הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 409

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"א באייר התשע"ז (17 במאי 2017), שעה 10:00

הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 10), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

אכרם חסון

יוסף ברון - מנהל אגף הבחירות ברשויות המקומיות, משרד הפנים

אירית אלירז - ס' המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

רון אלמוג - עוד לשכה משפטית, משרד הפנים

בינה רונן - לשכה משפטית, משרד הפנים

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים

רויטל גור - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

ירון שלמה - ראש ענף רישום וניהול אסירים שב"ס, המשרד לביטחון פנים

ישראל נדיבי - מנכ"ל, מרכז המועצות האזוריות

גלעד קרן

לאה קריכלי

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 10), התשע"ז-2017

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 10), התשע"ז-2017 לקריאה שניה ושלילית.

בינואר 2012 הציעה הממשלה לאחד באופן הדרגתי את המועדים של הבחירות לכלל המועצות האזוריות. לפני כן, במשך עשרות שנים, היו שני מועדים שונים לבחירות במועצות האזוריות. הייתה קבוצה א' וקבוצה ב' וב-2012 באה הממשלה ואמרה שהיא רוצה לאחד בים שני המועדים האלה למועד אחד לכלל המועצות האזוריות, שיהיה עדיין שונה מהמועד של הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות. לפי התיקון של 2012 במאי 2018 אמורות להיערך לראשונה בחירות משותפות לכלל המועצות האזוריות.

כאן מגיעה הממשלה ומציעה לאחד את המועד עם המועד לכלל הרשויות המקומיות. זאת אומרת שיהיה מועד אחד שבו יהיו בחירות לכל העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות. רק נציין שבאותו תיקון ב-2012, ועדת הפנים בראשותו של היושב-ראש אמנון כהן בקשה מהממשלה לבחון את האפשרות לאחד בין המועדים ותשובת משרד הפנים אמרה שזה בלתי אפשרי גם מהותית וגם טכנית. צריך לשמוע מה השתנה מאז?

בוקר טוב. מבחינה טכנית ומהותית לא השתנה שום דבר, הקשיים קיימים.

בטכני יש שינוי. יום שבתון.

זה לא מה שהפריע. כי יום שבתון לא היה גם בבחירות הכלליות. בשניהם לא היה. מדובר על שני חוקים נפרדים עם שוני ביניהם. כל הליך הכנת פנקס הבוחרים שונה לחלוטין. לכן בזמנו סברנו שלערבב מין בשאינו מינו - - -

לא הבנתי מה זאת אומרת ספר בוחרים שונה?

הליך ההכנה שלו. לא מבחינת המדינה, מבחינת ההכנה. בבחירות כלליות הכנת פנקס הבוחרים היא גזירה. יש יום שנקבע בחוק לגזירת פנקס הבוחרים, אנחנו שולפים אותו מהמרשם וזה כזה ראה וקדש. במועצות המקומיות מי שבונה את הפנקס זו ועדת הבחירות עצמה בגלל השינויים, זה ההליך.

הם מצביעים רק לראש המועצה?

במועצות האזוריות בוחרים בשלושה גופים. לראש המועצה, נציגות למועצה ולוועדים המקומיים.

אז למה זה משנה את ספר הבוחרים?

זה לא משנה את הספר. זה משנה את אופן ההכנה שלו. אופן ההכנה בכלליות הוא גזירה, פשוט שליפה של מצב על-פי תנאים מסוימים ושם ועדת הבחירות עצמה - - -

למה זו לא אותה גזירה?

כי התחלופה של התושבים בוועדים המקומיים - - -

יותר גדולה מאשר בעיר?

כן. דבר שני, היא לא משקפת במרשם האוכלוסין מצב אמיתי. לדוגמה, אתה רוצה לגור במושב שיש בו הרחבה, עשית שינוי כתובת למועצה אבל פיזית עדיין לא עברת, הילדים שלך עדין מתחנכים במקום הקודם.

אבל מה ההבדל בין זה לעיר? אם עברתי מירושלים למעלה אדומים והילדים שלי עדין לומדים בירושלים או שאני גר עדין בירושלים ועוד לא עברתי. מה ההבדל בין המושב לעיר, לא הצלחתי להבין את זה.

רון אלמוג מהלשכה המשפטית. אחד ההבדלים בין השאר זה השאלה אם תושב הוא חבר אגודה שיתופית או לא יכולה להשפיע על הליך הבחירות. יש כללים שונים לישובים - - -

אני מבין שיש שלושה פתקים, אחד לראש המועצה, שני לחברי המועצה ושלישי לחבר ועד המושב. בעיר חסר ועד כרגע. אתה אומר, היות ובעצם לא כל מי שגר במושב יכול להצביע לוועד, הרי בשאר הדברים הוא יכול להצביע. אם אני גר בהרחבה, אני לא חבר מושב, אבל אני גר פה וצריך להצביע עבור ראש מועצה. מגיע לי גם נציג לחברי המועצה. אבל אם אני לא חבר בוועד, זה בסדר. אני לא יכול להצביע איפה שאני לא חבר ועד.

בגלל שהנתון הזה של האם אתה חבר באגודה השיתופית או לא הוא נתון שרלוונטי לספר הבוחרים - - -

רק לגבי הוועד?

לגבי הוועד ההליך ארוך יותר.

אגודה שיתופית רלוונטית רק לספר הבוחרים של הוועד?

כן. אבל כיום ספר הבוחרים הוא בסוף אותו ספר הבוחרים. זה לא בהכרח אומר אם אתה יכול להצביע או לא, אני רק אומר שזה עוד נתון רלוונטי אם אתה חבר או לא.

אתה מדבר הרבה אבל לא אומר כלום מבחינתי.

אנחנו בוחנים יחד עם מרכז המועצות האזוריות את התהליך הזה לקראת הבחירות הקרובות - - -

שאלתי שאלה אחרת ואתה עונה לי משהו אחר. שמעתי את יוסף, יש ספר בוחרים שצריכה להיות בו כתובת ואני בספר הבוחרים. לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין העיר לכפר למושב. אני מניח שאלה אותם פרמטרים. הייתי בעיר, הכתובת שלי לפעמים לא מעודכנת. אני נמצא במושב מסוים, יכול להיות שעברתי להרחבה ועדין לא עדכנתי את הכתובת ואני רשום עדין בעיר. יכול להיות גם שעברתי מהכפר בעיר ואני עדין רשום בכפר כשאני גר בעיר. הכול אפשרי. אנחנו יודעים שיש אחוז מסוים שהוא במעבר. אפשר לעשות סטטיסטיקה ולדעת כמה אנשים כבר עברו ולא שינו כתובת, כמה אנשים עוד לא עברו ושינו כתובת. אנחנו יודעים פחות או יותר להעריך שאם באים לכל עיר, מושב או כפר, סביר להניח ש-90% גרים שם ויש עוד 10% במעבר. תענה לי רק על זה, מה ההבדל?

הבדל אחד הוא עצם זה שאנחנו צריכים לדעת מי חבר או לא חבר, זאת אומרת שצריך להתחיל את הליך פנקס הבוחרים הרבה לפני כי אלה דברים שלא רשומים במרשם האוכלוסין.

למה חשוב לך אם הוא חבר באגודה? אם אני גר במושב עזריקם ואני לא חבר באגודה, מותר לי להצביע?

ההצעה קובעת הסדרי בחירה שונים לרשויות שיש בהן רוב של חברי אגודה שיתופית ולרשויות שיש בהן מיעוט של חברי אגודה שיתופית. יש מצב שנקרא זהות ועדים. כשיש רוב של חברי אגודה יש זהות ועדים, לפעמים אין בכלל בחירות לוועד - - -

אתה מדבר אתי על הוועד.

ספר הבוחרים הוא בסוף אותו ספר בוחרים.

למה אנחנו כמדינה מעניין אותנו בחירות לוועד? שהמושב יבחר לו ועד. אם מחר הם ירצו ועדת קישוט, גם יהיה ספר בוחרים?

הוועד המקומי הוא גוף סטטוטורי, הוא חלק מהרשות המקומית. הבדל נוסף, התפיסה בעבר כשזה נקבע הייתה שיש אופי קהילתי יותר לישובים הקטנים ולכן צריכים לבדוק גם את הזיקה של התושבים לישוב. שוב אני אומר, אנחנו בוחנים היום לאור השינויים יחד עם מרכז המועצות האזוריות האם נכון לשנות את ההסדר הזה.

מה זאת אומרת זיקה? אם אני גר במושב והם לא אוהבים אותי אז יכולים להוציא אותי מספר הבוחרים כי אני לא מחובר לקהילה?

הוא לא יכולים להוציא בשרירות.

אני לא בא לבית הכנסת. המושב דתי ואני לא רוצה להתפלל אתם.

יש הליך שרק מישהו שהוא לא באמת תושב בישוב אפשר למחוק אותו והוא יכול להגיש ערר.

למה זה לא כך בעיר?

התפיסה הייתה אז בגלל שהישוב קהילתי יותר וסגור יותר.

אתה לא חושב שאנחנו דנים כרגע על דברים משנות ה-50?

בגלל זה אמרתי שאנחנו בוחנים היום יחד עם מרכז המועצות האזוריות אפשרות לבחון שינוי בהסדר הזה.

ישראל נדיבי, מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות. אפשר להגיד הרבה סיבות למה זה טוב ולמה זה לא טוב. הנקודה שדברת עליה כרגע זה אחד הדברים שחייב להיות בו שינוי. כל השאלות ששאלת נכונות. יש דבר אחד בסיסי שלא כולם מבינים. יש הבדל בין אגודה חקלאית לוועד מקומי. במספר ישובים זה זהה וזה יוצר בעיות. המצב עד היום היה אבסורדי. בחודש ינואר יש בחירות לכנסת, אני גר במחולה, באתי והצבעתי לבחירות לכנסת. בחודש פברואר יש בחירות לוועד, למועצה האזורית, יגידו לי סליחה, אתה לא גר פה, אתה רק רשום פה, אתה לא יכול להצביע, למה לא שינית. אז למה לפני חודש יכולתי להצביע לכנסת? כל השאלות שלך נכונות והמצב היום בא לתקן אותם. זה היה פעם והיום צריך לשנות אותו.

זה לא דומה כי לכנסת אתה מצביע בכל הארץ לאותם מועמדים. פה אתה משפיע על הגוף שינהל את המועצה האזורית.

זה אחד הדברים שאני חושב שצריך לשנות. יש הבדל בין הוועד המקומי לאגודה והיות שבכמה מקומות זה זהה אז שם באמת יש את הבעיה הזאת אבל אי-אפשר להכיל את זה על כולם.

משרד הפנים, אני באמת חושב שמדינת ישראל התקדמה ב-70 שנות קיומה. אלה לא שנות ה-50. המושבניקים כבר לא עוסקים בחקלאות, החיים שם השתנו. זה דומה לדיון הקודם שעשינו על הדרכונים. פשוט היועצים המשפטיים מתחלפים. בגדול אני חושב שצריך לעשות חשיבה רצינית. בכלל אני מצפה ממשרדי הממשלה אחת למספר שנים שהם יחליטו כמה, לעשות חשיבה לגבי כל ההחלטות שהם קבלו לפני עשרות שנים. יכול להיות שזה כבר לא רלוונטי. אז זה היה נכון והיום כבר לא. העולם משתנה.

חשוב לשנות את הכללים, בוודאי כשמדברים על בחירות כי הרי לא מדובר על משהו קטן. זה גם יקל עליכם, למה אתה צריך שהוועד יכין ספר, כולם רבים ואז אתה צריך שופט וועדת ערעור כי חצי מהם מערערים, אתה יודע איך זה במושבים. ככל שהאוכלוסייה קטנה יותר יש יותר בעיות. לכן, ככל שיש חיתוכים ברורים ממעלה, לא מוועדת הבחירות המקומית. זה הספר, אפשר לערער כמו כל אזרח. זה יקל עליכם ועל כולם. תמיד לוקח זמן לשינוי אבל בסוף כולם יודעים שאלה הכללים וזהו.

אנחנו כבר בהליך בחינה של ההסדר הזה, זה לא חלק מהצעת החוק הזאת, אבל אנחנו נמצאים היום בהליך של בחינה מחודשת של ההסדר.

הערה קטנה שלא קשורה לחוק. אם כבר בוחנים את ההסדר מחדש, המצב היום שרוב רובו של ההסדר לבחירות במועצות אזוריות מוסדר בצו ולא בחקיקה ראשית, כולל זכויות יסוד, הזכות לבחור והזכות להיבחר, הכול מוסדר בצו. זאת אומרת שהשר יכול מחר להחליט שהוא משנה את הצו בלי אישור הכנסת והזכות לבחור ולהיבחר במועצות האזוריות תהיה שונה מהשאר.

מה אתה אומר? אפילו ברמת ההצעה, נראה לך סביר שאדם בוחר בתוקף צו? אולי נעשה את זה תקנה? אולי בכלל נוהג? יש לזה משמעות לא רק ברמה האופרטיבית, אלא ברמה של איך תופסים אותם.

זה המצב כיום ביחס לכל הדינים של המועצות האזוריות.

אז תבחן גם את זה. אני מציע לכם לעשות סדר בחקיקה ראשית, להסדיר את זה בצורה מכובדת. הם אזרחים במדינת ישראל כמו כל האזרחים. הלכה למעשה אין לזה משמעות אבל יש לזה משמעות דקלרטיבית. תסדירו את זה. אני מעריך שבזמנו היו מעברות שדילגו ממקום למקום, היו אוהלים, היום זה פה ואם ירד גשם העתיקו לשם, אז רצו גמישות והשר משנה קצת פה וקצת שם, זה נשמע הגיוני לאותה תקופה, אבל אנחנו כבר לא שם. נתקדם עם זה, אבל תסדירו אתם ותעשו חקיקה ראשית בעניין, לדעתי זה יותר מכובד.

נעביר את זה למשרד.

זה הסיכום שהיה לנו כשהתחלנו לדבר, שבעצם צריך לעשות כמעט "העתק הדבק" מהכול חוץ מדברים שיש בהם שוני, אבל לא מעבר לזה.

לפני הקראת החוק, מי אחראי על ספר הבוחרים מבחינת משרד הפנים? יש לי כמה שאלות שהתעסקתי אתם בנושא אחר, אבל היות ואנחנו מדברים על ספר הבוחרים אולי אשנה גם את החקיקה הזאת. זה גם אנכרוניסטי, בזמנו החוק התייחס לספר הבוחרים, אני מדבר בהיבט של המפלגות, מהרגע שיש בחירות גוזרים את ספר הבוחרים ושולחים למפלגות. מה לעשות והיום יש גם פריימריז ובפריימריז המפלגות צריכות במהלך השוטף כדי לדעת את מי לרשום. יכול להיות שמישהו מגיש והוא בכלל לא אזרח ישראלי. אז על מה הם נסמכים? על ספר בוחרים ישן. זה בעיקר קורה לחבר'ה הצעירים. מי שאין לו פריימריז זה לא משנה לו. אבל ילד, שהיה בגיל 17 בבחירות הקודמות ואחרי שנה החליט להתפקד למפלגה מסוימת, היא לא יודעת שהוא כבר בגיל 18. היא מריצה אותו על הקובץ הישן ורואה שהוא לא מופיע. מבחינתכם זה לא משהו סודי.

יש גם את חופש המידע, שלדעתי גם גובר על זה, משום שזה אנכרוניסטי. המדינה יכולה להגיד תשלמו, זה עולה לי כסף להפיק את הספר. אם אתם רוצים, אין בעיה, תשלמו ונפיק לכם. למה אתם לא מפיקים להם את זה?

יש תיקון 22 שהעברנו אותו לפני כשנה וחצי. עשינו את זה בפריימריז גם של הליכוד. הם באים עם רשימת הבוחרים שלהם, עושים התאמה מול פנקס הבוחרים ומקבלים פלט מעודכן להיום. התיקון עובד יפה מאוד.

אם נניח שאחת המפלגות רוצה לקבל ממך עכשיו את ספר אזרחי מדינת ישראל שיש בו את שמות האזרחים ותעודות זהות. הרי כרגע אין לך את הספר, אתה לא מפיק אותו כי אתה לא צריך. אתה מפיק אותו ושם עליו זום לפני בחירות.

ספר הבוחרים לא של האזרחים.

ספר הבוחרים. אם הם רוצים ממך שתריץ קובץ מי נכנס לקטגוריה של אזרח ישראלי שהוא מעל גיל 18 ואיפה הוא גר. איפה הבעיה שלך? לתת להם את זה במהלך השנה לא קשור לבחירות.

יש היום שני הליכים: לפני בחירות אנחנו מעבירים למפלגות את כל פנקס הבוחרים של אותם בחירות. לפני פריימריז אנחנו מצליבים את המידע רק של חברי המפלגה, המפלגה מעבירה לנו את - - -

לא הסברתי את עצמי. הרישום למפלגות הוא במהלך כל השנים לא לפני בחירות. לפני בחירות בעצם אין כמעט רישום בגלל שיש עניין שלאנשים יש תקופה מסוימת שהם חייבים להיות חברי מפלגה כדי להצביע אז לכן במהלך השנים, רחוק מהבחירות, אנשים נרשמים. החבר'ה הצעירים, ועולים חדשים באים להירשם. הם באים למפלגה, אומרים שהם בני 18 ורוצים להירשם. אומרים להם, יש לנו קובץ מהבחירות, הרי מאיפה אנחנו יודעים אם אתה אזרח ישראלי, לא אזרח ישראלי, בן כמה אתה? הם מריצים את השם שלו והוא לא מופיע. אומרים לו, לך למשרד הפנים תביא לנו אישור או צילום תעודת זהות שאתה מעל גיל 18 ודבר שני, שאתה גר במקום זה וזה.

אני שאלתי, למה צריך להריץ אנשים? למה המפלגה לא תבקש מכם את ספר הבוחרים הפוטנציאלי שיש לכם. נניח כל שנה תפיקו את הפוטנציאל שרלוונטי לגביהם. זה עולה, הם ישלמו לכם. זה יחסוך הרבה עוגמת נפש של הרבה אזרחים שצריכים לרוץ אליכם. במקום שפעם אחת המפלגה תפיק ותיקח, אנחנו מריצים אלפי אנשים אליכם כדי להביא את האישור. לא הצלחתי להבין למה? מי מטפל בזה מבחינת משרד הפנים?

דברתי עם יפית ואמרנו שנדבר אתך אחרי הישיבה. זה בדיוק העניין, אנחנו לא שולפים קובץ כשאין בחירות.

על זה בדיוק אני מדבר. למה?

אין לי צורך בו.

אבל להם יש צורך.

החוק נותן לי סמכות לצורך הבחירות לשלוף פנקס. מה שאני עושה, אני גוזר אותו מרשות האוכלוסין.

הבנתי את זה. אני רק שואל למה - - -

כי זה לא קשור לבחירות.

הכול קשור לבחירות.

אתה רוצה לשלוף פנקס לא בתקופת בחירות.

אתה מבחינתך נערך לבחירות. שלושה, ארבעה, חמישה חודשים לפני הבחירות. המפלגות נערכות ארבע שנים בשוטף. בכל נקודת זמן הן צריכות קובץ מעודכן של אזרחי מדינת ישראל שרלוונטיים לבחירות. גיל שמונה, תשע זה פחות חשוב. לכן אני שואל, הם פונים אליכם ואתם לא נותנים כי החוק לא מאפשר. אני יודע כי הם פנו אלי.

אלי לא פנו אף פעם. הם פונים כנראה לרשות האוכלוסין.

יכול להיות. אני שואל קודם כל למה אתם לא נותנים להם? הרי יש לכם את חוק חופש המידע. במסגרת חופש המידע אתה חייב לתת לכל בן אדם אינפורמציה, כל עוד היא לא סודית. החוק הוא פוזיטיבי במובן הזה שאתה צריך לתת למפלגות לפני הבחירות את הקובץ. אבל בלי החוק הזה, אתה כאילו מחויב לתת להם. אבל אם אני כאזרח או מפלגה פונה אליך במסגרת חופש המידע ואתה מבין שאני לא עושה בזה שימוש לרעה אלא יש עניין בבקשה, אז למה אתה לא נותן להם? אתה יכול להגיד להם כמה זה עולה.

ספר הבוחרים הוא מאגר מידע המוגן לפי חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע לא חל עליו. יש הסדרים ספציפיים גם בחוק המפלגות גם בחוק המפלגות גם בחוק הבחירות - - -

אתה מבין שאתה עכשיו מתחיל להתחכם. אם זה חופש המידע מוגן אז המפלגות היו צריכות לקבל בכלל את הקובץ.

בגלל זה יש הוראות ספציפיות ורק כשיש הוראה ספציפית אנחנו יכולים - - -

אז איפה אני מתקן את ההוראה הספציפית?

זה במסגרת חוק המפלגות.

החוק עצמו הוא חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) - - -

אבל כשאני מדבר על נושא בחירות, אני מכניס את כל הנושא של הבחירות. זה מה שאני עושה גם בכל מיני חוקים אחרים. זה לא בדיוק אותו סעיף, הוא רוצה, שיטען נושא חדש.

שלא קשורים לבחירות.

בוודאי שזה קשור. זה חלק ממנגנון הבחירות. אתה אומר שזה לא קשור לבחירות המקומיות.

אני אבדוק עם היועץ המשפטי של הכנסת, של ועדת הבחירות המרכזית. יכול להיות שצריך לתקן את חוק המפלגות.

זה דבר שאנחנו צריכים לתקן אותו כי הוא בא גם מהמפלגות.

תוך שבוע תקבל תשובה.

אם צריך לתקן את החקיקה אני אביא את זה לכאן ונתקן את זה. זה הליך פשוט. סך הכול אנחנו רוצים לטייב את העניין ולעשות בחירות טובות גם במפלגות, שתהיה להם דמוקרטיה אמיתית וגם במדינה זה אותו דבר. זה מקל אחד על השני. אין לנו עניין שיהיה בלגן שלם במפלגות בגלל שהמדינה לא נותנת להם את הקובץ. זה עניין מדינתי. גם הסיפור של הפריימריס אני מניח שמעוגן גם ברמת המדינה. אנחנו מבינים שזה צורך שאנחנו רוצים לעשות כמה שיותר טוב פתוח ושקוף.

"1. החלפת סעיף 3.

בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד- 1994 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 3 יבוא:

3. מועד הבחירות לכל המועצות המקומיות.

הבחירות לכל המועצות האזוריות יקוימו כל חמש שנים במועד שבו נערכות בחירות כלליות כאמור בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הרשויות המקומיות (בחירות)".

בבחירות כלליות או בבחירות לרשויות המקומיות?

הכוונה כלליות לרשויות המקומיות.

זה המונח המקובל.

"2. החלפת סעיפים 4א' ו-4ב'.

במקום סעיפים 4א' ו-4ב' לחוק העיקרי יבוא:

4א. הצבעת כוחות הביטחון והצבעה בבתי סוהר ומקומות מעצר.

הוראות פרקים ח' ו-ח'1 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), יחולו בשינויים המחויבים על הבחירות לכל המועצות האזוריות כאמור בסעיף 3".

3. הוספת סעיף 4ה'.

אחרי סעיף 4 ד לחוק העיקרי יבוא:

4ה'. יום הבחירות לכל המועצות האזוריות שבתון והזכות לשכר.

הוראות סעיף 97ב' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) יחולו בשינויים המחויבים לעניין יום הבחירות לכל המועצות האזוריות כאמור בסעיף 3.

4. תיקון חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 8).

בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 8), התשע"ב-2012 סעיף 6(ב) - בטל.

5. בחירות ראשונות לכל המועצות האזוריות.

הבחירות הראשונות שלאחר תחילתו של חוק זה, לכל המועצות האזוריות, יתקיימו ביום כ"א בחשוון התשע"ט (30 באוקטובר 2018)".

צריך לציין שיש פה דחייה של חצי שנה בערך ממועד הבחירות. חמש שנים וחמישה חודשים במקום חמש שנים.

שאלה, אתמול היועצת המשפטית של בתי הסוהר העלתה את השאלה של הצבעה של הסוהרים. האם יוכלו להצביע לרשויות המקומיות בקלפי במעטפה כחולה?

הקראתי כבר את הנוסח המתוקן של היועץ המשפטי של הוועדה, שזה כולל גם את ההוראות לגבי בתי סוהר.

כל הפרק של הצבעה בבתי סוהר ובתי מעצר יחול כפי שהוא חל ברשויות המקומיות.

ירון שלמה, רע"ן רישום וניהול שירות בתי הסוהר. אנחנו מבינים שמאחדים את הבחירות ליום אחד, כשזה מתקיים באותה מתכונת כמו שהיה ברשויות המקומיות, רק שאנחנו רוצים להבהיר שכשאנחנו מדברים על הכנסת קלפי אנחנו מדברים על קלפי אחת לבחירות גם למועצות וגם לרשויות. זאת אומרת שלא יהיו קלפי אחת לזה וקלפי אחת לזה כי אחרת זה בלתי אפשרי.

אני לא נכנס כרגע לפרוצדורה איך זה יהיה. אני לא יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. אני גם לא מכיר את האילוץ שאתה מדבר עליו ואני לא יודע איך זה מתבצע היום. אתה שואל האם תהיה קופסה אחת שהרי ממילא אתה אומר שהם מצביעים במעטפות כפולות. מה הכוונה שיהיה בצבא? שתי קלפיות?

זו פעם ראשונה שיש בחירות מאוחדות.

מה הכוונה שלכם שיקרה בצבא?

אני מניח שהכוונה תהיה שזו תהיה תיבת קלפי אחת. בכל מקרה ההוראות האלה נקבעות על-ידי שר הפנים בהתייעצות עם השר לביטחון פנים וניקח בחשבון גם את העמדה של השב"כ.

בזמנו שעשינו את הבחירות היה חוק, דברנו על הבחירות בבתי הכלא, שם עשינו את זה ששר הפנים יתייעץ עם השר לביטחון פנים. בגדול אני לא רואה כאידיאולוגיה לשים עוד קופסאות. אם יש קופסה אחת ויש בה ממילא מעטפות כפולות של הצבעה. אז הרי הקופסה ממוינת, זו לא קופסה שסופרים שם, ממיינים. אחרי שממיינים מתחילים לספור. לכן אני לא נכנס לזה. הרעיון שאסיר בהיבט הזה הוא אזרח. אסיר אבל עדין יש לו זכויות של אזרח, בוודאי בנושא של בחירות.

מי בעד הצעת החוק כפי שהקראנו כולל כל התיקונים?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון אושר.

אני קובע שהחוק עבר לקריאה שניה ושלישית. לגבי מה ששאלתי, תבוא אלי בשבוע הבא עם תשובה ופתרון. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:38.