הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 512

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017), שעה 12:00

תקנות הפיקוח על מזון לבעלי חיים (ועדה מקצועית מייעצת), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מנהלת תחום מוצרי צריכה, משרד הכלכלה - ציפורה ברמץ

עו"ד - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - דפנה טיש פיגנבוים

שרות המזון הארצי ת"א, משרד הבריאות - רינה ורסנו

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

_

הגר סלקטר

ראש תחום פרויקטים, המשרד להגנת הסביבה - אילן צדיקוב

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את מועצת הלול - גילי ברנר

נעה בן שבת

אתי שבתאי

אתי בן-שמחון

תקנות הפיקוח על מזון לבעלי חיים (ועדה מקצועית מייעצת), התשע"ז-2016

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת העבודה הרווחה והבריאות. היום ה-15 במאי 2017, י"ט באייר תשע"ז. הנושא: תקנות הפיקוח על מזון לבעלי חיים (ועדה מקצועית מייעצת), התשע"ז-2016.

בבקשה, היועצת המשפטית.

אשמח אם הם יוכלו גם להגיד מספר מלים.

בהצעת החוק, כל הנושא של פיקוח על מזון לבעלי חיים, הוא נוגע למזון לבעלי חיים, הוא מסתכל מהצד של בריאות בני האדם, בסופו של דבר, אני מניחה שגם על בריאות בעלי החיים.

אני עו"ד ממשרד החקלאות, מהלשכה המשפטית.

אבקש להעביר מהוועדה את תקנות הפיקוח על מזון לבעלי חיים (ועדה מקצועית מייעצת), אלה תקנות שאנחנו רוצים להתקין מכוח חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים. החוק עבר בוועדה הזאת לפני שלוש שנים, זה בעצם חקיקה מודרנית, חדשה, שמחליפה צו ישן מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.

הסיבות להחלפת הצו היו שתיים – א. הצו שתלוי בהכרזה על מצב חירום – כאשר יש החלטת ממשלה כבר שנים להפריד ולבטל חקיקות ישנות, ולעבור לחקיקות שעומדות בפני הזמן, ולא במצב חירום, כי זה המצב התקין. דובר גם על עמדות של עמדה מקצועית, להתאים את החקיקה הישראלית לחקיקה באירופה, לדרישות באירופה. לעשות חוק מקיף כמו שקיים באיחוד האירופאי לגבי פיקוח על מזון לבעלי חיים.

החוק מכיל הסדרים רבים וחדשים שלא היו בעבר של פיקוח על תהליך הייצור, העברת אחריות ליצרנים, ליבואנים, למשווקים וכו'. בעצם החוק הזה פורסם ב-2014, נקבעה תקופת מעבר כדי להתקין מספר רב של תקנות מכוחו. מדובר במלאכה מאוד נרחבת של תקנות מקצועיות, והעבודה עליהן עדיין נמשכת, כיוון שברובן – זאת הסיבה שאולי אין פה עכשיו חברי כנסת שמתעסקים בנושא – רוב התקנות שיגיעו לוועדה בתקופה הקרובה, בחודשים הקרובים, הן תקנות שמסדירות היבטים מקצועיים של חומרים שאסור שיהיו, רמות מרביות של חומרים, תהליכי ייצור מזון, יבוא וכו'.

התקנות הראשונות שמגיעות, הן תקנות שהן יותר פרוצדורליות, והן מדברות על ועדה – החוק בעצם הקים ועדה, קוראים לה ועדה מקצועית מייעצת לשר ולמנהל השירותים הווטרינריים, זאת ועדה שמורכבת משבעה חברים, כולם אנשי מקצוע, שניים מהם נמצאים פה עכשיו, נציגים של משרדי הבריאות, הגנת הסביבה, חקלאות כמובן, נציגי אקדמיה, יצרנים.

מי הממונה על השירותים הווטרינריים?

הממונה על השירותים הווטרינריים, ד"ר נדב גלאון.

את חושבת שיהיה לו זמן לזה? אנחנו מחכים ממנו לכמה דיווחים בחיות אחרות - במחלות אחרות והוא לא מתפנה - כדאי שתזכירו לו.

אני אזכיר. אני אשמח לרשום אחר-כך באיזה נושאים מדובר, עובד, יעבוד בקרוב.

אנחנו מחכים לדיווח על ביצוע - בקדחת מלטה.

אני יכולה להגיד שאני יודעת שעובדים. אנחנו נביא גם את הנושאים האלה.

כן, אבל המחלה ממשיכה.

נכון, מיגור מוחלט. אני אתן לגורמי המקצוע הרלבנטיים. אני אעביר הלאה את המסר.

לעניין התקנות האלה, זה בעצם תקנות שנקבעו מכוח החוק. בעצם החוק קובע שהשר התקין תקנות לעניין נהלי העבודה, סדרי הדיונים, הוראות לעניין ניגוד עניינים - ואלה בעצם התקנות שאנחנו מבקשים להעביר פה, תקנות יחסית קצרות, מבוססות על חקיקה אחרת קודמת שמסדירה את ניהול הישיבות, פרוטוקולים, זימונים, כללים עקרוניים לעניין שמירת סודיות וניגוד עניינים. תקופת כהונה של כל חבר ועדה, אפשרות להאריך - זה בעצם עיקר התקנות.

רק אולי אני אזכיר. הוועדה המקצועית המייעצת היא טעונה התייעצות. נדרשת לגבי הנושא של סוגי מזון לבעלי החיים - - - לגבי החומרים המזיקים. ולכן באמת היה צריך לגבי נושא של חומרי גלם אסורים ותוספים אסורים, אלה עיקר הדברים שהוועדה המקצועית מייעצת, ולכן נקבע ההרכב שלה.

ניתן בוועדה הזאת מעמד למשקיפים של ארגון הצרכנים. המשקיפים האלה, המעמד שלהם בחוק נזכר במפורש שצריך לקבוע לגביהם הוראות בדבר ניגוד עניינים, והוראות לגבי שמירת סודיות, לגבי חברי ועדה אחרים. רוב חברי הוועדה הם ממילא עובדי מדינה, וממילא ההוראות האלה חלות עליהם, אבל כיוון שקבענו פה הוראות כלליות, אנחנו קובעים את ההוראות באופן כללי על כל חברי הוועדה ועל המשקיפים, וכולם הצטרכו לעמוד באותם תנאים של מניעת ניגוד עניינים ושמירת סודיות.

נתחיל בקריאה.

תקנות הפיקוח על מזון לבעלי חיים (ועדה מקצועית מייעצת), התשע"ז – 2016

"בתוקף סמכותי לפי סעיף [36(א)" – שזה הסמכות הכללית לשים תקנות "ו-] 36(ב)(7)" – נוגע להוראות הספציפיות לעניינים האלה – "לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע"ד – 2014 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה:

"הוועדה" - הוועדה המקצועית המייעצת שמונתה לפי סעיף 31 לחוק;

"יושב ראש הוועדה" – חבר הוועדה שנקבע כיושב ראש לפי סעיף 31(א)(1) לחוק;

"משקיף" – מי שהמנהל מינה למשקיף לאחר שארגון שהוכר על ידי השר לפי סעיף 31(ב) לחוק מסר למנהל הודעה בכתב כי הוא נציגו לעניין אותו סעיף".

כיוון שהמשקיפים הם נציגי הארגונים, הם צריכים למסור הודעה למנהל, והמנהל בעצם ממנה אותם, מוסר להם את המינוי כדי שנדע את מי להזמין, מי יכול להיכנס, מי מגיע כמשקיף לדיון.

ישיבות הוועדה 2. (א) "יושב ראש הוועדה יזמן את ישיבותיה, יקבע את מועדיהן, מקומן וסדר

יומן וכן ינהל את ישיבותיה.

(ב) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), הוועדה תתכנס בתוך 21 ימי עבודה מיום שדרשו זאת השר, המנהל, או שניים לפחות מחבריה" – זו הוראת חובה לכנס את הוועדה, גם אם יושב ראש הוועדה לא זימן את הדיון.

(ג) "זימון לישיבת הוועדה, לפי תקנת משנה (א) או (ב), יפרט את סדר היום ויימסר לחברי הוועדה ולמשקיפים בה, חמישה ימי עבודה לפחות לפני המועד שנקבע לישיבה".

בישיבה, רציתם אולי להאריך את המועד כדי לאפשר לחברים, אני מבינה שוועדה מקצועית באמת צריכה לדון בעניינים מקצועיים, דבר שצריך ללמוד אותו ולהבין אותו, השאלה אם חמישה ימים בתור הסטנדרט - - -

הועלתה פה בקשה של חברי הוועדה לפרק זמן ארוך. אני יכולה להגיד שבפועל כנראה שהזמן יהיה ארוך יותר כי מדובר בחומרים. אנחנו מסכימים להעלות את זה ל-14 ימי עבודה, אנחנו מקווים שכמובן זה יהיה יותר, אבל להשאיר לנו מרווח בטיחות.

אז גם התאפשר להם ללמוד את החומרים, ולקבל את כל המידע מראש, לברר ולבדוק.

(ד) "חבר ועדה רשאי להציע נושא לסדר יום של ישיבת ועדה שאליה הוזמן, לא יאוחר מארבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לישיבה; נושא שהוצע יעמוד על סדר היום אם הסכימו לכך שניים לפחות מחברי הוועדה, והודעה עליו תימסר למוזמנים, בהקדם האפשרי" – השאלה אם גם כאן אפשר להאריך את המועד שבו אפשר להוסיף נושא על סדר-היום, גם אם באמת מעלים את הנושא לסדר-היום, גם צריך לאפשר, ואם הארכנו פה ל-14 ימים, אולי אפשר בהתאמה להאריך לתקופה יותר – אולי 10 ימים, אני לא יודעת מה שאתם רואים לנכון.

אנחנו מסכימים 10 ימים.

שיהיה התאמה.

אבל גם ארבעה ימים לפחות הם ימים מסחריים.

כאן נכון, לא כתוב ימי עבודה.

לא נוח יותר שזה יהיה אותו מספר ימים?

אבל אז הוא לא יודע שמתקיימת ישיבה. לכאורה הוא מקבל זימון לדיון ואומר, רגע, הדיון הסתיים ביום כך וכך, ושני נושאים עלו לסדר-היום, יש לו נושא נוסף שהוא רוצה להעלות, אז הוא מבקש להעלות אותו.

10 ימי עבודה.

סיכום דיון 3. "יושב ראש הוועדה ינהל פרוטוקול של ישיבותיה"; - אולי באמת גם הכותרת צריכה להיות פרוטוקול. "סיכום עיקרי הדיון וההחלטות ייחתם ביד יושב ראש הוועדה ויומצא לכל חבריה ולמשקיפים". יש הוראות גם לגבי סיכום עיקרי הדיון, והחובה לפרסם את הסיכום של ההוראות האלה של עיקרי הדיון וההחלטות של הוועדה.

מניעת ניגוד עניינים 4. (א) "לא ימונה משקיף או חבר ועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה לבין עניין אישי שלו, או לבין תפקיד אחר שלו.

(ב) חבר הוועדה או משקיף לא יטפלו במסגרת תפקידם זה בנושא העלול לגרום להם להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) נודע לחבר הוועדה או למשקיף שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין ולא יטפל בנושא האמור; חבר ועדה כאמור שהוא יושב ראש הוועדה, יודיע על כך בהקדם האפשרי למנהל.

(ד) על אף האמור בתקנה זו, רשאי חבר הוועדה או המשקיף, לפי העניין, להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף, האוכלוסייה או הארגון שהוא נציגם, אם הם קשורים לחוק, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד" – כמובן יש צורך להביא בחשבון את עניינו של הארגון, כמשקיף ולא כתחליף בעניין הזה.

(ה) "בתקנה זו -

"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לישיבות הוועדה"; - כמובן הכול לפי מי שמדובר בו – אם מדובר במשקיף זה פחות סמכויות, אם מדובר בחבר ועדה זה יותר.

"עניין אישי" - לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;

"קרוב" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, של האדם, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו, וכן שותף, מעסיק או עובד שלו.

שמירת סודיות 5. משקיף או חבר הוועדה לא יגלה ידיעה או תוכן של מסמך שהגיעו לידיו

מכוח תפקידו אלא לפי דרישת בית משפט או לפי כל דין.

תקופת כהונה של חבר ועדה 6. (א) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.

(ב) תמה תקופת כהונה של חבר הוועדה וטרם חודש מינויו או מונה חבר אחר במקומו, ימשיך חבר הוועדה לכהן במשך ארבעה חודשים נוספים, עד למינויו מחדש, או עד למינוי חבר חדש במקומו, לפי המוקדם.

פקיעת כהונה והשעיה של חבר ועדה, והפסקת פעילותו של משקיף

7. (א)חבר הוועדה יחדל לכהן ומשקיף יחדל לשמש כמשקיף לפני תום תקופת הכהונה או המינוי באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הוועדה;

(2) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת המנהל, לשמש חבר הוועדה, או משקיף, לפי העניין;

(3) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקה (2) ולא ניתן בעניינו פסק דין סופי עד לתום 12 חודשים מיום הגשת כתב האישום;

(4) חדל להיות עובד המדינה או עובד או חבר הגוף שהוא מייצג בוועדה ולעניין משקיף – הארגון שהוא נציגו חדל להיות מוכר בידי השר לפי סעיף 31 לחוק, או שהוא חדל להיות נציג הארגון".

כמובן, שאם השר חשב שארגון אחר או מייצג, אז כמובן ממילא גם נפסקה המשקיף מטעמו.

(5) "נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו.

(ב) הוגש נגד חבר הוועדה או נגד משקיף כתב אישום בעבירה כאמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי המנהל להשעות את הכהונה או את המינוי עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לפקיעת כהונתו בנסיבות כאמור בתקנת משנה (א)(3), ולמנות לו, לפי הוראות סעיף 31 לחוק, ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה".

שוב, אני רוצה להבהיר, אנחנו מדברים על פקיעת הכהונה וההשעיה של המשקיף לקחת פעילות בהשעיה של המשקיף גם בעניין כזה שהושעה, או כמו חבילת פעילות, אנחנו צריכים לקבוע הוראות גם למצב המיוחד הזה.

העברה מכהונה של חבר הוועדה 8. "המנהל רשאי להעביר חבר ועדה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם אינו ממלא כראוי את תפקידו, או אם נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה; החלטה על העברת חבר ועדה מכהונתו כאמור תיערך לאחר התייעצות עם יושב ראש הוועדה ולאחר שנתן לחבר הוועדה לטעון את טענותיו לעניין זה" – כמובן שפה בהוראה הזאת למשל, לא צריך התייחסות מיוחדת למשקיף, כי הפעילות שלו היא פחות נדרשת לצורך פעילותה של הוועדה, הוא לא מחליט בנושאים.

מינוי חבר ועדה במקום חבר ועדה שחדל לכהן 9. "חדל לכהן חבר ועדה בשל נסיבות

המפורטות בתקנה 7 או 8, יפעל המנהל למינוי חבר אחר במקומו לפי סעיף 31

לחוק, בהקדם האפשרי.

מילוי מקומו של יושב הראש ופקיעת כהונתו 10. (א) נבצר מיושב הראש למלא את תפקידו, שלא דרך קבע, יקבע המנהל מי מבין חברי הוועדה, שמונה לפי סעיף 31(א)(1) לחוק, ימלא את מקומו, ויהיו נתונות לו כל הסמכויות של יושב ראש הוועדה.

31(א)(1) זה באמת ארבעת נציגי משרד החקלאות, מבניהם יימצא ממלא מקום ליו"ר כמשרד שמוביל את החוק.

(ב) "תקופת מילוי מקומו של יושב הראש כאמור בתקנת משנה (א) לא תעלה על חמישה חודשים" – עד אז צריך למנות כבר יו"ר חדש כמובן באותה דרך.

(ג) "נבצר מיושב הראש למלא את תפקידו, בתקופה הארוכה מחמישה חודשים, יראו בו כמי שנבצר, דרך קבע, למלא את תפקידו לפי תקנה 7(א)(5).

תוקף פעולות 11. (א) קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי הוועדה מכהנים כדין" - אדם אחד כרגע לא נמצא, לא חסר, נבצר ממנו, הוועדה יכולה להמשיך למלא את תפקידה המייעץ בנושא.

יש לי הערה של נוסח – פשוט הגדרנו בהגדרות יו"ר הוועדה, אז בתקנה 10 – "נבצר מיושב ראש הוועדה" - להוסיף את המלה "ועדה" בסעיף קטן (א) ו(ב).

ההוראה שנוגעת למשקיפים לעומת זאת, היא אחרת.

(ב) "קיומם של משקיפים אינו תנאי לישיבות הוועדה ולדיוניה" - ארגון שלא שולח משקיף לוועדה, למרות שיכול להיות משקיף מטעמו, כמובן לא יוכל למנוע את פעילותה של הוועדה, ולהכשיל את אפשרות כהונתה, ולכן, קיומם של משקיפים הוא לא תנאי לישיבות הוועדה ולדיוניה.

יש הערות.

אני ממשרד המשפטים – ייעוץ וחקיקה.

לעניין סעיף 1 הגדרת משקיף. חשבנו שיש חשש שהנוסח הנוכחי מוביל למצב שבו למעשה השר ממנה את הנציגים המשקיפים - למה הכוונה? הנוסח כרגע אומר מי שהמנהל מינה למשקיף, לאחר שארגון שהוכר על-ידי השר לפי סעיף 31 לחוק, מסר למנהל הודעה בכתב שהוא נציגו לעניין אותו סעיף. נניח שפונים לשר שלושה ארגונים שרוצים לשבת כמשקיפים ולא שניים, והשר אומר שלושתם ראויים – שלושת הארגונים ראויים, למעשה, לפי הסעיף המסמיך בחוק, המנהל אמור למנות מתוך הארגונים שהוכרו על-ידי השר סעיף בתקנה.

השאלה אם השר לא אמור להכיר בארגון אחד כארגון – הוא המייצג, הוא הגורם שיוכל למנות משקיף.

עולה שאלה, אם אנחנו בפרשנות הזו, למעשה, מי שממנה את המשקיפים בוועדה הוא השר ולא המנהל.

מי שקובע את הארגונים בעצם, מכאן ייקבעו גם המשקיפים שהארגון יציע. החוק נוסח בצורה יחסית כללית, הוא לא מדבר על ארגון יציג, הוא מדבר על ארגונים שהוכרו על-ידי השר, והם ישלחו נציג ארגון.

ההכרה היא רק לצורך ההשקפה בוועדה הזאת, ולא ארגון מוכר לצורך משהו אחר.

לא, לא לצורך משהו אחר. יש לנו בחקיקות אחרות ארגונים מוכרים לצרכים – ארגון יציג למשל בחוק תכנון משק החלב, אבל פה מדובר על הכרה בארגון לצורך חוק הזה, לצורך הסעיף הזה של שימוש כמשקיף.

מדובר, אגב, בסעיף שהוסף לחוק בקשות של ארגוני צרכנים שרצו להיות נציגים, ולהיות חשופים לדיוני הוועדה.

כנגדם יש כמובן ארגון יצרנים ומשווקים, שזה הצד השני.

ולכן נקבעו שני המשקיפים - הכוונה היא שיהיו שני משקיפים אפשריים.

שני ארגונים, וממילא שני משקיפים.

נכון. אנחנו לא רוצים יותר כמובן, אני חושבת שהחוק גם לא מאפשר את זה. יש פה נציג של ארגון יצרנים ומשווקים ונציג של ארגון הפועל לקידום בריאות הציבור, או ארגון צרכנים.

פשוט עולה שאלה, בהנחה שפונים לשר שלושה ארגונים, נגיד שני ארגוני צרכנים, הם אומרים, אנחנו רוצים שיהיה לנו משקיף בוועדה. השאלה אם אנחנו רוצים שהשר בשלב הזה יעשה את הבחירה מי הם שני הארגונים, ולמעשה, מי הם שני הנציגים, או שהשר יגיד, זה ארגון מתאים, וזה ארגון מתאים, והמנהל שהוא ממנה את הנציגים ימנה את המשקיפים מתוך שלוש האופציות.

אם אני מבינה נכון, השר צריך למנות רק ארגון אחד – ארגון אחד ליצרנים, וארגון אחד לצרכנים. הוא צריך להכיר בארגון כזה או בארגון כזה לצורך אותו סעיף. מהרגע שהוא מינה, מהרגע שהוא הכיר, הארגון צריך להודיע מי הנציג שלו, והנציג הזה הצטרך לוודא לגבי נושא של ניגוד עניינים, לגבי נושא של הרשעות, לגבי הנושאים שאי אפשר למנות אדם לתפקיד הזה. לכן, נראה לי שההפרדה הזאת מתבקשת מבחינת החוק, כי אחרת אפשר היה להגיד שהשר הוא זה שגם ממנה את המשקיף, אבל אז היה יוצא כאילו שהמנהל ממנה הרי את כל שאר חברי הוועדה, ופתאום המשקיף הוא איזה מינוי של השר, אני חושבת - - -

בגדול, זה המצב בפועל. כי מהרגע שהשר מכיר רק בארגון אחד, זאת אומרת, הכרתי בארגון אחד כצרכנים, ובארגון שני כמגדלים - אז למעשה אלה שני הארגונים שיישבו שם, הוא עושה את הבחירה.

אבל מי הנציג, מי האדם? אם יבוא פלוני או אלמוני, הם הצטרכו להביא את אותו נציג, יכול להיות שהם יביאו לעניין הזה את המנכ"ל, ולעניין אחר הם יעדיפו להביא בגלל המגבלות שנקבעו פה להרשעות, אז הם יביאו נציג אחר.

רק צריכים להיות ערים לזה, אם זו הייתה כוונת המשורר, כי מחר שיבואו, או עוד שלוש שנים שיבואו שני ארגוני צרכנים שהתחרו ביניהם על המקום כמשקיפים, בעצם השר הוא זה שיעשה את הבחירה איזה מהארגונים יישב כנציג.

שיקול הדעת יופעל בשלב ההכרה בארגון על ידי השר, לא נקבעו בחוק בעצם שיקולים וקריטריונים להכרה. אנחנו יכולים להרחיב קריטריונים, אנחנו נפרסם גם איזושהי הזמנה לציבור להציע מבין הארגונים הקיימים, ואולי גם נפנה לארגונים המרכזיים שאנחנו חושבים שיכולים לעניין, הארגונים שהיו בשלב חקיקת החוק. ארגוני היצרנים זה באמת התאחדות החקלאים בישראל, ונציע להם, נזמין אותם להציע מדוע הם הארגון היציג לעניין החוק, למה הרלבנטיות שלהם בישיבה בוועדות כמשקיפים – השר בעצם יפעיל את שיקול דעתו על סמך קריטריונים כלליים, ונקווה שיהיו שקופים. הנוסח של הסעיף בהתאם למה שאמרנו, כן מייצג את מה שאנחנו רוצים לקבוע.

צריך להיות ערים לנקודה הזאת, זה לא, לא אפשרי, כי את צודקת, זה מה שלמעשה הסעיף המסמיך בחוק קובע, צריך להיות ערים לזה, שאם יגיע יום הבחירה במי יישב תהיה של השר ולא של המנהל.

איזה ארגון.

סליחה, אדוני, מה שמך לפרוטוקול?

אני מהמשרד להגנת הסביבה, תחום משאבי טבע.

הוועדה כבר פועלת?

הוועדה ניתן לה כתב מינוי. יש את הסעיף בפקודת הפרשנות. הוועדה פעילותה נחוצה כבר זמן רב כדי לייעץ לשר, כי התקנות הבאות שאנחנו רוצים להביא, חלקן מבוססות על המלצות מקצועיות של הוועדה. הוועדה מונתה על ידי המנהל לשירותים וטרינריים, משקיפים עוד לא מונו, כי זה הליך מורכב, זה לא נציגי המדינה. הוועדה אמורה להתכנס פעם ראשונה, בתקווה, בסוף החודש – מדובר על שישה אנשי מקצוע.

תודיעו לוועדה שהוועדה התכנסה. נשמח מאוד.

נשמח שתתקיים, גם נשמח לעדכן, גם נפרסם את זה באתר.

אפשר להצביע. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הצעת החוק נתקבלה.

פה אחד.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.