הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 66

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ז (20 ביוני 2017), שעה 12:30

מנותקים במדבר - מחסור בתשתיות תקשורת וסלולר באזור הערבה

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

אחמד טיבי

חיים ילין

רפי גלעדי - מפקח, מועצה אזורית ערבה תיכונה

מנחם ברקן - יו"ר ועדה חקלאית ערבה תיכונה, המועצה האזורית הערבה התיכונה

יפתח בן-דוד - מנכ"ל חברת עובדים לחקלאי הערבה, המועצה האזורית הערבה התיכונה

שגיא קליין - מרכז משק עין יהב, המועצה האזורית הערבה התיכונה

אורן קורין - סמנכ"ל תפעול במועצה, המועצה האזורית הערבה התיכונה

אייל בלום - ראש המועצה, המועצה האזורית הערבה התיכונה

מור זילברשטיין - מנהל פיתוח, המועצה האזורית הערבה התיכונה

נעמי בקר - מנכ"לית החברה לפיתוח, המועצה האזורית הערבה התיכונה

יעל שביט - דוברת, תקשורת

שלום אלבז - דוברת, תקשורת

שמואל סיידון - מנהל אגף רגולציה, בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

שרון פליישר בן יהודה - סמנכ"ל רגולציה, בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

עידו רוזנברג - משנה ליועץ המשפטי והממונה על קשרי ממשל, פורום חברות סלולאריות

ענת בן משה - מנהלת אגף יישום תשתיות רשת, פורום חברות סלולאריות

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, חברות תקשורת וסלולר

גיא יום טוב - נציג, פורום החברות הסלולריות

רן שטרית - רמ"ט שר התקשורת

רועי פטריק - עו"ד, יועץ משפטי, מועצה אזורית הערבה התיכונה

נדב אילון - קב"ט, מועצה אזורית הערבה התיכונה

ניר שויקי - מנכ"ל בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

נסים טיל - מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

מיכל פליישר - סמנכ"ל רגולציה, הוט כבלים

קרן יהב - ראש תחום רגולציה, טלקום

ניר יוגב - מנהל רגולציה, חברת טלקום

אלכס שלו - מנהל אגף הקמה ורישוי, PHI רשת משותפת פרטנר והוט

יגאל בריף - פעיל, המשמר החברתי

ציפי גדיש - מוזמן/ת

אבשלום וילן - מוזמן/ת

מאיר צור - מוזמן/ת

מיטל הומינר - רכזת תקציב פיתוח, משרד התחבורה

רויטל טריפלר - מנכ"לית מועצה אזורית הערבה התיכונה

תומר נעים - מנהל מחלקת פיתוח עסקי, חברת נתיבי ישראל

נועה גונן - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את הוט (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הוט מובייל)

עדן קנובסקי - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את סלקום, פרנטר

קרן ברק - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את סלקום

אריאלה אהרון

הילה לוי

מנותקים במדבר - מחסור בתשתיות תקשורת וסלולר באזור הערבה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הנושא שלפנינו היום הוא מנותקים במדבר – מחסור בתשתיות תקשורת וסלולר באזור הערבה. אנחנו מדברים היום על אזור הערבה, אבל אנחנו יודעים שיש עוד אזורים רבים במדינת ישראל שטרם קיבלו את המענה לתקשורת סלולרית, וכולם לא נמצאים במרכז הארץ, למי שתהה. אנחנו מדברים על אזורי ההתיישבות ביהודה ושומרון ועל חלקים גדולים בצפון הארץ, שלא קיבלו כיסוי סלולרי.

צריך לומר מראש שאנחנו יודעים שחברות הסלולר עומדות בדרישות של משרד התקשורת לכיסוי מיטבי, לאחוז מסוים שהמשרד קבע, אם אינני טועה 99%.

בנייח. בנייד 92%.

הם עומדים בדרישות של משרד התקשורת. יכול להיות שהגיעה העת להגדיל את אחוזי הכיסוי או לתת פתרון אחר, אבל כעובדה אפשר לקבוע שישנם מקומות רבים במדינת ישראל שאין בהן קליטה סלולרית. קליטה סלולרית היא היום מצרך שגם מציל חיים. לאור האירוע שקרה לאחרונה באזור הערבה – נמצאת פה הגב' גדיש, אלמנתו של עוזי גדיש שבעלה נקלע לסיטואציה באזור הזה ולא הייתה לו קליטה סלולרית. לא היה שם מישהו שיכול היה להציל אותו בגלל הנושא של הקליטה הסלולרית – אנחנו חושבים שהסוגיה הזאת הפכה להיות מאוד מאוד רלוונטית עד לכדי דיון היום פה בכנסת. תכף נשמע את האנשים, נשמע אתכם וגם את הגורמים הרלוונטיים. ראשון הדוברים הוא ד"ר אייל בלום, ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה. נשמע אותך ולאחר מכן אני רוצה לשמוע בהרחבה את הגב' גדיש.

קודם כל, תודה רבה על הדיון. ברגע ששמעת על המקרה הטראגי הזה, שקרה למשפחת גדיש, מיד זימנת את הדיון. בסך הכול ברור לכולם שפיתוח הפריפריה תלוי קודם כל בתשתיות, תשתיות של כבישים, תשתיות של תקשורת. אחת המשימות העיקריות שלנו היא לראות איך מביאים תעסוקה לערבה. אין היום סיבי תקשורת מספיק מהירים כדי שאפשר יהיה להשתמש בכל הטכנולוגיה בערבה. בהרבה מאוד בתים בערבה אין בכלל קליטה סלולרית. תכף נשמע מהחברות כי יש כאלה עם יותר כיסוי או פחות כיסוי, אבל באופן כללי זה לא קיים. זה אל"ף-בי"ת, גם הכבישים וגם התקשורת. ברגע שראינו שזה לא רק פיתוח אזורי, זה גם חיי אדם, הדיון הזה הוא קריטי. יש לנו מדינה קטנטנה ואין שום סיבה שהדברים האלמנטריים האלה לא יהיו.

היה שינוי ברגולציה של הוט בחודשים האחרונים, שבעצם פתרה את הוט מלסלול תקשורת בכל יישובי הערבה. בעצם הוט משתמשת היום בתשתית של בזק. התשתית של בזק מיושנת והיא לא נותנת מענה. כל הזמן חיכינו לסיב האופטי של הוט, שרץ על כביש הערבה, שייכנס ליישובים. אני שמח מאוד שמתקיים הדיון, ואני מקווה שהגיעו כולם.

הגיעו כולם.

אני שמח מאוד שהגיעו כל הנציגים. תודה רבה על הדיון ותכף נרד לפרטים.

בשמחה. גב' גדיש, אנחנו רוצים לשמוע את הסיפור.

את סיפור המעשה?

או סיפור האי-מעשה.

בשבת בבוקר נסענו לביקורי חולים בדרום – הדרום הוא גדול ורחוק – ונסענו דרך מעלה עקרבים. מעלה עקרבים היא הדרך שלפני שישים שנה, כשהקימו את הערבה נסעו דרכה. עוזי מאוד אהבה לנסוע משם, מה עוד שזה מקצר את הדרך. כשצריכים לנסוע לביקורי חולים עד כמהין או ניר עוז, זה רחוק. נסענו בבוקר דרך מעלה עקרבים וחזרנו בערב דרך המפעלים בחזרה.

עוזי אדם שנוהג עשרים שעות ביממה ויום אחד שהיה הולך לעבוד, היו אומרים שהוא הולך עם שתי טוריות, כי כשטוריה אחת מתעייפת הוא לוקח את השנייה. עוזי בחור מאוד חזק ולא הייתה לו בעיה של נהיגה. יצאנו מהמפעלים למטה והתחלנו בנסיעה לכיוון כביש הערבה, מרחק של כ-3 קילומטר. פתאום עוזי צעק אה, אה, אה ולא משתלט על ההגה. עוזי היה נהג משאית ויש לו את זה, אבל הוא פשוט לא הצליח להשתלט על ההגה. ההגה ברח לו מהידיים, הוא לוקח את הסיבוב ואנחנו עפים, מתגלגלים. עוזי כנראה נזרק מהאוטו ונהרג אחרי שפרפר.

אני נשארתי קשורה בתוך האוטו. כשהתעוררתי – אני לא יודעת אם עבר הרבה זמן, היד שלי הייתה עם דם ולא יכולתי לראות את השעה – נשארתי קשורה בתוך האוטו. עקודה בתוך האוטו. דבר ראשון לקחתי את הטלפון. אני תמיד הולכת עם הטלפון עליי ואני יודעת שאם קורה לי משהו, תמיד יש לי טלפון שאני יכולה להתקשר. אני פותחת את הטלפון וכתוב "אזור ללא קליטה". אני מנסה לצאת, השעה 10:10 בערב. לקח לי רבע שעה להשתחל מהחגורות של האוטו. נשארתי שלמה, רק מכות, חתך שדימם, אבל עם סחרחורת נוראית. יצאתי מהאוטו, היה שקט מוחלט וניסיתי ללכת קצת. הייתה לי סחרחורת, העולם התהפך עליי. למזלי היה ירח מלא, כוכבים ושקט מוחלט. זזתי מהאוטו כי אוטו יכול גם להתפוצץ אחרי שהוא מתגלגל. ישבתי ושוב ניסיתי לחייג ושוב היה כתוב "אזור ללא קליטה".

זה מצב של חוסר אונים שאי אפשר לתאר.

הסוללה מלאה, אין קליטה ואתה רואה שכביש הערבה לא רחוק. שומעים את המכוניות, הוא ממש לא רחוק, מעבר לפינה, אבל אי אפשר. זכרתי שאם מסמסים או שולחים ווטסאפ, לפעמים עובר איזה גל. גמרתי להיות דוברת יחידות חילוץ בחברת מרכז, כך שהייתי עדה להרבה מאוד אירועים באזור ערבה, כשאני מתקשר ליחידת חילוץ ערבה ובכלל באזורים פריפריאליים. אני יודעת כמה מקרים היו – לי אישית זאת פעם שנייה כי בני נהרג בתאונת מטוס בערבה. גם שם לא היה קשר טלפוני. הוא היה עם שני טלפונים, אבל אי אפשר היה לאכן את המקום ואי אפשר היה למצוא אותו. לקח ארבע שעות עד שמצאו אותו.

עברתי משהו בחיים וכבר היה לי ניסיון. ידעתי שגם אם אני אזחל לעבר הכביש – היינו 15-10 מטרים מהכביש – מי שגר בפריפריה יודע שעל אותו כביש נוסעים הלוך וחזור. גם אם אני אזחל 2 קילומטר, אותו רכב יעבור וימצא אותי, כך שאין טעם להוציא אנרגיות.

בשבע בבוקר עברה מכונית ראשונה על הכביש.

נשארת שם עד שבע בבוקר?

עד שבע בבוקר. נשארתי שם. שועלים היו מסביב, אכלו את הפירות שעפו מהאוטו. אני החזקתי פלייר ביד. באוטו היו כל מיני כלים אז החזקתי פלייר, שאם תבוא איזו חיה אני אוכל - - - הייתי ערה כל הלילה ואף אוטו לא עבר. שום דבר לא עבר על הכביש הזה. עוברות שם מכוניות שנוסעות למפעלים ומטיילים. היה איזשהו אירוע של רשות שמורות הטבע באותה שבת, אז הם התנצלו בפניי שהם לא עברו שם באותה שבת.

בשבע בבוקר עברה מכונית ראשונה ועשיתי לה סימן. הנהג עושה לי סימן להמתין, עולה למעלה על ההר, עולה עוד קצת למעלה ומשם מצלצל למושב עידן, לבחור שיזעיק עזרה. אז התחילה להגיע עזרה.

משעה עשר בלילה, כשהיה האירוע, עד שבע בבוקר, במשך תשע שעות תמימות, ישבת חסרת אונים במקום שאף אחד לא יודע שאת שם ושבעלך, מרחק מטרים ממך, הרוג?

הרוג או לא הרוג. מי יודע.

המכונית הייתה בינינו כך שלא יכולתי לראות אותו, וידעתי שהילדים יתחילו לחפש. יש לנו שלושה ילדים, אבל לא היה לי איך להודיע להם. לא היה לי שום אמצעי שיכולתי להתקשר דרכו.

זה באמת אירוע לא סביר. משרד התקשורת, רן שטרית, מה יש לך לומר?

קודם כל, המקרה מזעזע. אין שאלה בכלל. מקרה מזעזע. אנחנו מטפלים בכל תלונה שמגיעה אלינו בעניין פיקוח. בדיוק עכשיו אני מברר האם הגיעו תלונות על הערבה. במדינת ישראל החברות עומדות בחובה שלהן. במדינת ישראל יש 99% כיסוי סלולרי באזורים שהם מרובי אוכלוסייה. הן עומדות ברישיון. אין מדינה בעולם שיש בה 100% כיסוי. לא קיים כזה דבר. המקרה באמת מזעזע ואני אביא גם נתונים בנושא. אנחנו שואפים להגיע לכמה שיותר כיסוי, אבל זה לא דבר שהוא קיים.

מדינת ישראל היא לא מדינה בסדרי גודל של שאר המדינות. זאת מדינה קטנה יחסית. זה אומר שהכיסוי הסלולרי בה הוא הרבה פחות קשה ממדינות אחרות מבחינת ההיקף של העלות. כמובן שגם ההכנסות יותר נמוכות ממדינות אחרות, כי במדינות אחרות יש יותר משתמשים. עדיין, היא מדינה הרבה יותר קטנה או מכל מדינה אחרת שניקח כדוגמה. לכן, לגיטימי שהכיסוי הסלולרי במדינת ישראל יהיה כמה שיותר רחב ובאחוזים יותר גבוהים ממדינות אחרות.

שנית, מעבר לזה, אני חושב שהעניין אולי צריך בדיקה מחודשת אצלכם במשרד לגבי הכיסויים ואופי הכיסויים. אגב, יש כמה סוגים של כיסויים. יש כיסוי מלא, שבו הקליטה מלאה, ויש כיסוי חלקי להודעות ווטסאפ, שתאפשר לשלוח הודעה בפרק זמן של שעה. לא כיסוי מלא אלא כיסוי חלקי. אנחנו יודעים שגם לזה אין כרגע מענה באזורים מסוימים.

אומרים שיש משהו שאפשר ללחוץ עליו בטלפון וזה מודיע. בדקתי את זה, זה לא עובד.

זה גם לא קיים. כנראה שבאמת אין שם קליטה לחלוטין. אין לי צל של ספק שיש כאן בעיה כלכלית ושיקולים כלכליים של חברות הסלולר איפה לשים את הכיסוי ואיפה לא, כי אם יש מקום שאין להם בו לקוח אחד, למשל באזור הזה – אני מאמין שלכל חברה יש לקוחות בודדים באזור – ברור שאין הצדקה כלכלית לעניין. אבל יש הצדקות אחרות שצריך להתייחס אליהן יותר ברצינות ויכול להיות שמשרד התקשורת צריך לגלות יותר מעורבות בעניין הזה.

צריך לזכור שרוב תושבי מדינת ישראל נוסעים בכביש הערבה. כשאתה נוסע מבאר שבע לאילת, יש לך ניתוקים.

על אחת כמה וכמה שנוסעים בו לעתים יותר תכופות לאילת לסופי שבוע. אני יודע שבכביש של מעלה עקרבים פחות נוסעים.

נכון, אבל זה היה צמוד לכביש הערבה, לא שזה היה בעומק השטח.

מה אתה אומר?

אני חוזר ואומר שהחברות עומדות בכיסוי.

לא שאלתי אם החברות עומדות בכיסוי.

אנחנו עושים כל הזמן בדיקות. אתם רוצים רגולציה? אנחנו בודקים כל נושא, כל תלונה על חוסר כיסוי ואם נראה שיש בעיות ספציפיות, כמובן שניכנס לתלונה ונבדוק אותה לעומק. אתם חייבים להבין שתשתית סלולרית היא לא תשתית של המדינה. כמובן, לא של משרד התקשורת. זאת לא תשתית שהמדינה היא זו שבונה את האנטנות שם.

נכון, נכון. אבל אנחנו כרגולטור צריכים אולי לעשות שינוי בתפיסה.

בעניין הכיסוי החברות עושות יותר מכפי שהן צריכות. 99% כיסוי אוכלוסייה זה באמת שיעור חסר תקדים. אנחנו לא יכולים להגיע ל-100%.

אנחנו לא ננהל עכשיו שיח כי אני לא חושב שזה הדבר הנכון, אבל אני כן חושב שצריך לפעול בעניין הזה. האירוע ששמענו עליו עכשיו הוא אירוע באמת באמת קשה. והוא יכול לקרות לכל אחד – לכל אחד שנוסע לאילת, לכל אחד שנוסע לצפון, לכל אחד שנוסע לאזור שאין בו הרבה אוכלוסייה. אפילו סתם לטייל, לראות נופים מרהיבים. שם אין קליטה כי בדרך כלל אין אזרחים שגרים, אלא מטיילים וכדומה. זה אירוע שלדעתי מצריך התייחסות.

אמרתי ואני חוזר ואומר, לאו דווקא לכיסוי מלא. אני לא אומר שזה ריאלי לתת כיסוי מלא בכל שטחי המדינה. גם כיסוי חלקי שייתן איזושהי תקשורת מסוימת, אפילו החלקית ביותר.

כיסוי חירום.

כיסוי חירום, אני חושב שהאמירה כיסוי חירום היא מאוד מאוד נכונה. כיסוי חירום יכול להיות דבר בסיסי. נשמע עכשיו את החברות הסלולריות. יספר לנו מנהל הרגולציה של סלקום, ניר יוגב, האם אפשר לתת כיסוי חלקי או כיסוי חירום בכל שטחי מדינת ישראל.

קודם כל, אני משתתף בצערך. בסופו של דבר, כיסוי זה עניין של טופוגרפיה. ברור שברגע שיש לך שטח מישורי ופתוח, בלי עניינים, קל לתת לך כיסוי גם עם אתר אחד לשטח מאוד גדול. ברגע שאתה מדבר על תוואי, כמו זה שקיים באזור מעלה עקרבים, שבו יש הרים, מצוקים, גאיות וואדיות וכבישים שעוברים בתוך המצוקים, גם אם תעמיד שם אתר כל 500 מטרים, לא יהיה כיסוי.

זה לא נכון. הערבה מישורית לחלוטין, אין בעיית טופוגרפיה.

אנחנו מדברים על מעלה עקרבים.

לא, אנחנו לא מדברים על מעלה עקרבים. אנחנו מדברים על אזור שצמוד לכביש הערבה.

אני דיברתי על מעלה עקרבים.

אין ציפייה שבאמצע השטח, היכן שאין תושבים, תהיה קליטה. זאת לא הציפייה. הציפייה היא היכן שגרים בערבה התיכונה.

אני שואל שאלה נוספת. הבנתי שהסוגיה היא לאו דווקא על מעלה עקרבים, הסוגיה יותר רחבה. אני לא מדבר כרגע על מקורות תקציבים ויכול להיות שהמדינה גם צריכה לבחון את ההשתתפות שלה בעניין הזה. השאלה היא האם לחברות הסלולר יש אפשרות היתכנות לכיסוי חירום במאה אחוז משטחי מדינת ישראל? כיסוי חירום בלבד.

אני לא מהנדס, אבל התשובה למיטב ידיעתי היא לא.

בסדר, תשובה ברורה. נשמע את מיכל פליישר מהוט, בבקשה.

שלום לכם, אני אתייחס לנושא של שידורים בכבלים, שהזכרת בתחילת הדברים. החל מה-1 בינואר 2017, על פי החלטת שר התקשורת, הוט מאפשרת שידורי כבלים גם ביישובים שלא מחוברים לתשתית. כמובן, שאזורים מסוימים בערבה מחוברים לתשתית וגם באלה שאינם, מתאפשר השירות באמצעים תחליפיים. אני רוצה להגיד שאנחנו יודעים שהשירות עובד מעולה. בתחילת הדרך, בתקופת ההמלצה, הייתה המלצה לאיזשהו רוחב פס מינימלי ואנחנו הסרנו את דרישות הסף האלה, כך שהיום, לפי הנתונים שיש לנו, השירות אמור לעבוד מצוין וברוחבי הפס הקווים שנמצאים בבתי האב בערבה. מבדיקה שעשיתי, לא ידוע לי על לקוח שהתחבר לשירות ביישובים הספציפיים המנויים במסמך שלכם, לא מוכרת לי דרישה ספציפית. עשינו את הבדיקה הזו על לקוח שניסה ליהנות מהשירותים או התנתק. תסלח לי אם אני טועה. בכל מקרה, אנחנו מזמינים להתנסות בשירות.

אין שירות קווי של הוט לא קיים בערבה. אין סיבים בתוך היישובים בערבה והוט היו מחויבים. היה שינוי ברגולציה, לאו דווקא עכשיו בעניין הוט, שפטר אתכם. אתם משתמשים בתשתית של בזק, שהיא בעייתית. יושב-ראש הוועדה, אחת הבעיות העיקריות שלנו היא תשתית בזק, שהיא מאוד מיושנת.

בוא נשמע את סמנכ"לית הרגולציה של בזק, שנמצאת כאן בדיון. מה יש לך לומר? גם את עם שם המשפחה פליישר.

אדוני, נוכל רק להציג את הנושא קודם?

כן. נשמע ואז תוכלי להגיב.

אני ממועצת ערבה תיכונה. בנושא תשתית נייחת של בזק, למעשה התשתית ביישובים מאוד מיושנת. זאת תשתית עילית שיושבת על עמודי עץ, חלקם שבור, חלקם לא קיים, חלקם נטוי. יש לכם כאן תמונות, אדוני היושב-ראש, שצולמו השבוע במושב בערבה. יש פה תמונות משני העמודים של הדף, שמראות את העמודים ואת הכבלים, חלקם כמעט שוכבים על הרצפה. יש בעיית השקעה בתשתית של בזק ביישובים. אם הופכים את האזור הזה לאזור נכה מבחינת התשתיות הקוויות ואומרים שהוט לא מחויבת – פטרו את הוט מלהגיע לערבה ונניח שיש מאחורי זה איזשהו רציונל – לפחות שהתשתית האחת של בזק תהיה במצב נורמלי, כדי שיתאפשרו שירותים נורמליים. זה משפיע גם על השירותים של הוט וגם על קצב הגלישה. אם רוצים לפתח פריפריה, הדבר הראשון שצריך זה פס רחב כדי שאנשים יוכלו לעבוד בפריפריה.

מדינת ישראל לא יכולה להיות בשנת 2017 במצב שיש אזורים שלא מחוברים און-ליין. זה לא יכול להיות. אין לי ספק שאין לזה הצדקה כלכלית לחברות הסלולר והאינטרנט. אני לא יוצא מנקודת הנחה ששווה לייצר תשתית בשביל לקוחות בודדים, אבל אנחנו עושים הרבה דברים במדינה לא רק בגלל שיש להם הצדקה כלכלית אלא גם בגלל שיש להם הצדקה ערכית, בסיסית, תודעת שירות, שם טוב וכן הלאה. אנחנו צריכים לייצר פתרון בעניין הזה ואלו גם יהיו מסקנות הדיון. אני מקווה שמשרד התקשורת ייכנס לעובי הקורה בעניין הזה, יחד עם שיתוף פעולה מלא מצד חברות הסלולר, הטלפון והאינטרנט. המצב הזה פשוט לא יכול להימשך. גם אם יש בזה עניין כלכלי, צריך לתת את המענה.

בזק אומר 100 מגה ב-100 שקל, אני חושב שהם צריכים לרדת כי הם נותנים 5 מגה ב-5 שקל, למרות שבין 100 ל-5 אין להם עלות של גרוש, לפי דברי שר האוצר שהיה אצלנו לפני חודש. וההסבר – אי אפשר לפתח שום דבר, לא מי שלמד הייטק. אי אפשר לעבוד. זה קשקוש שאומר הוט, שאני ארכב על התשתית שלו. אני אומר לו שיש לי 10 מגה בבית והוא אומר לי: תעבוד עם ממיר אחד. הנכדים שלי גם רוצים לראות טלוויזיה.

אני מבין. שרון פליישר בן יהודה, בבקשה.

צהריים טובים לכולם, בזק היא חברת התקשורת היחידה שנותנת שירות למאה אחוז מבתי האב למדינת ישראל. גם הנייר שראיתי עכשיו לראשונה, שהופץ פה על ידי יישובי הערבה, מתחיל מזה שבכל יישובי הערבה פרוסה תשתית בזק. קודם כל, התשתית של בזק מגיעה לכל בית ביישובי הערבה, מה שמאפשר לכל בית גם לתת שירותי טלפוניה וגם שירותי אינטרנט, וזאת החברה היחידה שמאפשרת את זה.

לגבי קצבי הגלישה, הדוגמה שנתת פה על עין יהב, יש לי פה הנתונים. 72% מתושבי עין יהב יכולים לקבל קצבים של עד 100 מגה.

לא מקבלים בפועל. לא מקבלים בפועל.

אני לא מתכוונת להתנצח אתך. יש לי נתונים מהרשתות. תביא לי דוגמאות של לקוחות, שיש להם בעיה.

מרכז המשק של עין יהב פה והוא יגיד לך שזה לא נכון.

זה פופוליסטי להגיד שלא מקבלים. זה נשמע מאוד יפה.

אבל זה לא נכון. מה לעשות? הם משלמים עבור 100 מגה, לזה התכוונת.

לקוח שמשלם עבור 100 מגה, מקבל את החבילה שהוא משלם עליה.

אבל הוא לא מקבל את זה בפועל.

לקוח שמשלם עבור חבילה יותר נמוכה, מקבל פחות.

הם לא מקבלים בפועל.

כשיש למישהו תלונה, וחברת בזק היא אחת החברות עם השירות הכי טוב שיש במדינה הזאת, יש לנו אתר אינטרנט שיש לך בו אפשרות לפנות ישירות למנכ"ל בזק, ואתה מקבל תשובה תוך יום על הפנייה הזאת. אני לא ראיתי פניות כאלה. קל לבוא לכנסת ולהגיד כל מיני אמירות פופוליסטיות כאלה כלליות. לי יש פה את הנתונים האמיתיים, שאומרים ש-72% מתושבי עין יהב יכולים לקבל.

אולי תבואי בעצמך לראות שאין גלישה, במקום להגיד לנו לפנות לאינטרנט. בואי תראי, אנחנו מזמינים אותך.

תראי לי, תראי לי. אני אשמח. תראי לי בית שיש בו בעיה.

זה מאוד פשוט. הגב' פליישר אמרה בצורה ברורה שהיא יכולה לתת את השירות. יכול להיות שנפל כאן איזשהו דבר, אנא העבירו לה את האינפורמציה, ואני בטוח שהיא תיתן את המענה כמיטב יכולתה.

ככל שיש לכם איזושהי בעיה ספציפית, תעבירו אותה והיא תטופל.

אני רוצה לשמוע את גיא יום טוב, פורום החברות הסלולריות. מה יש לך לומר.

ראשית, אני גם מביע את תנחומיי בפני הגברת.

הנקודה שאנחנו יכולים להתייחס אליה באמירה כללית היא הנקודה שכבר נדונה ספציפית לגבי הכביש, בנושא חורי כיסוי, שקיימים לא רק בכביש הזה אלא גם במקומות אחרים. כמו שנאמר, הם קיימים גם בעולם ובאמת אי אפשר להגיע לכיסוי מלא.

חברים, יחליף אותי חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הוועדה. אני צריך ללכת לדיונים נוספים ואני אחזור בהמשך. בבקשה.

בבקשה, תמשיך.

לגבי סוגיות אחרות, יותר נרחבות, של קליטה או כיסוי, אני חושב שבאמת צריך לבחון כל סוגיה לגופה. בדרך כלל אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם משרד התקשורת ואם יש סוגיות, כמובן שצריך ואפשר לבחון אותן.

תודה רבה. מי עוד לא דיבר? נתיבי ישראל, תומר, בבקשה.

אפשר לגמור את התקשורת קודם?

יש פה נציג של פלאפון? עורך הדין עידו רוזנברג, המשנה ליועץ המשפטי, בבקשה, אדוני.

קודם כל, אני משתתף בצערך. תנחומיי, כמובן.

כפי שנשאלנו קודם, ובאמת נציג סלקום ענה, אנחנו לא מכירים יכולת של כיסוי חירום שנותן פריסה של מאה אחוזים. כפי שציין רן ממשרד התקשורת, החברות עומדות בכיסוי הנדרש ואף מעבר לכך, ומדובר במעל 99% כיסוי של שטחי אוכלוסייה במדינה. מעבר לכך אין לנו מה להוסיף, מעבר למה שנאמר.

איפה אין עוד שירות חירום בארץ? איפה קיים עוד שטח שאין בו שירות, כמו שמשתקף מהדברים?

אין לי כאן נתונים ספציפיים. אתה מתכוון לאותם אזורים שמהווים יחד פחות מאחוז אחד מהשטח שקיימת בו אוכלוסייה ואין לי כאן מפה לציין בפניך את האזורים האלה.

משרד התקשורת, יש לכם תשובה לשאלה הזאת, איפה עוד בארץ, חוץ מאזור הדרום, הערבה, אין שירות חירום לפחות?

אני לא מכיר את ההפרדה הזאת, של שירותי חירום. אני רק אומר, והסברתי את זה ליושב-ראש הוועדה לפני שממלא מקום היושב-ראש נכנס, שאין מדינה בעולם שיש בה מאה אחוזי קליטה, כמה שאנחנו רוצים. במדינת ישראל שיעור הקליטה הוא מהגבוהים בעולם והחברות עומדות בתנאי הרישיון שלהם.

איפה עוד בדרום אין קליטה? רק בדרום או שיש אזורים נוספים בדרום?

אני לא מכיר. כל תלונה שתתקבל – אגב, בדקתי וקיבלנו בסך הכול שתי תלונות על אי קליטה בערבה.

האם צריך להיות כיסוי רק במקום שאנשים חיים בו?

לא, לא. גם על הכבישים, סליחה. גם על הכבישים.

כדוברת יחידות חילוץ אני יכולה להודיע לך שהרבה מאוד אנשים בארץ נהרגו או מתו בגלל שלא הייתה תקשורת. הייתי דוברת יחידות חילוץ במשך עשרים שנה. כל אזור ערד, עין גדי, כל הנגב המערבי, כביש 10, כביש 12 וכל אזור הערבה – אין תקשורת. לפני כמה זמן נהרג ילד בשם איליי ליד ערד.

תרכזי את כל השמות האלה ותפני אותם אלינו.

בדיוק. תעבירו את התלונות האלה. אנחנו עובדים לפי פיקוחים.

מה זה "התלונות האלה"? חיי אדם אחד לא מספיקים?

לא, חלילה.

אני רוצה לקבל תשובה על השאלה שלי, ברשותך.

אני רוצה להתייחס לאמירה הקודמת שלך, אדוני, האם יש מקומות בלי כיסוי חוץ מהערבה, ואני רוצה לדייק את זה. יש כיסוי בערבה, אדוני. אנחנו מציגים את מפות הכיסוי למשרד התקשורת, ועדיין זה לא סותר את מה שנאמר כאן. גם במקום שבו אתה מייצר כיסוי מאוד מאוד גדול, יש מקומות שבהם יש חורי כיסוי ובחורי כיסוי יכולים לקרות בעיות. לכן אני אומר שגם באזור הערבה ובכל אזורי הארץ יש כיסוי רחב מאוד מאוד. יש אזורים בהם זה יותר, כמובן, ויש אזורים בהם יש חורי כיסוי. בחורי כיסוי, כמו בכל מקום בעולם – אגב, במקומות אחרים בעולם יש הרבה יותר חורי כיסוי מאשר בישראל – יש מצב של העדר קליטה. גם שירותי הביטחון וצה"ל, אין להם כיסוי של מאה אחוז בשטח מדינת ישראל. לא ברשת האזרחית שהם משתמשים בה ולא ברשת הצבאית שהם משתמשים בה. אין דבר כזה כיסוי של מאה אחוזים בשום מקום בעולם, והכיסוי במדינת ישראל נרחב הרבה יותר מכל מדינה שתרצו להשוות אליה, כולל מדינות קטנות ומישוריות כמו הולנד ומקומות אחרים בעולם.

קיבלתי מהנוכחים תשובה שקיבל יפתח בן דוד, שפנה לקבלת שירותים מהוט. הפנייה הייתה ביולי 2011 והתשובה ניתנה ביולי 2012, אחרי שנה. "בהמשך לפנייתך שבנדון, ברצוננו להודיעך כי ביום 4 ביולי 2012, פנתה הוט טלקום לוועדה שמונתה לפי תקנת התקשורת, ועדה מייעצת, בבקשה כי תמליץ לשר התקשורת לאשר הגבלת חובתה של הוט טלקום למתן שירות באזור מגוריך. מחלקת פניות הציבור, הוט טלקום."

"לכבוד חבר הכנסת משה כחלון, שר התקשורת – חיבור יישובי הערבה לטלוויזיה וכבלים, מאת ראש המועצה עזרא רבינס, 24 במאי 2012." מאז לא התקבלה תשובה.

הוט, בבקשה, זכות התגובה.

כפי שציינתי בראשית הדברים, יש בשורה מאוד גדולה לכל היישובים שלא מחוברים לתשתית. מדובר פה בפניות מ-2011 ומ-2012, שבזמנו נענו בתשובה שהוט פנתה בנוגע ליישובים מסוימים לוועדה מייעצת של משרד התקשורת מכוח תקנות מתאימות.

הוועדה הזו אכן התכנסה ודנה בפניות שלנו ועל פי ההמלצות שלה, מסוף שנת 2016, המלצות שמפורסמות באתר משרד התקשורת, קיבלנו הנחיה החל מה-1 בינואר לאפשר את שירותי השידורים שלנו בכל יישוב בישראל, גם כזה שלא מחובר לתשתית. אני חוזרת ומזמינה את התושבים להתנסות במוצר. הוא מוצר מעולה, שירות שידורים זהה באופן מלא לשירות שמשודר ביתר רחבי הארץ, עם התוכן המצוין של חברת התקשורת המעולה. בבקשה.

רק שאי אפשר להתחבר. פניתי 11 פעמים ואני אומר שמהירות הגלישה אצלי היא 10 או 15, עם ממיר אחד. אבל הדבר הזה לא מצליח.

יכול להיות שלא הגעתי לכנסת לחינם, יש לי לקוח. אני מאוד אשמח לקדם את הנושא. ציינתי בראשית הדברים, ואני אחדד את זה, שבתקופת ההרצה של השירות פרסמנו באתר האינטרנט שההמלצה למהירות מינימלית היא 15 מגה בבית הלקוח. מאוד נזהרנו והגבלנו גם את כמות הממירים. על פי בדיקה במעבדות שלנו, השירות היום הוא שירות יציב וטוב ומספיקים 1.5 מגה לשידור ערוץ. שמחתי לשמוע את הנתונים שהציגה חברתי, התשתיות בערבה צריכות להספיק לקבלת השירות באיכות מלאה, באיכות HD, VOD מלא ואתם מוזמנים להתנסות. נהיה בקשר.

יש אפשרות באמת להיות בקשר?

בשמחה רבה, אפילו מאמצי שיווק נקודתיים, קשר עם המזכירות וכולי. אנחנו עושים מאמצים רבים בנושא.

לא רק מנהלי מחוז אלא אנשים שיבואו - - -

נדבר אחרי הדיון ונסכם על המתכונת שאתם מעוניינים בה.

אני רק רוצה להזכיר לך, גברתי, שאצלנו בעין יהב, אין לנו אפשרות ברוב היישוב. רוב התושבים מקבלים פחות מ-14 מגה. אצלי בבית יש 8.5. כשהתקשרתי להוט וביקשתי להיכנס לשירות הנציגה אמרה לי שהיא נורא מתנצלת, אבל VOD היא לא תוכל לספק לי. גם ב-יס אנחנו בקושי יכולים לראות את ה-VOD כי זה דרך תשתיות האינטרנט. התקשורת בעין יהב, בכל החלק המזרחי, לוקה בחסר. יש לפניכם תמונות ואתם רואים בדיוק איך נראית התשתית בעין יהב. ככה זה נראה. אם ידוע לכם משהו אחר, תעדכנו אותי כי אני לא יודע על זה.

אני חושב שעיקר הבעיה היא התשתית. באמת בזק פרוסה בכל הארץ, בגלל ההיסטוריה, בעיקר, ובהחלט הסוגיה העיקרית היא התשתיות של בזק, איך גורמים לכך שהיא תהיה מספיקה לכל יישובי הערבה.

חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה. תודה שהגעת.

תודה רבה, אני מתנצל, הייתי בדיון אחר.

כבוד היושב-ראש, הדיון הזה היה כבר במליאת הכנסת במסגרת הצעה לסדר-היום. אנחנו מגיעים היום לכאן ואני מברך על הדיון הזה.

אני רוצה לספר סיפור שהיה, כי הוא סיפור שממשיך. זאת תפיסה, זה לא משהו חדש.

כשהוט זכו במכרז של אשקלון, אמרו: תמורת אשקלון אתם מקבלים גם את הנגב. את אשקלון הם עשו, את הנגב הם עשו עשר שנים לאחר מכן.

או בכלל לא.

תכף אני אסביר כי כל מי שנמצא פה במכרזים הבין מה שאני אומר.

המזל שלנו הוא שנכנסה יס ואז לא צריך תשתיות. שמו לנו אנטנות ואחרי זה הוט באו בריצה. אנחנו לומדים מזה שני דברים, קודם כל מצפצפים על הפריפריה ופה צריך את הרגולטור. צריך את משרד התקשורת, אתם הרגולטור ולא יעזור כלום. אנחנו יכולים לקיים דיונים ואנחנו יכולים לבוא ולהילחם, אבל בסוף אתם שמים את הרגולציה. לא ראיתי שאי פעם הביאו חקיקה של רגולציה לגבי הנושאים האלה. באופן אישי אני מתנגד לזה כי אני לא חושב שחוקים צריכים להיכנס למקום הזה, שבו העבודה היא של הרגולציה.

משרד התקשורת הוא רגולטור, שקונה ומוכר תדרים ומחלק אותם. בכל העולם זה ככה. זה מין שוטר כזה שמחלק, ולא שר. אבל פה יש שר, אז בבקשה.

כשאני צריך לנסוע לדרום בסיור לים המלח, אני לא נוסע אם יש לי ראיון בגלי צה"ל. אני לא נוסע כי אין בכלל סיכוי שאני אוכל לדבר בטלפון הנייד. אתם יכולים להסתכל בלוח הזמנים שלי ולראות שפעמיים ביטלתי סיורים בדרום בגלל ראיונות בגלי צה"ל.

בסוף לא יעזור כלום כי חברי כנסת, אם הם לא אומרים את מה שהם חושבים, הם לא קיימים בכלל. אני לא מדבר על אותם חברי כנסת שלא רוצים להיות במקום הזה, אבל לפחות בדברים הרציניים, להוכיח. זה הסיפור. אני לא מדבר כרגע על חירום כי זאת סוגיה אחרת לחלוטין.

ברור לי שהפריפריה לא כלכלית. היא עולה כסף. ציונות עולה כסף, אבל מה לעשות, ככה גדלנו. ככה גידלו אותנו וככה חינכו אותנו. אני רוצה לראות את משרד התקשורת שם, מכריח את החברות המסחריות לשים את הכסף במקומות האלה. אין שום סיבה בעולם שלא ישימו את הכסף שם. נכון, אנחנו לא רווחיים. יש לי שלושה יישובים שהקמתי בקצה של עוטף עזה, על גבול מצרים. אין להם קליטה שם בכלל. כמה מלחמות עשיתי ובזק אומרים: זה לא כלכלי. ככה הם אמרו לי על נווה, בני נצרים ושלומית. תרשום לך. אני אומר לך את הדברים כמו שאמרו לי. זה לא היה בקדנציה שלך, אל תדאג. זה היה בעשור האחרון ואני לא בא להאשים. אני רוצה לקדם את הנושא הזה. התאונה האחרונה עוררה את הנושא ואם היינו יכולים להציל חיי אדם - - -

הגב' היא אשתו של הנפטר.

אני משתתף בצערך. זה לא רק שם וגם בתוך עוטף עזה, כשצה"ל צריך את התדרים הנכונים, גם אנחנו לא יכולים לדבר. יותר מזה, אי אפשר להדליק את השלט של הרכב אלא רק ידנית, אבל לזה יש הבנה כי אנחנו מבינים שזה נעשה בשבילנו. בערבה אין שום הבנה בדרך לאילת. כל מי שלא יכול לדבר, שיבין שזה הרגולטור, והרגולטור צריך להכריח את החברות לעשות את העבודה.

תודה, חבר הכנסת ילין. הרשות השנייה, בבקשה, ניר שוויקי, מנכ"ל בפועל.

אכן, יש בעיות קליטה בחלק מהאזורים בגלל טופוגרפיה בעייתית באזור. לשם כך אנחנו צריכים להתקין הרבה מאוד משדרים קטנים בכל אחד מהיישובים. יש עם זה כמה בעיות, הראשונה היא למצוא אתרים לשים בהם משדר או משדרון וזה סיפור לא פשוט בכלל. אנחנו דנים בעניין הזה עם המועצה, מנסים לעלות על אתרים של חברות סלולריות וזה דבר לא פשוט בכלל. אין פתרון מלא לעניין הזה. גם אם נצליח למצוא המון אתרים, צריך לקבל עוד תקציבים ממשרד האוצר לטובת עיבוי המערך, אבל אני מציע שקודם כל נעבור את השלב הראשון ונמצא אתרים. יש לנו משדרים שאפשר לשים בחלק מהאתרים, כי אנחנו שומרים אצלנו במחסנים משדרים קטנים לטובת עיבוי הכיסוי. אנחנו רשות ציבורית ואנחנו לא פועלים מאינטרסים כלכליים. המטרה שלנו היא שתהיה קליטה בכל אזור. אני לא חברה מסחרית, אבל אם נמצא מספיק אתרים נצטרך עוד תקציבים לטובת העניין הזה.

נקודה נוספת בהקשר הזה, הרשות השנייה מפיצה את השידורים שלה של ערוצים 2 ו-10 גם באופן לווייני. גם ערוץ 1 משדר לווייני, כך שבמקומות שבהם אין כיסוי ולא נמצא פתרון של אתרים וכולי, יש אפשרות באמצעות צלחת לוויינית.

יש מקומות ששמתם מיקרוגל.

נכון. מי שלא קולט בשום מקום, יש אפשרות לקלוט לוויינית. אני חייב להגיד שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המועצה על מנת למצוא אתרים ולתת מענה מיטבי לתושבים באזור.

תודה. אלכס שלו, תציג את עצמך, בבקשה.

אני מנהל האגף שעוסק בנושא של תשתיות תקשורת, של חברת הוט ופרטנר, החברה המאוחדת שנקרא PHI.

הכוונה לסלולר, הוט מובייל.

כן. אין הרבה מה להוסיף מעבר למה שאמרו החברים שלי מסלקום ומפלאפון, למעט העובדה שכל חברות הסלולר עושות מאמצים לא פשוטים כדי לכסות גם את הפריפריה ובמיוחד את אזור הנגב. יש מכשולים רבים שאנשים לא מודעים להם בנושא של הקמת תשתיות, אם זה הנושא של חיבור חשמל לתשתיות סלולר, שהוא דבר בעייתי מאוד באזור הדרום. חברת החשמל, בחלק גדול מהאתרים, לא מוכנה להגיע עם תשתיות חשמל ואנחנו נאלצים להשתמש בגנרטורים שצורכים סולר. 10% מהסולר הולך אלינו ו-90% מהסולר נגנב בצורה כזו או אחרת ומשבית את האתרים לאורך תקופה ארוכה.

אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים לשפר את התשתיות. אנחנו משדרגים עכשיו את כל תשתיות החברות שלנו לדור רביעי, אבל עדיין, אני מודה, יש מקומות שכיסוי סלולרי, כמו שאמרו החברים שלי, כרגע לא קיים. לאורך הכבישים הראשיים ולאורך היישובים, ברוב המקומות יש תשתית סלולרית שנותנת מענה. לא תמיד זהו מענה של כל החברות, אבל בצורה כזו או אחרת של רוב החברות.

תודה רבה. פרטנר נמצאים?

זה אותו דבר.

עורך הדין רועי פטריק, בנושא תחבורה, בבקשה.

יש לנו שני נושאים בתשתיות תחבורה. הראשון הוא כביש 90, כביש הערבה, מצומת הערבה ועד יוטבתה. כביש 90 הוא כביש חד-מסלולי, ארוך, מונוטוני. המצב של הכביש לא טוב. יש בו חריצים, בורות, יש מקומות שהוא עשוי טלאי על טלאי. יש מקומות שאין שוליים או שהשוליים לא תקניים. התנועה על הכביש מאוד כבדה, כולל משאיות, משאיות שמובילות מכוניות, משאיות שמובילות פוספטים. בסופי השבוע יש תנועה אדירה לאילת. הסימונים על הכביש, איפה שאפשר לעקוף ואיפה שאי אפשר לעקוף, לא סדירים ויש בהם שינויים תכופים. הכביש קשה מאוד לנסיעה, וכמובן, כל תאונה על הכביש הזה היא תאונה קטלנית.

אנחנו רוצים לדעת מתי ממשיכים את הסלילה של הכביש והופכים אותו לדו-מסלולי, כמו שיש במקטע בין יוטבתה לאילת.

תודה רבה. נתיבי ישראל, תומר, בבקשה.

אני אחלק את התשובה שלי לשני חלקים, ברשותך., לנושא הכבישים, התשתיות תגיב חברתי ממשרד התחבורה ואני אתייחס בקצרה לנושא הסלולר. כאחראים על הכבישים הבין-עירוניים יזמנו פרויקט מאוד גדול, שמתבצע כבר כשמונה-תשע שנים עם כל חברות הסלולר, שמאפשר לחברות הסלולר, בשילוב תשתיות ועמודי תאורה להקים עמודים סלולריים בצדי הכביש. חברות הסלולר נענו לזה והן עובדות אתנו בנושא הזה, והן מקימות עמודים סלולריים, משולבים בתאורה של הכביש, בכבישים הבין-עירוניים.

רכזת תקציב, משרד התחבורה, בבקשה.

לגבי כביש 90 – התחלנו לשדרג את הכביש מאילת ואנחנו ממשיכים צפונה. בכל תוכנית חומש אנחנו בדיונים עם משרד האוצר לתקצב עוד כ-10 קילומטר כביש. בתוכנית החומש הנוכחית אנחנו מבצעים מקילומטר 53 עד קילומטר 63 באומדן של 160 מיליון שקל. צפונה יותר אנחנו במגעים מול האוצר.

העלות היא 16 מיליון שקל לקילומטר?

כן, ואלה החלקים הזולים עם פחות בעיות ניקוז.

למה? זה הרי פלטה.

לא, חיים, יש גם גשרים.

בסדר, סליחה.

החלקים הבאים הם באמת החלקים שתקציבית עולים הרבה יותר יקר. אנחנו במשא ומתן מול האוצר לנסות להכניס את זה בכל מיני תצורות, כדוגמת PFI, אבל כרגע אין לנו תשובה.

אני אגיד לך מה הבעיה באוצר, שכאשר הכביש נסגר בגלל שיטפונות או דברים כאלה, הם לא יודעים לספור את חוסר ההכנסות או את הנזק. האוצר לא עובד בצורה כזאת, זאת הבעיה. הוא לא עובד כלכלית. המדינה לא עובדת כלכלית בין אלטרנטיבות. זאת הבעיה שגיליתי אחרי שנתיים.

בבדיקת כדאיות כלכלית אני מאמינה שסגירת הכביש לא תיכנס באמת בנוהל, אבל כמה כסף זה יכול לחסוך יחסית לתושבים שגרים שם, זה כן.

אני רוצה להוסיף שלגבי כביש 90 צריך לזכור שבשנים האחרונות הושקעו שם הרבה מאוד כספים. הרבה כבישים הוגדלו שם מנתיב אחד לשני נתיבים.

איפה? אין.

אני גר בנגב ואני תמיד מתלבט אם לנסוע לשדה דב בשביל לטוס או לנסוע ברכב לאילת.

תומר, איפה זה קרה?

גם הקטע מיוטבתה לקטורה זה כבר עשר שנים.

יש לי שתי שאלות המשך. האוצר, לפחות בהצהרה, אומר שהבעיה היא לא תקציב אלא בעיית ביצוע של נתיבי ישראל ושהוא תמיד יעמיד את התקציבים הדרושים, פשוט לא מספיקים או לא מסוגלים לעשות. המקטע שאת מספרת עליו מיוטבתה לקטורה הוא כבר תוקצב לפני ארבע שנים. לפחות זה מה שאמרו לנו באוצר.

צר לי, הוא לא תוקצב לפני ארבע שנים. על התקציב הסופי הוחלט ב-2016. נכנסתי לתוכנית החומש של נתיבי ישראל, שנחתמה באוגוסט - - -

ופורסם מכרז?

המכרז אמור להיות מפורסם בסוף שנה זו.

זה אומר שלוקח לכם שנתיים מהתקציב עד פרסום המכרז. זה המון זמן.

אנחנו עושים עבודות קידומי תשתית. וזה ברור. אנחנו מפרסמים מכרז אחרי שהכביש נקי מתשתיות וזה תמיד לוקח לנו זמן.

למה אתם לא מתחילים קצת מהכיוון השני?

אנחנו בודקים את זה גם תנועתית והשאלה היא כמה כלי רכב אתה יכול להוסיף לכביש שהוא ייצא תנועתי. אם אתה עושה דו-מסלולי, מסלול אחד או דו-מסלולי, מבחינה כמותית כמויות הרכב לא יעלו ונישאר עם אותה כמות. לכן צריך לעשות את זה תמיד מאיזשהו כיוון. אתה לא יכול לעשות נתיב אחד דו-מסלולי וזה גם לא טוב למי שנוסע שם. זה יכול להגביר תאונות ובמחקרים שנעשו במשרד התחבורה זה לא נכון לעשות. מה שנכון לעשות זה להתחיל מכיוון אחד ולעלות.

זאת אומרת שלאור ההערכה הזאת אתם צפויים להגיע אלינו בעוד עשרים שנה.

אלא אם כן מחליטים שעושים את זה בצורה אחרת, נתיבי זחילה.

נתיבי זחילה יש כבר היום.

תודה רבה. חבר הכנסת לשעבר וילן, אתה רוצה להתייחס?

תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שני דברים. האחד, לגבי תשתיות. כבר לפני כמעט עשרים שנה אותם דיונים בדיוק התרחשו פה לגבי התשתיות בפריפריה. בעצם, החברות חתמו ולא עשו והמחוקק, למרות כל הנו-נו-נו, אני רואה שהכול חוזר על עצמו ושום דבר לא קרה.

דבר שני, אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, מדינה מתקדמת, עם טכנולוגיות, עם עוצמה כלכלית לתפארת מדינת ישראל - - -

אגב, אני מאוד מאוד בטוח שהמצב הולך להשתנות באופן דרסטי אחרי מינוי שר תקשורת חדש. למה אתה מחייך?

אני לא מחייך, אתה אמרת.

מכיוון שאני לשעבר, אני מנוע מלהגיב.

זהו עורק תחבורה ראשי מים המלח לערבה וכמדינה בת שבעים, ניתנו כל ההסברים וכל התירוצים מדוע לא יכול להיות שם כביש מסודר ומאורגן. אתה במקצועך הקודם רופא ואני רוצה להגיד לך שבכל שנה שומעים על תאונות דרכים מחרידות שם ובאמת זאת שאלה ברמה הלאומית. כל ההסברים שניתנו פה, זאת מין הרגשה ששמענו אותם עשרים פעם אם לא יותר. מדוע מדינת ישראל לא יכולה לסלול כביש דו-מסלולי מהיר ונוח ולהקטין גם את בעיות התחבורה וגם את הנפגעים, כמקובל במדינה נורמלית?

תודה רבה. מי עוד נמצא כאן?

אני רוצה התייחסות לחברות הסלולר. הבחור ממשרד התקשורת עסוק והוא כבר הלך. קיבלנו פה נתונים וכל אחד מסביר שיש פריסה. בסופו של דבר יש בתים בערבה התיכונה שבהם אי אפשר להתקשר מהבית ואי אפשר לגלוש בטלפון. דרך אגב, המצב הולך ומידרדר כל הזמן. מאז הרפורמה שהייתה בסלולר, המצב הולך ומידרדר כל הזמן והניתוקים בכביש הערבה הולכים ומתרבים. אנחנו באמת מבקשים לראות איך הפריסה בתוך היישובים הופכת להיות טובה יותר פרטנר כמעט ולא קיימת, סלקום ופלאפון – תלוי איפה. באמת אנחנו מבקשים לראות איך כן מייצרים את הקליטה הזאת, למרות שברור לנו שהכדאיות הכלכלית פה בעייתית. בסופו של דבר, יש פריפריה במדינה וצריך את התקשורת הזאת.

תודה. מאיר צור, בבקשה.

שלום ותודה, אני מצטרף למה שנאמר כאן גם על ידי חברי הערבה וגם על ידי אבו. בסוף אי אפשר רק לדבר כמה חשוב שתהיה פריסה ארצית, שיחלקו ושיגורו אנשים בפריפריה, ואין יותר פריפריה מהערבה.

יושבות כאן גם חברות שהן פרטיות וגם חברות ממשלתיות ונותנות נימוקים מנומקים למה אפשר וכמה אפשר ומתחילות להצטדק. זה לא מקובל וזה לא ראוי. בסופו של דבר, גם מי שגר בערבה צריך לזכות לקבל את התשתיות כמו שיש בכל הארץ. אין סיבה שזה לא יהיה. מה גם שכל מי שהלך למכרזים, זה היה במכרזים שלכם, עם כל הכבוד לכם.

אני מבקש מיושב-ראש הוועדה לכפות עליהן בצורה ברורה, על כל החברות כאן, להתחיל ולקדם את התשתיות, וגם מול משרדי הממשלה. בסוף אנחנו מגיעים הנה לכנסת וזה המקום היחיד שיכול לכפות עליהן לעשות את זה. בבית המשפט, לצערי, אי אפשר. הם לא מחוברים לזה כמו שצריך, לצערי. מה שצריך זה שאתה תזמן אותם עוד פעם, נזמן אותם כל כמה חודשים ובסוף זה יעבוד. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני יושב-ראש הארגונים החברתיים בכנסת, אני חושב שכדאי לקדם חקיקה בנושא הזה שלאורך כל כביש הערבה יהיה טלפון קווי כמו שהיה פעם בכביש החוף. עם סלולר יכולות להיות בעיות של ניתוקים או כל מיני תקלות. מי שצריך להתקשר במקומות האלה זה רק במקרי חירום וכל שנייה חשובה. אם תהיה תקלה אחת, זה לא יעזור. צריך בחקיקה לחייב בצירים האלה שיהיו טלפונים כל כמה קילומטרים ואפשר יהיה להשתמש בהם.

זה בתקן האירופי ובתקן באמריקה בכל הכבישים.

לפני הסלולר היה בכביש החוף. היה פעם, אם אתם זוכרים. כל כמה קילומטרים היה פעם דבר כזה.

אולי נלמד איך באלפים מייצרים את התקשורת? שם יש הרים וגבעות.

אתרי הסקי מממנים את זה.

בכל מקום שם יש תקשורת. יש שם הרים וגבעות.

מישהו נמצא כאן ורוצה לדבר? בבקשה, אחרון הדוברים.

אני מפארן ואני מדבר בשם בתי, נטע שני, שלמדה באוניברסיטה הנדסת חשמל ואלקטרוניקה וגרה בעין יהב. היא מנסה לעסוק בעבודה הזאת והיות והיא גרה בערבה, היא צריכה לעבוד מרחוק בהייטק. היא מתעסקת בעיבוד תמונה והיא כותבת שבמהירות הקיימת אי אפשר להעביר קבצים, אי אפשר לעבוד בדברים האלה. יש ניתוקים בלתי נסבלים. בטכניקה של בזק, של IDSL , ואי אפשר לעבוד. מהירות הגלישה אינה מאפשרת לבצע שיחות סקייפ, שליחת נתונים בלתי אפשרית. יש ניתוקים בלתי אפשריים של מערכת החשמל, דבר שלא עלה פה לדיון, של שעות או דקות. בפריפריה אין אפשרות לעבוד מרחוק בהייטק. היא למדה את זה והיא מנסה להתקיים מזה. אפשר לנסוע לגור בתל אביב, אבל היא רוצה לגור בערבה. תודה.

תודה רבה. אני מניח, חיים, שכל מה שנאמר פה על אזור הערבה, חל גם על יישובים בדואים בדרום.

חד-משמעית, אותו דבר.

אותו דבר.

שם המצב יותר גרוע. זה המקום היחיד שנוסעים לבית ספר בכביש לבן, מה שאסור לנו לעשות במועצות אזוריות, להסיע תלמידים בכביש לבן. זה יותר גרוע.

אני רוצה לקרוא את סיכום הדיון, ברשותכם.

הוועדה קובעת כי ישנם מקומות באזורים רבים במדינת ישראל, באזורים מרוחקים, באזורי פריפריה, שאין בהם קליטה סלולרית. לא יעלה על הדעת שבשנת 2017 אין מענה הולם וזמין בתקשורת סלולרית במצב בו אנשים נקלעים לתאונות דרכים באזור שומם, כמו הערבה התיכונה וכלל אזורי יישובי הדרום.

הוועדה תפנה לשר התקשורת בדרישה להתערב באופן אישי בכל סוגיית הכיסוי הסלולרי בכל מדינת ישראל ובפרט באזורים מרוחקים, ולערוך בחינה מחודשת של אופן ורמת הכיסוי, תוך שימת דגש על כיסוי חירום במקומות הנדרשים לכך בהתאם לרמת הסיכון.

הוועדה תפנה למנכ"לי החברות הסלולריות ותדרוש להעביר לוועדה תוך שבועיים מהיום דוח כתוב על כיסוי הקליטה באזור הערבה התיכונה ובשאר יישובי הנגב והאזור.

הוועדה תפנה למנכ"ל חברת בזק ותדרוש להעביר, לוועדה תוך שבועיים מהיום, סקירה על תשתית בזק ביישובי הערבה התיכונה וביישובי הדרום.

הוועדה תפנה לשר התחבורה ותדרוש לקבל סטטוס סלילת כביש הערבה לכביש דו-מסלולי מיוטבתה ועד צומת הערבה.

הוועדה תפנה למנכ"ל הרשות השנייה, כרגולטור, להורות לעידן פלוס לפעול במידית לכיסוי קליטה של עידן פלוס ביישובי הערבה התיכונה.

תודה רבה, תם סדר-היום, אני מודה ליושב-ראש.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.