הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 510

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ט באייר התשע"ז (15 במאי 2017), שעה 10:00

תקנות חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ז-2017

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מאיר כהן

מרב מיכאלי

היועץ המשפטי בפועל, משרד האוצר - אסי מסינג

הלשכה המשפטית אגף השכר, משרד האוצר - אורלי ישי גנץ

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר - שקד כסלו

לשכה משפטית, משרד האוצר - עפרי גופר

מנהל מחלקת קופות גמל, משרד האוצר - חגי בנימין

מחלקת קופות גמל, משרד האוצר - חני קורל

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

ראש תחום דיני עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - דקלה חורש

מרכזת תנאי שירות ופניות עובדים, נציבות שירות המדינה - סיגל אביב

רפרנטית דיני עבודה, התאחדות התעשיינים - מוריה ברבי

יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר - סיגל סודאי

עו"ד, לשכת עורכי הדין - גל גינגיס

מתנדבת, מעורבות - רינת צדוק

פעיל, המשמר החברתי - בן ציון לבני

יועצת משפטית, נעמ"ת - מאירה בסוק

יועצת משפטית, נעמ"ת

_

גלי עציון

ע' יועמ"ש, פרקליטות צבאית

_

אולג זבורוג

עמותת "גרניט"

_

מינה אורגד

נעה בן שבת

אתי שבתאי

אתי בן-שמחון

תקנות חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ז-2017

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-15 למאי 2017, י"ט באייר תשע"ז. הנושא: תקנות חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ז-2017.

בבקשה, היועצת המשפטית שלנו.

יש לנו פה תקנות, התקנות האלה הן תקנות שחיכו להן, למרות שכבר היום יש הוראות לגבי אופן הגשת בקשה לרישום. אנחנו מדברים על הבקשה לרישום פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני. אני רוצה להזכיר, פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני הוא הבסיס לאפשרות לחלוקה של החיסכון הפנסיוני, הוא קובע את השיעורים, הוא קובע את האפשרויות, את כל ההוראות – הוא הבסיס לכל הדברים. מרגע שירשמו את פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, החשבונות או הזכאויות עוברות שינוי. אם אנחנו מדברים על צבירת זכויות, אז יש פעולות שמוגבלות בהפעלה שלהן – אותו אדם שהחיסכון הפנסיוני הוא שלו. אם מדובר בכספים, אז ממש יש אפשרות של העברת הכספים.

כאן התקנות לפי ההסמכה שנקבעה בחוק, מבקשות להסדיר את ההוראות איך מגישים בקשה לרישום - לקבוע ממש את הטפסים לגבי הנושא של בקשה לרישום. איך הגופים המשלמים מוסרים הודעה על כך שקיבלו הודעה לרישום, או איזה הודעות מוסרים במקרה שאי אפשר לבצע את הרישום כי יש סייג להעברת כספים, וכל ההוראות שקבועות פה, וגם דוחות – דוחות לבן-אדם שהוא בן הזוג לשעבר של הגמלאי.

יש פה גם הוראה לגבי העברת כספים ממרכיב הפיצויים. אותו מרכיב שלפעמים המעסיק עשוי להיות זכאי לו, אבל מהרגע שמתברר שהעובד הוא זה שזכאי לו, בן-הזוג לשעבר יכול להעביר את הכספים לאחד משלושה מסלולים, אז גם לכך יועד טופס. הטפסים משתדלים להיות מפורטים, להתייחס לאפשרויות שנקבעו בחקיקה, כדי שאפשר יהיה למלא אותם כראוי, אבל לכל אחד מהטפסים האלה, יש חובה לצרף את פסק הדין כמובן, ותעודת זהות.

התקנות של שר הביטחון עוד לא הגיעו לכאן, וגם אלה שנוגעות לממונה על הגמלאות.

יועץ משפטי בפועל של משרד האוצר.

למעשה, אני מזכיר, יש לנו חוק מסגרת שמתעסק בכל מה שקשור לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שהחיסכון הוא קופות גמל לקצבה, שזה כולל קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים – ביטוחי חיים בעגה המקצועית, וקופות הגמל האחרות, שהן חלק מהחיסכון הפנסיוני, ואת כל הסדרי הפנסיה התקציבית שהם אינן מכוח חוק, כולל גם מערכות הסכמים, מי עובדי רשויות מקומיות.

תסביר לי מה זה הסדרי פנסיה תקציבית.

אני מסביר. בוא נתחיל רגע הפוך – מהו כן מכוח חוק, ואז אני אסביר. מכוח חוק – יש לנו את חוק הגמלאות ששייך לכל האוכלוסייה של עובדי מדינה, עובדי כוחות הביטחון שהם אינם חיילי קבע ומורים, זה חוק הגמלאות בתחולה ישירה. יש חוקים במדינת ישראל שמאמצים בחוק את חוק הגמלאות, כמו חוק רשות השידור בעבר, שקבע שלעובדי רשות השידור יהיו זכויות כמו של עובדי מדינה. יש לנו את חוק המוסד לביטוח לאומי, וחוקים דומים של חוקים סטטוטוריים - כל אלה הזכויות שלהם ייקבעו בחוק.

יש לנו גם את חוק הגמלאות לחיילים משרתי קבע שקובע את הזכויות של משרתי קבע – אלה שני החוקים שהם חוקים נפרדים, ושהם מסדירים באופן מיוחד את כל נושא חלוקת החיסכון הפנסיוני.

קבע, זה לא אנשי ביטחון, זה שני חוקים נפרדים.

שני חוקים נפרדים. הם קבעו הסדר דומה בשינויים קלים להסדר שקיים בחוק המסגרת. לגביהם, יובאו שתי התקנות בנפרד, בכל מה שקשור לחוק הגמלאות לעובדי מדינה וכחות הביטחון שאינם משרתי קבע, זו סמכות של שר האוצר. כחלק מהתהליך לפי חוק הגמלאות, התקנות צריכות לעבור היוועצות עם ארגון העובדים הגדול ביותר, ההיוועצות הזאת כבר התבצעה, וצריכים לעבור ועדת שרות, ולאחר מכן לבוא לוועדה. אני מעריך שהתקנות הללו יבואו בתקופה הקרובה לוועדה.

מה זה תקופה קרובה לדעתך?

אני מניח שעניין של שבוע – אנחנו תלויים בוועדת שרות כרגע, זה צוואר הבקבוק. עם החלפת הנציב, אני מקווה מאוד שזה יהיה לפני שהוא יעזוב, מכיוון שיש סיכוי שוועדת השירות פשוט לא תתכנס עד שלא ימונה נציב קבוע.

אז זה לא בטוח שזה בעוד שבוע.

כרגע יש סדר יום של ועדה קרובה שהיא לפני תום החודש התקנות הללו, ואני מקווה מאוד שזה יישאר ועד יוני התבצע במועד. התקנות שאנחנו מציעים שם הם זהים בשינויים קלים לתקנות שמוצעות פה. תקנות שצה"ל מתכנן, למיטב ידיעתי עוד לא ראינו אותן, לכן אני לא יודע להעיר לגביהן.

אולי יכולה להיות בשורה פה?

התקנות שלנו בגדול יהיו מאוד דומות לתקנות של שרות המדינה.

אז מה, אתם מחכים לתקנות של המדינה כדי לכתוב את שלכם?

אנחנו נאמץ אותם אחד לאחד אולי בשינויים.

ההסדר הוא קצת שונה, בכל זאת יש בו - - -

בכל זאת השינויים הם מחויבים, נכון.

אני חייב להשלים. ההסדרים השיעוריים האחרים שלהם חוק המסגרת מתייחס הם בכל מקום שבו אומץ הסדר הפנסיה התקציבית בהסכם מעובדי רשויות מקומיות, עובדי חלק מחברות ממשלתיות כמו הנמלים, עובדי הדואר, חברת חשמל וכיוצא באלה. וכל נושא המשרה ברשויות השלטון ששם ההסדר שלהם נקבע בהחלטות של ועדות בכנסת, כמו חברי כנסת, שופטים, שרים, מבקר המדינה וכיוצא באלה ואוניברסיטאות.

על כל אלה, למעשה, ההסדר שלהם שהוא הסדר פנסיה תקציבית שהוא אומר שמי שמשלם את הפנסיה זה המעביד עצמו מקופתו, או אוצר המדינה, כאשר מדובר לגבי נושא משרה. ההשלמה האחרונה זה נושא משרה ברשויות המקומיות, ראשי רשויות וסגני רשויות, כל אל ההסדר שלהם נקבע מכוח חוק המסגרת והתקנות שאנחנו מוציאים מכוחו - זו ההבחנה.

הדבר היחידי החריג, מי שאימץ את חוק הגמלאות בצורה מלאה, למעשה, התקנות שיחולו זה תקנות מכוח חוק הגמלאות, זאת אומרת, האימוץ הוא גם לרבות התקנות שם, למשל, עובדי רשויות מקומיות זה עובדים שאימצו את חוק הגמלאות בצורה מלאה, ולכן ההסדר שלהם יהיה לפי מה שייקבע בתקנות - זו ההבחנה של המסגרת.

כמו שנועה, היועצת המשפטית של הוועדה אמרה קודם לכן, אנחנו מדברים בתקנות משלימות, ההסדר פועל כרגע. זאת אומרת, בהעדר התקנות אפשר היה להמשיך ולפעול, הן עושות קצת סדר בהליך הרישום, בהליך הקליטה, הרישום של הערה, הגשת הבקשה להכרה כבן זוג לשעבר, וכל מה שקשור לפיצויים - בחירה של בן הזוג לשעבר בהעברת מקום ומרכיב הפיצויים לגבי החיסכון הפנסיוני ודיווח שוטף, נדמה לי שאלה בעיקר העניינים.

יש שאלת הבהרה, זוג שהתגרש, התהליך היה ארוך, וכו', הגיעו לחלוקה של הפנסיה בין בני הזוג. זה אומר שאחד מבני הזוג קיבל את מלוא הפנסיה, ובשלב מסוים הוא מתבקש להחזירו רטרו-אקטיבית?

זה הולך כך - הם התגרשו אחרי שהתחיל לקבל את הפנסיה או לפני?

גם כך וכך.

יש לנו בחוק הבחנה מאוד גדולה בין פסקי דין ישנים לבין פסקי דין חדשים. פסקי דין ישנים שניתנו לפני החוק, ופסקי דין חדשים שניתנו לאחר החוק. פסקי דין שניתנו לאחר החוק, נתחיל לדבר עליהם קודם לכן, למעשה, עצם החלוקה במישור - - -

כשאתה אומר החוק, זה החוק הזה 2014?

לא התקנות האלה.

2014.

פסקי דין שניתנו לאחר חקיקתו של החוק, למעשה, ההליך עצמו בסופו של דבר תלוי בבן הזוג לשעבר. הוא צריך לגשת כמה שיותר מהר מבחינת האינטרס שלו, לפנות לגוף המשלם, להגיש את הבקשה, ואז מתחילים ליישם אותה בהנחה שהכול עומד בכללים שקבועים בחוק. אם הוא לא מיישם, אז מה שנותר לו, זו תביעה מול - - -

אבל הוא מיישם רק מיום פסק הדין.

מהיום שפסק הדין קבע שיש זכאות לקבלת - - -

פסק הדין יכול להיות רטרו-אקטיבי?

הוא יכול להיות. אם תשלומי הקצבה כבר שולמו לגמלאי עצמו, אז כמובן לגוף המשלם אין כבר מה להעביר, ואז נשארה לו התחשבנות במישור היחסים בין בני הזוג כפי שהיה, דרך אגב, לפני החוק. זאת אומרת, אנחנו לא מחייבים הרי שמישור ההתחשבנות לא ימשיך להיות ביניהם. אם רוצים לעמוד בכללים של החוק, צריך לפעול בהתאם לפרוצדורה, מועדים, וכו'. כל היתר זה פשוט נשאר מול בן הזוג, מול הגמלאי ביניהם.

החיסרון הגדול בעיקר שם, הוא בקשיי גבייה - אין הגנות כמו שהחוק נותן. אם נפטר הגמלאי, אז בן הזוג לשעבר במועדים מסוימים עשוי לפספס את הזכאות שלו. לכן יש חשיבות רבה, דיברנו על זה עם כניסתו של החוק גם בדיונים שהיו כאן בוועדה.

זה חוק שמספק עבודה להרבה בתי משפט, להרבה זמן.

גם קודם לכן הייתה הרבה עבודה, עוד עבודה לטעמי יותר גדולה, מכיוון שקודם לכן התוצאה הייתה שכל הבשורה שהחוק הזה הביא לציבור בני הזוג הגרושים, לא ניתן היה בכלל לקבל אותה לפי הדין.

היית צריך להתדיין.

לא, אבל לא ניתן היה לקבל קצבת שאירים.

הבשורה הגדולה של החוק הזה זו העובדה שבן הזוג לשעבר מוכר, והוא מוכר לראשונה מאז 2014,

בתנאים מסוימים כשאר שזכאי לקצבת שארית. קודם לכן, המצבים האבסורדיים שיכלו להוביל לזה ששני בני הזוג חיים ביחד עשרות שנים, לאחר מכן מתגרשים, בן הזוג והגמלאי נפטר, התוצאה היא שבן הזוג לשעבר לא זכאי לדבר. זו הייתה תוצאה מאוד קשה ברמה הסוציאלית, ברמת מערכת היחסים, זה העיוות הגדול שהחוק ניסה לפתור.

הבהרה אחת – ההסדר הזה הוא לא חובה לפנות ולקבל את הכספים בדרך הזאת. הפנייה להפעיל את הזכויות האלה לפי החוק היא בחירה של הצדדים – הם יכולים להסכים ביניהם אחרת ולא להפעיל את ההוראות של החוק, זה בעצם נתון לבחירתם. אם הם רוצים לקבל את הכספים מהגוף המשלם באופן ישיר, הם צריכים לפעול לפי החוק, והתקנות פה קובעות את הדרכים לבצע את זה בצורה מפורטת.

אנחנו בעקבות לקחים ומסקנות לאור פניות ציבור, ולאור בחינות שלנו, הגענו למסקנה שיש מספר דברים שצריך לתקן בתיקוני חקיקה הראשית. יש לנו תסקיר שאני מעריך שאנחנו נשלים את העבודה עליו בשבועות הקרובים, נפיץ אותו להערות הציבור כמקובל. הפצנו, אבל זה תיקון ועוד שינויים נוספים. אני מאוד מקווה שאנחנו עוד נצליח אפילו עוד במושב הנוכחי להגיע לכאן.

אני מעמותת "גרניט". קודם כל, תודה רבה לך, חבר הכנסת אלאלוף, יו"ר הוועדה, על כינוס הישיבה. חיכינו לה הרבה זמן, ותודה רבה לכל הצוות.

תודה על הדברים שאסי אמר כי זה באמת עושה לנו טוב אחרי מאבק של כמעט 15 שנה, לשמוע אותו מדבר ככה על החוק. אני רוצה לציין, שבפעילות שלנו בעמותה, זו הייתה בשורה לעשרות אלפי נשים – אני מדברת בשם נשים, עשרות אלפי נשים. הפנסיה הייתה כעין חסכון לימים קשים, לימי זקנה והן נושלו מזה על-פי החוק הישן.

החוק הזה הביא בשורה שגם זוג שהיה נשוי 10 שנים ומעלה, וחסך בפנסיה של בן הזוג, ברגע שהם התגרשו, יש לה ממה לחיות, ויש סיפורים מאוד עצובים בעניין הזה.

לגבי התקנות, אני שמחה שהן סוף סוף שהגיעו. אני קראתי אותן בעיון. יהיו לי הערות כאשר נדבר על כל תקנה בנפרד, אבל יש פה כמה דברים בסיסיים שאני רוצה להעיר בעניין הזה.

ראשית, עדיין, ואני יכולה להגיד לך מניסיון של פניית נשים לקרנות, לרשויות, לכל מקום אחר, יש עדיין התנגדות, ויש בעיה בלקבל את הדברים הבסיסיים שיש בחוק - אני ראיתי את זה גם שזה מופיע בתקנון, פירוט של מה שבן הזוג לשעבר מקבל. רישום של הפנסיה, הזכויות של בת הזוג הגרושה בקרן של הפנסיה, ובקרן של הרשויות המקומיות.

ראיתי פה כמה דברים שאני רוצה לציין אותם. זו נקודה אחת שצריך לפתור. בזמנו הצעת לעשות איזשהו שיעור, לימוד, גם בתי-המשפט, זה סיפור לא פשוט בהגשה לבית-המשפט. עניין המסירה – אני רוצה להתחיל בעניין המסירה.

מול עשרות אלפים שאת אומרת שזכו, כמה אלפים לא יודעים שזה קיים?

לא יודעים כי זה לא פורסם. אין לנו תקציבים בשביל לפרסם, אנחנו מפרסמים אצלנו. אני בטוחה שיש עוד עשרות אלפים שלא ידעו, אני אגיע לתקופה שניתנה לפסקי דין הישנים.

אנחנו דיברנו על זה. כל דיון אנחנו חוזרות ומדברות על זה.

אין פרסום והן לא יודעות. התקנות יצאו רק עכשיו, והן היו צריכות לצאת כבר לפני – נדמה לי שאתה קבעת את התאריך אוקטובר 2016, או 2015, והן יצאו רק עכשיו. ברוב המקומות אי אפשר היה לממש את הפנייה. אז אני מבקשת להאריך את התקופה הזאת, זה נגמר בפברואר 2018, לאותם פסקי דין ישנים. אני יודעת שאתה מתנגד אסי, זה קרב שאנחנו מנהלים כבר הרבה זמן.

אין לטעמי שום קשר בין התקנות לבין המועד שקבוע בחוק.

אז אני מבקשת לקיים על זה דיון.

לא, אין סיבה. אני מזכיר שבדיון האחרון, הסיכום היה פה בוועדה, כמובן שהכנסת תתחייב לא לחוקק חוקים, אבל שזה הארכה פעם אחת לתקופה מאוד ארוכה, היא מספיק ארוכה, יש עוד מספיק זמן בתקופה הזו, ואין צורך - - -

אתה זוכר את המועד המדויק?

נדמה לי שזה ב-2018.

פברואר 2018.

החוק חוקק ב-2014, זאת אומרת ארבע שנים לאחר מכן.

החוק חוקק ביולי 2014, נכנס לתוקף ב-6 בפברואר 2015. קיבלנו אז תקופה של שנה, הייתה הארכה של עוד שנתיים, כביכול שלוש שנים. לא היו תקנות, בהרבה מקומות לא רצו להתייחס. אפשר היה להפעיל את החוק, ולכן, אני מבקשת להעלות לדיון בוועדה את הנושא של הארכת התקופה – זה פר, וזה הוגן, זה חוק שנלחמנו עליו 15 שנים. אני חושבת שזה הוגן, במיוחד שאין פרסום.

גם לעובדי מדינה ולאנשי צבא קבע.

במיוחד בצה"ל יש בעיה.

אצלם יש את ההוראות המסובכות, כי שם מדובר על קצבת השאירים במדינה - - -

ממילא הדיון הזה צריך להתבצע כאשר נעשה תיקוני חקיקה השלב זה מיותר כרגע, מכיוון שזה לא סמכות בתקנות. כשהתסקיר שאנחנו נפיץ, יכלול גם תיקוני חקיקה לחוק שירותי הקבע, ככל שיהיה צורך בו.

בהזדמנות זו - - - לכולם.

יופי, מצוין, תודה רבה.

אני סבור שדי בפרק הזמן – שלוש וחצי שנים לאחר חקיקתו של החוק - - -

תתכוננו שאנחנו נבקש בתיקון החקיקה לכלול גם את אורך הזמן.

אני חושב שהדבר הזה הוא רק פוגע בסופו של דבר, מכיוון שהאינטרס בראש ובראשונה של כל בני הזוג לעשות את זה כמה שיותר מהר. המסר הזה שאנחנו מזיזים את המועד - - -

במדינה שלנו הבעיה הכי גדולה זה מיצוי זכויות, תדע לך. עושים חוקים, מפרסמים אותם, זה נשאר באליטה מסוימת והעם לא יודע עליה, ואז הוא אוכל אותה כמו שצריך. כדאי שתחשבו על זה, זה לא פעם ראשונה ולא אחרונה, כדאי שתפיצו יותר ותמצאו את הדרכים. לכם יש תקציבי פרסום, לכם יש אפשרות להביא לידי הציבור.

אני חושבת שאפשר למצוא תקציב מצומצם.

למדינה יש תקציב.

ברשותך, רק עוד משפט אחד בעניין הזה. אתה העלית וביקשת ממשרד האוצר, כמו שמפרסמים חוקים חדשים, זכויות חדשות וכו', גם לפרסם את הנושא הזה כדי שזה יגיע למודעות לאותם אנשים שלא יודעים גברים ונשים. אז אני מבקשת לדון בעניין הזה שוב.

אני ראיתי את זה במס הכנסה שלילי - עד שלא קמה הוועדה שלך, לא פרסמו את זה. היום כאשר הוועדה קמה, התחילו לפרסם את זה בצורה שיטתית והניצול קפץ מ-29% ל-70%.

יותר. נגישות לזכויות.

בדיוק - נגישות לזכויות. זאת הנקודה החשובה ביותר בכל הסיפור הזה. תודה רבה.

אנחנו לאחר התקנת התקנות, אני מניח שאנחנו נעשה זכות פרסום לגבי התקנות.

עשיתם את זה יפה מאוד ברשות לניצולי השואה.

נעשה איזשהו פרסום בעניין.

אבל אחרי הפרסום צריך להשאיר פרק זמן סביר.

אני אומרת שאחרי פרסום אנחנו מבקשים כבר הרבה זמן, ואחרי פרסום צריך להיות זמן סביר כדי למצות את הזכויות. בזמן שנשאר מהיום עד מועד פקיעת התיקון, הוא לא מספיק. נגיע לתקן את הזמן רק בחוק כמו שהבהרנו.

בבקשה, נעבור לקריאה.

תקנות חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ז– 2017

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 12(ב)(1), 15 ו-27 לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד – 2014 (להלן - החוק), ולעניין תקנות 1 עד 9 ו-11 עד 13 – זאת אומרת, כל התקנות האלה, למעט תקנה 10, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

הגדרות 1. בתקנות אלה -

"בקשה לרישום" – בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 3 לחוק;

"בקשה מלאה" – בקשה לרישום שצורפו לה המסמכים הנדרשים בתקנה 3;

"הגשת בקשה" – מסירת בקשה לרישום לגוף משלם;

"הערה" – כמשמעותה בסעיף 4(א) לחוק;

"מועד הזכאות לקבלת קצבת פרישה" – מועד הזכאות לקבלת קצבת פרישה לפי הקבוע בהסדר החיסכון.

"קליטת בקשה" – רישום במערכות של גוף משלם לפיו התקבלה במשרדי הגוף המשלם בקשה לרישום.

בקשה לרישום, קליטתה ורישומה

הגשת בקשה לרישום 2. (א) בקשה לרישום לעניין חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים תוגש לגוף המשלם לפי טופס 1 שבתוספת.

מה השינוי בטפסים?

עד היום לא היו טפסים. עד היום בן-אדם היה שולח את פרטי אודותיו, יכול להיות שהגופים גם לא ידעו מה לשלם, אבל אם נסתכל באמת בטופס 1 שבתוספת, הוא מתחיל באמירה – שאני מבקש לרשום ברשותכם את פרטי פסק הדין, כאן יש פרטים מפורטים של מגיש הבקשה, ופרטים של החוסך שהוא בן הזוג האחר שהוא קשור לאותה קרן. אחרי זה יש את פרטי פסק הדין, והדברים המאוד חשובים שבו, מעבר לערכאה ומספר הליך, ותאריך מתן פסק הדין, אז משך התקופה המשותפת, זאת אומרת, התקופה של החיים המשותפים של בני הזוג, מועד הפירוד, מתי נקבע בפסק הדין שהפירוד היה, והשיעור של העברה שקבע פסק הדין, זה נתון מאוד חשוב שישפיע על הזכאות.

בטופס 1, יש בנוסף לזה גם התייחסות למקרה מיוחד שבו יש קצבה חלקית.

אני סתם שואל - איך מאמתים כזה טופס? מול מי?

מול פסק הדין. צריך לצרף לפסק הדין - - -

צריך לצרף לפסק הדין, זה לא כמו שאמרת, זה, הרבה אנשים יש להם.

אנחנו מאוד מקווים שבעקבות הבקשות והטפסים שעשינו כאן, גם זה יעשה קצת סדר בפסקי הדין שהם מתקבלים, והם ינסו להבנות את פסקי הדין לפי הטפסים, כדי שיהיה ברור, ולא הצטרך מורה נבוכים לפסק הדין לצורך היישום שלו.

תני דוגמה לפסק דין שצריך מורה נבוכים, הרי זה נראה לי - - -

אני אגיד לך דבר פשוט – בני זוג שהתגרשו, והחליטו לחלק את הפנסיה – אני מדברת בשם הנשים, כי אני מייצגת נשים, ניגשו לבית-משפט. זה צריך מחדש, להביא פסק הגירושין. היא צריכה לשלם אגרה. צריך לפנות לגרוש כדי שהוא יסכים, ואם הוא לא מסכים, ועורך דין עולה כסף - כאילו מההתחלה כל הסיפור, ממש, באמת בעיה ובתי-המשפט, הרבה שופטים, באמת, אני נתקלתי, אני נתקלתי אישית אפילו, כשאני הגשתי את הבקשה שלי, היא לא הצליחה להבין מה היא צריכה לכתוב בדיוק בפסק הדין כדי שזה התקבל ברשות אליה מופנה הטופס, ממש היא לא ידעה, הייתי צריכה להכתיב לה.

אני כשותפה לפסק הדין, במקרה אני יכולתי בדיוק להכתיב לעורך דין מה לכתוב בטופס הזה כדי שהוא יהיה קביל על-פי החוק שנקבע.

צריך לזכור שגם פסק הדין הוא לא עוסק רק בחיסכון הפנסיוני, הוא עוסק בכל מיני זכאויות, וכל מיני התדיינויות, וכל מיני מערכות. יכול להיות שבתחילת פסק הדין היה רקע, ודובר על תקופה משותפת של בני הזוג, וכל מיני דברים כאלה, ואחרי זה הדברים אולי לא כל כך מחודדים, הולכים לאיבוד בתוך נבכי הטענות.

תבינו שאחד הטפסים יהיה מעין פסיקתא. אני גם הייתי שותפה לחוק, וחברה בוועדת שוחט. באמת, אחד הקשיים שאנחנו רואים, זה ניסוח הפסיקתאות. היינו מאוד מקווים שאחד הטפסים פה יהיה בעצם סוג של פסיקתא שיעזור גם לשופטים, גם לעורכי הדין וגם לצדדים.

אין לנו סמכות כרגע לקבוע פסיקתא.

טופס מומלץ.

מה לנסח או רובריקה פתוחה שבהם הם יוכלו למלא טופס.

אין לי כרגע סמכות לקבוע איך תיראה הפסיקה. מה שחשבנו זה לעשות את זה בשני אופנים. ראשית, הטופס יעשה קצת סדר לבתי-משפט, ואני מאוד מקווה שהם ילמדו לפנים. אני חושב שיש מגמת שיפור בבתי-המשפט, זה בכל זאת חוק קשה לעיכול, וזה ייקח עוד קצת זמן, בוודאי ובוודאי לגבי פסקי דין ישנים שהם כמובן ניתנו לפני חקיקתו של החוק.

במסגרת התסקיר, אנחנו ננסה כן להבנות יותר את שיקול הדעת של בית-המשפט. לאפשר קביעה של אותה פסיקתא כחליף לפסק הדין, שהיא תקבע רק את העניינים שאנחנו דורשים אותם בפסק הדין, ואז הדבר הזה יהיה ברור יותר, הוא יינתן במועד מתן פסק הדין לחלוקת חיסכון. הוא לא ידרוש מבני הזוג לחזור לבית-המשפט, ואני חושב שהוא ייתן פתרון לעניין.

כמובן, יש לנו עדיין את דור המדבר של כל פסקי הדין שניתנו לפי חקיקתו של החוק, ולפני הסדרה, שהם כמובן יש להם עדיין בעיה, והם הצטרכו ליישם אותה. בתי-המשפט הצטרכו לפתור לאט לאט. אני מקווה מאוד שזה התבצע בצורה מניחה את הדעת.

אנחנו גם כגוף משלם, לא רק כגוף מסביר, הגוף המשלם את הפנסיות הכי הרבה - חלוקת החיסכון זה קרנות הוותיקות כרגע, והפנסיה התקציבית שמשולמת על-ידי החשב הכללי במשרד האוצר, האינטרס שלנו שהדברים יהיו כמה שיותר ברורים, וכמה שיותר קלים ליישום, מכיוון שהתשומות שאנחנו משקיעים בעניין הזה, הן תשומות מאוד גדולות שאין לנו אותם. לכן האינטרס שלנו הוא ברור - לייעל את העניין כמה שיותר.

האינטרס של האוצר, זה לא להוציא כסף.

אין עניין של הוצאת כסף.

לפעמים הייעול הוא חוסך בפני עצמו.

לא, הוא לא חוסך, מכיוון שקודם כל אין פה עלות נוספת על אוצר המדינה. העלות הנוספת היחידה לאוצר המדינה היא ההוצאות שאנחנו מוציאים על התפעול, לגביהם אנחנו גם לא גובים איזושהי אגרה מסוימת, או משהו אחר. לכן, האינטרס שלנו לעשות את זה בצורה היעילה ביותר. יושבת פה עפרי גופר, מהלשכה המשפטית, היא אחראית אצלנו על היישום, והיא מקצה חלק משמעותי מהעבודה שלה רק לטיפול בעניינים הללו. אותו דבר יש גם גורמת במינהלת הגמלאות במשרד האוצר, אותו דבר יש גם בצבא. אנחנו רוצים כמה שיותר שהעניין יהיה פשוט, זו המטרה שלנו בראש ובראשונה, כדי לא להתעסק במה שאינו נדרש.

יש לי הצעת ייעול לעניין - שאתם תאפשרו סוג של פרה-רולינג. מה שקורה היום, כיוון שהרבה גורמים לא מבינים את החוק - לא מערכת המשפט ולא עורכי-הדין, כותבים פסיקתאות, פונים לגורם המשלם, ואז הגורם המשלם אומר, לא, זה לא נכון, זה לא בהתאם לחוק, זה לא בהתאם לאחוזים, תחזרו לבית-משפט. זה הרבה יותר משאבים מאשר אם היו מאפשרים לפנות לגורם המשלם לפני, להעביר לו פסיקתא, לדוגמא, ולקבל אישור שלו. אני יודעת את התשובה שתיכף אסי יענה, הוא יגיד שהם נזהרים לא לתת ייעוץ פנסיוני. אבל בסוף הדרך הם עושים את זה, כי כשאנחנו מגישים את הפסיקתא, והיא לא מקובלת עליהם, אז הם כן כותבים את הדבר הנכון, אבל אז אנחנו הלכנו פעמיים לבית-המשפט, בזבנו שעות של כולם וגם שלהם. הרבה יותר יעיל אם יאפשרו למי שרוצה לנסות לפנות אליכם לפני, לוודא מולכם שהנתונים תואמים ואז להגיש את הפסיקתא. זה נכון גם לגבי הצבא שאתם תאפשרו - - -

יש לכם מנגנון כזה?

היה לנו מנגנון כזה, ואני לא חושב שזה גם נכון לעשות מנגנון של פרה-רולינג. מה שאנחנו נעשה, אנחנו ננסה לעשות ביחד עם הנהלת בתי-המשפט הדרכות יותר גדולות לשופטים ולעוזרים המשפטיים כדי לנסות לשפר - עד שהם יגמרו את השביתה.

דוגמה לבלגאן. החוק מחייב או מאפשר לבן הזוג הגרוש לקבל נתונים על התלוש וכל מה שיש בתוך התלוש מרגע קבלת הפסיקתא. אם לא כתוב במפורש ובצורה מסודרת בתוך הפסיקתא, הרשות לא נותנת, פשוט לא נותנת. הרשות המשלמת – לא הקרן, לא הרשות, מי שצריך לשלם לא נותן את הנתונים, וזה במיוחד בצה"ל. בצה"ל יש בעיה מאוד קשה עם הסיפור הזה. זה למשל דוגמה שצריך להבהיר, לכתוב, שזה יהיה ברור, שהשופטים יידעו איך כותבים את זה, ושזה התקבל ברשות המשלמת.

אגב, לא צריך לרשום את זה.

למה פסק דין צריך להתעסק בשאלה - - -

אגיד לך למה. יש חוק של שמירת חופש רשות הפרט - - -

גם פה בתקנות שלנו יש הוראות לגבי הדיווחים.

אבל מכיוון שהחוק כתוב בצורה מסובכת, ובתי-המשפט לא מבינים את זה, והרשויות לא רוצות לתת, אז צריך גם את זה לפתור.

השאלה אם צריך ליידע את בתי-המשפט - - - של משהו שקבוע - - -

ברשותכם נמשיך בקריאה.

אז רק אולי נמשיך להציג את הטופס הראשון בהצגה כללית.

יש פה הוראה בחלק כהה, לגבי מקרה שמשולמת קצבה חלקית, זאת אומרת, כבר משולמת קצבה לבן הזוג, אבל הקרן עדיין קיימת, יש אפשרות להוראה חריגה. יש פה התייחסות לזה, למרות שזה כנראה מקרה חריג. נוסף לזה, יש פה את פרטי המוצרים הפנסיוניים שלגביהם חלה הבקשה, אני מניחה שאם בן הזוג לשעבר לא יודע מהם המוצרים ופסק הדין היה כוללני, יכול להית שהוא לא יוכל לרשום את הנתון הזה מהבחינה הזאת, אם הוא לא יודע מהם החשבונות שיש לבן הזוג לשעבר.

אבל לכל אחד צריך להגיש בנפרד, לא?

אנחנו מדברים אחרי שיש פסק דין.

כן, יכול להיות שתוך כדי נהיה כוללני.

לא, אם הוא כוללני, אז הוא לא ניתן ליישום. פסק הדין צריך לקבוע במפורש שאת השיעור להעברה מאיזה מוצר - לא תהיה קביעה של הגוף המשלם, הגוף המשלם הוא רק מיישם, הוא לא קובע. לכן, אנחנו חוזרים על איזשהו צעד אחד אחורה, להליך המשפטי שמתנהל בפני בתי-המשפט לענייני משפחה, או בית-הדין הרבני, שם החובה של בני הזוג הייתה מאז ומתמיד, והיא קיימת גם היום, למצות את הזכויות שלהם, ולהביא אותם בפני בית-המשפט ככה שאפשר יהיה לחלק אותם.

הזכות הזאת שצוינה קודם לכן, והיא עומדת ברקע, היא זכות חוקתית לפרטיות. אנחנו בוודאי לא נגבור על עניינים בהחלטה לא בתקנות ולא בהחלטה אחרת. הדבר הזה צריך הסדרה או בצו שיפוטי שהוא נותן לפני מתן פסק הדין.

על איזה פרטים חוקתיים אתה מדבר?

אחרי מתן פסק הדין.

אחרי מתן פסק הדין אין רלבנטיות לעניין הפרטיות ולעניין מה יש להם. מה שצריכים בני הזוג זה לברר מה יש להם לפני מתן פסק הדין. להגיש בקשה לבית-המשפט, כך שבית-המשפט ייתן הוראה לכל הגופים המשלמים להעביר אליו את הנתונים לצורך החלוקה, כל מה שנדרש לבני הזוג - זו דרך המלך. דרך אפשרית אחרת – זה תיקון החקיקה וקביעה בנסיבות מסוימות, עם כל ההגנות הנדרשות בעניין ולהעביר את הפרטים. אני מזכיר, פרטים לגבי גובה קצבתו של אדם, אלה נתונים שצריך להגן עליהם בצורה מאוד משמעותית, הם לא יכולים להיות מועברים גם לבת זוגו לשעבר, לפני שיש לנו או הוראה חוקית שמסמיכה את זה, או צו שיפוטי.

אגב, יש איזו הוראה חוקית לפרט קטן שאני נתקלתי פה שגרם לעיכובים של חודשים – לצלם את תעודת הזהות של בן הזוג, אתם לא יודעים כמה שזה לוקח זמן. כי פה בטופס מצורף צילום תעודת זהות של בן הזוג לשעבר.

של עצמו, לא בעל הפנסיה, של הגרוש, זה שמגיש את הבקשה. בן הזוג לשעבר הוא מגיש הבקשה, הוא לא הגמלאי.

אני לא צריך ללכת לבקש אלא שלי.

שלי.

כל הרעיון פה בחקיקה זה לנסות למנוע מצבים שבהם הגמלאי מנצל לרעה את מעמדו. אנחנו רוצים למנוע מצבים שבהם - - -

חלק משמעותי מהחקיקה הוא ניסיון למנוע מצבים שבהם הגמלאי מנצל לרעה את מעמדו, ולא נותן לאפשר ליישם את פסק הדין. אבל הכול בכפוף להגנה על פרטיותו של הגמלאי. לכן אני אומר, בהיבטים האלה, ככל שנדרשים נתונים, שזה בעיקר מדובר על גובה הקצבה - - -

סליחה, אני מצטערת, אני לא מבינה למה אנחנו נכנסים לאמירה הזאת, ואני חושבת שהיא יוצרת אי בהירות פה דווקא. אני שאלתי לגבי העניין של פרטי המוצרים הפנסיוניים שלגביהם חלה הבקשה. האם לא יכול להיות שפסק הדין לא אמר מספר חשבון, או סוג הפוליסה, או איזו הוראה מאוד ספציפית, אלא הוא אמר יש לאיש קופת גמל וגם עוד משהו, ואת החלק הזה אנחנו מחלקים, שיעור להעברה הוא כך וכך, תקופה משותפת היא כך וכך, כתב את כל הפרטים. האם בן הזוג לא ממלא את הפרט הזה, האם יש פה בעיה?

למי הוא פונה - איזה גוף?

הוא יודע שיש לו קרן פנסיה מסוימת.

הרי הבעיה לא כשהוא כבר פונה לקרן הפנסיה. הבעיה היא שהוא צריך לדעת מי קרן הפנסיה, זו הבעיה.

נניח שהוא יודע את קרן הפנסיה.

- - - קרן הפנסיה, יש שם רק מוצר אחד אין מוצר אחר.

נבקש ממנו לפרט, אז לכאורה הפרוט הוא - - - אני רק רוצה לוודא.

נדמה לי שיש פה איזשהו בלבול.

היום יש מערכת של משרד האוצר שבה אתה פונה עם מספר תעודת זהות, ואתה יכול לקבל את כל תכניות החיסכון הפנסיה, אדם על עצמו. למה לא בית-המשפט יכול לבקש?

זה צו שיפוטי. אנחנו לא יכולים.

בית-המשפט יכול לבקש.

זו פנייה, צו שיפוטי.

זו פנייה גם למסלקה הפנסיונית.

זה צריך או תיקון חקיקה של המסלקה שמאפשר לבן זוג לשעבר לפנות במישרין, או צו שיפוטי, אין דרך אחרת, צריך לבדוק את זה. אין בעיה בטופס, רק אשלים את מה שרציתי להגיד קודם לכן. כשבן הזוג לשעבר פונה לקרן הפנסיה, אין בעיה בהגשת הטופס. הבעיה היא שהוא לא יודע לאיזה חברות מנהלות הוא צריך לפנות, את הבעיה הזאת אני לא יכול לפתור, למעט מה שאמרנו - העניין של המסלקה, או צו שיפוטי.

או לחייב את בני הזוג להגיד.

אני רק רוצה לוודא, אנחנו גם מצפים למלא למשל את פרטי פסק הדין, ערכאה, מספר הליך, תאריך מתן פסק הדין, וכו', אבל פרטי המוצרים הפנסיוניים מה שמופיע כאן, יכול להיות שלא יהיה לו את המידע, אם כי הוא כמובן הצטרך לפנות לחברה מנהלת ספציפית בנושא הזה.

נכון, והחברה לא רוצה לתת את הפרטים, את כל הרכיבים.

נציין בטופס שזו רשות.

נחזור לתקנות.

(ב) "בקשה לרישום לעניין חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות בפנסיה תקציבית או בקופת גמל מרכזית לקצבה תוגש לגוף המשלם לפי טופס 2 שבתוספת" – או דומה בעיקרו, רק ההוראות שבו הן מתייחסות להוראות מסוימות שבהם צריך לציין האם פסק הדין קבע הוראות בעניינם, זה הכול לפי מה שנקבע בחקיקה, וכמובן תלוי גם מה שנקבע בפסק הדין, אם לא נקבע כלום בפסק הדין, כמובן שלא צריך לציין אם כן או לא, לא חייבים למלא את ההוראות האלה.

(ג) בקשה לרישום לעניין חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות בקרן ותיקה תוגש לגוף המשלם לפי טופס 3 שבתוספת" – גם כאן יש הוראות מתאימות לגבי ההוראות המתייחסות לזה.

(ד) "בקשה לרישום לעניין חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות בקופת ביטוח ישנה תוגש לגוף המשלם לפי טופס 4 שבתוספת" – גם כאן ההוראות המתאימות לגבי אותו מוצר של קופת ביטוח ישנה.

(ה) "הייתה סתירה בין פרטי פסק הדין כפי שצוינו בטופס 1, 2, 3 או 4 שבתוספת לבין הפרטים הכתובים בפסק הדין, תיבחן הבקשה לרישום על בסיס הפרטים שבפסק הדין ופרטים אלו יירשמו בהערה, אם היא תירשם" – החיוב לרשום את ההערה תלוי בשאלה אם יש זכות לרשום אותה, התוספת רק נועדה להבהיר את הדבר הזה, ולא ליצור איזה שיקול דעת נוסף אם לרשום או לא לרשות.

המסמכים שיצורפו לבקשה לרישום 3. לבקשה לרישום יצורפו המסמכים האלה:

(1) פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או העתק נאמן למקור של פסק הדין;

(2) צילום תעודת זהות של בן הזוג לשעבר.

אופן הגשת הבקשה

לרישום 4. בקשה לרישום תוגש בדואר רשום או במסירה אישית לכתובת שפרסם

הגוף המשלם באתר האינטרנט שלו לצורך הגשת בקשה לרישום.

ברשותך הערה. יש בעיה עם צה"ל, אין לאן למסור, אין למי למסור, אין כתובת וזה טרטור, ובסופו של דבר זו בעיה. אי אפשר לצה"ל למסור מסירה ביד.

בואי נחכה לתקנות של צה"ל, כאשר נדון בצה"ל.

בצה"ל כיום עובדים עם דואר אלקטרוני או בפקס.

בבקשה, תרשום לו את זה כשזה יהיה בתקנות שלכם.

השאלה אם אנחנו מאפשרים לשלוח בפקס. זאת אומרת, אם אתה אומר דואר אלקטרוני או בפקס, זאת שאלה, איך אנחנו מתיישבים עם מה שאנחנו אומרים פה.

אגב, זה דיי יעיל, רק צריך שיהיה מנגנון מסודר שיכול שיאשר שהם קיבלו את זה. לפעמים זה הרבה יותר נוח מדואר רשום, במיוחד בדואר ישראל של היום.

השאלה היא איך אנחנו מתיישבים בעניין עם התקנות, כי הם אומרים שהם מקבלים את המידע בפקס או בדואר אלקטרוני. אם אנחנו כרגע מייחדים את אופן הבקשה לדואר רשום - - -

התקנות לא מתייחסות לצה"ל. אני חושב שהמנגנון של פקס הוא מנגנון מאוד בעייתי, אני לא הייתי מציע להסתמך עליו בכלל, בטח לא להגשת בקשות שיש להן משמעות בזכויות. מי שעומד על זכות שהיא מהותית, הצטרך לעשות את המאמץ או לדואר רשום, או לשלוח באינטרנט עם אישור מסירה ולא משהו אחר.

עדיף שזה יהיה כך.

מה זה באינטרנט עם אישור מסירה במייל?

כן, במייל.

יש בעיה עם זה. אנחנו רק גורם שיהיה איזשהו גורם שיאשר קבלה, זה הכול, זה היתרון שיש בדואר רשום.

לכן אנחנו כרגע לא נתנו את עניין המייל, ממילא אולי נסדיר אותו, הוא מעלה שורה של בעיות בעתיד. אני חושב שדיי כרגע בדואר רשום ומסירה אישית. אחרי שתהיה הסדרה של כל נושא הפרטיות והבעיה של השחרה של פסקי הדין, וכו', רק אז נדמה לי שאפשר יהיה לפתור את העניין.

אם אתה שולח למייל מסוים, זה כמו שאתה שולח דואר רשום.

לא, צריכה להיות מערכת הגנה על הפרטיות. צריך לבנות מערכת כזאת.

רק צריך לפתור את הבעיה בצה"ל.

כרגע, מה שמוצע כאן בתקנות זה רק דואר רשום או מסירה אישית. אני אומר שוב, מדובר בזכות מהותית ואפשר יהיה לעמוד בה.

כרגע רק דואר רשום, זכות מהותית.

אנחנו בתקנה 5.

מועדים לקליטת בקשה 5. קליטת בקשה לרישום בגוף משלם תיעשה לא יאוחר מן

לגבי הסדר פנסיה תקציבית - שבעה ימי עסקים ממועד הגשתה

של בקשה מלאה;

(2) "לגבי חלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים ולגבי חלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות שאינו הסדר פנסיה תקציבית – ארבעה ימי עסקים ממועד הגשת בקשה מלאה" – המועד הזה של הקליטה, משפיע גם אחרי זה גם על הזכויות שנספרות מאותו מועד.

מועדים לרישום בקשה 6. גוף משלם ירשום ברישומיו הערה בדבר פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני לא יאוחר מעשרים ימי עסקים ממועד הגשתה של בקשה מלאה.

מתן הודעות ומועדים למסירתן

הודעה בדבר רישום הערה 7. (א) הודעת גוף משלם לחוסך ולבן זוגו לשעבר בדבר רישום הערה לפי סעיף 4(ג) לחוק תכלול, בין השאר, את הפרטים שנרשמו לפי סעיף 4(א) לחוק.

(ב) לעניין הסדרי צבירת כספים והסדרי צבירת זכויות בקופת ביטוח ישנה, הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תתייחס בנפרד לאופן חלוקת הכספים בכל אחד מחשבונות החוסך בקופת הגמל.

(ג) "נוסף על משלוח הודעה כאמור בדואר רשום גוף משלם רשאי לשלוח הודעה כאמור לחוסך ולבן זוגו לשעבר לכתובות דואר אלקטרוני שמסרו החוסך ובן הזוג לשעבר ובלבד שנתנו הסכמתם לכך" – אנחנו מדברים על הודעה שנשלחת בחזרה מהגוף על כך שהוא רשם את אותה הערה. ההודעה הזאת תישלח כבר לכתובות הדואר האלקטרוני שהם עשו, אבל אם הם נתנו הסכמה לכך. אולי צריך להכניס לטופס הסכמה למסירה.

צריך את ההסכמה של הגמלאי אם הוא רוצה, אבל גם ככה שולחים לשניהם בנפרד, רק אם מתקבל, רק אם נתקבלה הבקשה, היא נדחתה בכל מקרה לגמלאי. אמרנו שבאמת נוסיף את זה לטופס.

הודעה על תחילת תשלום קצבה לבן זוג לשעבר 8. נרשמה הערה לפי סעיף 4 לחוק לפני שהחלה להיות משולמת קצבה לחוסך -

(1) לעניין הסדר חלוקת חיסכון בקרן ותיקה או בקופת ביטוח ישנה, גוף משלם ישלח הודעה לבן זוג לשעבר על מועד התשלום הצפוי של קצבת הפרישה לגמלאי, שישה חודשים לפני מועד הזכאות לקבלת קצבת פרישה ראשונה של גמלאי לפי הסדר החיסכון;

(2) ביקש חוסך לדחות או להקדים את מועד פרישתו, ישלח הגוף המשלם הודעה, כאמור בפסקה (1), בתוך 7 ימי עסקים מהמועד שבו נודע לגוף המשלם על מועד פרישתו הצפוי של החוסך;

(3) לעניין הסדר פנסיה תקציבית, גוף משלם ישלח הודעה לבן זוג לשעבר על מועד התשלום של קצבת הפרישה לגמלאי, תוך ארבעה עשר ימי עסקים מהמועד שבו אישר הגוף המשלם את זכאותו של הגמלאי לקצבה;

(4) הודעה כאמור בפסקה (1) תכלול פירוט של המסמכים הנדרשים לגוף המשלם לצורך ביצוע תשלום קצבה לבן זוג לשעבר.

אנחנו מדברים על מצב שבו נרשמה הערה, יכול להיות שהיא נרשמה לפני שנים, הערה על קיומו של פסק הדין, וכעת, החוסך אמור לקבל קצבה, ובן הזוג לשעבר אמור להתחיל לקבל קצבה. יש פה הסדרים לגבי מסירת הודעה, דע לך שהוא עומד להתחיל לקבל קצבה, תיכף נתחיל לשלם לך, וגם לברר את הפרטים העדכניים לאיזה חשבון בנק צריך להעביר את הכספים, את הפרטים העדכניים של בן הזוג לשעבר, ולכך נועדה פסקה 4 בעניין הזה.

מתן הודעה על סייג להעברת חלק מיתרה צבורה 9. 4 "לעניין חלוקת חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים, הודעה בדבר הסייג שבשלו נמנע גוף משלם מלהעביר כספים מיתרה צבורה של עמית לפי סעיף 12(א) לחוק תישלח לחוסך ולבן זוגו לשעבר במועדים כלהלן" – המטרה היא לאפשר לצד השני, או לצדדים לטפל בסייג – אם מדובר בעיקולים, אם מדובר בהוראות אחרות שמונעות את העברת הכספים, שיידע על קיומו של הסייג, ויוכל לטפל בעניין.

(1) לגבי סייג מהסייגים כאמור בפסקאות (1) עד (4) בסעיף 12(א) לחוק - במועד שבו נשלחה ההודעה בדבר רישום הערה לפי סעיף 4(ג) לחוק;

(2) לגבי סייג כאמור בפסקה (5) בסעיף 12(א) לחוק – במועד שבו נשלחה ההודעה בדבר רישום הערה לפי סעיף 4(ג) לחוק או תוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו התקבל צו של בית משפט המונע את ההעברה, לפי המאוחר מבניהם.

דוחות והודעות לבן זוג לשעבר של גמלאי 10. (א) עד היום החמישה עשר בחודש שבו החל גוף משלם להעביר לבן זוג לשעבר חלק מקצבת פרישה של גמלאי, ישלח גוף משלם לבן הזוג לשעבר שמועבר לו חלק מקצבת פרישה לפי סעיף 13 או 14 לחוק דוח אשר יכלול את הפרטים האלה, לפי העניין:

זו תקנה שהיא לא צריכה אישור ועדה, אולי כדאי לוותר על ההצעה.

אני חושבת שאם היא הובאה נקריא אותה.

(1) בהסדרי צבירת זכויות - סכום הקצבה המלאה לאחר הפחתה כמשמעותה בסעיף 16(א)(1) לחוק, ככל שישנה;

(2) סך כל ההפחתה כמשמעותה בסעיף 16(א)(1) לחוק ככל שישנה;

(3) השיעור להעברה;

(4) הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה לפי סעיף 14 לחוק או לפי סעיף 13;

(5) היוון גמלאי חלק מקצבתו לסכום חד-פעמי לתקופה שאינה עולה על 5 שנים לפני מועד קליטת הבקשה, ובמועד שבו החל גוף משלם להעביר את קצבת הפרישה לבן זוג לשעבר טרם הסתיימה ההפחתה של חלק הקצבה המהוון מסכום הקצבה, יצוין השיעור שמנוכה מהקצבה של בן הזוג לשעבר בשל ההיוון ומשך התקופה שלגביה בוצע ההיוון;

(6) בהסדרי צבירת זכויות - במקרה שבן זוג לשעבר התחייב לשאת במלוא סכום ההפחתה לגבי העבר, יפורטו כללי התשלום כהגדרתם בסעיף 30(ב)(2)(ד) לחוק.

(ב) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גוף משלם ישלח לבן זוג לשעבר של גמלאי, אחת לשנה לפחות, דוח תקופתי שיכלול את הפרטים שבתקנת משנה (א)(1) עד (4).

(ג) "לעניין תקנה זו, לא יובאו בחשבון סכומי קצבה שפסק הדין לחלוקת החיסכון אינו חל לגביהם" – כדי להפריד בין הדיווחים, וכמובן לא לדווח. אני מניחה שכל ההוראות שנגעו עד עכשיו גם כן נוגעות רק למה שפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני נגע לו.

בחירת בן הזוג לשעבר בדבר העברת סכום ממרכיב הפיצויים

דרכי ההודעה של בן הזוג לשעבר על בחירתו בהעברת סכום ממרכיב הפיצויים 11. "בן זוג לשעבר יודיע לגוף משלם על החלטתו בדבר העברת סכום ממרכיב הפיצויים לפי החלופות המנויות בסעיף 6(ה)(1) לחוק, באמצעות טופס 5 שבתוספת".

יש מספר חלופות לגבי היעדים של הסכומים, והטופס בנוי כך שמעבר לפרטים הכלליים, כן נדרש גם כן פירוט של המוצרים הפנסיוניים. צריכה להיות מודעות. בן הזוג לשעבר כבר מוכר, לכן אין פה פרטים של בן הזוג לשעבר, אולי צריך להוסיף פה את הפרטים של המבקש לצורך העניין. לפחות את הפרטים של המבקש, גם אם המבקש כבר מוכר בתוך המערכת הזאת. זה נשמט - כאן כן צריך לדעת מה סוג המוצר, כי הוא צריך לדעת שיש מרכיב פיצויים.

כאן יש שתי חלופות עקרוניות שבכל אחת מהן יש מספר אפשרויות שהוא צריך לבחור ביניהם. אחת – האם הוא מבקש שכל הסכום יועבר לאחד מאלה, או שהוא יעשה חלוקה של אחוזים, יכול להיות שחלק מהסכום יעביר בצורה מסוימת, וחלק מהסכום יעביר בצורה אחרת – אלה חלופות 1, ו-2, ובכל אחת מהן הוא יכול או למשוך את הכספים, או להעביר אותם לאחד החשבונות או חשבון חדש, או למרכיב התגמולים בחשבון החדש, הפרוט מצוי כאן. יש פה הבהרה לגבי המיסוי, כל ההוראות שקבועות בחוק, וכמובן, הדבר הזה יכול להיעשות, רק אחרי שבאמת יש זכאות לבן הזוג שהוא החוסך בהסדר הזה לקבל את הכספים שהמעסיק לא יכול למשוך אותם.

הוראת שעה ותחילה

הוראת שעה 12. "על אף האמור בתקנה 6, בתקופה שעד יום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), יראו כאילו במקום "לא יאוחר מעשרים ימי עסקים" נאמר "לא יאוחר מארבעים ימי עסקים" – זה הימים שיכולים לחלוף עד הרישום של ההערה לפי סעיף 6. 40 ימי עסקים שזו כבר תקופה משמעותית, אני מבינה שזה כדי לאפשר לקופות להיערך, לכך נועדה הוראת השעה.

תחילה 13. תחילתן של תקנות אלה 6 חודשים מיום פרסומן.

אני מציע רק לאור העובדה שהתקנות קצת התעכבו באיחור, להזיז את זה בעוד חצי שנה, זה כמובן מועד מרבי, זה לא מועד מזערי כדי לאפשר את תקופת ההיערכות כפי שהיא תוכננה במועד.

רק פה אתה רוצה להאריך, ובחוק עצמו לא?

שם כבר הארכנו, כזכור.

זאת אומרת פברואר 2018 יהיה בתקופת הארכה.

אני מציע שיהיה 1 ביוני או ביולי.

השאלה מדוע נחוץ הזמן הזה? אנחנו מתקינים את התקנות, נניח, יפורסמו ביוני, יש חצי שנה לגורמים להיערך גם בהתחשב בתקנות.

זה מביא אותנו ל-2018.

40 ימי עסקים – זאת אומרת חודשיים.

כתקופה מרבית.

כתקופה מרבית לרישום, זאת אומרת, בתקופה הזאת בן הזוג לשעבר יש כל מיני אפשרויות למניפולציות.

בואו נקצר לספטמבר 2017.

לא, זה לא ישים, כי התקנות מתפרסמות רק עכשיו זה עוד שלושה חודשים. הן גם נכנסות לתוקף רק שישה חודשים מיום פרסומן. זה צריך מיכון של העניין. אנחנו רוצים שיהיה נגיש בסוף, שהטפסים יהיו נגישים. מישהו צריך להנגיש אותם, זה לא די בפרסום התקנות.

אם באמת תחילת התקנות, כפי שהוצע פה בתקנה 13 – שתחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן, אז באמת אנחנו מגיעים עם זה ל-1 בינואר 18' כמעט.

כמובן ההנחיה תהיה לנסות לקצר את התקופה כמה שיותר. פשוט לעשות את זה עוד הוראת שעה, זה חוק מסובך, חוק מורכב ליישום, לא מציע להקשות בעניין הזה.

תאריך מדויק.

במקום 1 בינואר, 1 ביולי 2018.

1 ביולי 2018.

כן. התקנות ייכנסו לתוקף כבר ב-1 בינואר, או אפילו לפני, שישה חודשים עוד לפני 1 בינואר, אם הם יעודכנו לפני חודש מאי, לצורך העניין 1 בינואר, ויהיה עוד תקופת היערכות מבחינת פרק הזמן המרבי שבו צריך לרשום לגופים המשלמים - נוספת כדי לקצר את הזמנים, רק כדי לקצר את זמני הרישום.

כדי לקצר, אתה מאריך.

אני קובע נורמה של הזמן המרבי לרישום, שהיא בהוראת הקבע תעמוד על 20 ימי עסקים, בהוראת מעבר בין 1 לינואר 2018, ל-1ביולי 2018, 20 ימי עסקים יעמדו על 40 ימי עסקים.

השאלה אם אי אפשר לבוא ולהגיד, כיוון שאנחנו כבר תקופת היערכות ארוכה של חצי שנה, אז שבתקופה הזאת ייערכו לכול, ויוכלו לעמוד מאותה תקופה ב-20 ימי עסקים בלי הוראת שעה.

זה אומר שאין הערכות. אני מציע בשביל לא למנוע מצב שבו חלילה גופים מיישמים לא יוכלו לעמוד ברשויות, בכל זאת, לתת את פרק הזה. זה ברור שגוף שירצה לטפל בזה כמה שיותר מהר, אז הוא יטפל בזה כמה שיותר מהר.

למה שירצה לטפל בזה ביוזמתו, ולא ביוזמת המחוקק?

כי בהיותו בן זוג לשעבר, לא מסתפק בזה שהוא שולח את הבקשה, הוא, מן הסתם גם מרים טלפונים, לכן זה אינטרס של כולם לטפל בעניין כמה שיותר מהר, אין שאלה בכלל.

כשחושבים על הדחייה שכבר ניתנת דחיה של שישה חודשים, אז יכול להיות שאפשר כבר לצפות כבר מהגופים – אנחנו מדברים על הסדר שכבר פועל, אז קשה לי לראות למה אנחנו צריכים לתת להם עוד תקופת הרצה, הייתי מבינה אם זה הסדר חדש עוד היום לא פועל וכו'. אבל גם היום הם מגישים בקשות, הם אמורים לרשום אותם, נכון שלא קבענו להם זמנים, אבל זה אמור להיות רישום מהיר.

אני מזכיר שיצירת הטפסים וההיערכות להפנמה של כל מה שכתוב בתוך השדות, זה משהו שפשוט לוקח זמן.

הגוף הכי גדול זה החשבות של האוצר?

לא, יש לך גם את כל הגופים המוסדיים, הבעיה היא לא באוצר, הבעיה היא בגופים המוסדיים שהם חברות ביטוח, חברות מנהלות של קופות גמל, חברות מנהלות של קרנות פנסיה – כל הגופים האלה הצטרכו להיערך, אני מזכיר שזה לא השינוי היחיד שהם צריכות ליישם בתקופה הקרובה. אנחנו נדאג, ננסה לראות כמה שזה יהיה קצר יותר. אבל אני חושב שפרק זמן של היערכות שמוצע כאן, פרק זמן סביר, וצריך לתת את הזמן הזה לגופים על מנת למנוע תקלות.

נתפשר 30 יום ימי עסקים, סוף מרץ 2018.

ברשותך, חבר הכנסת אלי אלאלוף, יו"ר הוועדה, זה מחזיר אותי לסיפור של התקופה שניתנה לפסקי הדין שניתנו לפני החוק. אנחנו כבר עוברים את התאריך שניתן להם, זה ניתן רק עד ינואר 2018. אני מבקשת אוטומטית להצמיד למה שהאוצר מבקש, ולדון במהרה בהארכה, זאת אומרת, זה מכניס אותנו לבעיה מאוד קשה.

זה יבוא בחקיקה, לא עכשיו בתקנות.

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הצעת החוק נתקבלה.

פה אחד. אין התנגדות. תודה רבה.

אנחנו סומכים להביא גם את התקנות המשלימות עבור צה"ל והעובדים.

תודה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.