הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 507

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ד' בסיון התשע"ז (29 במאי 2017), שעה 9:30

1. אסדרת פעילות הדואר במסירת דואר בינלאומי, של חה"כ רועי פולקמן

2. אסדרת פעילות הדואר במסירת דואר בינלאומי, של חה"כ יעקב אשר

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

רועי פולקמן

עבדאללה אבו מערוף

איתן ברושי

אוסאמה סעדי

רן אורנבך - ראש אגף רגולציה כלכלה, משרד התקשורת

אורן לביאן - מ"מ סמנכ"ל בכיר דואר, משרד התקשורת

רן שטרית - רמ"ט שר, משרד התקשורת

שמעון שהם - מנהל תחום בכיר דואר, משרד התקשורת

סימה טל - ראש ענף פניות ציבור אגף הדואר, משרד התקשורת

ניצן ליבנה - לשכה משפטית, משרד התקשורת

יפעת יאיר - כלכלנית הפרטה ברשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

דני גולדשטין - מנכ"ל, חברת דואר ישראל

חיים מזעקי - סמנכ"ל לתפעול, חברת דואר ישראל

נוי קדם מדמון - סמנכ"לית תקשורת והסברה, חברת דואר ישראל

יעקב גזית - מנהל סחר חוץ וקשרים בינלאומיים, חברת דואר ישראל

אליעזר חגי עינת - יועמ"ש, חברת דואר ישראל

פרלי שר - עורכת דין, חברת דואר ישראל

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את דואר ישראל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ebay)

דוד ארז ענב - שדלן/ית

לאה ורון

מוריה אביגד

אסדרת פעילות הדואר במסירת דואר בינלאומי, של ח"כ יעקב אשר (מס' 6722).

אסדרת פעילות הדואר במסירת דואר בינלאומי, של ח"כ רועי פולקמן (מס' 6714).

בוקר טוב לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, דובר, רשמת פרלמנטרית, חברותי וחברי הכנסת, זו הזדמנות לומר ל-30 סטודנטים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ברוכים הבאים וברוכות הבאות, אני מקווה שיהיה לכם יום מאלף בכנסת ישראל. כמה מכם פעם ראשונה פה? יחסית קבוצה מפתיעה.

בואו נפתח את הדיון. קודם כל, כפי שאנחנו נוהגים מדי שבוע, לצערי, אנחנו פותחים בדיווח על הקטל בדרכים. לצערי, מגמת העלייה במספר ההרוגים לא נפסקת, אין אפילו מגמת בלימה. לא רק שהמגמה נמשכת מהשנים הקודמות אלא יש התגברות של תאונות הדרכים ומספר ההרוגים נמצא לצערנו בעלייה. יש שיפור בלא מעט מקומות אבל יש החרפה והחמרה מבחינת הקטל בדרכים במקומות אחרים. מתחילת השנה 145 נהרגו, אל מול 141 בשנה שעברה – 4 הרוגים יותר. כפי שאמרתי, המגמה לא משתנה. יש גידול דרמטי באופנועים – 27 השנה, לעומת 17 שנה שעברה; גידול דרמטי בהרוגים בתוך העיר – 63 לעומת 45. אלה מספרים ממש דרמטיים.

בחברה הערבית יש עלייה מטורפת. מתוך 145 ההרוגים, 50 הרוגים הם רק במגזר הערבי. שנה שעברה היו 33 הרוגים. אני אומר את זה לך ואני פונה אליך, אני הייתי שמח להוביל יחד אתכם אפילו דיון חירום שבו כל חברי הכנסת של המגזר הערבי, ראשי רשויות – זה לא בא משמיים, אי אפשר להאשים פה את העולם ובניו. נכון, תשתיות גרועות, הכול נכון, אבל אלה מספרים שאינם מתקבלים על הדעת. אני אומר לך אוסאמה, חברי – ואתה באמת חבר – בואו נרים את הכפפה ונרים את הזעקה. בבקשה.

תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, באמת נגעת בנושא שהוא כואב מאוד. אנחנו דיברנו על זה גם אצלך בוועדה בשבוע שעבר ובאמת המספרים זוועתיים, במיוחד העלייה המשמעותית, גם אופנוענים. רק בשבוע שעבר שני אופנוענים מהמגזר הערבי מצאו את מותם. בשבוע שעבר יותר מחמישה-שישה הרוגים במגזר הערבי. נכון שאנחנו כל הזמן מדברים על תשתיות, על אפליה ועל כבישי דמים, אבל אני חושב - - -

שזה כבר מעבר.

שיש בעיה מעבר ולזה צריך תרבות וחינוך. לכן אני באמת מרים את הכפפה שהטלת ואני פונה אליך על מנת שנקיים דיון חירום, נזמין את כל חברי הכנסת, לא רק הערביים, מי שרוצה, באמת צריך להיכנס - - -

וראשי רשויות, אנשי ציבור, אנשי דת, כל מי שיכול לעזור ולאמירתו יש משמעות.

וראשי רשויות, אנשי ציבור, אנשי דת, כל מי שיכול לעזור ולהציל חיים.

תודה. אני אזכיר מדי שבוע את ההתחייבות של השר לביטחון פנים שעד סוף השנה תוכפל משטרת התנועה, על כל המשתמע מכך. אנחנו מדי שבוע נעקוב שאכן הדברים מתבצעים כך, ואם אכן כך יקרה הוא יהיה מהמועמדים לפרס ישראל בשנה הבאה.

ברשותכם, בואו נעבור לעניין שלשמו התכנסנו כאן היום, מדובר בנושא לדיון מהיר שהגישו שני חברי הכנסת, חבר הכנסת רועי פולקמן וחבר הכנסת יעקב אשר, אסדרת פעילות הדואר במסירת דואר בינלאומי. ראשון הדוברים, מי שיציג את הנושא, הוא חבר הכנסת רועי פולקמן. אם יעקב אשר יגיע נאפשר לו גם כן לומר כמה מילים ונפתח את הדיון ברשותכם. בבקשה, רועי.

תודה, אדוני היושב-ראש, על כינוס הדיון הזה. אני גם רוצה להודות לשולמית מאמון הציבור, שיושבת כאן, וגם למי שהעלה חלק מהנושא הזה לסדר-היום בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל, אז גם להם מגיע קרדיט על העניין. יושב כאן כמובן מנכ"ל הדואר, דני, גם תודה לך על הדברים, שוחחנו גם לפני הדיון הזה.

שתי זוויות שאני רוצה לשים על השולחן מבחינתי לדיון: אחת, עולם הדואר משתנה. אנחנו התעסקנו פה לא מעט בנושא חוק התקנים ואחד הדברים שקורים היום בעולם הוא שאם פעם היו שולחים מכתבים, העסק הזה נגמר, יש כבר אימייל, או וואטסאפ או כל דבר אחר, אבל עוברים לחבילות כי הקנייה נעשית מהבית, מהטלפון. דרך אגב, הערתם קודם על תאונות דרכים, אני חושב שהאירוע המרכזי שמעלה את תאונות הדרכים כמובן הוא השימוש בטלפונים סלולריים. למגמה הזאת, שהולכת ועולה, יש השלכות דרמטיות על נושא הבטיחות בדרכים וזה דורש טיפול מסוג אחר. בכל מקרה, אנשים קונים באינטרנט והיקף החבילות הולך ועולה – אני מניח שתכף יציגו לנו את הנתונים אבל מדובר במספרים עצומים. בשבועיים האחרונים יצא לי לראות גם בנושא חברות לוגיסטיקה ושילוח שונות עצומה בין חבילות, כלומר, אין סטנדרטיזציה וכו'.

ברור. דרך אגב, התקיים כאן כבר דיון בעניין הזה, בכל המנעד של העניינים שאתה מציג, והייתי שמח אם באמת תנעץ - - -

כן, אני אגע רק בשתי הנקודות. נקודה אחת ספציפית שעלתה סביב הדיון היום היא מה קורה באמת ללקוח כשחבילה לא מגיעה. דבר אחד זה כמובן שהחבילות צריכות להגיע וצריכים שכמה שפחות חבילות לא יגיעו כי זה רק ילך ויגדל, זה לא ילך ויקטן. אנחנו אולי נשים רק ספיח קטן ששווה דיון נפרד על כל הנושא של חברות ישראליות ושילוח כיוון שזה העתיד של עסקים קטנים. יכול להיות שזה שווה דיון בוועדת המשנה, דרך אגב, כל הנושא של איך דואר ישראל משרת את העסקים הקטנים והבינוניים כי זה העתיד גם של העסקים הקטנים, בוודאי בפריפריה.

אבל הנושא שעלה באותו דיון – אמון הציבור העלו אותו – היה מה קורה כשאתה מאבד חבילה. אני אומר את הדבר הפשוט: אם זו חבילה שהולכת בכל מקום בדרך לאיבוד, בוודאי מהחברות הגדולות, אתה פונה לחברה שממנה קנית –Amazon, AliExpress, eBayוכו' – אתה מדווח ואתה מקבל בדרך כלל החזר. מאוד פשוט. הבעיה שהתגלתה היא בעיה בירוקרטית שבה יש חברות ששולחות דברים והן מבקשות אישור שהחבילה לא הגיעה ליעדה ואז נתקע הצרכן בבעיה כי הוא אומר: איזה אישור? ואיך אישור? הדבר הזה התגלה כבעייתי ובגללו פנינו לדואר ישראל וביקשנו גם את הדיון הזה, כדי לייצר מצב שבו הלקוח בסוף לא רודף אחרי אף אחד. כמובן שאנחנו רוצים שכמה שפחות חבילות ילכו לאיבוד, אבל אם חבילה הולכת לאיבוד אתה יודע שאתה מסודר, אתה לא צריך להתחיל לרדוף אחרי כל מיני גורמים שיגידו: מי איבד? מה איבד? ולשחק בבלשות. זו המטרה מבחינתי של הדיון. אם נצליח לפתור את זה היום או להבין איך זה נפתר אז אני אהיה מרוצה. תודה רבה.

אוקיי. יש מי מחברי הכנסת שהגיע לדיון שרוצה לומר לפני דברים?

כן, אני חייב ללכת לוועדת חוקה. תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לחברי, רועי פולקמן, שהעלה את העניין הזה על סדר-היום. אנחנו בקשר רצוף עם חברת הדואר בכל מה שקשור - - -

במגזר הערבי הם עושים מהפכה.

במגזר הערבי אנחנו מלווים - - -

לא מהפכה, הם מתחילים.

מול מה שהיה זו מהפכה.

צעדים חיוביים מאוד.

צעדים באמת משמעותיים. יש מקומות שבאמת צריך להיכנס שם יותר חזק ולסיים את העניינים. יש בירוקרטיה שמעכבת אפילו את מה שאנחנו מסכמים, אדוני היושב-ראש, עם הדואר בפתיחת מקומות. למשל, היינו בטובא-זנגרייה, היינו בזרזיר, שם סוכמו דברים ואתמול קיבלתי טלפון מראש המועצה, עאטף גריפאת, שהדברים לא מתקדמים ולכן פניתי על הבוקר. לפחות יש אוזן קשבת, יש הבנה, באמת משתדלים לעשות דברים. אני חושב שפתחנו סניפים בהרבה מקומות. יש מקומות שהם היו כרוניים, למשל טירה, ששם המצב היה בלתי נסבל, עכשיו הוא מבשר לי שאוטוטו עומדים לפתוח סניף באמת - - -

זה עלה, דרך אגב, לדיון פה.

זה עלה בדיון פה. יש עוד מקומות, למשל כמו היישוב שלי, עראבה, שהוא תקוע, ואני מקווה - - -

העיר, העיר עראבה.

העיר עראבה כבר. למשל ברהט, כל החבילות - - -

בחורה פתחנו.

חורה פתחנו מקום, הכנסנו כספומט ראשון בחורה. אין שם בנקים, העליתי את הנקודה הזאת אצלך בוועדה.

זה היה נושא שגם דנו בו, כן.

ביישובים הבדואים אין.

ביישובים הבדואים שם. החבילות ברהט – אפילו זה הגיע לתקשורת, עכשיו עושים, סגרו שבועיים - - -

כבר פתחו.

פתחו את המקומות האלה. יש את העניין הזה של מודיעין, אני מבקש לשמוע מה קורה במודיעין, כל הבלגן שהיה.

כבר ננצל את ההזדמנות ונעסוק בראש ובראשונה בעניין שלשמו התכנסנו כאן אבל אפשר גם אחר כך להרחיב.

בדיוק. אני אומר, החבילות האלה, המכתבים שמגיעים אחרי הזמן שלהם, זה צריך להיפסק. אני יודע שיש מיליונים, מאות-מיליונים, אני לא יודע איזה מספר יש היום. אבל אתם באמת עושים עבודה מבורכת, אנחנו מברכים אתכם ואנחנו נמשיך לשתף פעולה.

בבקשה.

בוקר טוב. תודה על הדיון. כבוד היושב-ראש, כמובן יש לציין לשבח את הצעדים החיוביים מאוד בשירות הדואר בכלל אבל עדיין יש קצת ליקויים והרבה מקומות, הרבה כפרים, שמחכים בתור שעה לפעמים. יש שם פקיד אחד ואנחנו יודעים שהמשכורות נמוכות מאוד אבל זה כבר עניין לא לדיון הזה. צריך לחשוב על כל העניין של הדואר מהשורש.

אני כבר אומר לך בהמשך לדברים שאתה אומר, בתחילת מושב החורף אנחנו נרצה לקבל – אני חושב שזה מספיק זמן כדי שחברת הדואר תבוא ותציג בפנינו – את מה שנעשה עד היום הזה ואת תוכנית הפעולה מהיום והלאה. תאמין לי, חברי הכנסת כבר נהיו מומחים - - -

ואת כל העניין של בנק הדואר גם.

עזוב, הם עוד מעט יבואו לקבל הארכה נוספת. בבקשה.

אז נתמקד בדיון שלנו, שהגיש חבר הכנסת רועי פולקמן, זה דיון טוב. דרך אגב, אני נתקלתי אישית בחברות שונות – אני מדבר על תרופות – שהנמען חייב להוכיח שהוא לא קיבל. הוא לא חייב להוכיח. הוא לא קיבל. יש פתק שהוא לא חתם עליו והוא לא קיבל את החבילה. מגיע מכתב מחו"ל שנשלח לפני חודש, לפני חצי חודש, לפני חודש וחצי ולא קיבלנו. אז האחריות אכן צריכה להיות לא על הנמען, לא על הלקוח עצמו, אלא על רשות הדואר ועל הסניפים עצמם. צריך להסדיר את העניין הזה היטב. אנחנו לא צריכים לעבוד כבלשים. זה דיון מאוד חשוב.

תודה. ברשותכם, אני אומר ממש בשניים-שלושה משפטים: חברת הדואר מלווה על ידי ועדת הכלכלה באופן מאוד מאוד אינטנסיבי. כל הנושאים שהעליתם, בדרך כזו או אחרת נדונו כאן בעניין כזה או אחר. אין ספק שלא דומה המצב שהיה לפני שנתיים למצב היום כמעט בכל פרמטר. אבל יחד עם זאת, יש נקודות שעדיין הדואר מאוד מפגר בהן, או בואו נאמר, הציפייה שלנו היא ציפייה הרבה יותר גדולה. דואר חבילות הוא הסיפור. בסוף בסוף, עם כל הכבוד לדואר שהולך ומתמעט, הוא יתקיים עוד הרבה מאוד שנים, אבל הוא גם לא לב ליבת העסקים של חברת הדואר. אם חברת הדואר לא רוצה שיקומו לה עוד יותר מתחרים שיידעו לספק את הסחורה בצורה הרבה יותר טובה אז כדאי שהוא יעשה את עבודתו.

הוועדה הזאת נתנה לכם את כל הקרדיט, ועדיין נותנת לכם קרדיט, ומתערבת לפני ומאחורי הקלעים למענכם. יש עוד נקודה שלא עסקנו בה והיא ענייני העובדים. לכן אמרתי, אני לא רוצה להתעסק עם זה עכשיו, אני רוצה שנגיע לזה בבוא העת כי אני חושב שלחצנו את העובדים כבר כמעט עד דק, שזה גם כן נושא בפני עצמו. אני אאפשר לאדוני לומר את דבריו, בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, אני אתן סקירה קצרה על כל הנושא - - -

דרך אגב, יש לך שר חדש.

יש לי שר חדש, אנחנו מברכים אותו.

כן, אני מקווה שאתם מתארגנים.

אנחנו מתארגנים תמיד. קודם כל, אני באמת רוצה להגיד תודה לוועדה, הוועדה מלווה אותנו מהיום הראשון שהתחלנו את הרפורמה ואני חושב שבצורה קפדנית עשינו באמת שיפור אדיר בכל התחומים ובכל הפרמטרים, מזמני המתנה, דרך הגעת החבילות – אני אתן לכם תכף כמה נתונים כדי שתדעו, החבילות זה נושא מאוד מעניין, אני אולי אראה ממש בכמה שקפים קצרים מה קורה. קודם כל, דיברתם על הדואר, הדואר המסורתי יורד בקצבים גדולים מאוד, כ-12% בשנה, ירידה עקבית, והוא ילך וירד - - -

סתם מעניין אותי עכשיו בשביל הנוסטלגיה – כמה זה מכתבים, מכתבי אהבה, מכתבים שונים?

50% בערך.

50% עדיין?

לא מכתבי אהבה דווקא – מכתבי ארנונה, דוחות חניה, סוג של אהבה מהרשות המוסדית.

לא, חברים, אני יודע בדיוק. אדוני המנכ"ל, הכוונה שלי היתה לא מוסדי, לא מכתבי דואר – בן אדם יושב בבית ורוצה לשלוח למאן דהוא, ללכת לשים בול, להדביק את הבול, כמו פעם.

בערך 5% כאלה. יש מגזרים אבל, כדאי להגיד את זה, למשל המגזר החרדי, שעדיין נושא העברת המכתבים הוא הדבר העיקרי כי אין להם טלפונים חכמים. אז יש מגזרים שצריכים את זה וכל השאר זה בקיצוניות, 5% או משהו כזה. כל השאר זה או מוסדיים או עסקים קטנים שמעבירים צ'קים. זה הולך ויורד בקצבים גדולים, הולכים וגדלים. ככל שהטכנולוגיה מתגברת, ככל שהסמארטפונים נכנסים יותר, כך הקצב גדל.

כמה מכתבים כאלה יש במספרים?

400 מיליון. אבל, מה שיפה לראות זה מה שקורה בתחום החבילות. העולם בכלל גילה את תחום הסחר האלקטרוני. התחום הזה בעולם הוא תחום של טריליונים של דולרים והולך וגדל בקצבים אדירים כל שנה. מי שקורא את העיתונות הכלכלית רואה שבעולם נסגרות רשתות. רשתות גדולות שהתפתחו עד לפני כמה שנים בצורה מאוד רחבה הולכות ומצטמצמות ונסגרות לטובת הסחר האלקטרוני.

מה שיפה לראות גם הוא שמדינת ישראל, מ-2015 ואילך, היא המדינה הצומחת ביותר ב-OECD. היא גילתה את עולם החבילות באיחור אבל ברגע שאנשים גילו את עולם החבילות – וקרו עוד כמה דברים: האינטרנט השתכלל, הפסים נהיו רחבים יותר, האתרים נהיו יותר ידידותיים וזה עובר מפה לאוזן – הנושא הזה הולך ומתרחב. ישראל היא היום שיאנית בגידול בתחום ב-OECD. מאוד חשוב לראות, יש פה שלושה טורים: 2010, 2015 ו-2020, תחזית, אחוז הקניות באינטרנט - - -

דרום קוריאה ראשונים?

יש לכם את המצגת אבל אני אתן כמה מספרים קלים: ב-2010, אחוז הסחר האלקטרוני מסך כל הסחר הקמעונאי היה משהו 1%; ב-2015 ישראל כבר צמחה לקרוב ל-6%, כשהשיאנים זה מדינות כמו דרום קוריאה, אנגליה, ארצות הברית – שהם בסביבות ה-20% מהסחר הקמעונאי; ב-2020 ישראל אמורה לגדול לקרוב ל-10% בסחר הקמעונאי, הקפיצה הזאת הולכת וגדלה. ודרך אגב, אלה נתונים שמרניים, אנחנו רואים קפיצות הרבה יותר גדולות בדבר הזה, יכול להיות שנגיע גם ל-15%.

אתם יודעים לעשות בתוך ישראל פילוחים, זאת אומרת, כמה המגזר הערבי וכו'?

כן. נורא מעניין לראות שהמגזר הדתי-החרדי הולך וגדל.

הוא חזק בתחום?

הוא חזק מאוד למרות שאין להם אפשרות לקנות ישירות אבל הם קונים דרך כל מיני – התפתח תהליך בתוך המגזר הזה ולמשל הקניות הגדולות זה בגדים. משפחה ממוצעת יכולה לקנות באינטרנט בגדים ב-50% פחות ממה שהיא קונה בכל - - -

דרך אגב, יש לכם את הנתונים של הפילוח של החברה הישראלית?

כן, גם לפי מגזרים וגם לפי ערים.

אפשר לקבל גם לפי מגזרים? שלפחות יהיה קצת מעניין בדיון הזה.

כן. פה אין לנו את זה אבל אנחנו ניתן לכם את זה. נורא יפה לראות מה קרה ב-2015. סך כל הקניות ברשת הן בסביבות 10 מיליארד שקל, כשהמשמעות של זה, דרך אגב, היא חיסכון ביוקר המחיה של בין 3 ל-4 מיליארד. בממוצע, הקניות באינטרנט הן בין 30% ל-50% פחות ממה שעולה בפעילות הרגילה בישראל. זה אומר שאנחנו בסך הכול בפעילות הזאת תורמים סדר-גודל של בין 3 ל-4 מיליארד שקל לירידת יוקר המחייה.

קצב גידול החבילות זה הנושא המעניין. אתם רואים את הגידול – ב-2016 היינו עם 53 מיליון חבילות, ב-2017 נגיע למעל 50 מיליון חבילות, סדר-גודל שלדעתי נגיע לסביבות ה-65 מיליון חבילות, וצפויות ב-2020 קרוב ל-100 מיליון חבילות. 100 מיליון חבילות, רק לסבר את האוזן – ממרכז הסחר המקוון שלנו במודיעין יוצאות כל יום בין 300,000 ל-500,000 חבילות.

והמערכת במודיעין נבנתה כדי?

לטפל ב-150 מיליון חבילות, בשלוש משמרות. אנחנו היינו צריכים לבנות את המרכז הזה כבר לפני חמש שנים. מה שקרה קרה, לא משנה, אנחנו התארגנו במהירות – והצגנו את זה גם פה – בתוך שנה הקמנו את אחד המרכזים המשוכללים בעולם. המרכז בקושי חודש באוויר והוא מהפכני גם במערכות העבודה שלו, גם בשיטות העבודה שלו וגם בטכנולוגיות שאנחנו מטפלים בהן שם. מה לעשות, גם העיתונאים וגם עם ישראל קצרי רוח. זה חודש ברוטו, אגב. היום אנחנו נמצאים כבר אחרי – היו לנו כמה תקלות בהתחלה של כניסה גם של - - -

קוצר הרוח נובע מהתקלות שהיו קודם. אנחנו לא התחלנו עם המרכז, התחלנו עם הפיגור הבלתי הגיוני שהיה בשירותי הדואר. לכן, קוצר הסבלנות הוא לא כלפי הדואר של היום, הוא בגלל הביקורת שהיתה מקודם.

אני אתן לכם רגע את המספרים. קודם כל, הדואר סוחב אתו ההיסטוריה, הוא עושה מאמצים להשתפר, ותמיד, כל אירוע הכי קטן, מחזיר אותנו קצת אחורה. אבל אין מה להגיד, עשינו שיפור גדול. החבילות – הגענו למצב שעד ארבעה ימים מהנחיתה בארץ הן מגיעות ליעדן. יש חבילות – של הפריים, של Next של Amazon ועוד חברות כאלה – שמהרגע שאתה מזמין אותן ועד הרגע שאתה מקבל אותן זה פחות משישה ימי עסקים. אנחנו עוקבים אחרי זה בצורה מאוד מפורטת.

גם בפריפריה הרחוקה?

בכל מקום. אנחנו מגיעים עם הדואר נע כל יום לכל המקומות במדינת ישראל. אין אף חברה שעושה את זה. אנחנו מגיעים למוצב החרמון, למושב יעל, לכל המושבים שבערבה ובצפון, לכל נקודה כל יום. אין אף חברה במדינת ישראל שעושה את זה ודואר ישראל עושה את כל יום. החבילות מגיעות כל יום. אנחנו מוציאים כל יום 300,000.

מי המתחרים הגדולים שלכם?

אני לא חושב שאפשר להגיד דבר כזה, כי אם תיקח - - -

גם זאת תשובה.

אני אתן בזהירות את התשובה. אני יכול להגיד בזהירות, בלי לחתום על המספר, כל חברות הבלדרות – כמו DHL, UPS, TNT, FedEx וכך הלאה - מכניסות לישראל בשנה בין שלושה לארבעה מיליון חבילות, כולן ביחד, דואר ישראל מטפל בסביבות 53 מיליון חבילות, אני לא חושב שיש אח ורע לדבר הזה. אגב, אני רוצה גם להגיד יותר מזה, בסך הכול אתם רואים שיש גידול של 30% כל שנה. הווי אומר, שני דברים קורים: אחד, בכל זאת הדואר משתפר ואנשים מזמינים פר האמינות של הקבלה ואם הנושא הזה היה "אאוט אוף פוקוס" אז בטח זה לא היה מתפתח. אנחנו מתקדמים מהר, פועלים מהר. מרכז הסחר במודיעין מתכנס, אנחנו מודיעים לכולם שתוך שבועיים-שלושה הוא כבר יהיה מיושר לחלוטין והוא יטפל ב-48 שעות מההגעה לישראל ועד למסירה ללקוח. מטבע הדברים, בהיקפים כאלה יכולות להיות תקלות גם, הצגנו גם לחבר הכנסת פולקמן שבסך הכול ב-2016, מתוך 53 מיליון חבילות היו 2,400 חבילות שלא נמסרו ליעדן וטיפלנו בכל מה שקשור לכך.

שרק נאמר, זה לא כולל בהכרח חבילות שנמסרו ליעד שגוי, שלא תמיד יודעים את זה אם לא התלוננו.

כן, אבל בסוף זה כמויות יחסית קטנות.

כן, זה לא הרבה.

כן, מתוך 53 מיליון – כל חבילה היא עולם ומלואו אבל - - -

כל חבילה היא עולם ומלואו.

מה הפיצוי שאתם נותנים במקרה כזה?

אני אגיד את זה בכמה מילים ואחר כך אני אגיד מה אנחנו מציעים. בגדול, תמיד כשאתה קונה, אתר הסחר הוא האחראי כלפיך. אתה קונה ב- Amazonאו ב-eBay – עד שאתה לא מקבל את החבילה eBay אחראי שתקבל את החבילה. אנחנו קשורים ל-eBay בשרשרת – eBay קשור לחברת לוגיסטיקה שקשורה לאחד הדוארים בעולם שקשור אלינו וכל השרשרת הזאת צריכה לעבוד, כפי שבאמת חבר הכנסת פולקמן העלה, מהר, ואם יש תקלה צריך לטפל בה מידית. אני רוצה להגיד מה אנחנו מציעים אז אני אוסיף עוד נקודה אחת על מה שכתבתי פה: הדבר הראשון, לפני שאני עובר על הנושאים שאנחנו מציעים, הוא לפרסם. אני חושב שיש חוסר בהירות בציבור לפעמים מה עושים במצבים שאדם לא מקבל את החבילה. לפעמים יש אי בהירות אז אנחנו מתחייבים לפרסם לידיעת כולם באתרים שלנו, ונעשה את זה גם מעבר לזה, מה האורים ותומים לאדם שלא קיבל את החבילה, מה הוא צריך לעשות בתוך התהליך הזה. דבר שני, אנחנו נקים מערכת - - -

אדוני המנכ"ל, מי נושא באחריות? הוא לא קיבל את הדואר - - -

חברת הסחר.

אתר הסחר, זה כמו חנות.

אבל בן אדם שלא קיבל חבילה – בעיני זה אותו דבר כמו מכתב. בזמנו רצינו להטיל עליכם קנס שיהיה מחיר לאי עמידה ביעד.

לא, זה לא דומה.

אני אתן לך תשובה.

לא, את הקנס חברת הסחר תגבה מדואר ישראל, אבל ללקוח יש כתובת אחת.

אין פה סנקציות.

כדי שאנחנו נבין בדיוק תן לנו את סיפור הדרך נכון להיום ומה יהיה. נכון להיום, אדם לא קיבל את החבילה, ברגע שהוא מבין שאת החבילה הוא לא מקבל, מה הוא עושה?

הוא פונה לחברת הסחר ואומר: החבילה לא הגיעה אלי. לפעמים חברת הסחר מבקשת ממנו הוכחה שהוא לא קיבל ואז הוא פונה לדואר ישראל ואמור לקבל מאתנו את ההוכחה שהוא לא קיבל את המוצר.

ואני מניח שעל זה, רועי, בדיוק על הפער הזה, פנה - - -

כן, נכון, זה האירוע.

מה האירוע? איך אתה מוריד את הבירוקרטיה: תלך לדלפק הבא, תלך לדלפק ההוא וכו' וכו', שלא נגמרת?

יפה, אז מאחר וכמעט כל המערכות שלנו ממוחשבות אנחנו יודעים מה קורה. קודם כל, יש לנו מערכת כבר היום, ואנחנו משכללים אותה, לאתר איפה המוצר נמצא. אנחנו יודעים היום להגיד בכל נקודת זמן איפה המוצר. כמובן, אני רק אעיר הערה קלה, כל הפריטים מחולקים לשני-שליש פריטים שאין עליהם שום מעקב לצורך העניין, שאנחנו לא יודעים אפילו איפה הם נמצאים, כמו מכתב רגיל שנשלח.

וחבילה רגילה? ההורים שולחים לשנת שירות בערבה חבילה, היא לא הגיעה.

אז יש להם מספר מעקב.

מי מפצה אותם? מי חוטף על הראש?

תן לנו קודם לתת פיצוי לחוץ לארץ, אחר כך נגיע לערבה.

דואגים ישר לאלה של חו"ל.

תמיד זה מתחיל במי חוטף על הראש, קודם כל אנחנו רוצים לראות איך נעזור ללקוח, זו המטרה.

נו, איך עוזרים?

אז יפה, לפני שחוטפים על הראש בוא ניתן שירות ללקוחות. אז במערכות שיש בהן מעקב על החבילות ואתה יודע מה מגיע, יש לנו מערכת ממוחשבת, שתשתכלל, שיודעת לעקוב בכל נקודת זמן איפה נמצאת החבילה.

גולדשטין, עזוב אותי מה יהיה.

על זה אני מדבר.

אתה אומר לי מה קורה היום בבוקר.

גם היום בבוקר אתה יודע לעקוב אחרי החבילה. אני אגיד לך מה קורה ומה נעשה. היום אתה יודע לעקוב אחרי החבילה, אתה רואה שהחבילה לא הגיעה אליך או הגיעה לאתר שגוי, אתה פונה לאתר הסחר והוא אומר לך: אוקיי, תביא לי הוכחה שהיא לא הגיע. יש כאלה, אגב, שלא צריכים הוכחה.

גולדשטין, תסלח לי.

אבל אני מסביר.

לא, אתה לא מסביר, אתה כבר עשית לי סחרחורת. חברי דני גולדשטין, בבקשה, אדם פנה לחברה, אומרים לו: תביא לי את האסמכתא, אתה מבין? אני בדיכאון כבר רק מהתשובה שקיבלתי, מה קורה עם זה שצריך לקבל את התשובה? תגיד לי: הוא הולך לסניף כך וכך, מרים טלפון למוקד 3478 ומקבל במייל או בוואטסאפ, או לא יודע במה, אישור. זה מה שאני צריך, זה הכול.

שתי תשובות: אחת, הוא פונה לאתר הסחר, אומר: לא קיבלתי, יש אתרים שישר מפצים אותו או שולחים לו.

עם זה אין בעיה.

אתה אומר לו: לא, אני רוצה הוכחה. הוא צריך לפנות לדואר ישראל, למוקד 171, או לאתר של דואר ישראל, למלא נתונים, הדואר מוציא לו בסוף אסמכתא שהוא לא קיבל - - -

זה קיים היום?

זה קיים היום אבל בצורה לא ידידותית.

סודית.

לא סודית, אבל לא ידידותית. יש הבדל בין ידידותית ללא ידידותית. אז הוא פונה, הדואר בסוף נותן לו - - -

הנה, זו תשובה, זה מה שרציתי לקבל.

הוא פונה עם זה לשם ובסוף מקבל את הפיצוי.

רק לגבי השאלה שהיושב-ראש שאל, על חבילות שהן לא מאתרי סחר אלא חבילה שהלכה לאיבוד, יש אחריות? מה קורה אז? שלחתי פריט בחבילה ממוספרת והיא הלכה לאיבוד, אני יכול לבוא בטענות לדואר והוא יפצה אותי? איך זה עובד?

על חבילות פנים ארציות יש אחריות על אבדן או על נזק, שהוא מוגדר לפי סוג המוצר. כלומר, אם החבילה נשלחה בדואר ישראל – אני לא מדבר על חבילות מחו"ל, חבילות בארץ – שהתקבלה באחד הסניפים למשלוח ואיפשהו בדרך נעלמה מסיבה כזו או אחרת, אין לי הוכחת מסירה, אני מפצה את השולח בדמי המשלוח שלו.

מה זה "דמי המשלוח"? אבל יש שם פריט.

יש גובה פיצוי. יש גם דמי משלוח ויש גם ערך, רשום סכום כזה לחבילה, סכום אחר.

ברשותכם, כל הסיפור מתכנס ללו"ז.

לפי סוג המשלוח יש גובה מקסימלי לפיצוי.

איזה סכומי פיצוי שילמה חברת הדואר ב-2015 וב-2016 עבור חבילות בתוך הארץ שנעלמו?

אין לי את הסכום הזה כרגע כאן אבל יש נתון.

סכום קטן.

הוא לא גבוה.

הוא לא גבוה כי לא היו הרבה חבילות.

לא הרבה חבילות נעלמו?

נכון.

תעבירו לנו בכל מקרה את הנתונים.

אנחנו נעביר לכם.

אני מנסה, חברים, שנצא מכאן עם תובנה, אני עדיין מתעקש על העניין של הלו"ז. אני מבקש, כדי שנצא מכאן עם התובנה החדה והברורה בעניין הזה, את הלו"ז, זה מה שמעניין אותי. דרך אגב, אני ממליץ שכשאתם שולחים מאיפה לאסוף את החבילות זה יהיה למקום הכי קרוב לבית.

יותר מזה - - -

אל תוסיף.

אם אתה רוצה את זה בכנסת? אתה יכול לבחור.

כתוב שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל כתוב גם הודאת בעל דין, רש"י אומר בקידושין – מה אני מנסה להגיד לך? חוויתי את זה יותר מפעם אחת, שיש ליד הבית - וזה באמת אחד הדברים הכי נפלאים שעשיתם, אתה הולך כמטחווי קשת ולוקח את המוצר – אבל כנראה שיש איזון, שלהוא קצת יהיה, להוא קצת יהיה לו ולהוא קצת יהיה אז גם קצת אנחנו נלך. אני חושב שבסוף מבחינתו של הלקוח – נכון, זו לא נסיעה של 10 דקות בפקקים, אבל בסוף בסוף אתה מתרגל גם כן, אתה מפתח איזו מערכת יחסים. אני אומר, תשימו לב לעניין הזה, זה חלק מהשירות ומחוויית השירות. מה שאני מבקש ממך – זה נשמע לצופים בנו שטויות – לשמוע: אתה מגיע, אתה ממלא טופס, כמה זמן הפיצוי, שבוע? יומיים? חודש? חודשיים? שלושה חודשים?

אתה מדבר על הפיצוי של דברים שבאחריותם?

כן.

כי זה לא רוב הדברים.

אתר הסחר, אני יוצא מנקודת הנחה ואני מביא דברים בשם אומרם - - -

זה לא ידידותי.

עזוב עכשיו שזה לא ידידותי, בהנחה שעכשיו זה יטופל ויהיה ידידותי. האזרח ממלא – חברים, סליחה שאני מקפיד על העניין הזה – את הטופס, אם זה לחברה מחו"ל שצריכה לספק, הוא באותו רגע, אני מניח, מקבל את האסמכתא, או במקרה הגרוע, 24 שעות אחרי, אני צודק או לא?

זה הכוונה שיהיה, שזה הולך להיות?

עזוב מה יהיה, אני מדבר נכון לעכשיו.

לא, זה מה שאמור להיות.

אפשר רגע, אדוני היושב-ראש? אני איחרתי, ממש דקה.

הקראנו את שמך.

עשיתי קצת שיעורי בית.

אבל שנקבל תשובה על השאלה הספציפית הזאת.

כן, נקבל תשובה, אני מחדד את זה רק לכיוון, אדוני היושב-ראש, כי אני גם קיימתי שיחות לפני הוועדה. באמת הנקודה העיקרית היא שהם הרימו מהר מאוד את הכפפה בעניין הזה וזה שהם הכריזו על זה כאן זה הדבר החשוב וגם הדבר המחייב. מבחינת האחריות, אז יש הסכמים בינלאומיים מי אחראי ומה, אבל כשאדם צריך את הפרוצדורה מול האחראי ואז הוא צריך להתחיל לרוץ, לבוא לסניף, לחפש וכו' – זאת הנקודה שפה הם התחייבו, ושמעתי את זה גם בדרך בטלפון, זאת הנקודה ונשמח באמת לשמוע לגביה.

כמו שאמר חבר הכנסת יעקב אשר, אנחנו מבקשים – תחשוב על זה, דני, שאתה הולך לקבל – מה הלו"ז.

הלו"ז הוא כזה: אם אתה מדבר על הלו"ז מבחינת כמה זמן ייקח ללקוח - - -

הלקוח מילא את הטופס – היום אין בעיה, במייל, ממלא במקום - תוך כמה זמן הוא מקבל את האסמכתא שהדואר אומר לו: הנה, זה האישור שלך לחו"ל?

כמה זמן היום?

לא, בעתיד, נכון? הפתרון.

בעתיד זו מילה מפחידה, אני מתכוון - - -

בשדרוג הזה שדיברתם עליו. הלכה לי לאיבוד חבילה, אני צריך אישור, נכנס לאתר, ממלא – תוך כמה זמן? זה מידי?

48 שעות.

תוך 48 שעות הוא יקבל דיווח האם הפריט הזה הגיע למדינת ישראל ואם הוא הגיע למדינת ישראל והוא יצא לאיזשהו כיוון - - -

מזעקי, חבר'ה, עשו לי טובה, זו כבר ממטרה דו-צדדית. זו כולה שאלה פשוטה. אל תגיד לי: הוא יודיע לו, הלך לו, בא לו, אכל לו, מזעקי ואדוני המנכ"ל, כמו שהגששים אומרים: כמה ביד?

48 שעות.

תוך 48 שעות הוא מקבל את האסמכתא שהוא הולך אתה מהרגע שהוא מילא את הטופס. הוא מילא את הטופס, הוא מקבל התראה, אומרים לו: אדוני, יש לך את האסמכתא במייל. זה סיכמנו. סליחה שאני מתעקש על זה אבל בשביל זה נתנו במה היום לפולקמן, כדי שבסוף אנחנו נצא עם התובנה הזאת. זו נקודה אחת.

יהיה טופס באתר של הדואר, הרעיון הוא שהדואר יאפשר לך להיכנס לאתר עם פחות בירוקרטיה מהיום. לא קיבלתי חבילה, אני ממלא, הדואר עושה את הבדיקות שלו ובסוף אומר: קיבלת אישור שלא סופקה לך החבילה, עם זה אני הולך - - -

מנפיק לך בעצם נייר שעם זה אתה הולך - - -

לא לחברות האלה, כי אתן בגדול אין בעיה, אבל לחברות אחרות. אתה שולח להן ואומר: חבר'ה, לא סופקה לי החבילה.

ממתי נחשב לא סופק?

אם זה הגיע לישראל - - -

לא, לא הבנתם. אני יושב בבית, כוסס ציפורניים, הזמנתי פצירה לפדיקור-מניקור, יש זמן שאתה אומר: וואלה, לא יכול להיות. אתה מכיר את זה שבן אדם אומר לעצמו: וואלה, לא הגיוני?

גם בדרך כלל כתוב באתר שבו אתה מזמין תוך כמה זמן יהיה מועד האספקה.

אנחנו יודעים בדיוק מתי זה מגיע לישראל.

לא, אתה לא עונה לי לשאלה.

אבל אני אתן לך תשובה מדויקת.

אני יושב בבית, אני לא כל יום מתקשר: הגיע אליכם, לא הגיע – למרות, שדרך אגב, אפשר לדעת. אני גם מכיר את זה. אתה נכנס ואתה יודע אם החבילה כבר הגיעה - - -

אתה יודע באתר של Amazon, הוא גם אומר לך מראש.

אמת. אני בטוח שמי שעוסק בזה יודע את זה. אני מנסה ללכת אתך לשאלה נוספת. אני לא יודע, לא נכנסתי, כן נכנסתי, אני סתם שואל שאלה: מתי שהחלטתי שזה כבר מוגזם, אני נכנס לאתר כדי למלא את הטופס, כשאני נכנס לטופס המקוון, שהפעם הוא יהיה ידידותי, והוא אומר לי: מומלץ, אם זה מגיע מארצות הברית או מבריטניה, אם חלפו 10 ימים נניח ולא קיבלת, כדאי שתברר. אני בטוח שמכול מקום יש סוג של טווחי זמן, כי אם לא זה גם סתם לבלבל לכם. ממתי מוצר מתחיל להיחשב כמוצר שהוא באיחור?

הוא נחשב כמוצר באיחור מהמועד שאליו התחייב לך האתר שבו הוא אמור להגיע לישראל. למשל, האתרים הסיניים כותבים שזה בין 30 ל-60 יום. Amazon כותב לך שבעוד שלושה שבועות מהיום זה אמור להגיע אליך. אתה יודע בדיוק לפי איזו הערכה מתי זה אמור להגיע. אנחנו מקבלים מהם את הפירוט מה מגיע ומתי זה נוחת בישראל, אנחנו מקבלים לא רק את מה שמגיע פיזית, אלא מקבלים מסרים אלקטרונים מה אמור להגיע, ולפי זה - - -

אתם מקבלים הודעה במועד הרכישה או במועד שמה?

לא, אנחנו מקבלים הודעה במועד שבו החברה שמשלחת שולחת את המוצר אלינו.

נניח Amazon?

בעת הרכישה Amazon אומר לך כמה זמן זה ייקח כקונה.

לך.

אני הבנתי. כשאתה רוכש את המוצר, ,Amazon או כל אחד מהאתרים, אומר לך: אתה אמור לקבל את זה תוך "איקס" ימים.

ואני, הלקוח, לא קיבלתי.

שניה. זאת ההודעה שאת כלקוחה יודעת, שאת צריכה לקבל את זה תוך 60 יום – אני סתם אומר 60 יום, לכל אתר אני מניח יש את הלו"ז שלך.

לכל פריט.

לכל פריט גם, נכון. Amazon, או כל אחת מהחברות האלה, מעבירות זאת לחברת שילוח, חברת השילוח שהיא באותה מדינה, שאתה עובדת חברת הדואר. חברת הדואר, אני מניח שברגע שהיא מעלה למטוס, לאניה, לא משנה, היא מודיעה לכם, אדוני המנכ"ל: הנה, יש בדרך אליכם את החבילה ואז זה נכנס אצלכם ואז גם אצלי בבית, כשרעייתי נכנסת היא יודעת, ב- Amazon מודיעים: החבילה יצאה לכיוון ישראל וזה מגיע אליכם. אני רוצה לאתגר אותך: לכל חבילה יש את הלו"ז שהחברה קבעה, שבדרך כלל היא לוקחת לעצמה מרחב תמרון מאוד גדול באופן טבעי, אם לא, הם כל היום יהיו - - -

לא כולן.

יכול להיות, וזה בקל וחומר. אני שואל: האם אתה מנצל את זה, אתה כחברת הדואר? דהיינו, האם למשל הוא אומר חודשיים אבל הוא כבר יצא חודש לפני ואתה אומר: וואלה, יש לי זמן – או שמבחינתך, אותך לא מעניין, אתה מתקתק את החבילה?

אני יותר ממתקתק. אני רוצה להסביר משהו, כל העיקרון של החבילות – אני מזמין אתכם לבקר במרכז הסחר - - -

אנחנו נבקר.

אסור להחזיק אותן דקה, אין מקום. 300,000 חבילות זה כמו בלומפילד. הן חייבות לנוע בקצב מהיר. זה חייב לנוע במהירות מנקודה לנקודה. יש לנו גם עניין לשפר את שביעות רצון הלקוחות שלנו. בסוף, אנחנו מסתכלים היום לא רק על מה אנחנו יכולים לנצל אלא שהלקוחות יהיו יותר שבעי רצון.

אוקיי, סיכמנו את החלק הזה. בואו נעבור לחלק השני, חבילות בתוך ישראל. חבר הכנסת ברושי שלח חבילה מהבית שלו לנכד שלו בקיבוץ סופה, החבילה הכילה מה שקיבוצניקים שולחים ולא הגיעה אליו, איך אתה מסדר את העניינים? איך הוא משלם לו עכשיו, איך הוא מפצה אותו?

לקוח פונה ואומר: שלחתי חבילה, לא הגיעה, בודקים את זה אצלנו - - -

תוך כמה זמן אם היא לא הגיעה? שבוע, משהו כזה?

לא, יש לחבילה זמן שהיא מגיעה. אנחנו לוקחים 14 יום, ב-14 יום - - -

ברגל הייתי יכול לקחת את החבילה – 14 יום.

א', הוא יכול לראות איפה החבילה, לראות מעקב לבד, הוא לא צריך אותי בשביל זה, אבל על פי הכללים אנחנו נותנים לו 14 יום. אחרי 14 יום החבילה לא הגיעה ליעדה, הוא מקבל מאתנו את הפיצוי גם על המשלוח וגם על ערך החבילה.

איך אתה יודע מה הערך בפנים?

אם הוא לא הצהיר על זה לפני זה או לא עשה ביטוח, יש גבול מקסימלי.

זה פיקס, אתה אומר אם זה פריט זול אז דואר רשום - - -

כן, ברור לי.

אבל הוא יכול לעשות ביטוח.

אתה יכול לבטח, אם אתה שולח מחשב למשל.

תוך כמה זמן אתה מקבל את הכסף?

ימים בודדים.

אתה בטוח?

כן. ברגע שאנחנו רואים שיש בעיה - - -

תוך כמה זמן?

ימים בודדים.

מתוך הפניות שלי זה לא היה כך.

כמה זה אצלך?

חודשיים.

את מדברת על חבילות בארץ או בחו"ל?

חבילות בארץ.

חבילות בארץ – הזמן הוא הרבה יותר קצר.

פונים אלי, זה הפניות שאני מקבלת.

גברתי, תודה, את עושה את מלאכתך, אף אחד לא ינזוף בך על כך שאמרת את מה שחובתך לעשות, קודם כל.

אתה לא יודע מה המדיניות של השר החדש.

בכל מקרה, אני מבקש עד סוף שבוע הבא לקבל סנכרון ביניכם בדיוק מה המצב עד היום. אם גברתי צודקת, בכל הכבוד, אתם צריכים אצלכם בחברת הדואר לבדוק. יש לי עוד בקשה, לא לכעוס עליה כי היא אמרה את מה שחובתה לומר.

לפי הנתונים שהיא מקבלת.

כן, לפי הנתונים שהיא מקבלת. היא לא ישבה בבית והמציאה את זה. בבקשה, אדוני המנכ"ל.

מטבע הדברים, משרד התקשורת מקבל את התלונות הקיצוניות. אנחנו מטפלים בהרבה – בואו נבדיל בין התלונות שמשרד התקשורת מקבל, שאני לא יודע כמה כאלה יש, לבין היומיום.

אם יש 10 כאלה קיצוניים מילא, אם יש 1000 זה אירוע.

איזה 1000? איפה 1000?

500?

איזה 500?

אם את מדברת על חודשיים ויש 20 פניות כאלה בשנה - - -

זו תופעה? היא אומרת שזו לא תופעה.

תקשיבו, אני מבקש לקבל גם כן את הנתון. תנו לנו דוח האם זה כצעקתה או שזה כמה מקרים בודדים, שגם צריכים לקבל תיקון אם כך.

מ-50 מיליון חבילות, אם יש - - -

אם יש בודדים אפשר לסבול את זה.

אני לא מקבל את העניין הזה של ה-50 מיליון חבילות, כי אם היה 50 מיליון חבילות לא הייתי עושה את הדיון הזה באותו יחס.

ברור.

כמו שאמרנו, כל סיפור הוא עולם ומלואו. כן, יעקב אשר.

אני רוצה לומר לך דבר אחד, אני חושב שהצבי התעורר. אני חושב שאנחנו רואים באמת - - -

דרך אגב, זה לא צבי.

אייל ארץ-ישראלי.

הציור הוא לא צבי, זו אגדה אורבנית, זה אייל ארץ-ישראלי.

שהוא יותר מהיר מהצבי.

בדואר לא שמעו על זה אבל.

שמעו, שמעו.

אז אני אנסח את זה שהצבי הופך להיות לאט לאט לאייל ארץ-ישראלי, שהוא מהיר יותר. אני קודם כל מודה לידידי פולקמן שבאמת העלה את הנושא הזה, היה לפה לנו והצטרפנו לזה כי אני חושב שזה חלק מהתפקיד שלנו כאן, לעקוב אחרי הדברים האלה. אני רוצה לומר לך אדוני היושב-ראש, אני הייתי בפגישה עם המנכ"ל וצוותו ובאמת התרשמתי שיש, א', רצון לשפר כל הזמן, שזו בשורה בפני עצמה. אנחנו רגילים פה – גם אלה שהיו בקדנציה הקודמת לפחות – הדברים לא היו פשוטים עם דואר ישראל ואני באמת רוצה לשבח, אבל אל תעופו על עצמכם, תמשיכו הלאה להשתפר.

אני חושב שבאמת לב העניין – אם אפשר למצות את ההחלטות שהובאו כאן בדיון – זו באמת הנקודה של להשמיש את האפשרות של הבן אדם ללכת אל מול אותן חברות שבהן הוא יקבל חזרה את החבילה שלו או את הפיצוי בצורה הקלה ביותר, בצורה הנגישה ביותר והמהירה ביותר. אני חושב שזה הישג גדול. אני מקווה שזה ייקח תקופה קצרה כדי שזה יוטמע וייכנס לתוך המערכת האלקטרונית. כמו דברים אחרים חדשים שנעשו בתקופה האחרונה, כמו תורים שאפשר היום להזמין בצורה כזאת או אחרת, מוקד טלפוני גם לאלה שאין להם אינטרנט ויכולים להזמין את התור שלהם בדואר, אנחנו צריכים להפוך את החוויה של הדואר לחוויה יותר ידידותית. אני מודה באמת על הדיון הזה. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדברים האלה הלאה. אני בהחלט תומך בהצעה שלך לקבל את הדוח של אותן פניות ציבור כדי לראות באמת האם הדברים האלה סגורים. אני מברך אותך על הדיון, תודה רבה.

תודה. בבקשה, חאג'.

בדוח שהם יתנו לקראת סוף שבוע הבא הייתי רוצה לראות את מספר החבילות גם בחו"ל וגם בארץ שנעלמו להם, לא הגיעו ליעדן, גם במספר וגם באחוזים, שאנחנו גם נדע הערכה על היעילות.

בסדר גמור.

אני יכול להגיד לך רק במילה – מספר החבילות הוא בערך 2,400 על ה-53 מיליון, זה אלפית הפרומיל, אבל אתה תקבל את זה בצורה מסודרת.

חאג', הוא הציג את זה בדיון – מתוך 53 מיליון, 2,000 זה זניח. גם אם הם יהיו החברה הכי משוכללת בעולם - - -

בנתב"ג, כבוד היושב-ראש, 8% מהמזוודות הולכות לאיבוד.

שאלה אחרונה לפני שאני מסכם ושולח אתכם לדרככם – איך זה עובד מול המכס? אני שולח חבילה, היא צריכה לעבור דרך המכס? מה המערכת? אין לי שום מושג איך זה עובד.

המכס נמצא על פסי הייצור שלנו.

יש אנשים של המכס?

על פסי הייצור שלנו, שעוברים, מתבוננים ומסתכלים, אולי לא רואים חבילה חבילה נכון לעתה אבל הם דוגמים מה שנראה להם כחשוד מכול מיני סיבות. דרך אגב, לא רק עבור תשלומי מע"מ או כאלה אלא גם אם זה מחייב אישור רגולטורי, כמו רחפנים, ציוד תקשורת, משרד החקלאות ודברים כאלה ואחרים.

אני אזכיר, אדוני היושב-ראש, לגבי הדגימות של המכס, שבדיון על צעצועים מסוכנים, למשל רובי פיינטבול, שאסור לך להביא בלי אישור כי זה יכול לעבור הסבה לרובה, זה צריך להיתפס שם. הם יודעים את זה על פי כל מיני כלים, לא חשוב אבל יש כלים לאתר את זה, יש שיקוף.

יפה. א', אנחנו משקפים כל דבר שמגיע לישראל, יש עליו שתי בדיקות, בדיקה של סמים - - -

כל ה-53 מיליון עוברים שיקוף?

כן. אבל עכשיו זה יותר משוכלל. עד עכשיו זה היה ברמת השקים, עכשיו זה עובר ברמת פריט פריט ואז המכס יכול לשבת על המשקף ולראות את תוכן הפריטים שעוברים וזורמים.

זאת אומרת, יש היום אצלכם במודיעין משקף - - -

שלושה.

שכל חבילה עוברת שיקוף.

בתחילת התהליך.

כן. כדאי לראות את זה, זה מדהים.

כן, אנחנו נבוא, אני כבר אומר.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון הזה. קודם כל, תודה לחבר הכנסת רועי פולקמן ולחבר הכנסת יעקב אשר על כי העלו את הנושא הזה על סדר-יומה של הוועדה. הוועדה מציינת לחיוב את ההיערכות של חברת הדואר למתן מענה לסחר האלקטרוני בישראל והגבוה ביותר בהשוואה לזה שבמדינות ה-OECD, וכן את הפעילות לטיפול בגידול הניכר בחבילות המגיעות לציבור מהחברות הבינלאומיות. הוועדה תובעת מחברת הדואר לאפשר לרוכשים מעקב נאות אחר פריטים שרכשו, תוך מתן מידע מהימן על הטיפול בפריטי הדואר – אני רוצה להוסיף, מהארץ או מחו"ל, כדי שגם תהיה ההבחנה הזאת. הוועדה מבקשת מחברת הדואר לפרסם באתר שלה מידע לציבור, מידע שיהיה נגיש וידידותי. תוך כמה זמן זה יהיה, דרך אגב, לדעתך?

בערך שלושה חודשים.

מה, אתה צריך להביא אנשים בחו"ל בתוך ארגזים?

לא, אני לוקח טווח ביטחון, אנחנו נעשה את זה הרבה יותר מהר.

שלושה חודשים זה קצת מוגזם בשביל דבר כזה.

לפני החגים.

אוקיי, על החבילה ועל הטיפול המתחייב בחבילות שלא הגיעו ליעדן. הוועדה מבקשת לקבל בכתב עד יום ה-10 ביוני 2017 נתונים מפורטים לגבי גובה הפיצוי והמועדים שהפיצוי ניתן לגבי חבילות שנשלחו בארץ ולא הגיעו ליעדן בארץ, על הליכי הבקרה, ואני מוסיף גם חבילות בתוך הארץ. אני מבקש להוסיף גם – זה בשבילנו, שיהיה לנו גם את הידע הזה – הוועדה מבקשת לקבל את הפילוח של חבילות, מה הן הערים המובילות בישראל מבחינת קבלת חבילות. יש לזה אלמנטים מאוד מאוד מעניינים ומרתקים מבחינה סוציו-אקונומית. דרך זה אתה יכול ללמוד הרבה דברים על החברה הישראלית. אני גם מבקש לקבל את זה על פי מגזרים. מעניין אותי לראות את הפעילות דרך החברה היהודית, דרך החברה הערבית, דרך החברה החרדית, דרך זה אתה יכול ללמוד המון המון דברים עלינו כחברה.

דבר אחרון, הוועדה מותחת ביקורת על כי נציגי אגף מכס, על אף שהוזמנו, לא מצאו לנכון להגיע ולמסור לוועדה נתונים על הבדיקות המדגמיות שהם מבצעים והממצאים שהם מקבלים. אני מבקש גם שיצא מכתב בעניין הזה, נדמה לי שמשה אשר ממונה על העניין הזה, עם העתק לשר האוצר.

מסקנות הוועדה מונחות על שולחן הכנסת, הם חייבים להגיב והשר יצטרך להגיב בשם מר אשר.

בסדר גמור.

עוד מילה אחת אני רוצה להגיד ולנצל את הבמה הזאת – באתר של הדואר השקנו לפני כמה חודשים אפליקציה שנקראת My Post. זה כאילו אתר אישי – אנחנו שינינו את התמונה, במקום לחפש חבילה אנחנו מרכזים את כל המידע של הלקוח בתוך אתר אחד לפי מספר הסלולרי שלו ולפי עוד כמה פרמטרים וזה מאפשר מעקב מאוד אמין ומאוד טוב. למעשה זה תא אישי שלך שבו מרכזים לך את כל המידע.

אדוני המנכ"ל, ברשותך רק הערה אחת, העיר לי היום מישהו על כך שאתה היום גם מזמן תור לאיסוף החבילה דרך האפליקציה, ושאנשים שלא משתמשים, למשל קשישים, מגיעים ואז קורה שהם מחכים הרבה יותר זמן כי כל מי שיש לו אפליקציה נכנס לפניהם. אני בא לקחת מספר בסניף ומי שיש לו אפליקציה מיד קודם לי בתור. השאלה – אני מבין את האינטרס אבל צריך לחשוב איך זה לא פוגע באוכלוסיות, למשל קשישים, שלא משתמשים באפליקציה ולא מזמנים תור – איך אנחנו מונעים את האירוע הזה.

עוד דבר, אם הוא כבר מעלה את זה, אני רוצה להזכיר, עניין הזמנת התורים בטלפון הוא לא פשוט – לא פשוט לא מבחינה טכנולוגית. אתה מגיע – וראיתי את זה – פתאום בן אדם ניגש, השני אומר: אני עומד פה כבר 20 דקות, מה זה שאתה ניגש?

זו התרבות הישראלית.

זו לא תרבות ישראלית, לא כתוב עליו "הזמנתי תור באינטרנט".

השאלה איך אתה מונע את האפליה הזאת, צריך לחשוב על זה.

אני מברך את זה, אני מעודד את זה, אבל צריך לראות - - -

אחד הפתרונות הוא שלא יהיה תור וזה מה שאנחנו עושים. אשתי למשל לא מזמינה כי היא אומרת לי: בשביל מה להזמין? אני מגיעה, יש תמיד לפני איזה שלושה-ארבעה. פתחנו 400 מרכזי מסירה, אני מזכיר לכולם - - -

זה אחד הדברים הכי מבריקים שעשיתם.

טוב, צריך לחשוב על זה.

סטודנטים, אני מקווה שהחכמתם, שהיה לכם נעים. לצערכם – לא שזה לא היה דיון מעניין, גם זה נושא שחלקכם מכירים בטח מקרוב, אבל תבואו כשיש חקיקה, אני חושב שלכם לפחות זה יכול היה להיות יותר מעניין. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.