הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 703

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 11:50

1. קביעת חברת נת"ע בע"מ כ"גוף אחר" – סעיפים 22(2ב) ו-22א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

2. קביעת חברת נתיבי איילון בע"מ כ"גוף אחר" – סעיפים 22(2ב) ו-22א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

מרכזת בכירה תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - נטע בורד דקל

עו"ד, ממונה – ייעוץ משפטי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - הילה הדר

רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר - אליהו מורגנשטרן

עו"ד, מנהלת אגף מקרקעין, נת"ע - ענבל קנקה

מנהל אגף תקציבים, נת"ע - יאיר זילברשטיין

מנהל קו סגול, נת"ע - אסא יהושפט

ראש מינהלת נתיבים מהירים, נתיבי איילון - עוזי לוין

מנהל פרויקט נתיבים מהירים, נתיבי איילון - אליצח דמבינסקי

ראש אגף תקציבים ובקרה, נתיבי איילון - סאלי גליצנשטיין

שדלן/ית, יועץ משפטי, נתיבי איילון - שגיב חנין

עו"ד, שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: רכבת ישראל) - טלי ענבר גולן

שגית אפיק

טמיר כהן

ירון קוונשטוק

1. קביעת חברת נת"ע בע"מ כ"גוף אחר" - סעיפים 22(2ב) ו-22א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

2. קביעת חברת נתיבי איילון בע"מ כ"גוף אחר" – סעיפים 22(2ב) ו-22א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943

אני מחדש את ישיבת הוועדה. אנחנו ממשיכים את הדיון בקביעת חברת נת"ע כ"גוף אחר", בסעיפים (2ב) ו-22א; קביעת חברת "נתיבי איילון" בע"מ כ"גוף אחר" – סעיפים 22(2ב) ו-22א. שלחתם לנו את הפרויקטים. מי מציג את זה?

אפתח ואחר כך חברי, עורכת-דין הילה הדר, משרד התחבורה. אז אנחנו מבקשים להביא בפניכם נתונים, כפי שביקשתם בישיבה הקודמת. רק אפתח ואומר, שפרויקט תשתית ציבורית מחייב הליך תכנון מסודר בפני רשויות התכנון לפי דין. הליך הזה כולל הגשת תוכנית, שמיעת התנגדויות, אישור התוכנית כולל הוראות הפקעה, הקצאת תקציב, אישור ממשלה, ועדה מייעצת, החלטת שר, פרסום פומבי ברשומות ומתן הודעות אישיות.

ועל מנת להוציא לפועל תוכנית מאושרת, נדרש לטפל בביצוע ההפקעה כפי שהיא אושרה. הטיפול הזה נדרש להיעשות באמצעות זרוע ביצוע של הממשלה, ולענייננו זו חברה ממשלתית. פקודת הקרקעות קובעת ששר התחבורה רשאי להרשות - - -

אל תחזרי על זה. דנו על זה בישיבה הקודמת.

זה רק תמצות של - - -

כן, בסדר, אנחנו יודעים. מה שאנחנו מבקשים לדעת: מה זה הפרויקטים ששלחתם אלינו? שמישהו יסביר.

אוקיי, הבקשה שלנו היא לאשר "גוף אחר", בהתאם לאותן - - -

מה זה הפרויקטים שאותם שלחתם אלינו?

עוזי לוין, סמנכ"ל בחברת "נתיבי איילון".

בבקשה.

נציג מספר פרויקטים בחברה. הפרויקט הראשון זה פרויקט נתיבים מהירים. זה פרויקט שאורכו 110 ק"מ. הוא משלב חניוני "חנה וסע" בראשון לציון בהיקף של 3,500 מקומות חניה; "חנה וסע" בשפיים בהיקף של 6,700 מקומות חניה. שתכליתו בסופו של דבר נתיבים מהירים שישמשו לתחבורה ציבורית ול"שאטלים", קווים ייעודיים למרכזי הביקוש בתל אביב.

לצורך הפרויקט הזה אנחנו נדרשים להפקעה בהיקף של 330 חלקות, סדר גודל של כ-900 דונם מופקעים.

למי שייכים החלקות האלה? לאנשים פרטיים או לגופים ציבוריים?

גם וגם. חלק מהקרקעות אלה קרקעות של רמ"י, שהוקצו כקרקעות חקלאיות לטובת קיבוצים ואחרים, בחלקם המכריע. ובחלקם קרקעות גם של אנשים פרטיים. השתדלנו למזער ככל שאפשר את - - -

מה עשיתם עם האנשים הפרטיים?

יש תהליך ארוך מאוד, גם סטטוטורי וגם של פיצויים. קודם כול, כל הדרכים האלה אושרו על-ידי מוסדות התכנון, בתהליך של גם ירידת ערך - - -

כן, זה נאמר. אני מבין. לא הייתם באים בלי שהיה אישור לכך. אבל אני שואל: מה עשיתם עם האנשים הפרטיים? פיציתם אותם? מה עשיתם אותם?

כן. ישבנו עם האנשים הפרטיים, תהליך של משא ומתן, פיצויים מוסכמים. הכול עבר תהליך של בקרה של שמאי מקרקעין.

כשאתם באים לכאן זה אחרי שהאנשים הפרטיים – רמ"י, בסדר, זה קרקעות מדינה שניתנו לתקופת מה לאותם קיבוצים, מושבים, אפילו מועצות מקומיות או עיריות כאלה או אחרות. שייכים למדינה. זה קל. עניינינו כאן בוועדה, ונשלחנו הנה כדי להגן על הציבור. אנחנו רוצים להיות בטוחים שההליך שנעשה טרם ההגעה שלכם הנה מוצה.

אני כל הזמן כירושלמי, אני אומר לכם את זה ואמרתי לכם את זה גם בפעם הקודמת: סיבוב מוצא, שבסוף לא משנה, הוא פוצה, אבל הוא ניהל מאבק איתנים. אלה קרקעות פרטיות, היה פעם סיבוב קשה מאוד עם תאונות דרכים, וטוב עשתה המדינה שלקחה את הקרקעות, אבל מגיע לו פיצוי הולם.

ענייננו כאן להיות בטוחים שאתם מגיעים עם הרשימה, כל ההליך הזה של הפיצוי עבור אותם אזרחים בעלי קרקעות, מוצה, נחתם, שולם, הכול. זה מה שאני מבקש. להיות רגוע עם העניין הזה. אני אומר את זה בכוונה, כי אני רוצה שזה ייכנס לפרוטוקול.

אני רוצה להשיב, עורך-דין שגיב חנין, יועץ משפטי מטעם "נתיבי איילון". יש שני סוגי פיצוי: פיצוי ראשון, והוא הפיצוי העיקרי, הוא פיצוי בגין התוכנית. אם התוכנית פגעה במקרקעין, גרמה לירידת ערך, יש פיצוי שמוסדר בחוק התכנון והבנייה, סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. את הפיצוי הזה ניתן לתבוע שלוש שנים ממועד אישור התוכנית. הפרויקט הזה הוא פרויקט רחב מאוד, יש הרבה תוכניות, אושרו במועדים שונים. ככל שהוגשה תביעה, התביעה הזאת מתבררת, או נחתמו הסכמי פיצויים, הדברים מתנהלים. לי לא ידוע היום על תביעות פתוחות.

כדי להבהיר: אם יש לי חנות או Mall בצמוד לנתיבי איילון, ואני חושב שהגישה נפגעה, יש לי שלוש שנים להגיש תביעה?

כן, שלוש שנים. ואם אתה מפספס את המועד, אתה יכול לפנות לשר הפנים לבקשה להארכת מועד. זה פיצוי ראשון, זה הפיצוי העיקרי.

אוקיי.

הפיצוי השני הוא פיצוי בגין ההפקעה. למה אני אומר פיצוי עיקרי ופיצוי משני? הפיצוי העיקרי הוא: הקרקע הייתה למשל בייעוד חקלאי, שונתה לייעוד דרך. 90% מהפגיעה בקרקע זה הפיצוי שדיברנו עליו, פיצוי בגין ירידת הערך, סעיף 197. 10% מהפיצוי זה בגין ההפקעה עצמה, תפיסת החזקה. זה פיצוי שניתן יהיה לתבוע אותו לאחר שהקרקע תופקע. הקרקע הזו לא הופקעה עוד, אנחנו כאן לפני - - -

כן, אמרתם את זה. השאלה האם הגעתם עם בעלי הקרקעות הפרטיים להסכמה? האם יש תביעות בבתי-משפט? איפה אנחנו עומדים עם זה?

כל מקרה הוא שונה, כל מקרה הוא לגופו. אנחנו בתהליכים לגבי כל מקרה ומקרה באופן - - -

ומה?

לי לא ידוע על תביעות.

טוב, הלאה. מה עוד?

שלב ב' של הפרויקט הזה הוא מראש העין דרך כביש 5 עד למחלף גלילות בואכה תל אביב באותה מידה. ויש פה סקירה של פרויקטים נוספים שמתבצעים בחברה: מחלף רב-מכר.

זה פרויקט מאוד מאוד חשוב.

מי מדברת?

סאלי גליצנשטיין, ראש אגף תקציבים ב"נתיבי איילון". מחלף הרב-מכר זה מחלף על כביש 2, שאמור לשחרר עד 15,000 יחידות דיור. בשלב הראשון שלו הוא אמור לשחרר כ-3,000, ובשלב השני הוא אמור לשחרר עוד 12,000. בגדול הפרויקט כבר סיים תכנון מפורט. זאת אומרת, שאם היינו מסיימים עם ההליך ההפקעות, יכולנו מחר בבוקר לצאת לפרסם מכרז. הפרויקט הזה הוא בעצם להתחיל לשווק את יחידות הדיור.

כולנו מכירים את המצוקה שבה אנחנו נמצאים, בטח במרכז הארץ, בטח ליד הרצליה, מה שהופך את ההפקעות בפרויקט הזה להליך מאוד מאוד קריטי. וכרגע אנחנו בעצם לא יכולים להתחיל עם ההליך הפיזי של, כמו שהוא אמר, ירידת ערך, מרגע שאושרה התוכנית התחילו במשא ומתן ושילמו פיצויים - - -

הם דיברו אתי מהדיור, הם אמרו שזה חשוב להם, בכלל שהולכים לבנות שם.

אליצח מ"נתיבי איילון". וההפקעה פה היא הפקעה של שטחים חקלאיים.

לא, אבל זה הולך לבנייה, הולכים לבנות שם?

כן.

אלפי יחידות דיור שהולכות להשתחרר ברגע שנקדם את זה. הכנת הביצוע של המחלף היא תנאי סטטוטורי ליחידות הדיור. ולכן יחידות הדיור תקועות, כי אי-אפשר - - -

מה יוריד בסוף את מחירי הדיור – אם נשחרר פה, אם נעשה מס על דירה שלישית?

הכול ביחד.

הכול ביחד. הלאה, בבקשה.

זה כלים שלובים.

רגע, מה הנתיבים המהירים פה?

עברנו על זה. הצגנו את זה. אנחנו במחלף רב-מכר שהוצג עכשיו, הפרדה מפלסית.

שאלה בעצם פרויקטים בטיחותיים של הפרדת מפגש כביש-מסילה.

אוקיי. טוב.

יותר מפרויקטים בטיחותיים, אני לא יודעת אם אתה מכיר את לוד ורמלה, אנשים לא יכולים לצאת מתוך היישוב החוצה. זה גם אמור לשחרר תנועה בתוך היישובים.

אותו הדבר לוד.

לוד – הפרדה מפלסית בין מסילה לבין כביש, למנוע את המפגע התחבורתי.

ההפקעה היא מה במקרה הזה? פרטיים גם?

פה הרוב זה בתים פרטיים. יש סוג של משא ומתן עם ראש העיר. הרי זה בניינים מאוד מאוד ישנים, אלה שכונות מאוד מאוד קשות בלוד, והמטרה שלו זה לעשות סוג של פינוי-בינוי. אז הוא מקווה שעם הפיצויים שהוא יקבל עבור אותם בניינים שהולכים להרוס כאן, לבנות מגדלים - - -

הלאה. רשימת הפרויקטים שיידרשו בהם הפקעות.

פשוט כדי לא לעייף אתכם לא שמנו שקף לכל - - -

לגבי העייפות, קיבלנו החלטה שלא מתעייפים. במיוחד לא שיש הפקעות.

אוקיי. אז פעם הבאה נציג לכם שקף-שקף, אין בעיה.

בגדול אם נעשה סקירה, אז יש את ההפרדה המפלסית 131, שזה בעצם הפרדה מפלסית באזור שכונת ג'ואריש.

היום אנחנו מבצעים פרויקט שנקרא הפרדה מפלסית 132 ליד שכונת ג'ואריש. יש בצמוד אליה הפרדה מפלסית, שאנשים פשוט עוברים, חוצים את המסילה ברגל. ואם לא נעשה שם הפרדה מפלסית מסודרת, שתתחבר אל אותה הפרדה מפלסית 132, זה פשוט סכנת נפשות.

טוב.

ההפרדה שם היא מפגש מסילה-כביש המוגדר המסוכן ביותר בארץ, ההפרדה הזאת.

ילדים רצים שם. ממש ככה. בתור אחת שנוסעת ברכבת רחובות–תל אביב.

כביש 200 לוד זה פרויקט שאמור לשווק 11,000 יחידות דיור, ולחזק את אזור התעשייה של לוד. פרויקט לדעתי מהמעלה הראשונה באזור הזה.

שני הבאים זה הפרדות מפלסיות שעיקרן פרויקטי בטיחות.

210 ו-125 - - -

כן, ציר שלבים שהוא תחבורה ציבורית ומענה לקו אדום. הגענו לגשר השלושה, שזה חיבור אזורי תעסוקה ומגורים. זה פרויקט חשוב. חיבור מתחם עתידים לכביש 4, שזה חיבור של אזור תעסוקה ומגורים לציר ראשי, שהיום עושה מעקף, גם לא בטיחותי וגם לשחרר עומסי תנועה.

היום כל מי שעובד באזור קרית עתידים יוצא מכיוון ז'בוטינסקי בני ברק. המטרה היא לייצר עוד חיבור לכביש 4 מהאזור הזה, מהצד השני.

להקל את הגודש בבני ברק.

לא מעניין אותי הנושא, בגלל שאני לא מתערב בשיקול שלכם. מעניין אותי שבאמת ההפקעות הן הפקעות, גם מה שאמר מיקי לוי, שההפקעות הן הפקעות שלא פוגעות באנשים באופן חמור. זה הנושא. הפרויקטים לא מעניינים אותי, זאת אומרת מעניין אותי פרויקט פרויקט, שאני יודע מה קורה עם ההפקעה. לא חשוב לי אם זה בבני ברק או בתל אביב או בגבעתיים, לא רלוונטי מבחינתי. אני לא נכנס לעניין הזה. החשש שלכם, שאולי אנחנו ניכנס לעניין, שפתאום נגיד: רגע, בני ברק אני לא מסכים.

אין לי בכלל כיוון כזה. אני רוצה שתהיה עוד עין בוחנת של אנשי ציבור כאן בוועדה, כשיש הפקעה שנדע שלא נעשים דברים, שלפעמים אתם מוכרחים לעשות את זה בגלל האילוץ המקצועי, ואנחנו צריכים לשמור על הציבור שלא ייפגע. הפרויקטים הם חשובים, לפי דעתי, אני לא חושב שהפרויקטים לא חשובים.

זה בדיוק פשוט מה שהעורך-דין אמר. 90% מירידת הערך כבר נעשתה ברגע שהכריזו על התוכנית. זאת אומרת, כל הפרויקטים שמוצגים כאן אלה פרויקטים שהתוכנית או כבר אושרה מזמן, ואז הם הגישו תביעות, או אמורה להיות מאושרת. זאת אומרת, שנשאר לנו 10% של משא ומתן באמת מול הבעלים על ההפקעה עצמה.

ובכל מקרה, האינטרס שלנו שתהיה כמה שפחות הפקעה, גם כדי לפגוע כמה שפחות, כמו שאתם אומרים, בפרט, וגם כי זה עולה הרבה מאוד כסף.

טוב. כל ההפקעות האלה שעליהם מדברים עכשיו בכל הפרויקטים האלה זה פרויקטים שאתם מיד מתחילים אותם?

לא.

מתי תתחילו אותם?

זה בין למשל הרב-מכר, שאפשר להתחיל מחר בבוקר, אם אנחנו מסיימים את ההפקעות, לבין שלוש וארבע שנים קדימה. יש פרויקטים שהם בהליכי תכנון ראשוניים.

טוב.

להתחיל זה להתחיל את הבנייה.

אבל ההפקעות אתם עושים עכשיו.

לא לא לא.

רק בפרויקטים שמיועדים לביצוע. גם מוצגות לכם תוכניות שהן עדיין בשלבי תכנון מוקדם.

בסדר, הלאה.

כביש 200 דיברנו, רמפת חיבור אם המושבות - - -

הלאה, הלאה. בסדר.

זהו. ציר הנופש.

רוצו, הוא אמר הלאה.

כל מה שאנחנו מדברים עכשיו זה "נתיבי איילון"?

כן.

ומה עם נת"ע?

עכשיו נת"ע. יאיר זילברשטיין מנת"ע, אציג בקצרה.

אתה בנת"ע היום?

אני בנת"ע. עברתי.

לנו למעשה יש שני פרויקטים גדולים, שני קווי רק"ל שמצטרפים לקו האדום שנמצא כרגע בבנייה. הם ייצרו ביחד רשת קווים. הקו הראשון הוא הקו הסגול, קו עילי של 29 ק"מ, אפשר לראות פה במפה, שעובר בערים תל אביב, גבעתיים, רמת גן, גבעת שאול, אור יהודה, יהוד, ובסוף גם מגיע למועצה אזורית דרום השרון.

לרכבת הקלה?

זה הרכבת הקלה. עתיד לשרת 60 מיליון נוסעים בשנה. תחילת הביצוע שלו היא 2018, כשאנחנו צופים לסיים אותו, אם נתחיל באופן מיידי, ב-2024, שלוש שנים אחרי שיתחיל לפעול הקו האדום. ההפקעות אמורות להתחיל באופן מיידי. כמו שאמרתי, הקו הוא קו עילי. הוא חוצה 1,200 חלקות בתוואי, שמתוכן 650 מיועדות להפקעה חלקית. סך הכול 700 דונם של הפקעות.

הקו השני זה הקו הירוק, קו הכי ארוך והכי משמעותי, שלמעשה חוצה את גוש דן לאורכה. הוא יתחיל מראשון לציון בדרום, דרך חולון, תל אביב, ותהיה לו גם הסתעפות להרצליה. רובו קו עילי. גם כן אמור לשרת 65 מיליון נוסעים בשנה. וגם הוא, תחילת הביצוע שלו ב-2018.

פה לא עובר בבני ברק? כן עובדים שמה.

לא, הקו האדום, הקו שאנחנו כבר מכירים, הוא עובר בבני ברק.

הקו הסגול?

הקו הסגול לא.

כתוב פה: תל אביב, גבעתיים, רמת גן, גבעת שמואל, אור יהודה.

כן.

איך הוא מתחבר מרמת גן לגבעת שמואל? איפה הוא עובר?

שוב פעם, הקו האדום, הם נפגשים, יש מפגש גם בתל אביב ובאלוף שדה.

באלוף שדה יש את ההגעה לגבעת שמואל. ובסופו של דבר יהיה חיבור גם לבני ברק דרך ארלוזורוב. מי שיגיע לתחנת ארלוזורוב - - -

לא, בגלל שהרעש שמה הוא גם היום.

כן, בסופו של דבר הקווים מצטלבים, ואז תהיה רשת שלמה שתוכל להגיע איתה לכל מקום. אף קו לא משרת את כל האוכלוסייה. זהו, אלה שני הקווים שלנו.

טוב. מיקי - - -

אני רוצה רק שאלה אחת תם. לא יודע מה, אולי לא אהיה חבר בוועדת הכספים בעוד שנתיים-שלוש. לא יודע.

מה, אתה הולך להיות שר?

לא יודע. אתה יותר ותיק ממני, למדתי ממך, חביבי, אוניברסיטה בשנתיים האלה, כי הייתי צריך לעשות הפוך, אתה יודע, לא להתחיל שם. אבל זה ביני לבינך.

יש פרויקטים לחמש שנים, שש שנים, שבע אני שומע – ארבע, לא חשוב. למה אני צריך לאשר עכשיו? תסבירו לי, למה אני צריך לקבל אחריות?

לא, אני מציע ככה: אני מציע שנאשר את זה לשנתיים. בעוד שנתיים, אם יתקדם – יתקדם. לא יתקדם, יבואו עוד הפעם, נאשר עוד הפעם. זה מה שאני מציע.

יש לי בעיה להגיד לו לא אחרי כל כך הרבה שעות עבודה בשנתיים האחרונות.

הפרויקטים האלה לשנתיים. מה שלא יתחילו בשנתיים יחזרו, גם אם זה בפרויקטים - - -

לא נורא.

לא כדאי לכם להגיד לא.

גברת, אל תגידו לא.

נרד לשנה.

אנחנו אתכם.

בדיון הקודם הסכימו לשנה.

מי בעד אישור הפרויקטים האלה לשנתיים? ירים את ידו.

אבל אנחנו צריכים שהאישור יהיה להפקעות לשנתיים, לא לפרויקטים ספציפיים.

לא, אתם תביאו רשימה, חמוד שלי.

נביא את הרשימות.

בסדר, תביאו את הרשימות, נאשר את זה.

נביא את הרשימות. אבל האישור הוא עקרוני.

בסדר.

רגע, רגע, רגע.

אנחנו מאשרים את הפרויקטים האלה להפקעות וכל הדברים האלה. אם מחר יש לך עוד נושא או עוד פרויקט שאתה רוצה להפקיע, תצטרך לבוא לפה. אם יש לך משהו עתידי שאתה חושב שהולך להיות בשנתיים האלה, תביא אותם.

לא הבנתי מה המשמעות של השנתיים.

שתפעילי את הפרויקטים האלה בשנתיים. אם הפרויקטים האלה לא ייצאו לפועל בשנתיים האלה, תחזרי גם לגביהם.

שנייה, אני רוצה רגע, אלי מורגנשטרן מאגף תקציבים, לצורך הפרוטוקול.

בבקשה.

קודם כול, כשמדברים על פרויקטי תשתית, להגיד שנתיים זה פשוט לא רלוונטי. פרויקטי תשתית נמשכים - - -

בישיבה הקודמת דיברנו על שנה, לא היית.

כן, אבל שנה לאשר לחברה לעשות הפקעות בשנה הקרובה. אבל לאותם פרויקטים - - -

כן, אז אנחנו מציעים יותר מזה עכשיו.

אבל לאשר לחברה.

אנחנו אומרים: את כל אלה אנחנו מאשרים לשנתיים. אם אין את ההפקעות האלה, אז אתם צריכים לחזור.

לא יסיימו הפקעות בשנתיים, זה פרויקט שלוקח שבע-שמונה שנים. הבנו שמדובר על לאשר לשנתיים, לשלוש, לחברה לעשות הפקעות.

אם אפשר לפחות לשלוש שנים.

מדובר על אישור כולל לחברה לתקופה - - -

בסדר. כן, בבקשה.

ענבל קנקה, אגף מקרקעין בנת"ע. אני רק מבקשת לציין, אנחנו מתחילים את ההפקעות שלנו מחר בבוקר. הפרויקטים האלה של הירוק והסגול כוללים אלפי חלקות, ולא נוכל לסיים את כל ההפקעות האלה בשנתיים. וזה פרויקטים שלא מחכים עוד שלוש-ארבע שנים, זה עכשיו.

אוקיי.

לכן כן היינו מבקש לאפשר לנו להשלים את ההפקעות האלה במספר שנים נוספות.

כן, אבל אנחנו לא יכולים לקבל - - -

תראי מה אני מציע לך, כדאי לך, תאמיני לי: תבואי בעוד שנתיים, תשתי "זירו" על חשבון הוועדה ותגידי: תראו, לא סיימתי, אני מבקשת לחדש בעוד שנתיים.

זה ישיבה של דקה.

קבלי את העצה בחינם.

הרב גפני, אנחנו מקבלים את זה. אנחנו רק מבקשים: אנחנו יודעים כמה הפקעות, אנחנו חושבים שתקופה של שלוש שנים תהיה הרבה יותר סבירה לנסות לסיים - - -

מר זילברשטיין, גבירותי ורבותי, אם תבואו עם פרויקטים שאישרנו עכשיו ותגידו: לא השלמנו, היו 500 הפקעות, השלמנו רק 300 ונשאר 200, אני אומר פה לפרוטוקול: זאת תהיה ישיבה של דקה. נאשר אותה כמות שהיא. אלא אם כן יתגלו פתאום איזה בעיות שאנחנו לא מכירים אותן.

אבל הבעיה היא - - -

מי בעד אישור הפרויקטים לשנתיים? ירים את ידו, מיקי. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הפרויקטים של חברת נת"ע וחברת נתיבי איילון אושרו לשנתיים.

הפרויקטים אושרו לשנתיים.

תודה רבה, אנחנו עוברים לסעיף הבא. אגב, מישהו מכם ישב גם עם חבר הכנסת מיקי רוזנטל? סיכמתם אותו על שנתיים.

אבל לאשר לחברה שנתיים, לא לאשר - - - לא נותן כלום.

בסדר. אמרתי לו שאני מקבל את זה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:18.