הסעיף מייצר תיחום לאופן שבו אפשר להתכתב עם המכס, זאת אומרת, נקודת המוצא היא שהחוק קובע לו"ז, אוקי? ולכן מבחינתי הוא נוקשה מידי, למרות שאני יודע להבין את מה שאדוני אומר לי במובן הזה שאני לא יודע אם באה לי עכשיו הודעה שמישהו בא ונוקש לי בדלת, ואני המנהל באותו רגע, ואז הוא אומר לי: זה עם, או המכולה הזו המסומנת. הוא עומד, רואה סימנים, ואומרים לו: הנה אתה רואה פה? והוא אומר: כן, וואלה, זה דומה, אבל - - אין לי - -
דוד גילת
¶
בסך הכל מה שאנחנו מדברים זה על הסמכות של המכס. אם הם יכולים לעשות או לא יכולים לעשות - - תמיד הוא יכול לעשות מה שהוא יכול לעשות. אבל להגיד - - כדי להקנות למכס סמכות הנפגע צריך להפעיל מספר חקירות ולהבין מתי מגיעה האנייה, מתי היא יצאה מהנמל. הוא לא יודע את כל הדברים האלה. דווקא על מי אתה רוצה להגן? על המעצב הקטן, לא על בן אדם שיכול להפעיל רשת בינלאומית שתגיד מתי תגיע האנייה ומתי היא יצאה מנמל - -
איתי עצמון
¶
אני רוצה רק להסב את תשומת הלב לכך שהסעיף הזה הוא בעצם דומה מאוד בנוסחו לסעיף 65 בחוק זכות יוצרים. בסעיף 65(ב) בחוק זכות יוצרים כתוב לגבי הפרטים ככל הידוע לו. כאן בעצם הושמטה התיבה הזאת. אני רוצה להבין למה. מדובר כאן על שתי מטריות דומות.
מוטי פוגל
¶
זכויות יוצרים אני מסכים שהם יותר דומים למדגמים, זה נכון. ההבדל שבזכויות יוצרים הם מחויבים באמנה. פה אנחנו הלכנו - -
היו"ר איתן כבל
¶
כן. זה סעיף שאתה ביקשת להוסיף. לעשות את ההתאמה כמו ב - - אם שם לא היה כתוב ואומר לי זה - - אז אני הבנתי.
נעמה דניאל
¶
העניין פה זה שבחוק זכות יוצרים יותר קל להשוות בין מה שמוסר האדם שטוען שמופרת היצירה שלו, לבין מה שמתקבל במכס. בעיצובים זה יותר קשה. אנחנו לא רוצים להטיל את הנטל הזה.
היו"ר איתן כבל
¶
נעמה, אבל יש פה תנאים. בכל הכבוד, אתם כתבתם את החוק ואת התיקון הזה. בסוף בחודש זה יהיה תנאים מצטברים. זה לא רק שהוא בא ואומר: הנה, זה ככל הידוע לי. בסוף הוא צריך להביא סדרה של - - יש לו סדרה של דברים. יש לו חודש ויש חלי על האללה. זה לא עניין שהוא - - לכן אני חושב - - ההיפך, אני השתכנעתי שיש חשיבות אפילו לעניין הזה של ככל הידוע לו.
דוד גילת
¶
אני רק רוצה להגיד עוד דבר אחד, לגבי שצריך להביא - - מחייבים אותו להביא דוגמאות של מוצרים מקוריים. אולי אפילו אין מוצרים מקוריים כי זה מדגם רשום. אני מגן על העיצוב שלי. מישהו לקח את העיצוב שלי ומייבא. אין לי מוצר מקורי, אני לא יצרן, אני מעצב. עכשיו אומרים לי: אתה לא תוכל לעצור במכס - -
איתי עצמון
¶
עוד שתי שאלות יש לי לעניין הנוסח. בסעיף קטן (ב) אתם מבקשים שההודעה תכלול העתק מתעודת הרישום. זה המונח הנכון?
מוטי פוגל
¶
בפקודת סימני מסחר. בפועל אנחנו מקבלים גם נסחים, לא רק העתק תעודת הרישום. פשוט לא רצינו לשנות את הנוסח - -
מוטי פוגל
¶
לא. אני אומר, הנוסח של תעודת הרישום קיים גם בפקודת סימני מסחר, ולכן אני לא רוצה לשנות את זה. בפועל אנחנו מקבלים גם נסחים, אין לנו בעיה עם זה.
איתי עצמון
¶
לא, אפשר יהיה גם לתקן בתיקון עקיף. תעודת הרישום מספיקה לכם? כלומר, יכול להיות שהרישום כבר פקע.
ז'קלין ברכה
¶
רק להבהיר. תעודת הרישום היא תעודה שמשקפת את רישום העיצוב בפנקס. אם למחרת הוא בוטל, אז לא רואים את זה בטבלת הרישום, ולכן חשוב שמה שהמבקש לעצור משהו במכס יציג זה את מצב הזכויות כיום, שזה נסח מהפנקס, או מצב הזכויות בפנקס.
מוטי פוגל
¶
בפועל זה מה שאנחנו עושים גם בסימני מסחר, רק שאני מציין ששם, למרות שככה אנחנו עושים, מה שכתוב בחוק הוא העתק מפקודת הרישום.
נעמה דניאל
¶
כן, אנחנו מציעים את הנוסח: במקום מתעודת הרישום של העיצוב, העתק מהרישום של העיצוב בפנקס, ונעשה תיקון עקיף לפקודת סימני מסחר.
סער אלון
¶
אני רוצה להתייחס לסעיף קטן (ב), לחלק שמדבר על - - או כל מסמך אחר. למעשה, כשאנחנו באים לדבר על הפרה של מדגם, על מוצרים שעשויים להפר מדגם רשום, אנחנו מדברים על המדגם כפי שהוא נרשם, כפי שהוא מופיע בשרטוטים או בתמונות או בהדמיות שצורפו לתעודת המדגם, לא למוצר נשוא הבקשה. כלומר, לא למוצר שקיים בפועל, אלא למה שמופיע בתעודה, ולכן צריך להשוות את המוצרים שנתפסים במכס למה שמופיע בתעודה, לא למוצרים שנמצאים בקטלוג או בצילומים.
אופיר אלון
¶
הנקודה שרציתי לגעת בה זה מושכלות יסוד בדיני קניין רוחני. משווים בין הזכות כפי שניתנה בפנקס, לבין המוצר, לא בין - -
מוטי פוגל
¶
הסיבה שאנחנו מעבירים בפרקטיקה זה באמת לעזור להם לאתר, כי לפעמים מהתעודה הם לא מבינים מה קורה, הם רואים פתאום - -
מוטי פוגל
¶
אני צריך תמונה של המוצר האמיתי, או איך הוא באמת נראה, כדי שאני אוכל לזהות אותו בתוך המכולה, בתוך המשקף. משרטוט לא יהיה לי כלום.
איתי עצמון
¶
שאלה נוספת שהיא אולי יותר נוסחית. בסעיף קטן (ג) מדובר על אותה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)?
נעמה דניאל
¶
נכון, אפשר להוסיף את זה שם. אז רגע, לעשות את התיקון בנוסח? לדעתי אפשר. השאלה אם זה פותר פה את החששות של החברים.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקי, אפשר להצביע עם התיקונים והתוספות והשינויים. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 79א אושר.
איתי עצמון
¶
לא. התיקון כרגע שמוצע לדון בו הוא בפקודת המכס. התיקון העקיף לפקודת סימני מסחר הוא תיקון שיובא בדיון הבא בוועדה.
נעמה דניאל
¶
113ג רבתי. בסעיף הזה אנחנו בעצם מבקשים להתאים את סעיף 200א לפקודת המכס, שעוסק בהליכים שמנהל המכס ינקוט כשהוא מקבל בקשה. אז אני אקריא אותו. 113ג. תיקון פקודת המכס. בפקודת המכס, בסעיף 200א(א) – (1) ברישא, אחרי "או בדרך אחרת" יבוא "ולעניין עיצוב – בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 79א לחוק העיצובים, התשע"ה-2015 (להלן – חוק העיצובים) בלבד", אחרי המילים "הפרת זכות יוצרים", המילה "או" תימחק", ואחרי "זכות בסימן מסחר" יבוא "או הפרת זכות בעיצוב רשום". (2) בפסקה (3) – (א) אחרי המילים "לבעל זכות היוצרים", המילה "או" תימחק; (ב) אחרי המילים "לבעל סימן המסחר" יבוא "או לבעל העיצוב"; (ג) אחרי המילים "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים", המילה "או" תימחק; (ד) אחרי המילים "69א לפקודת סימני מסחר" יבוא "או 79א לחוק העיצובים".
נעמה דניאל
¶
כן. בעצם סעיף 200א הוא הסעיף שבפקודת המכס עוסק בסמכות של מנהל המכס לעכב. הרישא בעצם אומרת שכשמנהל המכס מוצא, לכאורה, שקיימת הפרה של זכות יוצרים בסימן מסחר, הוא ינקוט בפעולות הבאות. אנחנו בעצם מוסיפים לסעיף הזה גם את הסעיף שעכשיו הקראנו מחוק העיצובים.
נעמה דניאל
¶
אנחנו רק מבקשים להבהיר – נוכחים כאן חברים מהמכס - שבזכות יוצרים וסימני מסחר המכס גם פועל מיוזמתו. לפי ההצעה שאנחנו הבאנו הוא לא יפעל מיוזמתו, רק בדרך של קבלת הודעה.
היו"ר איתן כבל
¶
בסדר, זה הבנו. זה ברור לי. זה הבנתי בהסבר הראשון. אז אתם לא רוצים שנכניס בחוק תוספת עובד, משהו, שכר? שלא יתברר אחר כך שפה מישהו - - אני מעלה להצבעה את הסעיף העקיף. מי בעד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 113ג אושר.
איתי עצמון
¶
לא, הסעיף הוצבע. 79א רבא אושר, וגם התיקון העקיף לפקודת המכס. עכשיו ניתן לעבור לסעיף 80.
דוד גילת
¶
משהו כללי. באמת - - אנחנו מברכים על שני הסעיפים שרצינו ושייתנו "שיניים" לחוק, שזה פיצויים ללא הוכחת נזק ועצירה במכס בצורה כזאת או בצורה אחרת, אבל לפחות הם קיימים. אפרופו "שיניים", אז יש לנו שתי "שיניים" בצדדים, אבל ה"שן" האמצעית של עבירה פלילית, זה נשאר בחוץ. אנחנו ביקשנו גם לקבוע, כמו בחוק זכות יוצרים וכמו בפקודת סימני מסחר, שיש גם עבירה פלילית בזיוף של מדגמים. אנחנו ראינו שהייתה בעיה מבחינת המחלקה הפלילית במשרד המשפטים. אנחנו צירפנו נוסח יותר מצומצם לעניין הזה. שלחנו לוועדה. אני חושב שזה היה לוועדה, או לפחות למשרד המשפטים. אנחנו שלחנו נוסח שמותאם לחוק הבריטי. בחוק הבריטי כן קבעו עבירה פלילית על זיוף מדגמים, ואני בכוונה אומר זיוף ולא הפרה, כי הפרה זה דבר שיש בו אולי יותר ספקות, מתחם הסבירות הוא יותר רחב. אני מדבר על זיוף פרופר, שאם בן אדם מזייף, counter-fitting מה שנקרא, אז כמו שיעצרו לו את הטובין במכס, יש לו גם סנקציה פלילית. יש פה משהו ערכי, משהו הרתעתי, ומסר מאוד מאוד ברור לכל מי שממש - - נגד הרעים - -
אסנת חיטרון
¶
ההתנגדות היא בעצם נובעת משתי טענות עיקריות. הראשונה, שהתייחסו אליה כאן, היא בעצם העמימות האינהרנטית שקיימת בדיני העיצובים שהיא רבה יותר מזו שקיימת בדיני זכויות יוצרים ובסימני מסחר. כשאנחנו מדברים על עיצובים, אז לא כמו בזכויות יוצרים בדרך כלל אין לנו העתקה שהיא מדויקת וזהה, תמיד יש איזה שהוא שוני. לעומת זאת, בזכויות יוצרים, גם כשיצרו את העבירות הפליליות, מה שהמחוקק ראה לנגד עיניו זה מצבים של העתקה מדויקת - העתקות של תקליטורים היום, עכשיו באינטרנט, או העמדה לרשות הציבור של היצירה כפי שהיא, לפחות ברוב המקרים. כשאנחנו מדברים על עיצובים, יש כאן מקום רב מאוד לספק. כמו שנאמר כאן גם על ידי המכס, גם על פקידי המכס לא רצינו להטיל את החובה לבדוק את זה. לפקידי המכס אמרנו שאולי יעברו סמינרים, אבל אמרנו שיהיה להם קושי לדעת ולזהות מתי כן, מתי לא, קל וחומר כשאנחנו מדברים על הציבור הרחב. וכמובן שאנחנו מדברים על ההשלכות הקשות ביותר שיכולות להיות על הציבור הרחב ועל התכלית של החוק הזה לקביעת איסור פלילי, שהוא לא מוגדר מספיק מבחינת האפקט המצנן, מבחינת המוטיבציה ליצור, החשש שזה יכול ליצור והשימוש לרעה. דובר כאן גם על השימוש לרעה שנעשה בפיצוים ללא הוכחת נזק. כשאנחנו מדברים על הדין הפלילי, הפוטנציאל לשימוש לרעה, מכיוון שההרתעה שלו כל כך משמעותית, הוא רב הרבה יותר.
הנקודה השנייה, כשאנחנו מדברים על דין פלילי, וגם זה נאמר פה, אנחנו מדברים על דין שיעורי. הפגיעה באזרח כתוצאה מהשימוש בדין הפלילי היא משמעותית ביותר. אנחנו לא עושים שימוש בדין הפלילי כשלא נמצא שיש לכך הכרח. החוק הזה קובע שני אמצעים משמעותיים ביותר ו"שיניים" שלא היו קיימים קודם לכן, שזה הפיצויים ללא הוכחת נזק והעיכוב במכס שאושרו כרגע.
אסנת חיטרון
¶
בשונה מזכויות יוצרים וסימני מסחר, אין כאן חובות בינלאומיות ודרישה בינלאומית בתחום הזה, לכן ההתנגדות. אלו הסיבות - -
חגי נצר
¶
הדין הפלילי מחייב על מנת להרשיע להוכיח מעבר לכל ספק סביר, ב-99%. אז זה נפתר anyway. זאת אומרת, אם אתה מגדיר את זה כעבירה - - עכשיו, אני אתן לך דוגמה. היו לי הרבה תיקים. פה יש אולי אנשים שמכירים את הפלסטיק הזה שנראה כמו עגבנייה, ששמים את העגבנייה ואת הבצל. כאילו צורת בצל, שני חצאים, אתה שם את זה במקרר. העתיקו את זה אחד לאחד, גנבו את הרעיון הזה אחד לאחד. וזה מדגם קלאסי. אם יש לך מצב, שמדבר עליו עו"ד גילת, של אחד לאחד, שהדברים ברורים מאליהם, אז ללכת לדין פלילי. ועדיין, אם לא הצלחתי להוכיח מעבר לספק סביר, אז הוא יצא זכאי.
דוד גילת
¶
ראשית, הנחת היסוד שאין העתקה מדויקת בעיצובים היא לא נכונה עובדתית. יש העתקה מדויקת בעיצובים. בהצעה שאנחנו נתנו אנחנו הבחנו בין הפרה לבין זיוף. זיוף זה משהו שהוא אחד לאחד, זה נעשה ביודעין, זה בעצם כמו גניבה רגילה. אז דווקא יש. אז הטיעון הזה, לדעתי, לא צריך לעמוד. גם הנושא של שימוש לרעה. יש לזכור שמי שבסופו של דבר אוכף את הזכות זו המדינה. אז המדינה עושה - - יש כאן משטרת קניין רוחני. יש בעיות חמורות שצריכים לטפל בהן. גניבת קניין רוחני זה עניין פלילי, זה עניין של נטילת רכוש מבן אדם, אז לכן - - ומי שאוכף זו המדינה, לא בן אדם פרטי, לכן זה לא עניין של ניצול לרעה כמו נציג בבית המשפט. והנושא של הפגיעה באזרח. גם צריך לחשוב על האזרח שנפגע שגונבים לו.
היו"ר איתן כבל
¶
אוקי, דוד, העניין ברור. אני ברשותך רוצה לומר לך את הדבר הבא. הדברים של דוד ושל חגי לא נופלים על אוזניים ערלות. אני חושב שזה שווה מחשבה.
היו"ר איתן כבל
¶
אני אאפשר לך. אני אומר את זה. זאת אומרת, להערכתי, בסוג כזה של דברים יש - - אוקי, אז אנחנו נותנים מענה כמעט לכל דבר שאנחנו יודעים לראות אותו בתוך החוק הזה, אבל יש גם לדעת את האקסטרות בתוך התהליך הזה. ולכאורה אין כאן בתוך החוק הזה את המענה לשאלות האלו שהועלו. בן אדם עשה פה עבירה פלילית, כאילו מה, אין כאן - -
אסנת חיטרון
¶
כשאנחנו מדברים על עיקרון החוקיות, אז עיקרון החוקיות אומר שכשאתה מגדיר מה מותר ומה אסור, ההגדרה צריכה להיות ברורה, מכיוון שהציבור זכותו לדעת מתי הוא חשוף לדין הפלילי ומתי לא. עצם זה שהרשעה היא מעל ספק סביר בדין הפלילי לא מבטלת את החובה ואת זכות היסוד של הפרט לדעת מתי הוא מבצע עבירה פלילית ומתי הוא לא מבצע עבירה פלילית. אוקי, זה לעניין הגדרת החובה, שהיא צריכה להיות ברורה. עכשיו, תמיד כשיש הגדרה שיש בה עמימות מסוימת יהיו גם מצבים שבהם אין את העמימות הזאת. יש גם מצבים, כמו שצוין כאן, של העתקה מדויקת, ואני לא כופרת בזה, אני לא אומרת שהם לא קיימים. אני אומרת שבאופן אינהרנטי כשמדובר בזכויות של עיצוב, בניגוד לזכויות יוצרים, העמימות היא רבה הרבה יותר, מכיוון שכשאנחנו מדברים על ההפרות הרווחות של זכויות יוצרים, אנחנו מדברים על העתקה של דיסק, העתקה טכנולוגית, העתקה של יצירה, לפחות ההפרות הרווחות.
היו"ר איתן כבל
¶
אסנת, העניין ברור, אני מבין את מה שאת אומרת. ואם יסתבר מעל לכל ספק שאכן יש את העתקה, אז לכאורה אין כאן מענה.
היו"ר איתן כבל
¶
מה שאת אומרת לי - - אני מקשיב לך, אני באמת מקשיב לך. מה שאת אומרת בעצם - - יש קושי. בסדר, אז לכן בית המשפט זה מחייב אותו לפעולה יותר משמעותית, יותר תשומת לב. אני מניח שכל צד ירצה להביא מומחים יותר גדולים להוכחת הטענה שלו, מי בעד ומי נגד. אבל מה שאני - - לפחות ממה שעולה, אין אופציה כמעט אם יש פה עבירה - -
אסנת חיטרון
¶
עיצוב כהגדרתו - - השימוש במונח "זהה" כשמדובר בעיצוב זה אף פעם לא יכול להיות זהה אחד לאחד. ואם זה יהיה זהה אחד לאחד, אז במקרים - -
דוד גילת
¶
לא, עזוב. דברים מהחיים. לוקחים תכשיט של אמנית מתל-אביב לסין, שמים את זה בתבנית. מהתכשיט שלה עושים את השבלונה, ואז מביאים את זה לארץ. היא עשתה 20 מוצרים, אבל זה היחידי שהצליח לה.
היו"ר איתן כבל
¶
דוד, חגי, אסנת, אומר לי איתי - - אני לא יודע אם הוא שכנע אותי, אבל הוא מעלה פה טענה שאומרת שבעצם אנחנו כל הזמן - - ההיפך, אנחנו רוצים לצאת מהצד הפלילי ולהיכנס לתוך הצד - - יותר ויותר לחצר המינהלית.
היו"ר איתן כבל
¶
עדיין לא הסכמתי איתך, אני רק מפרשן את איתי. אני לא רוצה שעכשיו נתעכב בעניין הזה, כי צריך ממש עוד כמה דקות לסיים. אני ברשותכם רוצה לומר שלא נחה דעתי. דעתי לא נחה מהתהליך הזה, למרות שאת, אסנת, מציגה את הדברים בצורה מלומדת. אני איתך, אני מתחבר לדברים שאת אומרת, אבל אני עדיין לא מרגיש שזה יושב לי על אדני ברזל, אוקי? זאת אומרת, זה בסדר. בהסברים - - דוגמה - - גם הדברים האחרים קודם שהכנסנו אותם פה זה היה כשמשרד המשפטים בא והסביר לנו את הקשיים ואת הבעיות. אנחנו במקום כאן כדי לנסות, למרות המקום שבו אתם נמצאים, למצוא אולי יש איזו שהיא נקודת איזון. אני כן רוצה - - יכול להיות שאני בסוף אגיד, תשמע, וואלה, הצדק עם אסנת ועם ההסבר המלומד שלה, אבל אני, האוזן שלי, איך אומרים, לא לגמרי רגועה מהטענות שהעלה דוד והעלה חגי.
איתי עצמון
¶
אני רוצה להוסיף לטיעונים שהעלית כאן. יש היום בפקודת המדגמים סעיף שקובע עבירות פליליות. לפי מה שהבנתי מכם הוא כמעט אות מתה.
אסנת חיטרון
¶
הוא גם אות מתה וגם - - בפקודת המדגמים, אם אני לא טועה, ונעמה תתקן אותי, על פעולות אחרות, לא על פעולה של פגיעה בזכות.
איתי עצמון
¶
יש סעיף פלילי מאוד מצומצם היום בפקודת המדגמים. אני מבין שגם הוא לא מיושם, דהיינו לא מוגשים כתבי אישום בשל העבירות.
דוד גילת
¶
רק אם יורשה לי להתייחס לנקודה שאתה העלית. הנוסח שאנחנו הגשנו לוועדה הוא בעצם של מדינה שאנחנו מסכימים שהיא לא כל כך חשוכה – הממלכה המאוחדת, שיש בה את העבירה הפלילית. זו חקיקה מודרנית, זאת אומרת, היא קיימת במדגמים, בסימני מסחר, בזכויות יוצרים - -
אסנת חיטרון
¶
הנוסח שהוצע, שאנחנו כמובן הסתכלנו עליו, הוא כולל בעינינו - אני לא מכירה את החוק הבריטי באופן מקיף – מונחים שבחקיקה הפלילית הישראלית הם לא מקובלים באופן גורף. אי אפשר למצוא אותם בחקיקה הפלילית הישראלית. זה משהו שהוא חסר תקדים. במשפט הישראלי הוא נחשב פגיעה בעיקרון החוקיות. המונח "סבירות" – זה מה שאני זוכרת – לא מופיע - -
דוד גילת
¶
זה לא נכון. זו אמירה שעובדתית היא לא נכונה. זאת כבר המומחיות שלנו, כן? מה אפשר לעשות ואיך אפשר לנסח בצורה שזה יעמוד בתנאים של הדין הפלילי, זה באמת המומחיות של אסנת, לא שלי. מה שאני יכול להגיד זה בתחום של הקניין הרוחני. יש ודאות מוחלטת. אם מישהו מזייף בכוונה לזייף עיצוב מסוים ועושה את זה באמת על מנת לגזול נכס של מישהו אחר, זה במהות שלו עבירה פלילית. זה לא רק אצלנו ככה.
דוד גילת
¶
זו כן עבירה פלילית, במיוחד אם אנחנו הולכים לבטל את ההבדל בין זכויות יוצרים למדגמים, אבל נעזוב את זה כרגע בצד.
יוסי מרקוביץ
¶
אסנת, מה שחשוב להבין שדברים קשורים. אנחנו תופסים זיופים. דוד, תספר על זיופים של סימני מסחר. אנחנו רואים גם הפרות מדגם.
דוד גילת
¶
אם אני ייצרתי 49 מוצרים זו עבירה פלילית, ואם אני ייצרתי 51 מוצרים זו לא עבירה פלילית. זה לא נכון שיש הבדל. אין הבדל.
גל עומר
¶
אני אומרת משהו כאן על דעת עצמי. רציתי להגיד לעניין הזיוף של מדגמים. אני חושבת שאנחנו נכנסים לתקופה שבה הנושא הזה יהיה הרבה יותר חמור בגלל האפשרות לייצר זיופים אחד לאחד במסגרת כל הטכנולוגיה של מדפסות תלת מימד.
חגי נצר
¶
משהו לגבי העמימות שאמרת. אני רק רוצה להזכיר שלגניבת עין יש אחות פלילית בפקודת סימני סחורות. גניבת עין זה בטח לא כל כך פשוט כמו שאת אומרת עם סימן מסחר. בגניבת עין אתה צריך להוכיח מוניטין, דמיון, שזה מטעה את הציבור. זו עבירה פלילית בפקודת - -
יותם וירז'נסקי
¶
בהמשך למה שחברתנו כאן אמרה עכשיו, וכדוגמה מהחיים הפרטיים - - ואני חושב שרוב הצד הזה של השולחן, למעט חברנו שם, עוסק בפרקטיקה. ואני חושב שהצד השני צריך לשאוב מהפרקטיקה, כדי לבסס את ה - -
יותם וירז'נסקי
¶
ממש לפני שבוע ומשהו היה אצלנו במשרד אדון שבא והראה לנו: "הנה מוצר - לא משנה איזה כרגע – שאני עיצבתי ועשיתי לו קמפיין, מימון המונים באינטרנט. אני עוד לא קיבלתי את המכולה של המוצרים שהזמנתי בסין, והנה המוצר שלי אחד לאחד נמצא למכירה "באלי אקספרס". זה לא שלי".
אסנת חיטרון
¶
אני רוצה לסכם ולהגיד - - כמו שאמרתי קודם, אני לא כופרת בזה שיש גם אפשרות להעתקה או זיוף מדויק. אני אומרת שקביעת איסור פלילי, שאני בטוחה שגם מי שניסח את ההגדרה האזרחית פה עשה ככל יכולתו כדי להגדיר אותה באופן מדויק, שמתבססת על נוסח שאומר: זכותו של המעצב למנוע פעולות לגבי העיצוב הרשום, היוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצל בעל העיצוב - - זה לא שלא נעשה פה מאמץ למנוע את זה בצורה הכי ברורה. יש כאן קושי אינהרנטי בתחום הזה. המונחים האלה והעמימות הזאת הם פגיעה קשה בזכויות הפרט. היא גם פוגעת בתכלית של החוק הזה - -
היו"ר איתן כבל
¶
אני רוצה לומר לכם את הדבר הבא: דעתי לא נוחה. אני מבין את אשר את אומרת, אבל אני לא חושב שאפשר להתעלם מהמציאות המתקיימת שרק תלך ותחריף. כפי שאמרה כאן עורכת הדין ממשרד מטלון, עולם העתקות מקבל כאן - - עם המכונות החדשות, המדפסות שנכנסות לתוך עולמנו ייצרו כמעט העתקות as is. וזה לא רק לייצור עצמי, זה יהיה גם, אין לי ספק, למסחר. אני למרות כל מה - - אני מאוד מבקש שגברתי ואחרים שאמונים כאן על העניין - - אני רוצה שבכל זאת תחשבו על זה. אני מבין מה שאת אומרת, והפגיעה. ככל שיוצאים מהאטמוספירה במילים, כך אני חושב שצריך בכל זאת לשקול את הדברים. אף אחד מאיתנו, חס וחלילה, לא רוצה לייצר פגיעה באזרח חף מפשע או בזכויות אדם.
היו"ר איתן כבל
¶
ואיך אומרים, מי כמוני, סליחה שאני מעיד על עצמי במקרה הזה, שעושה מאבקים לא קטנים כדי להגן ולשמור. אני חושב שההיפך, מצאתי את עצמי יותר מפעם אחת נאבק מולכם, מול השאלות של הגנה על זכויות יסוד. איך אומרים, אפילו יותר מכם. איך אומרים, לא נפתח פה את התיבות. אבל לגופו של עניין מה שאני מנסה לומר לגברתי שאני כן מבקש לדיון הבא לחשוב על העניין הזה. גם אם לא לתת תשובה חד-חד ערכית בהתייחסות למה שהאנשים כאן הציגו, אבל בפירוש גברתי לא יכולה להתעלם. אני לא מתעלם, אז אני מבקש שגם אתם לא תתעלמו. אוקי? תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:25.