הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 700

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ד באייר התשע"ז (10 במאי 2017), שעה 16:00

חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה), התשע"ז–2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

נאוה בוקר

דוד ביטן

מיכל בירן

איתן ברושי

יצחק וקנין

מיקי לוי

רחל עזריה

רועי פולקמן

עודד פורר

מיקי רוזנטל

אפרת פרוקצ'ה - משרד המשפטים

רונית כהן - רשות המסים

שי באב"ד - משרד האוצר

איתי טמקין - משרד האוצר

ורד בכר

גיא גולדמן

איל לב-ארי, שלומית ארליך, שיר שפר

טמיר כהן

לאה קיקיון

חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה), התשע"ז–2017

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוסקים בנושא של הרביזיות. אני רק מבקש להגיד לכם, חברי הוועדה. קודם כל, אנחנו צריכים לקבל את הרביזיה כי אנחנו צריכים לנסח פה, לפי סיכומים שהיו גם את הנושא הזה של מתי ומי ידווח לוועדה, האם ממשיכים את החוק הזה ב-2019 והלאה או לא – אנחנו צריכים לנסח את זה כמו שדיברנו. לכן את הרביזיה נצטרך לקבל. אני מבקש מנציגי המשרדים לא לפתוח את הדיונים בדברים אחרים, מה שסוכם - - -

סוכם על 2019?

תכף היא תגיד את הנוסח שסוכם. אבל הייתי אצל היועץ המשפטי של הכנסת. לא אהבתי את ההתנהלות של מה שהיה פה, אבל ביקשתי ממנו לדעת לגבי המילה הזאת, "הנומרטור".

- - -

אמר לי איל ינון שהוא מתכוון להוציא מכתב לחברי הכנסת. אני רוצה שהחברים יידעו כי אנחנו נעשה פה דבר הפוך כי אני לא אלך נגד מה שסוכם, אבל האמת היא שהוא הוציא מכתב, הוא אמר לי חד משמעית: הנומרטור לא מחייב תא חברי הכנסת. הוא מחייב רק את הממשלה. הוא לא מחייב את חברי הקואליציה. לא כתוב בנומרטור שחברי הקואליציה לא יכולים, או חברים בוועדה כזו או אחרת. מי שלא יכול זו הממשלה.

אני מסכים אתו לחלוטין.

אתה צודק, אבל זה כמו להגיד על ועדת שרים שהיא לא מחייבת, שזה גם נכון. אבל יש לזה אמירה, הכנסת אומרת: הממשלה לא תומכת - - -ברור, זה ברור.

עזוב, כשמשרד האוצר רוצה לשנות הוא משנה איך שבא לו.

- - -

מה היה אצלי בחדר? פתאום באתם ואמרתם שאני עובר על החוק. זה מה שנאמר, שאנחנו עוברים על החוק. היות ואתם לא נותנים הסכמה, אז אנחנו נצביע על מה שסיכמנו, אבל אם הייתם נותנים הסכמה אנחנו יכולים להצביע על החוק, לסכם עם האופוזיציה שהם יתמכו בחוק שזה לא הוראת שעה, ואז אנחנו לא צריכים בכלל את הממשלה ואת השרים, כמו שדוד ביטן עשה כמה פעמים. אני יכול להעביר את זה, שתדעו. אני מכיר את חברי האופוזיציה, מכיר את החוק היום היטב, אני יודע מה ההוראות בעניין הזה, אנחנו יכולים לבטל את הוראת השעה ולהעביר את החוק, נקודה. אלא אם כן הממשלה תמשוך את זה. עכשיו, הממשלה לא תמשוך את זה, כי הבעלים של החוק הזה זה שר האוצר ושר האוצר מסכים שזה יהיה קבוע, וגם אתה, המנכ"ל שלו, אמרת שאתה מסכים.

כן, אבל אני מחויב לחוק, גם שר האוצר. שר האוצר לא מודע לזה - - -

תעשו סדר עדיפויות אחר.

- - -

ולא נצא מהחוק הזה שיגידו שאתם או אני נתנו או אנחנו יחד הכשר לנומרטור. לא נתנו. שנדע. ברגע שיבואו ויגידו שיהיה פה חוק שידבר על 3 שנים, גם על 2019, ויגידו שזו עבירה על החוק – זו איננה עבירה על החוק. צריך רק פשוט לגייס רוב. זו תמונת המצב. במקרה הזה אני לא הולך לעשות את זה. אני רציתי לעשות את זה, ניסיתי. זה לא הולך עכשיו. אני רק רוצה שתדעו שהנומרטור לא חל לגבינו בעניין הזה, זה לא עבירה על החוק ולא על שום דבר, וזה נעשה פעמים רבות. הקואליציה היתה מקבלת החלטות, הקואליציה בראשותו של דוד ביטן, כשהשרים לא באו להצביע, והאופוזיציה הצביעה בעד.

המקסימום – הממשלה יכולה למשוך את החוק.

היא מחויבת.

- - -

היא תודיע שב-2019 היא תעשה קיצוץ flat.

היא לא יכולה.

- - -

זה חוק, נו באמת. יש הבדל בין תקציב לחוק. אין flat בחוק.

הממשלה אומרת במקרה הנוכחי – אנחנו לא יודעים את ההשלכות של זה, זה הגיע מאוחר מדי הדיונים האלה.

אז אל"ף, אני מבקש להצביע על הרביזיה, על סעיף 1 כולו. בסעיף 2 אין לנו בעיה, גם לא הוגשה רביזיה.

אני עושה רביזיה על הכל – מי בעד הרביזיה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הרביזיה התקבלה.

הרביזיה התקבלה. מצביעים על החוק.

חברים, סעיף סעיף. גם על השם.

מי בעד שם החוק? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 7

גד – 4

נמנעים – אין

שם החוק התקבל.

שם החוק התקבל כהצעת הוועדה.

אני מבקש שתקראי את התיקונים.

אני מקריאה את התיקונים לסעיף 1. תתווסף פסקה (ג):

(ג) אחרי פסקה (1א) יקראו:

"(1א1) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(1א), היתה שנת לידתו של ילד באחת מהשנים 2017 או 2018, תהיה זכאית אמו לבחור אם נקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית כאמור באותן פסקאות, לפי העניין, בשנת הלידה, תובא בחשבון בשנת המס שבה נולד הילד או בשנת המס שלאחריה;";

הפסקה הזו מתייחסת אך ורק לשנת הלידה. כל יתר נקודות הזיכוי שהיא זכאית להם ממשיכות לחול כפי שהן. רק לגבי נקודה אחת מתוך 1 וחצי היא בעצם זכאית לבחור אם היא תובא בחשבון בשנת המס שנולד הילד או בשנת המס שאחריה.

הווה אומר שאו שהיא תקבל 1 וחצי – 2 וחצי, או חצי ו-3 וחצי.

ומתי היא תחזיר את הכסף?

היא לא צריכה להחזיר.

אצלכם זה הכל הלוואה. עם ריבית, בלי ריבית.

- - -

הלאה.

אז בעצם התיקון השני זה תיקון שמתייחס גם לכל התיקונים הבאים: זה בסעיף 1(2)(א).

(2) אחרי פסקת משנה (א) יקראו:

"(א1) על אף האמור בפסקת משנה (א), היתה שנת לידתו של ילד באחת מהשנים 2017 או 2018, תהיה זכאית אמו לבחור אם נקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי שלהן היא זכאית כאמור באותה פסקה, בשנת הלידה, תובא בחשבון בשנת המס שבה נולד הילד או בשנת המס שלאחריה;";

מי בעד אישור סעיף 1 כפי שהוקרא? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 1 – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

הסעיף אושר פה אחד.

סעיף 2 נשאר כמו שהוא.

מי בעד סעיף 2? ירים את ידו.

הצבעה

בעד סעיף 2 – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

סעיף 2 אושר כהצעת הוועדה, פה אחד.

בהתאם להחלטת הוועדה אנחנו מכניסים עוד סעיף שמדבר על דיווח - - -

- - -

אז בעצם סעיף 3 מדבר על דיווח לכנסת.

דיווח לכנסת 3. שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת - - -

במקום "שר האוצר" – "הממשלה".

אין הבדל.

לא, "ממשלה" – אין למי לפנות. "שר האוצר" – יש למי לפנות.

- - -

או מי מטעמו.

דיווח לכנסת 3. שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת עד המועד להנחת הצעת חוק התקציב לשנת 2019 על שולחן הכנסת לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק-יסוד: משק מדינה..." שזה אומר שזה יהיה 60 ימים לפני תחילת השנה, או מועד אחר כפי שקבעה ועדת הכספים – "... או עד ליום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018), לפי המוקדם, על יישום הוראות חוק זה, וכן אם התקבלה החלטת הממשלה בדבר הארכת ההסדר הקבוע בחוק זה.

הערה קטנה - רק ראוי שהדיווח לגבי הצעת ההחלטה אם התקבלה החלטה או לא – תהיה למליאה ולא לוועדת הכספים.

- - -

אני מבקש להודיע שהדיווח יהיה לוועד הכספים. מצדי אפשר לדווח למי שרוצים. ועדת הכספים הולכת, ב"ה בסוף 2018 יבוא לכאן שר האוצר ואנחנו הולכים להמשיך את זה אחר כך ל-2019 ואילך. כל הבעיות שהיו פה בגלל הסיפור הזה של המילה הזאת שאני לא רוצה להגיד אותה – לא יהיו כבר, אז. עמדתו של שר האוצר ברורה, היא חד משמעית. המליאה זה סופרמרקט, זה בסדר. כאן כולם יודעים ומצביעים בעד החוק הזה פה אחד, אז אל תבריחו אותנו לשום מקום אחר. את השפה של משרד האוצר למדנו כבר מזמן. הכל יהיה כאן, גם אם אני לא אהיה היושב-ראש.

בסדר, אנחנו מסכימים.

- - -

מי בעד סעיף 3 כפי שהקריאה אותו היועצת המשפטית?

הצבעה

בעד הסעיף – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 3 התקבל.

הסעיף אושר.

מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

בעד החוק – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

החוק התקבל.

הצעת החוק אושרה כהצעת הוועדה פה אחד.

אני מודה לחברי הקואליציה, אני מודה לחברי האופוזיציה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:35