הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 449

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז (11 ביולי 2017), שעה 9:00

מיגור האלימות במגזר הערבי – בהשתתפות מפכ"ל המשטרה

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

טלב אבו עראר

זאב בנימין בגין

זוהיר בהלול

נאוה בוקר

אכרם חסון

ג'מעה אזברגה

עבד אלחכים חאג' יחיא

נאוה בוקר

מסעוד גנאים

חנין זועבי

דב חנין

אחמד טיבי

מיקי לוי

אוסאמה סעדי

איימן עודה

עיסאווי פריג'

עאידה תומא סלימאן

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב רוני אלשיך

נצ"מ לילך לאופמן - רמ"ח אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק נופר רוזנצוויג - עוזר ראש מנהלת לחברה הערבית, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברצ'יק - חטיבת הדוברות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

נאיף דגש - ראש תחום מיעוטים, המשרד לביטחון פנים

ניצב מני יצחקי - ראש אח"מ, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ אסי אהרוני - רמ"ד נכסים ותשתיות מנהלת, המשרד לביטחון פנים

גבריאלה פיסמן - ממונה ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

גיל ממון - מפקד מצ"ח, משרד הביטחון

גסאן שמא - מנהל מרכז הדרכה החברה הערבית, משרד החינוך

יעל קרמה - מנהלת אגף, משרד האוצר

עמיחי דוד - רפרנט ביטחון פנים, אג"ת, משרד האוצר

אסתי שדה - סגנית מנהלת שירות המבחן, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שושי סומך - מתמחה, משרד המשפטים

רינת בניטה - מרכז המידע והמחקר, כנסת

חיאם קעאדו - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל הביטחון, מרכז השלטון המקומי

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

דוד דשן - תחום תכנון, רשות מקרקעי ישראל

הלל פרימן - מנהל אגף בכיר מעקב ובקרה, רשות מקרקעי ישראל

אריאל מזוז - מנהל אגף בכיר עסקות, רשות מקרקעי ישראל

עאדל בדיר - עורך דין, ראש עיריית כפר קאסם

עיסא ג'אבר - ראש מועצת אבו גוש

סנ"צ שלומי בן שושן - מת"ח עיירות

רפ"ק ערן כהן - רל"ח מרחב נגב

יעקוב איברהים - עורך דין, דובר שפה ערבית, ארגון קרן אברהם

גל זרביב - דוברת, ארגון קרן אברהם

רסול סעדה - עורך דין, מנהל מיזם "קהילות בטוחות", ארגון קרן אברהם

איתמר חריטן - מנהל תכניות ישראל עמותת תרועה

ניצב ג'מאל חכרוש - ראש מנהלת לחברה הערבית

איילת רזין בית אור - יועמ"שית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

סעיד אגא - תושב עכו

אליהו יצחק - מוזמן/ת

אוריאל דניג - מוזמן/ת

בן חדד - מוזמן/ת

ציפורה רם פינק - מוזמן/ת

ציפורה ארגוב - מוזמן/ת

לאה קריכלי

א.ב., חבר המתרגמים

מיגור האלימות במגזר הערבי

בהשתתפות מפכ"ל המשטרה

רבותיי, בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא מיגור האלימות במגזר הערבי. אני גם שמח מאוד שמפכ"ל המשטרה והצוות הבכיר של המשטרה מכבד אותנו בדיון הזה.

תראו, אני עשיתי מספר דיונים במהלך השנה וחצי האחרונות בנושא. אני רוצה גם להדגיש שאחד מהדגשים של השר לביטחון פנים כשהוא נכנס לתפקידו, זה היה הטיפול בביטחון במגזר הערבי וגם הוקצו הרבה משאבים לנושא הזה.

אני בעצם קיימתי את הדיון הזה בגלל שבעצם אני קראתי איזושהי ידיעה שאותי היא די הדהימה וגם היא אפילו העציבה אותי מאוד ולכן אני החלטתי לקיים את הדיון הזה, ועכשיו. אני בדרך כלל עושה את הדיונים ואת המעקב אחריהם אחת למספר חודשים עם ניצב חכרוש שהוא בעצם מבחינת המשטרה בפרונט של הסיפור של כל התכנית של הטיפול בנושא הזה במגזר הערבי, של חיזוק הביטחון שם, אבל עדיין חשבתי, אדוני המפכ"ל, שכדאי שגם אתה תשתתף איתנו כאן ותאמר לנו גם מה אתם מתכוונים לעשות או לפחות מה דרכי הפעולה שאתם רוצים לנקוט לאור המצב שראיתי אותו בעיתונים בזמן האחרון.

אני רוצה להקריא לכם משהו מחדשות ניוז לפני מספר חודשים. "עוד לא עברו ארבעה חודשים מתחילת השנה ובמגזר הערבי סופרים כבר 18 קורבנות ירי. עשרות אחרים נפצעו קשה ואנוש, בהם ילדים ונערים שנפגעו ולא רק בגופם אלא גם בנפשם. חלק מהנפגעים התייצבו לראשונה עם המצלמה כדי לספר איך האלימות במגזר משפיעה עליהם. אחרי המקרה שעברתי אני מפחד לצאת מהבית וללכת ללימודים. אני חושש שהירי יחזור על עצמו, אומר מוחמד עמאס, ילד בגיל 10 שנפגע מכדור טועה". דרך אגב, זאת הסיבה שאני עושה את הדיון, בגלל אותו ילד. לא יכול להיות שילדים במדינת ישראל ככה מסתובבים. זה שאנחנו יודעים שיש הרבה אלימות במגזר הערבי ויש הרבה אנשים שנרצחו, ואת הסטטיסטיקות כבר שמענו כאן וגם מה פוענח ומה לא פוענח, זה סיפור אחד, אבל שיש ילדים בגיל 10, מפחדים להסתובב? אני לא רוצה להקריא לכם את כל הכתבה. אני חשבתי שזה בעצם צריך לעצור אותנו, שאנחנו נעשה "הולד" ונראה איך הדברים האלה לא קורים או לפחות אנחנו מצמצמים אותם לפחות ברמת התחושה.

לא יכול להיות שיש ילדים שהולכים לבתי ספר בפחד. אני לא רואה להלאות אתכם. ראינו לא מזמן גם תוכנית בטלוויזיה לגבי ג'אסר א-זרקא, שם המשפחה, מה האימא אמרה לגבי הילדים וכו' וכו', לכן בטווח הארוך יש תוכנית כפי שאמרנו, אבל בסופו של דבר גם צריך להתייחס לטווח הקצר בוודאי ובוודאי במה שנוגע לילדים בבתי ספר, לכן חשבתי שזה יהיה נכון שאנחנו נקיים את הדיון הזה כמה שיותר מהר כדי להסב את תשומת ליבה של המשטרה לנושא הזה. אני חושב שמשטרת ישראל בדברים האלה צריכים לרכז מאמץ וודאי כל מאמץ בא גם על חשבון דברים אחרים, אבל יש פה נקודה שלטעמי חייבים לטפל בה וכמה שיותר מהר. זאת בעצם מטרת הדיון מבחינתי. זה הטריגר לדיון שאני קבעתי בנושא הזה.

לפני שאני אפתח אותו להתייחסות שלכם, הייתי ברשותך רוצה, כמנהגי בקודש, אני בדרך כלל נותן לחברי הכנסת להתבטא בנושא, מי שמגיע, מספר דקות, ואחרי זה נעביר. יש לנו איזו מצגת קטנה שהכינה כאן קרן אברהם שמתעסקת בנושא ועוקבת אחרי זה. אחרי זה אנחנו ניתן את רשות הדיבור למשטרת ישראל. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה כבוד היושב ראש על היוזמה הזו של הישיבה.

את האמת, הקשבתי לך בפתיחה ואני מבינה את ההרגשה של הדחיפות והחירום שכינסת את הישיבה. זה מה שדרשנו כל הזמן. אני כמה פעמים דיברתי גם על הילדים בג'סר א-זרקא וגם על הילדים בג'דיידה מכר שהגיעו לאותה מסקנה ואני שמעתי מהם את הפחד האמיתי של ללכת לבית הספר. למשל, בג'דיידה מכר איפה שהיו יריות בכניסה לבית הספר, איפה שמורים ומנהלי בתי ספר מקבלים מכות. נכנסים אליהם לתוך בית הספר, מקבלים מכות והילדים רואים את זה והילדים עדים לזה.

כבר עשית כמה ישיבות ואני יודעת שהמצב בלתי מתקבל על הדעת בתוך האוכלוסייה הערבית. אנחנו מרגישים שאנחנו במצב שהיה אמור להכריז עליו מצב חירום ולפעול בהתאם, לפעול לפי תוכנית אמיתית. אני יודעת את התשובה שאנחנו תמיד מקבלים כאשר אנחנו מעלים את הנושא הזה. אומרים לנו, נפתח עוד תחנות משטרה. אני לא רוצה להיכנס לויכוח הזה כי אני יודעת על ערים שתחנות המשטרה נמצאות בתוכן ולהיפך. זה לא עוזר וזה לא מביא לשום תוצאה.

אם המשטרה לא תעשה סוויץ' אמיתי בתפיסה שלה, איך תטפל באלימות בתוך האוכלוסייה הערבית ותסתכל עליה גם כן ממבט של טיפול בקשיים חמורים ובמשפחות פשע שקיימות ונמצאות בתוך האוכלוסייה, זה לא יתקדם לשום מקום.

אני מאוד מבקשת לא לשמוע בישיבה הזו "לא משתפים פעולה", "האוכלוסייה לא משתפת פעולה". אני לא שומעת את הטענה הזו כשמדברים על פשעים באוכלוסייה היהודית.

עאידה, שנייה. המצב העובדתי הוא כזה, באוכלוסייה היהודית אזרח רגיל משתף פעולה עם המשטרה. זה העובדות. כפוף לעובדות האלה אני עשיתי את הדיון.

אני מכירה הרבה עובדות של אנשים שמתקשרים ומדווחים על פשעים ובסופו של דבר הופכים הם בעצמם למטרה והמשטרה לא מגנה עליהם, ואני יכולה לתת כמה וכמה דוגמאות. מה שקיבלנו עכשיו, סקר שעשתה יוזמות קרן אברהם מעיד בצורה הכי ברורה שאנשים באוכלוסייה הערבית דיווחו על רצון לדווח על פשעים למשטרה באותה מידה שנמצאת ברחוב היהודי. האוכלוסייה הערבית מוכנה להיות בפרונט של המאבק באלימות פנים. השאלה מה המשטרה עושה. אין תוכנית אחת סדורה, בעיניי, במשטרה, שאומרת ככה נטפל באלימות. לפתוח עוד תחנות זה חיזוק המערך של המשטרה, זה לא נקרא טיפול אמיתי באלימות בתוך החברה הערבית.

הדבר השני, אחוז הפענוחים של הרציחות, ואני פה מדברת גם כן, אתם יודעים שאני עוקבת כל הזמן על העניין של רצח נשים ולצערי הרב קמנו הבוקר עם הודעה של רצח שתי נשים היום בבוקר והגיע המספר ל-18. גם כאשר מדובר על רצח נשים, גם כאשר מדובר על רצח באופן כללי. פיענוח מקרה הרצח באוכלוסייה הערבית הוא נמוך בצורה בלתי מתקבלת על הדעת. כאשר הפושעים יודעים שאפשר לרצוח ולהמשיך להסתובב חופשי בתוך הכפרים, להמשיך להלך אימים על האוכלוסייה ואין מי שיעצור אותם ואין מי שיכניס אותם מאחורי סורג ובריח, בטח שהם ישגשגו ובטח שהם ימשיכו בדרכם. בלי להרים למעלה את אחוז הפענוחים של הרציחות, דבר שלא קורה, אי אפשר לעצור את המגיפה הזו.

בנוסף לכך, אני חושבת שהגיע הזמן גם כן לדבר על כל הנושא של האמון של האוכלוסייה הערבית במשטרה. אי אפשר להפריד בין אמון כאשר מדברים על אלימות, ואמון שבונים דרך התנהגות יום יומית של המשטרה. התנהגות המשטרה בכל מה שקשור לאוכלוסייה הערבית, אם לא תשתנה ותלך בכיוון בניית אמון, לא בשלטי חוצות. שלטי חוצות שמדברים, אי אפשר לשנות את התודעה. הם יורים לך ליד הבית. מאה שלטי חוצות לא ישכנעו אותך להרגיש שאתה בטוח, כמה שיהיו יפים, שלטי החוצות. שלטי חוצות שמועמדים שם, לידם קורה הירי. אל תשפיעו יותר מדי בתדמית ופרסומות, תשקיעו בעבודה אמיתית, תשקיעו בעבודה בתוך השטח.

כבוד היושב ראש, אנחנו ברשימה המשותפת הגשנו איזשהו מסמך שבטח חבריי ידברו עליו יותר בפרטים. אני התייחסתי לשלוש נקודות במסמך הזה. אני חושבת שהגיע הזמן גם כן לגלות את המסמך, לדרוש את הסעיפים שנמצאים בו ופעם אחת ולתמיד להראות את העבודה המקצועית המאוד רצינית מצד נציגי האוכלוסייה הערבית למגר את התופעה הזאת. תודה.

תודה.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה לך אדוני היושב ראש. גם אני מברך על הישיבה הזו.

אדוני המפכ"ל, לפני שבוע הגעתי בטייבה לנחם ניחום אבלים על אישה שנורתה למוות כאשר ישבה על מרפסת הבית שלה. דיברתי עם בני המשפחה. זה באמת אירוע מדהים. יושבת אישה על מרפסת הבית שלה, לא יצאה אפילו החוצה. נורו יריות והיא נהרגה. לי זה נראה דבר מדהים וחריג ויוצא דופן, אבל האנשים שאיתם דיברתי, שכמובן היו המומים מהמקרה של הרצח עצמו, אמרו לי שבמציאות שמתרחשת שם זה לא דבר כל כך בלתי נתפס. אנשים יכולים ללכת ברחוב, לא להיות מעורבים בשום דבר כזה או אחר ומפרץ של יריות ליפול ולהיהרג.

אני בשבועות האחרונים מגיע הרבה לכפר קאסם, שם יש מכה של רציחות. יש שם טענות קשות של אנשים שמשפחות פשע נכנסו לעיר דווקא בגלל איזושהי תחושה של התקדמות, של התפתחות של עסקים, של פיתוח כלכלי. נכנסו משפחות פשע שנדחקו אולי החוצה ממקומות אחרים, הגיעו לכפר קאסם ופשוט משגשגות שם. יש בפירוש אווירה של פחד ברחוב. כשאני מדבר עם אנשים, הורים לנערים ונערות צעירות וצעירים, הם אומרים, אני מבקש מהבן שלי שיגיע הביתה, שלא יסתובב בערב בחוץ. אלה דברים שהם פשוט לא מתאימים לחברה שרוצה להתפתח, שאנשים יחיו בה בביטחון.

לדבר הזה שהוא מאוד מדאיג ומאוד מסוכן צריך להוסיף עוד נתון ואני אומר אותו כאן ואני אומר אותו בצורה מאוד חדה וביושר. יש בציבור הערבי בישראל ניכור מאוד גדול ביחס למשטרה. יש אי אמון ביחס למשטרה. מאיפה בא אי האמון הזה? יכול להיות שנתווכח כאן, אבל עובדתית אני אומר לכם במלוא האחריות, יש אי אמון כלפי המשטרה.

אני שאלתי באחד השבועות האחרונים איש ששוחחתי אותו, על מה צריך לעשות בעניין האלימות, מה קורה עם המשטרה. הוא אמר לי את המשפט הבא: אין לי אמון שהמשטרה תעשה את מה שצריך לעשות, אבל אני בטוח שהמשטרה תעשה את מה שלא צריך לעשות. זה מה שהוא אמר. הוא חושב שמה שצריך לעשות, המשטרה לא תעשה אותו, ומה שלא צריך לעשות, המשטרה בטוח תעשה אותו. כשזו התחושה, אני חושב שאנחנו בבעיה קשה.

כשאני מגיע לשאלות העומק מתחת לשאלה של האלימות, אני חושב ששאלת העומק המאוד קריטית היא שאלת הנשק. יש אינפלציית נשק באוכלוסייה הערבית, שהיא מדהימה. אומרים לאנשים, וכיוון שאני שומע את זה מהרבה מקומות, אני מציע להתייחס לזה מאוד ברצינות, שמדובר לא רק על נשק ברמה של אקדחים ואולי רובים. מדברים על טילים שמסתובבים ושאנשים טוענים שהם קיימים. טילים אצל אנשים או ארגוני פשע או אנשים שמקורבים לארגוני פשע. איך זה יתכן? זו פשוט מציאות בלתי נסבלת.

ההנהגה של הציבור הערבי, ואני אומר ההנהגה של הציבור הערבי גם ברמה הארצית, חברי הכנסת והמוסדות הארציים של הציבור הערבי וגם ברמה המקומית, ראשי רשויות מקומיות, העמדה שלהם היא שהם רוצים לראות ציבור ללא נשק. אני שמעתי רבים ממנהיגי הציבור הערבי שאומרים, אין שום כבוד בזה שיש לך נשק בבית. יש הרבה בושה בזה שיש לך נשק בבית. בן אדם שיש לו כבוד לא צריך נשק בבית. הדבר הזה הוא דבר שמאפשר עבודה משותפת, אבל מילת המפתח פה היא שותפות. בלי יצירת שותפות עם הציבור הערבי והרגשת שותפות של הציבור הערבי ושל ההנהגה שלו, שיש משטרה שבאה לתת פתרונות לבעיות ולא נמצאת באיזשהו סוג של עימות עם הציבור הזה, בלי שותפות זה לא יצליח.

דב, בוא תקצר. התכוונתי שתי דקות כל אחד.

אדוני המפכ"ל, אני חושב שהמשטרה בכלל לא יכולה להצליח בלי שותפות עם הציבור, אבל באופן קונקרטי במקרה הזה יש אפשרות לשותפות. יש אינטרס של הציבור הערבי למגר את האלימות ולמגר את הנשק. תרימו את הכפפה הזאת ותייצרו את זה במגוון צורות, שזה לא רק פרסומים בעיתונות אלא הידברות, הידברות עם קבוצות צעירים, עם קבוצות נשים, עם חברה אזרחית, עם מנהיגים בקהילה. צריכים לעשות פה עבודת עומק לא רק ברמה של סיסמא אלא ברמה של ביצוע.

תודה רבה. חברת הכנסת נאוה בוקר, בבקשה.

בוקר טוב, תודה ליושב ראש הוועדה על הדיון החשוב הזה. זה חשוב מאוד. דיברה כאן ידידתי על הצעדים בוני אמון. אני חושבת שצעדים בוני אמון צריכים להיות לשני הצדדים, כי אתם יודעים, אפשר להאשים את המשטרה כמה שנרצה, אבל זה לא יעזור.

אני תהיתי ממתי האזרחים צריכים לבנות את האמון.

את תקשיבי לי כמו שאני הקשבתי לך, גבירתי.

חברת הכנסת עאידה, פה אצלי לא מנהלים דיאלוגים. אחרי זה תדברי איתה בחדר שלי על קפה. בבקשה.

אני אומרת שהפשיעה במגזר הערבי זה גם עניין של תרבות. זאת תרבות של שנאה לממסד. מה לעשות, המשטרה נתקלת שם בקשיים מאוד גדולים, כי בתרבות הזאת לא נהוג לשתף פעולה עם המשטרה, אז נעשים מאמצים. בתקופה האחרונה חונכים תחנות ברחבי הארץ. רוצים להקים תחנות חדשות. זה תהליך שנמצא באמת בתחילתו אבל יש מגמות שיפור. אני חושבת שאנחנו לא נצליח לקדם שום דבר במגזר הערבי בלי התמיכה הפומבית שלכם, חברי הכנסת הערביים. לצערי, לפעמים במקום להרגיע את הרוחות אנחנו נתקלים במקרים שמתסיסים ומלבים את האש, אז תעשו בבקשה בדק בית אצלכם. תודה.

תודה רבה לחברת הכנסת בוקר. חברת הכנסת חנין זועבי, ברשותך, בקצרה, שתיים-שלוש דקות.

תודה. אדוני היושב ראש, אני חושבת מה שאתה אמרת על ילדים שמסתובבים בפחד, יש תופעה יותר חמורה, על ילדים, מה שהם עושים בכספי החיסכון שלהם, זה לחשוב לקנות כלי נשק. אני תוהה אם אנחנו מדברים על קורבנות של רוב האוכלוסייה כקורבן לפשע מול אחוז קטן של פושעים. אולי הקורבן עצמו מתחיל גם להפנים שאין לו כלי ואין לו דרך להיות פתוח, אין לו גוף שיבטיח אותו ואז הוא אומר, אוקיי, אני אקח את הביטחון לעצמי. אני חושבת שהתופעה היא יותר חמורה ממה שאתה תיארת. יש תחושה ויש ביקורת ברחוב הערבי, למה אתם ממשיכים לדרוש מהמשטרה? אין לנו אמון במשטרה. אל תגישו דרישות אפילו למשטרה. אתם בוטחים במשטרה? המצב הוא הרבה יותר גרוע ממה שאתה תיארת. אפילו המשטרה התחילה, אני חושבת, להסיק מסקנה שהיא צריכה לעשות משהו. המשטרה עכשיו היא בשלב אחר מלפני כמה חודשים. היא עכשיו שומעת את הביקורת, את הכעס והיא מתחילה להבין שהיא מאבדת שליטה על הרחוב הערבי. אני חושבת שזה לא מהאינטרס שלה. כאשר אנחנו אומרים משטרה, אנחנו מתייחסים לא למשטרה פוליטית שעוצרת אותנו בהפגנה ורודפת אחרינו בהפגנה. אנחנו רוצים משטרה אזרחית וזו דרישה.

המסקנה שהמשטרה הגיעה אליה היא המסקנה הלא נכונה. היא ממשיכה באותו קו של היגיון שהיא אומרת, אוקיי, אני אעשה more of the same, יותר שוטרים לאותו גישה. יותר שוטרים שהם ממשיכים להסתובב מסביב לבעיה. מה הבעיה? מה המדד של ההצלחה? איזה תוכנית משטרה אנחנו כחברה אומרים, את התוכנית הזאת אנחנו יכולים לבטוח בה, תוכנית שמכריזה על מלחמה בארגוני הפשע. מה שאתה עושה, תעשה מה שאתה רוצה. אם אתה לא מכריז על מלחמה בארגוני הפשע, על תזלזלו באינטליגנציה של החברה הערבית. אוקיי, בידיכם הכוח. אתם יכולים להעסיק את השוטרים כבלשים אחרי המפגינים, אבל לפחות אל תזלזלו באינטליגנציה של הרחוב הערבי. אין תוכנית עם יעדים ועם תכנון זמנים של מלחמה בארגוני הפשע. אנחנו לא יכולים לבטוח בסיסמא הזאת של מלחמה בפשע, של מלחמה באלימות.

אני אתן לך כמה מדדים אובייקטיבים, שלא יגידו שאנחנו ממציאים ואנחנו מסיתים. לפני חודשיים נעשתה סולחה באיזשהו ישוב, ואני מדברת על תופעה אבל אני אתן לך דוגמא. הסולחה בהתערבות המשטרה הייתה בין ארגון פשע לבין הקורבן תחת הכיסוי והתמיכה והתיווך של המשטרה. במקום שהמשטרה תעצור את המשתתפים בארגוני הפשע, היא עושה סולחות. היא לא תופסת את הנשק של ארגוני הפשע וכאשר פונים למשטרה, אומרים, למה אתם לא תופסים את הנשק של ארגון הפשע הזה שמאיים? היא אומרת, אבל זה מקלקל את הסולחה. המשטרה נהפכה למתווך ואנחנו אחראים על זה. אנחנו, חברי כנסת, לא רוצים להאשים סתם, כי זה החיים שלנו. זה החיים של הילדים שלנו וזה חשוב מה שאנחנו אומרים. המשטרה הופכת למתווכת בין ארגוני פשע לבין הקורבן.

עוד דוגמא אחת ואני אסיים. במקום לתפוס את ראש הכנופיה, למשל הרצח של שאפיק קבהא, אז רודפים את הרוצח הישיר, מאשימים אותו סעיף של 14 שנות מאסר. הם יודעים שיש מי ששלח את הרוצח של שפיק קבהא אבל הם לא רודפים אחרי כנופיות הפשע. הם עכשיו שמים קופסאות לאיסוף הנשק ליד השלטון, ליד אני לא יודעת מה, ואז יש בדיחה בחברה הערבית, מי ישדוד את הקופסאות של הנשק שאוספים.

אין להם תוכנית להפסיק את יחסי הידידות ואנחנו אומרים את זה בשיא האחריות. יש יחסים של ידידות בין המשטרה לבין ארגוני הפשע. צריכים להפסיק את יחסי הידידות בין המשטרה לבין ארגוני הפשע, להתחיל להילחם בארגוני הפשע שאתם מעסיקים אותם כמשת"פים. תפסיקו עם זה.

תודה רבה. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני קודם כול מברך ומודה לך על הדיון הזה שבאמת יזמת אתה אישית, כך הבנתי. זה לא היה דיון מהיר. הייתה כאילו הצעה אחרת.

בנוסף למה שדיברו חבריי, באמת כאן אני שואל שאלה. מי השולט כאן, המשטרה או ארגוני הפשע? אני יכול לומר שאנחנו כאזרחי המדינה איבדנו את הביטחון האישי ביישובנו, בערים שלנו, בכל מקום שנהיה, לכן או שזו מדיניות מכוונת אצל המשטרה או שהמשטרה תרים ידיים ותגיד באמת, אנחנו חלשים מול האלימות, מול הפשע שאנחנו רואים ביישובים הערבים.

רק בששת החודשים האחרונים, ככה פורסם, 39 רציחות ביניהן 6 נשים, ככה פורסם אתמול. קראתי, אדוני המפכ"ל. מאות אלפי נשקים לא חוקיים ביישובים הערביים. 80% מהנשק הזה הוא במגזר הערבי. 80% מהנשק הבלתי חוקי בישראל הוא במגזר הערבי. הידעת, מכובדי המפכ"ל, כבוד צמרת המשטרה שיושבת כאן שאנחנו נהרגים מהנשקים של המשטרה? ידעתם את זה? מהנשקים של הצבא. שר ביטחון הפנים הוא בעצמו מודה. הנשק הלא חוקי.

זאת אומרת שהוא נגנב מהצבא ומגיע לגורמי הפשע אצלכם.

נכון מאוד. זו הודעתו של השר לביטחון הפנים שאמר, הנשק הזה הוא ברובו מהצבא בישראל. חיילים מוכרים נשקים לעבריינים.

אמרת מהמשטרה, לכן קפצתי.

גם מהמשטרה.

לא.

יש לערבים נשקים יותר טובים מהאנשים שלך, ברמה בינלאומית. מאיפה מביאים את הנשק הזה? לא יודע.

כמה שדיברנו, כמה ועדות הוקמו, כמה דנו בזה, אבל ללא תוצאה, לכן אני מציע כמה הצעות מעשיות. אני מציע להקים ועדה בראשות ועדת המעקב שהיא מיוצגת מכל המשרדים הממשלתיים.

ההצעה השנייה, אימוץ תוכנית מיוחדת לסובלנות בבתי הספר התיכוניים.

המלחמה בסמים גם. חיזוק תוכנית עיר ללא אלימות בהקמת ועד מקומי בכל יישוב.

חיזוק משמרות השמירה בערים כמו בעיר כפר קאסם.

אני הייתי מעודד משמרות כאלו בכל יישוב ויישוב ערבי והמשטרה גם תעזור ותסייע, ולאמץ אפילו.

הוספת תקציבים ופתיחת סניפים לשיקום האסירים המשוחררים, כי מאוד חשוב.

תודה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

בוקר טוב. תודה אדוני היושב ראש על הדיון, נדמה לי החמישי שאני משתתף איתך בשנה האחרונה כאן, גם המפכ"ל וגם ראש אגף החקירות וגם ידידנו חכרוש שהשתתף בחלק מהדיונים.

בדיון האחרון שהשתתפו איתך, אדוני היושב ראש, אני אזכיר לך, היה דיון סגור בוועדת הפנים. השתתפנו רק שלושה חברי כנסת ושם שמענו שניצב חכרוש, בן אחותו נרצח. שמענו את ראש מועצה שאחיו נרצח ושמענו ראש מועצה שלעבר מכפר קאסם שבנו נרצח. מאז אנחנו רואים שהתמונה היא יותר קודרת, יותר קשה. כל יום רציחות. שלשום נרצח צעיר בבית ג'אן. לפני שבועיים ירו על עשרה צעירים שהיו בחורשה בעוספיא. פצעו שלושה בצורה קשה מאוד. לפני שבוע ירו על משפחה של אנשי עסקים מעוספיא, שבעים כדורים. אני ביקרתי אצלם בבית, ואנחנו ממשיכים ככה להתגלגל ולשמוע כל יום על סיפור חדש.

אין ספק שאנחנו טוחנים מים. לצערנו הרב אין שום קידום בדברים שאנחנו מבקשים, גם המשטרה וגם אנחנו כאזרחים או מקבלי החלטות. אנחנו רוצים לראות שינוי בשטח. לצערי הרב אין שינוי בשטח אלא המצב הוא יותר קשה. לעניות דעתי, גם אנחנו שוכחים שיש לנו מערכת חינוך. קודם כול אנחנו רואים שילדי ישראל הם ילדים יותר אלימים, גם יהודים וגם ערבים יחד, ואנחנו לא משקיעים מספיק במערכת החינוך. הרי כדי לגדל דור חדש, אחר, שישמור על הערכים, על הכבוד, על המסורת, על הציונות, על כל מה שצריך בכל מגזר ומגזר צריך להשקיע במערכת החינוך. צריך תרבות שונה ואנחנו לא משקיעים שם ולכן הילדים היום מתגאים במעשי פשע ובעבריינות. אנחנו רואים שיש עבריינות בבתי ספר נגד מורים, נגד מנהלים, נגד ילדים בתוך החברה עצמה.

מצד שני, אני שומע מאנשי משטרה שיש בעיה לקטוע את התופעה הזאת ולהילחם, כי חסר משאבים. אנחנו לא שמענו אף פעם כאן, אדוני היושב ראש, איתך יחד, שחסר תקציב למשטרה. זה באמת לעשות תוכנית חומש כמו שעושים בעיריות, במועצות. היום זו אופנה גם איך לפתח את הגליל, תוכנית חומש, איך לקדם את הדרוזים, תוכנית חומש, איך לקדם את הערבים, תוכנית חומש, איך לקדם את הבדואים, תוכנית חומש, אז למה שלא תהיה תוכנית חומש אם אנחנו צריכים וזה משנה ובאמת תורם הרבה ונדע בדיוק מה המשטרה צריכה כדי שסוף סוף לא נבוא בטענות, אנחנו למשטרה והמשטרה לנו כאזרחים ערבים, משתפים פעולה, לא משתפים פעולה. זה לא מעניין את אף אחד. אנחנו רוצים ביטחון אישי בכל ישוב וישוב. אנחנו לא רוצים לראות צעירים נרצחים.

אני אומר לך, לפני כמה ימים פנה אלי צעיר שהיה בסטלה מאריס בחיפה, במקום מרכזי ליד שתי מסעדות. באו, שברו לו את הזכוכית, נכסנו לרכב, גנבו את הכול. ירד לתחנת המשטרה. אמרו לו, תשמע, כל יום יש לנו עשרות כמוך, אז התיק נסגר אחרי שבוע, והבן אדם, נגבו לו כל דבר שהיה באוטו, גם דברים יקרי ערך, לכן היום אם אתה הולך ומתלונן ואין לך מי שיעזור לך כי למשטרה אין כוחות ואין משאבים ואתה אזרח, אם תיקח את החוק לידיים, אתה תסתבך. מצד שני אני רואה שחבר כנסת מסתבך או שר מסתבך, למחרת הוא בכותרות. לא חשוב אם הוא זכאי או לא זכאי אחרי זה, אבל קודם כול עושים כותרת מזה. מה עם האזרח הפשוט שנפגע כל יום? למה אנחנו לא נלחמים בכל אלה שבאים ויורים?

אני אספר לכם על סיפור בדאליית אל כרמל. פנה אלי אזרח לפני חודשיים. הלכתי אליו ב-24:00 בלילה. באה משפחה, ירתה עליו עשרים-שלושים כדורים, למה? כי הוא היה חייב למישהו, קבלן אחר והקבלן מכר את התיק שלו למשפחת פשע. היו מוכרים את התיקים בחובות אזרחיים למשפחות פשע, והם, לא מעניין שום דבר. אני קניתי את התיק, אתה חייב לשלם לי, אם לא, אני יורה על הבית. כמעט שם רצחו את האישה והילדה בבית, ולכן הוא רץ למכובדים. המכובדים יושבים עם עבריינים ועם משפחות פשע ומגיעים לסיכום. מתפשרים על הסכום, סוגרים אותו ונגמר הסיפור, בלי משטרה, בלי לערב אף אחד, כי אם יערבו את המשטרה לא יצא מזה שום דבר, ככה הם מבינים. מצד שני הם רוצים שקט ולא רוצים לירות. זה עושים ראשי מועצות, זה עושים נבחרי ציבור. זה עושים כל האנשים שהם מקבלי החלטות בחברה שלנו, כך שאם כולם ככה יתחילו להתעסק, סימן שמצבנו הוא מתחת לאדמה. אנחנו קבורים מתחת לאדמה במצב בלתי נסבל, בלתי אפשרי. מצד שני אדוני המפכ"ל, אני חייב לספר לך את האמת. אני מסתובב בכל היישובים. אני אומר, היחס במגזר היהודי מבחינת המשטרה הוא פי אלף יותר מהיחס במגזר הערבי. יכול להיות שאנחנו שומעים גם מידידתי נאוה בוקר אומרת שאנחנו לא משתפים פעולה, אבל יש כאלה ששיתפו פעולה ונרצחו. יש כאלה ששיתפו פעולה ולא השתלם להם. אם האזרח ידע שהוא הולך לשתף פעולה ולא משתלם לו, למה שישתף פעולה? אם אתה לא שומר עליו ואתה לא נותן לו ביטחון שהוא אזרח טוב, מי שעוזר למשטרה ומי שחושב שזה רווחה חברתית לו ולמשפחתו והמשטרה באה לעזור לנו וזה הקדמה שלנו, אבל בסופו של דבר אין לו שום ביטחון. מחר יבואו, יזרקו רימון עליו ומחר ירו עליו ואין דין ודין דיין, אז למה שישתף פעולה עם המשטרה? לכן זה חשוב מאוד שאנחנו נשנה את התפיסה ונתחיל אולי בתוכנית חומש.

תודה רבה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה.

טוב, אני גם כן מצטרף לכל מה שאמרו חבריי לפני כן, אבל אני רוצה להעלות נקודה אולי שונה לגבי הנושא של אלימות ובניית אמון, מצד אחד, וכל הפרוספקטים שאנחנו רואים, שלטי חוצות שעושים, מצד אחד. מצד שני, אני מאמין שאם המשטרה רוצים, הם יכולים. אני אתן דוגמא למשל מה שהיה הפשע הארגוני, הפשע בנתניה. המשטרה עשתה תוכנית והתוכנית הזאת, היא כבר ניקתה את נתניה מארגוני הפשע. אולי נשאר פה ושם אבל הרוב המכריע, כל המשפחות, אברג'יל וכל זה, או שהמשטרה הגיעה למצב שהיא עצרה אותם או שהם חיסלו אחד את השני בארגוני הפשע. אני חושב, אם המשטרה רוצה, היא יכולה. זה אני מאמין. משטרות בדרך כלל בעולם הולכות בדרך כלל לכיוון של האנשים החלשים. פה לצערי המשטרה בכלל לא בכיוון הזה ואני ממליץ המלצה. אם אנחנו ניקח היום איך נתפסת המשטרה בעיני האזרחים הערבים, היא נתפסת רע. הבן אדם שהורס את הבית שלי זה בחסות המשטרה או בשמירה של המשטרה. איך אנחנו יכולים לבנות את האמון הזה? יחידת יס"מ, אתה רואה שומרים שבאים להרוס את הבית והילד מסתכל ומי שומר על זה שהורס את הבית? זה המשטרה. ככה נתפס. לא יעזור.

כוח אדם, נקודה חשובה מאוד. כוח האדם שנקלט למשטרה, לדעתי צריך אולי גם להעביר אותו קורס שלא יהיה אלים כלפי האזרח הערבי, לפני זה. הרמה של כוח האדם שנקלטת למשטרה אולי צריכה לעשות שינוי בתפיסה של המשטרה או להעביר אותם קורס לפני זה.

לא הבנתי. אתה מתכוון שהשוטרים במשטרה מוכוונים כדי להיות אלימים מול ערבים? אני לא רוצה לקחת את הדיון לשם, רבותיי.

יש לי רעיון. אני יזמתי את הדיון. הדיון מבחינתי הוא דיון אזרחי, רבותיי.

דיון אזרחי לכל דבר. אני מדבר גם אזרחי.

עזבו את התלונות כרגע שלכם מול המשטרה או מול המדינה בהיבטים אחרים. שימו בצד. זה לא הנושא. הנושא הוא ארגוני פשע בתוך המגזר הערבי, שאני מאמין שאם לא יעצרו שם, הם יזלגו לכל הארץ. זה לא נעצר בגיאוגרפיה, אז בוא תתמקד שם. עזוב עכשיו תלונות אחרות שיש לך.

כוח האדם שנכנס למשטרה צריך להיות גם שיהיה מיומן איך להתייחס גם לאוכלוסייה בצורה שווה. זה מה שרציתי להגיד. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.

שלום רב לכולם. ברכות על הדיון. שלום ידידנו המפכ"ל.

חברים, אני שנים מנסה לחשוב מחוץ לקופסה. דיונים רבים התקיימו והדברים חוזרים ונשנים על עצמם. כבוד המנכ"ל, בוא נחשוב בשיח. מבחינה סטטיסטית, הסטטיסטיקה לא לטובת המערכת, אם זה מספר ההריגות, מספר הפענוחים, חוסר הביטחון האישי. כל המהלך לא לטובת המערכת. אתה שנמצא בראש המערכת ואתה רואה את הנתונים הסטטיסטיים האלו, אתה צריך לתת מענה. היו לפניך וגם אתה. נכון לעכשיו אין מענה. אני לא רוצה עכשיו להתחיל לזרוק אבן, זה אשם או זה אשם. לכולנו יש חלק באשמה. זה אחד.

שתיים, כל עוד, ואני פונה לצמרת המשטרה ולכבוד המפכ"ל בעצמו. כל עוד ביסוד החשיבה שלכם, לא כולכם, חלק מכם, אין שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה הערבית, מעלימים ראיות אחרי רצח, יש תופעות תרבות פסולות אצל הערבים מבחינת מריבה, אלימות. כל עוד הדברים האלו ביסוד הניתוח וההחלטה שלכם, אנחנו לא נתקדם לאף מקום. פשוט מאוד לא נתקדם לאף מקום. אנחנו נמצאים בתוך חברה וחלק מציבור בתוך מדינת ישראל. מתפקידה של המערכת הביטחונית במיוחד במשטרה לתת מענה וביטחון עצמי לי כאזרח. נקודה. זה תפקידך. אם יחסר לך כלים, תבקש. זה תפקידך. אל תטיל את האחריות עלי מכל מיני נימוקים שאני משתתף בישיבות. מעלימים ראיות, לא משתפים פעולה.

הדבר הזה שאני רציתי לספר, עכשיו בדרך שמעתי על מכת גניבות בעמק חפר. חוק דרומי הופעל וכל מיני סיפורים. אתם חוזרים ואומרים, אנחנו זקוקים, וחברת הכנסת בוקר התעקשה על זה, שיתוף פעולה של האזרחים. האם ניסיתם לחשוב על פיקוח עירוני בחברה הערבית ברמת שיתוף הפעולה בין הפיקוח העירוני לבין המשטרה? כי יש מסקנה אחת מכל הדברים שאנחנו מדברים, ואקום. אין ואקום. אם אתם לא נמצאים, אחרים ימלאו תפקידכם. לא יעזור לכם בית דין. ואקום אין. ואקום לא קיים. אני רוצה להגן על עצמי, אני אגן על עצמי. ואקום לא יהיה. מה שהיה בכפר קאסם, שאנחנו מגנים את כל מעשי האלימות על כמה וכמה שריפת ניידות משטרה, דבר שאנחנו מוחים ומגנים, אבל האווירה והתחושה שהייתה בכפר קאסם, שהגיעו מים עד נפש. התושבים שרואים שאין להם ביטחון ומסוגל כל תושב וכל ילדה לקבל כדור ברחוב, לא יכולנו לתפוס את זה, אז המצב הזה לא יכול להימשך, אדוני המפכ"ל. אתם חייבים לתת לנו פתרונות. זה מחובתכם, לא מחובתנו.

תודה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אי אפשר להפריז בחשיבות הישיבה הזו. אין יותר חשוב ממנה. אין. אני חושב שהנושא העיקרי, כבוד המפכ"ל, כל צמרת המשטרה, הוא השאלה האם המשטרה מתייחסת לערבים כאל אזרחים או אל קבוצה שצריך לנהל אותה עד שנגיע, אני לא יודע, למצב מסוים. האם הם במרכז או שהם החצר האחורית של המדינה? אני חושב שזהו הדבר העיקרי. במידה ואנחנו מפנימים שהאזרחים הערבים הם אזרחי המדינה, אז כל הרוג הוא הרוג מאזרחי המדינה. הוא לא הרוג מהערבים. הוא לא הרוג מחצי האחרים. אני חושב שההפנמה העמוקה הזו היא הדבר העיקרי בכל נושא טיפול המשטרה בקשר לאוכלוסייה הערבית.

אני רוצה לתת דוגמא אחת. אתמול, נחשב אצלנו בשם ואיל עוואד שמע שיש שחיתות בקרב המשטרה באום אל פאחם, אז שלח ושאל את דוברת המשטרה. שלחה לו כך: "שוטר מאום אל פאחם, רכז מודיעין בתחנת המשטרה המקומית נחקר לאחרונה במחלקה לחקירת שוטרים. השוטר חשוד כי נהג לקבל טובות הנאה וכסף בתמורה לסיוע לעבריינים, כך במשך למעלה משנה". אמר לה, אבל אני שמעתי שגם באזור מג'דל כרום, בועיינה, דיר אל אסד יש עוד מקרה, אז שלחה לו כך: "בנוסף, שוטר מתחנת כרמיאל נהג גם הוא לקבל שוחד במשך תקופה ארוכה. גם הוא נחקר, זאת בתמורה לסיוע למקורבים ותיקים והוצאת מידע מהמשטרה". כלומר, זוהי אוזלת היד.

כאשר לא מתייחסים לאוכלוסייה הערבית כאל ממש אזרחים, אנשים במרכז, לא בחצר האחורית, אז יש שם מערב פרוע, אפשר להתנהג בצורה זו או אחרת. אני חושב שזוהי הנקודה העיקרית, האם מופנם עמוק שהערבים הם אזרחים או לא.

תודה. יש עוד מישהו מראשי הערים, נציג אחד שרוצה? אני אתן לשניכם. בבקשה, רק תגיד את השם.

עאדל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם ודובר ועד ראשי הרשויות הערביות.

תודה אדוני היושב ראש על קיום הדיון ואני מקווה שזו התחלה, לא רוצה להגיד יריית פתיחה כי לא רוצים להשתמש במונחים של אלימות. אני מקווה שזו התחלה ולא הסוף. אני באמת מקווה כראש עיר שזו ההתחלה ולא הסוף.

קיבלתי ידיעה היום בבוקר שנפל עוד כדור ליד תינוק באום אל פאחם, וכתבו "בטעות". אין דבר כזה בטעות. הכדור נורה במכוון. מישהו ירה. כל כדור שנורה או לבתים או ברגליים זה כדור רוצח. בסופו של דבר נרצחים המון אנשים.

במכתב שקיבלת אדוני היושב ראש, מהילד, היו 18. תוך כמה ימים הגענו ל-39 ואני חושב, הבוקר כבר הגענו ל-40-41, והמספרים עולים. השאלה מה צריך לקרות כדי באמת שיוכרז על מצב חירום לעניין לחימה בפשיעה בחברה הערבית.

איבוד מוחלט של שליטה.

האם צריכים להגיע למאות, שנתחיל לספור לא בדו ספרתי אלא בתלת ספרתי כדי שנגיע למצב הזה?

אני כראש עיר רוצה לשמור על החיים של הבנים שלי. הבנים שלי אלה 25,000 תושבים מכפר קאסם. אלה כל הבנים שלי. אני איבדתי מהבנים שלי תוך פחות מששה חודשים, ששה ילדים צעירים בני 20, בני 22, 27, 28.

אני תוהה מה צריך לעשות. את האמת? יש לי הצעה. אני חושב אני אכנע למי שהציע לי לפני כמה ימים לשבת עם ועדות הפשע, ואז אתם תיקנת ואמרתם, משפחות הפשע, ארגוני הפשע. חזר המכובד ואמר, ועדות הפשע.

בסופו של דבר איך התפיסה? אם אני כראש עיר אתחיל לתפוס את זה, אלה ועדות הפשע, אני אשב איתם ואני אקרא להם כדי לשמור על העיר שלי, כי אני רוצה לשמור על החיים של התושבים שלי.

אז מי שהציע לך את ההצעה הזאת היה ראש ארגון טרור.

אני לא דיברתי מי הציע. יכול להיות שמישהו מחברי הכנסת. אני באמת לא רוצה להיכנס לזה.

אם אנחנו היינו מדברים חינוך, היה מקובל עלי. פעם אמר אחד מראשי הרשויות ודווקא בכפר קאסם, זה היה מקובל. אמר, אני אקריב שלוש דורות, עניין של חינוך, כדי להעלות את רמת הבגרויות וזה מקובל, אבל אם אנחנו מדברים על חיי אדם, לא יעזור לי תוכניות ארוכות טווח. תוכנית עיר ללא אלימות היא תוכנית מבורכת. אני חשבתי כבר פעמיים לצאת ממנה ואפילו שלחתי מכתב רשמי, אני רוצה לצאת ממנה, כי היא תוכנית חינוכית ארוכת טווח, אבל בטווח הקצר אני רוצה לשמור על חיים.

נרצחים אנשים ביום יום, יהודים. אתן לכם דוגמא. בכפר קאסם כבר היו 15 רציחות. מה יעזור לי הסטטיסטיקה שאני אתלה בכניסה של הכפר, שאחוזי הפענוח בחברה הערבית כמו בחברה היהודית? בכפר קאסם נרצחו 15 ואפס פענוחים.

נכון, השר אמר לי בפגישה הקודמת, היו כאילו שני מעצרים. זה לא שני מעצרים. מעצר אחד. עוד לא הוגש כתב אישום וזה מעצר של ימים. מתוך 15 רציחות היה רק מעצר אחד, ביניהם ילד בן 9.

היה פרסום בפייסבוק, ואני אומר, מתי יגיע הזמן? אולי כשנספור אלפים? מתי יגיע הזמן שתגיד הממשלה, יש מצב חירום, בהוראת שעה צריך להילחם בארגוני הפשע?

היו שני פרסומים בפייסבוק משתי משפחות פשע. אחד מהן הצטלם עם קלצ'ניקוב, עם M16, מתגאים בחבורה. אחד תופס שניים והשניים לידו, כדור, כדור. היום הם נמצאים בכלא באשמת רצח שני צעירים. חודש אחרי הפרסום הזה מואשמים עדיין ברצח שני צעירים בכפר קאסם. אחותם של אחד מוועדות הפשע פרסמה לפני חודש, אם אתם מעלים תפילות לשמיים, אנחנו מעלים נפשות ואנשים לשמיים. עצורים על המקרה הזה שניים שכבר שוחררו, שניים-שלושה שמואשמים ברצח עוד צעיר ושני צעירים. הרי הכתובת על הקיר. בסופו של דבר אנחנו ניכנע לוועדות הפשע. אני אולי אתחיל להפנים שאלה ועדות הפשע, לא ארגוני פשע, כי אני צריך לשמור על החיים של התושבים שלנו.

חינוך זה טוב בעניין עיר ללא אלימות, דברים אחרים. צריך פעולה מיידית, להכריז מצב חירום. נרצחים אנשים ביום יום לא רק בכפר קאסם, בכל הערים הערביות. חלק מהפעולות המיידיות, עניין של המצלמות. דרך אגב, בכפר קאסם התחלנו מיוזמתנו לאחר שאכזבנו אותנו, לא רוצה להגיד יותר, בעיר ללא אלימות ולקחו את הכסף שהיה. אמרו לנו, מיועד למצלמות. רישתנו שני שליש מהכפר. 6 רציחות היו בשני כבישים כשלא היו בהם מצלמות. אנחנו רוצים כסף מיידי להתקין מצלמות.

תודה רבה.

כבוד היושב ראש, משפט אחד. כבוד המפכ"ל, אני מבקש התייחסות בהמשך למה שעאדל שכני וראש העיר שלי דיבר. אצלנו 90% ממקרי הרצח, התושבים יודעים מי רצח את מי.

גם המשטרה יודעת.

תודה. ג'אבר, באמת שתי דקות, אני רוצה כבר להעביר את זכות הדיבור למפכ"ל ולצוות.

בוקר טוב לכולם, אני עיסא ג'אבר, ראש מועצת אבו גוש. אני בא מהתחום של החינוך.

אני רוצה קודם להודות ליושב ראש על הכינוס הזה. לדעתי כינוס הוועדה הזאת בהשתתפות הצמרת של משטרת ישראל זה דבר מבורך ואני מקווה שלא נסתפק רק בישיבה הזאת.

נושא האלימות הוא מגיפה שפוגעת קודם כול באזרחים חפי פשע שמחפשים ביטחון ובטיחות לעצמם ולשכנים שלהם. לדעתי כול מה שהוצג כאן אלו נקודות חשובות שמשטרת ישראל וכול הנוגע בדבר צריך לקחת בחשבון, אבל אני רואה את הדברים אולי מזווית קצת שונה בזה שכל אירועי האלימות הקשים האלה הם סימפטום של מספר בעיות קשות הקיימות בתוך החברה הערבית ואם ניקח את המודל שנורבגי שמתייחס לנושא של האלימות, לדעתי הטיפול קודם כול צריך להתחיל מלמטה באופן מערכתי בליקויים במצבים הקשים שקיימים בתוך החברה הערבית, כי האלימות זה תוצר בלתי נמנע במידה ולא מתקנים את המצב הקשה הקיים בהרבה תחומים במגזר הערבי.

אני אתחיל ממערכת החינוך, הפורמלי והבלתי פורמלי. יושב איתנו כאן האחראי על החינוך הבלתי פורמלי במגזר הערבי. לדעתי הכול מתחיל בתקציבים ונגמר בתקציבים. לתקצב כמה שאפשר יותר את מערכת החינוך הבלתי פורמלי, שעות פנאי, למסגרות חלופיות בתוך מערכת החינוך הערבית בנוסף לנושא של התעסוקה, בנוסף לנושא של זהירות בתאונות דרכים. לדעתי נהרגים בתאונות דרכים פי כמה וכמה מאשר האלימות ולכן את הדברים האלה צריכים לקחת בחשבון ולטפל בהם ברמה המערכתית של ממשלת ישראל ולא רק לזרוק את הכול על משטרת ישראל.

תודה רבה. עורך דין רסול, שלוש דקות, רק תן לנו את הנתונים ואחרי זה אני מעביר את זכות הדיבור למפכ"ל ולצוות.

תודה אדוני. אני אנסה לרוץ עם הנתונים החשובים בסקר שלנו. כהקדמה מהירה, מדובר בחמישה סקרים שעשינו במסגרת המיזם שאני מנהל, קהילות בטוחות ביוזמת קרן אברהם.

(הצגת מצגת)

שלושה סקרים נעשו ביישובים שאנחנו עובדים בהם, שזה כפר קאסם, תמרה וג'אסר א-זרקא ועוד שני סקרים ארציים, אחד לציבור הערבי ואחר לציבור היהודי במדגמים רחבים, מדגמים של 402 וביישובים, 400, 300 ו-250, כך שהסקרים הם בהחלט מייצגים.

לעניין שאלת בעיית האלימות, ואנחנו הגדרנו אותה ככה, אדוני, בסקר, עולה שבציבור הערבי 54% מהציבור חושב שקיימת אלימות במקום מגוריהם לעומת 14% בקרב הציבור היהודי. כמובן שהשיעורים הרבה יותר גבוהים. בג'אסר למשל אנחנו מגיעים ל-95%. זה אומר ש-100% מהכפר ג'אסר א-זרקא חושב שיש בעיה.

שאלנו גם לעניין השימוש בירי וכאן ללא ספק זאת העובדה בשטח, אבל הסקר מראה ש-49%, חצי מהציבור הערבי חושב שקיים שימוש בנשקים וירי ביישובים שלהם לעומת 7% בקרב הציבור היהודי.

אדוני, השקף הזה הוא מאוד מעניין. כששאלנו האם בשלוש השנים האחרונות היית קורבן לאלימות או למעשה פשיעה, בעצם בציבור הערבי ובציבור היהודי מדובר באחוזים שהם דומים. 3.3% בקרב הציבור היהודי אמרו שהיו קורבן לאלימות בשלוש השנים האחרונות ו-4% אמרו - - - . ככה אדוני, זה מאושש את הטענה הנשמעת בשטח שמדובר בקבוצות עברייניות שמצליחות להטיל אימים על האוכלוסייה בכללותה.

בערים שבדקנו האחוזים קצת יותר גבוהים. ג'אסר א-זרקא – 12%, תמרה – 7% וכפר קאסם – 6%, כך שהנתונים הם בהחלט מדאיגים.

שאלנו גם עד כמה אתה חש בטוח ביישוב שלך.

סליחה, היות שהממוצע הוא נמוך ויש כאן ערים עם מספרים גבוהים, אתה יכול לציין ישובים שבהם המספרים עוד יותר נמוכים - - -

בהחלט. אנחנו אמרנו שהסקר הארצי היה נפרד משלושת היישובים. שלושת היישובים, אנחנו עובדים בהם ולכן בדקנו אותם ספציפית.

יש ישובים פחות מ-4%?

כן, יש ישובים.

בהחלט.

כרגע הפירוט שלהם פחות חשוב. אחרי זה תעביר את זה לבני.

בהחלט, אפשר להעביר גם את זה. מעליא למשל או כפרים של הגליל העליון עם פחות מהממוצע הזה.

ואיך אנחנו משנים את זה? זה יכול להיות מקור ללקח.

אדוני, בידיי רשימה של כל הרציחות שהיו מתחילת השנה, של 39. אם אנחנו מפענחים את זה, אפשר לרכז את הרציחות ביישובים ספציפיים.

רסול, קח לך דקה לתת לנו את הנתונים שלדעתך הכי חשובים.

לעניין תחושת הביטחון, אדוני, 32% מהציבור הערבי לא חש בטוח ביישובו לעומת 13%.

כאן אדוני שקף מאוד מעניין. אנחנו שאלנו מי לדעתך אחראי לביטחון ביישוב שלך. יוצא שבקרב הציבור היהודי 63% חושבים שזאת האחריות של המשטרה לעומת 36% בלבד בקרב הציבור הערבי. מה שכן יותר מעניין, שבציבור הערבי 32% חושבים שהאחריות לדאוג לביטחון ביישוב זה על המשפחה ועל ההורים לעומת 1% בקרב הציבור היהודי.

אנחנו שאלנו על המוכנות של הציבור הערבי לשותפות עם המשטרה, כך בשתי שאלות: האם אתה מוכן לקחת חלק במאבק באלימות ביישוב שלך? 70% מהציבור הערבי מוכן להיות פעיל ואקטיבי במאבק באלימות, ובאיזה מידה תהיה מוכן לדווח למשטרה על פשע או עבירה לה היית עד? אנחנו מגיעים ל-79%. 80% מהציבור הערבי מוכן לדווח ולשתף פעולה עם המשטרה במקום הזה.

שאלנו על מידת האמון במשטרה, וכאן אדוני, אנחנו רואים תמונה שהיא יחסית קשה בשני המגזרים. 59% בקרב הציבור הערבי ועוד 54% בקרב הציבור היהודי. אם אני משווה את זה לסקר קודם שלנו משנת 2014 שערך ד"ר באדי חסייסי, אצל היהודים יש עלייה ב-100% אמון במשטרה ובקרב הציבורי הערבי יש עלייה של 50% באמון במשטרה בשלוש השנים האחרונות.

באיזו מידה אתה מרוצה מפעילות המשטרה? גם אנחנו עדים שתושבים, גם היהודים וגם הערבים לא מרוצים מהפעילות במשטרה ביישובים, וכאן אדוני, אנחנו מגיעים לאמונה עמוקה כנראה בקרב האזרחים בישראל, גם הערבים וגם היהודים, כך ש-63% מהציבור הערבי חושב שנוכחות משטרתית גבוהה ביישוב תוביל בהחלט להורדה באלימות, ו-66% בקרב - - -

איך אתה מסביר את האחוז הנמוך בכפר קאסם?

בכפר קאסם יש נקודת משטרה.

תודה רבה. אנחנו פה לא עושים כרגע יום עיון לגבי הנושא הזה.

שני שקפים אחרונים ואנחנו מסיימים את זה.

אוקיי.

אנחנו שאלנו האם אתה תומך בהקמת תחנת משטרה ביישוב שלך? בקרב הציבור הערבי 77% תומכים בהקמת תחנת משטרה. זה אומר, למרות אי שביעות הרצון מתפקוד המשטרה בתוך היישובים, עדיין אזרח ערבי רואה במשטרה הגורם העיקרי במאבק בפשיעה ובאלימות, כך שהם בעד הקמת תחנת משטרה.

שאלנו גם לעניין שילוב ערבים במשטרה. 72% בעד שילוב ערבים במשטרה.

הלכנו ושאלנו את השאלה היותר קשה שלי אישית גם היה נתון קצת מפתיע. האם אתה מוכן או בן משפחה שלך ישרת במשטרה? אנחנו מגיעים ל-48% שהם בעד.

אדוני, שקף אחרון ובזה אני מסיים. אם אנחנו מסתכלים על קבוצות הגיל כך שהצעירים בחברה הערבית פחות מתלהבים מהעניין של ההשתלבות במשטרה יחסית לקבוצות גיל אחרות. אני חושב שזה גם קשור לסיבות חברתיות וכלכליות, כך שהשאיפות לקריירה הן שונות.

אדוני, אנחנו מציעים שלושה דברים עיקריים כהמלצות אופרטיביות, בין אם זה על הסקר וגם מהניסיון שלנו במשך השנים. א', אנחנו חושבים שיש מקום היום כמו שהמכובדים כאן אמרו, להכריז על ערים ספציפיות או ישובים שהם מוכי פשיעה. ככאלו, להקצות להם את כל המשאבים הנדרשים, בין אם זה כוח אנושי, משאבים אנושיים, תשתיות, טכנולוגיות, מה שצריך על מנת להיכנס לתוך היישובים.

אנחנו מאמצים ומציעים את המודל של ועדות קהילתיות, מייעצות. הכוונה לבנות מערך ופלטפורמה דו כיוונית בין הקהילה המקומית לבין המשטרה המקומית. כמובן אנחנו מדברים גם ברמות יותר גבוהות, כך שיהיה קשר ישיר בין המשטרה לבין ההנהגה המקומית, הרשויות המקומיות, פעילים מרכזיים, חברה אזרחית אשר יתוו את סדר העדיפות. מצד שני, נייצר מנגנון של דיווחים מצד המשטרה כך שהפעילות למען מיגור הפשיעה והאלימות תהיה משותפת, בשותפות ולא כל אחד ילך בכיוון אחר.

הנושא השלישי, אדוני, אני חושב שהוא התמונה המשלימה של כל חוסר הביטחון האישי ביישובים הערביים, זה שירותי חירום. אי אפשר למצוא ישובים גם בלי משטרה, גם בלי מד"א, גם בלי כיבוי אש. אני חושב שיש מקום גם לבוא ולהגדיר את זה במשימה לאומית, להביא גם כמתחמי חירום, גם משטרה, גם מד"א, גם כיבוי אש כך שזו התמונה המשלימה של אי הביטחון.

תודה. בבקשה, אדוני המפכ"ל.

טוב, אחד, אני שמח על הצגת הסקר, כי נדמה לי שהוא מציג את התמונה שאנחנו מכירים גם מהסקרים שלנו, גם מהמגע שלנו עם האוכלוסייה, ואני אופטימי למרות שהבעיה קשה. קודם כול, מי שלא אופטימי, כדאי שיתפטר מתפקידו. אני אופטימי.

יצאנו לתוכנית חומש. כן, יש תוכנית חומש. אולי היא לא מוכרת, מה לעשות. למה היא חומש ולא תלת שנתית? כי זה מה שהחליטה הממשלה. קיבלנו משאבים. אגב, אין מגזר שהתעצמות המשטרה מתפתחת בו יותר מאשר המגזר הערבי. אנחנו מדברים על 1,350 תקנים לנושא טיפול במגזר הערבי בתוכנית חומש. רצינו לעשות את זה יותר מצומצם ויותר מהר, אבל זה המשאבים שיש לנו. איתם אנחנו הולכים.

זה לא כמות השוטרים - - -

חברת הכנסת זועבי, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אני מבקש שלא תפריעי. זו פעם שלישית שאני מבקש ממך.

מפקירים את התמונה.

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

מישהו צריך להקשיב לנו. הוא מזלזל.

חברת הכנסת זועבי, אם את מדברת עוד משפט, את יוצאת החוצה.

אנחנו הגשנו לך מכתב.

אז אני מבקש ממך, עוד משפט ואת יוצאת החוצה.

מדובר בתוכנית מאוד מפורטת שכוללת את כל המרכיבים, ממה שנקרא השיטור הגבוה והלחימה בפשיעה.

איפה התוכנית?

אני מבקש לא להפריע. חברת הכנסת זועבי, אם את רוצה לצאת, אז תקומו ותצאי. אל תכריחי אותי להוציא אותך.

אני רוצה להישאר.

את לא תדברי יותר.

לשאול.

רק אם אני אתן לך את רשות הדיבור.

מדובר בתוכנית מפורטת, פרוסה על חמש שנים. אנחנו עומדים בקצב של התוכנית ואני שמח לבשר שהתוכנית מתקדמת על פי הקצב, כלומר, על פי המשאבים שניתנו לנו. נכון, היו שנים שהיה למשטרה קושי לגייס. היום אין לנו קשיי גיוס. אנחנו עומדים במדדים ובתוכנית גם של הגיוס בכלל וגם של יעד הגיוס של שוטרים מוסלמים שהם חלק מהתוכנית. מדוע צריך שוטרים מוסלמים? מהסיבה המאוד פשוטה, שכדי שאזרח באום אל פאחם ירגיש, יחשוב, יאמין שיש משטרה לאומית, הוא צריך לדעת שהאח שלו אוכף בראשון לציון, ואם הוא לא יודע שהאח שלו אוכף בראשון לציון, הוא לא מאמין שיש משטרה לאומית.

אני שואל שאלה - - -

טלב, אנחנו באנו לשמוע את המפכ"ל. אני מבקש, אל תפריע לי בניהול הדיון.

חברת הכנסת זועבי, מספיק להפריע. תכבדו את המפכ"ל. אני לא מבין. אתם דיברתם, הוא לא הפריע לאף אחד.

אבל שהוא יכבד - - -

דרך אגב, אני מבקש ממך לצאת. אני מבקש להוציא את חברת הכנסת זועבי.

שהוא יציג - - -

אני מבקש, הוא לא עובד אצלך עכשיו כאיזה ילד בכיתה. הוא הגיע, כיבד אותנו כאן. אתם אמרתם את מה שאמרתם. הוא כתב את הכול ובא לענות לכם בכובד ראש ועכשיו את חושבת - - - . אני מבקש להוציא אותה. יש פה איזה סדרן?

אין סדרנים.

אז אני מבקש ממך לקום ולצאת.

אז שיציג את התוכנית. אין תוכנית.

בסדר, היא תכננה את זה. היא תכננה לצאת, להפריע.

אין תוכנית ואתם משתפים פעולה עם ארגוני הפשע ואתם לא נלחמים עם ארגוני הפשע. אתם מתווכחים בין ארגוני הפשע לבין הקורבנות.

אני מבקש להוציא אותה.

אתם המשטרה עושים סולחות.

(חברת הכנסת חנין זועבי יוצאת ממליאת הוועדה.)

היא כבר תכננה לפני כן. אתה רואה אותה מתכוננת לקום. נו, באמת, מכירים את ההצגות האלה.

נאוה בוקר, הדיון שלנו זה לא חברת הכנסת זועבי. אני מבקש, יש לנו משהו קצת יותר רציני, אז תכבדו את המפכ"ל. לא להפריע לו.

אנחנו התחלנו את התוכנית בשנת 2016, אמנם עם משאבים מאוד מצומצמים שהיו ב-2016. תחילת ההתעצמות המשמעותית היא 2017-2018 ואילך. התוכנית מתוקצבת ל-2017-2018 והיא עקרונית בהחלטת ממשלה ליתר השנים הקדימה. כמובן שבתקציבים אחרי תקציב 2017-2018 יפתח הדיון מחדש וכולי תקווה שחברי הכנסת ידחפו על מנת שהמשך התוכנית תצא קדימה, גם מה שלא תוקצב מעבר ל-2017-2018 ושבעינינו זה מאוד קריטי.

אנחנו בכל זאת התחלנו מ-2016. היות והבנו, ואני אגיד כאן את תפיסת עולמי. תפיסת עולמי היא אחידה לכל השיטור בכל רחבי הארץ. אין הבדל בין אזרח ערבי ובין אזרח יהודי ובין יוצא רוסיה ליוצא מרוקו או יוצא אתיופיה או חרדי. אין הבדל. שיעור קצר, סליחה, במחילה מכבודכם, בקרימינולוגיה. כל אזרח, לא משנה על מה מדובר ובאיזה מגזר מדובר, לעולם נמצא בדילמה האם לפנות למשטרה או לא. אישה מוכה עושה את החשבון אם כשהיא תיפנה למשטרה זה יועיל לה או זה יזיק לה.

זה לא קשור - - -

אני מנסה להסביר כרקע כדי שתבינו את התפיסה שלנו. אזרח שנתון לסחיטת דמי חסות עושה את החשבון, אני פונה למשטרה, כדאי לי או לא כדאי לי?

אולי אני אדגים את זה דווקא בזה. לפני מספר חודשים עשינו מבצע גדול. השקענו בו חודשים ארוכים על מנת לפרק ארגון פשיעה שנטל דמי חסות בצפון ומירר חיי אזרחים רבים ברחבי הצפון. הליבה שלו הייתה בטובא זנגריה. אני מדבר עכשיו על האזרחים שנחשפו לסחיטת דמי חסות. מעטים מאוד הסכימו לתת עדות במשטרה לפני שעשינו את גל המעצרים. מעטים נוספים הסכימו לתת עדות במשטרה. לא שהם התקשרו למשטרה. המשטרה פונה אליהם ואומרים להם, רבותיי, אתם נתונים לסחיטת דמי חסות, מבקשים שתיתנו עדות. מעטים הסכימו אחרי המעצרים. עוד רבים הסכימו אחרי שאנשים נעצרו עד החלטה אחרת ועוד מעטים נוספים אחרי שנעצרו עד תום ההליכים, ועד היום יש אזרחים שעדיין מפחדים לתת עדות במשטרה. כלומר, אמון הציבור הוא לא שחור ולבן. כל אזרח עושה את החשבון שלו וזה תהליך. התהליך הזה צריך להתקדם. כאשר האזרח מבין שהטיפול המשטרתי הוא אפקטיבי, הוא נוטה לדווח למשטרה.

ברור לחלוטין, נחזור נטו לתוך המגזר הערבי ומה שהוא סובל מעצמו. אני לא מדבר כרגע על מגזר ערבי ומה שהוא מזיק למגזרים האחרים. אגב, הרוב המכריע של האלימות זה בתוך המגזר פנימה.

בסופו של דבר אנחנו מדברים על תהליך. אם במשך שנים המגזר הערבי לא קיבל שיטור כמו המגזר היהודי, לא ביום אחד הקערה מתהפכת, אין אינסטנט ואין פה עכשיו לקפוץ לתוכניות. לא נעשה עוצר במגזר הערבי בשביל לעשות סדר. לא נעשה את זה. ככה לא פועלים מול אזרחים. אנחנו לא בלבנון. אנחנו פועלים מול אזרחי ישראל. התהליך הוא מתסכל, נכון. אנחנו חדר המיון. כל מה שלא קרה בחינוך, לא קרה ברווחה, לא קרה בכל הדברים האחרים, נכנס לחדר המיון של המשטרה, זה נכון, אבל אנחנו אופטימיים ולכן אנחנו עושים בתוכנית את סדרי העדיפויות, מה צריך לעשות במהלך הראשון ומה צריך לעשות במהלכים שהם בוני האמון להמשך.

אנחנו התחלנו במסע מודיעיני, מבצעי של החרמת כלי נשק במגזר הערבי. המספרים פנומנליים. הבאנו את ראשי הרשויות בצפון להתרשם. רק מינואר עד אוקטובר, נדמה לי 16. הבאנו את ראשי הרשויות בצפון לראות בעיניים כמה אמל"ח תפסנו. כן, גם טילים. נאמר פה. המון אמל"ח תפסנו. הכול מודיעין. שום דבר פה לא בהתנדבות. אנחנו מדברים על מאות רבות של כלים, זאת אומרת שיש מאות בצפון, מאות בדרום, מאות במרכז. אני מדבר רק על המחוזות.

יחסית לקיים זה לא המון.

כל דבר מתחיל בצעד אחד.

מה מקור הנשק, אדוני?

להלן מקורות הנשק: מקור האמל"ח התקני רובו מצה"ל. גניבות של מגזר ערבי.

גם מכירה.

מכירה זה גניבה. זה פשיעה, ברור.

אנחנו, אגב, בעניין הזה בשיח עם הצבא מאוד אינטנסיבי איך מצמצמים בצה"ל את הסיכוי לאמל"ח להיגנב. אני חושב שיש התעוררות משמעותית בצבא. אנחנו בשיתוף פעולה עם מצ"ח בעניין הזה. זה בהחלט פער גדול. אחד.

שתיים, הרוב המכריע של האמל"ח המאולתר זה יצור בתוך יהודה ושומרון, מחרטות בחברה בפלשתינית. גם בזה אנחנו במאמץ מאוד מרוכז, ואנחנו מחרטה אחרי מחרטה יחד עם צה"ל עושים חריש עמוק. איך אנחנו רואים שאנחנו בכל זאת משפיעים? שני דברים אנחנו רואים: אנחנו רואים ירידה בירי, לא יעזור כלום. אלה הנתונים. יש ירידה של כ-18% בירי במגזר הערבי. הדבר השני שאנחנו רואים, זה מחירי האמל"ח עולים, וזאת אינדיקציה. אנחנו בשוק. כשמחירי האמל"ח עולים, אנחנו עוקבים אחרי זה דרך המודיעין, כלומר אנחנו מתחילים להשפיע.

המחרטות באזור A או C?

המחרטות באזור A, ברובן, הרשות הפלשתינית.

היחס המספרי בין גנוב מצה"ל למחרטות?

קשה לספור מפני שלפעמים תופסים חלקי נשק. אני לא רוצה לשלוף.

השר ארדן אמר כאן ש-90% מהנשק הלא חוקי בצפון, מבסיסי צה"ל.

אז אני עונה. אני מבחין בין שלושה סוגים: סוג אחד, אמל"ח תקני, סוג שני זה אמל"ח מאולתר, סוג שלישי זה אמל"ח מוסב. יש גם אמל"ח ספורט שהופך להיות 16M לכל דבר ועניין.

הוא דיבר על תקני.

הוא דיבר על התקני. האמל"ח המוסב, אנחנו כרגע מנסים לתקן את החוק.

אנחנו לא אנשי צה"ל.

אני מסביר. יש כלי נשק שאפשר לייבא אותם ב-EBAY ואז להרכיב עליהם חלקים של כלי נשק תקניים ולהפוך את זה לנשק תקני. הורג אותו דבר. אנחנו גם בעניין הזה בטיפול ובניסיון לתקן את החוק על מנת לסגור את הפירצה הזאת.

בלי שום קשר למהלכים הרחבים, אנחנו מנסים להגיע אל האמל"ח והכמויות הן פנומנליות. ב-2017 יש לנו עלייה דרמטית ביחס ל-2016, כלומר העסק מתקדם לאט, מה לעשות, אבל מי שלא אופטימי, לא יתקדם. לא יהיה פה זבנג וגמרנו. אין מגנט שאפשר לנסוע מעל המגזר הערבי ולמשוך את כל כלי הנשק. זה לא ילך.

יש קולות במגזר הערבי ואנחנו הסכמנו לפתוח לדיון את העניין הזה. יש קולות במגזר הערבי, תנו צ'אנס לאנשים להסגיר אותם לאח שלהם. אתם שואלים אותי אם זה יעבוד? כל אחד שייתן את התשובה לעצמו. אנחנו הסכמנו. הלכתי ליועץ המשפטי לממשלה, אמרנו, בוא ניתן חסינות מפני הפללה על החזקת אמל"ח בלתי חוקי, הרשויות רוצות ללכת למהלך כזה, אנחנו נסייע להן וניתן להן את המכונות הרלוונטיות וניתן להן חסינות כי גם הן בעצם מחזיקות אמל"ח בלתי חוקי עד שהן קוראות למשטרה לרוקן את המכולה וכו' וכו'. האם זה יעבוד? כל אחד שייתן לעצמו את התשובה.

אנחנו לא מחכים לאף אחד. אני אסביר את הגישה. הדברים נעים בתהליך. אנחנו כבר עדים לשיתוף פעולה גובר במקומות שבהם השיטור נכנס. עוד לא בכל מקום. יש לנו בעיות סטטוטוריות. אולי כאן ג'מאל תיכף יפרט בעניין הזה את המאמצים שאנחנו עושים. לא כל כך פשוט לנו. אם אני שומע מראש רשות, תאכוף עלי הקמת משטרה, יש לי קושי להעביר את זה בתוך המועצה, אז אני מבין שאנחנו נמצאים בקשיים. אחרי הכול, אנחנו מצליחים לפתוח נקודות, תחנות. אנחנו מגייסים שוטרים ויש פעילות. יש הבדל בין מקום שבו הניידת יכולה להגיע תוך שתי דקות לבין מקום שבו הניידת מגיעה אחרי עשרים דקות. גם כאשר מדברים על חוסר שיתוף פעולה, שטיפת הזירה, איסוף התרמילים, פירוק ה-DVR, ברור שאם המשטרה מגיעה תוך שתי דקות, המצב אחר, אבל אנחנו לא מוותרים. אנחנו לא מתייאשים. יש גם מקרים שאנחנו צריכים להתמודד עם אלימות כלפי הניידת בדרך אל זירת הרצח. גם זה קורה. אנחנו לא מתייאשים, מפני שאנחנו מבינים שכל עוד שיתוף הפעולה הוא מוגבל, אנחנו אוספים ראיות בדרכים אחרות, ומצליחים ומפענחים באחוז יפה. לא מספיק, יפה, דומה אגב למגזר היהודי. יש מקומות במגזר היהודי שפשוט הרציחות הן הרבה יותר מסובכות מבחינה פלילית, אני לא אכנס לזה.

אגב, זו פעם שנייה שאני שומע אותך אומר. תוכל לתת נתונים להשוות בין פענוח יהודי וערבי? אני הופעתי לשמוע בכפר קאסם מהמפכ"ל שהפענוח הוא זהה.

49% ערבים, 51% יהודים.

לא ברצח נשים. זה ממש לא חצי חצי.

יש פער אדיר ברצח נשים.

רבותיי, התהליך הוא תהליך. אני אתן רק דוגמא או קוריוז. זה נכון שאולי האזרח הערבי לא מוכן להגיד, ראיתי, ולתת עדות ולהסתבך עם החמולה השנייה, וזה תהליך. התהליך הזה ישתפר, אבל כאשר הוא עובר ליד השוטר ואומר, ההוא שם עם השקית, ונעלם, זה גם משהו וזאת התקדמות. זה לא קורה ביום אחד, ומגיעים אל ההוא עם השקית. לא צריך עכשיו עדות. מספיק ברור. בתוך השקית יש לו את הגרלגוסטה וזה בסדר. בסופו של דבר יש פה תהליך.

אנחנו מסתכלים על הצעירים. אני מסתכל על הנכונות שלהם להתגייס למשטרה. אני מסתכל על מה הם אומרים בכיתות ההכנה שאנחנו עושים. אנחנו משקיעים הון בלהכין אותם כדי למקסם את הסיכוי שלהם להצליח בתהליכי המיון במשטרה. זה תהליך מקדים שבו הצעירים הערבים האלה מגיעים. הם באים בהמוניהם להתגייס. לא כולם מתאימים. אנחנו גם צריכים לשמור על הרמה, אבל אנחנו עוזרים להם עם עברית, עוזרים להם הכשרה מנטלית, כי מי שלא בוגר צבא, פתאום נכנס למערכת היררכית, יכול לא להצליח, ונכון להיום אני שמח לבשר, אחוז ההצלחה בגיבושים במשטרה של בוגרי התוכנית, אני לא מדבר על סתם אזרח ערבי, בוגרי התוכנית ביחס ליהודי ממוצע או מכל מגזר אחר שמגיע, דומים, זאת אומרת התוכנית עובדת. יש לנו עדיין קושי עם תת מגזר בתוך המגזר הערבי. אנחנו מנסים לפצח אותו וגם שם אנחנו ננצח. חשוב לנו שבכל המגזרים יתגייסו שוטרים. שוב, לא בשביל לייצר אכיפה בתוך המגזר הערבי, כי זה מייצר את הבעיות. אפרופו, נאמר פה, שוטר, שוחד, סיפורים. לפעמים דווקא לא כל כך כדאי בנקודות מסוימות לשים שוטר ערבי מול אזרח ערבי, ואנחנו גם לא מתייאשים מזה שיהיו לנו נפילות מהסוג הזה שנאמר פה.

אנחנו רואים את הרעב במוסדות החינוך. לא בכל מקום, אבל אם יש תחרות באיזה גן ילדים תגיע המשטרה לדבר על בטיחות בדרכים ואיזה בית ספר תיכנס תוכנית המשטרה למניעת אלימות, סמים וכו' וכו', אז אנחנו מבינים שיש רעב. האם יש פערים? התשובה היא כן. האם יש פערים בתקציבי עיר ללא אלימות של המשרד לבט"פ, התשובה היא כן. הכול נכון, אבל בסופו של דבר אני חושב שיש לנו שיתוף פעולה בין כל המכלולים. מה שהוצג פה, סליחה, לא משקף את רמת שיתוף הפעולה. יש לנו שיתוף פעולה עם רשויות, מצוין. שיתוף פעולה עם הרשויות הערביות, מצוין. משולם, לא אמרתי. מצוין, מפני שראשי הרשויות נבחרים על ידי תושבי הרשות ומי שרוצה להיבחר מחדש צריך תחנת משטרה. ללא יהיה פה ספק, גם במגזר היהודי. ראש עיר שרוצה להיבחר מחדש צריך תחנת משטרה חזקה, צריך מפקד תחנה חזק. זה כבר לא סוד.

התוכנית התחילה ויש הישגים יפים ראשוניים כפי שאמרתי, לטווח ארוך. אני רוצה כמה דוגמאות.

הצעירים מצביעים ברגליים. כשאני אומר מצביעים ברגליים, אני שומע את האנרגיות של הצעירים ברצון לשנות את החברה הערבית מבפנים, לאו דווקא דרך זה שהוא יהיה השוטר שיאכוף את החוק בכפרו, אלא הוא אומר, אני חוזר הביתה, אני חוזרת הביתה, שוטרת, עם מנדיל. אני הולכת למכולת עם המדים כי חשוב לי שיראו שוטר ברחוב ולייצר לגיטימציה לשיתוף פעולה עם החוק. השוטרת הזאת עם המנדיל מבקשת ממני להצטלם איתה כדי להעלות את זה בפייסבוק, כדי לתת לגיטימציה לילד הערבי ברחוב לעבוד עם המשטרה ולהאמין במשטרה כדי שהוא לא ייקח את החסכונות שלו ויקנה כלי נשק, אלא הוא יבין שיש משטרה ואנחנו הולכים למקום חדש. היא מבינה את זה. יכול להיות שיש כאלה שלא מבינים את זה. אנחנו מבינים את זה ואנחנו מבינים שזו הדרך. נכון, זו הדרך הארוכה. יש גם דרכים קצרות, דרך חקירות והמודיעין.

אנחנו מתייחסים לאזרח הערבי כשווה זכויות והוא שווה זכויות ולכן מרכז הכובד של התוכנית הזאת, נכון, יש בו את מה שמרכיבי השיטור הגבוה מול ארגוני הפשיעה. יש בו הרבה מאוד שיטור קהילתי. יש פה הרבה מאוד חיבור לאזרח, חיבור לרשויות, מפני שאי אפשר לשנות מצב באופן בסיסי, ותרבות ונורמות מבלי שאנחנו נעשה את זה יחד עם השותפים כמו שאנחנו עושים את זה בחברה היהודית. אנחנו לא מכירים דרך אחרת ושום מחקר קרימינולוגי בעולם לא תומך בדרך אחרת. זו הדרך לשנות נורמות של ציות לחוק בחברה שהיא אלימה כלפי עצמה. אנחנו לא מדברים על זה שיש יהודים שבאים לעשות אלימות אצל ערבים ואנחנו לא מטפלים בזה. אנחנו מדברים על חברה שהיא אלימה כלפי עצמה, אז אי אפשר לטפל בזה בלי שינוי קהילתי ובלי שיתוף פעולה והתהליך הזה הוא תהליך שהוא צריך להיות מרכז הכובד והוא מרכז הכובד.

תוצאות - - -

קודם כול כבר רואים תוצאות למרות שהתוכנית היא צעירה. אנחנו באמצע 2017. המשאבים התחילו להיות מושקעים בשנת 2017, אבל המחוזות שעסוקים בזה ויש לא מעט מחוזות שעסוקים בזה בהתלהבות, כולם מבינים שזאת משימתם.

חייבים להבין שאם מוקמת תחנה בתוך המגזר הערבי, אז היא נמדדת על מה שעושה המגזר הערבי. היא כבר לא יכולה לברוח.

אתה יכול לפרט איפה - - -

נתתי דוגמא, למשל קחו את התופעה של ירי בחתונות ותראו מה קרה לה, אגב, בשיתוף פעולה. זה לא לבד, זה לא בכוחנות. בשיתוף פעולה.

בטייבה בחתונה אישה נהרגה לפני שבועיים.

רק רגע, סליחה, לא פותרים את כל הבעיות ביום אחד. יש גם הרוגים בכל רחבי החברה הישראלית, לצערי. יש אלימות בכל רחבי החברה הישראלית, לצערי, והורגים גם נשים בחברה היהודית, לצערי. בסופו של דבר אנחנו בתהליך. השותפות הזאת זו דוגמא. הירי בחתונות זו דוגמא כי זה עניין תרבותי, כי אם בא אדם מכובד, ראש רשות או לא חשוב מה מעמדו ומופיע באירוע שבו יורים, הוא נותן לזה לגיטימציה. כאשר הוא משתף איתנו פעולה ומודיע שהוא לא מגיע עם יורים ומביאים את החתן והוא חותם על התחייבות שלא יורים ויש הסכמה של הרשויות שנכנסים לתוך חתונה אם היה בכל זאת ירי, כי אנחנו לא רוצים לעשות את זה, אבל כשאין ברירה וזה מה שהחברה רוצה, זה מה שאנחנו נעשה, כי בסוף רוצים למגר את התופעה הזו, היא יורדת בצורה משמעותית. ירי אחר כלפי מכוניות, כלפי בתים, כלפי אנשים, יש ירי של 18%. הירידה של 18%. זה מספיק? לא, אבל זאת התחלה. אינדיקציה שזה מתחיל לעבוד? התשובה היא כן. כל נקודה שתיפתח, כל נגישות יותר קרובה לשטח, כל מפקד תחנה שכל מה שיש לו זה אזרחים ערבים ועל זה הוא נמדד, יביא תוצאות. ברור לחלוטין, כאשר שטח כולל עיר גדולה, נניח לצורך העניין, ופאתיה זה ישובים ערבים, אז ברור לחלוטין שהקשב ליישובים הערביים לא יהיה. אם מוקמת תחנת משטרה בלב המגזר הערבי, מפקד התחנה, זה המדדים שלו, זה היעדים שלו, על זה הוא נותן דין וחשבון וכמובן שהוא מביא תוצאה ספציפית שרלוונטית למה שאזרחי השטח מבקשים.

ארגון הפשיעה. זה נכון שלואקום של הטיפול בארגוני הפשיעה היהודיים נכנסו ארגוני פשיעה וכנופיות ערביות, זה נכון, והם נכנסו למרכז הקשב שלנו בתחילת שנת העבודה עם תוכנית מודיעינית מפני שמה לעשות, כשאתה אפקטיבי מול אחד, השני מוצא את המקום להיכנס לואקום, אבל אני רוצה פה להזהיר את כולם כדי שלא יובן לא נכון. אני אגיד בזהירות. בסופו של דבר זה מידע שאני לא רוצה לגלוש למידע הרגיש. בכל המקומות שבהם אנחנו נייצר בועה של חברות שמירה שהן אינם משמר השכונה המתנדב של המשטרה, יהיו שם ארגוני פשיעה. אל תתבלבלו. ארגוני הפשיעה מחפשים את הבועות האלה ובסוף זה מתפוצץ בפנים של האזרחים - - -

יש לכם מודלים?

התשובה היא כן, ובכל המקומות שבהם יהיו בועות כאלה, מי שיכנס זה ארגוני הפשיעה. האחרונים שמעודדים את ארגוני הפשיעה זה אנחנו, לא משנה מה מאשימים אותנו. אני לא רוצה להתייחס להאשמה הזו. האחרונים שמעודדים את ארגוני הפשיעה. אנחנו נלחמים בארגוני הפשיעה, אנחנו מתמודדים איתם אלימות קשה כולל נגדנו ואנחנו יודעים להגיד שאנחנו מטפלים בכנופיות כאלה. הן יותר אלימות מאשר ארגוני הפשיעה היהודים, כלפי המשטרה. הן יותר אלימות וזה בסדר. אנחנו לא חוששים, כי ברור לנו שמול זה אנחנו צריכים לטפל. אני רק מזהיר את החברה הערבית שבכל מקום שהיא תחשוב שהיא מייצרת איזו אלטרנטיבה והאלטרנטיבה הזאת היא אלטרנטיבה למשטרה, זאת אלטרנטיבה של ארגון פשיעה, לעולם. אין משהו אחר, כי בסופו של דבר זאת ההזדמנות לחיות בתוך בועה שמושפעת פחות על ידי משטרת ישראל ולכן המשטרה צריכה לטפל.

אמרת שאין ואקום. אל תיצור ואקום.

שוב, הואקום נוצר שנים אחורה ואנחנו עכשיו מנסים לטפל בואקום הזה. ממשלת ישראל הכירה בואקום. על מה אנחנו מדברים? אם עכשיו הכריזו על תוכנית חומש, זה סימן שממשלת ישראל הכירה בזה שיש ואקום במגזר הערבי. אנחנו לא דנים על השאלה אם יש ואקום או אין ואקום. בוודאי שיש ואקום. כאשר המגזר הערבי לא קיבל את השיטור הראוי לו, קרה מה שקרה, נוצר מה שנוצר. עכשיו צריך לטפל בזה. אז ברור לחלוטין שאנחנו נכנסים אל מקום שהיה בו כבר ואקום ונכנסו אליו כל מיני גורמים עוינים, אבל צריך לומר ביושר, האלימות במגזר הערבי היא לא ארגוני פשיעה. יש ארגוני פשיעה שנכנסו לאקום. האלימות במגזר הערבי היא תרבות בעייתית במגזר הערבי. האם זה קשור לזה?

זה לא תרבות. תופעות פסולות בקרב החברה.

כמו בחברה היהודית, בכל מקום שאנחנו מזהים - - -

ירי בחתונות זה לא תרבות, זאת תופעה פסולה. יש תופעות פסולות בחברה הערבית.

בואו לא נתווכח על טרמינולוגיה. בכל מקום בחברה, לא משנה אם מדובר ביהודית או ערבית או אחרת. כאשר אנחנו מזהים נורמה שהיא שונה מהנורמה האחרת, היא תרבות. צריך לטפל בה. כדי לטפל בה צריך לעשות לה דה לגיטימציה פנימית. זה חלק מהטיפול, ומי שחושב שאפשר רק אחרי שנכניס, אנחנו לא רוצים להכניס את כל אזרחי ישראל לכלא. אנחנו לא רוצים להכניס את כל האזרחים הערבים לכלא. אם עכשיו אני אמיין את כל ערביי ישראל שעשו עבירות ואני אתחשבן איתם כמו עבריינים, לא נגיע למקום טוב. אנחנו רוצים לשנות את התרבות.

נראה מאוד בעייתי. יש פה הכללה מפחידה מאוד.

מילה מאוד מפחידה. אתה רוצה לשנות את התרבות. זה מפחיד.

עיסאווי ומיכל, אני עוד פעם פונה אליכם. אנחנו כאן, זה לא בדיאלוג.

לכל מילה אנחנו מקשיבים.

אבל אני מבקש לא להפריע. תרשמי.

האמירה הזו היא לא שלי. האמירה הזו היא של מנהיגי הציבור הערבי שיושבים איתנו ורוצים יחד איתנו לשנות את התרבות. זה מה שהם רוצים. בסופו של דבר כשיש אלימות בתוך המשפחה, זה לא בא מזה שלא היה שוטר באותו יום בבית. כאשר יש אלימות בתוך בית הספר, זה לא בא מזה שלא היה שוטר. זה לא ארגוני פשיעה.

הגישה של המשטרה זה בכל מקום לטפל בנורמות ואם אתם חושבים שאין נורמות פסולות בכל רחבי מדינת ישראל מהפריזמה של המשטרה, אתם טועים.

בוא נסכם, אדוני, על נורמה ולא על תרבות.

נורמה, מקובל עלי. יש בריונות בכבישים במדינת ישראל. מה זה? זו נורמה פסולה והנורמה הזאת קשורה ללגיטימציה להתנהג בצורה כזאת וחלק מתהליך של שינוי הוא לעשות דה לגיטימציה לנורמה ולשנות את הנורמה. את זה, אגב, לא עושים מלמעלה ולא עושים בכוח, עושים את זה ביחד, בשותפויות, ולכן המשפטים האלה הם משפטים של שותפינו שרוצים לעשות את השינוי, וזה שאנחנו רוצים לעשות את השינוי אבל החברה הערבית רוצה לעשות את השינוי לפחות כמו המשטרה, מפני שהסובלים מהאלימות בתוך המגזר הערבי זה המגזר הערבי בעצמו. עכשיו אנחנו מכירים את הסטטיסטיקות אבל ברור לנו לחלוטין שכמו שאנחנו לא רוצים שכל אזרח בראשון לציון שעושה עבירה, המסקנה מייד זה שצריך לעשות הליך של קרימיניליזציה של התנהגות לא נורמטיבית ועכשיו לאכוף עליו את החוק גם אם הוא לצורך העניין אזרח נורמטיבי שהוציא את הרגל מהעיגול, אותו דבר כאשר מתפתחת נורמה פסולה בכל תחום, בכל נושא, צריך לטפל בנורמה כדי לטפל ב-80% ואת העקשנים, לטפל בהם כעבריינים או כאלה שמייחסים את עצמם לחברה עבריינית, נטפל בהם כמו עבריינים.

צריך לומר ביושר, רוב האלימות במגזר הערבי לא באה מארגוני הפשיעה. בואו נגיד את האמת. היא לא באה מארגוני הפשיעה ולכן אם אנחנו רק נגיד ארגוני פשיעה ונשאיר את הרחוב חשוף, לא נגיע לתוצאה. צריך לעשות את שני הדברים.

מעשי הרצח?

מעשי הרצח, חלקם הם בתוך ארגוני הפשיעה למיניהם ומאבקים, חלקם זה אאוטסורסינג לארגון פשיעה כדי לטפל בכל מיני בעיות כמו למשל העברת החובות, וחלקם זאת אלימות פנימית, זה רוצח את אחותו, זה רוצח את זאת שלא רצתה להתחתן עם ההוא. זה לא ארגוני פשיעה ועדיין זאת אלימות.

גברים רוצחים גברים בגלל ענייני פשיעה, וגברים רוצחים נשים בגלל עניינים פרטיים, ככה עשית את החלוקה עכשיו.

זה די קרוב למציאות, לצערי. צריך רק לומר, אני מסרב להתייחס כאלימות רק לאלימות פיזית בין שני אנשים. גם הצתת מכוניות זאת אלימות. כשאתה קם בבוקר או שומע בלילה את הרכב הבוער ואחרי זה הוא נשאר עוד שעות שכל הכפר רואה אותו, ברור שנפגע הביטחון, וכשמישהו רוצה להתחשבן עם מישהו וישר מצית לו את האוטו, אז זו פגיעה בביטחון האישי. גם זו אלימות ובסוף יש מופעי אלימות מגוונים, חריגים שלא קשורים לארגוני הפשיעה ולכן אנחנו צריכים לטפל גם בזה וגם בזה ואסור לנו להגיד, זאת הבעיה. אנחנו לא פשטניים. אנחנו מסתכלים על תמונת המודיעין כפי שאנחנו מכירים אותה. אנחנו יודעים מה מחוללת האלימות ואנחנו רוצים לטפל בכל מה שאפשר, שינוי נורמטיבי, ובכל העברייניים במלחמה בפשיעה. ככה אנחנו עושים בכל המגזרים. זה המרשם למגזר הערבי. אם אנחנו נתייחס לכל מי שיורה במגזר הערבי, כעבריין, נגיע למקום לא טוב ולכן אנחנו מוכנים ללכת למהלכים של איסוף בלי הפללה וכו' וכו' , מהלכים שאישרנו אצל היועץ המשפטי לממשלה כדי לשנות נורמות, כי בסוף הכוונה היא לשנות את הנורמות. זה לא קורה ביומיים וזה לא אינסטנט וזה לא מבצע צבאי. זה תהליך ובתהליך הזה אנחנו צריכים את כל השותפים שיהיו איתנו.

אני רוצה לסכם ולומר כך, אנחנו בתחילת הדרך. התוכנית על משאביה התחילה ב-2017. אתם צריכים להבין, לוקח זמן עד שמאתרים נקודה לתחנת משטרה ועד שמוצאים איזה פתרון ועד שמגייסים את כל השוטרים ומכשירים את כל השוטרים, ועדיין ההישגים לאמצע 2017 כפי שאנחנו רואים אותם עכשיו, צריך להגיד ביושר, התחלנו ב-2016 אמנם, כמעט בלי משאבים תוספתיים, אבל עם תוכנית, עם תפיסה של מה שנקרא הסתערות על הבעיה הזאת. אנחנו כבר רואים תוצאות גם בפענוחים של הרציחות וגם בכפר קאסם, ולא אפרט.

אנחנו רגילים לראות סרטי משטרה שמתחילת הפרק ועד סוף הפרק הכול נגמר, רק לא שמנו לב שעברו כמה שבועות באמצע. התהליכים הם תהליכים ארוכים ובסופו של דבר אנחנו רוצים להביא את האנשים, אז מי שרוצה לחיות בסרט, יכול לבוא למשטרה. זה באמת לחיות בסרט.

מה שאני מצפה רק מאנשי הציבור, ככל שאני יכול לבקש את זה. אחד, סבלנות. שניים, לא לייצר מגמה הפוכה. אמירות שמתנגדות לשיטור לא מתאימות למה שהאזרחים אומרים פה בסקר, אז אם אנחנו רוצים באמת לעזור לאזרחים, בואו ניתן להם את מה שהם מבקשים. האזרחים מבקשים משטרה. הם יודעים למה. הם מרגישים למה. המגמות ההפוכות של מלחמות ולנסות להוכיח שאיפה שיש משטרה זה יותר גרוע, רבותיי, תסתכלו על התוכנית, כמה שוטרים מושקעים, איזה סוג שוטרים מושקעים. אני לא מכיר משטרה במגזר הערבי שכל היום מפזרת הפגנות וכל היום מטפלת בסדר ציבורי. משטרה במגזר הערבי מטפלת בנושאים אחרים, של שיטור, של קהילה, של מלחמה בפשיעה. זה מה שהיא עושה ולשם מפוזרים המשאבים עם הרבה מאוד כסף והרבה מאוד תקנים. זה לוקח זמן גם בלממש אותם. הם גם מוגבלים. הפריסה שלהם היא פריסה חמש שנתית. אנחנו לא יכולים לעשות יותר מהר ממה שיש לנו תקציב, ועדיין יש תוצאות.

כל מה שאני מבקש זה שני דברים, מאנשי הציבור: אחד, לא לייצר מגמה הפוכה. זה לא הוגן כלפי האזרחים. האזרחים רוצים את זה. הם אומרים את זה, אז בואו ניתן להם את זה.

אני פה רוצה לקטוע אותך. זה בדיוק הפוך, זאת אומרת לא הפוך, אלא כל הבקשות ממני וכל הדיונים. ראשי הציבור הערבי ביקשו את המשטרה. הם מתחננים.

אני לא מדבר על זה, אני מדבר על מגמות. יש אנשי ציבור, אני לא רוצה לנקוב בשמותיהם, שאומרים, משטרה זה דבר רע. את זה אני מבקש.

דבר שני, שוב, אנחנו לא נבוא בטענות אף פעם אם תעמדו מעל כל במה ותגידו, המשטרה לא עושה מספיק, כי המשטרה לא עושה מספיק. זו עובדה. המשטרה אולי בעוד עשר שנים תעשה מספיק. המשטרה לא עושה מספיק. כל מי שיגיד, המשטרה לא עושה מספיק, אני לא אכעס עליו. אנחנו באמת רוצים לעשות יותר, אבל תנו גיבוי למה שאנחנו עושים. בלי גיבוי למה שאנחנו עושים אי אפשר יהיה להתקדם. הגיבוי הזה הוא מאוד חשוב מפני שהציבור מסתכל על מנהיגיו. הם לא מכירים את כל הפרטים והם לא מכירים את מה שאנחנו מכירים ולא את מה שאתם מכירים. תנו גיבוי למה שעושים. אגב, יהיו גם טעויות. מבטיח שיהיו טעויות. אין משטרה שלא טועה, אין בן אדם שלא טועה, אין ארגון שלא טועה, אבל בסופו של דבר אם אחרי אירוע ייפרם כל השיח והכול מתחיל מהתחלה ופתאום יש מהומה רבתי, אנחנו לא נתקדם לשום מקום. אם בסופו של דבר אנחנו נהיה כתף אל כתף ונפתור את הבעיות ביחד ונעמיק את השותפויות, נגיע להבנתי למקום שאנחנו רוצים להגיע, ואני אופטימי. תודה.

תודה רבה למפכ"ל. נציב יצחקי, אתה רוצה להוסיף משהו?

רק מספר משפטים. א', לגבי הנתונים, אז הנתונים דומים בגילויים גם במגזר היהודי וגם במגזר הלא יהודי.

אני חוזר על מה שאמר המפכ"ל, במילה וחצי. יש אזורים שעדיין הגילויים זה תהליך. לפעמים זה לוקח זמן. בוא נאמר שהגענו למעשי רצח גם כמה שנים אחורה. אנחנו לא עוזבים. אף תיק רצח לא נסגר. הכול בעבודה.

אני, כפי שאמר המפכ"ל, אני אופטימי כי אני רואה את המודיעין. אני יודע שאנחנו יודעים מי ואנחנו צריכים את הזמן לאסוף את הראיות.

נקודה שנייה, הפעילות למסע הזה שדיבר המפכ"ל, אנחנו בתוך המסע. יש פה הנחיה לקשב מוחלט על ארגוני הפשיעה שאתם קוראים להם ארגוני פשיעה. אני מכנה את רבים מהם כנופיות בגלל האלימות הרבה הם נתפסים אולי על ידי חלק מהציבור כארגונים וכו' וכו'. הם רחוקים מזה, אבל בהחלט הם אלימים, בהחלט כנופיות. אנחנו במסע הזה ואני רואה תוצאות. א', אני רואה תוצאות סביב אותם ארגונים שאנחנו סימנו אותם כארגונים. הייתה אחת הוועדות הסגורות והצגתי את הנתונים. אכן אנחנו נוגעים בהם ישירות, חד משמעית, ואני אומר את זה באחריות. את הכנופיות, אנחנו מטפלים. אנחנו במסע הזה. אנחנו מסע מודיעיני מאוד עמוק סביב הנקודה הזאת.

אנחנו בשת"פ חזק מאוד עם צה"ל. יושב פה מצה"ל מי שאחראי על התחום. כרגע אני גם שם מרגיש שיש התקדמות משמעותית ביותר. הגניבות הגדולות, אנחנו הגענו לפענוחים ואני מקווה שנוריד את הכמויות, כשאני לא איש בשורה לגבי היצור של הנשק בתוך אזורי A. גם שם ישנה עבודה עמוקה על מנת למנוע את הכניסה.

הנקודה הבאה זה הירי. תראו, היה ירי. היום בעקבות ההנחיות של המפכ"ל, אני מניח פה על השולחן, וההנחיות הברורות, כל אירוע מטופל. זה משמעותי מבחינתנו כמשטרה. אירוע שנשמע בו ירי ויש קריאה ל-100, אמור להיות מטופל בתחום החקירות. נכון, היו ימים שהיינו מסתכלים, בוחנים, באים ומחפשים. היום הדבר מטופל. מטופל, כשאני אומר, בעיקר מודיעינית. האחוזים שיורדים או הגרף שיורד הוא לא דבר שקורה סתם מהאוויר. אני רואה מגמה בצמצום נשק, בטיפול עמוק בירי, בטיפול באותן כנופיות בצורה מודיעינית עמוקה. אני מאוד אופטימי.

תודה רבה. ניצב ג'מאל חכרוש.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לדבר על התוכנית שאנחנו מזה כמה חודשים עובדים עליה, מממשים אותה, לחיזוק המשטרה ברחוב הערבי. המסקנה שלנו, חיזוק המשטרה יכול להוריד את האלימות, ואנחנו עובדים. פה המקום גם לתת מילה טובה ותשבחות לראשי רשויות שכולם בלי יוצא מהכלל, אני בשיתוף פעולה איתם, אני בקשר איתם וכולנו עושים לדבר אחד, לחזק את המשטרה. כמובן תחילת הדרך, אבל התוצאות אפילו יותר טובות ממה שציפינו.

אם אני אדבר על הקמת תחנות משטרה, בכמה מקומות כבר הקמנו את התחנות. אמנם פועלים עדיין ממקומות אחרים.

אני אתן דוגמא שיש קשר בין חיזוק המשטרה להורדת האלימות. בכפר כנא איפה שאני גר הקמנו תחנה. התכנון הוא שיהיו 103 שוטרים בתחנה. כיום יש כ-50 שוטרים שעובדים. לקראת סוף אוקטובר יהיה בניין בתחנה. המשטרה תקום ותיתן שירותי משטרה.

אירועי ירי מתחילת השנה ירדו ב-28%. רק נוכחות 50% מכוח המשטרה שתכננו, פתאום 28% ירידה באירועי ירי. זו ירידה באירועי אלימות. זו דוגמא אחת.

הדוגמא השנייה לשיתוף פעולה, שהצעיר הערבי רוצה להצטרף למשטרת ישראל. יש כ-3,000 בקשות ואנחנו בשלבי מיון בגלל שאנחנו רוצים לבחור את הטובים ואת המתאימים שמגיע לאזרח הערבי, ששוטר ברמה טובה ייתן לו את שירותי המשטרה וככה גם נבין את המנטליות יותר. כשיהיה שילוב שוטרים מוסלמים, אפשר יהיה להבין את המנטליות. בגיוס שוטרים מוסלמים יש לנו כבר כמאתיים שוטרים מוסלמים שכבר עובדים בשטח. ביקשתי, בכדי להיות בטוח בעצמי, חוות דעת של מפקדים מהשטח. אני לא הופעתי. ידעתי. שוטרים מצוינים. בכדי שיהיו שוטרים מן המניין אנחנו מקימים מכינה פיקודית. זה דבר חדש שאני מכיר אותו מהמשטרה, שאנחנו תוך שלוש-ארבע שנים רוצים מהשוטרים האלה להוציא גם מפקדים. לא מן הנמנע, עוד שלוש-ארבע שנים נמצא מפקד תחנה מוסלמי, ערבי, בתחנת משטרה. זה הכיוון שאנחנו הולכים בכדי לתת את השותפות ואת השוויוניות. זה משטרת ישראל.

מבחינת גיוסים, מאתיים שוטרים התחילו לעבוד בשטח. יש המון בקשות, מעל 3,000 בקשות. התקציבים נמצאים. אין חוסר בתקציבים נכון לעכשיו. אנחנו מממשים כל שנה מה שצריך. עד סוף השנה שתי תחנות משטרה יהיו בלב הכפרים הערביים ואני יכול להגיד, בכפר כנא ובג'סר א-זרקא יהיו תחנות משטרה שייתנו שירותי משטרה לאותה אוכלוסייה וזה דבר אחד מהדברים שאנחנו צריכים לעשות.

שוב, אני מודה קודם כול לצעיר הערבי שהוא רוצה להצטרף למשטרה לתת שירותי משטרה, לאוכלוסייה שלו ולראשי רשויות כולם שאני ביחד איתם. אני לא לבד עובד. משטרת ישראל לא לבד, עם ראשי רשויות שמציעים את הסיוע. תודה.

תודה רבה לג'מאל. אחמד, שתי דקות. שאלה של נאוה ואחרי זה אני מסכם.

תודה רבה אדוני.

א', בעניינים של סמנטיקה, וסמנטיקה היא חשובה, המפכ"ל. פעם אני פניתי למפכ"ל הקודם בכל מה שקשור לרצח על רקע חילול כבוד המשפחה או רצח על רקע רומנטי ואתם קיבלתם את התביעה ומאז אין הודעות לעיתונות. זה צעד נכון. אין הודעות לעיתונות של הביטוי רצח על רקע חילול כבוד המשפחה, כי לרוב זה לא נכון ואז זה עוד רצח של אותה אישה ופגיעה במשפחה שלה, כי אין דבר חיובי ברצח נשים, לא סמנטיקה ולא כבוד.

מכאן אני בא לביטוי שהשתמשת בו, המפכ"ל, וזו התרבות, ולכן בוא נסכם על נורמה.

סיכמנו על נורמות.

סיכמנו על נורמות. אתם משתמשים בעוד משפט, "משפחות פשע". אני מכיר אנשים שאחד מהפושעים הוא מהמשפחה שלו, אבל הוא מהנדס, הוא רופא, הוא נורמטיבי, לכן הביטוי משפחות פשע הוא לא ביטוי נכון.

אנחנו מתנגדים לזה לחלוטין.

כנופיות פשע, ארגון פשע.

החוק הוא חוק ארגוני פשיעה. אני אמרתי ותיקנתי, שאתם מרחיבים מדי ונותנים שם קרדיט יותר מדי רחב. יש שם כנופיות.

בדיוק. אז אנחנו מסכימים.

לגבי הפענוחים ברצח נשים, ברצח נשים יהודיות הפענוח הוא מאה אחוז. רצח נשים ערביות, שיעור הפענוח הוא נמוך יותר.

אפרופו נושא שיתוף הפעולה, שהערבים לא משתפים פעולה עם המשטרה, לא מודיעים את מי ראו. איך מתמודדים עם הארגומנט הזה, אדוני? רוב הנשים הערביות שנרצחות הודיעו למשטרה בתלונה רשמית קודם, כך שיש תלונה, יש אישה, יש מוות ידוע מראש ואז המוות מתרחש באמצעות רצח של בן משפחה.

אחמד, בוא תקצר.

אני שומע את ראש הממשלה ואת השר לביטחון פנים אומרים, חייבים הערבים להתגייס, שיהיו שוטרים ערבים כדי לטפל בפשיעה. אתה יודע מה? אם זאת השיטה, אני מסכים שהשרים כולם צריכים להיות ערבים כולל ראש הממשלה, וכל הרופאים במדינה וכל בוחני משרדי הרישוי. מה זה? יש מדינה, יש לה מוסדות. למשטרה יש אמצעים מאוד אפקטיביים לפענח מעשי פשיעה ולכן נדרשת פעולה בלי לומר לערבים, לא מצליחים לפענח לכם כי אתם לא מתגייסים, למרות שאתה, אדוני, נתת היום הסבר חדש שלא שמענו אותו קודם. אני לא מקבל אותו, אבל זה לא בגלל שהשוטרים הערביים צריכים לטפל בערבים. הארגומנט הזה הוא לא לעניין. משתמשים בו פוליטיקאים. גם למשטרה יש כוח אדם, יש אמצעים, יש אמצעים אלקטרוניים, יש תקציבים. תפענחו את מעשי הרצח. בעיקר העוזרים שלך יודעים, ניצב יצחקי יודע. מעשי הרצח הגדולים, עדיין לא פענחתם אותם בכל היישובים הערביים, חלק גדול מהם, ונדרש מאמץ כדי לפענח את מעשי הרצח שאני בתור חבר כנסת, וחבריי, פנינו אליכם פעם אחר פעם בשאילתות, בבקשות, והרוצחים מסתובבים באופן חופשי.

תודה רבה.

אני רוצה לשאול האם התוכנית כוללת הקמת משטרה קהילתית והאם נשקלת האפשרות לשלב את בני השירות הלאומי מהמגזר הערבי במשטרה הקהילתית? זה בדרך כלל שוטר ואזרח.

אין לנו זמן להיכנס לדיון הזה עכשיו. בבקשה.

אני שלחתי כל חודש לאחמד ולעיסוואי, חבל שהוא יצא, ולא בגלל פרוטקציה. קיבלתי את זה מהדוברות, את כמות כלי הנשק שנתפסו כל חודש כדי שתביאו לידיעת הציבור. זה חומר גלוי. זה לא סודי.

יש להם דוברות פעילה והיא עושה את זה.

דבר שני, אחוזי הגילוי, גם זה גלוי, בנושא רצח נשים, 48% במגזר הערבי ו-52% ביהודי.

רצח נשים?

זה הנתונים. מספרית זה מתהפך, אבל אתה הנתונים.

המספרים במגזר יותר גבוהים בכמות.

באחוזים, הפרש של 4%.

בגילויים.

תודה רבה, רבותיי.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. פשוט יש לנו עוד שלוש דקות לסיים את הדיון.

קודם כול, אני שוב פעם רוצה להודות לכם על כך שכיבדתם אותנו בדיון הזה. אני באופן בסיסי עשיתי כבר איזה שישה-שבעה דיונים בנושא של המגזר הערבי. אני עוקב אחרי הנושא. אני גם מקבל הרבה מכתבים ותגובות גם של חברי הכנסת הערביים, והתחושה במגזר הערבי היא, אין ספק שיש בעיה בביטחון. תחושת הביטחון שלהם היא נמצאת ברמה מאוד נמוכה ובוודאי בכל מה שקשור לילדים.

אני קיימתי את הדיון הזה כפי שאמרתי בפתיח, בגלל שכאב לי מה שקראתי לגבי הסיפור הזה שילד בגיל 10 מפחד להסתובב בגלל שיורים עליו. זה לא בא בחשבון. ראיתי גם כתבה בטלוויזיה לפני שלושה חודשים, זעזעה אותי, איך בכלל האנשים בני 13-14 מסתובבים עם נשק ובעצם באיזו קלות גם הם יורים. רק מישהו צפצף לו בצומת והוא כבר בערב הולך ויורה שם. זה היה בטלוויזיה, מישהו שמספר על עצמו, לכן אני חושב שבסך הכול זה דבר שלא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית ושומרת חוק אנחנו נהיה שם.

אני לא באתי לשמוע איזה משהו אופרטיבי. זה פחות באמת עניין אותי. הסיפור הסטטיסטי, אני לא נכנס אליו. אני יודע איך דברים סטטיסטיים גם לפעמים מוצגים. לפעמים חלק מהסטטיסטיקה גם מעוותת את המציאות. זה לא הנושא. חשוב לי היה בעצם קיום הדיון. לי חשוב בנושא הזה שמפכ"ל המשטרה והצוות המוביל במשטרה יקום בבוקר עם הדבר הזה בראש, שלא קמים בבוקר וחושבים על כל מיני דברים, ואם רק קרה איזה משהו במגזר, אז אנחנו חושבים על זה. אני חושב שבסך הכול עצם קיום הדיון, מבחינתי הוא חשוב בזה שזה אמור להיות במודעות שלכם באופן שוטף כחלק מאחד מהנושאים הכי חשובים בטיפול המשטרה באזרחי מדינת ישראל הערביים.

לגבי מה שאמרת, אחמד, אני חושב שזה מאוד חשוב שהאוכלוסייה הערבית תשתתף בתוך הסיפור המשטרתי בגלל שזה חלק מההשתלבות של האוכלוסייה הערבית במשטרה, ואז בסופו של דבר חלק מההשתלבות הזאת, זה כבר לא יהיה ערבים/יהודים אלא אזרחי מדינת ישראל. אני חושב שזה יתרום לשיח הזה, שבאמת לא תהיה החלוקה הזו. חשוב מאוד שראשי המגזר הערבי יהיו חלק מאוד אינטגרלי בעניין הזה ויעזרו למשטרה.

אני ישבתי עם חכרוש מספר פעמים ויש בעיה אפילו בהקצאות קרקע. תראה, לא יכול להיות שהמשטרה רוצה לבנות תחנה, וניצב במשטרה, שהוא מחפש איפה, הרי אי אפשר לבנות את התחנה הזאת, אם רוצים לבנות אותה, במאדים, ולשלוח את הניידות. אי אפשר לבנות אותה בתל אביב ולשלוח לכפר קאסם, אז המשטרה באה ואומרת, רבותיי, אנחנו רוצים לבנות תחנת משטרה עם נוכחות בתוך היישוב. אני מאמין שזה מה שצריך לקרות.

ג'מאל מסתובב אצל ראשי הערים והם אומרים לו, שמע, אנחנו רוצים אבל זה לא עובר במועצה. רבותיי, זה לא הגיוני. המשטרה, אין לה במחסן קרקעות כדי להביא, אז אם ראשי הערים וההנהגה הערבית לא תירתם באופן פוזיטיבי לעניין הזה, בסוף אנחנו נעשה פה עוד דיונים אבל זה לא יתחבר לנו עד הסוף. אז יהיו עוד קצת שוטרים, יהיו קצת רחוק בגלל שאין תחנה ביישוב.

אנחנו מבינים לאן אנחנו הולכים, לכן אני חושב שההחלטה של המשטרה בנושא הזה, וכאן באמת אני רוצה גם בסיכום להודות ולשבח את השר לביטחון פנים ואת משטרת ישראל. זו החלטה של הממשלה, לא של המשטרה. הממשלה החליטה שזה אחד מהדגשים שלה והנחתה את המשטרה. המשטרה לא קמה בבוקר ומחליטה על דעת עצמה מה לעשות, בטח לא בהיבטים האלה האסטרטגיים שיש להם נגזרות תקציביות כל כך גדולות, לכן אני אומר, הממשלה החליטה והמשטרה לוקחת את זה לשם ורוצה בעצם כפי שאמרתי, שתהיה נוכחות. יש לזה בעצם נגזרות אחרות, מהחינוך וכו' וכו', שאין טעם להרחיב את זה כאן, אבל בוודאי שהמשטרה היא אבן יסוד בכל הנושא הזה.

מה עם הוועדה שלנו לעניין אלימות במגזר הערבי? קיימנו כמה ישיבות, אבל מה - - -

אנחנו עשינו מספר ישיבות. אני הקמתי צוות שיהיה בשיח עם ג'מאל כדי לסייע לו גם איפה שאפשרי. אני אכנס שוב פעם את הצוות הזה ואנחנו נזמן את ג'מאל ונראה איפה אנחנו יכולים לסייע, כפי שאמרתי, מול ראשי הערים במגזר הערבי.

שוב פעם אדוני המפכ"ל אני רוצה להודות לך, לצוות. אני רוצה לחזק את ידכם בעניין הזה. באמת עבודה קשה, לא פשוטה. אני מסכים איתך שהמשטרה תמיד לא תעשה מספיק, בגלל שזה המצב. אי אפשר לסגור אירוע תמיד ב-100%. אם אתה צריך אותנו בעניין הזה, אז אני לרשותכם.

תודה רבה ושיהיה המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.