הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 501

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ' באייר התשע"ז (16 במאי 2017), שעה 13:30

מכרז להזמנת מדים לשוטרי משטרת ישראל

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

יוסי יונה

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

מיקי לוי

עופרה פויר - עוזר יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים

אייל אהרוני - ראש מחלקת רכישות ומכירות, המשרד לביטחון פנים

הילה אוחיון - עוזר דובר משטרה, המשרד לביטחון פנים

טל שחר שרון - ראש מדור בקרה, המשרד לביטחון פנים

מירב לפידות - דוברת המשטרה, המשרד לביטחון פנים

בעז גלעד - ראש את"ל, המשרד לביטחון פנים

ירון ישראלי - חשב המשטרה, המשרד לביטחון פנים

איילת לוי - עוזרת יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

עוזי שגב - עוזר ראש אגף תכנון ולוגיסטיקה, המשרד לביטחון פנים

שחר מנשה - ראש מדור ציוד, המשרד לביטחון פנים

רועי אייקין - ממלא מקום ראש מדור קניות, המשרד לביטחון פנים

נעמה קאופמן פס - משנה למנכל, לשכת משנה למנכל, משרד הכלכלה והתעשייה

רובי גינל - מנכ"ל, התאחדות התעשיינים

עדיחי שאולי - מנהל איגוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים

מי-טל פרי - מנהלת מטה מיוצר בישראל כחול-לבן, התאחדות התעשיינים

רעות קינן - סמנכ"לית לקשרי ממשלה, התאחדות התעשיינים

מיה הרשקוביץ - מנהלת איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים

אלי כהן - יו"ר מטה מיוצר בישראל כחול לבן, התאחדות התעשיינים

מרקו אברג'יל - מנכ"ל - אופיס טקסטיל, נציגי מפעלי תעשייה

יעקב גבאי - מנכ"ל - דיסקרט בע"מ, נציגי מפעלי תעשייה

חגי רימון - מנכ"ל - קנולטק בע"מ, נציגי מפעלי תעשייה

קנג' קבלאן - מנכ"ל - מקט טקסטיל בע"מ, נציגי מפעלי תעשייה

אבי בר אל - סמנכ"ל תפעול, חב' סלדט, נציגי מפעלי תעשייה

רועי הס - סמנכ"ל בכיר, חב' סלדט, נציגי מפעלי תעשייה

ליאת להב - סמנכ"לית יצוא, חב' אופיס טקסטיל, נציגי מפעלי תעשייה

לאה ורון

יפעת קדם

מכרז להזמנת מדים לשוטרי משטרת ישראל

צהריים טובים, ביקשתי לזמן את הדיון הזה בדחיפות. הנושא על סדר היום: מכרז להזמנת מדים לשוטרי משטרת ישראל. הכתבת נווית זומר מעיתון ידיעות אחרונות פרסמה שמשטרת ישראל הציבה תנאים מאוד מיוחדים במכרז שהיא הוציאה למדים לשוטרי ישראל. תנאי אחד היה שצריך שליצרן יהיה ניסיון ב-25 משטרות ברחבי העולם.

תראו, יש את המתח שמתקיים בין הנושא של כחול לבן לעניינים צרכניים. המתח הזה לא יכול להתקיים בצורה קיצונית כשאנחנו מדברים על רשויות המדינה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ העבירה חוק סביב הנושא של העדפה שתינתן לטקסטיל כחול לבן, בוודאי למשטרה, לשב"ס ולכל כוחות הביטחון האחרים. אנחנו יודעים שהמתפרות בארץ נמצאות במצב לא פשוט. אנחנו יודעים שמשלמים בסין או במקומות אחרים מחירים מאוד נמוכים. אנחנו גם יודעים שהמתפרות האלו נמצאות במקומות יחסית מוחלשים, כשמי שעובד בהן הן בחלקן נשים מוחלשות. לא סתם נאמר בחוק שהעבירה חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאפילו אם יש פער כספי של 50%, עדיין תינתן העדפה לתוצרת הארץ.

במשטרה נהיו יצירתיים, עשו "הבא נתחכמה לו". הם לא הלכו על המחיר, הם הלכו על כיוונים אחרים לגמרי. אני לא אקבע את עמדתי עכשיו, למרות שאני בא לפה חלוט. בדרך כלל אני מקשיב, אני חוקר, אבל יש דברים שאני אומר, וואלה, לא משנה מה תבקשו, אין דבר כזה. אתם לא הולכים לבקש מדים עם 3 כפתורים מתפצלים ומצלמות, או מדים שהחגורה ננעלת אוטומט על המכנס, או מדים שכשהשוטר פושט אותם הם עושים לו כלים. זה בדיוק כמו מדים של חיילים, אתה צריך שהבד יהיה נעים, נושם. שמעתי שלשב"ס הביאו מדים מחו"ל שעד היום יש להם גרדת מהם.

פניתי לשר, כתבתי לו, כמובן עם התכתבות למפכ"ל, לשרים הנוגעים בדבר, לשרגא ברוש. הבהרתי שמבחינתנו זה קזוס בלי. אם לא יהיה משהו שישכנע את חברי הוועדה, אותי ואת הגורמים במערכת הביצועית, לא יהיה. אין לי ספק שלשר אין יד ורגל בעניין הזה. הוא גם אמר לי שאם הוא היה מודע לעניין הזה, הוא היה מתייחס לזה אחרת לגמרי.

משטרת ישראל פועלת בהתאם לחוק הטקסטיל הביטחוני שיזמה חברת הכנסת יחימוביץ. הקשר שלנו עם הספקים, היצרנים הישראלים, כפי שציינת, הוא קשר חשוב. אנחנו ננסה להרחיב במעט את היריעה. צריך לומר, לציין או לחדד, להבדיל ממה שציינת, אדוני היושב-ראש, שלא זומנו לעסוק ברכש כלל המדים של משטרת ישראל, הוזמנו לדבר על המכרז הספציפי שעוסק בנישה של מדי הסייר. אנחנו נשתדל לתת מענה לשאלות שיעלו פה, לפנייה שלך, אדוני היושב-ראש, לפנייה של השר ארדן, לפנייתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, לפנייתו של רמזי גבאי, ולפנייתו של שר הכלכלה אלי כהן.

לפני מספר חודשים קיימתי מפגש עם מר גבאי, יו"ר איגוד הטקסטיל, ועם מנכ"ל האיגוד דאז, מר ליברמן. שוחחנו על הדברים. הצגתי בפניהם את הכיוונים המסתמנים. אין סיבה שלא נפעל בשקיפות, אין סיבה שנפתיע מישהו. אין עוררין על כך שהאמירה שלך, אדוני היושב-ראש, על החוק ועל השאיפה לרכש כחול לבן, היא אמירה שצריכה להוביל את כולנו. לשם גם המפכ"ל מכוון. הובטח שנמשיך לפעול מול החברים שציינתי.

הונח בפניכם מסמך עם מספר נתונים על היקף ההצטיידות והכספים שמושקעים בתחום הטקסטיל שמיוצר בארץ. תחום הטקסטיל איננו עוסק רק בביגוד, הוא רחב יותר. פעלנו להרחיב אותו על מנת שאפשר יהיה לספק תעסוקה לאותם יישובים ומתפרות שציינת. אנחנו נסביר מה הוא מוצר מדף, מדוע אנחנו הולכים לשם. אנחנו הולכים לשם, בין היתר, בגלל הצרכים המבצעיים, הטקטיים, החזותיים, הנראות. לא פיתחנו התמחות בתחום הטקסטיל. תפקידנו לייצר שיטור, לא מדים. נשתדל להסביר מה האתגרים שעומדים לפתחנו בכל מה שקשור לזה.

מעט נתונים. כמו שנאמר פה, מחלקת רכש של משטרת ישראל פועלת רבות מול שוק הטקסטיל בארץ. יש לנו היקף רכש בחוץ של למעלה מ-55 מיליון שקל .

מתוך כמה?

את האפודים אנחנו מייצרים במפעל בבית ג'אן. אם אנחנו לוקחים כדוגמה את מכרז הפאוצ'ים שמתלבש על האפוד, אז חברת חגור היא זו שזכתה במכרז. הייצור הולך להיות בקיבוץ כרמייה בעוטף עזה. זה בהיקף של 55 מיליון שקל. לשאלתך, גברתי, רכש המדים בשנה הוא משהו כמו 10 מיליון שקל. כמו שאמר פה ראש את"ל, המכרז הנוכחי הוא אך ורק לסייר שנמצא בשטח. הרציונל שהוביל אותנו לאשר בוועדת מכרזים שאני עומד בראשה את הסיפור של 25 משטרות - -

זה עבר פה אחד?

כן. ביצענו סקר על-מנת לראות אם יש בעולם כאלה יצרנים. יש 5,6 מתמודדים לפחות שהיקף המכירות שלהם הוא למעלה מ-50,60 משטרות בעולם. אנחנו כיוונו לאיזה שהוא מכנה משותף נמוך. למה לבוא ולהגדיר ספק שמוכר ציוד מדף ל-25 משטרות? אחד, אנחנו רוצים פה קפיצת מדרגה טכנולוגית. זה נשמע קצת מוזר הקשר בין טקסטיל לטכנולוגיה, אבל מי שמתעמק וקצת חוקר את השוק מבין שהטקסטיל ב-2017 זה טכנולוגיה לכל דבר ועניין. משטרת ישראל עומדת בפני פרויקט מאוד גדול, פרויקט מצלמות גוף. הרעיון של המפכ"ל היה שכל סייר יהיה מצויד במצלמת גוף. תחשבו על האתגר כשמצלמה כזאת צריכה להיות על הבגד של הסייר, להוביל אותו כשהוא רץ, קופץ, נכנס לאוטו, יוצא מהאוטו. זה אתגר שהרבה משטרות בעולם התמודדו איתו בעבר. לשם אנחנו מכוונים. נקודה שנייה, אנחנו רוצים שתהיה נראות וייצוגיות כלפי האזרח שהסייר בא איתו במגע. אנחנו יכולים לייצר מדים שיאפשרו איזו שהיא גמישות תפעולית, אבל האתגר הוא לשלב את הגמישות התפעולית ואת הנראות יחד. זו החבילה הטכנולוגית.

עוד חבילה אחת מדברת על זמינות מלאי, על רציפות השירות. אנחנו מצפים שתוך 90 יום מהוצאת הזמנה נקבל משהו כמו 50 אלף מדים. למה אנחנו מצפים וגם נקבל? כי אנחנו מכוונים לציוד מדף. כל הספקים שאנחנו מדברים עליהם לא הולכים לעשות ייצור ייחודי עבור משטרת ישראל.

מה היקף המכרז הזה?

משהו כמו 4 מיליון שקל בשנה. הספקים האלה ממילא מחזיקים מאות אלפי מדים כאלה על המדף. אם משטרת קליפורניה צריכה מדים, מוציאים מהמדף, שמים טפט של קליפורניה - ושולחים.

אין כמעט דבר שאנחנו מייצרים פה שאי אפשר להביא מהמדף מחו"ל – תפוזים, ירקות, פירות. זו אחת הדילמות המרכזיות שמונחות כאן לפתחנו. אין כמעט דבר שאי אפשר לייבא במחיר יותר זול. זה המתח. זה שאתה צריך את זה במיידי זה עדיין לא לב העניין.

השלמנו בשנת 2016 מכרז לכל קבוצות המדים, בכללם מדי הסייר. נתנו העדפה לתוצרת הארץ בהתאם לחוק שהובילה חברת הכנסת שלי יחימוביץ. היצרנים הישראלים, לצערנו הרב, לא זכו. גם אם לא היינו יוצאים למכרז הנוכחי, מדי הסייר היו נתפרים בסין. אנחנו לא מושכים איזו חבילת עבודה מהשוק בארץ. מדי הסייר, חברים, נתפרים היום בסין.

אם כבר אדוני מתייחס לעובדה שהחברות בארץ לא זכו במכרז למדי הסייר, כנראה שהייתה לזה סיבה. תבהיר לנו למה הן לא זכו.

כי העלות שלהן הייתה גבוהה משמעותית, על אף שנתנו עדיפות לתוצרת הארץ.

יש את היכולת המקצועית לתפור בארץ מדי סייר, רק שמבחינתכם זה הרבה יותר יקר.

לא.

אני מדבר על המכרז של 2016. התייחסתי לכך שאמרת שגם היום מדי הסייר נתפרים בסין. מדוע לא זכו הגורמים המקצועיים בארץ? כי הם לא מקצועיים, כי הם לא יודעים לעשות את זה, או כי המחירים פשוט גבוהים באופן כזה משמעותי שגם חוק שלי יחימוביץ לא יכול לתת להם את הגב?

שיקללנו את מרכיב האיכות עם מרכיב המחיר.

שמנו פה את הדגש על מוצר המדף. אני מבין מאיזה מקום באים היצרנים בארץ. המדים הקודמים של משטרת ישראל היו כאלה שהמשטרה הלכה וקבעה את סוג הבד. כדי לסייע ליצרנים המשטרה הלכה ורכשה את הבד. הבנו כמה קשה להם כלכלית. אני מכוון למקום של לעודד את הכחול לבן. מכיוון שאין להם יכולת ניהול מלאי כי הם יצרנים, הם לא יבואנים וכו', את המלאים אני מנהל כיום לא באמצעות היצרנים, אני מנהל באמצעות ספק אחר. מה שאנחנו מבקשים זה לשנות תפישה. רבותיי, אני רוצה לעסוק בשיטור, אני לא רוצה לנהל מלאים, אני לא רוצה לצאת להודו, לאשר פס ייצור. אני לא רוצה להיות שם. אני רוצה לתת לשוטר את היכולת לעבוד. במכרז הזה הכוונה הייתה שיהיה ניסוי מבצעי בו ירוצו השוטרים בשטח עם מגוון מוצרי מדף. השוטר יאמר מה נכון. זה נכון לנעליים, זה נכון לביגוד. אנחנו פה על נישה של מדי הסייר. לסטארט-אפ שציינת על החגורה שננעלת לבד עוד לא הגענו.

החלטתם ללכת על 50 אלף מדים מהמדף, אתם לא רוצים להתעסק יותר בעניין של הגדרת סוג הבד, בעניין של הגדרת המלאי.

זה לא רק הגדרת מלאי. הוא אמר שהמדים האלה נבדקו מבצעית, שלא עכשיו מתחילים לתכן אותם מחדש.

אני שמח, אדוני היושב-ראש, שהעלית את הנושא. לצערי, הנושא הוא על "גבה" של משטרת ישראל. הנושא של עסקים שמכרזי ממשלה, ואני אומר את זה בעדינות רבה, מקשים עליהם בכל דרך אפשרית, הוא נושא כבד מאוד. אתה התייחסת אליו בפתיחה. אחת מהדרכים להקשות על יצרנים ישראלים היא הצגת סף דרישות שקשה מאוד לעמוד בו. אתה צריך להיות יצרן עם שווקים גדולים בשביל להתמודד.

הורדתי את הטונים אחרי ששמעתי את כבוד הניצב ואת כבוד הניצב משנה. אני התכוונתי לתקוף חזיתית. כאשר אתה מסתכל, וזה מבלי להיכנס לפרטים, אתה רואה שסף הדרישה שהעליתם מדירה את התעשייה הישראלית. אתם קבעתם 25 משטרות. יש יצרנים שמייצרים ל-50. אתם עוד הורדתם את הסף. אני מבין שהשר כהן, שר הכלכלה, נדרש לנושא הספציפי ולנושא העקרוני. הבנתי שבעבר המכרזים היו למתפרות ולמדים, כעת הבקשה היא למדים מוכנים. האם אתם עדיין עומדים באותו סף של דרישה, או כתוצאה מהפנייה של השר כהן, כתוצאה מהדיון שיזם יושב-ראש ועדת הכלכלה, בכוונתכם לשקול מחדש, לשנות, להכניס גורמים? האם צפוי איזה שהוא שינוי?

אני נציג של מקט טקסטיל בבית ג'אן. אנחנו מפעל שמעסיק 300 נשים דרוזיות. המפעל מייצר את כל הטקסטיל הביטחוני לצבא ההגנה לישראל. אני רוצה להתייחס לעניין המבצעיות שהזכיר הניצב. אני חושב שאין יותר מבצעי מלוחם חטיבת אגוז שהולך עם מדים מבצעיים שנתפרים בבית ג'אן. אין יותר מבצעי מלוחם שייטת או לוחם סיירת מטכ"ל שהולך עם מדים שנתפרים על ידי אישה דרוזית בבית ג'אן. המצלמה זה החלק הקטן במדים. גם את המדים הייצוגים לצה"ל ולרמטכ"ל אנחנו תופרים. אם אנחנו תופרים למאות חיילים בצבא, אין סיבה שלא נייצר למשטרה.

האם המשטרה פנתה אל המתפרות? האם הייתה איזו שהיא אינטראקציה על-מנת לוודא יכולות?

תפרנו את המדים של משמר הגבול קרוב ל-3 שנים. הייתה לנו מערכת יחסים מאוד טובה. הם אלה שהגדירו את הבדים, אנחנו אלה שקנינו את הבדים מהספקים שהם אישרו. המדים שהולכים איתם שוטרי מג"ב מיוצרים בבית ג'אן. לצערי, במכרז האחרון הפסדנו בשל העלות. העלות שלנו מאוד גבוהה. אני לא יכול להתחרות בסינית שמקבלת דולר ליום, או 100 דולר לחודש. אני צריך לשלם לתופרת בבית ג'אן שכר מינימום, לשלם לה תנאים סוציאליים, ביטוח פנסיוני. אדוני היושב-ראש, אתה יכול להזמין מחקר על-מנת לראות כמה עולה שעת עבודת מפעל. שעת עבודת מפעל היא לא פחות מ-70 שקל. אני לא יכול להתחרות בסין, אני לא יכול להתחרות ביבואן שההוצאה העיקרית שיש לו היא רק על הפקידה שיושבת באיזה מושב במרכז הארץ. אני לא יכול להתחרות בזה. יש לי מחויבות לעובדים. אני גם לא יכול להחזיק מלאי של 10 אלפים מדים. אני תעשיין, אני תופר, אני יצרן.

מה הלו"ז שבו אתם יכולים לעמוד בהתחייבות שהמשטרה מציבה בפניכם? כמה מדים אתם צריכים?

האספקה הראשונית היא של 50 אלף מדים.

האם אין אפשרות שהמכרז הזה ייצא ל-20 מתפרות? כשאתה אומר לי שאתה רוצה את זה על המדף בלו"ז מוגדר, שאתה לא רוצה להתעסק עם העניינים האלה, עדיין המפרט הוא מפרט, הבגד הוא בגד, הגזרה היא גזרה. השאלה אם הוא יודע להגיד לך שהוא יודע לעמוד ב-50 אלף. נכון, זה לא כמו זמן אנייה או מטוס מסין שברוב המקרים זה כבר על המדף, אבל בשביל הכלכלה הישראלית לא יקרה כלום אם הסייר יחכה עוד חודשיים.

המשטרה היא לא מפעל שיש לו צפי מדויק כמה זוגות מדים הוא יצטרך לאורך זמן. אם נחשוב על החיזוק שאנחנו נותנים בירושלים ועל החיזוק במגזר הערבי, מדובר בהיקף של אלפי שוטרים שצריך עכשיו להיערך ולצייד. ב-2016 התגייסו למעלה מ-2,000 אנשים למשטרת ישראל. זה שובל לוגיסטי ארוך מאוד. המדים זה החלק המרכזי בו. קבועי הזמן הם כאלה שהספקים חייבים להחזיק מלאי בכל רגע נתון.

לא התעוררת בוקר אחד ו-2,000 שוטרים פרצו לך ללשכה. זה תהליך. מהזמן שהממשלה מחליטה על התוספת עד למימוש לוקח כמה חודשים. דיברו פה לפני שנה, אחד עדיין לא נקלט.

הוכחנו את עצמנו כשהמשטרה נדרשה לעשות מבצעים שנכפו עליה. ידענו לתת מענה.

אם המשטרה אומרת לך מחר שהיא צריכה 50 אלף מדים, כמה זמן אתם חושבים שייקח לכם לספק את מה שהיא צריכה?

אני יכול להעמיד את כל המלאי תוך 4 חודשים. בתוך שבוע אני יכול להתחיל לספק.

אני שמח לומר שכשלא מדובר במוצר מדף אנחנו נהנים מהייצור המקומי. אנחנו מקפידים, בדומה לצה"ל, שזה יהיה כאן. אדוני הוא הגורם שתופר, הוא לא ספק הבד. צריך לזכור שאם אני הולך למתווה הזה, אנחנו צריכים לחכות 4 חודשים עד שיימצא סוג הבד, עד שנקנה את סוג הבד, נייבא את הבד, נשחרר אותו למתפרה. מפה תתחיל לספור את ה-4 חודשים.

אני מזמין את הבד.

אתם מבינים את הרגישות המאוד גדולה שלנו בכך שהתקבצנו כאן חברות וחברי כנסת בסוגיה של המתח בין ייבוא המוצרים לשמירה על מקומות העבודה בארץ. השאלה אם נעשה די מבחינתכם כדי שבסופו של יום המוצר הישראלי יקבל את העדפה שמגיעה לו. זו למעשה השאלה העקרונית והגדולה. השיקולים שהצבתם הם שיקולים סבירים - האם זה בנמצא, האם באותה איכות, האם בזמינות. אלה הפרמטרים שאתם הצבתם. מולכם עומדים נציגים של היצרנים. הם אומרים שהם כן יכולים לעמוד. נציג התעשיינים הציג כאן לוח זמנים של 4 חודשים. אני אומר לכם שזה יהיה 8 חודשים. השאלה אם תוכלו לשקול מחדש את העניין הזה. אומרים כאן נציגים של התעשייה המקומית שהם יכולים לעמוד בקריטריון של איכות, בקריטריון של בנמצא, בקריטריון של הזמינות. אתם יודעים מה, זו גם איזו שהיא אחריות. המתח בין ייבוא בעלויות נמוכות לייצור מקומי בעלויות גבוהות מאפיין את המשק הישראלי. מה המיוחד כאן? שאנחנו מדברים בכוחות הביטחון. אל תטעו, יש לנו הערכה מלאה אליכם. מדובר פה במוסד לאומי. אנחנו חושבים שלמוסד לאומי יש אחריות גדולה יותר מאשר לגוף אחר שניצב בפני הדילמה של ייבוא לעומת תעשייה מקומית. זה חשוב לנו שבעתיים. אנחנו מפצירים בכם לשקול מחדש את העניין הזה.

יכול להיות שאותן 300 נשים בבית ג'אן תפוטרנה בעקבות כך שתשיגו את המוצר שאתם רוצים. אתכם לא מדאיג מה הולך לקרות עם אותן 300 נשים, אבל אותנו כן. זה בא מקופת המדינה, כי ביטוח לאומי צריך יהיה לשלם להן דמי אבטלה. אנחנו רוצים לעשות את השקלול הכולל, את השיקול של המדינה עצמה. זו גם עלות שיש לקחת בחשבון.

כבר הזכירו כאן את הפניות של שר הכלכלה לשר לביטחון פנים, למפכ"ל. המנכ"לים דיברו ביניהם. פנינו גם לחשב הכללי בנושא. מדברים כאן על רכש כחול לבן. אנחנו מדברים על זה כאילו זה מאוד סביר, אבל חבר'ה, זו דרישת מחוקק. החוק דורש לרכוש כחול לבן. קביעת תנאי סף שמלכתחילה מעקרים את דרישת המחוקק מתוכן, היא עיוות של המחוקק, עיוות של הדין. זה דבר שחייב להיאמר מפורשות.

ישבתי בהרבה מאוד ועדות מכרזים בחיי, אני בוגרת אוצר. החובה של ועדת המכרזים היא לבחון את תנאי הסף, את הצורך בהם. אפשר לקבוע תנאים פיננסים בשמיים, אפשר לקבוע גם ניסיון של 50 משטרות. ועדת המכרזים צריכה לשבת על אותם תנאי סף, להגיד אם לגיטימי, לא לגיטימי, אם יש בזה טעם, אין בזה טעם, איפה בדיוק זה מתיישב עם הנושא של זריקת כל החברות הישראליות מתוך מכרז. אגב, לתת מכרז מ-2016 של רכישת מדים סיניים זה לא דבר להתפאר בו. יכו להיות שזו תקלה שלא צריכה לקרות שנית. אנחנו מאוד חדים וברורים בנושא הזה. מאוד מאוד חשוב לי לומר, ואני מדברת בשם שר הכלכלה בנושא הזה, שאם הנושא הזה לא ייפתר בהקשר של המכרז הספציפי ובהקשר של כל הרכש הממשלתי, הנושא יובא לממשלה, הוא לא ייגמר בוועדה הזאת.

בפגישה הראשונה שהייתה לי עם שר הכלכלה החלטנו, וזה גם יבוא לידי ביטוי בוועדה, לצאת ל"מלחמת חורמה" בעניין הזה. אם יש אפשרות לרכוש מוצרים כאן בארץ, כמובן אחרי שהדבר נשקל, נמדד, העדיפות תיעשה בכל הכוח לתוצרת הארץ.

אני רוצה להזכיר שיש מטה כחול לבן. אני יושבת-ראש מטה כחול לבן. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

בדיוק עכשיו חתמתי על מכתב לשר הביטחון. גם שם יש מכרז.

איפה כל הסמכויות שלכם?

לחשב הכללי יש סמכות להתערב בכל מכרז. יש לו תקנה ספציפית לזה. הוא יכול לעצור כל מכרז, הוא יכול להנחות בנושא. לא סתם פנינו לחשב הכללי בנושא הזה.

לא מזמן היה לנו דיון בנושא העדפה של תוצרת הארץ. זה לא רק מספר. רכש הטקסטיל הוא 4 מיליון מתוך 55 מיליון. אם הייתי לוקחת את נתוני הרכש הכוללים של המשטרה, לראות כמה מתוך זה הוא רכש כחול לבן, זאת הייתה שאלה לא פחות מהותית. הנטייה הטבעית הזאת של משרדי הממשלה, וזה מה שאנחנו נתקלנו בו בדיון שהיה, היא לא לקיים את תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ).

ניצב משנה אהרוני, תיכף אני אתייחס לנושא הטכנולוגי. אני באה מהתעשייה, לא צריך להסביר לי כמה טכנולוגיה יש במדים. לא מן הנמנע שנצטרך לעשות דיון המשך לאותו דיון שעשינו.

יהיה.

בפגישה שלי עם שר הכלכלה התמקדתי בדיוק בעניין הזה. לא יעזור שום דבר, זאת הנטייה הטבעית של משרדי הממשלה וזרועות השלטון במדינת ישראל. ה-4 מיליון שקלים זה סתם מספר. זה יכול היה להיות 2 מיליון שקלים, 10 מיליון שקלים. זה לא באמת משנה. מה שמשנה זה שלא ניתנת הזדמנות אמיתית לרכוש מהארץ, בין אם מדובר במתפרה בבית ג'אן, בין אם מדובר במפעל בדימונה, בין אם מדובר במפעל בראש פינה. עם כל הכבוד להתאחדות התעשיינים שעושים עבודה חשובה בעניין הזה, אני לא צריכה אותם בשביל לדעת שזה לא עובד. יש מכרזים של משרדי ממשלה שרשימת הספקים היא אך ורק מארצות הברית ומאירופה, וזה כשיש ספק ישראלי מעולה. לא סתם ספק ישראלי מעולה, ספק ישראלי שיש לו פטנטים בינלאומיים.

לא נעים להגיד, אמרנו את זה בדיון הקודם, שלא פעם יש שיקול אם לנסוע לפתח תקווה או לסינגפור.

אני רוצה להעריך ולהניח שפה לא היו שיקולי נסיעה.

כי זה מהמדף.

נושא הטכנולוגיה בטקסטיל הוא אחד הכלים שבהם אני משתמשת כדי להצדיק את קיומה של תעשיית הטקסטיל בישראל. לצערי, היא לא מספיק חזקה. היא יכולה להיות הרבה יותר חזקה. ישראל היא אחת ממפתחות הטכנולוגיה הטובות בעולם בתחום הטקסטיל. אני לא רוצה להיכנס למונחים מקצועיים, אבל ישראל מפתחת software ב-underwear. מה שמטריד אותי זו השיטה. זה לא רק במשטרה. זה מופנה היום כלפי המשטרה, אבל אנחנו נמצאים, איתן, בשעת השי"ן בנושא הזה. יש העדפה כמעט אוטומטית לתעשייה לא ישראלית במקום שבו התעשייה הישראלית הייתה צריכה להיות מועדפת באופן אבסולוטי.

אני רוצה להודות לוועדה וליושב-ראש על כינוס הדיון הזה. אני חושב שחשוב להעביר מסר לכל ועדת מכרזים עתידית במגזר הציבורי, מסר שאומר שהמחוקק דרוך ומוכן להגן על החקיקה שהוא עצמו העביר.

אני רוצה להתייחס למכרז הנוכחי. כפי שאמרה חברת הכנסת ורבין, התעשייה הישראלית מאופיינת בחדשנות מאוד גדולה שמאמצים אותה בתעשיות אחרות בעולם, בעיקר בתעשיית הטקסטיל. השינוי שעברו ענפי הטקסטיל ב-20 השנים האחרונות היה לעבור ממקומות שבהם היה ייצור זול של מוצרי מדף, למקומות שבהם הייצור יותר מתוחכם, יותר חדשני. בטוח שהתעשייה הישראלית יכולה לתת את המענה לצרכים של המשטרה. אני לא מבין למה לא לאפשר לתעשייה הישראלית לגשת למכרז הזה. אם יתאים, יתאים. אם לא יתאים, לא יתאים.

זו נקודה מאוד חשובה. זה מה שהיה בדיון הקודם בנושא של תוצרת הארץ.

לא נוח לי שאנחנו והמשטרה יושבים משני צידי השולחן, אני חושב שהאינטרסים שלנו זהים. אני מבקש ממשטרת ישראל להסיר את תנאי הסף של 2 משטרות. אני מבקש לאפשר לתעשייה הישראלית לגשת בדיוק כמו שהתעשייה הסינית יכולה לגשת.

עיקר הרכש של משטרת ישראל מבוסס על שירותים, לא על טובין. עיקר הכסף נשאר בארץ. אני משאיר את הכסף באמצעות רכש שירותים בארץ. מאות מיליוני שקלים מפנה משטרת ישראל, מתוך סדר גודל של 2 מיליארד שקל של רכש, לתעשייה בארץ.

אתה מצטייד במוצרים, לא בשירותים.

זה הולך לתעשייה המקומית. אני מתחייב שיש העדפה ברורה לתוצרת הארץ. אני מחויב לזה על פי חוק. אתם קבעתם את החוק הזה. זה לא משנה אם אני אוהב את זה או לא, אני מחויב לכם. אני מחויב לתוצרת כחול לבן. לפעמים אני מצליח וזה פועל לטובת היצרנים, לפעמים זה לא מצליח. לא בכדי ציינתי קודם את סוגיית ההרחבה. נתנו פרשנו רחבה לחוק. לקחנו את האפודים ואת הפאוצ'ים, נתנו להם פרשנות רחבה בעולם הטקסטיל. למרות שאדוני, ואני לא אומר את זה בנימה של כעס או ביקורת, מתקשה לעמוד בלוח הזמנים, אני אפילו לא למצמץ ולא מתכוון לרכוש את המוצרים האלה בחו"ל. למרות שיש את הקושי לרכוש, לאחסן, לספק את המלאים, עדיין אני אעדיף את התוצרת המקומית.

אני מייצג משקיע מחו"ל שהתחיל לבנות בארץ קו ייצור בטקסטיל למגזר החרדי. אני רוצה לשמוע למה המשקיע צריך להמשיך ולהשקיע במדינה שלא משקיעה בעצמה. אני לא מאשים את המשטרה. אני בא מעולם התכנון, ההנדסה והטכנולוגיה בעולם הטקסטיל מזה 20 שנה. בכל מה שקשור לטכנולוגיה לא תוכל להפתיע אותי. אני חושב שלמשטרה יש יכולת להשיג אינפורמציה לגבי מה שקורה בעולם ובארץ.

אני לא מעוניין להגדיר, לאפיין את סוג הבד. אני לא מעוניין להיות שם. עשיתי את זה במוצרים אחרים.

החוק מאפשר לכם לרקוד טנגו עם התעשייה איך שבא לכם. יש לך את כל אנשי המקצוע שיתמכו בך, השאלה אם אתה עושה או לא עושה את זה. נגעת באספקטים של זמינות, יכולת, טכנולוגיה ולוגיסטיקה. אני לא בטוח שניתחת את הצורך הלוגיסטי שלך כמו שצריך. 50 אלף מדים ב-3 חודשים? אני לא מכיר משטרה בעולם שצורכת דבר כזה. זה מספר שאני לא מכיר מאף מקום. אתה מתייחס למשטרות. אין דבר כזה משטרות, יש כוחות אכיפה. אתה רוצה להגיד לי שכל ספקי המדים של כל כוחות האכיפה בעולם ערוכים לתת מענה מיידי באותו פרק זמן? בדקתם את זה ? יש לכם את זה? אין דבר כזה. שום יצרן בעולם לא יכול לספק, אפילו ל-25 משטרות, באותו זמן. השאלה אם הספק שזכה במכרז עומד בתנאי ההזמנה שלכם.

מאז הדיון הקודם שנערך ב-8 במרץ הגיעו אלינו עוד דוגמאות. הן יגיעו לפה. אני רוצה להתחיל מזה שמאחורי כל הדיון ה"טכני" נמצאים בין 700 ל-800 עובדים נאמנים, בואו לא נשכח את זה. כל מה שנאמר בדיון הקודם, כבוד היושב-ראש, חזרה עליו בתמצית מאוד פשוטה ובהירה חברתי נעמה. חברים, צריך להסתכל עוד פעם על התקנות, על החוקים, לראות אם החוק הזה מתאים, לא מתאים, אם צריך לשנות אותו למציאות של היום. לא יכול להיות מצב שנביא לוועדה כל 3 חודשים עוד דוגמה ועוד דוגמה. חברים, אין לזה סוף, זה לא נגמר. יש במטה כחול לבן אצלי 3 אנשים שעוסקים בזה יום יום. יש אין סוף פניות. היום זה איגוד הטקסטיל, מחר זה הקפה. ביקשתי לרכוש עבור המפעל שבראשו אני עומד דגלים. מדינת ישראל חגגה את יום העצמאות. אתם יודעים כמה דגלים נרכשים היום על פי חוק הדגל? פחות מאחוז אחד נרכשים מתוצרת הארץ. קשה מאוד למצוא מתפרות שעושות את זה. כבוד היושב-ראש, היוזמה שלך ושל שר הכלכלה היא יוזמה נכונה. צריך לקחת את זה לממשלה, לטפל בזה ברמה של ממשלה וועדת הכלכלה. צריך לשים סוף למצעד הזה אליכם.

הם מדברים מאוד יפה, אני באמת לא מאשים אותם. 99% מהאנשים דיברו על מלאים, על חוסן פיננסי, על מכרז, הם לא דיברו על תנאי הסף של 25 משטרות. זה מה שמקומם. כנראה שלא היינו מתכנסים אם לא היו שמים את ה-25 משטרות. עכשיו הם הורידו את זה ל-2.

אני מייצר דגלים. עד לפני שנה ייצרתי דגלים. אני חייב לציין שחברת הכנסת שלי יחימוביץ מתקשרת אלי כל שנה. בזכותה גם בנק הפועלים ייצר אצלי. השנה לא עוד. גם את הדגל הזה הוא לא עושה. אף אחד במדינה, בין אם מדובר ברשויות, במשרד הביטחון, בצבא, לא קונה מאיתנו דגלים. הוא מייבא דגלים. זה חיזוק למה שאלי אמר. משרד הבריאות קונה 3,4 מטרים מחו"ל. כולם מוצאים את הדרך איך לעקוף את חוק המכרזים. הם מביאים את הבדים מסין למתפרות בארץ. אז הם אומרים שזה יוצר בישראל. אפילו אם לא היו באים עם תנאי הסף של 25 משטרות, כנראה שהסיני היה זוכה, כי צריך את הבד הזה, את האיכות הזאת, את החוסן הפיננסי. אף אחד לא היה מתקומם נגד זה. מה שמקומם זה שכל רשויות הממשלה מוצאות את הדרך לעקוף כמו שהמשטרה עשתה. כל משרדי הממשלה עוקפים את החוק שאתם חוקקתם, זה פשוט מדהים. השבוע פיטרתי 12 עובדים. למה? כי לא זכיתי במכרזים של משרד הבריאות. המשטרה זה איזה שהוא סימפטום למה שקורה. כולם עושים את זה. כל משרדי הממשלה עושים את זה. דיברו פה על מחירים. המחירים של מכרזי הממשלה הם מחירים מעולים, אנחנו יכולים להתמודד עם זה.

אני רוצה לציין כמה דברים בנוגע למכרז הקודם שהיה. הגדירו שם את סוג הבד. הוא היה תוצרת ארצות הברית. המחירים שהתעשייה בארץ מקבלת לא משתווים למחיר שאותו ספק סיני מקבל. הם אמנם הגדירו את הבד, אבל לא בטוח שהבד הזה כל כך טוב.

אתה תגיד להם מה להגדיר?

אם תעשיין שרוצה להתמודד במכרז קונה את אותו בד שהם הגדירו בפי 2 ממה שאותו ספק סיני, משהו פה פגום.

זה בדיוק העניין. אני לא רוצה להגדיר את הבד.

אני כבר 7,000 שנה בצבא. כל המדים שנתנו לנו היו מדים חרא. אפשר לחשוב איזה מדים אלה. השתתפתי בניסוי שבו כל החטיבה הייתה צריכה ללבוש מדים אמריקאים. זה לא משהו שאתה בא ואומר, קניתי פייר קארדן או ורסאצ'ה. בסך הכל מדובר במדים. כשהוא מסיים לכבס צריך לגהץ אותם. אלה לא מדים נושמים, רצים, הולכים. בסוף זה משהו די פושטי.

יש לי ניסיון יותר גדול בפיתוח מדים, בתכנון מדים מאשר יש למשטרת ישראל. משטרת ישראל צריכה להגיד לי אם היא רוצה שהבד ינשום, אם היא רוצה שהבד יהיה אנטי בקטריאלי, דוחה יתושים, חסין אש. היא צריכה להגדיר מה היא רוצה, אני יודע לייצר. במכרז הקודם היה נושא של טיסה לחו"ל, שהספק היה צריך להשתתף בעלויות הטיסה לבקרת איכות.

הורדנו את זה. פעלנו לטובת התעשייה. אני לא רוצה להכניס אותך לפינה הזאת. אני לא רוצה להיכנס אליה בעצמי.

משטרת ישראל צריכה לתת דגש על הנראות שלה. כששוטר יושב במחוז ירושלים הוא צריך להיראות הכי טוב שאפשר. אם תתנו את הדרישות הטכניות שאתם רוצים, תקבלו את המוצר הכי טוב שיש.

אני בעד תוצרת כחול לבן. חברת הכנסת איילת ורבין ואני הובלנו מאבק עצום להרכיב שטיחים תוצרת הארץ ברשות שדות תעופה. כשלנו במאבק כי לא נמצא השטיח המתאים.

זה לא כי לא נמצא השטיח המתאים, זה כי הם דאגו שלא יימצא השטיח המתאים.

זה לא נכון. הבאנו את היצרנים עצמם. לא זו הייתה הבעיה. יושבים כאן החבר'ה מהתעשייה, הם יודעים שהובלנו את הסיפור של התמרוקים. היה מאבק לא פשוט, בסופו של דבר הצלחנו.

נושא העלות, חבר הכנסת יונה, הוא לא פקטור. אם הם ישלמו 4 מיליון 200 או 3 מיליון 800, זה לא מה שיושב על השולחן. זה לא הפקטור המרכזי. אין כאן עניין של חיסכון. מדובר בהזמנה של 4 מיליון שקל למדים שנוסו במשטרות בעולם. אני לא מסכים עם תנאי הסף של 25 משטרות, זה נראה לא יפה, אבל למה למשטרה ללכת עכשיו למחקר ופיתוח, למה היא צריכה להשקיע בזה? אין לי עניין בנושא הזה. נהפוך הוא, אני בעד התעשייה, אני משתף פעולה בצורה בלתי רגילה. יש כאן מקרה ספציפי שבו למישהו יש את הניסיון, ללא מחקר ופיתוח, ללא אפיון של הבד, בסכומים יחסית נמוכים. להיכנס עכשיו למערכת של מחקר, כן מתאים, לא מתאים, אני חושב שהוועדה לא צריכה להתערב במקרה דנן. הוועדה כן צריכה להתערב בסיפור הכולל של תוצרת כחול לבן. אני מגויס לטובת העניין הכולל, לא לטובת הנושא הספציפי הזה שראוי שלא נתעסק בו.

את הטיעון שאתה טוען, חבר הכנסת מיקי לוי, ניתן להשליך על כמעט כל נושא. מה זה פיתוח, לא פיתוח? יש עקרונות ודברים שאתה קובע. כשיש לך מפעל מסוים, או כשאתה צריך כלי מסוים לשימוש שלך, אתה יודע להגדיר מה אתה רוצה. האפשרות של לבוא ולנסות את מה שיש במדפים זו אפשרות שיכולה להיות רק בעולם, היא כמעט לא יכולה להיות בארץ. אם אתה יודע שיש איזה סוג מסוים של מדים במקום מסוים שעובדים כל כך טוב, תבוא ותגיד שאתה רוצה סוג כזה. הגאונות לא נמצאת רק שם. תאתגר את האנשים, תגיד להם אם הם יכולים לייצר כזה סוג, לא יכולים לייצר כזה סוג.

הייתם יכולים לרכוש מ-25 משטרות את המדים, לתת ל-70 שוטרים להיות עם המדים האלה כמה שבועות. עשינו את זה עם הנעליים הצבאיות. נתנו את הציונים שלנו בסוף. לא תפרו לנו נעליים מיוחדות. לקחו את הנעליים האמריקאיות מהמדף, את הנעליים של "עינת" מהמדף, את הנעליים של "אלבה" מהמדף. בסוף האימון כל חייל נתן את הציונים שלו. עשו את זה בעוד כמה מקומות. אף אחד לא מבקש לעשות אר.אף,אי או אבחונים יוצאים מן הכלל. אני אפילו לא מבקש שנמציא את הגלגל. אם לא עשית אר.אף.אי למה שרצית מהמדף, איך ידעת שהוא מתאים לנו? אני מניח שעשיתם בדיקה מינימאלית. אני מניח שלא תפרו לכם את כל המדים. דרך אגב, אומני העתקות הם הסינים. אנחנו יכולים ללכת אליהם, לקחת את הפרוספקט שלהם, להגיד שזה מתאים לנו. לא צריך בשביל זה דיון מיוחד.

הבאתי את זה כדוגמה וכמשל. בכל דבר כמעט אפשר לטעון את הטיעונים האלה. אי אפשר שהדברים האלה יבואו כל פעם לוועדה. אנחנו יורדים פה לרזולוציות שאנחנו לא צריכים לרדת אליהן. אנחנו צריכים להיות בקרה. גברתי ממשרד הכלכלה, אני חושב שצריך לחדד את הדברים האלה בצורה הרבה יותר מחודדת וטובה. אולי צריך לעשות את זה בחקיקה לתקופה מסוימת, אולי בתקנות. צריך לתת תשובות לחריגה מסוג כזה או אחר. אני בטוח שכוונת המשטרה היא לא כוונה רעה. משרד הכלכלה, אתם הזרוע הביצועית של העניין הזה, אתם צריכים לעמוד על הדברים האלה, אתם צריכים לתת את התשובות ואת החידוד לדברים האלה. ברגע שייסגרו הפרצות האלו, גם התחרות בין היצרנים תהיה יותר גדולה, גם המחירים יהיו יותר נמוכים. זו המטרה שאנחנו רוצים להגיע אליה. אנחנו לא נגד ולא בעד אף אחד. אנחנו צריכים לסתום את הפרצות האלו. יש פרצה שצריך לסגור אותה.

אנחנו פה עוסקים בחקיקת תקשורת. אתה צריך לראות איך האמריקאים נלחמים על התוצרת שלהם. הם נלחמים על משהו שאולי, בנסיבות מסוימות, השמש, הירח והכוכבים ייפגשו. מגיעה משלחת מארצות הברית על הנושא של התקשורת. הגיע הבן של דניס רוס והיועץ של קלינטון על משהו. אתה צריך לראות איך הם נלחמים עבור התעשייה שלהם. אפילו ברישוי שירותים ברכב הם שלחו מכתבים. את כל העולם הם הפעילו. לצערי, לא קורה לנו הדבר הזה, אנחנו לא נלחמים על עצמנו.

אכן נחקקו חוקים בנושא הזה. התרומה של חברתנו שלי יחמוביץ ברורה. האם ההכרעה הזאת נמצאת בטווח שיקול הדעת, או שהיא חורגת מטווח שיקול הדעת ולכן היא נמצאת בניגוד עם החקיקה הקיימת? אם זה לא בטווח שיקול הדעת, הרי שכל מה שעלינו לעשות זה לומר, חבר''ה, שימו לב, אנחנו כוועדה שתפקידה לפקח על פעולות של משרדי ממשלה, מגבשים איזו שהיא עמדה שאומרת שההחלטה שקיבלתם היא שגויה, היא נוגדת לחקיקה שהכנסת חוקקה, לכן יש לסגת ממנה, יש לפעול על פי החקיקה הקיימת. יכול להיות שאם זה נמצא בטווח שיקול הדעת, כאשר טווח שיקול הדעת הזה הוא לא לרוחנו, אנחנו צריכים לעשות איזו שהיא פעולה משלימה, אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא תיקון בחקיקה שלא יאפשר את הזליגות האלו.

היום, לפי תקנות חובת המכרזים, אין לנו כלי אכיפה. צריכה להיות אמירה חדה וברורה מהוועדה הזאת לוועדת המכרזים לשבת ולבחון שוב את תנאי הסף, אלה שמלכתחילה זרקו את כולם מהמכרז. כמו שאמרנו, אפשר לבקש בד ספציפי, אפשר לבקש סטנדרטים – שינשום, שיהיה כחול. קריאה מהוועדה הזאת צריכה להיות לוועדת המכרזים שתשב שוב, שתבחן את התנאים המקצועיים, תראה אם הם עומדים בדין ובכללי מינהל תקין. יכול להיות שצריך לשקול תיקוני חקיקה. השר יביא את הנושא לממשלה, בפרט אם לא ישונה המכרז הספציפי.

יש חוקים שהכנסת הזאת מחוקקת, כמו חוק הדגל, כמו חוק הטקסטיל הביטחוני, כמו חוק חובת המכרזים, שלצערנו לא נאכפים על ידי המשרדים, על ידי הגופים. אנחנו רואים את זה במגוון רחב של מכרזים. גם בדיון הקודם נתנו דוגמאות של יריעות של משרד הביטחון, דוגמאות של גופים מהתעשייה הביטחונית שמתוקצבים על ידי המדינה. היום אנחנו מדברים על המדים של הסייר של משטרת ישראל. זו רק הסנונית הראשונה. בעוד חודשיים נגיע לכאן עם מכרז של נת"ע, שמדבר על 500 מיליון שקל של ציוד. פורסם רק אתמול שהיא לא יודעת מה היא עושה. יכול להיות שהיא תעביר את זה לקבלן ביצוע שלא מחויב לחוק חובת המכרזים, יכול להיות שהיא תעשה את זה לבד. הוועדה הזאת חייבת לנקוט צעד אופרטיבי, להגיד שמספיק עם כל המשחקים האלה, שמספיק עם כל הפרצות בחוק. יש חוק, צריך לאכוף אותו.

אני שמח, ואני לא אומר את זה כמליצה, שנגענו בחוק הדגל. זה לא עוד בד שבו אנחנו עושים שימוש. משטרת ישראל מייצרת את הדגלים שהיא עושה בהם שימוש על ידי יצרן מקומי בשם קלמן ברמן. אני אומר את זה, כיוון שאנחנו מקפידים לעמוד בלשון החוק. ככל שנדרש נעמוד בלשון החוק ככתבו וכלשונו. כשעומדים בלשון החוק, ישנן איזה שהן גמישויות ומקום לשיקול דעת.

אבוי למשטרת ישראל אם הייתה נדרשת לוועדה הזאת בכדי לעמוד בלשון החוק. אני חושב שמותר לכם לתת לנו את הקרדיט שאנחנו עושים את זה השכם וערב. תנאי הסף שהוצב לא בא לפגוע במי מעמיתי, אחיי או ספקיי, אלא בא להבטיח שאני קונה לשוטרים שלי מוצר איכותי שעומד בכל הדרישות, שכבר יש לגביו ניסיון מוכח. אני לא יודע לאפיין אותו. לצערי, כלל הדוברים שהציגו פה עקפו את הסוגיה של מוצר המדף. לא באתם ואמרתם שאתם יכולים ונכונים לייצר ולספק מוצר מדף. "גלגלתם" את הבעיה אלי, אמרתם שאני אאפיין לכם, שאני אבחן לכם, שאני אגיד לכם. אני לא יודע לעשות את זה. אני חושב שלא נכון יהיה לצאת מהוועדה הזאת ללא הידברות. מחר כבר לא נשב סביב השולחן הזה, אנחנו ניפגש בינינו. יש לנו מערכת יחסים של ספק-לקוח. כנראה שמחר אני הולך להכיר מישהו נוסף בתעשייה. אנחנו נצטרך להמשיך לעבוד יחד. אני גם מתחייב שנמשיך לעבוד יחד. אני גאה על כך שמתוך שלושה יצרנים שדיברו, שניים מהם הם ספקים של משטרת ישראל. אני גאה על כך מאוד. לא אני הזמנתי אותם, לא אני בחרתי שהם יבוא וידברו. חלק ניכר מהיצרנים הישראלים הם אלה שמספקים לי את הטובין השונה. זה יכול להיות מדים, זה יכול להיות אוהלים וכו'.

אתה בא מהמערכת הביטחונית. צל"ש לא מקבלים על הברור מאליו. חייל שמסתער לא אמור לקבל צל"ש.

ובכל זאת אני גאה. הייתי מבקש להזמין את היושב-ראש, את חברי הוועדה ואת כל מי שיבחר לביקור במשטרת ישראל. ישנם תחומים נוספים. אני אשמח להציג את זה. אני פתוח ושקוף בעניין הזה.

אני רוצה לקבל את המוצר הנדרש, אבל אני גם נכון לעשות חשיבה משותפת. אני מזמין את התעשייה לעשות חשיבה משותפת. אני חושב שצריך להסתכל על המקרו. אפשר לחזור לאדוני ולוועדה על-מנת להציג מה עשינו. מישהו אמר שזו הסנונית הראשונה. אם אתם מבינים היום שהארגונים רוצים ללכת לכיוון הזה של מוצרי מדף, בואו תאתגרו אותי, בואו נעשה חשיבה משותפת, בו ננסה להסתכל קדימה על המוצרים הבאים. אנחנו רוצים להגיע למצב של "ווין-ווין". אני מודה לכם על ההזדמנות ועל הבמה, גם אם לא היה קל.

כשהסיפור של הכחול לבן נמצא אצלך, אתה רוצה שיקנו אצלך, כשהוא לא אצלך, זה כבר משהו אחר. אני אתן דוגמה מהתעשיות הביטחוניות שנלחמות מלחמת עולם כדי שמדינת ישראל תרכוש, ובצדק, מוצרים ביטחוניים מהן. כשהם צריכים להוציא עבודות משנה, הם שכחו את הבקשה הזאת שהם ביקשו מהמערכת. תדע לעשות עם עצמך לפני שאתה מבקש מאחרים. זה חוזר פעם אחר פעם בתוך המערכת.

אני לא מקבל את זה שאמרת שתהיה פעם הבאה. זה לא יום לימודים ארוך. אני חושב שצריך לעצור את המכרז, צריך לבחון אותו מחדש. יכול להיות שהם לא יעמדו בו, כי סך הכל הם תפרו מדים למשטרת פתח תקווה. ה-4 מיליון שקל האלה הם עולם ומלואו עבורם. בשביל חלק מהמתפרות זה להיות או לחדול. מתפרות נסגרות כיוון שהטקסטיל יוצא מהארץ. צריך לראות איך מועסקים בסין ואיך מועסקים פה אנשים. למה לייבא מסין? מויאטנם אתה יכול להשיג יותר בזול. אתה יודע מה, הם גם יספקו לך יותר מהר מהסינים, כי הרי הסינים מוטרדים מהויאטנמים.

אני אגיד לכם מה מטריד אותי. אין מנעול שאי אפשר לפרוץ. מנעולים נוצרו כדי לפרוץ אותם. מה העניין? אין כאן סעיף בחוק, בוודאי סעיפים מן הסוג הזה, שאתה לא יכול למצוא את הדרך החוקית והלגיטימית לא לקיים אותו. אתה צודק לחלוטין שפעלת על פי כל דין, שלא עשית שום פעולה שיש בה איזו שהיא יצירת מעקף לתהליך. אני אלחם על התהליך הזה. אתה יודע כמה דיבורים כאלה שמעתי. בסוף אתה תתקדם בתפקיד והדבר האחרון שיטריד אותך זה איפה תופרים את המדים. אנחנו מתקדמים בלי לשים לב שהחלטות שאנחנו מקבלים משליכות על הרבה אנשים מאחור. אני חווה את זה יום יום, שעה שעה פה בוועדה. אתה יודע כמה התחייבויות המדינה נתנה לי פה על פחות ממתפרה בסין? זה לא הכל תלוי בך.

אני אגיד לך מה מקומם אותי. זה לא רכיב טכנולוגי בעל אפיון מיוחד שהתעשייה הישראלית לא יודעת לייצר. כולה מכנס. אני יכול להביא את זה לתופר אצלי בראש העין ולא תדע איפה תפרו אותו. אני אתעקש על זה. אני אפנה לשר. אני לא מתכוון לוותר בעיין הזה. זו אבן בוחן. יש את המכתב שחתמתי לשר הביטחון. שום דבר לא מיוחד פה, זה עוד מוצר. אתה לא צריך לאפיין, אתה רק צריך להגיד לו שאתה רוצה מכנס כזה וכזה. אם הם יודעים לייצר, בבקשה, אם הם לא יודעים לייצר, תודה רבה. יש מצב שהם לא יודעים לעמוד בדרישות האלו. יכול להיות, אני לא יודע. במה אתה נאחז? בעובדה שמדובר במוצר מדף.

אני רוצה לחלק את זה לשני חלקים. החלק הראשון, האם הם יודעים לייצר את סט המדים הזה, והחלק השני, מה הכמות הנדרשת. אתה טוען שאתה לא רוצה להתעסק עם זה. אתה אומר שכשאתה מרים טלפון לספק הוא מביא לך את המדים. אתה יצרת אפיון בכך שהחלטת על איזה בגד מדובר. אתה הלכת ובדקת. אמרת שיש מכנס שמשטרות העולם רוכשות. זה שמשטרות העולם משתמשות עדיין לא הופך אותו להיות מתאים לך. אתה בחנת את זה. אתה יכול לבוא ולהגיש את זה במכרז. יכול להיות שהם לא יודעים לעמוד באבחון הזה. איך עקפתם אותם? לא אפשרתם להם אפילו את הסיכוי. אפילו אם כתבת 2 משטרות – נגמר, הוא לא בעניין בכלל, הוא לא בלופ. יכול להיות שהם יגידו לך שהם לא יודעים לייצר את זה. המשטרה, זכותה לבוא ולתבוע, להגיד, אדוני, זה האפיון שאנחנו מבקשים, אם אדוני יודע לעמוד, תודה רבה. גם זה יכול ויקרה. מותר לכם. אני לא בא מהמקום שאני מנסה לחנך. אין מצב שלתעשייה הישראלית לא יתאפשר להעמיד את ההצעה של המימון, אני לא מקבל את זה. אתה אפילו לא מבין כמה נטל יש למדינה. הרבה מאוד מוצרים היא צריכה לייצר פה. זה קרב שמתקיים כל יום. למשרד האוצר – מיקי היה שם עד לא מזמן - יותר זול לייבא עגבניות. הכל יותר זול. גם ביצים יותר זול לייבא מטורקיה. אתה לא פועל בחלל ריק. אין היום דבר בישראל שאתה לא יכול לייבא מחו"ל במחיר יותר זול. האם המכרז הנוכחי כבר התפרסם, יש זוכה?

לא, אין עדיין זוכה.

כשהורדתם את הדרישה מ-25 מדינות ל-2 מדינות, האם פרסמתם מכרז חדש?

הוצאנו לגבי זה עדכון, הבהרה.

ההבדל בין 25 משטרות ל-2 משטרות הוא עולם ומלואו.

כשנוגעים בתנאי סף זה מתחיל את הספירה מחדש, כי אחרת יש מציעים שרצו אבל לא יכלו לגשת.

ניתן מועד חדש.

המכרז פורסם מחדש.

אני מבקש מכם. אם לא, אנחנו נפעל בכלים העומדים לרשותנו. אני אביא זה כהחלטת הוועדה לשר הכלכלה ולראש הממשלה. אני אבקש לעצור את המכרז לאלתר, לעשות לו אפיון מחדש, חשיבה מחדש. אני אבקש לאפשר לתעשייה הישראלית להיות חלק מהמכרז. אני אבקש לאתגר אותה. לא לאתגר אותה ל-25 משטרות, לאתגר אותה לגבי האיכות, לגבי יכולת האספקה של המוצר, לגבי מה שאנחנו בדרך כלל מנסים להתמודד איתו.

אדוני ראש את"ל, אני יודע שזה לא סבבה להתעסק באפיונים, הרי לא התגייסת לעשות את האפיונים, אבל לפעמים אתה עושה עוד משהו. אתה משרת בכך את התעשייה הישראלית, את הכלכלה הישראלית. 4 מיליון שקל זה הרבה מאוד כסף.

נעמה, אני רוצה לבחון תיקון לחוק. תבחנו אם החוק והתקנות עונים על הצרכים שאנחנו עומדים בפניהם. אם כן, אני מבקש להביא לנו את ההצעה לתיקון, ואם לא, נבחן בעצמנו תיקון של החקיקה.

גם בהשוואה לחקיקה בעולם.

נבחר נשיא חדש לארצות הברית. אפשר להתווכח איתו על אלף ואחד דברים, אבל על מה שקשור לכלכלה שלו הוא נלחם. תאמין לי, גם לו יותר זול לקנות מסין. אני מבקש מכם לבחון את הדברים מחדש, לראות אותם בעין אחרת. זו אבן בוחן. אנחנו לא יכולים להחריג אותה, אנחנו לא יכולים לוותר על זה. אם הממשלה תחליט שהיא מוותרת, שתוותר. אנחנו כוועדה, ככנסת, לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. אנחנו נוציא פנייה על החלטת הוועדה. מי בעד ההצעה שלי, מי נגדה, מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – 1

ההצעה אושרה.

שניים תמכו, אחד נמנע. אנחנו נעקוב אחרי הדברים. גברתי במשרד הכלכלה, אני מבקש להעביר את כל הדברים האלה לשר. הדברים צריכים להיות ברורים. אנחנו נילחם בכל כוחנו עבור התעשייה הישראלית, זאת בתנאי שהיא יודעת לתת את המוצר ואת מה שנדרש. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:25.