הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 406

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ו באייר התשע"ז (22 במאי 2017), שעה 9:30

אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך – התשע"ו

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

עודד פורר

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

אילנה מזרחי - מנהלת מחלקה הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן, משרד הכלכלה

רחלי הכהן - עו"ד, המועצה לשלום הילד

שני אטלי - פעילה, המשמר החברתי

שמעון חננאל - פעיל, המשמר החברתי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הדר אביב

אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך – התשע"ו

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, היום 22 במאי 2017, כ"ו באייר התשע"ז, בנושא: אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך – התשע"ו. הדיון הוא אומנם פורמלי, אבל מעבר לפורמלי אנחנו צריכים לדעת שאכן זה מתקיים. ולהערכתי, לתחושתי, אני לא יודע עד כמה המשרד אוכף את זה או רוצה לאכוף את זה, או אם אני לא אהיה בוטה, יכול להיות שהוא מעודד את זה.

מי נותן לנו סקירה?

זה דיווח רשמי, לפי סעיף 6 לחוק איסור פעילות מסחרית למוסדות חינוך, וכל שנה משרד החינוך צריך להגיש לנו דוח על שיתופי הפעולה המסחריים שמאושרים על-ידי ועדה מיוחדת במשרד החינוך והמנכ"ל.

אז בואו נשמע. אבל למה עירית ליבנה עושה את זה?

כי אני יושבת-ראש הוועדה, כבר הרבה שנים.

לשאלתך, אני חושבת שמנהלי בתי-ספר מבינים יותר את האחריות של לא להכניס. יש לנו הרבה מה לשפר, אבל אני חושבת שמתך זה שאנחנו מקבלים פחות תלונות, כי כשיש תלונה, אם פונים, שואלים בטלפון וכולי, אנחנו אומרים מה הכללים ומה החוקים ומפנים לחוזר המנכ"ל שהוא מאוד מפורט. בעלי תפקידים במערכת גם הבינו, ותיכף אולי נזכיר את בנק ישראל שהעלה בימים האלה איזושהי תוכנית שדוברה – אני מתכוונת למפקחים, במטה ובמחוזות, שאסורה פרסומת מסחרית. ההתקשרות צריכה לקבל תוקף, ודבר שני, תחת זכוכית מגדלת.

יש עוד שני ערוצים שאני רוצה לציין אותם. קודם כל, במאגר התוכניות שהמשרד בנה, בפירוש, כל התוכניות היום שמוצעות היום לבתי-הספר, כל הגורמים מבינים, אחרת הם לא יעלו למאגר התוכניות. ומצד שני, יצאה הנחיה שרק תוכניות שבמאגר, ויש שם יזמויות פרטיות. כל עובד היום, לפחות במאגר, גם על-פי הכללים. ובנוסף פועלת ועדת עמותות במשרד בהנחיה - - - גם שקלנו בקשות של עמותות, אבל היום ועדת העמותות מנהלת את הפעילויות ואת ההתקשרויות ומדי פעם אנחנו מזכירים ומתזכרים את הנושא הזה.

אלה הפניות שהיו. אנחנו מדווחים אחד לאחד. בוועדה אנחנו עוסקים גם, וזה לא על-פי החוק, בנושא החסות הממשלתית, שזה משהו אחר וזה מתנהל עם חשב המשרד והלשכה המשפטית, ואנחנו מטפלים בזה.

כמה בקשות היו בתשע"ו?

אלה שמופיעות פה.

אלה האישורים. כמה בקשות היו?

כל הבקשות אושרו?

מי שכבר מגיש בקשה, אז זה בדרך-כלל אחד שרואה - - -

כי בשנים קודמות היו יותר.

היו יותר, ואני אומרת שוב, אולי כי כן למדו. לא יודעת לומר, אבל אלה הבקשות.

יש לנו הפעלת ניידת בטיחות בדרכים של "אור ירוק" - - -

למרות שזאת עמותה, כיוון שהפעילות שלה משלבת עוד.

ואישור לקבלת הספר אורי ליפשיץ, "הספרייה".

נכון. אלה שתי הפניות שהיו לוועדה עצמה.

אני אומרת שוב, כשמתקשרים או כשהורים שואלים, אנחנו מנחים הרבה מאוד גם בטלפון. אנחנו עושים ריצ'ינג אאוט.

פרסומות סמויות?

אם זה לא מגיע כבקשה או כתלונה - - -

אין פיקוח אקטיבי, יזום? לו יצויר, אני מנהל בית-ספר, מעצב עכשיו תערוכה מסוימת ביום כדור-הארץ, ולוקח כל מיני מודעות כאלה – אין אחידות?

אם מנהל בית-ספר לוקח ועושה שימוש בדברים שהתפרסמו בציבור, כפי שאתה אומר, לתערוכה כלשהי, צריך לחשוב טוב מה החוק אומר לעומת שימוש בדבר כזה. אני לא מספיק יודעת. אבל ברמה העקרונית גורם שנכנס פנימה – מנהלים מבינים יותר שהדלת סגורה, ואם אתה גורם שרוצה, אז קודם כל, דרך המאגר.

בעיקרון, שני מקרים זה מראה על מידה, אבל זה יכול ללמד אותנו שיכול להיות שלא משתמשים בכלי הזה של בקשת האישור. זה לא חד צדדי. מצד אחד, היו שני מקרים, סביר, אין ניצול של המערכת. אבל מצד שני, זה יכול לעורר חשש שאכן הנוהל הזה או לא מיושם או שהוא לא ידוע או שמדלגים עליו. לא נראה לי סביר. מערכת החינוך היא דינמית, ואמרנו את זה בדיון בשנה שעברה, היא מגוונת, היא גם מעורבת בחברה הישראלית. אנחנו יודעים, יש גם ארגוני הורים פעילים, יש גופים מסחריים, לכן יש את החשש הזה.

אני שואל אם אין יוזמה אקטיבית של המשרד, לפחות בצורה מדגמית, מחוזית, לבדוק את זה – זה יכול להיות ניצול לרעה.

אני אומרת שוב, אנחנו לקראת שנת לימודים, אני אתייעץ. אני לא יודעת אם בצורה מדגמית, אבל לחשוב עם מנהלי המחוזות, עם הפיקוח הכולל שהוא הגורם שנכנס מאוד לבתי-הספר.

פעם משרד החינוך חשב שאפשר להסתפק במפקחת, שמפקחת היא הכול. היום זה כבר אגף פיקוח ובקרה שבודק דברים. אין ספק, מערכת כזו גדולה חייבת להיות עם מנגנוני בקרה ופיקוח - - -

אז קודם כל, אשקול את הנושא של פיקוח. אני אדבר עם גור, מנהל האגף, לחשוב אם אפשר לנצל את הבקרים שלו, שנכנסים למוסדות החינוך לנושא הזה. נדה לי שיש משהו, אני אבדוק את זה.

הוא יאמר לך שהמשימות רבות, והפקחים עצלים והזמן קצר.

שמי רחלי, מהמועצה לשלום הילד.

רק לשאול עוד שאלה, הרי דיברו כל הזמן על החינוך הפיננסי - - -

תיכף נדבר על זה.

פה ספציפית, ואני רואה לפחות מהכתבות שאני הוצאתי מהעיתונות, בגלל שזה בעיה שצפה על פני השטח מצאה פתרון להתמודד, אבל השאלה היא מה קורה עם כל הדברים האחרים.

קודם כל, הנושא של החינוך הפיננסי, גם אתמול, מי שראה, זה היה בערוץ 10 נדמה לי, שדיברו על זה שהיתה פה פנייה של בנק ישראל. אנחנו בדקנו את זה, פניתי ליושב-ראש המזכירות הפדגוגית, שהם אחראים על זה, והתשובה שניתנה, קודם כל, הובטח למשרד שהנציגים שיעבירו את הפעילות יקבלו את ההכשרה - - - הם לא הזדהו מי הגוף המסחרי שממנו הם באים. התכנים נכתבים על-ידי המפמ"רית של הלימודים ומדריכות עם בנק ישראל ועם נציגי הורים ומועצת התלמידים, יוקפד מאוד הנושא של הזיהוי או השילוב לא בחומרים שיוצגו, ולא במלל שייאמר.

איך נבחר מי שמעביר את זה? מתוך מי בוחרים אותו? זה שוויוני?

בדיוק. זה בנק ישראל שמפעיל את זה ביחד עם המשרד. זו היתה פנייה שטיפלנו בה, דווקא בגלל שזה במוקד אנחנו מאוד נעמוד על זה שזה אכן יישמר. זו דוגמה למשל, שהמידע הקיים אצל גופים מסחריים – השאלה היא איך מנצלים לטובה את המידע שקיים כדי להשאיר את הילדים בלי לחטוא בנושא של - - -

פרסומות וגופים מסחריים.

ברור.

בהמשך לזה רציתי לשאול איזה סוגי תלונות אתם מקבלים?

בדרך-כלל התלונות שמגיעות בטלפון: אני הורה ל- וחילקו – לצערי הרב, זה נופל המון בתחום שלי, בתחום הבריאות – מוצר אכילה, מוצר צריכה, אבל כיוון שהם מפחדים, הם עומדים על יד השער, למשל - - -

"סופרגול".

אז הם עומדים מחוץ לבית-הספר או הגן, שזה פה כבר הרשות המקומית - - -

כפי שאמרתי, אם הם עומדים ליד שער בית-ספר זה צריך טיפול, אבל זה גם מראה שהם לא הצליחו בדרכים האחרות. זה מעודד מצד אחד - - -

גם בגני ילדים, הם מחלקים כל מיני וואוצ'רים לכל מיני הצגות שמתקיימות והם בדיוק עומדים מחוץ לגן ומחוץ לבית-הספר, ומבחינת אחריות מנהל בית-הספר אצל הש"ג נגמרת הטריטוריה שלו, וצריך לחשוב כן לשתף פעולה עם השלטון המקומי.

זה חייב כי את ה"סופרגול", למשל, רק השלטון המקומי יכול - - - לחלק.

זאת אחת הדוגמאות שאולי בגלל שפעם היו נכנסים והיום מחלקים ליד השער ברגע שהילד פוסע החוצה.

אפרופו "סופרגול", הגשתי תלונה והיה צריך מקום להפעיל את ועדת האתיקה של לשכת עורכי-הדין. ישב כאן עורך-דין שכביכול בא בשם האידאולוגיה, נגד ההימורים, מבורך כשלעצמו. בדיעבד התברר שהוא מייצג את הגוף המתחרה ל"סופרבול". ואני נזפתי - - -

עוד דבר אחד – אנחנו עובדים מאוד טוב היום עם הנהגות ההורים, עם הנהגת ההורים היישוביים, וכולי. אני אעלה את הנושא הזה שגם יעודד הורים למנוע, אבל בי"ת, אם יש תלונות, שיגיעו כדי שנוכל לטפל מעבר להצעה - - -

אני קורא את הסיכום של יוני 2015, אני צריך לחזור עליו כולו פרט לסעיף 5, שהדוח יותר מפורט, אבל פיקוח ובקרה כבר אז ביקשתי. עוד מישהו רוצה להתבטא פני שאני מאשר?

אז קודם כל, אני אקרא את הסיכום שאני קורא אותו כמעט מילה במילה:

1. הוועדה רשמה לפניה את דיווח משרד החינוך על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך לשנת התשע"ו.

2. הוועדה רשמה לפניה שהמשרד מקפיד שמוסד חינוכי לא ישמש בסיס לשיווק מסחרי וכלכלי לא הולם.

3. עפ"י הדיווח שניתן היום בוועדה, מספר הפניות המאושרות הוא קטן. עם זאת, העלינו חשש שקיימת פעילות מסחרית, גם אם סמויה, פעילות זו אינה מאושרת, ואין עליה מתלוננים. היקף פעילות זה אינו ברור.

4. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבחון מינוי תפקיד ייעודי לפיקוח ולבקרה למימוש סעיף 6 לחוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, התשס"ח – אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:52.